|
בי קוספ חי קרפ רבדמב (יב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לידוד לך נתתים: דברים פרק יח פסוקים ג-ה |
(יב) כל חלב יצהר וכל חלב תירוש ודגן ראשיתם אשר יתנו לידוד לך נתתים:
:י"שר
– םתישאר
:הלודג המורת איה
אבן עזרא:
– רהצי בלח
הנכבד והמוטב שהוא הקצף, כי יצהר מענין צהור, ושרשו צהר,
והוא חלב – שמן זית:
:ם"בשר
– רהצי בלח לכ
כדכ' בהרימכם את חלבו ממנו:
(ג) וזה יהיה משפט הכהנים מאת העם
מאת זבחי הזבח אם שור אם שה
ונתן לכהן הזרע והלחיים והקבה:
:י"שר
מאת העם –
ולא מאת הכהנים:
אם שור אם שה –
:היחל טרפ
– עורזה
מן הפרק של ארכובה עד כף של יד שקורין אשפלדו"ן [עצם השכם]:
– םייחלה
עם הלשון. דורשי רשומות היו אומרים, זרוע, תחת יד,
.(ז הכ רבדמב) ודיב חמור חקיו רמאנש
לחיים, תחת תפלה, שנאמר ויעמוד פינחס ויפלל (תהלים קו ל):
– הבקהו
:(ח הכ רבדמב) התבק לא השאה תחת
:ן"במר
וזה יהיה משפט הכהנים –
,הרותב הרכזנ אל תשדוחמ הוצמ וז
כי במדבר שלא היו זובחים שור ושה רק שלמים לא הזכירה להם,
שאינה נוהגת במוקדשים, ועתה כשבאו ליכנס לארץ חדשה להם.
כלומר כאשר יזבחו הזבח שהתרתי לכם
– חבזה יחבז תאמ
וזה טעם
(לעיל יב כא) וזבחת מבקרך ומצאנך כאשר צויתיך ואכלת בשעריך.
והנה לא נתן אותה לאהרן בפרשת ויאמר ה' אל אהרן (במדבר יח ח),
אע"פ שנתן לו שם התרומות והבכורים שאינם נוהגים אלא בארץ.
והטעם, כי שם הזכיר כל אשר נתן לו בקדש, כי גם החרם קדש הוא,
אבל הזרוע והלחיים והקיבה וראשית הגז הן חולין גמורין
אין בהם זולתי מצות המתנה, וכן לא הזכיר שם גזל הגר:
ועל מדרש רבותינו כולם נרמזות שם, ראשיתם, זו ראשית הגז.
אשר יתנו, זו הזרוע והלחיים והקיבה.
, זו חלה, בספרי (קרח קיז). אם כן גם זו מצוה מבוארת.
'הל
ועל סמך המדרש שאמרו (חולין קלד ב),
,(ז הכ רבדמב) ודיב חמר חקיו תחת
עורז
תחת תפלה שנאמר (תהלים קו ל) ויעמוד פינחס ויפלל וגו',
םייחל
תחת האשה אל קבתה (במדבר כה ח), נרמזו שם על הזכות העתיד.
הבקה
וזיכה לכל השבט בזכות פנחס, כאשר זיכה לפנחס להיות כהן עמהם:
והרב אמר במורה הנבוכים (ג לט),
כי הלחיים בעבור היותם ראשית לגוף,
והזרוע בעבור היותו ראשית האברים המשתרגים בגוף,
והקיבה ראשית המעים, כי הראשית בכולם ינתנו למשרתי עליון לכבודו:
(ד) ראשית דגנך תירשך ויצהרך וראשית גז צאנך תתן לו:
:י"שר
ראשית דגנך –
,רועיש הב ונתנ וניתובר לבא ,רועיש הב שריפ אלו ,המורת וז
עין יפה אחד מארבעים, עין רעה אחד מששים, בינונית אחד מחמשים.
וסמכו על המקרא שלא לפחות מאחד מששים,
שנאמר וששיתם האיפה מחומר השעורים (יחזקאל מה יג) ששית האיפה, חצי סאה.
כשאתה נותן חצי סאה לכור, הרי אחד מששים, שהכור שלשים סאין:
וראשית גז צאנך –
כשאתה גוזז צאנך בכל שנה תן ממנה ראשית לכהן. ולא פירש בה שיעור.
ורבותינו נתנו בה שיעור אחד מששים. וכמה צאן חייבות בראשית הגז,
חמש רחלות, שנאמר וחמש צאן עשויות (שמואל א' כה, יח).
רבי עקיבא אומר ראשית גז שתים, גז צאנך ארבע, תתן לו הרי חמש:
(ה) כי בו בחר ה' אלהיך מכל שבטיך לעמד לשרת
בשם ה' הוא ובניו כל הימים:
:י"שר
– תרשל דומעל
מכאן שאין שירות אלא מעומד:
|
הלודג המורת רעשל הרזח  |