161
ח'ירכת חדש -כפר תעשיתילייצור שמן
כממלכת ישראל
מחקרייהודהושומרוןקובץ א -תשנ"א' 1991
דעת -אתרלימודייהדותורוח
דודחריטם
אוניברסיטת חיפה והמוזיאון לתעשית שמנים בישראל
הקדמה
ביום שמש חורפי בשנת ,1976ביושביעל מצוקח'ירבתבנתבר -מצודתהעירצרדה
הבירה הראשונה של ממלכתישראל,הבחנתי באתרלאמוכרהועברוהשנישלאפיקנהל
שלההעמוק '.האתר -ה'ירבת חדש -הנמצאהיום בתהוםהישובביתאריה ,הואיחודי
באופיוובמידת השתמרותו .מטרת המאמר לתאר אתהאתר,מכניוומתקניוולהציעהיפוטזה
המסבירה אתמהותו.הנחתהיסודהיא שהאתרהיהכפרתעשיתיממלכתיליצורשמן.במהלך
המאמר אנתח את הממצא במטרה לבחון בעזרת הנתונים את ההנחה הבסיסית.
מחקר זה מושתת רונו ככולו על סקרארכאולוגי2.כקיץזהככונתיטלהתחילבפרויקט
חפירות ארכאולוגיות משולבות כשהזור ושימור האתר .הפירהוו ,נוסף על ערכה המדעי,
תתרוםלפיתוחביתאריהותהיה בסיס להקמת אתרתירותראשוןמסוגו -כפרמקראיבו
יפעילו המבקרים מתקנים ליצור שמןויין3.
1
2
3
האתר אגלה במהלך סקרארכאולוגי של מפחבידיא שנערך מטעם אוניברסיטת תלאביב(עיטם .)1980
המשך מחקרו ופירסומו המלא נעשה במסגרת עבודה לקראת התואר השלישי כאוניברסיטת חיפה
הנכתבת כעת ( .)1992פרסומו החלקי כאן ,נעשה ברשות אוניברסיטת חיפה.
כשנת 1979נמדד האתרוכצענובו מספרחפירותכדיקהצנועות במטרהלהביןאחמתקניון;Eitam 1979
עיטם .)1990 Eitam 1987 ;1980החפירות והמדידות נעשו כעזרתצוות מל"שאילוןויוסיסיגלר להם
אני שמח להודות .כשנת ,1983כעת הכשרת הקרקע לישובבית אריה ,אמנםנפגעהאתר .אךנתאפשר
לבצע כמקום חפירה הצלה .לצערנוזו לא יצאה לפועל והאתרהמשיך לההרס .לאחרונה נערכה במקום
חפירה מטעם קמ"ט ארכאולוגיה ביו"ש .לאחר מחאתי .הועיל הקמ"ט להעמיד את ממצאי החפירה
לרשותי (כמכתב אלי מתאריך .)29.1.92
החפירות תבוצענה עלידיאוניברסיטת חיפהוהמחיאוןלתעשיתהשמניםכישראלבניהולי.בסיע משרד
השיכון .משרד המדע והטכנולוגיה ,ומועצת כיה אריה ומטעם קמ"ט ארכאולוגיה במ"ש.
דוד עיטם
162
א .תיאור האתר(איור )1
החורבה שוכנת עלכתף רחבהבמדרוןהצפוני שלגבעהגדולהוסלעית -בטןאשערנה.
מצפ' לאתר יורד מדרון חלול לנחל שלה וממורחלו נמצאים מצוקיואדי א זרקה .האתר
צופה אלמולחר'בנתכרוממנותצפיתנרחבתלענר 0נ אתריםבניתקופתובאזור:שיחחוס,
אלקלע ,בנתכר,דיר אלמיר ,חר'צרצרה,חר'בורעיש ,חר'עלי,חר'דיורה ,חר'אדוורו-א
לובן.
שטח האתר כ 4.3-ד' וצורתוריבוע אשרבפינתו הדר'-בז' בולט מגדל .הצלעהמזרחית
וחלק מהצלע המערבית בוצרו בחומה מלאה ,בעוד שהחומה הדרומית וחלקים מהחומה
הצפונית והדרומית,היו חומתסוגרים .לאתרהיו כנראהשנישערים .החלק המז' של האתר
( 3ד') נשתמרהיטב.לפיתכניתחלקזהותכניתכלליתעלפיתצ"א,ניתןלשחזראת האתר:כ
30המבנים באתרנבנו צמודים זה לוה לאורך ארבעת צלעותיו ,שורתמבנים נוספת חצתה
בתווך את האתר .מרחבת השער המזרחי התמשך רחוב ברוחב 2מ' ממנו הסתעפה סמטה
שהובילהלכיכרבמרכז.חלקמהמכניםלאורךהכיצורהיומשולכיםכחומתהסוגרים.הרוחב
התמשך לאורכם,סובב את האתרוכנראההסתיים נשערהצפוני33 .מתקניםומחצבהנתגלו
עד עתה באתר ובסנינתו הקרובה ,מהם 27אופינים לתקופת הברזל ב'.
השתמרות האתר טובהביותר בחלקוהמזרחי 4.החלק המערביהרוס ברובוואין אפשרות
לקבוע אתתוכניתו במדויק .לפידלילות המפולות נראה שצפיפות ועוצמתהבניהבוהיתה
פחותה .ממערבומצפון לאתרנבנובתקופההביונטיתטרסותוגדרותחקלאיות .אפשר שבעת
הכשרת השטח לחקלאות נלקחואבניהבניה מהשטחהמערבי שלהאתר.גובההקירות מתחת
לפני השטח הוא 1.5מ' לפחות .רוב קירות המבנים וקוי הביצורחבויים תחת המפולות.
יוצאים מן הכלל הם הקירותהפוניםלמדרון ,אלה של המגדלהפינתי ,ההומההצפוניתוכן
2.00מ',
שני קירות כמרכז הישוב ,ששרדו לגובה - 1.50
אופיהבניה אחיד בדרך כלל -כניה ינשה באבניגווילמיושרותאו מסותתותכגסות.
קירות הביצור והמבנים נבנו בדרך כלל באבניםבינוניות .רק בנקודות תורפה,כגוןקירות
הפונים למדרון,פינות ואלמנטיםביצוריים (חומות ,מגדל ,בחנים) ,נעשה שימוש באבנים
גדולות מאודורבועות .הפינות החיצוניות בביצור ובמבנים נבנו בשיטת ראשופתיןמאבנים
ארוכות .הקירות הפנימים של המבנים נבנו בדרך כלל משורה אחת שלאבנים בהם שולבו
עמודי אבן .הקירות החיצונים (בדרך כלל קירות משותפים לשנימבנים) עובים - 1.10
0.75מ' נעוד שהקירות הפנימים עוביים
4
0.70 – 0.60 – 0.45מ'.
עובדה מצערתהיא שמאז פרסום האתרבשנת ,1980לאננקטוצעדים כלשהםלהגנתהאתר.דוקא כעשור
האחרון עם התחדשות הישובהעבריבמקום .נפגע האתר .המגדלהפינתי ,השערהמורחיואזורמחקנים
מזרחי(?) כוסו כערמת סלעים גדולה ( ,)1982החומה הצפ' נפגעה עלידיסלילת דרך וכוסחה כשפכי
החפירה הארכאולוגית האחרונה ,חפירות שוד המשיכו להתבצע באתר ,החומה המערכית נפגעה עלידי
פעולות בנית הישוב.
ח'ירבת חדש -כפרתעשייתילייצור שמן
163
"ע
י
,ק
ש
י
ל ש י
"4
וייללי
:%
,
ס,
,.ן
טי
א
4
"כר
-ןר
איור – 1חר' הדש ; תכנית ע"פ תצ"א
הכיצור
מההומה המערכית נשתמר בשלמותו נדבך אחד של קטע קצר של 10מ' ברוחב כ1.20-
מ' .התואי התמשך ככל הנראה בקו ישר לאורך כ 35-מ' ,נסוג מזרחהבזויתישרה,והמשיך
צפונה כקו ישר לאורך 35מ' .עובי ההומה המזרחית 1.35 – 1.20מ',והיאבנויהמאבני
גוילבינוניות וגדולות .החומה נשתמרה לגובה של כ 1.50-מ'והיא מתמשכת לאורך 36מ'
במעלה המדרון המתון.
164
דודעיפם
ההומההדרומיתהיא חומתסוגריםשתחילתה מעברלרחבת השערבמערבואורכה 52מ'.
חואיהחומה מתעקלממנובולטת קדמהבעומק 3מ'.הרוחבהכללישלהחומההוא - 7.00
משתנה מעםבמהלכו0.90 1.20מ'.רוחבהקירהפומיהוא
4.70מ' .רוחבהקיר
ו
צ
י
ח
ה
ניהמרחבניןהקירות מלא במפולתצפופה,אךאונחנובו 6קירות
0.90 – 1.00מ' בהתאמה.
סוגרים .מרחבי הסוגרים שולכו כמבנים לאורך החומהוהיוו חלק מהם (לפתות נארבע
מבנים).בקירהחיצון נשתמררקנדבך אחדמעלפמהשטח,בעודשבפנימינשתמרולעיתים
3נדבכים לגובה 1.00מ'.
המגדלבנויעל מדרגת סלעגבוההבפינההדרום-מזרחיתוחולשעלסביבהו.הואמחובו
לחומתהסוגרים עלידי קטע חומה עבה שאורכה 3.75מ'ועוביה 0.90מ' .מח-ות המגדל
13.40 % 10.15מ' (מידותחיצוניות מקסימאליות) .קירותיו בנוהם שורתאבנים גדולות
ועוביים 1.00 – 0.80מ'.הפינההצפון-מזרחית נשתמרהלגובה 2מ'ובוצרהעלידימבנה
פינתיפנימי שחלקובנוי אבני ענק .המנדל היה מחולק ,לפי עמוד אבן שניצב בתחומו,
למרחבי משנה.
השערהמערכי של האתרהיהמוגןכצידו האחדעלידיהמגדלוכצידוהשניעלידיקיר
מתעקל היוצא מהחומה (עוביו כ 0.80-מ').בין המגדל לחומה המז' נותרההיום כניסה
ברוחב 4.60מ'.
החומה הצפונית מתמשכת לאורך 73מ' בקירוב .בפינה המזרחית היא חומה טלאה
שרותכה 0.80מ'.קיר מבנה מקביל לה וצמודלפןהפנימי ,מכפיל אתעוביה.הפןהחיצון
נשתמרלגובה 1מ'והואבפי כקטעזהמאבניםבינוניותומאורכות.נראה שבהמשכההופכת
החומה לחומת סוגרים שרוחבה המקסימאלי 4.00מ' ואת לפיקיר סוגר שאובחןבין
המפולות .בהמשכה חוורת החומה להיות חומה מלאה (רוחבה 2.00מ') ממנה בולט בחן
שאורכו 5.40מ' ורוחבו 1.10מ'.הפןהחיצון נשתמרלגובה 1.70מ'והואבנוי בקטעזה
שלושה נדבכים לא סדורים של אבנים גדולות מאוד ואכתם כינומות.
השערהצפוני :כהמשך מהלכו שלקיר הביצור מערבה,בין שתינסגות ,שתרה פרצה
שרוחבה 9.00מ' .כיום חסומה הפרצה בטרסה חקלאית.
החומה בערב נשתמרהלגובהשנינדבכים או אחדהבנוייםאבניםגדולותוארוכות(0.50
1.20 % 1.40 %מ').
כיצורחיצון ומגדל :קיר ביצור נוסף כעוביו 1.20מ' ובאורך כ 16-מ' ,נמצאמקביל
ומרוחק כ 7-מ' מצפון לחומה .ממנו נשתמרושנימפלסים או אחדהבנוייםאבניםבינוניות
ומאורכות .באמצעהקירנבנהמגדלקטןהבולטכלפיהמדרון.מידותיו4.00 % 3.00מ'והוא
נשתמר לגונה של 1.50מ'.
המכנים
כ 30-מבנים נספרו באתר ,מהם 9בתי ארבע מרחבים לפחותם .בחלק מהבתים שני
מרחביםאורכיםניצביםזהלוה שחובקים חצרמרובעת .נראהשגםהאחרוניםהםבתיארבע
מרחבים שקיר אחד בהם נסתר במפולח .מחוץ וצמוד לחומות מנגלושרידיבניה :שלושה
קירות מקבילים כאורך כ 4-מ' ניצבים לחומה המזרחית ומשולנים בה ושלושה קירות
נוספים באורך כ 6-מ' ניצנים לחומה הדרומית .קירות אלה הםשרידים של מכתם שהיו
שעונים ומשולבים בחומה מצידה החיצון.
ח.ידבת חדש -כפר תעשייתיבייצור שמן
165
ב .הממצא הקרמי
לפי 43שברי החרס שלוקטו באתר,היהקיים במקוםישובקטן במאההי"בוהי"אלפני
סה"נ ( 20,0מכלל הממצא) .לממצא בלוח 1:1-3ישלהוסיף 2פיטסים (זרטל ,1986לוח
יבישולמטיפוס ג ו( 8-זרטל ,1986
;10:7לוח )15:5ופערור כדוגמאתלוח ,1:3שניסיר
לוח .)15:6 ;9 :4קדרה (לוח )1: 1מצויה באתרי ההתנחלות באזור.
מתקופת הברזל ב' לוקטו 32חרסים 80% -מכלל הממצא .לממצא בלוח 1:4-9יש
להוסיף 2פכי-סירבעלי שפהמרוכסתותלתנית4 ,פכיםבעלישפהמאורכתישרהומעובה5 ,
קנקניםבעלי שפהמעוגלתומעובה(חצורשכ' ץא' -חצורב',לוח :LXXXIXד'- .)2:
לסיר בלוח 1:6ישלהוסיף 3סירים בעלי שפה מעובהומרוכסת .לפערורבלוח ,1:9קנקן
פערורבעל שפהמעובה .לקדרה בלוח ( 1:4בית אל;60:80 1968 Kelso ,לכיששכ' 1ץ-
ץ ,לוח ,)100:617יש להוסיף עוד 3שברים קטנים כדמותה .במכלול הקערותיש חמש
קערות בעלות שפת יתד ו 4-קעריות דקות וישרות דופן (אחת ממורקת בחוץ ובפנים
באובנחם).כן נמצא שברנרצבוטמהטיפוסהצפוניופקקעשוי שברחרס .שלושתהחרסים
השחוקים מהתקופה הבמנטית ( 2סב"ש וקערה),מעידים עלפעילות חקלאיתשהיתה באתר
ובסביבתו.
משום דלות הממצא הקרמי,אין אפשרות לקבוע בודאות תארוך מדוייק יותר ,אךניתן
לצחן שלושהמאפיינים:א.טיפוסיהקרמיקהעשוייםלשקף משךחייםמאז המאההי"בועד
המאה הח'לפני סה"נ.אין עדותלישוב באתר במאה הז'לפני סה"נ(ואפילו לא מצומצם
כבח'ירכת בנת כר).ב .מאידך ,בולטים בהעדרם קנקנים מרוכסים וקדרות בעלות שפה
מקופלתהנפוצים באתרי סקרבידיא.הקנקןהמרוכסמופיע בכמות משמעותית בשכבה ןץ
בשומרון (].21: 15ק(Sameria -Sebastia 111 ,ונפוץ בשכבה 11ע (.(IBID, PL. 24: 11
הקדרות בעלות השפה המקופלת ,מופיעות אףהן לראשונה במאה ה-ט' ,אךעיקרתפוצתן
במאה ה-ח'לפני סה"נ (.)1616, 161ג .משוםגבוליות האזור המשתרעביןנחלקנה לשלה,
בולטות במכלולקרמי שלאתריהסקר השפעותהדדיות מצפ' ומדר' .בממצא שלוקט כחר'
חדשאיןטיפוסי קרמיקה מובהקיםהאופיינים לדרום הארץ ,אך אפשרומאפיין ב' מקורו
בשונות אזורית ולא כרונולוגית.
י"
ץ
dr-ז
ק
,עיי
U $ d * /י
1
ר,
חר' חדש; דוגמאות קרמיקה
ו7__7r
ל-
1
יע י
דוד עיטם
166
ג .המתקנים
33מתקנים נתגלו עד עתה באתרובסביבתו הקרובה ( 7מהם נחשפו לראשונה בחפירה
ן .)1991
מטעם הקמ"ט -ריקלי
א 15 .מתקניםליצור שמן בהם מכבש קורהלעצירת השמןמהזיתים המרוסקים,אגןאו
שניאגניםלריסוקהזיתים ולהפרדת המוהל מהשמן(,עיטם - 1980, 1981; 1987 ,1979
– Eitamשם הסבר מפורט על אופן תיפעולם של המתקנים).
ב 3 .מתקניםליצור שמלכתיתמלוויםבאגןריסוקוספלולים (.(Eitam 30 – 29 ,1980
ג ,אגנים מכתשים או ספלולים חצובים בסלע (חציבות דמויות קערה עגולה בקוטר
ממוצע 0.40 ,0.20, 0.13מ' בהתאמה .(Eitam 46 ,1991 46 -
ד .גת
ה 3 .מערות איגום.
,
ך
ד
י
א
מ
.
(
E
t
i
a
m
חלקם
(1987,23
ששמשו
ה
א
ר
נ
כ
ו.בורותפעמוניים
ודאי
כמאגרי שמן
שימש כבורות מים.
תיאור המתקנים (ראה טבלה 1למידות מפורטות של המתקנים).
מתקניםכדרום האתר:רבהמתקנים ()25נמצאוכאזורזה.אתהשתמרותםכאן,ישלזקוף
לזכות הטרשים הרבים שלא אפשרו עיבוד חקלאי והריסת המתקנים.
יג
י,
י
ש
ל
י
ב
ע41יץ4ם 4ץ
אעי
איור – 2חר' חדש ; מתקן 17
ח'ירבת חדש -כפר תעשייתי לייצור שמן
~7ו
מתקן ( 17איור )2
מתקן ליצור שמן הכולל מכבש בעל בור איגום צידי 2 ,אגנים ושני ספלולים,
המתקן מוקף בקירות סלע חצובים משניצידיו .גומחת הקורה חצובה בקיר הדרומי.
משטח הכבישה מתנקז עלידי חרתןהקפילבוראיגוםפעמונירדוד.הבורנחצבבחלקובתוך
קיר הסלע מתחת לגומחה .אגןרמוי אליפסה עמוקוקעור חצוב ממערב למשטח הכבישה.
תעלה ישרה מחברתבינהם.מצפון למשטחאגןעמוקוקעורנוסףולצידוספלולקעור .בקצה
משטח הסלע חצוב ספלול עמוק נוסף.
מתקן 1
מתקןליצור שמן הכולל מכבש בעל בוראיגוםצידי 2 ,אגנים ו 2-מכתשים.המתקןמוקף
בקירות סלע חצובים משלושתצדדיו .גומחת קורה חצובה בקירהדרומי .משטח הכבישה
מוגבהומוקףחריץ.החריץמתנקזלכוראיגוםדמויאליפסה.שניאגניםהצוביםמשניצידי
משטת הכבישה .האגנים מחוברים לחריץ ההקפי בתעלות ישרות .גומות איסוף חצובות
בקרקעית כור האיגום והאגנים.
מתקן ( 2איור )3
מתקן ליצור שמן הכולל מכבש בעל בור איגוםציריואגן .המתקן מוקף בקירות סלע
חצובים משלושתצדדיו .גומחת קורה חצובה בקירהדרומי .משטח הכבישה הנמוך מוקף
תעלה רדודה ורחבה .ממזרה למשטח נחצבבוראיגוםכדורי המחוברלתעלה במשפך קצר.
נראה שבור האיגוםהיה במקורו קטןיותרודמויגליל .ממערב למשטח הכבישה חצובאגן
קעור המחובר למשטח הכבישה בתעלהישרה .גומותאיסוף חצובות בקרקעיתנורהאיגום
והאגן.
י
ןי
**-
איור – 3חר' חדש ; מתקן 2
דוד עיטם
168
מתקן ( 3איור )4
מתקןליצור שמןהכולל מכבש בעלשניבורותאיגוםצידיםואגן .המתקןמוקףבקירות
סלע חצובים משלושתצדדיו .בקיר הדרומי חצובה גומחה .משטח הכבישה המוגבה מוקף
תעלה רחבה .כנראה שבור האיגום המקוריהיה ממזרח למשטח .מתארו והמשפך המתנקז
אליוניכרים .בוראיגום נוסף ,פעמוני ,נחצב מדרום למשטח הכבישה ,חלקו מתחתלקיר
הגומחה .בקרקעית הקמורה של בור זה ובאגן נחצבו גומות איסוף.
י,,,לי,,
/]Fk
ק
1
.
י"
%
9
f~weNhi
ן
נו
ן
1
.
איור 4
ל
-
ל-
פר' חדש ; מתקן 3
מתקן ( 4איור )5
מתקן ליצור שמן כתית ולצידו אגן ,מכתש וספלול .המתקן חצוב עלפני סלע מוגבה.
משטח הכבישהדמויאליפסה מוקף תעלה מתנקז דרך תעלהישרהלבוראיגוםרדודוכדורי
שכקרקעיתו גומת איסוף .לצד המשטח חצוב אגן גדול וקעור ,בעל גומת איסוף ,המחובר
למשטח בחור מפולש אלכסוני.בין משטח הכבישה והאגן ,חצובספלולרדוד .מכתש בעל
חתךקוני חצוב בצידו השני של האגן.
ח'ירבת חדש -כפדתעשייתי 7ייצוד שמן
סנ
י
).
-/ 111
וט1
).
י
1
ל.
)1
י
ש
%
רז -
-
נ
4
ש-
איור – 5חר' חדש ; מתקן 4
מתקנים 20ו32-חצונים במשטח סלע המשתפעבתלילותצפונה .ממערב למשטחניצב
קיר סלע חצוב שאורכו כ 5-מ' .המשטח בלוי וחרוץ כתעלות המסה קרסטיות.
מתקן 20
שרידישניאגניםהחצוביםזה בצדזה.האגןהמערבידמויאליפסה.מידותיו0.57 ;0.45
יבליהקרסטית.האגןהמזרחי מרוחק 0.35מ'
מ' ועומקו 0.5-0.35מ' .האגן הועמק עליד
מהראשון ומידותיו דומות ,אך פעילות הקרסטית פרצה את הדופן הצפונית שלו.
מתקן 32
משטח מלבט בעלפינות עגולות חצוב לעומק 0.35-0.20מ' .מידותיו 0.95
"
1.2מ'.
נראה שהמשטח התנקז לבור איגום ששרידיוניכרים בפינה הצפון-מערכית של המשטח.
מתקנים ( 18,19איור )6
זוגמתקניםליצור שמןהכוללים 2מכבשיםבעליבוראיגוםמרכזיו2-אגנים.המתקנים
מסותתים לאורך קיר סלע חצוב החובק אותם ממעב וממזרח.
משטח הכבישה של מתקן 18מוקף חריץ המתנקז לבוראיגום בחור מפולש אלכסוני
שגישרו נהרס .הבורדמויהגליל הועמקבבליהקרסטית .כשטח ממערבלמכבש (שלאנוקה)
אפשר ומסתתר אגן ריסוק .ספק אם השקע הרדוד מצפון למכבש סותת עלידי אדם.
",
דוד עיטם
1
*,
י
יי-ייקשת=,
-ן
(,יתז"…-
י
s-e
.ש
.
44
איור – 6פר' חדש ; מתקנים 18 – 19
משטח הכבישה של מתקן 19דומה ביותר לזה של מתקן .18נראה שגם בונוקז כור
האיגום עלידיחור מפולשאלכסוני .מתארוהפעמוני שלהבורנשתמרטוביוהרובקרקעיתו
חצובה גומתאיסוף 2 .אגנים קעורים חצובים בקרבת המכבש .מרזב קצר מנקז את משטח
המכבש לאגן הדר'.
מתקנים ( 5,6,7,15,16,17,33איור )7
המתקנים סותתו לאורך קיר חצוב שאורכו כ 6.5-מ' וגובהו עד 1.00מ'.
מתקן 5
מתקן ליצור שמן הכולל מכבש ואגן .בקיר הסלע חצובה גומחה .משטח הכבישה
המעוגל ,מוקף הריץ .למכבש שני כורות איגום -מרכזיוצידי אשר בקרקעיתם גומות
איסוף .נראה שהחיבור בין החריץ ההקפי לבורות האיגום היה דרך חורים מפולשים
אלכסונים שגשרם נהרס .מתאר בור האיגום המרכזי הוא גליל ,בעוד שזה הצידי צורתו
כדורי .אגן עמוק וקעור חצוב ממזרח וצמוד למכבש.
מתקן 6
מתקן ליצור שמן שנחתך עלידי חציבת גת .גומחת קורה חצובהבקירהאנכי .מהמכבש
נותרו 2גזרות של החריץ ההקפי .תעלה שאורכה 0.60מ' הובילה מהחריזן לבור איגום
פעמוני שחלקו חצוב בקיר האנכי .נראה שבור איגוםצידי היה חצוב בצדו המערבי של
המכבש .הלק זה נהרס עם הציבת כור האיגום של הגת.
מתקנים 7, 15
שרידים שלשנימתקניםליצורשמן 2 .גומחותחצובותבקירהסלע,מרוחקותזומזו 0.50
מ' .נראה שהגומחה המערבית הורחבהומידותיההמקוריות,לפי עומקה,היובמקובל (ראה
טבלה .)1משטח הסלע מתחת לגומחות הוסר עם חציבת משטח הדריכה של הגת .ניתן
לשחזרכאן 2מכבשים .אפשרששניהמפלוליםהרדודיםהחצובים במשטחהדריכה שלהגת
(ראה מתקן )16הם גומות האיסוף של האגנים שנלוו למכבשים.
.
י
'יון%
ח'ירבת חדש -כפרתעשייתילייצור שמן
171
ו,–ן
;=-)3י
י
ששרען
Ld
4
איור – 7חר' חדש ; מתקנים 5-7 ,15-17 ,33
מתקן 16
גת פשוטה בעלת משטח דריכה ובוראיגום .מידות משטת הדריכה המקסימאליות הם
2.45 2.20מ' ובו חצובים 4ספלולים 2 :ספלולים רדודים בציר האורך של הגת
"
( 0.15/0.07מ') ו 2-ספלוליםקוניים צמודים זה לזה ( 0.13/0.11מ') .המשטחהיה מוקף
שוליים שגובהם היה לפחות 0.20מ' .משטח הדריכה התנקז לבורהאיגום בחור מפולש
שקוטרו היה כ 0.20-מ' .בבור האיגום ,הדפנות והקרקעיתישרות.מידותיו 1.00ט 1.00א
1.20מ'.בפינתוהצפון-מערבית נחצבבורשיקוערבועשמידותיו 0.38 % 0.30 % 0.10מ'.
בקירהצפוני של הבורקיים חור קטן 0.10מ' קוטרו ,אך נראה שהוא תוצר שלבליה אקטו-
קרסטית (מירון .)1990
מתקן 33
מתקן פשוטליצור שמן .שרידיו של המתקןנותרו על משטח סלעשיושרבסיתות ,מעל
לקירהאנכי .משטהאליפטי ( ,0.38 ; 0.45עומק 0.13מ')מוקףחריץמשניצדדיו ,משתפע
בתלילות לעבר בור איגום הרוס.
דוד עיטם
172
.
-.
י
(
ש
…
איור - 8
חרי חרש ; מתקנים 8 ,9 ,11
מתקתם ( 8,9.10,11איור )8
מכלול מתקמםליצורשמןמסותתים במשטחסלענלוילאורךקירחצובבסלע.המתקתם
כוללים 3מכבשים2 ,אגנים ומערתאיגוםקטנה 3 .שמחותקורה חצובותבקירהאנכי( 8מ'
אורכו).
מתקן ( 10איור )9
כולל מכבש אגן ,ואולי אגן נוסף.
במרכז משטח מסותת מלבני ונמוך (0.80ח 0.90מ') ,נחצב מכבש בעל בורות איגום
מרכזיוצידי.פני הסלענפגעו קשהמבליהקרסטית -בורגדול שהרס אתרבהמתקן.ניתן
חירכת חדש -כפדתעשייתי להצור שמן
173
ן
איור 9
-
4
דק,
-44
חרי חדש ; מתקן 16
לשחזר כאן משטה כבישה ונור איגום במרכזו .זאתלפישני קטעים שלהחריץ ההקפי
ומתארו של החור המפולש .צמוד ומצפוןלחריץ ההקפי נותרהגיורה ממתארבוראיגום
צידי .גומחת הקורה חצובה מעל המכבשבקירהסלע.אגןקעורנחצבבמדרגהגבוההיותר
ממזרח למכבש ,חלקו בתוךקיר הסלע.
מתקן 9
המכבשנחצבבמרכז משטח מרובע ( 1.60% 1.50מ') שסותת 0.10מ' מתחתלפניהסלע.
משטח הכבישה מוקףחריץ .במרכזו בוראיגום קטן .בוראיגוםצידי רדוד נחצב במערב
החריץההקפי .תעלה ישרה ועמוקה ( 0.60מ') מחברתביןהבורהצידיומערתאיגום קטנה
(מתקן .)11
מתקן 8
מכבש ששרדו ממטגזרה שלהחריץההקפיוגומחתקורה החצובהבקירהסלע.גםכאן,
נחצב משטח הכבישה במרכז משטח מונמך ומרובע שאורכו 0.80מ' .המשטחנוקז ,עלידי
תעלה ישרה כאורך 0.23מ' לאגן רדוד שגומת איסוף במרכנו.
מתקן 11הוא מערה איגום קטנה החצובה בקיר ,
לה היוצאת
הסלע ואל
ייה מתנקזת תעי
ממתקן.8מירות המערה 0.90 % 0.70 % 1.50מ'והיאחודרתרקמעט 0.20 -מ' -לקיר
הסלע .בקירה הפנימי חצובה גומחה מחודדת שגובהה ועומקה 0.50מ' .עומק האגן
כקרקעית המערה הוא 0.50מ'.
דוד עיטם
174
מתקן
21
שני אגנים חצובים על ראש סלע .האגניםישרי דפנות ובקרקעיתם גומות איסוף.
מתקן 22
המתקן נמצא בפינה הצפון-מזרחית של מחצבה שמידותיה כ 13-ל 13מ' .מספראגנים
בלויים שקוטרם כ 0.50-מ'ועומקם כ 0.30-מ'חצוביםעל ראשסלע .אפשרשחלקמהאגנים
הם תוצאת אקטו-קרסט.
מתקן 23
מערה חצובהבקירסלענמוך(נחפרה בחלקהבחפירתשוד).מעליהחציבהמרובעת -
מחצבה כנראה -שמידותיה כ 2.50 % 3.00-מ'.
מתקן ( 24איור )10
מערת איגום קטנה החצובה בקיר סלע נמוך .מידות המערה 1.30 % 1.15 % 0.95מ',
תוכניתהאליפסית וחתכהפעמוני.בחזיתהמערה מדרגהנמוכה (0.35/0. 10מ').מידותהאגן
דמוי האליפסה בקרקעית המערה הם 1.15 % 1.00 % 0.30מ' .קיימת אפשרות שממזרח
השטח לא נוקה ,הכוי מתקן שהתנקז למערה.
,
ו
ן
:י
י
וץ
!1
.ו..י
rg-
; 1ן
ן
איור
10
.
,,
.
י
:
י.י
1
ן
ן
1
-
.-.
חר' חדש ; מתקן
24
מתקן 25
פתחדמוי טרפז החצוב(?)בקיר סלענמוך.מידותיו כ0.60 ;0.70-מ' .אפשרשחצובה
כאן מערה קטנה כדוגמת מתקן .24
מתקנים 26,27
שני משטחיםמלבנייםצמודיםזהלזה מוקפיםבקירות סלעחצובים .לא נמצאוגומחות
בקירות הסלע בלויים .מידות המשטחים :המערבית 2.50%2.00 -מ' והמזרחית-
3.50%2.90מ'.לפיאופי חציבת קירות הסלע,סבירלהניח שמסותתיםמתקנים במשטחים
המכוסים בשכבת אדמה.
ח'ירבת חדש -כפרתעשייתילייצור שמן
175
מתקנים כמערב ,גבצפון ובמזרח האתר
השטח ממערב ומצפון לאתר הוכשר לחקלאות ובו נבנו טרסות צפופות וגדרות של
בתקופה הביזנטית.לפיחרסי השדות שלוקטו השטת עובד מאז ועדימינו(שברים שחוקים
מהתקופה הביזנטית וחרסים עזתים) .סבירלהניח שבמהלך הכשרת השטח נהרסו מתקנים
שהיו באיזור .ממזרח לאתר מתמשך שדה טרשים נרחב שתחילתו במורד בטן 'א שערנה
מדרום לאתר ,אזור זה כוסה בשנת 1982בערמת סלעים גדולה .מתקנים 30ו 31-נמצאים
בגבולההצפוני של הערמה.לפיכךסבירלהניח שהמתקניםהספורים שנתגלובאזורים אלה
הם בחזקת פרט המעיד על הכלל.
מתקנים
שני מכבשים ליצור שמן שנמצאו כ 150-מ' ממעערכ לאתר (נהרסו לאחרונה במהלך
הרתכת הבניה בבית אריה) .המתקנים נחצבו לאורך מדרגת סלע נמוכה .בקיר המיושר
בסיתות ,נחצבו שתי גומחות כ 0.40 – 0.30-מ' מעל משטח הסלעהבלוי .במשטח הוכחנו
שרידי בורות איגום מרכזים וחריצים שהקיפו משטחי כבישה עגולים.
12,13
מתקן
29
אגןבלויחצוב בסלע כ 4-מ' מצפוןלביצורהחיצוןבצפון-מערבהאתר.מידותהאגןישר
הדפנות והקרקעית "0.34 "0.20
0.40מ'.
מתקנים 30ו.31-
מתקןליצור שמן וממזרהלו הצוכבורפעמוניגדול .מתקן 30מוקףקירותסלעמצובים
משלושת צדדיו .בפינה הדרום-מערבית חצובה גומחת קורה.פני הסלע מכוסים בשכבת
אדמה.
מתקן
31נשדד בחלקו ונוקה לעומק כ 2-מ' .קוטר הבור כ 3.5-מ'.
המתקנים בתחום האתר
עד עתה נתגלו בשטח האתר שני מתקנים.
מתקן 14
בור פעמוני גדול שנשדד בחלקו .הבור נחצב בסלע ,בקצה מרחב אורך שלבית בטור
המבנים הדרומי .לבור שני פתחים עגולים צמודים זה לזה.
מתקן ( 28איור )1 1
המתקן נחשף בעת תפירתבית ארבעתהמרחבים ("בודדה" -ריקליז,)1991ניצבבפינה
הדרום-מזרחית של המרחב המרכזי .המכבש סותת בסלע או בגוש אבן חופשי (בחפירה
נחשפו רק פני השטח של המתקן) .מידות האבן דמוית האליפסה הם 0.80 0.60מ'.
"
במרכזה חצוב בור איגום פעמוני וגומת איסוף בקרקעיתו .משטח הכבישההאליפסי מוקף
דוד עיטם
176
י.
.1
,.-… .
.
/,.
נ ' .נ)
י
-נשיי
ן
ה-
איור - 11
…
f
ן
t
w
r
-
f
-
פר' חדש ; מתקן 28
חריץ המתנקזלבורדרךחור מפולשאלכסוני .המכבשניצב 0.20מ' ממערבלקירבוכנראה
היתה הגומחה.גג הגומחההיה כ0.90-מ' מעל משטחהכבישה.האורךהמשוחזר של הקורה
היה 1.70מ'.
טיפולוגיה וסטרטיגרפיה
שלושהסוגימכבשיקורה ומשקולותקיימים בחר' חדש .מכבשכעלכוראיגוםמרכזי(7
מתקנים) ,מכבש כעל בוראיגוםצידי ( 5מתקנים) ומכבש בעלשני בורותצידיומרכזי (2
מתקנים) .נצר המכבשים ,חצוביםאגן אושניאגנים ששמשולריסוקהזיתיםלפניכבישתם
ולהפרדת השמן המוהל הכבישה.
ברובהמתקנים בהם נשתמרוהמאפינים ( 10מתוך ,)15ניתןלהבחין בשלב מאוחריותר
כו נעשהנסיון לשפר את המתקן.השינוי בולט ב 5-מתקנים ( )17,2, 4,9, 8בהם חוברבור
האיגום עלידי תעלה או חור מפולשאלכסוני לאחד(אושנים)מהאגנים .במתקנים אחרים
אף הודחנבורהאיגוםהמקודי (,)3, 4אוהוסףבוראיגוםצידילכורהמרכזי (.)?18,6,5,3
ניתן להעלות שלושסיבותלתיקונים אלה :א .בורות האיגום המקורים לאניקזו אתכל
השמן שנעצר במכבש ,משוםליקוי במתקן המקורי .ב .במתקניםבעלי 2גומות האיגום,
שימשה הגומההצידית מתקן הפרדה .השמן שעלה עלגדות הגומההמרכזית התנקז לגומה
הצמית )1.25,1987,87-83, 1980Eitamום).ג.בשלב מסוחםהתאפשרלהגדילאתתפוקת
המככשים,אזיהונדל נפחהאיגוםכדילקלוט אתתוספתנוזלהפרי .נראה שכאןישלהעדיף
את אפשרותג'מכיוןשלפיחישובינוניתןהיה ברובהמתקניםלהגדיל אתתפוקת המכבשעל
ח'ירבת חדש -כפרתעשייתילייצור שמן
177
ידי הארכת הקורה והגדלת משקולותהאבן .חציבת מערותאיגום לשמןלעיתיםתוךניטול
מתקן משלב א' (מתקן ,)11מחזקת הנחהזו.
השלבהשניגםהואבן תקופתהברזלב'.מתקניםמסוגזה לאהיובשימושלאחרתקופת
הברזל ואכן ,האתר חדללהתקיים לאחר המאה הח'לפני סה"נ .אופן הסתותוסיגנונו זהה
בשלב המקורי ובשלב השני (חיבור בחור מפולש אלכסוני לדוגמא).
הגת(מתקן ,)16מאוחרת לתקופת הברזל:היא מאוחרת לשלב ב' -חותכת אתמתקן 6
בעל שמבשלנים ואתמתקנים 16ו15-ואין בהמאפינים שלגתותבנותהתקופה.ישלצרף
לפיכך ,את הגתלקברארגזגדול(ליד מתקן ,)30לטרסותהחקלאיותולכבשןהסיד.כלאלה
המעידים על אופי הפעילות באתר לאחר נטישתו.
בחר' חדש ,באות לביטוי לראשונה שתי תופעות חדשות בתעשית השמן של תקופת
הברזל .1 :נסיון להגדיל את תפוקת השמן במתקנים קיימים .מגמה זו באהלידיביטוי
בהגדלת נפח האיגום של מתקנים במהלך התקופה :במאה ה-ט' וה-ח' באפרים 12 -ל',
במאה ה-ח'ביהודה 20 -ל' ,בעוד שבמאההשביעיתבעקרון -תלמקנה,הנפח הממוצע
היה 51ל' (.(Eitam 1 Shomroni 1987, 38-40, Eitam 1987, CH. 34
.2הציבת מערות איגום בנפח 300 – 200ל'.
סיכום
הנחתינו המרכזית שהאתר בחר' חדש שימש בתקופת המלוכהישובממלכתיליצור שמן
מתחזקת לאור הנתונים הבאים:
א.קיים הבדלמהותיבין הר' חדשואלקלע ((Eitam 1987, 24 – 25ובין שארהישובים
בני התקופה באזור .הראשוניםהיוישובים קטנים שנבנו עלפיתכנוןראשוני ,בעוד שרוב
55ד',בנתנר 38 -ד';חרידוור 6.5 -ד',
הישובים באזור,עריםוכפרים(דיראלמיר -
חר' צרצרה 5 -ד') תכניתם מורה שהתפתחו בהדרגה סביבגרעין הישוב .שני הכפרים
התעשיתים ,חרף ממדיהם המצומצמים ,הם הישובים המבוצרים היחידים באזור ולשם
הקמתם המרוכזת נזקקו לעוצמה רבה ומשאביםגדולים.איןבידינו הוכחה חותכת לבעלות
יהשואתולחוותבנותתקופתו.החוות,
הממלכתית שלהישוב,אךנטיבלהבין אתיחודועליד
שהםלדעתיתופעהישובית מובהקת,היויחידותמשקיותקטנות(מבנהוחצר)שנבנובאזורי
ספר גאוגרפיים דלי אוכלוסין ,במערב בר אפרים(פינקלשטיין ,48 – 47, 1986אך לדעתו
הקמתן נבעה משום נסיבות הסטוריות-פוליטיות -שם ;70-71 ,השוה עיטם ;95 ,1980
שם – 21 ,חר' כספה) ובמזרח הר אפרים (חר' אבוג'ריס -פורת ;60,1968עיטם ,1980
.)20הקמתן נבעה כנראה מהצורך להגדיל את אמצעי הקיום של חלק מאוכלוסית ההר.
אוכלוסיהזוהגיע במאה ה-ח'לפני סה"נ ,לאורממצאיסקרבידיא,לצפיפותישוביתניכרת.
הישובים התעשיתים להבדיל,נבנו בלב הארץ הנושבת צפופתהאוכלוסין .מאידך ,מיקומם
באזור גבולמדיני(בין יהודה לישראל) היה כנראה הכרחי,כדי להמנע מאימות עם בעלי
הנחלות מבוססות.
דדך עיטם
178
ב .חישוב תפוקת מתקני השמן שנתגלו באתר מצביע עלעודפייצורניכרים ,עובדה
המחזקת אתהנחתינו המרכזית :אומדןהתפוקה השנתית של 15המתקנים בשלב א'היאכ-
3663ליטרשמן.להערכתינו ,מתוך 30המבניםהמשוחזרים באתר20 ,מבניםהיומיושבים.
אםנפחית מהתפוקה השנתית את הצריכה השנתית המשוערתהמרבית(לפי 20ליטר לנפש
9 ,1991 Eitamא של מאת התושבים,יותרו 1600ליטר שמןלשיווק .בשלב ב' שלהמתקנים נוספו לפחות 2890ליטר שמן לתפוקת 15המתקנים ,וכךעלועודפיהשיווקל-
4550ליטר שמן5.כדילהבהיר את עוצמתהיצור,נציין שכמות שמןזוגדולה מכמותהשמן
ששילם המלך שלמה לחירם מלך צור ( 20כור 4400 -ליטר -מל"א ה' ,כה).
27המתקניםליצור שמן שנתגלו באתר ,הם רק חלקמהמתקנים שפעלובו.סבירלהניח
שבבתיהישובנסתרים מתקנים נוספים כדוגמאת מתקן 28שנתגלה במבנההיחידשנחשף.
כאמור חלקמהמתקניםסביב האתרנהרסובפעילותהחקלאית מאזחורבנוועדהיום.אומדן
התפוקה השנתית לפיכך ,משקף רק חלק מהתפוקה הראלית של הישוב .מערות האיגום
שקיבולן 250 – 300ליטר מבליטות אתכמויות השמןהגדולות שנאגרובאזורהתעשיתי
לפני האיחסון הסופי .התפלגות המתקנים מרמוים עלמגווןבסוגי השמן שהופק בישוב:
שמןרגיל בהפקה כמותית ברוב המתקנים ושמן כתית במתקנים כדוגמאת 4ו.19-
ג.בחינה של אתרים מתקופת המלוכה בארץ ,לא מוסיפה להבנת מהותו של האתר .חר'
חדשאינה מצודה צבאית או מסחרית כדוגמאתהמבניםהממלכתייםבנגב .הגדרתה כמבנה
אדמיסטרטיביגרידא ,כשלמבניםדומים להמהבחינה הארכטקטונית(ע .מזר),היאבחזקת
פטור בלאכלום.אכן ,משום חוסר המשמעותהיחודית של הממצאבמקריםהאחרונים,לא
ניתן על הגדרהזו .במקרה של חר' חדש ואל קלע תהיה ההשואה המבוססת על ההיבט
הארכטקטוניבלבד ,מטעהמעיקרה .כמותה כהשואהבין הרעיבל -מתחםפולחניומזבח
במרכזולביןמגדל שמירה(קמפינסקי) אוישובקטןהמתבססעלגדולצאןוחקלאותומגדל
חקלאי בצידו -הרגילה (ע .מזר).
ד .דוגמא קרובהביותרלזושלפנינו,היאחורבת ראשזיתשבגלילהמע',שעיקרה מצודה
וכפר החוסהבצילה .המצודה התקימה במאה ה" עד מחצית המאה הט'לפני סה"נוהיוותה
לדעת החוקר "מרכזמנהליפיניקי שחלש על ארץ כבולבדר'פיניקיה"(גל .)51 – 52 ,1992
בבתי הכפר ובקרבתםנתגלו עד עתהשרידי 7בתיבד .בחפירת חלק מהם נקבעזמנם למאה
הח'לפני סה"נ .מכאןהסיקגל שהכפר על תעשית השמןבו הוקם לאחר הריסת המצודה
(חדש' ארכ' ,1990צ"ב.)18 ,ידיעותינועודותתעשיתהשמןבגלילעומדותבסתירהלקביעה
זו.גידולהזיתותעשית השמןבגליל בתקופתהברזלהיומצומצמיםלמדילאבכדי ,תעשית
שמן משמעותית התקימה רק בישובהפניקי בתל שקמונה ( 5בתי בד -לעומת 3ברחבי
5
"אומדן חושבלפי נפח ממוצע של 7.4ל' לכוראיגום בשלב א',לפישניחודשימסיק בהם בוצעו 220
המעלות כמתקן ( 5הפעלות בנות 4שעות כיממה כמהלך 44יום) 15% .שמן מ 24.420-ל' נוזלהפרי
שהופק ב 15-מתקנים הם 3663ל' שמן בשנת יצור אחת .החישובים והאומדנים נעשו עלידי מישה
רפופורט ,מהנדס מתמטיקה ,לו אני שמח להודות.
חיירבת חדש -כפרתעשייתילייצור שמן
179
הגליל) .הקשר ההדוקלפיניקיה ולאב הטיפוס של המתקנים -בתי הבד באוגרית במאה
היד'-יג'לפני סה"נ ( .(Callot 1989מודגש באחידות בטיפוס המתקנים (מצעי כבישה
בעלי משפך ואגן ריסוקלצידם) ובעצםמיזומםבמבניםפרטים .נראה שחורבת ואשזית
שימשה גם מרכזתעשיתיליצור שמן של ממלכתצור .לאחרנטישת המצורהואוליאובדן
ההגמוניההצורית באזור ,נעשה שימוש מחודשבמכניהכפרובמתקניו(תופעתניקוימבנים
ושימוש משני בהם נפוצה ביותר בתקופת הברזל).
ה.איןבידינו עדות הסטורית ישירה לקיום מרכזייצורתעשיתיים בתקופת המלוכה.
אפשר ולפנינו גלגולה המאוחר של יחידה משקית ממלכתית בדמות ה'גת' של ממלכת
אוגרית הכנענית ( .)120- 106 Heltzer 1987רמז לקיוםיחיה מאיןזובימי השופטים,
אוליחבוי בפסוק המפורסם אך הסתום" :וגדעון חובט חיטים בגת "(שופטים ו' יא).
מחקרזה מושתתבעיקרועלנתונים מתוך סקרארכאולוגי .שאלותרבותומרתקותנותרו
ללא מענה:מתינוסדהישובועלידימי? מההיה משךחייו,אלושינוייםעבר,מתיועלידי
מי נהרס?היכן גודלוהזיתיםולהיכן נשלח המוצר הסופי? מההיוהתעשיותהנלוות שלא
בעונת המסיק ? מה היה אופן הניהול של יצור ושיווק השמן? החפירה הארכאולוגית,
האמורה להתחיל בקיץ הקרוב ,עשויה לענות על חלק משאלות אלה ולהעלות שאלות
נוספות .שחזור האתר במהלך התפירהיקל עלביצועמדויקוחסכוני מחד,ויאפשרמאידך
לפתוח את האתר לביקורי הקהל הרחב במהלך פרוייקט חפירות מתמשך.
טבלח .1
מתקן
גובה גומחה
מס.
מעל nwwn
מרחק מ.
מ;יטח
;
חמידות בס"מ;
משטח
כבישה
כגישח
גפח בליטרים; מידות משוחזרוח * -
צידי ימיד
בור איגום מרכזי או
גומח
גובה
קוסר
גפח
17
פ4
60
65;70
30;32
1
40
7
55
27 ;30
15
2
25
70
55
3
25
75
18
20
5.5
9 .6
7/4
55
25
30
*7/4
65;95
41;37
16
7/4
14 .8
70
18
*25
*7/4
5.1.
19
25
75
60;68
16;17
18
7/3
3.9
5
25
70
53
22
25
9 .5
6
20
80
50
7
7
1817י,
55
60
20
*27
80
45
18
13
16
10
9
- 11
24
28
ממוצע
סה"כ -
*7/3
.. -
-
-
50
60
30.5
.
68.5
-
0.4;0.6
56
גובח
קוטר
גפח
גוממ
30
-
27
60
35
גור
איגופ צידי
נוסף
-*——————————*———————————————————פ–פ-
11
4
;5
-
-
25;30
20
25
19.8
15
12/5
28;20
22
7
9.
30 ;25
20
7 .8
20
27
8 .5
7/3
2 .2
-
10/4
-
8 .5
32;37
12/4
17.3
-
8.12
:
17.5
7.4
-
6.6
'
-
-
י
87.6
ע
א
דוד עיטם
'182
ספרות
. כג, קדמוניות, קרנוס מחורבת ראשזית שבגליל התחתון,1992 .גלצ
. אוניברסיטת חיפה, ההתנחלות הישראלית כהר מנשה,1986 .זרטל א
מירוןי
.16 , נקרות צורים,) קרסט על פני שטח (קסמלשרדא,1990 .
מערב השומרון-ן בהר אפרים בתקופת הברזל ב' בדרום
יצור שמןויי,1980 .עיטם ד
.(עבודת גמר) אוניברסיטת תל אביב
.27- 23:61 , קדמוניות," "ושמן מחלמיש צור,1982 .עיטם ד
פורתי
.) ירושלים (לא פורסם, אגף העתיקות,' סקר שומרון כ,1986 .
- התישבות כפרית השולי ההר באגן הירקון בתקופה הישראלית,1984 .פינקלשטייןי
.הלנסטית (עבודת גמר) אוניברסיטת תל אביב
.15 , מועצה מקומית בית אריה, כפר ישראלי בבית אריה,1991
Kelso נ.ג. 1968, The Excavtaion 0] 80 thel
/הTufnell )(. 1953, The Iron Age, London.
.ריקלין ש
)ן934-t9601AASOR 39.Lachish
Eitam ](. 1979, Oive Presses ofthe Israelite Period TeIAviv. Vol. 3-4, 146-155.
Eitam 1(. 1987, Olive )( ]וProduction during the Biblical Period, חןHeltzerא4.
, Eitam 1(. (eds) Olive ) !!נAntiquity, Haifa, 16-36.
!1987, Research ofthe )(!ו-~lndustry During the Iron
Eitam ](. ושShomroni /1."
Age Tel Miqne, חןHeltzerח4.,Eitam ](.(eds)Olive 0!/"ןAntiguity,
3756.
~aifa,
Eitam ס. 1990, Royal Industry ! חAncient Israelduring the חסיוAge, מזAerts
8., Klengel 11. (eds) שאזrown as Regional Econaic Center theAncienl Near
Easr, Leuven
Eitam ]1. 1991 "Between the
rows~ 0]] !על1! produced (wine?)
presses !!עו1 60 !ז06…נ) 'י06 24,11~olivesl
(, ! חM.C. Amouretti, נ.ע. 8חטז, Eitam 1(.
(eds), Wine )(!;Production ! תthe Mediterranean, Aix חסProvence, 43-60.
8י
"
סי
~)
דעי
אתרלימודי יהדות ורוח
www.daat,ac.il