דעת ,אתר לימודי יהדות ורוח
www.daat.ac.il
חידושים בחקר ירושלים ,הכנס האחד עשר ,אוניברסיטת בר אילן
)א' בניסן תשס"ו – (30.03.2006
113
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
אשר גרוסברג
.1התיאור המקראי
התיאור המקראי המתייחס להכנות שעשה חזקיהו לביצורה של ירושלים מפני צבא סנחריב
ניתן בספר דברי הימים ב' ובספר ישעיהו:
אחרי הדברים והאמת האלה בא סנחריב מלך
ִחן על הערים הבצֻרות
אשור ויבֹא ביהודה ַויּ ַ
לבקעם אליו :וירא יחזקיהו כי בא
ויאמר ִ
ָעץ עם
סנחריב ופניו למלחמה על ירושלם :ו ִיּוּ ַ
שריו וגִ בֹּריו לסתום את מימי ָה ֲעיָנוֹת אשר
ויקבצו עם רב ויסתמו
מחוץ לעיר ויעזרֻהוָ :
את כל המעינות ואת הנחל השוטף בתוך
הארץ לאמֹר למה יבואו מלכי אשור ומצאו
מים רבים :ויתחזַק ַויּ ִֶבן את כל החומה
הפרוצה ויעל על המגדלות ולחוצה החומה
המּלוא עיר דויד ויעש ֶשׁלַח
אחרת ויחזק את ִ
ומגִ נים:
לרֹב ָ
דברי הימים ב ,לב א-ה
ואת בקיעי עיר דוד ראיתם כי
רבו ו ְ
ַתּ ַק ְבּצוּ את מי הברֵכה
התחתונה:
ותּתצו
ואת בתי ירושלם ְספרתם ִ
הבתים לבצר החומה:
וּמ ְקוָה עשיתם בין החֹמֹתים למי
ִ
הברֵכה הישנה ולא ִהבטתם אל
יה וי ְֹצרה מרחוק לא ְראיתם:
ע ֶֹשׂ ָ
ישעיהו כב ט-יא
מסע סנחריב ליהודה מתואר באריכות בשני מקומות במקרא :בספר מלכים ב' )פרקים יח-
יט( ובספר ישעיהו )פרקים לו-לז( .בשניהם מתוארת גם הגעתו של רבשקה לירושלים
ונאומיו ,אך אין הם מזכירים את מעשיו של חזקיהו להגנת ירושלים.
לפי ספר דברי הימים החלו ההכנות כדי לקדם מצור של סנחריב על ירושלים רק לאחר
שסנחריב כבר הגיע ליהודה והחל לצור על ערי יהודה ,והתיאור כולו מיוחד להכנות אלו.
לעומת זאת ,בספר ישעיהו ניתן התיאור במסגרת תוכחה לעם על חוסר ביטחון בה' .1לפי
שני המקורות ההכנות התמקדו בהספקת המים ובביצור העיר.
א .הספקת המים
1
חז"ל דרשו את פרק כב בישעיהו )"משא גֵּיא ִחזיון"( על חורבן הבית הראשון )בבלי ,תענית כט ע"א;
איכה רבה ,פתיחתא כד ]במהדורת בובר יב ע"א-ע"ב[; ילקוט שמעוני ,ישעיה כב ,רמז תכא( .כך גם פירש
רש"י ,אף שלפי לשונות הכתובים מסתבר שהמשא מכוון לימי פלישת סנחריב ליהודה ,וכך פירשו חלק
מפרשני המקרא ,כמו :חכם תשמ"ד :רלג; שד"ל תש"ל .כך גם לפי פרשנים אחרים שקושרים את התיאור
בספר ישעיהו עם התיאור של מצור סנחריב בדברי הימים -ראו להלן ,הערה ,5וכן קייסר ,1974יפת
,1993קורטיס ומדסן .1994כדעה זו נקטנו.
114
אשר גרוסברג
בולט ההבדל בין שני התיאורים בנוגע לטיפול בנושא הספקת המים :לפי ספר דברי הימים
התמקדו ההכנות בנושא זה במניעת מים מהאויב " -למה יבואו מלכי אשור ומצאו מים
רבים" -בעוד שבספר ישעיהו נזכר נושא הספקת המים מנקודת המבט של יושבי העיר )גריי
.(1980קיים שוני בין שני התיאורים גם בנוגע לפעולות שננקטו על-ידי חזקיהו כדי לטפל
בבעיית המים .לפי ספר דברי הימים סתמו "את כל המעיינות" שבקרבת ירושלים ,וגם "את
הנחל השוטף בתוך הארץ" ,בעוד שלפי ספר ישעיהו אספו את "מי הבריכה התחתונה".
התיאורים שונים זה מזה ,ולא ברור אם השוני נובע מכך שהם מתארים מעשים שונים.
התיאורים גם אינם ברורים דיים.
פרשני מקרא רבים זיהו את סתימת "כל המעיינות" או את סתימת "הנחל השוטף בתוך
הארץ" ,שבתחילת פרק ל"ב בדברי הימים ב' ,עם המתואר בסופו )בפסוק ל'( על חציבת
נקבת חזקיהו )ראו עוד להלן( ,ולדעתם מפרט פסוק זה את שנאמר בהכללה בפסוקים ג' וד'.2
קשה לקבל הסבר זה מכמה סיבות :התיאור בסוף פרק ל"ב בספר דברי הימים מנותק
מהתיאור שבתחילת הפרק -הוא בא לאחר סיכום שנות מלכותו של חזקיהו ,חסר בו הקשר
עם האיום של צבא סנחריב ,והוא שונה גם בסגנונו ובפרטי המעשים שנזכרים בו מהתיאור
שבתחילת הפרק )אקרויד .(11 :1977פרשנים וחוקרים שונים אכן שללו את הקשר בין
המתואר בתחילת הפרק לבין המתואר בסופו ,ולדעתם נקבת חזקיהו לא נחצבה בעת פלישת
סנחריב ליהודה ובמסגרת ההכנות למצור הצפוי.3
הביטוי "נחל שוטף" בהקשר של ירושלים מעורר תהייה .ביטוי זה מופיע במקרא רק עוד
שלוש פעמים ובהקשר של נחל עם מים רבים -נהר -שאף עולה על גדותיו )ישעיהו ל כח,
סו יב ,ירמיהו מז ב( .אין בירושלים מקום שהולם תיאור זה ,וגם לא ניתן לסתום נחל
שזרימתו כזאת ,בעוד שניתן לסתום מעיין על-ידי כיסויו בכמות גדולה של אדמה ואבנים.4
גם התיאור בספר ישעיהו מעורר קשיים .פסוק ט' מתחיל באזכור קיומן של פרצות
בחומה ,אך ממשיך בטיפול בבעיית המים ,ורק הפסוק הבא אחריו )י'( מזכיר את ביצור
ַתּ ַק ְבּצוּ את מי הברֵכה התחתונה" -מעורר שאלה לשונית
החומה .חלקו השני של הפסוק " -ו ְ
ושאלה עניינית .משמעותו היא שאספו מים בבריכה התחתונה ,כפי שאכן פירשו מקצת
מפרשני המקרא )ראו להלן( .אולם השימוש בפועל "קבץ" לאיסוף מים בולט בחריגותו.
פועל זה מופיע במקרא פעמים רבות על צורותיו והטיותיו השונות ) 127פעמים( ,כמעט
תמיד בהקשר של קיבוץ אנשים ולעתים גם של דברים בדידים אחרים ,כמו אוכל ,צאן וכדו'.
2
3
4
כך כתבו פרשנים מסורתיים כמו רד"ק ומלבי"ם )תשכ"ד(; וגם פרשנים חדשים בעברית ,כמו קיל תשמ"ו,
תשמ"ט וחכם תשמ"ד; המפרשים בסדרה אנציקלופדיה עולם התנ"ך )עודד תשנ"ד ;183-182 :תשנ"ה:
;242הופמן תשנ"ד ;(116 :הרטום תשי"ח ווייזר תשמ"א .דברים דומים כתבו פרשנים נוספים ,כמו
קורטיס ומדסן ,486-487 :1994מאיירס ,187 :1965ויפת ,982-983 :1993אשר אמנם מפנה גם לדעות
אחרות .זו גם הדעה הרווחת במחקר הארכיאולוגי )דה-גרוט תשנ"א/ב; שילה תשנ"ב(.
לדעות השונות ראו גרוסברג תש"ס .רוב הדעות הן שהנקבה נחצבה קודם למסע סנחריב ליהודה ,ואילו
כפי שיובהר להלן ,מסתבר שהיא נחצבה רק לאחר מפלת סנחריב )גרוסברג תש"ס(.
ראו מלכים ב ,ג כה" :ויכו את מואב… וכל מעין מים יסתֹמו" – בהתייחס למלחמה של יהורם מלך
ישראל ויהושפט מלך יהודה עם מישע מלך מואב.
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
115
איסוף מים מופיע במקרא עם הפועל "להיקוות" .כך בבראשית א ז" :יקוו המים מתחת
השמים אל מקום אחד" ,ומכאן השם מקוֶה )בנפרד ,אך גם מקוָה ,ובסמיכות מקוֵה( למקום
שבו אוספים את המים " -ולמקוֵה המים קרא ימים" )בראשית א י( ,וכפי שנזכר גם בפסוק
וּמ ְקוָה עשיתם בין החֹמֹתים למי הברֵכה הישנה" .האם
העוקב בספר ישעיהו )פסוק י"א(ִ " :
השימוש יוצא הדופן בפועל "קבץ" לאיסוף המים בבריכה התחתונה הוא בעל משמעות?
ֵיכ ָתא
וּכנַשתוּן ית ַע ָמא למי ְבר ְ
נראה שקושי זה עמד לפני יונתן בן עוזיאל שתרגםְ " :
יתא" .כלומר אספו לבריכה אנשים ולא מים .רש"י אימץ את הפירוש של תרגום יונתן בן
אַרע ָ
ָ
עוזיאל ,וכתב שהאנשים נאספו בבריכה כי שם הייתה נקודת התורפה של העיר.
את "הבריכה התחתונה" מקובל לזהות עם הבריכה שבקצה העמק המרכזי של ירושלים -
ברכת אל-חמרה .אם לא נקבל את פירושו של תרגום יונתן בו עוזיאל ,ניתן להבין את הכתוב
בשתי דרכים .האחת -אספו מים אל הבריכה ;5והשנייה -אספו את מי הבריכה ואגרו אותם
במאגרים אחרים ,כמו בורות מים ,6אך קיימים גם פירושים אחרים .7אם נאמץ את הפירוש
הראשון ,האם משמעות הדבר שהבריכה הייתה ריקה? ואם כן מהיכן לקחו את המים כדי
למלאה ,וכיצד העבירו אליה את המים? אם נאמץ את הפירוש השני ,מדוע לקחו את המים
מהבריכה התחתונה ולא מהגיחון?
דומה ששני הפירושים אינם נותנים את פשוטו של מקרא ובהמשך ניעזר בממצא
הארכיאולוגי להבנת הכתוב.
ב .תיקון ביצורי העיר ובניית "החומה האחרת"
לפי סדר האירועים בשני התיאורים -בדברי הימים ובישעיהו -רק לאחר שטופל נושא
הספקת המים חוזקו ביצורי העיר .סדר אירועים זה דורש ביאור ,במיוחד לפי הנאמר בספר
ישעיהו ,שמזכיר תחילה את הפרצות בחומה -מדוע לא החלו מייד לבצר את העיר? מעבר
לכך ,נדרש להבין מה פשרה של החומה החדשה " -החומה ]ה[אחרת" -שעל בנייתה מוסר
ספר דברי הימים ,מדוע נבנתה ועל איזה שטח היא הגנה?
לפי מסורת פיסוק הטעמים יש לקרוא בדברי הימים" :ויבן את כל החומה הפרוצה ,ויעל
על המגדלות .ולחוצה ,החומה אחרת" .כלומר ,הפסוק מוסר על שני מעשים .האחד -תיקון
החומה הפרוצה והגבהת המגדלים ,והשני -בנייה של חומה ,שנבנתה בקו חיצוני )קדמי(
לחומה הקיימת .כלומר ,הייתה זו חומה חדשה ,שנבנתה בקו קדמי לקו החומה הקיימת,
5
6
7
כך פירש גריי .1980אחרים פירשו את איסוף המים בבריכה התחתונה בהקשר לחציבת נקבת חזקיהו:
חכם תשמ"ד :הערה ,10ד; בלנקינסופ ;334 :2000הופמן תשנ"ד ;116 :עודד תשנ"ד ;183 :וראו בהערה
הבאה שד"ל תש"ל.174 :
כך פירשו ר' יוסף קרא ור' ישעיה מטראני )אשר פירש שאספו את המים אל המקווה שבין החומותיים( -
ראו מהדורת מקראות גדולות הכתר ,רמת גן תשנ"ו; שד"ל תש"ל) 174 :אך הוא הסביר זאת בצורך למנוע
את המים מהאויבים ובסתימת מי הגיחון -לפי האמור בדברי הימים -ולא כדי לספק מים לתושבי העיר(;
חכם תשמ"ד.
אברבנאל תשט"ז ,רד"ק ומלבי"ם )תשכ"ד( פירשו שמנעו את זרימת המים אל מחוץ לעיר ,ואספו אותם
כדי להשתמש במים להכנת חומרי בנייה לסתימת פרצות החומה .אבן עזרא פירש שהמים הגנו על העיר
"כמו חומה סביב למקום".
116
אשר גרוסברג
והיא הגנה על שטח שקודם לכן לא הוגן בחומה .כך מתקבל גם מתרגום השבעים )ברוק,
מקלין ותאקרי ;1906-1940ברנטון ,(1851שלפיו בנה חזקיהו "ומחוץ ,חומה אחרת,
קדמית" ,וכך תרגם גם התרגום הארמי" :ומן לברא דשוּרא שוּרא חוֹר ְני ְָתא" )=ומחוץ
לחומה חומה אחרת( .חזקיהו הוא אפוא המלך הראשון לאחר דוד ושלמה שבנה חומה
חדשה בירושלים.
ותּתצו הבתים לבצר החומה" ,ושם מסופר
על תיקון של חומה נמסר גם בספר ישעיהוִ " :
בפסוק העוקב על בניית מאגר מים "בין החומותיים" .צמידות הפסוקים יכולה ללמדנו כי
הריסת הבתים נעשתה לצורך בניית אותה חומה ,שהעניקה את הכינוי "בין החומותיים"
לשטח שנתחם כתוצאה מבנייתה -בינה לבין החומה הקודמת .לפי הגישה הרואה בתיאור
שבספר ישעיהו את פירוט ההכנות שעשה חזקיהו למצור סנחריב ,החומה שבנייתה יצרה את
הכינוי "בין החומותיים" יכולה להיות זהה עם "החומה האחרת" המתוארת בספר דברי
הימים.8
גודל האיום של צבא סנחריב וקוצר הזמן כדי להתכונן מפניו גרם ,שלצורך בניית החומה
הזאת השתמשו באבנים ,שנלקחו מבתי המגורים ברובע הבנוי "בין החומותיים" .בתים אלו
ותּתצו הבתים לבצר החומה" .כלומר ,את החומה חזקו באבנים
נהרסו ,ולכך מכוון התיאור " ִ
שפורקו מבתי העיר – 9הבתים הסמוכים לחומה.
לא נאמר במקרא מה הייתה מטרת החומה החדשה " -החומה האחרת" -והאם בנייתה
קשורה לפיתרון שניתן לבעיית הספקת המים ,או שמא נועדה להגן על אזור שהיה פרוז קודם
לכן .אם סדר התיאור המקראי חופף לסדר האירועים ,הוא מעיד כי נושא הספקת המים היה
החשוב ביותר ,ולכן קודם טיפלו בו ורק לאחר מכן תיקנו את הפרצות בחומה ובנו את
החומה החדשה " -החומה האחרת" -שנועדה להגן על הפיתרון שניתן לבעיית הספקת
המים .לפי ספר ישעיהו אף הרסו בתים ,קרוב לוודאי בשכונה הסמוכה לחומה ,לצורך
בנייתה ,מכיוון שזו הייתה הדרך המהירה ביותר להשגת אבני בנייה לחיזוק חומה ,והרס זה
מעיד שהיה לחומה יעד הגנתי חשוב יותר משכונת מגורים -הספקת המים.
8
9
אברבנאל תשט"ז :קכז; שד"ל תש"ל ;174 :וייזר תשמ"א ,דברי הימים ב ,לב ה; חכם תשמ"ד :הערה ,10
ד; יפת ;983 :1993בלנקינסופ .334 :2000
כך משמעות הכתוב )"לבצר" החומה ולא "לבנות" החומה -על מקום הבתים ההרוסים( .תרגום השבעים
מתייחס לבתי ירושלים .כך גם פירשו כמעט כל המפרשים .אבן עזרא ואברבנאל פירשו ,כי לקחו אבנים
מבתים שהיו מחוץ לחומה -כדי שלא ישמשו את האויבים )אברבנאל( .שד"ל תש"ל ,174 :קישר את
הריסת הבתים עם בניית "החומה הפרוצה" שבדברי הימים ,ואילו יפת 983 :1993קישרה זאת עם בניית
"החומה האחרת" .ראו עוד להלן ,הערה ,16את דעת אביגד ואת ההערות עליה.
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
117
.2הממצא הארכיאולוגי
א .תעלת השילוח )תעלה (II
תעלת השילוח )תעלה (IIהזרימה את מי הגיחון אל בריכת אגירה בקצה העמק המרכזי של
ירושלים )איור .10(1מוצאה של התעלה הוא בגובה של כ 2.5-מ' מעל מקום הנביעה של
איור :1עיר דוד בשלהי ימי הבית הראשון )על פי רייך ,אבני ווינטר תשנ"ח(54 :
10
למידע על המחקר ועל הממצא הארכיאולוגי של תעלת השילוח ראו :מזר תש"ס; אריאל ולנדר ;2000
רייך ושוקרון ,2002ובכולם הפניות נוספות.
118
אשר גרוסברג
הגיחון ,והיא עוברת לאורך החלק התחתון של המדרון המזרחי של עיר דוד ,לאורך כ400-
מ' .סיומה של תעלת השילוח הוא בברכת אל-חמרה ,היא "הבריכה התחתונה" של ימי הבית
הראשון ו"בריכת השילוח" של ימי הבית השני .תעלה השילוח תפקדה כמוביל מים עד
לחציבתה של נקבת חזקיהו ,שמוצאה נמוך יותר ,ועל כן היא הוציאה את התעלה מכלל
שימוש.
בתעלת השילוח ניתן להבחין בשני חלקים ,השונים באופיים )רייך ושוקרון :(2002
החלק הצפוני של התעלה עד למרחק של 190מ' מהמעיין )מעט מצפון לשטח Bשל
חפירות שילה( והחלק הדרומי .ההבדלים בין שני החלקים הם בשלושה מאפיינים(1) :
שיטת החציבה :החלק הצפוני נחצב מפני השטח וקורה בגושי סלע גדולים ,ואילו החלק
הדרומי נחצב כמנהרהִ (2) .מתאר התעלה :החלק הצפוני רחב וגבוה מזה הדרומי ,עם מתאר
מלבני לתעלה ,לעומת צורה טרפזית דמוית האות Vשל מרבית החלק הדרומי .רוחבו של
החלק הצפוני נע בין 0.55ל 1.5-מ' ,בעוד שרוחבו של החלק הדרומי הוא מ 15-ס"מ
בבסיסו ועד 1מטר בחלקו העליון .גובהו הממוצע של החלק הצפוני 2.75מ' ,ובחלקו
הצפוני )ב 70-המטרים הראשונים( יש קטעים שגובהם מגיע ל 5-4-מ' ,ואילו גובהו של
החלק הדרומי הוא מ 1.2-מ' ועד 1.8מ' (3) .שיטת הסיתות :הסיתות בחלק הדרומי עדין
יותר ,ודומה באופיו לסיתות של נקבת חזקיהו .כפי שציינו אריאל ולנדר ,2000כל
המאפיינים של החלק הדרומי של תעלת השילוח ,לרבות מהלכה ,מעידים על חציבה
פונקציונאלית.
מאפיין ייחודי נוסף של החלק הדרומי של תעלת השילוח הוא שיטת הביצוע של חציבת
המנהרה .בקטע המנהרה בשטח Bשל חפירות שילה )איור (1נמצאו שישה פתחים בדופן
המנהרה ,שכונו על-ידי החופרים "חלונות" )אריאל ולנדר .(2000המרחק בין הפתחים יצר
קטעים ,שאורך שלושה מהם כ 6-מ' ,קטע נוסף שאורכו כ 8-מ' ואורך שני הקטעים האחרים
כ 11-מ' .על-פי סימני הסיתות הגיעו רייך ושוקרון 2002למסקנה ,כי מכל פתח נחצבה
המנהרה בשני כיוונים -צפונה ודרומה .כלומר ,תחילה נחצבו הפתחים ,או הורחבו פתחים
טבעיים ,ומכל פתח החלה חציבה לשני הכיוונים ,כאשר מרחק החציבה בכל כיוון הוא כ3-
ועד כ 6-מ' .בקטע הדרומי יותר ,בשטח Aשל חפירות רייך ושוקרון ,נמצאו פתחים עיליים
פירים שדרכם נכנסו למנהרה -ואף קטע זה נחצב משני כיוונים )מידע בעל-פה מרונירייך(.
קירוי תעלת השילוח בקטע הסמוך לגיחון נמצא מתחת לביצור המסיבי שהגן על
המעיין ,ועל כן הוא קדם לו או לפחות היה בן זמנו ,ועל כן תוארך החלק הצפוני של תעלת
השילוח על-ידי רייך ושוקרון לתקופת הברונזה התיכונה ב' )מאות 17-18לפנה"ס( .החלק
הדרומי של תעלת השילוח נחצב על-פי רייך ושוקרון כאלף שנה מאוחר יותר -במאה הח'
לפנה"ס .הם מציינים את הדמיון בסיתות לזה של נקבת חזקיהו ,ומשערים שזמנה קדם לה
מעט ,אך לא ניתן לתארך במדויק את תאריך החציבה.
תעלת השילוח סיפקה מים למערכת פיר וורן דרך תעלה IIIוהבריכה החצובה במשך
כאלף שנים -מתקופת הברונזה התיכונה ב' ועד לתקופת הברזל ב' במאה הח' לפנה"ס.
בהעדר אפשרות לאגור את כל המים של מעיין הנובע בהתמדה ,המשיכו את תעלת השילוח
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
119
דרומה ,למרחק של 190מ' .במקום זה נמצאת פנייה מזרחה ,אך לא התאפשר לחוקרים
לבדוק את המשך התעלה .אפשר שמנקודה זו זרמו מי הגיחון בתעלה פתוחה ,שימשו
להשקיית השטחים החקלאיים בעמק הקדרון ,ונאגרו שם בבריכה .החלק הדרומי של תעלה
השילוח ,מהמאה הח' לפנה"ס ,היטה את זרימת מי הגיחון במנהרה אל הבריכה שבקצה
הדרומי של ירושלים -ברכת אל-חמרה היא "הבריכה התחתונה" .אולם ,כדי להמשיך
ולספק מים לשטחים החקלאיים בנחל קדרון אפשרו הזרמת מים מהחלק הדרומי של תעלת
השילוח באמצעות מקצת מהפתחים ששימשו לחציבה ,כפי שמעיד הממצא הארכיאולוגי
בשטח Bשל חפירות שילה )אריאל ולנדר .(2000
ב .חומה למרגלות עיר דוד
בחפירות הארכיאולוגיות במזרח עיר דוד נחשפה חומה ,שנבנתה ממזרח לחומת העיר של
תקופות הברונזה התיכונה והברזל ,למרגלות המורד המזרחי של עיר דוד )רייך ושוקרון
תשס"ב( .שרידים של החומה התגלו בשני מקומות :בשטח – Jכ 120-מ' מדרום לגיחון,
התגלה קטע שאורכו כ 30-מ' )איור ,(2ובשטח – Aכ 250-200-מ' מדרום לגיחון -לכל
אורכו של השטח )איור .(1החומה הושתתה על מדרגת סלע ,שמפלסה זהה בקירוב למפלס
הגיחון ,והיא עוברת מהקצה הדרומי של העיר ועד לגיחון .החומה נבנתה מאבני גוויל
קטנות ובינוניות ,שהוקצעו בגסות .עובי החומה בקטע הדרומי שלה מגיע עד ל 3.0-מ',
ובקטע הצפוני של החומה עוביה כ 2-מ' ,עם עיבוי של מילוי בינה לבין מדרגת הסלע
שמאחוריה .שני הקטעים שהתגלו דומים בכל זה לזה )מפלס ,אופי הבנייה והתאריך( ,ועל
כן זיהו אותם החופרים כשייכים לאותו ביצור .בקטע הצפוני קיים הבדל בגודל האבנים בין
החלק התחתון לבין החלק העליון ,הבנוי אבנים קטנות יותר .בולט במיוחד ההבדל בין
חומה זו לבין חומת העיר ,שנמצאת כ 30-מ' ממערב לה ,שעוצמתה רבה יותר :אבניה
גדולות הרבה יותר ,עוביה כ 5-3.5-מ' ,והיא בנויה בשיטה של קדמות ונסגות ,שמאפשרת
הגנה טובה יותר על החומה )שילה תשמ"ד :ז -רוחב החומה בשטח D1הוא כ 3.5-מ'; דה-
גרוט תשנ"א/א – 46 :עובי של 5מ'( .החומה תוארכה לפי ממצא החרסים לסוף המאה הח'
לפנה"ס -ימי חזקיהו .שכבת הריבוד שמעל המרווח שבין החומה לבין מדרגת הסלע )בקטע
הצפוני של החומה( מכילה חרסים מהמאות ז' וח' לפנה"ס ,ומעידה אף היא על תקופת
הבנייה והשימוש של החומה.
ההתיישבות באזור שבין החומות תוארכה לראשית המאה הח' לפנה"ס )שילה תשמ"ד:
ו-ח ,כב; שילה תשנ"ב ;619 :דה-גרוט תשנ"א/א; דה-גרוט ואריאל תשנ"ח( ,אלא
שהחופרים כתבו על בנייה מחוץ לחומה ,שכן החומה העוברת מזרחה יותר טרם הייתה
ידועה )חפירותיהם בשטח Bלא הגיעו לתחתית המדרון( .הייתה זו התיישבות צפופה,
שנמשכה עד סוף המאה הח' לפנה"ס -ימי חזקיהו.
120
אשר גרוסברג
איור :2חומת חזקיהו כ 120-מ' מדרום לגיחון.
שימו לב לחלק העליון של החומה הבנוי אבנים קטנות.
צילם :רוני רייך )קדמוניות ,122שער אחורי(
החופרים שיערו שפרבר זה ניטש או נחרב "בעקבות מצור סנחריב על ירושלים בשנת
701לפנה"ס" )שילה תשמ"ד :כג; דה-גרוט תשנ"א/א; דה-גרוט ואריאל תשנ"ח( .ואולם,
לפי התיאור המקראי )ישעיהו לו א-ב; מלכים ב ,יח יז-יט ,ובמיוחד שם יט לב-לה
ובמקבילה -ישעיהו לז לג( לא הייתה לחימה על חומות ירושלים )גבריהו תשכ"ד( .גם על-
פי המקורות האשוריים לא הייתה לחימה ,וגם לא היו פעולות מצור שנועדו להבקעת
החומה .התיאור באנלים של סנחריב הוא של ֶהסגר שהוטל על העיר ,ומנע את יציאת
תושביה ממנה…" :ואילו אותו ]=את חזקיהו[ כלאתי בירושלים עיר מלכותו כציפור
בכלוב .חסמתי אותו במשלטים ואת היציאה משער עירו מנעתי ממנו )'הפכתי לו לטאבו'("
)תדמור תשמ"ה(; ובולט ההבדל בין התיאור הזה לבין תיאור המצור והכיבוש של 46הערים
ביהודה ,שנזכר קודם לתיאור המצור על ירושלים )אפעל תשנ"ז ,101 :הערה .(225אם לא
חרבה השכונה בשל מצור סנחריב ,מה הייתה סיבת חורבנה בסוף המאה הח' לפנה"ס?
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
121
.3הסבר התיאור המקראי והממצא הארכיאולוגי
התיאור המקראי על הכנות חזקיהו למצור סנחריב מקבל משמעות ברורה יותר ,כאשר
ידועים לנו הממצאים הארכיאולוגיים שלעיל.
א .הספקת המים
החלק הצפוני של תעלת השילוח )תעלה (IIהוא שמכונה בספר דברי הימים "הנחל השוטף
בתוך הארץ" ,מכיוון שהייתה זו זרימה רציפה )"נחל שוטף"( מתחת לפני הקרקע )"בתוך
הארץ"( ,עד הנקודה שבה יצאו המים לקדרון .אף שהביטוי "נחל שוטף" מתאר במקומות
אחרים במקרא ,כאמור לעיל ,נחל/נהר עם מים רבים שאף עולים על גדותיו ,הרי שכשם שגם
הירדן )תהלים סו ו( וגם הנילוס ,הפרת והחידקל זוכים לאותו כינוי -נהר -כך בירושלים,
זרימה שופעת ללא הפסקה זוכה לכינוי "נחל שוטף" ,11ובתהלים )מו ה( אף נאמר" :נהר
פלגיו ישמחו עיר אלקים" .סתימתו של "הנחל השוטף" הייתה הטייתו באמצעות המשכתה
של תעלת השילוח דרומה אל החלק הדרומי של העיר כדי שמימיה יזינו את "הבריכה
התחתונה" ,כפי שנאמר בספר ישעיהו .חזקיהו הוא אפוא שחצב את החלק הדרומי של
תעלת השילוח במסגרת הכנותיו למצור סנחריב.12
הקטע הצפוני של תעלת השילוח נזכר ,ככל הנראה ,בנבואת ישעיהו בימי אחז ,אביו של
חזקיהו ,על אנשים מיהודה שרצו לחבור לשומרון ולארם .נאמר שם" :יען כי מאס העם הזה
את מי השילוח ההולכים לאט" )ישעיהו ח ו( .השימוש בפועל "שלח" בהקשר של הזרמת
מים בתעלות נזכר במקרא מספר פעמים ,13ומסתבר על כן ש"מי השילוח" הם מי הגיחון
הזורמים בתעלת השילוח ,ממשיכים לזרום בתעלות בנחל קדרון ,ומשקים שם את החלקות
החקלאיות.14
11
12
13
14
יש לציין את מאיירס ,187 :1965הערה ,4אשר פירש את "הנחל השוטף" כתעלה פתוחה שהעבירה את
המים לתוך העיר ,אך לא בהקשר לתעלת השילוח .גם עודד תשנ"ד ,באחת מהאפשרויות ,פירש את "הנחל
השוטף" כתעלה שזורמת בתוך העיר.
נראה שמעשה זה של חזקיהו ,ולא חציבת נקבת חזקיהו ,הוא שמתואר בספר בן סירא )מח כב-כג ]:([17
"יחזקיהו ִחזַּק עירו וַיחצֹב ַכּנחֹשת ]= ַבּנחֹשת[ צורים בהטות אל תוכה מים וַיחסום הרים ִמקוֶה" .הטיית
המים היא הטיית תעלת השילוח אל העיר ולא הטיית הגיחון באמצעות נקבת חזקיהו; מקווה המים הוא
"מקוה בין החומותיים" ולא הבריכה שבמוצא נקבת חזקיהו.
המשׁ ֵלּח ַמ ְע ָי ִנים
ֲצי השדה"; תהלים קד יַ " :
ראו :יחזקאל לא ד" :ואת תעלֹתיה ִשׁלחה אל כל ע ֵ
בנחלים…"; איוב ה יְ " :ושֹׁלֵח מים על פני חוצות"; שיר השירים ד יגְ " :שׁ ָל ַחי ְִך פרדס ִרמונים" .במקורות
תנאיים מופיעים הביטויים "בית השלחין" ו"שדה בית השלחין" ,וכוונתם לשדה מושקית ,שאינה
מסתפקת במי גשמים .ראו לדוגמא :משנה ,מועד קטן א א" :משקין בית השלחין ַבּמועד…"; תוספתא,
שביעית א יב )מהדורת ליברמן ,עמ' " :(168חורשין שדה בית השלחין ומשקין אותן…"; ראו גם ספרי
דברים ,פיסקא לט )מהדורת פינקלשטין ,עמ' " :(79או לפי ששותה מי גשמים אבל אינו שותה מי
שלוחים…" )בחילופי הנוסח" :מי שלחין"(.
אפשר שהקטע הצפוני של תעלת השילוח הוא ה"צינור" שנזכר בתיאור כיבוש ירושלים בידי דוד" :כל
מכה יבוסי ויגע בצינור" )שמואל ב ,ה ח() .השוו עם תהלים מב ח" :תהום אל תהום קורא לקול צינוריך" -
מעברי מים תת-קרקעיים (.בהקשר של כיבוש העיר הכוונה אולי לניתוק הזרמת המים מתעלת השילוח
)תעלה (IIאל הבריכה החצובה באמצעות תעלה .III
122
אשר גרוסברג
ספר דברי הימים מתאר אפוא את העבודה בנושא של הספקת המים מן ההיבט של מניעת
מים מהאויב ,וספר ישעיהו מתאר את העבודה מן ההיבט של הספקת המים לעיר .בשל
האיום המוחשי של צבא אשור ,שכעדות התיאור המקראי בספר דברי הימים כבר צר על
הערים הבצורות ביהודה ,היה על העבודה להיעשות במהירות .לשם כך גויסו קבוצות רבות
של זוגות עובדים ,שכל אחת מהן נכנסה לעבודה דרך פתח אחר ,והן עבדו במקביל -צפונה
ודרומה -וחצבו מנהרה שמימדיה מינימליים ומכאן צורתה הטרפזית ,שנתנה לחוצבים
מרחב עבודה בגובה הכתפיים .מרחק החציבה שהיה על כל צוות לחצוב היה כ 3-עד כ6-
מ' ,והם יכלו לעשות זאת במספר מועט של ימים) 15רק החלק האחרון של תעלת השילוח,
שהגיע אל "הבריכה התחתונה" ,היה ארוך יותר -כ 20-מ' ,כלומר 10מ' לכל צד ,ודרש מעט
יותר זמן( .על החשש הכבד מצבא אשור שגרם לגיוס כוח עבודה רב מעיד התיאור המקראי
ויקבצו עם רב" .רומז לכך גם השימוש
בספר דברי הימים בהקשר של הספקת המיםָ " :
החריג בפועל "קבץ" בספר ישעיהו בהקשר של בעיית המים" :ותקבצו את מי הברֵכה
התחתונה" ,על אף שמקווים מים.
ב .תיקון ביצורי העיר ובניית "החומה האחרת"
השלב השני בהכנות שעשה חזקיהו היה שיפור ביצורי העיר ובניית חומה חיצונית וקדמית
לחומת העיר ,שנזכרת בספר דברי הימים" :ולחוצה החומה אחרת" .את "החומה ]ה[אחרת"
יש לזהות עם החומה ,שנזכרה לעיל ,שנבנתה בתוואי העובר מהקצה הדרומי של העיר ועד
הגיחון ,ותוארכה למאה הח' לפנה"ס )גרוסברג ,תשנ"ט/א ,תשנ"ט/ב( .מקומה גם מתאים
לתיאור המקראי ,שכן היא נבנתה כ 30-מ' ממזרח לחומת העיר מתקופות הברונזה והברזל,
ועל כן היא קדמית וחיצונית לעיר .בנייתה של חומה זו תחמה שטח צר בינה לבין חומת
העיר שהייתה ממערב לה .שטח זה נמצא עתה בין שתי חומות ,ולו ניתן לייחס את הכינוי
"בין החומותיים" ,שנזכר במקרא לראשונה בספר ישעיהו מיד לאחר תיאור בניית החומה,
וּמ ְקוָה עשיתם בין החומותים למי הברֵכה הישנה" )גרוסברג תשנ"ט/א,
בפסוק י"אִ " :
תשנ"ט/ב; שוקרון ורייך תשנ"ט(.16
15
16
רוזנברג 1998חישב את זמן חציבת נקבת חזקיהו בכחצי שנה -לפי קצב התקדמות של כ 1.80-מ' ליום,
אך להערכתו גם תקופה של תשעה חודשים היא הערכה סבירה .כלומר ,קצב של 1.2מ' ליום .לפי הערכה
זו העבודה בתעלת השילוח התבצעה ב 5-3-ימים )בעבודה של 24שעות ליום עם משמרות מתחלפות(.
אולם ,גם אם חישובו מוטה כלפי מעלה ,עדיין מספר הימים שנדרש לחציבת הקטע תעלת השילוח ,לרבות
הקצה הדרומי שנכנס אל הבריכה התחתונה ,אינו עולה הרבה על שבוע.
קודם שהתגלתה החומה למרגלות עיר דוד ,היו שהציעו לזהות את החומה שבנה חזקיהו עם הקפת הגבעה
המערבית בחומה ,ואת "מקווה בין החומותיים" עם בריכת השילוח ,ושתי החומות הן החומה המזרחית
של עיר דוד והחומה שהקיפה את הגבעה המערבית )אביגד תש"ם ;60 :שילה תשנ"ב .(621 :התיאור של
הריסת הבתים לבניית החומה מתייחס לדעתו של אביגד )תש"ם (56-55 :להריסת בתים שעמדו בתוואי
החומה ,כפי שנמצא בחפירות "החומה הרחבה" ברובע היהודי ,אך ראו לעיל ,הערה ,9כי הכתוב מתייחס
לביצור החומה ולא לבנייתה על מקום הבתים ההרוסים .הצעות אלו אינן סבירות גם לנוכח הזמן הקצר
שעמד לרשות חזקיהו ,וגם מכיוון שהשם "בין החומותיים" אינו הולם חומות שמרחק של מאות מטרים
ויותר מפריד ביניהן )גרוסברג תש"ס(.
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
123
שתי החומות ,שנפגשו בקצה הדרומי של העיר ,העניקו את שמן גם לשער שהיה בקרבת
מקום " -שער בין החומותיים אשר על גן המלך" ,דרכו נמלט צדקיהו מהעיר )מלכים ב ,כה
ד; ירמיהו נב ז; וראו גם ירמיהו לט ד( .17האזכור של השער עם גן המלך מרמז ,שהשער היה
סמוך למפגש שתי החומות בדרום העיר ובקרבת ה"בריכה התחתונה" שבקצה העמק
השּׁ ַלח לגן המלך".
המרכזי ,אשר נזכרת בספר נחמיה )ג טו( בשם "ברכת ֶ
לצורך בניית החומה הרסו בתים באזור הסמוך לחומה ,והשתמשו באבניהם לבנייתה,
ותּתצו הבתים לבצר החומה" ,וכל זאת בשל האיום הממשי של צבא
כפי שמעיד המקראִ " :
סנחריב ,שצר כבר על הרי יהודה ,ותרם לאווירה הקשה בירושלים ,שבאה לידי ביטוי
במעשה זה )יפת .(1993היטיב לבטא זאת שד"ל )תש"ל (174 :בהסבירו" :כל כך היה פחדם
גדול" .מעשים אלו יש בהם כדי להסביר גם את בניית החומה באבנים קטנות )במיוחד החלק
העליון בקטע הצפוני שלה ]איור ([2וגם את הממצא הארכיאולוגי ,לפיו חרב היישוב
במקום זה בסוף המאה הח' לפנה"ס -זמנו של מסע סנחריב ליהודה .הרס הישוב לא יכל
לנבוע מהתקפות צבא סנחריב ,שכן כפי שנאמר לעיל ,לא הייתה לחימה ,וגם לא היו פעולות
מצור שנועדו להבקעת החומה .עם בניית החומה הגן חזקיהו על הפיתרון שסיפק לבעיית
הספקת המים ,ולכן תיאור בנייתה מופיע בתיאור המקראי רק לאחר התיאור על פיתרון
בעיית הספקת המים ,שגם מנע את המים מהאויב.
.4מתי נחצבה נקבת חזקיהו?
בסוף פרק ל"ב בספר דברי הימים ב' )בפסוק ל'( נאמר" :והוא יחזקיהו סתם את מוצא מימי
ַשׁרֵם למטה מערבה לעיר דויד ַויּ ְַצ ַלח יחזקיהו בכל מעשהו" .מקובל לייחס
גיחון העליון ַויּ ְ
תיאור זה לחציבת נקבת חזקיהו .התיאור ניתן במנותק מהתיאור בתחילת הפרק ,שמתייחס
להכנות שעשה חזקיהו לקראת מצור סנחריב ,ובסוף הסיכום של ימי מלכותו של חזקיהו.
בספר מלכים ב ,כ כ ,בסוף הסיכום של מלכות חזקיהו ,וללא קשר למצור סנחריב ,נאמר:
ָבא את המים העירה
"ויתר דברי חזקיהו וכל גבורתו ואשר עשה את הברֵכה ואת התעלה ַויּ ֵ
הלא הם כתובים על ספר דברי הימים למלכי יהודה" .אף תיאור זה הוא כמקובל של חציבת
נקבת חזקיהו .המקרא אפוא אינו קושר את חציבת הנקבה למצור סנחריב.
העדות הארכיאולוגית ,כפי שהראינו לעיל ,מעידה כי חזקיהו המשיך דרומה את תעלת
השילוח ,ובכך פתר את בעיית המים .את הנקבה הקרויה על שמו הוא לא יכל להוציא לפועל
באותה עת מחוסר זמן )ויליאמסון ,(380 :1982שכן הזמן שנדרש לחציבת נקבת חזקיהו
17
ָבה לגיחון בנחל ולבוא בשער הדגים" )דברי הימים ב ,לג יד(.
מנשה בנה "חומה חיצונה לעיר דויד ַמ ְער ָ
חומה זו המשיכה אפוא את חומת חזקיהו צפונה ,ובכך נמשך צפונה גם אזור "בין החומותיים" .על פירוש
רד"ק למילה "מערבה" ,לפיו החומה עברה ממזרח לגיחון ,ראו גרוסברג תשס"ד 513 :והערה .29
לפי המדרש צדקיהו ברח "במחילה שהיתה הולכת ליר]י[חו מקום ]שהייתה[ אמת המים באה" )פסיקתא
רבתי כו – ויהי בעת שסרחה ]מדורת מ' איש שלום ,קלא ע"א[ .התיקונים בסוגריים -לפי כ"י פרמה(.
הכוונה אולי ל"תעלת העודפים" )"תעלה ,("IVשהובילה לנחל קדרון את מי הגיחון שלא נאגרו בבריכות
בתוך העיר ,אשר הקטע המזרחי שלה ,הסמוך לקדרון ,היה מנהרה.
124
אשר גרוסברג
נאמד בין 6ל 9-חודשים )רוזנברג .18(1998ברור שזמן זה לא עמד לפני חזקיהו ,כאשר
סנחריב פלש כבר ליהודה והאיום היה מוחשי ,ולכן רק מאוחר יותר ,לאחר מפלת סנחריב,
ואפשר בשל חשש ממצור נוסף ,שיפר חזקיהו את ביטחון הספקת המים באמצעות הנקבה
שהעבירה את מי הגיחון אל הבריכה התחתונה במהלך מוגן יותר )גרוסברג תש"ס( .19עם
חציבת נקבת חזקיהו יצאה תעלת השילוח מכלל שימוש ,שכן מוצאה במפלס הנמוך
בכ 2.5-מ' ממוצא תעלה השילוח .ברור לכן גם מדוע הדעות הסוברות כי חציבת נקבת
חזקיהו קדמה למצור סנחריב אינן קבילות .אם הנקבה הייתה קיימת ,לא הייתה בעיה של
הספקת מים ,נקבת השילוח הייתה ריקה ממים ,לא היה כל טעם בחציבת חלקה הדרומי ,וגם
לא בבניית חומה שתגן על תעלה יבשה ממים ועוד להרוס לשם כך בתי מגורים.20
התיאור המקראי בספר דברי הימים הולם את מאפייני הקטע הראשון של נקבת חזקיהו,
ימי גיחון העליון" = מוצא תעלה השילוח,
והוא מתפרש כלהלן" :יחזקיהו סתם את מוצא ֵמ ֵ
ַישּׁרֵם" = הובילם -את המים -בדרך ללא
שנמצא במפלס גבוה יותר )גיל ַ " ,(25 :1996ויּ ְ
מכשולים" ,למטה-מערבה" = במפלס נמוך יותר או במהלך תת-קרקעי ,21ובכיוון מערב
)הקטע הראשון של הנקבה הוא בכיוון מערב(" ,לעיר דויד" = אל עיר דוד ,היא היעד הסופי
של הנקבה ,והכתוב המקביל בספר מלכים ב' מלמדנו כי במוצא הנקבה נבנתה בריכה.
.5סיכום
לפי העדות המקראית בספר דברי הימים החל חזקיהו בהכנות למצור של סנחריב רק כאשר
צבא סנחריב כבר הגיע ליהודה והחל לצור על ערי יהודה .בשל קוצר הזמן וגודל האיום
והפחד מהצבא האשורי נאלץ חזקיהו לגייס כוח אדם רב לעבודה ,שהופנה לשתי משימות:
א .הטיית המים ,שזרמו בתעלת השילוח )תעלה (IIלנחל קדרון ,אל "הבריכה התחתונה"
בקצה העמק המרכזי של העיר ,על-ידי הארכת התעלה עד לבריכה )עד לפעולה זו נמשכה
תעלת השילוח כמנהרה לאורך של 190מ' מהגיחון ,ומשם היא נמשכה לעמק הקדרון
כתעלה פתוחה ,וככל הנראה השתמשו במימיה להשקיית השטחים החקלאיים ולאגירה
בבריכה(.
ב .שיפור ביצורי העיר -שיקום החומה הפרוצה ,הגבהת המגדלים ובניית חומה שתגן על
תעלת השילוח.
את העבודה של חציבת החלק הדרומי של תעלת השילוח הוציא חזקיהו לפועל
18
19
20
21
על הערכתו של רוזנברג ראו לעיל ,הערה .15ונסאן ) (40-39 :1911העריך את הזמן שנדרש לחציבת
הנקבה בלא פחות משישה חודשים ולא יותר מאחד עשר חודשים ,אך הוא לא פירט את הבסיס לחישובו.
מבין החוקרים הרבים שעסקו בנושא יש לציין את רות עמירן )תש"ם (265 ,251 :שאיחרה את החציבה
של נקבת חזקיהו לאחר מצור סנחריב ,אלא שהיא ביססה את דעתה על הסבר שהיה קיים קילוח טבעי של
מים לאורך המנהרה ,ולכן לא הייתה סכנה לעיר ,ולאחר מצור סנחריב הורחב נקיק המים .ראו גם מאיירס
,187 :1965הערה ,4אשר בהתייחסות ל"נחל השוטף" כתב שחזקיהו חצב לאחר מכן את הנקבה הקרויה
על שמו ,אך אין בדבריו התייחסות למועד מדויק יותר.
לדעות אלו ושלילתן ראו גרוסברג תש"ס.
למישר קרתא
במרזבין מלרע ֵ
ראו את התרגום הארמי למילים "למטה מערבה לעיר דויד"" :ואוביל י ְַתהון ַ
דדויד" ]=והוביל אותם בצינורות מתחת למישור /מקום עיר דוד[.
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
125
באמצעות מספר רב של קבוצות עובדים ,שפתחו פתחים בדופן הסלע וניצלו גם חללים
טבעיים ,ומהם חצבו את המנהרה בשני כיוונים -צפונה ודרומה .על תעלת השילוח הגן
חזקיהו על-ידי בניית חומה ,היא "החומה ]ה[אחרת" ,שעברה מהקצה הדרומי של העיר ועד
מעיין הגיחון.
את הנקבה הקרויה היום על שמו " -נקבת חזקיהו" -חצב חזקיהו רק לאחר מצור
סנחריב ומפלת צבאו כדי ליצור מהלך מוגן יותר ,אולי מחשש מצור נוסף.
ביבליוגרפיה
אביגד תש"ם
נ' אביגד ,העיר העליונה של ירושלים ,ירושלים תש"ם.
אברבנאל תשט"ז
אברבנאל ,פירוש על נביאים אחרונים ,הוצאת ספרים תורה ודעת ,יפו תשט"ז.
אפעל תשנ"ז
י' אפעל ,כעיר נצורה :המצור וגילוייו במזרח הקדום ,ירושלים תשנ"ז.
אריאל ולנדר 2000
D.T. Ariel and Y. Lender, “Chap. 1: Area B: Stratigraphic Report”,
“The Siloam Channel”, in: D.T. Ariel (ed.), Excavations at
the City of David 1978-1985, Directed by Yigal Shiloh (City
of David Excavations Final Report), 5 – Extramural Areas
(Qedem 40), Jerusalem 2000, pp. 13-18.
בלנקינסופ 2000
J. Blenkinsopp, Isaiah 1-39 – A New Translation with Introduction
and commentary (The Anchor Bible), NewYork 2000.
ברוק ,מקלין ותאקרי 1940-1906
The Old Testament in Greek – According to the Text of Codex
Vaticanus…, 1-3, eds. A.E. Brooke, N. McLean and H.St.J.
Thackeray, Cambridge 1906-1940.
ברנטון 1851
L.C.L. Brenton, The Septuagint with Apocrypha – Greek and
English, London 1851 (Michigan 1982).
גבריהו תשכ"ד
חמ"י גבריהו" ,מלחמת סנחריב בחזקיה ותשועת ירושלים" ,עֹז לדוד :קובץ מחקרים
בתנ"ך )ספר דוד בן גוריון( ,ירושלים תשכ"ד ,עמ' .368-367
גיל 1996
D. Gill, “The Geology of the City of David and its Ancient
Subterranean Waterworks”, in: D.T. Ariel and A. De Groot
126
אשר גרוסברג
(eds.), Excavations at the City of David 1978-1985, Directed
by Yigal Shiloh (City of David Excavations Final Report), 5
- Various Reports (Qedem 35), Jerusalem 1996, pp. 1-28.
גרוסברג תשנ"ט/א
א' גרוסברג" ,גבולותיה של ירושלים המקודשת" ,תנובות שדה) 21 ,כסלו-טבת
תשנ"ט( ,עמ' .42-30
גרוסברג תשנ"ט/ב
א' גרוסברג" ,תחומיה המקודשים של ירושלים" ,תחומין יט )תשנ"ט( ,עמ'
.487-469
גרוסברג תש"ס
א' גרוסברג" ,מתי נחצבה 'נקבת חזקיהו' ומקומם של בין החומותיים והמכתש",
מחקרי יהודה ושומרון ט )תש"ס( ]כנס תשנ"ט[ ,עמ' .74-63
גרוסברג תשס"ד
א' גרוסברג" ,סירי בישול מנוקבים שנמצאו בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים",
תחומין כד )תשס"ד( ,עמ' .516-505
גריי 1980
G.B. Gray, A Critical and Exegetical Commentary on the Book of
Isaiah, The International Critical Commentary on the Holy
Scriptures of the Old and New Testaments (ICC), Edinburgh
1980.
דה-גרוט תשנ"א/א
א' דה-גרוט" ,חפירות עיר דוד" ,ד' עמית ור' גונן )עורכים( ,ירושלים בימי בית
ראשון :מקורות ,סיכומים ,פרשיות נבחרות וחומר עזר )עידן ,(15ירושלים תשנ"א,
עמ' .50-40
דה-גרוט תשנ"א/ב
א' דה-גרוט" ,מפעלי המים בירושלים בימי בית ראשון" ,ד' עמית ור' גונן )עורכים(,
ירושלים בימי בית ראשון :מקורות ,סיכומים ,פרשיות נבחרות וחומר עזר )עידן ,(15
ירושלים תשנ"א ,עמ' .134-124
דה-גרוט ואריאל תשנ"ח
א' דה-גרוט וד"צ ואריאל" ,הישוב הישראלי מחוץ לחומות בעיר דוד" ,א' פאוסט
וא' ברוך )עורכים( ,חידושים בחקר ירושלים ג ,רמת גן תשנ"ח ,עמ' .12-9
הופמן תשנ"ד
י' הופמן ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,ישעיהו ,תל אביב תשנ"ד.
הרטום תשי"ח
א"ש הרטום ,ספר דברי הימים מפורש על ידי א"ש הרטום ,תל אביב תשי"ח.
וייזר תשמ"א
א' וייזר ,תנ"ך מפורש ,ירושלים ותל אביב תשמ"א.
כיצד התכונן חזקיהו למצור סנחריב?
127
ויליאמסון 1982
Williamson H.G.M., The New Century Bible Commentary: 1 and 2
Chronicles, London 1982.
ונסאן 1911
Vincent L. H., Underground Jerusalem: Discoveries on the Hill of
Ophel (1909-11), London 1911.
חכם תשמ"ד
ע' חכם ,ספר ישעיהו )תנ"ך עם פירוש דעת מקרא ,בעריכת מ' מדן א' מירסקי וי'
קיל( ,ירושלים תשמ"ד.
יפת 1993
S. Japhet, I & II Chronicles – A commentary (The Old Testament
Library), London 1993.
מאיירס 1965
J.M. Myers, II Chronicles (The Anchor Bible), New York 1965.
מלבי"ם תשכ"ד
מקראות גדולות עם מלבי"ם ,ירושלים תשכ"ד.
מזר תש"ס
ע' מזר" ,הספקת המים ומפעלי מים בימי בית ראשון" ,ספר ירושלים – תקופת
המקרא ,בעריכת ש' אחיטוב וע' מזר ,ירושלים תש"ס ,עמ' .232-195
עודד תשנ"ד
ב' עודד ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,מלכים ב ,תל אביב תשנ"ד.
עודד תשנ"ה
ב' עודד ,אנציקלופדיה עולם התנ"ך ,דברי הימים ב ,תל אביב תשנ"ה.
עמירן תש"ם
ר' עמירן" ,מי השלוח ותעלת חזקיהו" ,בתוך :ב"צ לוריא )עורך( ,עיונים בספר
ישעיהו )דברי חוג העיון בתנ"ך בבית נשיא המדינה( ,ב ,ירושלים תש"ם,
עמ' .266-245
קורטיס ומדסן 1994
E. Curtis and A. Madsen, A Critical and Exegetical Commentary on
the Books of Chronicles, The International Critical
Commentary on the Holy Scriptures of the Old and New
Testaments (ICC), Edinburgh 1994.
קייסר 1974
O. Kaisaer, Isaiah 1-13 – A commentary (The Old Testament
Library), Philadelphia 1974.
קיל תשמ"ו
י' קיל ,ספר דברי הימים א-ב )תנ"ך עם פירוש דעת מקרא ,בעריכת מ' מדן א' מירסקי
128
אשר גרוסברג
וי' קיל( ,ירושלים תשמ"ו.
קיל תשמ"ט
י' קיל ,ספר מלכים א-ב )תנ"ך עם פירוש דעת מקרא ,בעריכת מ' מדן א' מירסקי וי'
קיל( ,ירושלים תשמ"ט.
רוזנברג 1998
Rosenberg S., “The Siloam Tunnel Revisited”, Tel Aviv 25 (1998),
pp.116-130.
רייך ,אבני ווינטר תשנ"ח
ר' רייך ג' אבני ג' ות' וינטר ,ירושלים -מדריך לגן הארכיאולוגי ,ירושלים תשנ"ח.
רייך ושוקרון תשס"ב
ר' רייך וא' שוקרון" ,חפירות חדשות במדרון המזרחי של עיר דוד" ,קדמוניות לד,
) 122תשס"ב( ,עמ' .87-78
רייך ושוקרון 2002
R. Reich and E. Shukron, “Channel II in the City of David,
Jerusalem: Some of its Technical Features and their
Chronology”, in: C. Ohlig, Y. Peleg and T. Tsuk (eds), Cura
Aquarum in Israel – Proceedings of the 11th International
Conference on the History of Water Management and
Hydraulic Engineering in the Mediterranean Region, Israel
7-12 May 2001, Sieburg, 2002, pp. 1-6.
שד"ל תש"ל
ש"ד לוצאטו ,פירוש על ספר ישעיהו ,מהדורת פ' שלזינגר ,תל אביב תש"ל.
שוקרון ורייך תשנ"ט
א' שוקרון ור' רייך" ,חומה משלהי ימי הבית הראשון בעיר דוד" ,חידושים בחקר
ירושלים ד )תשנ"ט( ,עמ' .16-14
שילה תשמ"ד
י' שילה ,חפירות עיר דוד א' :1982-1978 ,דו"ח ביניים לחמש עונות חפירה )קדם
,(19ירושלים תשמ"ד.
שילה תשנ"ב
י' שילה ,הערך "ירושלים" ,האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ
ישראל ,ב ,ירושלים תשנ"ב ,עמ' .626-623
תדמור תשמ"ה
ח' תדמור" ,מלחמת סנחריב ביהודה" ,ציון נ )תשמ"ה( ,עמ' .80-65