** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
סחורה בפירות שביעית
איסור הסחורה כולל הגבלות על האופן שבו מותר לשאת ולתת בפירות שביעית,
ומותר להשתמש ב'דמי שביעית' כלומר ,בכסף שניתן כתמורה לפירות השביעית.
בשיעור זה נעסוק בעיקר בדיני המשא ומתן עצמו .בשיעור הבא נעסוק בעיקר
בדיני 'דמי השביעית'.
יחידה א :המקור לאיסור סחורה
.1ויקרא פרק כה פסוק ו
ּול ַׁע ְב ְד ָך וְ ַׁל ֲא ָמ ֶת ָך
ָאכ ָלה ְל ָך ְ
ָארץ ָל ֶכם ְל ְ
וְ ָהיְ ָתה ַׁש ַׁבת ָה ֶ
.2
לקוט לי …אסור -בלשון
'לקוט לי ירק' התשלום
הוא על עבודת הפועל,
ולכן שכרו אינו קדוש
בקדושת שביעית .אבל
בלשון 'לקוט לי בו'
התשלום הוא תמורה על
הירק ,לכן הוא נתפס
בקדושת שביעית ,וצריך
יהיה לבערו בזמן ביעור
פירות שביעית (על פי
רש"י).
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף סב עמוד א
תניא :החמרין שהיו עושין מלאכה בפירות שביעית -שכרן שביעית.
מאי שכרן שביעית?
אילימא דיהבינן להו שכר מפירות שביעית ,נמצא זה פורע חובו מפירות שביעית ,והתורה אמרה' :לאכלה' -
ולא לסחורה?
ואלא דקדוש שכרן בקדושת שביעית ,ומי קדוש? והתניא :האומר לפועל הילך דינר זה ולקוט לי ירק היום -
שכרו מותר ,לקוט לי ירק בו היום -שכרו אסור!
.3רמב"ן השגות על ספר המצוות -שכחת העשין מצוה שלישית
אמרה תורה בפירות שביעית' :והיתה שבת הארץ לכם לאכלה' ,ודרשו' :לאכלה -ולא לסחורה' .וזה דבר
תורה הוא ,כמו שאמרו ב{פרק ה}אחרון של עבודה זרה.
ונכפלה זאת המצוה באמרו יתברך' :ואכלו אביוני עמך' .שלא אמר' :לאביוני עמך תעזוב אותם' ,כמו
שאמר' :לעני ולגר תעזוב אותם' ,בלקט ושכחה .אבל {=אלא} לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום,
והנה העושה סחורה בהם עובר בעשה.
לדעת רמב"ן יש למנות את איסור הסחורה בפירות שביעית כאחת מתרי"ג המצוות ,בניגוד
לרמב"ם שלא מנה אותה כמצווה .מדוע לדעתכם הרמב"ם לא מנה את המצווה הזו?
מהי ראיית רמב"ן מלשון התורה המדברת על 'אכילה' ולא על 'תעזוב'?
.4הרב יחיאל מיכל עפשטיין -ערוך השולחן העתיד שמיטה -פרק כה אות ב
העושה סחורה בפירות שביעית או בדמיהן עובר על לאו הבא מכלל עשה ד'לאכלה ולא לסחורה' .והרמב"ן
ז"ל מנאה במנין העשין בספר המצוות ,אבל הרמב"ם ז"ל לא מנה במנין העשין לא אכילת פירות שביעית…
וגם העושה סחורה ,אף על גב דוודאי עובר בעשה{ …הטעם הוא ש} אין נכנסים להרמב"ם במנין העשין
אלא אם כן אמרו חז"ל שזהו מצות עשה ,כמו בבדיקת בהמות ועופות הטהורים שאמרו בספרי 'זו מצות
עשה' …כן נראה לי בדעת הרמב"ם.
מהי הסיבה ,לדעת ערוך השולחן ,שאיסור סחורה לא נכלל במניין המצוות של הרמב"ם?
.5
לא באת לידו -בדרך כלל
איסור סחורה ' -אבק שביעית'
תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כ עמוד א
כשאדם עובר עבירה תניא ,רבי יוסי ברבי חנינא אומר :בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית :אדם נושא ונותן בפירות
בפעם השנייה ('עבר שביעית ,לסוף מוכר את מטלטליו …לא הרגיש לסוף מוכר את שדותיו …לא באת לידו עד שמוכר את ביתו…
ושנה') ,קשה לו לחזור לא באת לידו עד שמוכר את בתו {לשפחה} …לא באת לידו עד שלוה ברבית …לא באת לידו עד שמוכר את
בתשובה ,והוא ממשיך
עצמו {לעבד)…
להדרדר.
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
.6
תוספות מסכת קידושין דף כ עמוד א
אבקה של שביעית -פירוש איסור קל שבה ,דעיקר איסור שביעית אינו אלא בעבודת קרקע כגון חרישה
וזריעה .אבל משא ומתן אינו אלא עשה בעלמא' ,לאכלה -ולא לסחורה'.
מהי לדעתכם כוונת התוספות במילים 'עיקר איסור שביעית'?
.7
רבי משה (מהר"ם) בן חביב -כפות תמרים -מסכת סוכה דף מ עמוד ב -על תוספות שם
אפשר דמה שכתבו התוספות 'עיקר איסור בעבודת קרקע ,כגון חרישה' ,היינו משום דהיא עבודת קרקע
ועליה הקפיד הכתוב ושבתה הארץ שבת לה' ,אבל איסור סחורה הוא ענף ממצות שביעית ,ולא אסר סחורה
אלא כדי שלא יחרוש ויזרע ,וכיון דאין סחורה לא יחרוש ויזרע .ונמצא דעיקר האיסור הוא בעבודת קרקע
אבל סחורה הוא איסור קל ,ולכך נקרא אבקה של שביעית.
מהו לדעת כפות תמרים הטעם לאיסור סחורה?
עיון נוסף :מדוע לדעתכם איסורי החרישה והזריעה הם האיסורים העיקריים בשביעית?
.8בית הבחירה למאירי מסכת קידושין דף כ עמוד א
כבר ידעת שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית שנאמר 'לאכלה' ' -לאכלה -ולא לסחורה' ,ולאו הבא
מכלל עשה -עשה .אף על פי שאין בהם אלא עשה ,לא יקל אדם בכך…
לפי המאירי ,מדוע איסור סחורה הוא איסור קל? השוו לדבריו במקור .11
.9רבינו גרשום מסכת ערכין דף ל עמוד ב ד"ה אבקה של שביעית
עד שמיטה -עד סוף שנת עיקר איסור שביעית הוא זהו שמאצר פירות שביעית עד שמיטה .וסוחרין בפירות שביעית אינו עיקר איסור
השמיטה ,על מנת למכור
את הפירות ביוקר בזמן שביעית ,אלא דקא דרשינן לקרא' :לאכלה -ולא לסחורה' .ואף על פי כן גורם אותו עון שמוכר מטלטליו.
שהם לא מצויים.
מדוע לדעתכם סובר רבינו גרשום שהאיסור 'לאצר פירות שביעית' חמור יותר מהאיסור
לסחור בפירות?
אבק -הערוך (שספרו
משמש כמילון לביאורי
בתלמוד)
מושגים
שיטת הערוך :סחורה אסורה מדרבנן?
לגמרא
מתייחס
בקידושין (מקור .11 )5רבי צבי הירש חיות -המהר"ץ חיות -מסכת ראש השנה דף כב עמוד א ד"ה וסוחרי שביעית
המכנה את איסור חידוש גדול מצאתי בערוך ערך אבק ,שכתב' :וסחורה בשביעית אינה רק מדרשא ,כמו אבק רבית שאינו
הסחורה בפירות שביעית רבית גמור' .הנה מדמדמי ליה לאבק רבית משמע שכל עיקר סחורה בפירות שביעית אינו רק מדרבנן ,וכל
' -אבק שביעית'.
הפוסקים סוברים דהוא בעשה.
סוחרי שביעית -המאירי
מפרש את המשנה שבה
נמנו הפסולים לעדות
מדרבנן ,וביניהם 'סוחרי
שביעית'.
ומכל מקום -למרות
שהאיסור לסחור בפירות
שביעית הוא מן התורה,
ומי שעובר על איסור
תורה פסול לעדות מן
התורה -סוחרי שביעית
רק
לעדות
פסולים
מדרבנן ,כיון שהאיסור
אינו מפורש בפסוקים.
לפי מהר"ץ חיות ,מהו חידושו הגדול של הערוך?
האם עובדת היותו של ספר הערוך מילון מאפשרת להבין אחרת את דבריו?
.11בית הבחירה למאירי מסכת ראש השנה דף כב עמוד א
סוחרי שביעית ,רצונו לומר :שעושין סחורה בפירות שביעית ,והתורה אמרה' :לאכלה -ולא לסחורה' ,ומכל
מקום ,הואיל ולא נתפרש בתורה בהדיא ,כמדברי סופרים הוא נחשב.
מהי דעת המאירי לגבי מקור מצווה זו? האם לפי זה ניתן ליישב את הערוך?
2
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
יחידה ב :מהותו של איסור סחורה
עיינו שוב במקור 7בדברי המהר"ם בן חביב .מה לדעתו הטעם לאיסור סחורה?
איסור סחורה נובע מדין ביעור שביעית
.12רש"י מסכת סוכה דף לט עמוד א ד"ה "אין מוסרין"
התורה אמרה (ויקרא כה) 'לאכלה' ולא לסחורה ,שכל פירות שביעית חייבין להתבער בשביעית הן ודמיהן,
ולא שיעשה בהם סחורתו להצניע לאחר שביעית ולהעשיר.
חייבין להתבער -בזמן
שכלו הפירות מהשדות,
חייבים להוציא את
מהבית
הפירות
ולהפקירם ,פעולה זו
נקראת 'ביעור שביעית'.
הדמים ששולמו על פירות
לפי רש"י ,מהו הטעם לאיסור סחורה?
השביעית נהיים קדושים
השביעית
בקדושת
וצריכים להתבער.
.13תוספות מסכת סוכה דף לט עמוד א ד"ה שאין מוסרין
וקשה דאם כן {כדברי רש"י} לישתרו כל אותן דתנן במסכת שביעית (ז ,ה) שיש להן שביעית ואין להם
שיש להן שביעית…
הקדושים -ביעור .ובהדיא פריך בשמעתין' :אי הכי לולב אין לו ביעור' ,דמתקיים הוא ,וקא אסר למסור דמיו לעם
צמחים
בקדושת שביעית ,ואין הארץ?
להם דין ביעור שביעית.
לשיטת רש"י שאיסור
סחורה נובע מדין ביעור,
בצמחים כאלו לא צריך
לנהוג איסור סחורה.
לולב אין לו ביעור- …
ביעור שייך בצמח שאינו
מתקיים זמן רב על העץ,
וכיון שלולב מתקיים זמן
רב ,הוא אינו חייב
בביעור .לכן לדברי רש"י
לא אמור להיות איסור
סחורה בלולב.
וקא אסר – …הגמרא
אוסרת לסחור בלולב
למרות זאת.
איסור אחר הביעור -
מהי קושיית תוספות על רש"י מצמחים שלא נוהג בהם ביעור?
.14הרב יצחק יעקב וייס -שו"ת מנחת יצחק -חלק ח סימן ק
הנה מה שהקשו {התוספות}' :דאם כן לישתרי בסחורה כל אותן דאין להם ביעור?'
כפי המבואר בפני יהושע (בבא קמא קא עמוד ב) ,אין הכי נמי ,דבאותן שאין להם ביעור מותר בסחורה
לפירוש רש"י.
.15הרב שמואל הלוי וואזנר -שו"ת שבט הלוי -חלק ד סימן רלב
הנה רבותינו בעלי התוספות (מקור )13הבינו בדעת רש"י ש'כל פירות שביעית חייבים להתבער בשביעית'
שכתב רש"י (מקור ,)12היינו אחרי שהגיע שעת הביעור בדבר שכלה לחיה מן השדה ,ואם כן שפיר הקשו
דהא לא שייך בלולב דמתקיים בארץ…
{תירוץ לשיטת רש"י }:נראה דהמצוה לאכל ולבער כל פירות שביעית בקדושת שביעית קודם הגיע זמן
ביעורם …אמנם יסוד דבר זה לאו דוקא בפירות שיש להם זמן ביעור ,דגם לולב וכיוצא בו דאין להם זמן
ביעור ,מכל מקום …זה שמוכר 'על מנת להתעשר' ,ורצונו לומר להניח המעות גם כן לשאר צרכים ולא
יאכלו ,ולא יבערנו בקדושת שביעית כהלכה ,אם כן מבטל מצות ביעור פירות שביעית בזמנן בקדושתן.
ורש"י (מ ע"ב) דנקט הזמן של כלה לחיה וגו' ,היינו משום דאעיקר שביעית שהיא בפירות אכילה קאי ,אבל
גידולים החייבים בביעור ,הדין לא ישתנה גם בלולב וכיוצא בזה .ואם כן קרובים דברי רש"י לדברי התוספות.
ולא התבערו ,נאסרים
באכילה.
ואף אותן – …לדעת
מקדש דוד יש לאכול את
מה הנפקא מינה ההלכתית בין הסבר שבט הלוי להסבר מנחת יצחק לדברי רש"י?
כל גידולי השביעית
במהלך השנה השביעית,
אך רק אלו ש'יש להם .16רבי דוד רפפורט -מקדש דוד שביעית סימן כא
ביעור' נאסרים אם לא
רש"י לא כתב בסוכה הטעם משום איסור אחר הביעור ,אלא משום סחורה ,דכל שמניחן לאחר שביעית
נאכלו עד למועד הביעור.
אבל אם לקטן בשמינית חשיב סחורה .ואף אותן שאין להן ביעור ,צריך לאוכלן ולבערן בשביעית .רק אותן שיש להן ביעור אם הניחן
לדעת מקדש דוד אחר זמן ביעורן נאסרין וצריך להפקירן ,ואותן שאין להן ביעור אין נאסרין ואין צריך להפקירן ,ורקהאיסור להניח את פירות
השביעית לשנה הבאה ,לכתחילה צריך לאוכלן בשביעית ,ולא להניחן למוצאי שביעית ,משום סחורה…
האסור משום סחורה ,וכן לרש"י שהטעם משום סחורה ,גם כן נראה דשייך רק בפירות שלקטן בשביעית ,ומניח אותן לשמינית,
אינו נוהג כשלוקט בשנה
השמינית כיון שיש דזה חשיב סחורה שמניח אותן להתעשר …אבל אם לקטן בשמינית לא שייך זה.
בשדות פירות רבים
האם המקדש דוד סובר כשיטת שבט הלוי ,או כשיטת מנחת יצחק?
שאינם מופקרים.
מהו חידושו של שבט הלוי בדין ביעור שביעית? כיצד חידוש זה עוזר להבין את שיטת
רש"י?
3
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
.17רבינו יהונתן על הרי"ף -מסכת סוכה יט עמוד ב (על דף לט עמוד א בגמרא)
וקא עבר משום 'לאכלה ולא לסחורה' אם ישייר {המוכר} מאותן הדמים שלא יבערם כשיכלה לחיה
שבשדה .אבל אם לא ישייר מהם אלא שיאכלם מיד -אין זה סחורה.
לשיטת רבינו יהונתן ,האם יש קשר בין הביעור לאיסור סחורה?
מדוע לדעתכם אם מכלים את כספי המכירה לפני זמן הביעור לא עוברים על איסור סחורה?
איסור סחורה נובע מחשש להפקעת קדושת השביעית
.18חידושי הרשב"א -מסכת עבודה זרה דף סב עמוד א -ד"ה נמצא זה
התורה אמרה 'לאכלה ולא לסחורה' ,פירוש {מותר} לאכלן בפני עצמן או למוכרן ולקנות בדמיהן דברים
הנאכלים שיכולים להתבער אחר הביעור וקדושת שביעית תופסת בהן ,אבל לא דבר הניתן לסחורה כגון
עבדים וקרקעות או כסות וכלים…
וטעמא כדאמרן ,דדבר הראוי לאכילה הואיל ונתפס בקדושת שביעית מותר .אבל דברים שאי אפשר לנהוג
בהן קדושת שביעית כגון חלוק -אסור {מפני} שמפקיען מקדושתן.
ולפרוע חובו מפירות שביעית נמי מהאי טעמא אסור ,שהרי דמי פירות שביעית נשארין בידו ואינם נתפסין
והויא לה סחורה.
לדעת הרשב"א ,באיזה אופן אסורה סחורה בפירות שביעית? לפי זה ,מדוע אסור לפרוע
בהם חוב? מה כוונת הרשב"א במילים 'שמפקיען מקדושתן'?
.19חידושי הריטב"א מסכת סוכה דף לט עמוד א ד"ה גמרא לא
יש אומרים :שדעת רבינו ז"ל {רש"י} שאין בכלל מה שאמרה תורה 'לאכלה' אלא שיעור אכילת יום אחד
דהיינו שלש סעודות כמצות שבת ,אבל יותר מכאן סחורה הוא ואסור בכל אדם.
ואינו נכון ,דאם כן למה אמרו ש'אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלוש סעודות' -
אפילו לחבר נמי!
אלא ודאי כי מה שאמר הכתוב לאכלה היינו להזהיר שיאכל הם או דמיהם בקדושת שביעית ולא שיעשה
מהם סחורה שאין קדושת שביעית נוהגת בהן ,כגון בהמה טמאה עבדים וקרקעות ושאר מטלטלין שאין אלו
מתבערין כדרך שפירות שביעית מתבערין ,אבל למכור פירות שביעית בדמים הרשות בידו כמו שירצה,
ובלבד שינהוג בהם קדושת שביעית.
למה ה'יש אומרים' הבינו שלפי רש"י עוברים על איסור סחורה אם מוכרים פירות
שמספיקים ליותר מיום אחד? איך הריטב"א דוחה את דבריהם?
לדעת הריטב"א מהו עניינו של איסור סחורה? האם אפשר להסביר כך גם את שיטת
רש"י?
האיסור רק כשמוכר באופן מסחרי
.21רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ו הלכה א
אין עושין סחורה בפירות שביעית ,ואם רצה למכור מעט מפירות שביעית מוכר.
.21ר"י קורקוס -הלכות שמיטה ויובל פרק ו הלכה א
אוספי שביעית – הגמרא דין זה נראה שלמד אותו ממה שאמר שם במשנה' :אחרון אחרון נתפס בשביעית ,והרי עצמו אסור' ,ונתבאר
בסנהדרין (כד ,ב) מכנה בעבודה זרה (נד ,ב) ,הא כיצד' :לקח בפירות שביעית בשר וכו'' …וגם מדתנן פרק ז דשביעית' :לא יהא לוקח
את האנשים האוספים
פירות שביעית ,ומוכרים ומוכר בשוק ,אבל לוקט ובנו מוכר על ידו'.
אותם בכסף' :אוספי נראה שלא אסרו אלא כשלוקח הרבה ביחד כמנהג הסוחרים ,כמו שהיו עושין אוספי שביעית …אבל אם
שביעית',
הפסולים מוכר מעט לקנות בו דבר מאכל מותר ,שאין זו סחורה.
לעדות משום סחורה.
האם הריטב"א (מקור )19מסכים לדברי הרמב"ם ור"י קורקוס?
4
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
למאה סאין – …תרומה
בפירות
שהתערבבה
אחרים מתבטלת אם יש
מאה
פי
בתערובת
מהתרומה.
חוץ מדמי אותה סאה -
הכהן ישלם עבור כל
התערובת ,פרט לשווי
סאת התרומה השייכת
לכהנים.
נחשדו כהנים אשביעית
מתוך שהכהנים רשאיםלאכול תרומה (שהיא
מצווה התלויה בארץ)
ואסורה לישראל ,הם
מרשים לעצמם להקל גם
בהלכות שביעית.
.22תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
סאה תרומה שנפלה למאה סאין של שביעית -תעלה ,פחות מיכן -ירקבו…
אמאי ירקבו? ימכרנו לכהן בדמי תרומה ,חוץ מדמי אותה סאה!…
אמר רב חייא משמיה דעולא :זאת אומרת נחשדו כהנים אשביעית.
.23תוספות מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
ימכרו לכהנים בדמי תרומה -ואם תאמר :והא אסור לעשות סחורה בפירות שביעית ,כדאמרינן במסכת
עבודה זרה (דף סב עמוד ב) 'לאכלה -ולא לסחורה'?
ויש לומר :דסחורה היינו כשמוכרה בשוק ,כעין חנות דדמי לסחורה .אבל פעם אחת כעין אקראי בעלמא
ליכא משום סחורה.
לדעת התוספות ,מהו האופן שבו אסור לסחור בפירות שביעית?
האם לדעתכם יש מחלוקת בין התוספות לרמב"ם?
.24תוספות הרא"ש מסכת סנהדרין דף כו עמוד א
לא חשיב לסחורה אלא כשקנה על מנת למכור ולהרויח ,אבל לוקט ומוכר שרי ,והכי תנן במסכת שביעית:
'לא יהא לוקח ירקות ומוכר בשוק ,אבל לוקט ובנו מוכר על ידו'.
ומיהו בתוספתא גרסינן' :ולא יהא לוקט ירקות ומוכר בשוק' .וכן משמע עיקר ,מדלא קתני במתניתין' :אבל
לוקט ומוכר בשוק'.
ומיהו ,שמא התם כשמוכר בשוק כעין חנות אף על פי שלקטם אסור דדמי לסחורה ,כקונה ומוכר להרויח…
ובריש פרק בתרא דעבודה זרה דאמרינן אסור לפרוע חובו מפירות שביעית משום דכתיב לאכלה ולא
לסחורה ,התם ניחא משום דלא קביל מידי תחותוהי.
לדברי תוספות הרא"ש ,מהם שני אופני האיסור למכור פירות שביעית?
איך תוספות הרא"ש מסביר את האיסור לפרוע חוב מפירות שביעית? האם דבריו כדברי
רשב"א וריטב"א (מקורות ?)19-18
דרשות רבי יהושע אבן שועיב -פרשת בהר
והנה בפרשה הזאת רמז גדול על הבטחון ,והוא ענין השמיטה שצוה השם יתברך
שנשמיט כל הארץ ולא נעבוד בשנה השביעית שדה וכרם .וגם הפירות שיצאו
מעצמם שלא נאסוף אותם לבית כדרך שאר השנים ,כמו שאמר' :שדך לא תזרע,
וכרמך לא תזמור'…
ובהיות ענין השמיטה חמור ,צותה התורה לאכול הספיח והפרי ולאכלו בקדושה,
ולא לעשות בהם סחורה ,כמו שדרשו' :לאכלה -ולא לסחורה' …ומי שלא היה
בוטח בשם ,ועושה 'עושר ולא במשפט' היה בא לידי עניות ,כמו שדרשו מסמיכות
הפרשיות .אמרו במסכת קדושין' :בא וראה כמה קשה אבקה של שביעית'…
שמצוה גוררת מצוה ,ועבירה גוררת עבירה .וכן היא אבקה של שביעית ,כמו
שאמרו …שסוחר פירות שביעית שאינו מקיים המצוה שנצטוה בה מביאו
להתמוטט .שהוא לא בטח בשם יתברך ,ואובד ממונו וגופו.
5
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
בדבר שראוי לאכילה -
'כסף משנה' מיישב את
על
ראב"ד
קושיית
הרמב"ם ,מדוע מותר
לרחוץ בשכר במרחץ
שהוסק בתבן וקש של
שביעית ,ולא יהיה בכך
איסור משום 'סחורה
בפירות שביעית'?
יחידה ג :גבולות איסור סחורה
על אילו גידולים חל איסור סחורה
.25רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה כ
מרחץ שהוסקה בתבן ובקש של שביעית {הראויים למאכל בהמה וקדושים בקדושת שביעית} ,מותר לרחוץ
בה בשכר.
.26כסף משנה הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה כ
לא נאסרה סחורה אלא בדבר שראוי לאכילה ,וכדדרשינן 'לאכלה -ולא לסחורה'.
אסור לשרוף – …לדעת
בינת אדם אסור להסיק ** .27רבי אברהם דנציגר -בינת אדם -שערי צדק שער מצות הארץ פרק יז הערה ג**
תנור במאכל בהמה ,אך מה שכתב הכסף משנה …דסחורה אינו אסור רק במאכל אדם …צריך עיון :שהרי אסור לשרוף קש ותבן
מותר
להסיק
במאכל
בהמה את המרחץ ,כמו משום טעם זה' :לאכלה -ולא להפסד' ,אף על גב דהוי מאכל בהמה.
שכתב הרמב"ם בהלכה אלא צריך לומר דסבירא ליה לרמב"ם דזה לא הוי סחורה ,כיון שאין הדבר בעין.
זו.
רבי יאשיהו פינטו -
(שכ"ה -ת"ח) נולד לפני
כ 054 -שנה בדמשק
שבסוריה ,ורוב חייו כיהן
כרבה של דמשק.
בהיותו בן 04שהה שנה
אחת בארץ ישראל.
היה דרשן ופוסק ,עסק
גם בקבלה שאותה למד
מהרב חיים ויטאל.
לימים ר' שמואל ,בנו של
ר' חיים ויטאל ,נהיה
תלמידו וחתנו .בכתביו
ובתשובותיו חומר רב על
יהדות סוריה.
פול הלבן -השלב שבו
מתחילים הענבים להיות
מוגדרים כפרי .משלב זה
ועד שהענבים בשלים
לאכילה אסור לקצוץ את
הגפנים ,שלא לקלקל את
הענבים.
איסור מכירת פירות
שביעית לחשוד -ישנו
איסור למכור פירות
שביעית לאדם החשוד
שלא ינהג בהם כדין.
בשיעור הבא נרחיב בגדרי
איסור זה.
ובמחובר אי אפשר- …
על מנת לזכות בבעלות על
הפירות צריך לעשות
בהם מעשה קניין .בשנת
השמיטה שהפירות אינם
שייכים לבעל הקרקע,
אין מעשה קניין שיועיל
לזכות בפירות מחוברים.
מהי קושית ה'בינת אדם' על הכסף משנה?
עיון נוסף :עיינו ברש"ש שביעית (ח ,יא) ,שמקשה קושיה נוספת על דברי ה'כסף משנה'.
**שלב גידול הפרי שהחל ממנו מתחיל איסור הסחורה**
** .28הרב יאשיהו פינטו -שו"ת נבחר מכסף -יורה דעה סימן כג**
{מותר ל}מכור או {לה}שכיר את הכרם קודם שיהיו הענבים ּכפּול הלבן ,דהא נפקא לן איסורא דסחורה
דפרי שביעית מדכתיב 'לאכלה' .ודרשינן בתורת כהנים' :לאכלה ולא לסחורה' ,והכי דרשינן מיניה נמי:
'לאכלה -ולא להפסד' .ותנן' :מאימתי אין קוצצין האילן בשביעית' (שביעית ד ,י) ,משום דלאכלה אמר
רחמנא ולא להפסד …ולמדנו בפחות מכאן מותר לקצצן ולית כאן 'לאכלה ולא להפסד' ,ואף אנו נאמר
{ש}בפחות מזה השיעור מותר למכרם או להשכירם דלית כאן 'לאכלה ולא לסחורה'.
מהי ראיית הרב פינטו לכך שאיסור הסחורה מתחיל רק מהשלב שהפירות גדולים 'כפול הלבן'?
** .29הרב משה קלירעס -תורת הארץ -סימן ח אות סג **
ראיתי בקונטרס הלכות שביעית ,שהביא בשם הרב הגאון ר' צבי פסח פראנק שליט"א …על המשנה
דמעשרות (ה ,ג) שנראה מלשונה דגם איסור מכירת פירות שביעית לחשוד תלוי בעונת המעשרות ,ומה ענין
זה לזה?
והעלה בפלפולו ,ד הא דאמרינן בשביעית (ד ,ז) דגם בעודו בוסר אסור לאבד יש לומר שהוא רק מדרבנן ,אבל
עיקר קדושת שביעית חלה רק משראוי לאכילה ,דרק מלאכלה ממעטינן מלוגמא והפסד וסחורה …ולפי זה
{בשלב שהפירות עדיין בוסר} מותר למכור גם הרבה כיון דעדיין אין עליהם קדושת שביעית ,אין עליהם
קדושת שביעית ואין על זה איסור סחורה …אבל שאר דיני שביעית גזרו בזה ,כמו שאסרו להפסידם ,כן גזרו
בהם איסור סחורה…
ולכאורה יש להוכיח …דמן התורה אסור להפסיד פירות שביעית אף קודם שהגיעו לעונת המעשרות …ונראה
לומר דמה דתלתה המשנה דמעשרות (ה ,ג) הנזכרת איסור מכירת פירות שביעית לחשוד בהגיעו לעונת
המעשרות ,אין הטעם משום דקודם לזה אין עליהם קדושת שביעית מהתורה …רק הטעם הוא משום דלא
שייך מכירה בפירות שביעית כי אם לאחר שהגיעו לעונת המעשרות ,דהא פירות שביעית הם הפקר לכל,
וכשבאו לכלל פרי נעשו הפקר ,ובמחובר אי אפשר לזכות בפירות שביעית ,ולתלשם מן האילן אסור משום
הפסד הפירות.
במה נחלקו תורת הארץ ורבי צבי פסח פראנק? כיצד כל אחד מהם מסביר את דברי המשנה
שאסרה למכור לחשוד פירות שביעית רק משלב שהגיעו לעונת המעשרות ולא קודם לכן?
עיון נוסף :השוו בין דברי תורת הארץ לבין דברי רש"ש במסכת ראש השנה ט ,א (הובאו בשיעור
בשיעור 6מקור ,)35לגבי האפשרות לזכות בפירות השביעית בעודם מחוברים לארץ.
6
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
יחידה ד :פרעון חוב מדמי שביעית
על ידי כולן – עבור כולן.
אין אחיות מקודשות –
שתי האחיות שהתקדשו
אינן מקודשות ,בגלל
איסור הקירבה שביניהן,
הנשים
שאר
אך
למרות
מקודשות
בפירות
שהתקדשו
שביעית.
האם פריעת חוב היא סחורה גמורה?
עיינו שוב בדברי הגמרא (מקור )2ורשב"א (מקור .)18
.31תלמוד בבלי מסכת קידושין דף נ עמוד ב ,נב עמוד א
משנה :ומעשה בחמש נשים ובהן שתי אחיות ,וליקט אדם אחד כלכלה של תאנים ,ושלהן היתה ושל
שביעית היתה ,ואמר הרי כולכם מקודשות לי בכלכלה זו ,וקיבלה אחת מהן על ידי כולן ,ואמרו חכמים:
אין אחיות מקודשות .גמרא :אמר רב :שמע מינה ממתניתין …המקדש בפירות שביעית – מקודשת.
.31תוספות מסכת עבודה זרה דף סב עמוד א
ואף על פי שאמרנו שאסור לפרוע חובו מפירות שביעית ,משום דלאו לאכלה הוא ,מכל מקום לקדש אשה
מותר אף על גב דלאו לאכלה הוא ,כדאמרינן פרק האיש מקדש (קידושין דף נב)' :מעשה באחד שקידש חמש
נשים בכלכלה של שביעית ואמרו חכמים אין האחיות מקודשות הא אחרות מקודשות' ,וטעמא דמשום
ומיהו יש לדחות :דהתם דיעבד ,אבל לכתחלה אסור.
פריה ורביה אקילו ביה רבנן.
מהי לדעתכם הנפקא מינה להלכה בין שני תירוצי התוספות?
מדוע ,לפי התירוץ הראשון בתוספות ,חכמים הקלו והתירו לקדש אשה בגידולי שביעית?
לקח לעצמו והותיר- …
אדם שזכה בפירות
מההפקר ,אינו עובר על
אם
סחורה
איסור
מוכרם.
בקצצו מזונותיו עליו -
אף שאסור לשלם שכר
פועלים בפירות שביעית,
מותר לתתם לפועל אם
סיכם איתו (קצץ) שחלק
משכרו יהיה במזונות.
.32חזון איש שביעית סימן יג אות כו
הא דאין פורעין חוב מפירות שביעית ,אינו משום סחורה .שהרי בלקח לעצמו והותיר מותר למכרו ,ואפילו
הכי אסור לפרוע ממנו חוב .אלא כשם שאין מוכרין מאכל אדם ליקח מאכל בהמה דחשיב כמשמש כפירות
שביעית שלא כדרך הנאתן הכא נמי כשפורע חובו חשיב כלקח דבר שאינו מהשתמשות פירות שביעית וגרע
מאילו נתן במתנה.
ונראה דאיסור זה הוא מדרבנן (וכמו שכתב תוספות עבודה זרה {במקור הקודם ,בתירוץ הראשון} דמשום
פרייה ורבייה אקילו רבנן ,ואף למאי לכתבו שם לדחות {בתירוץ השני} ,יש לומר דלא הקילו רבנן לכתחלה,
אבל האיסור הוא מדרבנן) והלכך הקילו בקצצו מזונותיו עליו ,אף על גב דתנן (פרק ה) לא יתננו לסּפר ,והכא
מותר ליתנו לשכיר והשכיר עושה עבודתו בשכרן ,אלא כיון שפסק עמהן מזונות והוא נותן להן על שלחנו
נראין כאנשי ביתו.
מהי ראיית ה'חזון איש' לכך שפריעת חוב אינה כאיסור סחורה?
האם ,לפי החזון איש ,התוספות סוברים כשיטת הרשב"א והריטב"א (מקורות ?)19 -18
גמולין -מחזיר טובה על
מה שקיבל.
גמילות חסדים -נותן
מבלי שקיבל ,ומודיע
למקבל שאלו פירות
שביעית ,על מנת לא
ליצור מחוייבות להחזיר
לו טובה (על פי בית יוסף
יורה דעה סימן שלא)
משלוח מנות מפירות שביעית
.33תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק ז
אחד שביעית ואחד מעשר שני אין פורעין מהן מלוה וחוב ,ואין משלמין מהן גמולין ,ואין פודין בהן שבויין,
ואין עושין בהן שושבינות ,ואין פוסקין מהן צדקה ,אבל משלחין מהן דבר של גמילות חסדים .וצריכין
להודיע {למקבל שמדובר בפירות שביעית}.
עיון נוסף :עיינו ברמב"ם שמיטה פרק ו הלכה י שפסק כתוספתא.
.34רבי יוסף אלחכם -שו"ת תורה לשמה סימן קצג
שאלה :ראובן …שלח לשמעון אהובו משלוח מנות בפורים ,ושמעון הוא גם כן צריך לשלוח לו מנות ,והיה לו
פירות שביעית ,אם יוכל לשלוח לו מנות מפירות שביעית ,או דילמא אסור דחשיב זה כפורע חובו מדמי
שביעית כיון שכבר ראובן שלח לו ,והרי שמעון הוא עתה מוכרח גם כן לשלוח לראובן כפי המנהג והנימוס
של העולם? תשובה …:שמעון ששולח לראובן מנות מפירות שביעית נמצא בזה משלם מהם תשלומין,
ואסור .ולאו דוקא פירות שביעית עצמן אלא גם בדמיהם אסור לעשות כן ,וכן הוא הדין דאסור לשלוח
7
שיעור מס – 8סחורה בפירות שביעית
משלוח מנות הראשון -מדמיהן מתנה לבית החתן והכלה בחופה ,לאותם שכבר הם שלחו לו מקודם בחופה שהיה אצלו ,כי הוא
אדם
מחויב
לשלוח
משלוח מנות אחד לפחות מוכרח לשלוח עתה להם כפי המנהג ונימוס העולם ,והרי זה כפורע חובו.
בפורים.
ברמב"ם הנ"ל ויש
אומרים – …הרמב"ם
שפסק את התוספתא
במקור 33ש'אין משלחין
גמולין' ,היינו כשגומלין
טובה .אמנם ,בפאת
שיש
כתב
השולחן
שמתירים לגמול טובה
עם פירות שביעית,
ובתנאי שמודיעים שאלו
פירות שביעית.
תשלומי חסד -תשלום
תמורה על חסד שגמלוהו.
.35הרב שמואל וואזנר -שו"ת שבט הלוי חלק ז סימן קפג
משלוח מנות לפי דברינו איכא ביה שלושה דינים:
א .לשלוח משלוח מנות הראשון -כיון דמחויב לפרוע חוב זה של תקנת חז"ל הדבר נוטה שאסור לשלוח
מדמי שביעית או פירות שביעית.
ב .והמקבל שכבר יצא אלא שגומל לו ושולח בחזרה -תולה ברמב"ם הנ"ל ויש אומרים שבפאת השולחן(ז,
י) .ואיכא מקום להחמיר ,אבל מאן דסמך איש אומרים ,אין מזניחין אותו.
ג .תוספת משלוח מנות שדרך העולם כהיום לשלוח -פשיטא דמותר לשלוח ,גם מדמי או מיין שביעית ,כיון
שאינו בגדר דבר שחייב ,ואינו בגדר תשלומי חסד.
.36הרב יוסף ליברמן -משנת יוסף חלק א סימן כז
אבל בדיעבד כשכבר שלח בודאי יצא ידי חוב