** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
אכילת פירות שביעית
יחידה א :האם יש מצווה לאכול פירות שביעית
.1השגות הרמב"ן לספר המצוות לרמב"ם -שכחת העשין עשה ג
שאמרה תורה בפירות שביעית' :והיתה שבת הארץ לכם לאכלה' ,ודרשו 'לאכלה ולא לסחורה' …ונכפלה
זאת המצוה באמרו יתברך' :ואכלו אביוני עמך' .שלא אמר' :לאביוני עמך תעזוב אותם' ,כמו שאמר' :לעני
ולגר תעזוב אותם' בלקט ושכחה .אבל לשון אכילה מזכיר בהם הכתוב בכל מקום .והנה העושה סחורה
בהם עובר בעשה.
רבי יצחק ליאון (איזור
שנת ש' לפני כ 054 -שנה)
היה צאצא של מגורשיספרד .וחי באנקונה
שבאיטליה.
יש שבלבלו בינו לבין הרב
המקובל רבי יצחק די
ליאון ,שחי כמאתיים
שנה לפניו.
בהקדמתו לספר "מגילת
אסתר" כתב שקרא כך
לספר מפני שהוא מגלה
את נסתרות השורשים
שכתב הרמב"ם ,וכן
הסברים על אופן מניית
והגדרת המצוות .הספר
נקרא כך גם על שם אמו
שנקראה אסתר.
לא היה מספיק -אילו
כוונת הרמב"ן היתה שיש
מצווה לאכול פירות
שביעית ,אז הראיה
שהוא מביא לדבריו -
מכך שאסור לסחור
בפירות -לא היתה
מספיקה להוכחת טענתו.
דברי הרמב"ן הללו הובאו בשיעור מספר 8לגבי איסור סחורה .האם לדעתכם ניתן להוכיח
מדבריו שיש מצווה לאכול פירות שביעית?
עיון נוסף :עיינו בדברי ערוך השולחן בשיעור 8מקור .4האם מכך שהרמב"ם השמיט את
המצווה הזו ניתן ללמוד שהרמב"ם סובר שאין מצווה באכילת פירות שביעית?
.2רבי יצחק ליאון אבן צור -מגילת אסתר -שכחת העשין עשה ג
נראה לי כי מה שלא מנאה הרב {הרמב"ם} ,הוא לפי שמה שדרשו חכמים' :לאכלה -ולא לסחורה' ,אין
פירושו שיהא מצוה באכילתם .רק לאכלה הותר לכם ,ולא לעשות בהם סחורה .וראיה שאין באכילתם
מצוה :ממה ששנינו בפרק ח משביעית (משנה ב)' :שביעית ניתנה לאכילה ושתיה וסיכה' כו' .ולא קאמר:
'שביעית מצוה באכילה ושתיה' וכו'.
ה'מגילת אסתר' מסביר מדוע הרמב"ם לא מנה מצווה 'והיתה שבת הארץ לכם לאכלה'.
האם לפי ה'מגילת אסתר' לדעת הרמב"ן יש מצווה לאכול מפירות השביעית?
.3חזון איש שביעית סימן יד אות י -עמוד 858
אין חיוב לעולם לאכול פירות שביעית שאינן כ{קרבן} שלמים שיהא מצוה באכילתן…
וראיתי בספר מגילת אסתר בהוספת עשין של הרמב״ן עשה ג׳ שפירש דעת רמב״ן היפוך מזה.
אבל כוונת רמב״ן דאיסור סחורה הוא ממנין עשין כמבואר בדבריו ז״ל ,אבל אין עשה באכילתן .ואילו צריך
ראיות שיש מצוה באכילתן לא היה מספיק מה דמצינו איסור סחורה ,דסחורה אינה מבטלת אכילתן ,שהרי
למחשבה לעשה העמיד הרמב״ן את איסור סחורה
הלוקח יאכלם? אלא מפני שאין מצוה באכילתן ולא שייך ִ
במנין העשין.
איך מסביר החזון איש את דעת הרמב"ן? מהי הקושייה העקרונית שאותה הוא מזכיר
כראייה לשיטתו?
להדליק הנר -המשנה
בשביעית (ח ,ב) מתירה .4הרב משה קליערס -תורת הארץ פרק ח ס"ק כה
להדליק נר מפירות אף שהתירה התורה להדליק הנר וכן לצבוע מהן ,מכל מקום אם אוכל מקיים מצוה דהא אין זה מצוה
שביעית .ובירושלמי (ז ,חיובית שיהיה חייב לאכול רק אם אוכל מקיים מצוה ,ולכן אם מדליק הנר או צובע מפירות שביעית אינו
א) מתיר לצבוע מפירות
פסק כמבטל מצוה …ובזה מתורץ מה שמותר להאכיל לגוי פירות שביעית אם הוא שכיר שנה או שכיר חודש…
וכן
שביעית.
הרמב"ם (שמיטה ה ,ח -ולא אמרינן דהוא מבטל מצות עשה מאכילת פירות אלו.
ט) ,שלצורך הדלקת הנר
וצביעה אפשר להשתמש
גם בפירות הראויים
למאכל אדם.
.5הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ קונטרס אחרון -סעיף כא
ואם יש מצוה באכילת פירות שביעית ,יש לומר שאסור לשבת בתענית רשות מי שיש לו פירות שביעית כל
זמן שלא אכלו.
מדוע ,לפי הרב קוק ,אסור למי שיש ברשותו פירות שביעית לשבת בתענית?
עיון נוסף :עיינו במאמרו של הרב חיים בלוך בתחומין כח עמוד .337 – 336מהי קושייתו על
דברי הרב קוק?
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
** .6הרב אשר וויס -מנחת אשר שביעית -עמוד לג**
ובכוונת הרמב"ן דנחלקו בו האחרונים כמבואר ,באמת נראה מלשון הרמב"ן כהבנת החזון איש .דבכל
השבעה עשר מצוות עשה שמנה הרמב"ן כנגד שיטת הרמב"ם ,פתח הרמב"ן בלשון" :שנצטוינו" ,מלבד
במצוה ג' ,ובה בלבד פתח בלשון" :שאמרה תורה והיתה שבת הארץ לכם לאכלה ,ודרשו ולא לסחורה"
וברור לענ"ד דלא כתב שנצטוינו ,דאין כאן ציווי חיובי אלא איסור .ועוד ,דאין הציווי מפורש בפסוק אלא
מדרשה ולכן שינה לשונו.
עיון נוסף :עיינו במאמרו של הרב חיים בלוך בתחומין כח עמוד ( 334אות ו) ,איך הוא מיישב
לשון זו של הרמב"ן?
** .7הרב שמואל וואזנר -שו"ת שבט הלוי חלק ד סימן רלב **
ונראה לענ"ד להוסיף ביאור :דודאי לא מסתבר דרך הסוברים בשיטת הרמב"ן כפשטות בעל מגלת אסתר
שם ,דסבירא ליה להרמב"ן דאיכא מצות עשה דאכילה ממש בקום ועשה כשאר מצות אכילה שבתורה,
וכלשון מרן החזון איש שביעית (יד ,י)' :שאינן כשלמים שיהא מצוה באכילתן'.
אמנם לאידך גיסא ,אין לבטל הבנה זו בדעת הרמב"ן ,כאשר רצה לומר בחזון איש שם ,דאין כאן מצוה
חיובית כלל .והרמב"ן חשבה רק בתור מצוה שלילית של' :ולא לסחורה'…
אבל הסבה שהגאון מגלת אסתר לא הבין כן ,יראה דהוא ממה שכתב הרמב"ן" …אבל לשון אכילה מזכיר
בהם הכתוב בכל מקום ,והנה העושה סחורה בהם עובר בעשה" עד כאן .הדגשתו של הרמב"ן שהכתוב
מזכיר בהם בכל מקום לשון אכילה ,מורה דיש ענין אכילה בחיוב ,לא רק השלילי של 'ולא לסחורה'…
ונעשה הביעור ואכילה בשביעית עצמה כגדר השני של אכילת קדשים …לאכול כל הקדשים אפילו פחות
מכשיעור כל אחד עד סוף זמן אכילתן שלא יבואו לידי נותר ,והנה מי שלא אכלן כולן אפילו כבר אכל כזית,
לא על נותר בלבד עבר ,אלא בטל מצות עשה דאכילה דתאכל ,שיהיו נאכלים וכמו כן הכא בשביעית אף
שאין חיוב אכילה דקום ועשה בכזית ,אבל יש חיוב לאכל ולבער בזמנו ,והעושה סחורה מבטל ממילא
מצוות עשה הזאת.
מהו אופי החיוב של מצוות אכילת פירות שביעית לדעת השבט הלוי? הסבירו את ההשוואה
לדין נותר.
הרב שמואל בורנשטיין -שם משמואל ויקרא פרשת בהר
כתב האור החיים שהבריאה היא רק לשבעה ימים ובכל שבת מתחדשת הבריאה
עוד לשבעה ימים וכן לעולם ,וזהו שבת לה' אלקיך שחוזרת כל הבריאה
לממציאה ,וחוזר השם יתברך ,ובורא אותה כבראשונה.
ויש לומר ,שכמו שהבריאה היא בכלל ,כן היא נחלת ארץ ישראל לישראל נמי.
היינו שניתנה להם רק לשבע שנים לעבוד את האדמה וחוזר ונותן להם עוד לשבע
שנים לעבדה ולשמרה ,ועל כן בשנת השביעית שבה הארץ להנותן ,וכל האוכלין
מפירותיה משלחן גבוה קזכי ,ועל כן יש קדושה בפירות שביעית ותופסת דמיה
כהקדש.
וזה נתינת הארץ לישראל ,ובאשר שבת הוא בכלל הבריאה על כן נאסר כלל
מלאכות .ושביעית היא בענין נחלת ישראל על כן נאסרה רק עבודת קרקע.
2
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ב :גדרי מצוות האכילה
שיעור האכילה ואיסור ההפסד
דקיימא לן בעלמא- …
בכל מקום שהתורה
מצווה לאכול ,שיעור
החיוב הוא בכזית.
חצי
עשה
במצוות
שיעור – …גם באכילת
שלם
מכזית
פחות
מקיימים קצת מצווה,
כגון :אדם שאכל חצי
כזית מצה ,קיים קצת
מצווה.
.8מהרי"ט אלגאזי -חלה אות ב ס"ק יד
לפי האמור ,דברירא ליה לרבינו הרמב"ן ז"ל דהא ד'לאכלה ולא לסחורה' או 'ולא לשריפה' הוא מצות עשה,
שחייב הכתוב לאכול פירות שביעית ולא לעשות סחורה בהם או להפסידם.
אם כן ,יוצא לנו דמאחר דקיימא לן בעלמא דסתם אכילה בכזית ,ובין לענין איסור לאו ובין לענין מצות
עשה אינו עובר על הלאו ואינו מקיים המצוה כי אם בכזית .הוא הדין הכא דלאכלה אמר רחמנא דדוקא
בכזית או טפי מכזית הזהיר רחמנא לאכלה ולא להפסד וסחורה ,אבל פחות מכזית אינו בכלל מצוות עשה,
כמו שהוא בשאר מצות עשה .דלאכילה כעשה דאכילת מצה וכיוצא…
הן אמת כי ראיתי להרב המופלא מופת הדור …ברכי יוסף {חיד"א} (אורח חיים תפב ,ד) …דהעיקר,
דבמצוות עשה חצי שיעור איכא קצת מצוה מהתורה.
לדעת המהרי"ט אלגאזי ,מהי כמות פירות השביעית שאסור לגרום לה הפסד?
.9הרב יחיאל יעקב וינברג -שו"ת שרידי אש -חלק ב סימן צ
הרמב"ן שמנה אכילת פירות שביעית במנין המצוות ,כוונתו מטעם לאו הבא מכלל עשה 'לאכלה -ולא
להפסד' ,אבל לא שיש כאן מצות אכילה כמו קדשים ותרומה ,ואם כן לא שייך בזה שיעורים שיש במצוה או
איסור ,והאיסור להפסיד אינו כמו איסור אכילה שיש בו שיעורים ,ושפיר חל האיסור אף על פחות מכזית.
האם הרב וינברג והמהרי"ט אלגאזי חולקים?
.11הרב אשר וויס -מנחת אשר שביעית -עמוד מ
נסתפקו האחרונים אם יש איסור הפסד פירות שביעית פחות מכזית …ולכאורה זה תלוי אם יש בהם מצות
אכילה :דאם מה דכתיב 'לאכלה' מצוה היא ,הרי שיעורה בכזית ,ומסתבר איפוא דגם הדרשה ד'ולא
להפסד' שיעורה בכזית .אבל אם 'לאכלה' אכילת רשות היא ,כבר כתב הפרי מגדים בפתיחתו להלכות
שחיטה דבאכילת רשות גם כלשהו בכלל.
האם הרב וויס והרב וינברג חולקים?
עיון נוסף :עיינו במנחת חינוך מצווה שכח ,מדוע לדעתו המצווה היא דווקא בכזית.
האם יש קדושה ואיסור בזיון בפירות?
.11הרב דוד רפפורט -מקדש דוד שביעית סימן מב
כתב המהרי"ט בתשובה (א ,מג) דפירות שביעית יש בהם משום קדושה עיין שם.
אין …במרחץ -מרחץ וכן אמרינן בירושלמי (שביעית ח ,ב) דאין סכין שמן של שביעית במרחץ ,אבל סך הוא בחוץ ונכנס ,משום
הוא מקום שאינו מכובד ,בזיון קדשים ,עיין שם.
כיון שאנשים עומדים שם ועל ההיא דאין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל כו' (שביעית ח ,ג) כתב ה'שנות אליהו' שהוא
כשאינם לבושים ,לכן אין
משום בזיון עיין שם ,ועל כרחך משום בזיון קדשים.
לסוך שם שמן שביעית.
ונראה דזהו נמי הטעם דאמרינן בתוספתא (שביעית ו ,ו) והביאה הרמב"ם (שמיטה ה ,ז) דאין סכין שמן של
שביעית בידים טמאות ,ואף דאינו נאסר משום טומאה וליכא הפסד ,ונראה הטעם משום דאסור לטמא
קדשים.
באילו דינים באה לידי ביטוי המשמעות של קדושת פירות השביעית?
.12הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ קונטרס אחרון סעיף כה
יש לומר ,שאף על פי שאין לנו טהרות בזמן הזה ,מכל מקום מפני כבוד קדושת שביעית אין לסוך גם עכשיו
את השמן של שביעית כי אם בידים טהורות על ידי נטילת ידים ,כשם שתקנו נטילת ידים לסעודה וסמכו גם
כן על המקרא של' :והתקדשתם -אלו מים ראשונים' ,וכל שכן שכשר הדבר לדון כן בשמן של שביעית
שנקרא קודש ,והמקדש עצמו בזה לקיים הלכה זו גם בזמן הזה תבא עליו ברכה.
3
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
ונראה לענ"ד ,שהנוטל ידיו לפירות שביעית כולם ,מפני כבוד קדושת שביעית ,משום שם קודש שנקרא
עליהם ,אין זה בכלל 'הנוטל ידיו לפירות הרי זה מגסי הרוח'.
רבי אלעזר ורבי יוחנן -
הובאה
(מחלוקתם
בשיעור )9נחלקו לגבי
העברת הקדושה מחילופי
פירות שביעית שנתפסים
רבי
לפי
בקדושה:
אליעזר הפירות השניים
יוצאים מקדושתם רק
בדרך של מקח ,ותמורתם
נתפסת בקדושה; לפי רבי
יוחנן אפשר להעביר את
הקדושה גם בדרך של
חילול ,כמו בחילול
מעשרות או הקדש.
** .13הרב שמואל הלוי ואזנר -שו"ת שבט הלוי חלק ה סימן קנב **
לא ברור אם שביעית קדושה או איסור .ואפילו אם יש גם כן קדושה מכל מקום הקדושה מחמת האיסור…
על כל פנים רבי אלעזר סובר דבשביעית האיסור עיקר ,ומוכח גם כן זה לדידיה מדאמרינן קידושין (נח ,א):
דשביעית ועבודה זרה הוו להו ב' כתובים הבאים כאחד ואין מלמדים ,פירוש והיינו יכולים ללמוד זה מזה…
ורבי יוחנן סבירא ליה :דיש עצם קדושה בשביעית ,והא דנתפס השני היינו מדין העברת קדושה ממקום
למקום כמו הקדש ,לא מה שמתהוה דרך מכירה דוקא …ורבי אלעזר סבירא ליה :דלשון קדש אינו מורה
דהפירות הם קדש ממש ,אלא דהשנה בכללה נקרא שנת קדש ,אבל הדינים שעל הפירות הם דינים
ואיסורים.
מצוות אכילה ואיסור הפסד בפירות נפסדים
.14משנה מסכת שביעית פרק ח משנה ב
שביעית ניתנה לאכילה …לאכול דבר שדרכו לאכול.
.15תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ח הלכה ב
קנובת ירק -חלקי כיצד לוכל {=לאכול} דבר שדרכו לוכל? אין מחייבין אותו לוכל :לא פת שעיפשה ,ולא קנובת ירק ,ולא
הירק שאין אוכלים
תבשיל שנתקלקל צורתו.
אותם בדרך כלל.
וכן הוא שביקש לוכל תרדין חיין ,או לכוס חיטין חיות ,אין שומעין לו.
הרב משה קליערס
(תרל"ו – תרצ"ד) נולד
בצפת ,למשפחה שעלתה
בעליית
מאוקראינה
החסידים .לאחר נישואיו
עבר לטבריה ,שם גם
כיהן בסופו של דבר כרב
העיר.
מתוקף תפקידו פנו אליו
רבים מבני המושבות
לטבריה
שמסביב
בשאלות חקלאיות -
הלכתיות.
היתה בעיניו חשיבות
גדולה לנושא מצוות
התלויות בארץ ,והוא
תכנן להוציא ספר בן
עשרה כרכים בעניין זה,
אך בסופו של דבר הצליח
להוציא רק שני כרכים
מספרו 'תורת הארץ',
וספר נוסף על טבריה
'טבור הארץ'.
בשנת תרע"ד פנה אליו
הרב קוק בעניין מסע
המושבות ,והוא סמך את
ידו על המסע ,ואף
הצטרף אליו.
.16רבי יצחק ליאון אבן צור -מגילת אסתר שכחת העשין -עשה ג
ואל תשתבש במה שאמר בגמרא ירושלמי בזה הפירוש על זאת המשנה בהלכה ב' 'כיצד לאכול דבר שדרכו
לאכול? אין מחייבים אותו לאכול לא פת שעפשה ולא קניבת ירק ולא תבשיל שנתקלקל צורתו' ,כי נראה
מכאן שדוקא אלו הדברים שנתקלקלו אין מחייבין אותו לאכלם אבל מה שהוא מתוקן וטוב חייב לאכול -
זה אינו .כי מה שאמרו באלו ש'אין מחייבין אותו לאכול' הוא משום דסלקא דעתך אמינא דחייב לאכלם
למען לא יפסדו ,שהתורה אמרה לאכלה ולא להפסד ,קמשמע לן שאינו חייב לאכלם ,מאחר שאינם ראויים
לאכילה ,ובהיותם ראויים פשיטא כי אינו חייב גם כן לאכלם ,שהרי אין כאן חשש שמא יפסדו מאחר שהם
טובים.
מדוע לדעת 'מגילת אסתר' אין מצווה לאכול פירות שביעית טובים או מקולקלים?
האם יש מקרה שבו תהיה מצווה לאכול את פירות השביעית גם לפי דעתו?
.17הרב יחיאל מיכל אפשטיין -ערוך השולחן העתיד שמיטה סימן כד אות ו
הכוונה שלא נאמר דהא דאמרה תורה לאכלה זהו מצות עשה של חיוב שאתה מחוייב לאכלם ואף על פי
שאינו ערב לחיכך ,קמשמע לן דאינה מצוה ,אלא היתר לאכלם ,ולכן אם לא ינעם לחיכך לא תאכלם.
האם הרב אפשטיין חולק על דברי ה'מגילת אסתר' שבמקור הקודם?
.18הרב משה קליערס -תורת הארץ פרק ח סעיף קטן כז -דף קעה עמוד ב
הכונה היא שאין אוסרין לו להפסיד זה .שאם נאסר לו להפסידו ,יאכל זה מפני שחס על זה שלא ילך לאיבוד
ולא יהיה לו שום הנאה .ומיירי בראוי עדיין לאדם על ידי הדחק ,דאם אינו ראוי כלל לאדם לא אצטריך
להשמיענו זה.
ועל כרחך דמיירי בראוי לאכילת אדם על ידי הדחק ,דהא תבשיל שנתקלקל צורתו פירש רבינו שמשון
בשביעית שם דהיינו שעבר עליו לילה אחד ,וזה בודאי ראוי עדיין לאדם על ידי הדחק .וכן קניבת ירק ופת
4
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
שעפשה מיירי שלא נתקלקלו לגמרי ,וראויין עדיין לאדם על ידי הדחק ומכל מקום מותר להפסידן ,ואין
צריך לדחוק עצמו ולאכול זה.
לדעת הרב קליערס ,מהו חידוש הירושלמי? האם הוא חולק על ה'מגילת אסתר'?
.19חזון איש שביעית יד אות ד
ונראה דאסור לאכול פת שעיפשה ,דחשיב הפסד .וכיון שראוי לבהמה אסור בהפסד ,והא דלא אמר ש'אם
בא לאכול אין שומעין לו' כדאמר בתרדין חיין מפני שדברו חכמים בהוה.
מתי אסור ,לדעת החזון איש ,לאכול פירות שביעית?
רבי פנחס מפרנקפורט -ברית שלום פרשת בראשית
לפי סדר זמנים שאנו מונין עכשיו ,באחד בתשרי הנ"ל {של בריאת האדם}
התחילה שנת השמינית ,דהיינו אותה שנה היה שנה ראשונה לשמיטה ,נמצא
בכ"ה באלול בתחילת בריאת העולם היה שנת השביעית ,וקיימא לן (ראש השנה
ב ,א) בחמשה עשר בשבט ראש השנה לאילנות ,הרי מאחד בתשרי שבו נברא
אדם הראשון עד חמש עשר בשבט עדיין היה שנת השביעית לאילנות ,לכך אמר
הקדוש ברוך הוא לאדם הראשון מכל עץ הגן אכל תאכל ,כדין פירות שביעית
שנוהגין בהן מנהג הפקר ,היתר אכילה לכל אדם.
הרב יוסף צבי רימון – שמיטה – עמוד 88
מתוך הקבלה זו {שבין אכילת פירות שביעית ,לאכילת פירות גן עדן} אפשר
ללמוד שהשביתה שבשנת השמיטה מחזירה את המציאות כולה למציאות
המתוקנת שהיתה בגן עדן טרם החטא …מציאות שבה הקב"ה הוא שמספק את
המזון לאדם ("וציויתי את ברכתי") ,כמו בגן עדן ("ויטע ה' אלקים גן בעדן
מקדם") …מציאות שבה מאכלו של האדם הוא מאכל קדוש ,שאין בו נגיעה של
"זוהמת הנחש" .וכך כותב מרן הרב קוק (אורות הקודש ב ,עמוד תקסג):
"העולם עומד לעלות ממעל למצב עבודת האדמה ,בצורתה האומללה ,שתאר
קללה יש לה .הזריעה וכל עמלה ,הזרייה ,והניכוש שקדם לקצירה ,כל אלה
תוצאות של נפילה הן ,מעקבות החטא ,בזעת אפך תאכל לחם .יעלה רוח האדם
למעלה ,ותענה הארץ לעומתו ברכה עליונה ,ירעש כלבנון פריו ,וגלוסקאות וכלי
מילת מארץ יצמחו".
5
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
יחידה ג :מי רשאי לאכול פירות שביעית?
להאכיל לגוי
חיילים
אכסניא
על
מטיל
שהמלך
היהודים לפרנסם (לפי
חלק מהפירושים ,מדובר
בחיילים גויים).
.21תוספתא מסכת שביעית פרק ה
מאכילין את אכסניא פירות שביעית.
ואין מאכילין לא את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית.
ואם היה שכיר שבת ,שכיר חודש ,שכיר שנה ,שכיר שבוע או שקצצו מזונותיו עליו -מאכילין אותו פירות
שביעית.
האם לפי התוספתא יש מקרים שבהם מותר לתת לגוי מפירות השביעית?
.21תורת כהנים (ספרא) בהר פרשה א אות ז
ואכלו אביוני עמך …ולשכירך -מן הגוי ,ולתושבך -מן הגוי ,הגרים עמך -לרבות את האכסניא.
האם יש סתירה בין הספרא לתוספתא?
.22רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה יג
פירות שביעית …אין מאכילין אותן לא לעכו"ם ולא לשכיר ,ואם היה שכיר שבת או שכיר שנה או שכיר
חדש או שקצץ מזונותיו עליו הרי הוא כאנשי ביתו ומאכילין אותו ,ומאכילין את האכסניא פירות שביעית.
הרמב"ם פסק את התוספתא כמעט כלשונה .מה הוא הוסיף עליה?
.23ר"י קורקוס הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה יג
נראה לי ד{התוספתא} בשכיר גוי מיירי ,והכי קאמר :אין מאכילים אותם לגוי דעלמא ,וגם לא לגוי שהוא
שכיר .דסלקא דעתך אמינא כיון שהוא שכיר הרי הוא כעבדו וכאנשי ביתו ,קמשמע לן דאפילו הכי 'להפסד'
קרינן ביה ,והכתוב אמר' :לאכלה -ולא להפסד' .אלא אם כן הוא שכיר שבת או שכיר שנה או שקצב עליו
מזונותיו ,כי אז נקרא מאנשי ביתו .וזהו שדרשו בספרא' :ולשכירך מן הגוי ,ולתושבך מן הגוי' …ומיירי
בשכיר שנה ,או בקצב עליו מזונות ,ולא פליגא אתוספתא.
ואם היינו מפרשים דשכיר האמור כאן {בתוספתא} בשכיר ישראל מיירי ,וגוי בכל גונא אסור ,אם כן ההיא
דספרא פליגא אתוספתא.
לפי ר"י קורקוס ,מדוע אסור להאכיל גוי בפירות שביעית?
לפי כל אחד משני הפירושים ,האם יש מקרה שבו מותר לגוי לאכול פירות שביעית?
.24הרב יחיאל מיכל אפשטיין -ערוך השולחן העתיד שמיטה -סימן כד סעיף ד
בתוספתא תניא' …אין מאכילין את הגוי ולא את השכיר פירות שביעית' …ולכאורה הא זהו נגד הפסוק 'לך
ולעבדך ולאמתך ולשכירך'?
ונראה לענ"ד דלאו משום שיש איסור להאכיל לגוי פירות שביעית ,אלא דהכי פירושו :דהנה לפרוע חוב
מדמי שביעית אסור דזהו כמו לסחורה …וזהו ביאור התוספתא' :מאכילין את האכסניא' -שהרי אין נוטלין
שום דבר בעד זה' ,ואין מאכילין את הגוי' -כשאתה חייב להאכילו ,שזהו כפורע חוב ,ואפילו 'לא שכיר'
ישראל -כשאתה מאכילו בעד שכירותו שזהו כפורע חוב…
מה המחלוקת הפרשנית בין הרב אפשטיין לר"י קורקוס? מהי המחלוקת ביניהם להלכה?
עיון נוסף :עיינו בהמשך ערוך השולחן ,כיצד הוא מבאר לפי דבריו את הספרא.
.25חזון איש שביעית -סימן יג אות כו
וקרא אסמכתא -הפסוק ומאכילין את האכסניא פירות שביעית ,רצונו לומר :נכרים …ורצונו לומר ,אף על גב שאין מאכילים אותם
'הגרים עמך' שהובא לעכו"ם -אכסניא מותר .ונראה דאין איסור להאכיל לנכרי אלא מדרבנן ,והתירו אכסניא ,וקרא אסמכתא,
בספרא (מקור )21להתיר
אכילת האכסניה ,הוא ואין סברא לחלק בדאוריתא ,וצ״ע.
כי
אסמכתא,
רק
מדאורייתא מותר לתת
לכל גוי לאכול מפירות
השביעית.
לפי החזון איש ,מהי רמת האיסור להאכיל לגוי פירות שביעית?
6
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
ולא צריך ריבויא- …
בתוספתא
הדרשה
להאכיל
שמתירה
לאכסניא ולשכיר שבת,
שאין
ללמד
באה
איסור
בהאכלתם
סחורה .לא היה צריך
פסוק להתיר איסור
כיון
לגוי,
האכלה
שאיסור זה הוא מדרבנן
ולא מדאורייתא.
.26הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שבת הארץ קונטרס אחרון -סימן כ
נראה ,שעיקר הכונה ,במה שהוצרכנו לרבות תושב ושכיר ואכסניא ,הוא שלא נאמר שיהיה כפורע חוב
מפירות שביעית .לפי זה ,שאר נכרים שאין בהם משום חוב הלא ודאי מותר להאכילם מהתורה.
אלא שיש על זה איסור דרבנן משום מעלת קדושת שביעית ,ולא גזרו בתושב ושכיר ואכסניא .ולא צריך
ריבויא כלל לזה.
האם ערוך השולחן מסכים עם הרב קוק שיש איסור דרבנן להאכיל לגויים פירות שביעית?
נתינת פירות שביעית לקטן
.27בית רידב"ז פרק ה סימן א -עמוד ס
ומותר ליתן פירות שביעית לתינוק אף על פי שהתינוק באכילתו יפרר וילכלך הנשאר ,כדרך התינוקות
ויפסיד אוכל הנשאר ,והפסד כלשהו גם כן אסור כמו שהוכחנו .מכל מקום מותר ליתן לתינוק ,משום דלא
והפסד כלשהו – …לעיל
עסקנו בשאלה מהו הוי אלא גרם הפסד ,וגרם הפסד מותר בשביעית ולא שייך גם כן ד'קטן אוכל נבילות' ,דאסור לספות לו
השיעור המינימלי שאסור בידים .דהא בשעה שנותן לו הרי הוא היתר ,ואך התינוק מפסיד אחר כך.
לגרום לו הפסד .לדעת
הרידב"ז אסור לגרום
הפסד אפילו לשיעור
כלשהו.
קטן אוכל נבילות -
מעיקר הדין ,קטן אינו
את
לקיים
מחוייב
המצוות ,ולכן אם הוא
אוכל נבילות ,אין חובה
להפרישו מהם .אבל
אסור לספות לו בידים,
כלומר ,אסור לתת לו
נבלות בכוונה על מנת
שיאכל.
.28דרך אמונה הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה ג סקי"ג
צריך למנוע את הילדים שלא יבזבזו את האוכל ,ושמעתי בשם רבי שלמה זלמן שפירא שזה משום חינוך,
אבל מדינא גרמא מותר.
ר' צדוק הכהן מלובלין -פרי צדיק ויקרא פרשת בהר
כי פירות שביעית יש בהם קדושה ,כמו שאמרו( :סוכה לט ,ב) 'אוכלו בקדושת
שביעית' ,ולמדו מלשון הכתוב' :כי קודש הוא' שאין מועיל בהם פדיון ,ותופסת
דמיהם (שם מ ,ב) .והפירות יכניסו קדושה בלב האוכל גם כן.
7
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
שנתנה להדלקת הנר -
מותר להדליק נר בשמן
של שביעית בין אם השמן
טמא או טהור .לעומת
זאת ,תרומה מותר
להדליק רק אם השמן
טמא; במעשר שני יש
אופנים שמותר להדליק
בשמן טהור ,אך לעולם
לא בטמא.
יחידה ד :דרך האכילה המותרת
מקור הדין והגדרת שינוי
.29מסכת שביעית פרק ח משנה ב
שביעית ניתנה לאכילה ולשתיה ולסיכה :לאכול דבר שדרכו לאכול ,ולסוך דבר שדרכו לסוך .לא יסוך יין
וחומץ ,אבל סך הוא את השמן .וכן בתרומה ובמעשר שני קל מהם שביעית שנתנה להדלקת הנר.
.31רמב"ם הלכות שמיטה ויובל פרק ה הלכה ג
ולא ישנה פירות מברייתן כדרך שאינו משנה בתרומה ומעשר שני :דבר שדרכו ליאכל חי לא יאכלנו מבושל,
ודבר שדרכו להאכל מבושל אין אוכלין אותו חי .לפיכך אין שולקין אוכלי בהמה ,ואינו מטפל לאכול תבשיל
שנפסד והפת שעפשה ,כדרך שאינו אוכל בתרומה ומעשר.
מהו מקורו של הרמב"ם שאסור לשנות מדרך האכילה הרגיל?
.31הרב אברהם יצחק הכהן קוק -שו"ת משפט כהן -סימן פה
להקיש מאחד על חבירו -ביסוד הענין של שינוי דבר מברייתו :לגבי דיני תורה יש לנו ארבעה דברים שהם מגלים אחד על חברו ,והם:
בדיני תרומה ,מעשר שני,
ברכות ושביעית ניתן תרומה ,מעשר שני ,שביעית ,וברכות ,שתמיד נוכל להקיש מאחד על חבירו ,בלתי במקומות שנמצא הוכחה
ללמוד מהאחד לשני.
ברורה לדברינו לנטות מן ההיקש.
על כן נאמן הוא כללו של הרמב"ם (שמיטה ה ,ג) ,שדבר שדרכו ליאכל חי לא יאכלנו מבושל ודבר שדרכו
להאכל מבושל אין אוכלין אותו חי .והכל הוא בכלל של "אין משנים אותם מברייתם" השנוי ב{מסכת}
תרומות (יא ,ג) ,והוקשה {=הושוותה} להן שביעית (משנה ח ,ב) לכל השינויים חוץ מהדלקת הנר.
ושינוי מברייתן אינו דוקא לעשות מהאוכל משקה ,כי אם כל שינוי צורה שאינו נהוג על פי רוב ,וכן שנינו
בתוספתא (תרומות י ,ה) :קטניות של תרומה אין עושין אותן טחינין …ואמרו את הדין בקטניות שהוא כולל
גם כרשינין ,שהוא פרט אחד ממיני הקטניות …וכרשינין ודאי מזדמן הדבר שעושין מהן טחינין (כחולין ו,
א) ,אלא שמסתמא אין זה דרך הרוב ,וגם משאר קטניות מצינו לפעמים שעושין פת …ומכל מקום אסור
לעשות כן בשל תרומה ,והוא הדין בשביעית ,משום שינוי מברייתן ,אף על פי שאינו שינוי שמאוכל למשקה.
הכנת ֵׁש ָכר (ליקר) מפירות שביעית -שינוי שיש בו שבח
.32רמב"ם הלכות תרומות פרק יא הלכה ב
תמרים של תרומה מותר לחבצן ולקבצן כעיגול הדבילה .ואסור לעשות מהם שכר .וכן אין עושין תמרים
דבש ,ולא תפוחים יין ,ולא פירות הסתיו חומץ .וכן שאר כל הפירות אין משנין אותן מברייתן בתרומה חוץ
מזיתים וענבים בלבד…
לאור שני המקורות האחרונים ,מה לדעתכם יהיה הדין בעשיית ֵׁש ָכר בשמיטה?
.33רבי ישראל משקלוב -פאת השולחן סימן כד סעיף ד
תמרים של שביעית …אסור לעשות מהן שכר.
.34הרב יחיאל מיכל אפשטיין -ערוך השולחן העתיד שביעית -סימן כד אות ט
ויש להסתפק אם מותר לתת שעורים ב ֵׁשכר בשביעית ,וכן לעשות מדגן יין שרף וכיוצא בזה משום דאין לך
שינוי מברייתן כזה .או דילמא כיון דדרך העולם בכך ,הוה כירק שדרכו לאכול מבושל שמותר לבשלו ,ואף
דשם אין דרכו -…קשה על גב דשם אין דרכו לאכלו חי ואין לאכלו חי ,ובכאן אדרבה עיקרן לפת ,מכל מקום כיון שדרך העולם בכך,
לדמות בישול שיכר ואי אפשר לעשות שכר ויין שרף באופן אחר מותר…
לבישול ירקות ,משום
שבדרך כלל,
שנאכלים
מבושלים -אינם נאכלים
כשהם חיים .לעומת זאת,
רוב החיטה והשעורה
מיועדת להפקת לחם ולא
לשיכר.
ירקות ומה שפירות אחרים אסור לסוחטם כדתנן בתרומות (יא ,ג) זהו מפני שאין דרך העולם להוציא מהן משקין,
כשהם אבל שכר ויין שרף הרי כל העולם עושין כן.
מתי ,לדעת ערוך השולחן ,מותר לשנות פירות שביעית מברייתן? האם תוכלו לנסח כלל לפי
דבריו?
לדעת ערוך השולחן ,האם יש הבדל בין פירות שביעית לבין פירות תרומה לענין הכנת ֵׁש ָכר?
8
שיעור מס – 04אכילת פירות שביעית
** המקורות המסומנים בכוכביות מומלצים למתקדמים
שאר המשקין