עציצים ,חממות ,ומצעים מנותקים
דרכו של עולם היא ,שצמחים גדלים בשדה ,תחת כיפת השמים .במקרה זה עוסקות
רוב המצוות התלויות בארץ ,ובכלל זה מצוות השמיטה .בשיעור זה נעסוק בשאלה
האם מצוות השמיטה חלה גם בתנאים שאינם רגילים -כגון צמחים הגדלים כשהם
מנותקים מהקרקע ,או תחת תקרה.
ביחידה הראשונה נעסוק בחיוב מצוות השמיטה בצמחים הגדלים בעציצים שאינם נקובים (שתחתיתם
אטומה) ובצמחים הגדלים בעציצים נקובים (שבתחתיתם יש חורים).
תרומתו תרומה -ליבול
הגדל בקרקע ובעציץ
נקוב יש אותה רמת חיוב
בתרומות .לכן כשהפריש
מתבואת האחד על השני
התרומה מועילה.תרומה ויחזור ויתרום -
רמת החיוב של הגדל
בעציץ שאינו נקוב נמוכה
מרמת החיוב בעציץ יחידה א :דין עציץ נקוב ושאינו נקוב
נקוב .לכן כשתרם מהגדל
משנה מסכת דמאי פרק ה משנה י
בעציץ שאינו נקוב -אינו .1
פוטר מחיוב תרומה את עציץ נקוב {עציץ שיש בו נקב} הרי זה כארץ.
הגדל בעציץ נקוב ,וצריך תרם מה{גדל ב}ארץ על עציץ נקוב ,מעציץ נקוב על הארץ -תרומתו תרומה.
להפריש עליו תרומה
בשנית .עם זאת ,מה משאינו נקוב על הנקוב -תרומה ויחזור ויתרום.
שתרם נשאר בקדושת
לאור דברי המשנה ,האם קיימים הבדלים בין צמח הגדל בעציץ נקוב לצמח הגדל בקרקע?
תרומה.
מקדש בכרם -כרם
שצמחים גדלים באדמתו
נאסר מדין 'כלאים'.
איסור זה נקרא 'קדש',
בעקבות הפסוק' :פן
תקדש המלאה'.
הכשר זרעים -צמחים
המחוברים לארץ אינם
מקבלים טומאה ,גם אם
נגע בהם דבר טמא.
הצמחים יוכשרו לקבל
לאחר
רק
טומאה
שיתלשו וירטבו ב"אחד
משבעה משקים" .צמח
הגדל בעציץ שאינו נקוב
נחשב כתלוש ,ויכול לקבל
טומאה.
מהלכה -מדרבנן.
אינה מדמעת -פרי של
תרומה שנפל לתוך פירות
חולין מתבטל כשהחולין
הם פי מאה מהתרומה,
אין לנהוג בתערובת
בקדושת תרומה .כיון
שהגדל בעציץ שאינו נקוב
רק
בתרומה
חייב
מדרבנן ,לא החמירו
בתערובת תרומה זו.
אין חייבין עליה חומש -
ישראל האוכל תרומה
חייב
בארץ
שגדלה
להחזיר לכהנים את שווי
התרומה שאכל ,בתוספת
חומש משוויה.
תלמוד ירושלמי (ונציה) מסכת כלאים פרק ז הלכה ו
.2
משנה :עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש .רבי שמעון אומר :זה וזה אסורין ,ולא מקדשין.
תלמוד :תני :אין בין עציץ נקוב לעציץ שאינו נקוב אלא הכשר זרעים בלבד ,כרבי שמעון.
ברם כרבנין אית חורנין {ישנם הבדלים אחרים} :עציץ נקוב מקדש בכרם ושאינו נקוב אינו מקדש…
תני :עציץ שאינו נקוב מעשרותיו מהלכה ,ותרומתו אינה מדמעת ,ואין חייבין עליה חומש ,רבי יוסי בעי:
מהו לומר על פיתו המוציא לחם מן הארץ? רבי יונה בעי כן :דלעת כתלוש הוא לסכך בה?
מהן ההלכות שמוזכרות בירושלמי לגבי עציץ שאינו נקוב? האם צמח הגדל בעציץ זה חייב
במצוות התלויות בארץ?
מהן שיטות רבי שמעון ורבנן ביחס להכשר לטומאה ('הכשר זרעים') בעציץ נקוב ושאינו נקוב?
בהמשך נראה מהו המקור לכל אחת משיטות התנאים.
שיטת רבי שמעון מוסברת בבבלי במסכת שבת:
תלמוד בבלי מסכת שבת דף צה עמוד א -עמוד ב
.3
משנה :התולש מעציץ נקוב {בשבת} -חייב {מדאורייתא} ,ושאינו נקוב -פטור .ורבי שמעון פוטר בזה
ובזה.
גמרא :רמי ליה אביי לרבא ,ואמרי לה רבי חייא בר רב לרב :תנן רבי שמעון פוטר בזה ובזה ,אלמא :נקוב
לרבי שמעון כשאינו נקוב משוי ליה; ורמינהו ,רבי שמעון אומר :אין בין נקוב לשאינו נקוב אלא להכשיר
זרעים בלבד? אמר ליה :לכל מילי -רבי שמעון כתלוש משוי ליה .ושאני לענין טומאה -דהתורה ריבתה
טהרה אצל זרעים ,שנאמר על כל זרע זרוע אשר יזרע.
1
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
רש"י מסכת שבת דף צה עמוד ב
.4
זריעות יתירי דקרא -אשר יזרע -כדרך שאדם מוציא לזריעה ,למעוטי מחובר כל דהו ,להכי אהני זריעות יתירי דקרא ,ומיהו,
בפרשת הכשר לטומאה שאינו נקוב -תלוש גמור הוא.
מוזכר השורש 'זרע' כמה
פעמים ,כדי ללמדנו
נחשב
נקוב
שעציץ
כמחובר שאינו מקבל
טומאה ,אף שלדינים
אחרים דינו כתלוש.
תוספות מסכת שבת דף צה עמוד ב
.5
ועוד פירש ר"י {לשיטת רבי שמעון} דהכי קאמר :אין בין נקוב לשאינו נקוב לענין מעשר ופאה וכלאים,
דכיון דכתיב בהו' :שדך' ו'כרמך' ,וכן במעשר כתיב' :היוצא השדה שנה שנה' ,חשיבי תלוש בין נקוב בין
שאינו נקוב.
חשיבי תלוש – …אף ואין בו חילוק אלא לענין הכשר זרעים וכל דדמי ליה כגון שבת ,שאינן תלוים בדבר שהוא חשוב 'שדה' אלא
שעציץ נקוב נחשב בתלוש ומחובר ,ובהנהו לא הוי נקוב כשאינו נקוב.
כמחובר ,הגדל בעציץ
נקוב יהיה פטור בדינים
בהם חייבה התורה רק
ב'שדה' או ב'כרם'.
רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה טו
.6
עציץ נקוב הרי הוא כארץ ,וכמה יהא בנקב? כדי שרש קטן ,והוא פחות מכזית.
האם הרמב"ם פסק כרבי שמעון או כרבנן?
מקור הדין לרבנן
רבי משה טיראני (מבי"ט) -קרית ספר הלכות תרומות פרק ה
.7
עציץ נקוב …התבואה שבתוכו הוי כארץ ,כדילפינן מ'זרע זרוע אשר יזרע' וכו' ,ויכול לתרום ממנו על הארץ
ואיפכא.
מהיכן לומדים לדעת המבי"ט שעציץ נקוב נחשב כקרקע?
הרב משה מרגלית -מראה הפנים מסכת מעשרות פרק ה הלכה א
.8
לרבנן דלכל מילי עציץ נקוב כמחובר הוא ושאינו נקוב כתלוש הוא ,ודאי הוא דלא דרשי להאי דרשא ד'על
כל זרע' וגו' לרבות טהרה לענין הכשר .דהא ממילא נפקא לן דנקוב -שהוא כמחובר לכל מילי אינו מכשיר
את הזרעים ,ושאינו נקוב שהוא כתלוש מכשיר …והאי זריעות יתירי דהאי קרא' :על כל זרע' לדרשא
אחרינא הוא דאתיא.
האם 'מראה הפנים' מסביר את שיטת חכמים כמו המבי"ט? הסבירו לפי דבריהם במה תלויה
מחלוקת רבי שמעון וחכמים.
רמת האיסור בעציץ נקוב בשביעית
תוספתא מסכת שביעית (ליברמן) פרק א הלכה יב
.9
בודקין את הזרעים -
בדיקת איכות הזרע אין בודקין את הזרעים בגללים ,אבל בודקין אותן באדמה ובעציץ ,ומשיירין משביעית למוצאי שביעית,
נועדה לוודא שהזרע לא ומקיימין את העלויים שבגג אבל אין משקין אותן.
והוא
ראוי
נפגם
להצמחה.
עלויים -שם צמח.
אין משקין אותן -
ביארנו דין זה בשיעור 16
מקורות .31- 30
.11תלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת שביעית פרק ד הלכה ד
אין בודקין את הזרעים באדמה בעציץ ,אבל בודקין אותן בגללים בעציץ ,ושורין אותן בשביעית למוצאי
שביעית ,ומקיימין את האלווי בראש הגג ,ולא משקין אותן.
האם הירושלמי חולק על התוספתא (במקור הקודם) לגבי בדיקת זרעים בגללים או באדמה?
.11רמב"ם הלכות שמיטה -פרק א הלכה ו
אין בודקין את הזרעים בעציץ מלא עפר אבל בודקין אותן בעציץ מלא גללים ,ושורין את הזרעים בשביעית
כדי לזורען במוצאי שביעית ,ומקיימין האלויי בראש הגג ,אבל אין משקין אותו.
.12
רבי דוד בן זמרה -רדב"ז הלכות שמיטה -פרק א הלכה ו
2
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
אין בודקין את הזרעים וכו' .גם זה שם {בירושלמי מקור }10כלשון רבינו ,ובתוספתא שלנו שנויה בטעות,
ובעי תרתי :בעציץ מלא גללים ,אבל גללים בקרקע או עפר בעציץ לא ,ומסתברא דאפילו ב{גללים הנמצאים
ב}עציץ נקוב {מותר לבדוק את הזרעים} ,דלא החמירו כל כך.
.13הרב שלמה זלמן אויערבך -שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן מ
נוכל לומר שגם בשביעית עצמה לא אסור לזרוע בעציץ נקוב אלא מדבריהם …וראיתי שכן מטין גם דברי
הרדב"ז {מקור …}12מלשון זה של הרדב"ז שכתב 'דלא החמירו כל כך' משמע שכל עיקר איסור זריעה
בעציץ נקוב הוא רק מדרבנן …גם בעל ספר מעשה רוקח על הרמב"ם כתב בפירוש כדברינו דזה לשונו שם:
'דיניקה מן הקרקע לא נאסרה דלאו עבודת קרקע היא ,אלא דמשום היכר וזכרון לשביעית לא רצו להתיר
במלא עפר והצריכו שנויה עכ"ל ,הרי להדיא דסובר שאף לזרוע בו מעיקרא רק מדרבנן הוא דאסור ולא
מדין התורה.
ומכל מקום לענין חרישה בהעפר שבעציץ לאחר שכבר נזרעו בו זרעים ,נראה דמכל הלין דאמרן לעיל אית לן
למינקט שהעפר עצמו כיון דמחובר לזרעים הרי הוא כקרקע.
.14הרב יחיאל מיכל טוקצ'ינסקי -ספר השמיטה עמוד טז הערה 1
נצנצה במוחי אפשרות של סברא ,שאפילו בעציץ נקוב אין זה איסור דאורייתא בשביעית …ואילו הייתי
מחליט בדבר זה היה אפשר להתיר לגמרי הזורע בעציץ שאינו נקוב ,אלא משום שלא קבעתי בזה מסמרות
שיהא עציץ נקוב מדרבנן ,ולכן הנחתי את החומרא בעציץ שאינו נקוב ,אך על כל פנים לא להחמיר כל
החומרות של שבת וכדומה.
עיון נוסף :עיינו בדברי האחרונים הנ"ל ,מדוע עציץ נקוב לא נחשב לשדה ,והזריעה בו תהיה
אסורה מדרבנן בלבד.
שהרי כתב – …מכך
שהרמב"ם כתב שאם
תרם מגידולי עציץ שאינו
נקוב על גידולי עציץ
משמעות
יש
נקוב,
לתרומה -מוכח שעציץ
חייב
נקוב
שאינו
ומעשרות
בתרומות
מדרבנן .אם לא היה חיוב
מדרבנן ,מה שהפריש לא
היה נתפס בקדושת
תרומה כלל.
איסור דרבנן לזרוע בעציץ שאינו נקוב
.15הרב יונה נבון -שו"ת נחפה בכסף חלק א יורה דעה סימן ד
אחר העיון …נראה להביא ראייה לאסור בנידון דידן {זריעה בעציץ שאינו נקוב בשמיטה} ,ממה שפסק
הרמב"ם (תרומות ה ,טז) …משמע דסבירא ליה דבאינו נקוב חייב בתרומות ומעשרות מדרבנן ,שהרי כתב
דתרומתו תרומה ,והאי דינא הוא היכא דחייב מדבריהם כמו שכתב …ואילו בשאינו נקוב פטר לגמרי אפילו
מדרבנן אינה תרומה כלל …הרי לך בהדיא דבעציץ שאינו נקוב חייב מדרבנן.
ונראה דהיינו טעמא דאסרו רבנן בעציץ שאינו נקוב ,גזרה אטו עציץ נקוב דחייב מדאורייתא משום דהוי
מחובר לקרקע ,ואי שרינן להו בשאינו נקוב אתו למישרי נמי בנקוב ,דהאי עציץ והאי עציץ .לכך גזרו רבנן
דאף שאינו נקוב יהא חייב בתרומה ומעשר …ואם כן יצא הדין לנידון דידן דאף דהוי עציץ שאינו נקוב אסור
לנטוע החבצלת {בשמיטה} מדרבנן.
ואל יאמר האומר דהתינח בזמן דשביעית נוהגת מן התורה ,אכן בזמן הזה דאינה נוהגת אלא מדרבנן ,לפי
דעת רוב הפוסקים {ואין גוזרים גזירה לגזירה}{ …שהרי} היכא שאיסורא שאסרו רבנן לאו מטעם גזרה
הוא כמו הכא בשביעית אנו גוזרים בעציץ שאינו נקוב אטו נקוב כי היכי דלא לישתכח תורת שביעית.
לדעת הנחפה בכסף ,מדוע האיסור לנטוע בעציץ שאינו נקוב בשמיטה אינו נחשב כגזירה לגזירה
אף שהיום שמיטה נוהגת רק מדרבנן?
3
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
מה שאין כן בערלה -על
מנת שיהיה מותר לאכול
מפירות העץ יש צורך
לחכות שלוש שנים ,אך
ניתן לאכול מיד פירות
הגדלים בעציץ שאינו
נקוב .לדעת הרב אויערבך
לא גזרו בעציץ שאינו
נקוב דינים שנוהגים רק
חלק משנות העץ.
אף אם הוא – …ביחידה ג
יבואר שישנם עציצים
שנחשבים כנקובים אף
שהם סתומים לגמרי,
משום שהחומר ממנו הם
עשויים אינו עומד בפני
השורשים.
הרב שמואל הלוי וואזנר
(תרע"ד -תשע"ה)באוסטריה,
נולד
ובילדותו גם למד שם.
לאחר מכן עבר ללמוד
בישיבת חכמי לובלין
שבפולין ,והפך לאחד
מתלמידיו הקרובים של
ראש הישיבה (רבי מאיר
שפירא ,מייסד הדף
היומי).
עלה לארץ בשנת תרצ"ט
בירושלים.
והתיישב
שימש כמורה הוראה
בשכונת גבעת שאול.
בעצת החזון איש מונה
בשנת תשי"ד לרבה של
השכונה 'זכרון מאיר'
בבני ברק ובה הקים את
'ישיבת חכמי לובלין'
שבראשה עמד .משנת
תש"ל החל להוציא לאור
את שו"ת 'שבט הלוי',
הכולל עשרה כרכים
הסובבים את כל חלקי
השולחן ערוך.
.16הרב שלמה זלמן אויערבך -שו"ת מנחת שלמה חלק א סימן מא אות ד
בשו"ת נחפה בכסף {מקור }15ובספר שדה הארץ (ג יורה דעה ,כח) כתבו לאסור זריעה בעציץ שאינו נקוב
בשביעית .והנה עיקר טעמייהו הוא משום דקא מדמי שביעית לתרומות ומעשרות .ובאמת מצינן שגם
בכלאים גזרו איסור באינו נקוב אטו נקוב ,ועיין ירושלמי סוף פרק ה דדמאי דאמרו שעשו חכמים את האינו
נקוב כספק נקוב.
מכל מקום נראה שאין לדמות כלל גזירות חכמים זו לזו ,אחרי שלא בכל מקום גזרו אינו נקוב אטו נקוב…
ועל כרחך צריך לומר שדוקא בתרומות ומעשרות וכלאים שנוהג בכל השנים גזרו ,מה שאין כן ערלה ,ואם כן
הכא נמי שביעית שהיא רק משבע שנים לשבע שנים .גם מהבעל המאור במסכת (ראש השנה טו ,א) נשמע
שסובר דלא גזרו על אינו נקוב בשביעית…
וראיתי בקונטרס אחרון לספר חזון איש {מקור }83דאף שמביא ראיה דאסור מהרדב"ז (שמטה א ,ו) ,מכל
מקום נוטה הוא עצמו להקל בזה .ובסוף דבריו מסיים שם דהזורע בבית בעציץ שאינו נקוב אף אם הוא של
עץ או חרס יש לו על מה לסמוך.
מהו הטעם לכך שה'מנחת שלמה' חולק על ה'נחפה בכסף'?
.17הרב שלמה זלמן אויערבך -שו"ת מנחת שלמה תניינא (ב -ג) סימן קכג
[תשובה בעניין איסור ספיחין בעציצים… ]:כתבתי {במקור }9דאין יסוד ברור שדיני שביעית נוהגים
מדרבנן גם בעציץ שאינו נקוב כמו שחייב מדרבנן בתרומות ומעשרות …ואף גם לענין נקוב אם אמת הדבר
מה שכתבנו דזריעה הוי שם רק מדרבנן ,יתכן שדומה למקומות שהחזיקו עולי מצרים ולא החזיקו עולי בבל
דלא גזרו שם על הספיחין ויתכן דהוא מפני ששם זה רק מדרבנן ,גם אפשר דהואיל ועציץ זוטר שיעוריה
וקשה מאד לעוברי עבירה לשקר בזה ולומר שעלו מאליהם ולכן יתכן שגם בזה לא גזרו רבנן על הספיחין ,על
כל פנים נראה דבכגון דא על האוסר להביא ראיה ולא על המתיר.
.18הרב שמואל הלוי וואזנר -שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן רמו
הגאון חזון איש שביעית {מקור }83מספקא ליה אם יש בכלל איסור דרבנן לענין שביעית בעציץ שאינו
נקוב ,וטעם ספיקו דאולי לא גזרו כמו בכל התורה משום חיי נפש ,וכנראה ממה שכתב בחזון איש שם
בהג"ה הרגיש דברדב"ז (שמיטה א ,ו) מבואר שגם לענין שביעית איכא איסור דרבנן באינו נקוב ,ומה שכתב
החזון איש דאין לנו מקור על זה בגמרא ,אומר בטח דאין צריך למקור על זה דפשוט דכיון דבכל התורה יש
גזירה דרבנן באינו נקוב אם היה שביעית יוצא מן הכלל היה להם לפרש זה.
4
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
יחידה ב :הגדרת העציץ הנקוב
שיעור הנקב
כפי שראינו ביחידה הקודמת ,עציץ נקוב נחשב מחובר לקרקע ,ועציץ שאינו נקוב נחשב לתלוש .עם זאת,
ביחידה זו נראה שגם אם ישנם נקבים קטנים בעציץ ,הוא עדיין נחשב כעציץ שאינו נקוב .להלכה זו
חשיבות רבה ,משום שמבחינה חקלאית רצוי שבכל עציץ יהיה חור שדרכו יתנקזו מי ההשקייה.
כפי שנראה ביחידה זו ,האחרונים נחלקו בשאלה מהו גודל הנקב המגדיר את העציץ כ'נקוב' .חשוב לציין,
כי לעניין שמיטה ,תהא זו קולא להגדיר את העציץ כאינו נקוב ,למרות שיש חור בקרקעיתו .ואילו לענין
הלכות אחרות (כמו ערלה) ,הגדרת העציץ כאינו נקוב עשויה לגרום לחומרא (כשרוצים לשותלו במקום
מכשיר את הזרעים -אחר לאחר מכן ,משום ששנות ערלה אינן נספרות כשהשתיל צומח בעציץ שאינו נקוב).
צמחים המחוברים לארץ
אינם מקבלים טומאה,
גם אם נגע בהם דבר
טמא ,כמו מת או שרץ.
הצמחים יוכשרו לקבל
לאחר
רק
טומאה
שיתלשו וירטבו .צמח
הגדל בעציץ שאינו נקוב
נחשב כתלוש ,ויכול
להיטמא.
.19משנה מסכת עוקצין פרק ב משנה י
עציץ נקוב אינו מכשיר את הזרעים ,ושאינו נקוב מכשיר את הזרעים.
כמה הוא שיעורו של נקב? כדי שיצא בו שרש קטן.
.21תלמוד בבלי מסכת שבת דף צה עמוד ב
אמר רבא ,חמש מדות בכלי חרס…:
ניקב ככונס משקה -טהור מלקדש בו מי חטאת ,ועדיין כלי הוא להכשיר בו זרעים.
ניקב כשורש קטן -טהור מלהכשיר בו זרעים ,ועדיין כלי הוא לקבל בו זיתים.
ככונס משקה -נקב
ניקב כמוציא זיתים -טהור מלקבל בו זיתים ,ועדיין כלי הוא לקבל בו רימונים.
שמאפשר כניסת נוזלים
לתוך הכלי.
מה ניתן להסיק מגמרא זו על גודלו של 'נקב כשורש קטן'? (מהו גודל החור הקטן יותר המוזכר
במקור זה ,ומהו גודל החור הגדול יותר המוזכר במקור זה?)
.21רמב"ם הלכות תרומות פרק ה הלכה טו {מקור }6
עציץ נקוב הרי הוא כארץ .וכמה יהא בנקב? כדי שרש קטן והוא פחות מכזית.
.22רבי מנחם המאירי -בית הבחירה שבת -דף צה עמוד א
עציץ שהוא נקוב בכדי שיצא ממנו שרש קטן והוא פחות מכזית מעט ,הרי הוא כקרקע.
מה מוסיף ה'מאירי' על דברי הרמב"ם?
.23חזון איש שביעית סימן כב אות א
ונקב קטן להוציא מים לא חשיב נקב ,ובלבד שלא יהיה כשרש קטן והוא פחות מכזית ,ואין אנו בקיאין בו
בדיוק ,ויעשו רק כפי הוצאת משקין בריוח.
לדעת החזון איש ,מהו שיעור הנקב המקסימלי שבו עדיין יחשב העציץ כאינו נקוב בשמיטה?
.24הרב חיים קנייבסקי -דרך אמונה -הלכות תרומות פרק א הלכה כה וציון הלכה ס"ק תעה
ושיעור הנקב כדי שיצא בו שרש קטן ,ואין אנו בקיאין בשיעורו בדיוק .ציון הלכה :ויתכן שבזמנינו נתקטנו
השרשים כמו שנתקטנו הזיתים ,ואולי השרשים נתקטנו יותר ,ויש לשער לפי השרש של היום .לכן אי אפשר
לידע השיעור .ויש מי שהעיד בשם מרן זצ"ל {החזון איש} שאמר לו לעשות הנקב שתי צ"מ (ס"מ) על שתי
צ"מ ,וצ"ע.
עיון נוסף :בדרך כלל החור בעציץ הנקוב נמצא בתחתית הכלי .עיינו במשנה למלך ביכורים פרק
ב הלכה ט שסיכם את השיטות השונות בעניין חור הנמצא בדפנות הכלי.
5
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
שאין הטעם – …יש
שהסבירו שעציץ אינו
חוצץ בפני אילן משום
ששורשי האילן ינקבו
בעתיד את העציץ ,ולכן
כבר עכשיו העציץ נחשב
כנקוב .החזון איש דוחה
שיטה זו ,שהרי כל זמן
שהשורשים לא נקבו את
יניקה
אין
העציץ
מהקרקע .לדעתו ,עציץ
בפני
עומד
שאינו
השורשים אינו נחשב
כעציץ כלל ,אלא כחלק
מהעפר בו גדל הצמח.
.25הרב משה שטרנבוך -תשובות והנהגות חלק ד סימן רנח
בשיעור כזית ישנה כידוע מחלוקת הראשונים אם הוא חצי ביצה כהתוספות בחולין (קג ,ב ד"ה חלקו) או
שליש ביצה כהרמב"ם הלכות עירובין (א ,ט) ,והורינו להחמיר כהרמב"ם …ולפי חשבון נראה שמספיק
שיעור ס"מ ,ובמנחת יצחק מציע שני ס"מ ,ואנו עומדים על כך ,והסכימו המומחים שאפשר להסתפק
בפחות משני ס"מ ,ונעמוד עוד בס"ד לפי האפשר על כך שגם בצירוף הנקבים יהא פחות משיעור זה ,ולא
יהא שם אלא כשיעור המינימלי שצריך כדי להוציא משקה לבד.
ודע שבעת הביקור במקום נוכחתי וראיתי שדרך הנקבים הקטנים יוצא גם כן כעין שרשים ,וכבר הבאנו
לעיל דברי החזון איש זצ"ל (ערלה סימן א ס"ק יז) שאין הטעם באילן דלא מועיל עציץ מפני דעומד לינקב,
אלא כיון שאין החרס או חומר אחר עומד כנגד השרשים לא חשוב לחצוץ ,והוה כעפר באויר ,ושוב אם
בנקבים יכול לצאת כעין שורש ,אנו חוששין שדינו כעציץ נקוב ,ובפרט כשבאמת יוצאין כעין שרשים
מהעציץ יש לנו לחוש שדינו כנקוב ,ודרשנו שיהא הנקבים באופן שיצא מהם רק מים לבד .ועכשיו תיקנו
המומחים להוסיף איזה חומר סביב הנקב להקטינו מאד ,ולא יצא דרכו שום דבר מלבד מים ששחרורם
נחוץ לקיום הגידולים.
.26הרב חיים קנייבסקי -דרך אמונה -ציון ההלכה הלכות שמיטה פרק א הלכה ו -ציון קז
ובתורת השביעית בשם מורי חמי {הרב אלישיב} שליט"א כתב שאם הנקב פחות ממילימטר חשוב כאינו
נקוב ,ויותר מזה חשיב כנקוב.
.27הרב שניאור זלמן רווח -יבולי השדה חוברת א עמוד קעג -קעד
בגמרא בשבת מבורר ששורש קטן גדול הוא מנקב הכונס משקה ,אך קטן מנקב שעובר בו זית .והנה כונס
משקה הוא שיעור קטן מאד ,ומאידך זית הוא גדול מאד .ואם כן חובה עלינו לדעת למה גודל הנקב נוטה
שהרי הפרש גדול יש בין השיעורים הנ"ל{ …מדברי הרמב"ם והמאירי} מוכרח שזה נוטה לגודל זית אך
פחות ממנו …השיעור הוא יותר קרוב לכזית מאשר לשיעור כונס משקה …ואם כן על פי זה יש להקל עד
קרוב לשיעור כזית [יותר קרוב ל 2 -ס"מ] .והוא ודאי יותר ממה שראיתי שמציינים בספרי האחרונים ל1-2 -
מ"מ ,ולענ"ד זה אינו נכון .ואמנם ,הלכה למעשה כיון שאיננו בקיאים בשיעור זה כפי שכתב מרן החזון איש
זיע"א ,על כן גם כפי הגדרתו של הוצאת משקין ברווח ,יש לומר שהחור המינמלי המצוי כיום בעציצים
לסיבת חיותו של צמח שיהיה ניקוז הוגן לבל ימות הצמח ללא ניקוז ,שיעור הוא בין 0.5ס"מ עד 1ס"מ…
הרב אברהם בורנשטיין ולכן לענ"ד אפשר להקל עד 1ס"מ ,ומה גם שזה להגדרת החזון איש ,אך לדעת הרמב"ם עד מעט פחות
( -תקצ"ט -תע"ר) נולד
בפולין ,ובגיל 13נשא את מכזית אפשר להקל ,והיינו ודאי אף יותר ,לענ"ד העיקר להלכה שנקב עציץ עד קוטר 1ס"מ אפשר לדונו
בתו של האדמו"ר כעציץ שאינו נקוב ,והרוצה להחמיר אינו צריך להחמיר בפחות מ 0.5 -ס"מ.
מקוצק .מאז התגורר
בקוצק עד פטירתו של
האדמו"ר.
שימש ברבנות בכמה
ערים בפולין ,עד שנהיה
רב בסוכצ'וב .בשלב
מסוים עזב את הרבנות,
והתמסר כולו לחצר
החסידית סוכצ'וב.
חיבר את שו"ת 'אבני נזר'
וספר 'אגלי טל' העוסק
בל"ט מלאכות שבת.
נכדו חיבר את הספר
הידוע 'שם משמואל'.
הגודל המקסימלי של העציץ הלא נקוב
.28שו"ת הרא"ש כלל ב סימן ד
וששאלת :בכרם הנטוע על הגג ,ובנין הכרם כך הוא :בנה תחלה הגג בקורות גדולות ובנסרים מדובקין זה
בזה ואחר כך רצפו כלו ברובדין של אבן ,ומלאו עפר ונטע כרם .וראית לדמות לעציץ שאינו נקוב ,שפטור מן
התרומה וכן יהיה פטור מן הערלה.
תשובה :יראה לי ,דכל כהאי גוונא חייב בתרומה ובערלה .דלא איירי בגמרא לפטור אלא מן הזרוע בדבר
המטלטל ,כגון עציץ וספינה ,דלא הוי זרוע בארץ ואין דרך לזרוע כך …אבל בנדון זה ,שמילא הגג עפר ונטע
בו כרם ,שהוא דבר קבוע ,עדיף טפי מעציץ נקוב.
תשובת הרא"ש מובאת בהרחבה במקור .57
6
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
הבאים במדה ' -בא
במדה' הוא כינוי לדבר
גדול מאוד ,בדומה
לביטוי 'אנשי מידות'.
במשנה בכלים (כד ,ג)
נכתב שכלי בנפח ארבעים
סאה או יותר ,אינו מקבל
טומאה ,משום שהוא לא
נחשב כלי לענין זה.
הרמב"ם שמביא ה'אגלי
טל' ,הרחיב את הדין גם
לעניין חציצה מפני
הטומאה.
.29הרב אברהם בורנשטיין מסוכצ'וב -אגלי טל קוצר סימן ג
ויראה לי שהוא הדין הנזרע על גבי כלי גדולה שאינה מטולטלת אף שאינה נקובה חשוב מחובר.
הערה י :זה נלמד מהתשובת הרא"ש {מקור }57דתלי טעמא דעציץ שאינו נקוב דחשוב תלוש משום דהוא
דבר המטלטל ,משמע דאי לא הוה מטלטל היה דינו כמו בעליה דחשוב מחובר .שהרי הרמב"ם בהלכות
טומאת מת (יב ,ב) כתב דכלי גללים כלי אבנים כלי אדמה הבאים במדה הרי הם כאהלים ואינם ככלים,
ובהשגות הראב"ד שם דהוא הדין כלי עץ הבאים במדה .ובכסף משנה שם שגם הרמב"ם מודה דהוא הדין
כלי עץ עיין שם .ואם כן הוי כמו עליה ממש.
.31הרב שניאור זלמן רווח -חלקת השדה שביעית סימן ו
והשתא אם נקבל שדברי הרא"ש בתשובותיו נפסקו להלכה גם בשאר מצוות הארץ ,ונקבל את דברי האגלי
טל שכל כלי גדול שאינו מטלטל נחשב כמחובר ,אם כן עלינו להקפיד שהעציצים לא יהיו גדולים מדי שאי
אפשר לטלטלם .אלא שאם נאמר שדברי הרא"ש אינם נפסקו להלכה בכל מצוות הארץ וכנ"ל ,ועוד נאמר
שאין מתבטל לקרקע אלא דברים שהם כיוצא בזה ,אבל יריעות או פוליגל שממנו עושים את הערוגות
בחממות היום ,אינם מתבטלים לקרקע ,אלא דברים שהם כיוצא בה ,ממילא לא אכפת לן גם אם יהיו
כבדים מדי וגם אם יהיו יותר מארבעים סאה …והן אמת שברוב המצעים המנותקים בחממות היום הכלים
מכילים יותר מארבעים סאה ,ויותר מכך הערוגות בדרך כלל הם אינם כלים אלא משטחים ,לענ"ד נראה
דבר ברור שלענין זרעים זה נקרא עציץ שאינו נקוב ,ואף על גב שזה אינו מטלטל עקב גודל הערוגה ,מכל
מקום קשה מאד לומר שאחר שאנו שמים את כל השכבות הנ"ל על מנת להרחיק מהקרקע ,שהם יתבטלו
לקרקע …לכן אף שהערוגות גדולות ,מכל מקום נראה לענ"ד שהעיקר להלכה שדינם כעציץ שאינו נקוב.
האם גם מי שפוסק כתשובת הרא"ש וכדברי האגלי טל יוכל לקבל את דברי הרב רווח ולהתיר
מלאכות בשמיטה על מצעים מנותקים?
.31הרב שלמה משה עמאר -יבולי השדה חוברת א עמוד קמו -קמז
המעיין בדברי קודשו דהאגלי טל יראה דעיקר סמיכתו הוא על דברי הרא"ש ז"ל בתשובה הנ"ל …אך אמנם
אחר שהוכחתי בס"ד דדברי הרא"ש ז"ל הנ"ל חולקים על דברי הרמב"ם ורבים דעמיה ,ושהשולחן ערוך
פסק כדברי הרמב"ם וסיעתיה ,ולא כהרא"ש ז"ל ,אם כן אין לנו שום הכרח לסברת הרא"ש ז"ל שמחלק בין
מחובר לאינו מחובר ובין מיטלטל לשאינו מיטלטל ,אלא כל הכלים הלא מנוקבים שוים לדינא שהם
פטורים מתרומות ומעשרות ומשביעית ,וחייבים רק בערלה בלבד…
ועוד נראה לענ"ד שגם הרא"ש ז"ל לא אמר סברתו בכל דבר שאינו מטלטל אלא רק בגג ועליה דוקא ,שהם
בנין קבוע בארץ והוא חלק מן האדמה ,בזה הוא דסבירא להו שיש לחייבו גם בתרומות ומעשרות ושביעית
דמצד אחד הוא הוא כמו בית שחז"ל דנו בבית לחייבו ,אי לאו מיעוטא דשדה …אבל שאר עציץ שאינו
מיטלטל אפשר דיודה בו .ויש להוכיח את זה מתוך דבריו ז"ל שכתב ,דלא פטרו בגמרא אלא בזרוע בדבר
המיטלטל כגון עציץ וספינה וכו' וממה שכתב ספינה ,ולא חילק בין גדולה ובין קטנה ,שמע מינה שגם
כשמקבלת יותר מארבעים סאה נמי נחשבת לעציץ שאינו נקוב .דמסתמא שסתם ספינה היא גדולה יותר
מארבעים סאה.
כיצד לדעתכם יתרץ האגלי טל את קושיית הרב עמאר מהזורע בספינה?
עיון נוסף :עיינו בירחון יבולי השדה כרך א ,שם דנו בדברי הרב עמאר.
עיון נוסף :בעניין הפסיקה הלכה למעשה עיינו במשפטי ארץ (תשנ"ד) פרק ז עמוד ,71ובמאמרו
של הרב פרידמן בכתב עת יבולי השדה חוברת א.
7
עציצים חממות ומצעים מנותקים שיעורים 24-26
שבגג …מביא וקורא -יחידה ג :משמעות החומר שממנו עשוי העציץ
סדר הבאת הביכורים .32תלמוד בבלי מסכת מנחות דף פד עמוד ב
הרגיל הוא ,שאדם
תני חדא :שבגג ושבחורבה שבעציץ ושבספינה -מביא וקורא ,ותניא אידך :מביא ואינו קורא…
המביא ביכורים מאדמתו
לבית המקדש ,קורא שם עציץ אעציץ לא קשיא :כאן בנקובה ,כאן בשאינו נקובה.
'פרשת
את
מקרא ספינה אספינה לא קשיא :כאן בספינה של עץ ,כאן בספינה של חרס.
במקרים
ביכורים'.
להביא
יש
אחדים,
ביכורים ,אך אין לקרוא
את הפרשה הזו.
הברייתא דנה במקרים
שבהם הצמחים צמחו
בקרקע שאינה רגילה:
האם מביא הביכורים
פרשת
את
קורא
הביכורים בזמן הבאתם?
הגמרא דנה בעץ הגדל בספינה ,ומציינת כי לעניין הלכות ביכורים יש משמעות לחומר שממנו
עשויה הספינה בה צומח העץ .בספינה מסוג אחד נחשב העץ כמחובר לקרקע ,ומביאים ממנו
ביכורים וגם קוראים פרשת מקרא ביכורים ,ואילו בספינה מסוג אחר העץ אינו נחשב כמחובר
לקרקע ומביא הביכורים לא יקרא פרשת מקרא ביכורים .בהמשך יבואר דין הספינה ,מאיזה
חומר נחשבת כמחוברת ,ומאיזה כתלושה.
.33תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ז עמוד ב
תנן :עפר חוץ לארץ הבא בספינה לארץ .חייב במעשר ובשביעית ,אמר רבי יהודה :אימתי? בזמן שהספינה
עפר חו"ל – …המשנה גוששת ,אבל אין הספינה גוששת -פטור.
עוסקת בצמחים הגדלים
בספינה השטה בנהרות
ארץ ישראל -האם הם
בתרומה
חייבים
ושביעית?
שהספינה גוששת -
קרובה
כשהספינה
לקרקעית הים.
כתבו על חרס – …גט
שנכתב על דבר המחובר
לקרקע פסול ,שנאמר:
'וכתב ונתן' ולא 'וכתב
וקצץ ונתן' .הגמרא
מכשירה גט שהבעל כתב
על חרס עציץ נקוב.
החידוש במקרה זה הוא,
שאף שהעציץ נקוב
והצמח נחשב כמחו