תמוז תשכ"ט
בית מקרא )לח(
קדמוניות ירושלים
שערי חולדה
מאת
ב"צ לוריא
מדרש שיר השירים רבה ,ד-ה דומהדודי לצבי …הנה זה עומד אחר כתלנו,
"אחר כותל מערבי של בית המקדש .למה? שנשבע הקב"ה שאינו חרב לעולם.
ושער הכהן ושער חולדה לא חרבו לעולם 3ר שיחדשם הקב"ה" השלמה לכך אנו
מוצאים אצל יוסף בן-מתתיהו ,המספר על יום שריפת בית המקדשבידי טיטוס
וחייליו " :1הרומאיםהיו דנים בלבם ואומרים,עכשיו שהמקדש בלהבותאין טעם
לכבדעוד אתהבנינים הסובב-ם אותו ,ועמדווהציתו את כולם ,אתשיורי הסטוים
והשערים ,חוץ משנים :האחד שבמזרח והשני שבדרום".
י ברור שגם שער
נעיר שאין לראות סתירה בין הרישא של המדרש לסיפא
הכהן ושער חולדה בפגמו בשעת שרפת בית המקדש ולכן אומר המדרש" :עד
שיתדשם הקב"ה".
כדי להבין את דברי המדרש מדוע לא חרבו שלושהבנינים אלהעלינו להכיר
אתהטופוגרפיה של הר הבית ,ולשם כךעלינו לחשוףבדמיוננו את כל מה שנצטבר
על ההר במשך שלושתאלפיםשנה.
לפני שבנה שלמה את בית המקדש היתה אבן השתיה בראש ההר,כפי שהיא
כיום ,אבל מורדות ההר שונו במידה שאין להכירם; במקום מורדות טבעיים,
המשתפלים בכיוון דרומי-מזרחי ודרומי-טעדבי ,אנו מוצאים כיום שני מפלסים
ישרים 1המפלסהעליוןשעליו בעיה כיפת הסלע ,והמפלס התחתוןשבניניומרובים
והחשובשביניתם הוא מסגד אל-אקצה .לאורההפירות שלוילסוןו-וזרן מטעם ה-
פ.א.פ .אנויודעים מההיופני ההר כשהיה רק גורן ארונההיבוסי .נבחה ואת
בשלוש נקודות.
נקודת המוצא תהיה אבן השתיה ,שהיא בגובה של 743מ' מעלפניהים.
1מאבן השתלה ועד לקרן הדרומית-מנדחית של הר הבית ,מקומו של שער
הכהה המרחק הוא 300מ' ההירידה עד ליסודות החומה' המונחים על הסלע,
49 .ט' (מ743-עד - 4694
ב) מאגן השתוה ועד לשערי ולדה המרחק הוא 240מ' והירידה היא 2150מ'
(מך 743עד .)719.50
ג) מאבן השתיה ועד לכותל המערבי ,בקצה הרחבה ,מתהת לשער ברקלי,
המרחקהוא 200מ'והירידה'היא 36מ' (מ743-עד.)707
, ,
1
מלחי ו' ,ה
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ט
בית מקרא )לח(
ב"צ לוריא
4
לפי זה היה הר הבית תלול למדי .אבותינובימי בית שני הפכו את התשל
למישור .הם הציבועמודים ואומנותובנו קשתותוקצורים.עלהקמורים שפכו אדמה
ועל האדמה הניחו לוחות אבן ויצרו עלידי כך משטה אחד גדול וישר 1א ,בדרום
מזרח של הר הבית ובדרום ידועים לנו קמורים אלהבימם "אורוות שלמה" ממסגד
"אל'-אקצה אל-קדימה" .את הקמורים שבמערב ,מאחורי הכותל המעהבי ,לא השף
אדם והם עודם בגדר סוד לחוקרי ירושלים העתיקה .ואולם מכיון שנעסוק בבנין
הנמצא בחלקו הדרומי של הר הביתאין באי-הידיעה הזאת משום פגיעה ומניעה
להכרת הנושאשלנו.
הבעיה העיקרית שעמדה בפני אישהב.ר
ה 2היתה לשמור על הר הבית לבל
יהיה פרוץ לכל רוח ,לבל יוטמא ,ובכל זאת נוה לכניסהוליציאה להמונים שלבני
ירושלים ושל עולי הרגל .בדורות האחרונים של תקופתבית שני היה הר הבית
לא רק תקום לקרבנות ולתפילה אלא גם לויכוחים ,ללבון בעיות ,הלכות וקבועת
דינים .הכמי הדור מאסכולות שונות הרביצו שם את תוהותיהם בפני תלמידיהם
ובפני האורחים המרובים ,שהיו מזדמנים שם מיהודה ומן התפוצות .במורח לא
היתהבעיה של כנימהויציאה; אמנם ,כאן היה שער ,אבל הוא לא שימש אתהעם.
בשער זה כהן גדול השורף את הפר'ה ופרה וכל מסעדיה יוצאים להר דעצשחה.
חומת הר-הבית במזרח היתה גם חומת העיר; למטה ממנה ,במדרון התלול היורד
אל נחל קדרון ,לאהיו בתים' וממול -על מדרונו של 'הר הזיתים,היו העברות.
מי שבאלעיר מצד מזרחהיה נכנס בשערבנימין ,שעמד -כנראה -במקומו של
שער האריות שלימינו .מצד צפון התפתחההעיר רק בסופה של התקופה .הבניסה
להר-הבית מצד זה היתה כרוכהבאי-נעימות'כי צריך היה לעבור דרך האנטונלה
ושער טדי ,אבל שם ישב חיל-משמר רומי .לכן העדיפו יושבי יהושלים לבוא
ם8
להר הבית בכניסות המערביות .ליושביהעיר העליונה והפרור שבעמק הצורי
נבנו שני גשרים ,ששרידיהםידועים בשם קשתרובינזון וקשת וילסון ,ומעברים
תת-קרקעים המכונים שער ברקלי ,שער וורן והמעבר שע"י באב אל-מטהרה*.
הלק גדול מהאוכלוסיה של ירושלים התגורר מדרום להר הבית ,בעיר התחתונה
ובעופל,ובכדי לאפשר להם כניסהישירה להר הבית,שהיו מורם בהרבה משכונתם
וחומה גבוהה הפרידהביניהם ,בם להם כניס,ות תת-קרקעיות שעברו בחלקה הנמוך
של החומה .שלושה שערים היו בדרום; השער היחיד במזרח ,השער המשולש
בתווך ,והשער הכפול במערב .את השער הכפול מזהים חוקרי ירושלים עם שערי
חולדה.5
וא עובי התקרה של "אורוות וחלמה" ,שהיא .רצפת העזרה בשטח החדש שנוצר ,היא 3מ.,
2בלוקון המשנה קרוי הר הבית כלו -הבירה והממונה על הר הבית -איש הבירה או
שר הבירה.
3
4
ידוע בשםהיוני המשובשטיר.פייין.
על שער ברקלי ועל המעבר שע"י כאב אל-מטהרה ר' מאמרי :השער המערבי ,בית-מקרא
לה,ע' .11
5יתכן שיש זכר לשערי חולדה גם בירושלמי; יומא פ"א ת"א ומגילה פ"ר ,הי"א -
"הולדת המולים חייבת במזוזה"" .קרבן העדה" ממרשD'p'p1 :והירים שבתוך הגבעות (שבהם
גרים בני אדם)חייבות במזוזה .את התבה "מולים" הוא מסביר מלשון טמא או
שהוראתה
9י:א
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ט
בית מקרא )לח(
שערי חולדה
5
על וכערי חולדה נאמר במשנה 8י שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה
.המפרשים קושרים את השם הוה עם הנאמר על חולדה הנביאה " 8והיא
ויציאהי
ישבת בירושלים במשנה" ומסבירים :במשנה -שני השערים .ושלם "המשנואי
הוא בצפונה .של העיר ולא בהרימה; זהו חלק מן העיר שנוסף בסוף ימי בית
ראשון,בין החומה הראשונה לבין החומ'ה השניה .בימינו נוכל לאתר את המשנה
ברחוב הגיא ורחוב בית הבד ועד שער שכם .9מסתברכי שמה של חולדההנביאה
(ניתןלשערים משוםשהיו ממוכים לקבר הולדות קברה שלהנביאה'קברימלכיבית
דוד וקבר ישעיהו הנביא לא פונו ,בשעהשיוחנן כה"גפינה את כל הקברים שהיו
בירושלים.10
,
ה
צ
ק
א
ל
א
מתהת
ד
ג
ס
מ
ל
ר
ב
ו
ע
ה
ר
ב
ע
מ
ה
ו
השער
את
ר
להלן נתא
ל
ו
פ
כ
ה
וכדי
ג
ש
ו
מ
ה
שבמשנה
.שלא לבוא לכלל טעות נדגיששאין זה חופף את
שערי חולדה.הערבים טהגים לקרוא שני שמות לשער בעל שתי כניסות :הם קוראים לשער
קיפונוס בסוני שמות -הכניסה שמדרוםהיא באב אל-סלסלה
העומד במקום
עי -באב אס-סלם .וכן הם קוראים לכניסה הדרומית של שער
שן
והכניסה שמצפו
הזהב באב אר-רחמהולבניסההצפונית -באבא-סאובה .חז"ל קראו ,כנראה ,בשם
שערי חולדה לשלושת הפתחים שבדמום :השער היחיד ,השער דמשולש והשער
בארמית גבעה .לעומתו מסמיך "פני משה" את פירושו למשנה ואומר" :והיתה שם לשכה
ונקראת הולדת המולים ,שהמוליםמצניעיןכלי המילה בתוכה ,וכביתדירההיא,וחייבתבמזוזה.
המסורת מספרת על תפקידם של שערי חולדה :מסכה סופרים פרק י"ס ,הלכה ט' ופרקי רבי
אליעזר י"ז" :ראה שלמה רומיות גמילות חסדים גדולה לפני המקום וכשבנה בית המקוש בנה
שני שערים אחת לחתנים ואחת לאבלים ולמנוו
יעםי.ן'והיו ישראל הולכים בשבתות ויושביןבין
.שני ;השערים הללו והנכנס בשער חתנים היו'יוד שהוא חתןוהיו אומרים לו :השוכן בבית
הזה ישמחך בבנים ובבנות .והגכגס בשער אבלים והיה שפמו מכוסה אזהיויוועים שהוא אבל
והיו אומרים לו :השוכן בבית הזה ינהמך .והנכנס בשער האבלים ולא היה שפמו מכוסה או
.היויודעים שהוא מנודהוהיו אומרים לו :השוכן בבית הזה ינחמךויתן בלבבך שתשמע לחבריך
ויקרבוך .ר' אשתוריהפרחי ,כפתור ופרח ,פרקו',ע'י"ז מיחס סדר זהלשערי הרחמים שבמורח:
במידהוישגרעיןהיסטורי במסורתזו -עדיף לראותה קשורהבשעריחולדה.
6מידות ומ ,ג/
ז הנובר . 302ק 6 around Jerusaiemר!נ הו
. .Canonעn
a
H
"א.
~Yalks
מים מהשלוח,
משערשבשערים אלההיתהעולה שנה בשנה התהלוכה שלניסוךח
סביר שבאחד מ-ג' השערים נכנסה התהלוכה ,המתוארת לפרטיה במשנה,סוכה ד' ,ט',אבל
אם זה היה בשער היחיד ,בשער המשולש או בשעת הכפול לא ידוק שער המים הנזכר
במשנהוואינו בחומת הר הביתכי אם אחדמי"ג השעריםשהיובע-זרה שבמקדש (ר'שקליםו',י).
8מל"ב ,ב"ב,י"דודבהי"בל"ד,כ"ב.
9הסבר עוד פחות מביר מביא הגרבר ,ע' :202המעברים התת-קרקעים הם מסדרונות צרים
וארוכים באדמה המזכירים את המחילות 'שגוברת החולרה בארסה .גרעה זו מחזיק גם הכומר
'הבנדיקטיני וולף ( Jerusalem 8. 64תסי ,(oaao wolff) Der Tempelעןחוקי.ירושלים
.יואכים ירמיאס Joacilim Jeremias:. Suedtor des herodiaaischen Tempels, ZDPV
.)1942. 8. 112ועה אחרת ,ברוחמסורתית ,מבשיפהק פסח בטמאן בקונטרס "המודד"למדידות
הר הבית ,ירושלים תרס"ב ,ע' ה' :שמם של השערים ע"ש חולדה הנביאה שהיתה רגילה בבית
ראשון לקרוא שםנבואותיה וללמד את העם משפטיםישרים.
_10 ,המקורות על הקברות שלא פונו,מי פינה את הקברים ומתי -ר' מאמרי :מצבתעזיהו,
בית מקראל"ב.49 ,
.,
"
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
o
u
e
r
:
בית מקרא )לח(
תמוז תשכ"ט
6
ב"צ לוריא
הכפול 11י שלשתם שימשו לכנימה וליציאה .רק לשם נוחות נשתמש גם אנו בשם
שערי חולקה לשערהכפול.
,המבניםהמכונים"אורוות שלמה"משתרעיםבאורך של 100מ',
ה
נ
י
פ
ה
מ
הדהומית-
מזרחית של הר הבית עדישער המשולש .מכא מערבה'לא נחקר השטח שמתחת
לרצפת הר הבית ולא ידוע מה הם האומנות והקמורים שעליהם עומד חלקו
המזרחי של מסגד אל-אקצה :הקיר המזרחי שלו ושתי ספינותיוועמודיהן 63 .מ'
מן השער המשולש מתת?ל המעבר של השער הכפול ,תעא רתוק מן הפינה
הדרומית-מערבית 91מ'.
,
ה
ד
ל
ו
ח
ה
מ
ו
ח
הסלעשעליובנויה ה
ה
ב
ש
ו
ם
י
ח
ת
פ
נ
א
ו
ה
ל
ע
מ
שערי
719.50מ' פני
.
ת
י
ב
ה
הים והוא נמוך ' 23.50מ' מפני הר
אולם השער לא נפתה בתחתית החומה,
כי אם בגובה של 12.50מ' מעל לסלע לפיכךיש להניח שהכניסה דרך שערזה
היתה עלגבי כבש של אדמהאו סוללה ,שעליההונחו מדרגות אבץ 6ה עשהאיש
הבירה בהפרש שבין 23.50מ' לבין 12.50מ' ,האם היה חלל זה בטי קמורים או
ממולא עפר? בתמונה הקדומה ביותר שיש בידינו משערי חולתהמידי החוקר
דה-ווג'י המעבר מרוצף אבנים גדולות ,אבל העמוד הגדול הוא חסר בסיס וקצר
ביחס לעביו .מסתבר שהו 14נראה בתמונה רק בחלקו ושבצלקו הגדול עודנו
טמון באדמה.
רק
,
ל
ו
פ
כ
ה
ו
ק
ל
ח
ה
א
ו
ר
של
את
ץ
ו
ח
הבא מן ה
ו
ק
ל
ת
,
ר
ע
ש
ה
כי
תמזרחי
המערבי
ן
י
נ
ב
ה
ה
י
ו
ז
ה
של
אל-חתוניוג המפתנים שלשני השערים הם באתרם
מוסתרע"י
מן
,
ם
י
ה
כמו המפתן בשער המשולשי האומנה
והם בגובה של 725.50מעל פני
המשמשת כמזוזה של שתי הכניסות היא העתיקה ,מימיו הראשונים של המבנה,
וניתן לראותה בתוך תחתוניה .רחבה של האומנה מבחוץ ותא 1.70מן ובפנים
1.20מ' .בשתי קצותיה בפנים ניכר חריץ בעומק של 25ס"מ.והוא 'נועד לקלוט
את עוביה של הדלת כשהיא מוגפת .האומנה בנויה ארבעה נדבכים ,שגובה בל
נדבך הוא 1.25מ"י אורךאבני האומנהמן החוץפנימה הוא 3.30מ'והיאמסתיימת
גלפי פנים בצורת עמוד חצי מעוגל .במקביל לאומנה שבין שתי הדלתות היו
לפנים גם המזוזות מדרום ומצפון ,אבל כלום הן מטויחות תף אפשר לעמד על
פרטי הבניה שלהק מעל למזוזה האמצעית והמזוזות הצדדיות מונחים משקופים
עתיקים .המשקוף המזרחי שבור ,שני המשקופים נתמכים על-ידי שני עמודים
ועליהם כותרות שונות ,כנראה -מזהן מאוחר *ותר .מעל למשקוף בבו בתקופה
מאוחרת קשת-פורקת ,שיש ליחסהלימיו שליוסטיניאנוס .מעליה אבן עם כתובת
שלהקיסראנטונינוסבשימושמשני,כשהכתובתשעליההפוכה.
בפנים השער הכפול חלם ,שארכו 15.24מ' ורחבו 22.80מ"יבמרכזועומדעמוד
11וכברהע"ר על כדא.מ .לונץ בתרגום ספרו של שיק ב"ירושלים" כרךה .,וכך סבור גם
Lewis 8. Patonבספרו . 11ק the Bible Timesתו .Jerusalemירמשס ,במאמרו הנ"ל,
סבור אף הואכישערי הולוה שבמשנה הם השער הכפול והשער המשולש .את השערהיהיר הוא
מייחס לתקופה מאוחרת .כהוכחה לדעתו הוא מעירכי המפתנים שלשני שעבים אלה מונחים
באותו מפלס.
המשנה מדברת בלשון רבים " -שערי" ,המדרש -בלשוןיחיד " -שעד" אבל מלשון
המדרשאיןלהסיק שמדובר בשעריחיד.
., ,
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ט
בית מקרא )לח(
=
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
.
תמוז תשכ"ט
בית מקרא )לח(
8
ב*צ לוריא
אבן עצום בגדלו ועליו כותרת מקושטת .ממנה מסתעפת ארבעה כיפות שטוחות,
עשויות אבנים גדולות ,מסותתות 'ומקושטות בקשוטיםגיאומטריים .למרותשקירות
האולם מטויחים פה חמם ומסוידים ,ניכרות בקירותיו אבנים גדישת המסוחועת
עםפנים חלקות וזר מסביב ,כמרביתאבני החומה העתיקה של הרהבית .עליסוד
שרידים אלה נאמרשלפנינובניןקדום ,שבמשך הדורותחלובושנויים.
בקיר המערבי של אולם הכניסה גומחה ,יתכן שכאן דיתה לפנים תלתי לפי
וורן 12הסיר אתהאבנים הסותמות
ממורתערביתזוהי הכניסה לקברותבני
ום
רי
הנ
אמ
וכמאחורי הגומהה' אבל לא מצא שם סמ
נישל בנינים וקמורים .החלל שהשף
היהכולו מלאאבניםואדמה.
,
ן
ט
ק
בקיר המזרחי דלת המובילה לחדר ארכו 2.60 -מ' ,תחבו 2.40 -וגבית
2.60מ' .תקרתו עשויה אבנים גדולותי מעל לדלת משקוף חדש ומעליו קשתפורקת .הנדבכים התחתונים כאן בנויים אבנים גדולות עם זר מסביב ,אבנים
יהודיות .העתרים קוראים לחדר על-שםאליהוהנביא.18יתכן שבראשונההיומשני
צדי השער חדרי המשמר של הלויים-השוערים ,שהיו ממונים על הגפת השערים,
כי גם בחוון יחזקאל על בנין ביה המקדש אנו מוצאים חסרים קטנים על-יד
השערים" :וגבול לפני התאות אמה אחת …והתא טהר אמות מפו ושש אמות
מ."=18וורן פרץ פרצהכדי לברר מהו
שלמזרחו של המעברהכפול.מאחורי
הח~וצהורות .מכאןהוא,בא לכלל מסקנה,
הקיר,שעביו רקכחצי מטר ,מצא שפך אדמה
שהמעברהכפולאינש הלקמסדרתהעמודים'והקמוריםהמכונים"אורוותשלמה".
לדעת וורן ,ממערב למעבר הכפול וממזרה לו לא היו מבנים ,כי בבדיקותיו
מצא שם רק אבנים ,צרורותואדמון אולם נראהשיש מקום לערער על מסקנתו של
וורן' בי כקיר המערבי נמצאת אבן שגבהה 1.40מ' וארכה 6מ' וכיום היא
סמוכה לקרקע המעבר ,אבלזוהי אבן משקוף עלגבי שער ,שהוליך אלבנין מש-
קרקעי .יתכן שזה היה בנין שעמד במדרונו של הר הבית בכיוון מזרח-מערב
וכאשד באו,ליישר את החצר כמוהועפר .שיק מעלה השערה שזהו משקוף משעד
ר,הלבנון שבנה שלמה.15
ביתיע
,
'
מ
א
ו
ה
'
ת
ד
י
מ
של
ך
ר
האו
62
ר
י
ע
מ
ה
ם
י
ר
ב
ע
מ
ה
ם
ג
ך
ר
ו
א
ה
של
זוהי
שני
התת-
.
ש
ל
ו
ש
מ
ה
ק
ל
ו
ח
מ
ל
י
ח
ת
מ
ה
בשער
הרוחב 12.95 -מ'וכיום
הרוחב לשנים
קרקעי
שלא במידה שוה ,רחבו של המעבר המעהבי 6.85מ' ושל שמזרתי 6.10 -מ'.
יש יסוד להנחה שלכתחילההיושני ,הן3בריב שוים ,אלא שהשנאים שחלו בקיר
המזרחי ,שהםפרי עבודות שוטתמתקופות מאוחרות ,צמצמו אתרחבוכדי 75ט"מ.
המעבר עולה בהדרגה כדי 4.50מ' .לפנים עלו מקצהו של המעבר לפני החצר
בכבש או במדרגות במקום שעומדת כיום החזית של מסגד אל-אקצה .כשבנו את
המסגד האריכו .את המעבר והוא מגיע עד לקצה האכסדרה שלפני המסגד ,מכאן
קבעועליה ב16-מדרגות .הבאמן המעבר,מגיעלחצר במרחק של 12מ'מןהאכסדרה.
אמרנו שיש דמיון במידת האורך של המעברים של שערי חולדה למעבר הבא
מן השער המשולש .נציין שהדמית הוא גם בקמחך -בצורתו ובאופן סיומת
12
13
. 167ק .PBF, Jerusalem
14מ'.,י"ב.
הנ"לע' .168
15
מל"א ז',ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לח(
תמוז תשכ"ט
שערי חולדה
אבניו; האבנים גדולות ועבודן הוא בקפידה רבה .הקמורים בכל המבואות התת-
קרקעיים של הר הבית דומים :כאלה הם הקמורים במבוא משער ברקלי ,והמבוא
משערטדי .מבואות מקומרים אלה לאנבנובזמן קצר,יתכן שעבדושניםעלשנים
עלהכנתו שלמעבראחד,ואוליהיתה הפסקה שלשניםביןבניתמבואאחדלבניתמבוא
שני,אבל כולםנבנובאותותכנון,באילויד אחתכוונהוהדריכה אתהבוניםכולם.
העמוד המונוליטי שבמרכז האכסדרה מדגנים בגדלו; הוא משא .לא רק את
הקמורים והרצפה של העזרה ,עליו נשען החלק המרכזי של מסגד אל-אקצה על
עמודיו האיתנים וכפתו הגבוהה ,אמרנו שחלק גדול של העמוד טמון באדמה,
עמוד כל כך גדול וכבד אי אפשר להשעינו על אדמה ,ולא כל שכן על אדמה
שפוכה .כדי לשאת בכובד העצום ההובץ עליו הוא חייב להתבסס .על הסלע.
לפי בדיקותיו של וורן הסלע עולה בהדרגה בכיוון מן החומה אל אבן השתיג
אם נמדוד מרחק של 12מ' מן השערנגיע לאמצעותו של.העמוד ,כאןיהיה עומק
הסלע מתחת לרצפת השער כ 10-מ' .ניתן לשער שהעמוד עומד על בסיס רחב,
שגבהו כמטר .נמצא שיש להוסיף לחלק הנראה לנוכיוםלעין כ 9-מ'וביחדיהיה
גובד,העמוד 15–14.50מ/
,
ך
ל
מ
ה
של
ר
פ
ס
מ
ו
י
ל
ע
ש
ו
י
ט
ס
ה
המשולש
של
ף
ס
ו
י
העמוד הזה הוא שריד
בן-
.
מתתקע " ,16הורדוסהקים לאורך החומההדרומיתסטיובגובהעצום.
.העמודים
היוערוכים אלה מול אלה באהבע שורות לאורך_,והשורההרביעיתהיתה משולבת
בתומה בנויה אבנים .ועוביו של כל עמוד היה (כזה שהספיק) לשלושה אנשים
אחוזים אלה באלה בזרועותיהם הפרושות לחבק אותה ואורבו עשרים ושבע ר~,
מפני שהושםזרכפולבבסיסו" 16א.
ג
במקוםהמני אומר ההיסטוריוןי " :כל הסטויםהיו למעשה כפוליםוהיונשענים
על עמודים ,שהיו גבוהים כ"ה אמנת,עיצויים מקשה אחת של שיש לבן ביותר…
הדרם הטבעי והברק שלהםותיאומםהיוחזיוןמרהיבעין".
,
ת
י
מ
ו
ר
ד
ה
ה
מ
ו
ח
ל
שוהות העתידים של הסטיו המלכותי עמדו במקביל
ומכיון
שהקרקע או הסלע רלה בהדרגה פנימה היו העמודים בלתי שוים העמודים
שבשורה החיצונית היו גבוהים ההעמודים שבשורה הפחמית היו קצרים .העמוד
המוטליטי שבאכסדרה של שערי חולדה שייך לשורה החיצונית מבחינת גבהו
ועוביה לסטיו זה ,לשורותיו הפנימיות ,נוכללייחס גם אתשני העמודים העומדים
באולם הפנימי של שערי הרחמים ,הנושאים שש כפותשטיחות .יתכן שהקשוטים
יחביתהשני.18
שעלהעמודיםוהכפותהןמאוחרות ,אבלהעמודים 0111הםמימ
9
י
16קוס .ט"ו,י"א ,ה/
16א הסבר על הסטיו המלכותי ר' תל . Spiess : Die lIGnigliche Halle des Herodesע
1892. 8. 234
.Temple von Jerusalem, ZDPV
17מלח .ה' ,ב' .מספך כל העמודים אומך יוסמ"מ (קדם .ט"ו ,י"א ,ה') היה .162איפה
הם כיום ? קלרמוןגגו (. 250ע Palestine 1,ח] (Archaeologic~l Researchesמעלה השערה
זו :העמוויםהיו גדולים וכבדים מכדי שיוכלו להשתמש בהם שימוש משניבבניניםהביזנתיים
או הערבים ,שהוקמו על הר הבית .יתכן על-כן שהבנאים המאוחרים השתמשו בעמווים לאחר
עבוד,כלומר:הקטינו אותם גםבאורךוגםברוחב.
18ישבין החוקרים מבני אומות העולם המתנכרים לכל שריר המזכיר תרבות ישראל ,ואם
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לח(
10
תמוז תשכ"ט
נ"צ ל1ריא
ש
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
בית מקרא )לח(
תמוז תשכ"ט
שערי חולדה
שבר של עמוד נוסף משוקע בחומתהעיר ,כמאה מטר מדרום לשערהטוטפות.
בהצר הר61י 6מונח עמוד אבן גדול ,ארכו 12מ' וקטרו 1.60מ' ,חצוב
בסלע.סיתותו לא נשלם,כי נבקעבאמצע.
ה
נ
ח
מ
ת
נ
ו
כ
ש
ב
יהודה' גם
עוד עמוד דומה ,ארכו 9מ' וקטרו 1.25מ' נמצא
).
עבודו שלעמודזהנפסקמשוםשנמצאובו שלושהפגמים.19
,
. ..
מדריך.
תיאור מענין של.שערי חולדה מביא יוסף ברסלבי מתוך
.יירושלים מן
הגניזת הקהירית ,50שהוא מייחס אותו כ 150-שנה לפני מסע הצלב הראשון.
וזו לשון .המדריך…" :וצד זה .נשאר מאז בנה אותו שלמה…שערי חולדה,
והערבים יקראו להם שערי הנביא .ובתוכן אבן? ,קראו לה "השמש הקטנהן ושם
עמול :באמצע הכיפות אשר תולכנה אל אמצע (אונ אשר תשאנה את אמצע)
המסגד ,אשר בו יתפללו ישמעאל ,היקפו לשל העמור) 'נ"ב זרתות.:ואותו מקום
(מבפנים)יקראולושערי המשנה.-והיאיושבתבירושליםבמשלח".
.ברסלבי מביא פרטים על השער הכפול מפי ההיסטוריון נאצר אל ח'וסראו
י
( ,)1047המתפעל מן 'העמוד" ומן "הכזפותן הנושאים עליהם( את המסגד "בלא
להיפגע פגיעה כלשהי" .גובה העמוד הוא~ ,בריו ,ט"ו אמות ועביו ד' אמות.
לפי קוטר העמוד אצל ח'וסראו.היקפו הוא 12.מ'ואין ?ה שונה בהרבה מן המידה
שבמדריך היהודי-הערבי -נ"ב זרתות :שהן 11.50מ' .אולם שניהם נקטו לשון
גוזמא ,הלקפו של העמוד לפי שמדדתי אותו בעצמי הוא 0ד 4.מ" והקוטר שלו
1.60מ/
בקשר לשער זה מעירי
.ברסקני על דברי הקראי סלומון בןיהוהם ,21המספר
שכאשר הופיע מלכות ישמעאל הרועו לישראל להכנסלעיר ולשבת בה ומסרו להם
חצררת בית ה /והיו מתפללים שם זמן מה .אח"כ נמסרה למלך ישמעאל הידיעה
.וצוה לגרש אותם לשער אחד משערי המקדש ,ושם
שהם 'עושים .רעות..
התפללו..י עדות לימים ההם היא הכתובת שמצא דה-סולמי בשנת 1863חרותה
על העמוד המונוליטי שבאכסדרה -,כאשר הסיר מעליו את שכבת הטיט שכסתח
ולשונה1
שתו.22הכתובתהיאבת 4שורותוז
11
ביודעים ואם מתוך שנאת ישראל ,הם מסלפים את הדברים ובלבד שלא להזכיר את שם ישראל
.p Sepp und e1(" Bernh. Sא Prof 7.
לסובה .כך ,למשל ,אומריםD~e Felskuppel :
8. 125שמסגד אל-אקצה ודאי שאינובנין של יוסטינינוס ,אולם לוישלשייך את המבנה התחתון
p
על סטותיו המרובות ,הנשענות על עמוד כביר מהתקופה הכנענית .בשביל "חוקרים" שהשנאה
מסנוורת אתעיניהם,אין שום תרבות בארץ הזאתביןכנעןלביצנץ.
s5. u1. H
AKallneh-Yehud~ 19תו Unfinished Monolith Columnמג
י כותב שהעמוד נחשף בשנת ,1934
. 1ע . %1. ' 1936,ג.ם.ם .Quarter, Jerusalernהוסינ
ימגורים .טעותבידו .הוא היהידוע שנים רבות קודם לכן ואף התקינו לו בשעתו
בשעתבנין בית
סורג ברזל .זוטא-סוקניק מזכירים את העמוד שבמחנה יהודה בספרם "ארצנו" ,שיצא לאור
בשנת תר"ף.
20ספר ארץישראלז' (ספרל.א.מאיר)ע'.69
21ספר הישובב',ע' .20
22ר' מאמרו שלא.ל .סוקניק :הכתובות היהודיות כהר הבית ,שנתוןציון ד' ,ע' .136
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
:
s
e
i
n
i
:
בית מקרא )לח(
ט
י
ב"ב לוריא
י גרן 1נטגכרןיוו
"7ושך3י
י3
כ
?
4
י
י
ק
?
נ"י*ע .חקי
.1יונה כמבתיה
.2אשתו מן
[ .3ס]קייא חזקו
.4במיינם]
ר קדומה מאשר סוף
צהרת הכתב וגם 'נוסח הכתובתמעידים על תקופה לאיית
שלטון ביצנץ בארץ.
מן הבתובת נמצאנו למדים שעולי רגליהודים ,משאהמסיצ'ליא' בש להשתטח
במקומות המקודשים ודהמאירו את שמם חרות באחד משערי הר הכות העתיקים,
שנשארובושרידיםשונים שלבית הלקדש,והוסיפוברכהלעצמם.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
תמוז תשכ"ט