לצעיית המעבר מתקופתהברונזה
התישנה לתקופתהברונזה המאוחרת
יצחקמייטליס
מבללת הרצוג ,אלון שבות
מחקרייהודהושומרוןקובץיא -תשס"ב
דעת -אתרלימודייהדותורוח
במחקר הארכאולוגי מוסכם ,שבמהלך המאה ה 16-לפני הספירה חרבויישובי תקופת
הברונזה התיכונה .דיעות שונות הובעו באשר לגורמים לחורבן ובאשר לתארוך המדויק של
חורבןהיישובים השונים(בונימוביץ,1990 ,מייטליס ,תשנ"ח, 1994 ,183-180 ,מא1ם8'8א).
בין החוקרים בישראלאין חולק על הקביעה ,שהמאה ה 16-לפני הספירה הייתה תקופת
המעברבין תקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת .המאה ה 15-לפני
הספירה מתוארת במחקר כתקופה ,שבמהלכה התקיימו יישובים קטנים ומועטים .רק
במאה ה 14-החלה התאוששותיישובית ברחבי הארץ .תמונה זובעייתית ביותרכיוון
שאינה עולה בקנה אחד עם המקורות המצריים מאותה תקופה ,וכראין היא הגיונית
מבחינהגאוגרפית-היסטורית.
תמונת המצב היישובי ברחבי יהודה ושומרון מלמדת ,שבמאה ה 15-לפני
בדיקת
הספירה לא היהקיים אף לאיישוב אחד בשדרת ההר המרכזית ,מדרום לעמק יזרעאל
(מייטליס ,תשנ"ח 1.)188 ,כל התקופות הארכאולוגיות מיוצגות בהר במידה זו או אחרת
פרט לתקופה זו .האם ריקנותזו סבירה? היותכן שבמשך למעלה ממאה שנים לא הוקמו
יישוביםונוודים לארעו באזור?
בדיקת המקורות המצריים מעוררת קושי חמור עודיותרן מקורידוע ומוכר הואתיאור
מסע תחותימס השלישי לכנען והקרב על מגידו .בתיאורו המפורט של המסע מצוינים
כ 70-יישובים ,שהמסע עבר בהם בדרכו במישור החוף .אתר מרכזי,המצוין במסע זה ,הוא
,תרצ"ה).
מגידו -יישוב מבוצר ,שתחותימסהשלישי צרעליו במשך כשבעה חודשים(ייבין
תיאור זה אינו תואם את הממצא הארכאולוגי בשתי נקודות :האחת ,בתקופה זו היו
במישור החוףיישובים מעטים בלבד ,ואילו בתיאור המסע המצוינים שמותיהם של 70
יישובים(גונן ,תשמ"ט .)105 ,והנקודה האחרת,תיאור הקרב עלמגידו מלמד עלעיר גדולה
ומבוצרתואילו מתוך המחקה הארכאולוגי עולה ,שהיישוב המתוארךלימיו של תחותימס
השלישי (שכבה )1%היהיישוב פרוז ודל(גונן) 81., 2000, 592 ,1983 ,ש .(Finkelstein
נשאלת השאלהכיצדניתןליישב את תיאור המסע עם הממצא הארכאולוגיז
.1
יש להעיר ,שבטבלה שפרסמתי בעבר(מייטליס ,תשנ"ח)188 ,מצוין ,שבשילה היהיישוב במאה
ה 15-לפני הספירה .למסקנהזו הגעתי רק בהסתמך על כלים ,שנמצאו באתר ,אךאין הוכחה
לשרידייישוב .לדעת החופר היה במקום מקדש ,ששירת את תושבי הסביבה .המכלול הקרמי
מתוארך לסוף המאה ה 15-ולראשית המאה ה14-לפני הספירה.
10
יצחק מייטליס
זאתועוד ,המקורות המצריים מלמדים ,שהמחציתהשנייה של מאה ה15-לפני הספירה
הייתה תקופה סוערת .אמנחותפ השני ערך שלושה מסעות מלחמה,שניים בסוריה ואחד
לארץ-ישראל (נאמן .)148-146 ,1982 ,המסע לארץ-ישראל התרכז בעיקר בשרון,
בשומרון ,בעמק יזרעאלובגליל התחתון .זהו מקור מצרי ראשון ,המספר על מסע מלחמה
של מלך מצרי ,שהתנהל לארץ-ישראל בלבד (כיוון שהחוקרים במצרים נוקטים
בכרונולוגיות שונות אין אפשרות להציע תאריך מדויק ,אך אין ספק ,שהמסע נערך
במחצית השנייה של המאה ה 15-לפני הספירה) .נראה ,שבאותה תקופה היה בארץ כוח
משמעותי ,שהטריד את מלך מצרים .בסוף תיאור מסע זה מובאת רשימה מפורטת של
קבוצותאוכלוסייה שונות ,המונה כ 90-אלףאיש ,שנלקחו בשבי והועברו למצרים(אהרוני,
.)148-146 ,1963יש אמנם הטוענים ,שמדובר בסיכום כל מסעות המלחמה ולא בתיאור
השבויים שנלקחו במסעו האחרון של אמנחותפ השני ,אך ברור ,שבמהלך המאה ה15-
לפני הספירה נלקחו.שבוייםרבים והועברו מארץכנען למצרים .מסתבר ,שאמנחותפהשני
לא הצליח לדכא את התסיסה בכנען שכןיורשו ,תחותימסהרביעי ,נאלץ אף הוא לערוך
מסעות מלחמה ,אחד מהם נגד גזר שבשפלה .גם במסע זה נלקחו שבויים שהועברו
למצרים .התמונה העולה מן המקורות המצריים היא ,שכנען הייתה באותה תקופה חבל
ארץ תוססובעייתי ,שאוכלוסייתו הייתה רבה ובעלת כוח צבאי לא מבוטל .תיאור זה
סותר את התמונה העולה מן הממצא הארכאולוגי ,שהוצגלעיל.
סתירות אלה הובילו לבדיקה מחודשת של הטיעון,שיישובי תקופת הברונזה התיכונה
חרבו כבר במאה ה 16-לפני הספירה.
חורבן בבל התיכונה ,חורבן אללח' וסופה של תקופת הברונזה
התיכונה2
קביעת המאה ה 16-לפני הספירה כתקופת המעבר בין תקופת הברונזה התיכונה ובין
תקופת הברונזה המאוחרת מבוססת על שילוב של מקורות בבליים ,מקורות חיתיים,
תצפיות אסטרונומיות וממצא ארכאולוגי .עלפי רשימה של תצפיות בכוכב נוגה ,שנערכה
בימיו של עמיצדוקה מלך בבל ,המכונה "לוח ונוס של עמיצדוקה" ,ועל פי רשימות
כרונולוגיות של מלכיםשונים ערכו האסטרונומים והאשורולוגים מערכות של לוחות זמנים
שלימי מלכים ואירועים שונים ,המוזכרים במקורות בבליים (תדמור ,תשמ"ב) .הדיעה
הרווחתבין הארכאולוגים של ארץ-ישראל מכונה "הכרונולוגיה התיכונה" והיא גורסת,כי
בבל הוחרבהעל-ידי מורשילי מלך חת בסוף המאה ה 17-לפני הספירה .עלפי מקורות
חיתיים הוחרבה העיר אללח' שבצפון סוריה שנים אחדות קודם לכן על-ידי סבו של
מורשילי -הוא ח'תושילי א .השכבה הארכאולוגית ,שהחורבן שנעשהעל-ידי ח'תושילי
מיוחס לה ,היא שכבה 11ע .תאריך חורבן אללח' 11ץ לאור המקורות הבבליים היה אם כן
לפני הספירה(קמפינסקי ,תשל"ד.)135 ,
בין השנים
~1620-1615
שכבה,
ו מתוארכת עשרות שנים לאחר חורבן אללח' (שכבה 11ע) ,כלומר באמצע המאה
ץ
ה.16-
ו
א
צ
מ
נ
ו
ד
בשכבה
ם
י
ל
כ
ם
י
ל
כ
גוניים.
אלה נמצאו
כלי חרס ,המכונים
באללח'
באתרים שונים בארץ ,כולל במגידו (שכבה)נ )1ובתל אל-עג'ול(עיר .)11שכבה זו בתל
אל-עג'ול חרבה בשריפה אדירה ,ובשכבת השריפה נמצאו כלים דו גוניים רבים .תל
.2
אני מודה לד"ר נתן וסרמן מהמחלקה לאשורולוגיה באיניברסיטה העברית על שהפנה אותי
למחקרים החדשים בתחוםהכרונולוגיה של בבל התיכונה.
לבעיית המעבר מתקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה המאוחרת
אל-עג'ול זוהתהעל-ידי קמפינסקי עם שרוחן ,שהוחרבהעל-ידי יעחמס,מייסד הממלכה
החדשה במצרים ,באמצע המאה ה 16-לפני הספירה (קמפינסקי ,תשל"דDever, ,135 ,
.)1992, 17; Albright, 1956יש להדגיש ,שאין לדעת את טווחחייה של הקרמיקה הדו
גונית .כן ייתכן ,שבארץ-ישראל קדמה הופעת הקרמיקה הדו גונית להופעתה באללח'.
דיוור ( (Dever, 1992, 17טען ,שתארוך הקרמיקה הקיפרית אינו מוחלט גם בקפריסין,
ולכן קשה להשתמש בה כאינדיקטורכרונולוגי.
לסיכום ,המקורות הבבליים והחיתיים מאפשרים לתארך את חורבנה של אללח' 11ע,
וכךניתן לתארך גם את חורבן אללח',ו .קיומם של כלים דוגונים בשכבה,
ו מאפשר
לתארך שכבות שונות ברחבי הארץ ,שכלים דו גונים נמצאו בהם .כלים אלה נפוצים
בשכבות חורבן רבות של תקופת הברונזה התיכונה .הכלים הדוגוניים הפכו אפואלהיות
אינדיקטור של סוף תקופת הברונזה התיכונה וראשית תקופת הברונזה המאוחרת3.
תקופת הברונזה התיכונה חל במהלך המאה ה16-
מסקנת החוקרים היא ,שחורבןערי
לפני הספירה.
הבעיות בשיטהזו
התאויכים שנקבעו בשיטה זו מעוררים בעיות מספר ,בעיקר בנושא הכלים המיקניים
והקיפריים שהתגלו באללח' .וולי ,חופר אללח' ,הצביע בדו"ח החפירה שפורסם על כך,
שבארמון נקמ-פה שבשכבה התגלו כליםמיקניים ,המתוארכים לראשית המאה ה14-
הספירה ,בעוד שעל הכרונולוגיה הבבלית מתוארכת שכבהזו לאמצע המאה ה15-
פי
לפני
י1
לפני הספירה (.(Woolley, 1955, 370
חוקרים נוספים שעסקובניתוח הממצא הקרמי בשכבות
ע-ע
יריך 1575לפני הספירה
בתאריכים מאוחרים יותר .גייטס ( (Gates, 1981הציעה את התא
לחורבן שכבה 11ע .לשיטתהיש לתארך את אללח',
ו לשנת 1460לפני הספירה בהסתמך
על הקרמיקה הקיפרית באתר (אין היא מתעלמת מחוסר ההתאמה עם המקורות
הבבליים ,אך היא מבטלת את דעתה בפני הכרונולוגיה הבבלית) .דיוור ,לעומת זאת,
העדיף לתארך את חורבן שכבה 11ע לשנת 1550לפני הספירה (.(Dever, 1992, 14
למסקנה דומההגיע מקללן ( (McClellan, 1989שטען ,שהקרמיקה של שכבה 11ע דומה
מאוד לקרמיקה של שכבה וכיאין פערזמניםגדולביןשתי השכבות.לענייננו מסקנתו
ו לאמצע המאה ה 15-לפני הספירה .בעקבות ניתוחם של
היא ,שיש לתארך את שכבה,
מקללן וגייטס הציעדיוורלייחס לתחותימסהשלישי את חורבן תקופת הברונזה התיכונה
ולקבועמינוח חדש לתקופת הזמןשבין 1500ל 1450-לפני הספירה,(MBWnLBIA :ז0י0ג]
.)1992, 14בדומה לדיוור טען גם בייטק ,שקיים חוסר ודאות בנושא תארוך האתרים
השונים ,ולכן הניח גם הוא ,שקיימת תקופת מעברבין המאה ה 16-לאמצע המאה ה15-
לפני הספירה .לשיטתו תקופהזו היא .(Beitak, 1991, 57( MBHC/LBIA :מן הראוילציין,
החוקרים ,החולקים זה על זה בנושאים רבים ,מסכימים ,שרק באמצע המאה ה15-
ששני
לפני הספירה הסתיימה תקופת המעברבין תקופת הברונזה התיכונה לתקופת הברונזה
המאוחרת.
.3קיים ויכוח עקרוני באשר לאתרים בהר המרכזי ,שלא נמצאו בהם כלים דו גוניים .לדעת
בונימוביץ מצביע העדרם של כליס אלה על כך ,שהאתרים הללו חרבו לפני היווצרותם שלהכלים הדוגוניים,בונימוביץ .)1990 ,לדעת כותב שורות אלה העדרם של כלים אלה הואעניין
יבוא שונים אינם נמצאים בהר(מייטליס ,תשנ"ח88 ,ן).
אזורי ,גםכלי
באללח' העדיפו לנקוט
י,
11
12
יצחק מייטליס
לסיכום,ניתוח הממצא הקרמי באללח'אינו עולה בקנה אחד עם התארוכיםהבבליים,
אולם המחקר נתן עדיפות למקורות הבבליים על פני הניתוחים הקרמיים והתארוך
המקובל נשאר כשהיה.
שיטת גשוחובריו
בשנת 1998פורסם מחקר ,המשנה את תמונת המצב ההיסטורית בבבל .הארכאולוגים של
בבל שמו לב מזה זמן רב לקיומה שלאי התאמהבין הממצא הקרמי ,המצביע על רצף של
התפתחות קרמית ,המלמד על רצף התיישבותי במאות ה 14-16-לפני הספירה ,ובין
העדויות ההיסטוריות ,המלמדות על פער יישובי בין חורבן בבל התיכונה ,שתוארך
לראשית המאה ה16-לפני הספירה בהסתמך על הנתונים שהובאולעיל,ובין המאה ה14-
לפני הספירה -ראשית ההתיישבות המחודשת בבבל .עקב כךנערך מחקר מחודשעל-ידי
חוקרים שונים מתחומי האסטרונומיה ,האשורולוגיה והארכאולוגיה (Gasche 01 81.,
.)1998חוקרים אלה הגיעו למסקנה ,שניתן להוריד את התארוך של חורבן בבלעל-ידי
מורשילי בתשעים שנה ,כלומר לשנת 1499לפני הספירה .משמעותתיקון זהלענייננוהיא,
שאללח' 11ץ חרבה בסוף המאה ה 16-לפני הספירה ולא בסוף המאה ה 17-כפי שהיה
מקובל עד עתה .מכאן יש להסיק ,שיש לתארך את חורבן שכבה ע למאה ה 15-לפני
הספירה ואת הקרמיקה הדוגוניתיש לתארך למאה ה .15-התארוך המתוקן בבבל עולה
בקנה אחד עם הניתוחים הקרמיים ,שנערכו בחפירות אללח' (על השפעת התארוך החדש
של גש על תארוך אללח' ראו גם.(Soldt~ 2000 :
יופה של תקופת הברונזה התיכונה לאור התארוך המחודש
גשוחובריוציינו בעבודתם ,שלתוצאות מחקרםיש משמעויות רבותלכרונולוגיה של המזרח
התיכון ,אך נושא זה לא נדון במחקרם ( 81., 1998, 1-2וט .(Gascheאולם אם מקבלים
את דעתםמחייב התארוך המתוקן של הכרונולוגיה הבבלית לקבוע את סופה של תקופת
הברונזה התיכונה בארץ-ישראל למחצית השנייה של המאה ה 15-לפני הספירה ומכאן,
שהיישובים המבוצרים של תקופת הברונזה התיכונה המשיכו להתקיים במהלך המאה
ה 15-לפני הספירה .גישה חדשהזו פותרת באחת את השאלות ,שהוצגו בראשית המאמר,
על פיה לא היה פעריישובי בהרי יהודה ושומרוןכיוון שהיישובים המרכזיים בהר ,כגון
שילה ,שכםוגבעון המשיכולהתקיים בדומה לשאריישובי הארץ.
תיאורי המסעות המצריים ,המלמדים על יישוב חזק ורב בארץ ,אכן תואמים את
התמונה הארכאולוגית של סוף תקופת הברונזה התיכונה (על אומדן מספר תושבי הארץ
בתקופת הברונזה התיכונה ,ראו:ברושי וגופנא ,תשמ"ד,מייטליס ,תשנ"ח .)171 ,שכבה,ע
במגידו המפורזת שייכת לשלב מאוחר יותרמימיו של תחותימס השלישי ,ואת שכבה ,%
שהייתה כנראה מבוצרת,יש כנראה לזהות עםהעיר שכבש תחותימס השלישי .תארוך זה
פותר שלוש תמיהות:
* התמיהה הראשונה קשורהבמגידו,הדיעה המסורתית ,המתארכת את שכבה 1%במגידו
לימיו של תחותימסהשלישי ,יוצרת פערבלתי מוסברבינהובין שכבהועי .ייסודה של
האחרונה מתוארךעל-ידי החופרים האחרונים במקום לסוף המאה ה14-לפני הספירה
(לדעת אוסישקין) או לאמצעיתה (לדעתפינקלשטייןFinkelstein 01 81., 2000, 592- ,
594ן .לא ברור מה קרה במגידובין כיבוש תחותימס השלישי במחצית הראשונה של
המאה ה 15-לפני הספירהובין אמצע המאה ה14-לפני הספירה .האםיש להאריך את
ימי שכבה 1%הדלה למאות ה 16-עד ה14-לפני הספירה,כפי שמשתמע מהכרונולוגיה
המסורתיתז סביר להניח ,שלאחר מסע תחותימס השלישי אירעושינויים משמעותיים
בתכנית העיר בעקבות שלטונה של-מצרים עלעיר מרכזית זו .כיצדייתכן ,שהדבר לא
י התארוך המחודש כבש תחותימס השלישי את שכבה %
באלידיביטוי בממצאז עלפ
ו
א
ואילו שכבה 1%נוסדה לאחר הכיבוש המצרי .שכבהזו התקיימה עד אמצעיתה עד
סופה של המאה ה14-לפני הספירה.
י תוצאות החפירה טען החופר" :לא
* תמיההשנייה קשורהלבעייתהארכיוןבתענך ,עלפ
היה יישוב של ממשבין אמצע המאה הט"ו לסוף המאה הי"ג לפני הספירה" (גלוק,
.)1992אולם בחפירה התגלו תעודות בכתב יתדות ,המתוארכות לשנת 1450בקירוב,
שמהן עולה ,שמצריםהייתה מעורבת בנעשה במגידו ובתענך .כןניתן ללמוד מהן על
קיומו של כוח צבאי לא מבוטל בתענך ,הכולל מרכבות (גלוק ,1992 ,נאמן ,188 ,1982
אהרוני .)148 ,1963 ,באחד מהמכתבים הצטווה שליט תענך (כנראהעל-ידי אמנחותפ
השני) להתייצב במגידו עם מרכבותיו ועם סוסיו .אהרוני (1963ן למד מכך ,שתענך
הייתה באותה תקופה אחת הערים החשובות בעמק יזרעאל .תארוך התעודות אינו
משתלב עם קביעת החופר ,שלאהיה במקוםיישוב של ממש .התארוך המתוקן ,ממקם
את חורבן תענך לסוף המאה ה 15-לפני הספירה ,כך שהארכיון מתאים לקיומה של
שכבתיישוב מפותחת באותה תקופה.
* התמיהה השלישית נוגעת לגזר שבשפלה ,המקורות המצריים מספרים על מסעו של
תחותימס-הרביעי ,ששלט בסוף המאה ה 15-לפני הספירה ,לגזר ועל לקיחת שבויים
(נאמן .)190 ,1982 ,בחפירות הארכאולוגיות שערךדיוור במקום לא נמצאיישוב במאה
ה 15-לפני הספירה (דיוור .)1992 ,עלפי התפיסה המחודשת יש להאריך אתימי
היישוב מתקופת הברונזה התיכונה עד המאה ה 15-לפני הספירה .ייתכן ,שתחותימס
הרביעי הוא שהחריב אתגזר ולאסבו ,תחותימסהשלישי.
לסיכום,הכרונולוגיה החדשה ,המוקדמת ,של בבל,כפי שטוענים גשוחבריו ,עולה בקנה
אחד עם הממצאים הקרמיים באללח' ,עם המקורותהמצרייםעל ארץ-ישראל ,עםההיגיון
הגאוגרפי של ההר המרכזי של ארץ-ישראל ועם הממצא הארכאולוגיבמגידו ,בגזר ובצוענך.
ישלציין ,שעד עתה לא התמודדו הארכאולוגים של ארץ-ישראל עם הנתונים החדשים
למרות השינויים שערכו האשורולוגים והאסטרונומים ,שחקרו את תולדות בבל ..הדבר
ראוילציוןכיוון שלא נמצאו בארץ-ישראלנתונים עצמאיים ,המאפשרים לתארך את סופה
ן לצורך כך בשלב זה).
של תקופת הברונזה התיכונה (בדיקות פחמן 14אינן אמינותדיי
התארוך מבוססבעיקר עלהכרונולוגיה הבבלית.
מערקנות
העוגן הארכאולוגי-כרונולוגי המרכזי לקביעת סיומה של תקופת הברונזה התיכונה הוא
קיומה או העדרה של קרמיקהדוגונית .תארוכה של קרמיקהזו מותנהבניתוח המקורות
הבבליים והחיתיים .מחקרם של גש וחובריו מצביע על כך ,שניתן לשלבבין המקורות
14
יצחק מייטליס
הבבליים ,הארכאולוגיה של אללח' ושל ארץ-ישראל ,והמקורות המצריים .אך גם אם
מקבלים את הניתוח המחודש של גש נותרת עדיין השאלה באשר לטווח החיים של
קרמיקה זו ,העשוי להתמשך יותר מ 100-שנים .ייתכן ,ששני אתרים שונים ,שבשכבת
החורבן שלהם נמצאה קרמיקהדוגונית ,חרבו בהפרש של עשרות שנים זה מזה.
בעיה נוספת הקשורה לאתרי ההר ,שקרמיקה דו גונית לא נמצאה בהם ,היא האם
העדרה מאתרי ההר הואעניין כרונולוגי אוענייןרגיונליז נראה ,שהמקורהיחיד המצוי
כיום הוא המקורות המצריים ,העוסקים במסעות המלחמה של מלכי השושלת ה,18-
המלמדים על סדרה שלכיבושיםוהגליות .אם מקבליםתיאורים אלהכאמינים,כי אזאין
ספק ,שכיבושים והגליות אלה השפיעו רבות על המערך היישובי בארץ-ישראל .לפיכך
נראה ,שסביר לקשור את חורבן יישובי תקופת הברונזה התיכונה למסעותיהם של
אמנחותפהשני ותחותימסהרביעי ולהגליות המרובות שביצעו מלכים אלה.
לסיוםיש להדגיש ,שמטרת רשימהזו אינה רק להצביע על האפשרות לאמץכרונולוגיה
חדשה (סביר להניח שבנושא זהיהיו מחקרים נוספים ומסקנות אחרות) ,אלא בעיקר
לעמוד על הצורך של המחקר הארכאולוגי של ארץ-ישראל להיות מודע למחקרים
בתחומים אחרים ,המשיקיםלתחומי המחקר הארץ-ישראלי.
רשימת מקורות
,1963 ,
אהרוניי'
ארד-ישראל בתקופת המקרא,ירושלים.
בונימוביץ ש',1990 ,
"תהליכיםתרבותיים ותמורות חברתיות-פוליטיות בהר המרכזי של ארץ-ישראל ערב ההתנחלות
'פינקלשטיין(עורכים),מנוודות למלוכה,ירושלים ,עמ' .283-257
הישראלית" ,בתוך:נ' נאמןוי
ברושי מ' וגופנאר' ,תשמ"ד,
ם ואוכלוסיה" ,קתדרה ,31 ,עמ' .26-3
"ארץ-ישראל בתקופת הברונזה התיכונה:11יישובי
גונןר',1983 ,
"העיור בכנען ערב כיבוש הארץבידיבני ישראל" ,מלאת :מחקרי האוניברשיטה הפתוחה
בתולדות ישראל ותרבותו ,א ,עמ' .38-25
גונןר' ,תשמ"ט,
"תקופת הברונזה המאוחרת" ,מבוא לארכאולוגיה של ארץ-ישראל בתקופת המקרא,יחידה ,7
תל-אביב.
גלוק א"א,1992 ,
"תענך" ,האנציקלופייה החדשה לחפירית
ארכאולוגיות בארץ-ישראל ,ירושלים ,עמ'
.1619-1613
דיוורוו"ג,1992 ,
"גזר",האנציקלופדיהההישהלחפירותארכאולוגיות בארץ-ישראל,ירושלים ,עמ' .317-305
ן ש' ,תרצ"ה,
ייבי
"תחותימס הג' :האנאלים (שנה א')" ,קובץ החברה לחקירת ארץ ישראל
עמ'
יעתיקיתיה,
.174-152
מייטליסי'
,תשנ"ח;
הרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה ,חיבור לשם קבלת תואר דוקטור ,אוניברסיטת
תל-אביב ,תל-אביב.
,1982 ,נאמןגי
.ירושלים, התקופות הקדומות,ישראל-ההישטוריה של ארץ
, תשל"ד,'קמפינסקיא
חיבור לשם קבלת תואר,ישראלושוריה בשלבה האחרון של תקופת הברונזה התיכונה-ארץ
.ירושלים, האוניברסיטה העברית,דוקטור
, תשמ"ב,'תדמורח
ההישטוריה,)ב' מזר(עורך: בתוך,""הכרונולוגיה של המזרח הקדמון באלףהשנילפני הספירה
.61-40
' עמ,ירושלים,של עםישראל
Albright ו,.ע.,1956;
"Stratigraphic Confirmation of the Low Mesoptamian Chronology", BASOR,
144, קק. 26-30.
Beitak נ4., 1991;
"Egypt and Canaan During theMiddle Bronze Age", BASOR, 281, קק. 27-72.
Dever ו7.0., 1992;
"The Chronology ofSyria-Palestine תוthe Second Millennium 8.0.ע.: גReview
of Current Issues", BASOR, 288, קק. 1-26.
י.(eds), 2000;
Finkelstein 1.,Ussishkin מ. % Halpern ן
Meggido 111יThe 7992-7996 Seasons, 7א-Aviv.
Gasche א., Amstrong 7.ג., Cole s.w. % Guaadgan ץ.0., 1998;
Dating the Fall ofBabylon םReappraisal Of
Millenium Chrenology,
~econd
M.H.E. Series 11,Mernoir
Chicago.
Gates ח4-ח. ם., 1981;
"Alalakh Levels and 74 Chronological Reassement", Syro-Mesopotamian
י/,
Studies, ץ01. 4/2, Malibu Undena.
McClellan ז.]., 1989;
"The Chronology and Ceramic Assemblages of Alalakh", 1ת: A.E. Leonard 7] םש
B.B. Williams )065.(, Studies מןAncient Oriental Civilization, 47 , Chicago.
Na'aman א., 1994;
" סלדHurrians and The Middle Bronze זחPalestine", Levant, 26, קק. 175-187.
ץ. Soldt
2000;
.
,
Syriaי
nד
סחותוOld and Early-Middle Babylonian Periods", Akkadica,
Chronology
119-120, קק. 103-116.
)ל001] וס., 1955;
AIalakh, Oxford.
1;י
י,1