עדויותארכיאולוגיותלשינויים
דמוגרפייםבארץ-ישראל במאה ה14-
לפניהספירה
יצחקמייטליס
מבללת הרצוג ,אלון שבות
מחקרייהודהושומרון קובץעשירי -תשס"א
דעת -אתרלימודייהדותורוח
אחת הסוגיות הסבוכות במחקר הארכיאולוגי של ארץ-ישראל היא תארוך סופה של
תקופת הברונזה המאוחרת .הקשר בין הממצא הארכיאולוגי ובין תהליכי הכיבוש
וההתנחלות ,המתוארים בספרי יהושע ושופטים ,הקנה לסוגייה זו חשיבות מעל ומעבר
להיותה בעיה ארכיאולוגית מקצועית .מעטים מודעים לבעיית תארוך סופה של תקופת
הברונזה הביניימית ( 2000-2200לפני הספירה ,מייטליס ,תשנ"ח )166-162 ,ולסוגיית
לארוך סופה של תקופת הברונזה התיכונה ( 1550/1450-2000לפני הספירה ,מייטליס,
תשנ"ח .)183-180 ,סוגיית סופה של תקופת הברונזה המאוחרת אינה שונה מהותית
מבחינה ארכיאולוגית מן הסוגיות שהוזכרו לעיל .ייחודה בתוספת הממד התנ"כי על
משמעויותיו הדתיות והלאומיות .מקובל ,שהעדויות הארכיאולוגיות על קיצה של התקופה
מלמדות ,שתקופת הברונזה המאוחרת לא הסתיימה במסע מלחמה בודד ,אלא בתהליך
מתמשך .ואמנם ,רק בסוף המאה ה 12-לפני הספירה הסתיימה תקופהזו סופית ברחבי
הארץ כולה .עם זאתניתן להוכיח ,שבהר המרכזי הסתיימה תקופהזו שנים רבותלפני
שהסתיימה במישור החוף ובשפלה(סיכוםתמציתי שלהנתונים אצל:מייטליס ,תש"סן.
חיפושניצני התהליך ,שהביא לחורבן תרבות הברונזה המאוחרת ,מלמד ,שראשיתו
במאה ה 14-לפני הספירה .העדויות הארכיאולוגיות מצביעות על כך ,שבמהלך המאה
ה14-לפני הספירהנפגעויישובים רבים ברחבי הארץ ,אך רובם התאושש לאחר מכן.כיוון
שהמחקר הארכיאולוגיאינויכוללהבחיןבין הקרמיקה המקומית מן המחציתהשנייה של
המאה ה 14-לפני הספירהובין הקרמיקה של ראשית המאה ה 13-לפני הספירהייתכן,
שארכיאולוגים שונים יתארכו שכבות מסוימות בנות אותה תקופה באופן מעט שונה .להלן
מובאים האתרים ,שניתן לעמוד בהכ על התהליך ,שבסופו נעלמה התרבות של תקופת
הברונזה.י
נ .במסגרת רשימה זו אסתפק בהפניה לערך המתאים ב"אנציקלופדיה החדשה לחפירות
ארכיאולוגיות בארץ-ישראל" ,תשנ"ב .באתרים ,שנתונים חדשים התגלו בהם ,צוינה הפניה
נפרדת.
12
יצחק מייטליס
השפלה
לטיש :מקדש החפיר ם חרב במאה ה 14-ומקדש החפיר 111נבנה.
תל בטש :שכבה חרבה בשריפה ושכבה 1ץ נבנתה.
תל מקנה :שכבה 1%חרבה בשריפה ושכבה 1118ץ נבנתה.
ם במבנההעיר אובחנו במהלך המאה ה.14-
תל בית-שמש:שינויי
תל ירמוץ :היישוב (שכבה )6נוסד בתקופת הברונזה המאוחרת ( 2המאה ה .)14-שכבה 5
שייכת לסוף תקופת הברונזה המאוחרת (אין הגדרות מדויקות יותר במחקרו של
בי
דה-מירושדג'י.)1998 ,
גזר :נסיגה אובחנה במאה ה 13-לפני הספירה ושטחים 1,1-1נטשו .האתר נבנה מחדש
בתכנית חדשה.
למאה ה 13-לפני הספירה.תל חליף :שכבה 1%מתוארכת למאה ה 14-ושכבה
111י
קיים הבדלמהותיבאופישתי השכבות.
תלבית מירשים:אין תארוך ברור של חורבנות אושינויים ,אך עלפי אולברייט ,שחפר
במקום,היה האתר נטוש במאה ה( 15-ברונזה מאוחרת .)1שני שלבים אובחנוביןייסוד
האתר מחדש במאה ה 14-לפני הספירהובין חורבנו במהלך המאה ה.13-
מישור החוף
אשדוד :שכבה xvשייכת למאה ה 14-ואילו שכבה – XIVלמאה ה 13-לפני הספירה.
1חדללהתקיים במאה ה 14-וארמון ץ נבנה.
אפק :ארמוןי
תל מיכל :שכבה xvחדלה להתקיים במאה ה 14-לפני הספירה .היישוב התחדש
בתקופת הברזל.
אזורהצפון
חצור :שכבה XIVחרבה במהלך המאה ה 14-ושכבה וע %נבנתה.
מגידו :שכבה 1%התקיימה עד אמצע המאה ה 14-שכבה 111ע נבנתה לאחר מכן .לדעת
אוסישקיןיש לתארך את שכבה ע1ע לסוף המאה ה14-לפני הספירה ולדעתפינקלשטייך
לאמצעיתה (על הוויכוחביניהם 2000, 592-594 :שט .(Finkelsteinנ"
תל קשיש :חורבן עקב שריפה במאה ה ,14-שאחריה1.,
בנה האתר מחדש.
אזור ההר המקזי
שכם :שכבת חורבן במהלך המאה ה ,14-שאחריו נבנה האתר מחדש.
שילה :האתר חדל להתקיים בראשית המאה ה( 14-פירוט להלן).
תל פרעה צפון :עלפי כלי הייבוא הקיפריים נקבע ,שהיישוב מן התקופה הכנענית
המאוחרת התקיים עד סוף המאה ה14-לפני הספירה.
בית-אל :חורבן במהלך המאה ה ,14-שאחריו נבנה האתר מחדש.
חורבת רבוד :ארבע שכבותיישוב מן המאות ה 14-וה.13-
בקעתהירדן
:היישוב חדל להתקיים בסוף המאה ה14-לפני הספירה.
יריחי
עדויות ארכיאולוגיותלשינויים דמוגרפיים בארץ-ישראל במאה ה 14-לפני הספירה
צפון הנגב
תל שרע :שכבה %1מתוארכת למאה ה 14-ושכבה
%
-למאה ה13-לפני הספירה.
הממצאים המפורטים שלעיל מצביעים על-כד ,שהמאה ה 14-לפני הספירה הייתה
תקופה סוערת ,שבמהלכהנפגעו אתריסרביםברחבי הארץ כולה.
הגורמיםלגעגועים במאה ה14-לפני המפירה
השאלה הנשאלת היאמי גרם לחורבנות אלהג האם הממצא הארכיאולוגייכול לרמז על
כך?
בהנחה ששינוייםקיצוניים בצורת כלי החרס ,המלוויםבשינויים נוספים (כגון צורת
יישוב ,מנהגי קבורהומנהגיאכילה) ,מבטאים גםשינוייםאתניים-תרבותיים ,אפשרלהניח,
שכאשר מזהיםכלי חרס חדשים,השייכים לתקופה מסוימת ,ומגליםכי כלי חרס אלה
הפכו לכלי החרס העיקריים בתקופה שלאחר מכן (השונה מקודמתה באותם אלמנטים),
משמע ,שבשלב מסוים התקיימה חפיפה כרונולוגיתבין התרבות הישנה לתרבות החדשה
(קמפינסקי ,תשמ"ה).
עדויות מהמאה ה13-לפני המפירה
)
באתריםשונים נמצאוכלי חרס,האופייניים לתקופת הברזל ( 1קנקני שפת צווארון) ,בתוך
מכלול של כלי חרס ,האופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת ,מהמאה ה 13-לפני
הספירה :באפק שליד ראש-העין התגלה קנקן שפת צווארון יחד עם כלים כנעניים,
המתוארכים למאה ה 13-לפני הספירה ( i(Kochavi, 1981בתל נאמי התגלה קנקן שפת
צווארון ששימש לקבורה במאה ה 13-לפני הספירה ( :(Artzy, 1990ובמנחת שבמערב
ירושלים נמצאו בשטח 1,000קנקני שפת צווארון עם טביעות קנה על השפה (כמותם
נמצאו באתרי תקופת הברזל 1בשומרון) ,יחד עם כלים כנעניים וחרפושיות מצריות
מהשושלת ה .(Edelstein 0) 81., 1998( 19-כן התגלו באתרים בהרי יהודה ושומרון,
המתוארכים לתקופת הברזל ,1כלים מיקניים וקיפריים ,האופייניים לתקופת הברונזה
המאוחרת .האתרים שתופעהזו אובחנה בהם הם :הרעיבל ,תל א-נצבה ובית-צור.
.
1
הר עיבל :האתר בהר עיבל למנה עם האתרים הבולטים מתקופת הברזל מבלי
להיכנס לוויכוח בדבר אופיו מקובל לראות בו אתר חד תקופתי מתקופת הברזל .בתוך
מכלול חד תקופתי זה התגלושני שברים של כליםמיקניים ,שהוגדרועל-ידי החופרכלים
מטיפוס ס ,Myc 111 8-קנקן דו חרוטי ,שהיה נפוץ בעיקר במאה ה 14-לפני הספירה,
ושתי חרפושיות ,המתוארכותלימיו של רעמסס השני (.(Zertal, 1986/7
תל אל-נצבה :באתר זה ,המתוארך לתקופת הברזל ,נמצאו כלים מתקופת הברונזה
המאוחרת .מקקאוןציין ,שבאתר התגלו שברי כליםקיפריים (, 1947. 180מקע0ך)40ן) ,אך
לצערנו אין הכלים נכללים בדו"ח הקרמי .עם זאת מוצגים בדו"ח הקרמי כליםמקומיים,
האופייניים לתקופת הברונזה המאוחרת ,כגון פכית דליה (לוח ,)756:40סיר בישול (לוח
)979:46וקערות מזוות (1. 53 ,1163 ,1156ק .(Wampler, 1947,
בית-צור :בשטחי חפירה שונים בתוך מכלולים של כלים מתקופת הברזל 1התגלו כלים
מיקניים,כליםקיפריים ,שברי כלים מקומיים וחרפושית של רעמסס השני .סלרס הדגיש,
שבמקומות שנחפרו לא הייתה התיישבות בתקופת הברונזה המאוחרת ,וכי הממצאים
המאפיינים את המאה ה 13-לפני הספירה נמצאו בלוקוסים "ברזליים טובים" )Sellers,
.)1933, 33, fig. 26; 1968, 36
הצטברות הנתונים שתוארו עד כה מצביעה בבירור על קיומה של קרמיקה חדשה,
שהתרכה במאה ה13-לפני הספירה בעיקר בהר המרכזי.
13
14
'צחק מייטליס
עדויות מהמאה ה14-לפני הספירה
מנתוניםארכיאולוגיים שהתגלו לאחרונהניתן להסיק ,שאפשר להקדים את ראשית הופעת
ההתיישבות החדשה למאה ה 14-לפני הספירה .עדויותמעניינות לכך נמצאו בשילה -
מרכזו של עם ישראל בתקופת השופטים .אהרוני ,קמפינסקי ופריץ שמו ליבם לכך,
שבחפירות המשלחת הדנית בשילה התגלו כלים ,השייכים לתקופת הברונזה המאוחרת,
בתוך מכלולי כלים מתקופת הברזל ( .(Aharoni 01 81., 1975בשל כך טענו ,שכלים אלה
שייכים לשכבה מתקופת הברזל ,1ולכןיש לתארך את חדירת עם ישראל לאזור למאה
ה 14-לפני הספירה .בחפירות שנערכו מאוחר יותר על-ידי משלחת חפירות מטעם
'פינקלשטיין נמצאו ,לדעת החופר ,מכלולים מתקופת
אוניברסיטת בר-אילן בראשותו שלי
הברונזה המאוחרת .אי לכך ,טעןפינקלשטיין,ישלשייך את הקרמיקה שהתגלתה באתר
לתקופה נפרדת ושונה מתקופת הברונזה המאוחרתואיןלשייכהליישוב מתקופת הברזל
(פינקלשטיין2.)198-197 ,1987 ,
עלפי דו"ח החפירות של משלחת אוניברסיטת בר-אילן ( (Finkelstein, 1993מרוכז
הממצא מתקופת הברונזה המאוחרת בשטח ם .כמות גדולה שלשבריכליםמקומייםוכלי
יבוא ,שנקברו במקום בכוונהיחד עם אפר ועצמותבעליחיים ,התגלתה בשטח זה .אך לא
נמצאו באתר מבנים מתקופה זו .לדעת החופר היה בשילה מקדש ,אך מקומו לא נמצא
בשלהבנייה המאוחרת ,המכסה את חלקו המרכזי של התל.
בדיקה מדוקדקת של פירוט הלוקוסים ,שקרמיקה שלכלי יבוא נמצאה בהם ,מלמדת,
שכשלושים מתוך כתשעים שבריכליםמיקנייםוקיפריים שהתגלו באתר נמצאו בלוקוסים
מעורבים או בלוקוסים ברורים מתקופת הברזל .1כך בשטח ם וכך גם בשטחים נוספים
כגון שטח ם ושטח ג ( .(Bunimovitz 61 Finkelstein, 1993בהסתמך על ההנחה,
שהחפירה נערכה בזהירות הראויה,יש להסיק ,שבלוקוסיםנקיים מכלים מתקופת הברזל
נמצאו גםשבריכליםמיקנייםוקיפריים,האופייניים למאה ה14-לפני הספירה .גםחופרי
המשלחת הדניתציינו את דבר הימצאותם של שברי חרסים מתקופת הברונזה המאוחרת
יחד עם כלים מתקופת הברזל , 1969, 34-35, 60( 1ת)10150ו.(Buhl 11 Holmes~-
מבדיקת הנתונים הקרמיים ,שהובאועל-ידיבונימוביץ ,עולה תמונה מעניינת .הקרמיקה
המקומית ,שרובה נמצאה בשטח ס ,מתוארת כקרמיקה המשמרת מסורת של תקופת
הברונזה התיכונה ומתוארכת לתקופת הברונזה המאוחרת ,1אך חלק מכלי הייבוא
הקיפריים וכן הכלים המיקניים מאוחרים לה ומתוארכים לתקופת הברונזה המאוחרת 2
(המאה ה 14-לפני הספירה .(Bunimovitz 11 Finkelstein, 1993, 129-136 ,גם טווח
חייהם שלכליהייבוא ,הנחשבים קדומיםיותר ,נמשך לתקופת הברונזה המאוחרת .2לא
נמצאו כלי יבוא ,מובהקים של תקופת הברונזה המאוחרת 1כמו כלים המכונים "כלים
מחופים לבן ."1משתמע מכך ,שכלי הייבוא המיקניים והקיפריים מאוחרים לכלים
המקומיים .לכן נראה,שכליהייבוא שנמצאו באתר ,בלוקוסים שקרמיקה מתקופת הברזל
נמצאה בהם,שייכים לאותה תקופה,ויש להקדים את הופעת הקרמיקה מתקופת הברזל
למאה ה 14-לפני הספירה .ניתן אמנם לטעון ,שכלים מסוימים מתקופת הברונזה
המאוחרת התגלגלו לשכבות מאוחרות יותר ,אך החפירות בתל קירי שבעמק יזרעאל
.2פינקלשטיין טען ,שדעתו של אהרוני התבססה על כך ,שבחפירות המשלחת הדנית לא נמצאה
באתר שכבה מתקופת הברונזה המאוחרת ,ולכן חשב ,שהכלים מתקופת הברונזה המאוחרת
שייכים לשכבת התנחלות ישראלית .טיעון זה אינו מתקבל על הדעתכיוון שבחפירות של
המשלחת הדנית נמצא קיר ,שהחופרים טענוכי הוא חומה מתקופת הברונזה המאוחרת .רק
בחפירות של משלחת אוניברסיטת בר-אילן התברר ,שהקיר הוא טרסהביזנטית(פינקלשטיין,
197 ,1987ן .נראה אם כן ,שבעת כתיבת המאמר של אהרוני וחבריו מקובל היה ,שבמקום
נמצאה ארכיטקטורה מתקופת הברונזה המאוחרת .גם בחפירות של המשלחת מאוניברסיטת
בר-אילן לא נמצאה שכבה של ממש מתקופת הברונזה המאוחרת.
מלמדות ,שהימצאותכלי יבוא ,המתוארכים למאה ה 14-לפני הספירה ,בתוך לוקוסים
מתקופת הברזל 1אינה חריגה .בתלקירי לא נמצאה שכבת יישוב מתקופת הברונזה
המאוחרת ,אך כלים מתקופת הברונזה המאוחרת ,המתוארכים לסוף המאה ה15-
ולמחצית הראשונה של המאה ה ,14-נמצאו בלוקוסים שונים בשכבות 111ע,1%-
ש זסז-ת.)80
המתוארכות לתקופת הברזל ~Portugali, 1984, 257-258( 1
חופרי תלקירי התלבטו כיצד להסביר תופעה זו ,במיוחד כשמדובר גם בכלי מותרות
כמו כליםמיקניים ,בכליםקיפריים וכן בכלי אלבסטר ופיאנס .הם העלו שתי אפשרויות:
האחת,ששרידיה הארכיטקטוניים של שכבת הברונזה המאוחרת נעלמו ,והאחרת ,שהכלים
הובאו מאתר סמוך .אך בסיכוםהדיוןהודו ,ש"קשהלהציע הסבר משכנע לתופעהזו".
צירוף הנתונים מהר עיבל ,מתל אל-נצבה ומבית-צור מלמד ,שהנתונים משילה אינם
חריגים .לאור החלוקההכרונולוגיתביןכליהייבואובין הכלים המקומיים שבשילה ולאור
העובדה ,שבשלושה שטחי חפירה ברחבי האתר (בחפירות הדניות בבית ג ובשטחים ),נ
ו-ס) נמצאוכליםמיקנייםוקיפריים בתוך מכלוליכלים מתקופת הברזל ולא בלוקוס בודד
אחד ,סביר להניח ,שזוהי תופעה נפוצה .כיוון שבהר עיבל ,בבית-צור ,בתל אל-נצבה,
בשילה ובתל קירי לא נמצאה ארכיטקטורה מתקופת הברונזה המאוחרת יש להניח,
שהכליםהכנעניים מן המאות ה 14-וה 13-לפני הספירהשייכיםליישובים מתקופת הברזל
3.1המסקנה המתבקשת היא ,שראשית הופעתם של כלי החרס ,האופייניים לתקופת
הברזל ,בהר המרכזי חלה כבר במאה ה 14-לפני הספירה.
הסבר זה מבהיר אולי תופעה מעניינת ,שהתגלתה בחפירות בתל תענך .בחפירות אלה
התברר ,שהיישוב מתקופת הברונזה המאוחרת חרב במאה ה 15-לפני הספירה והתחדש
רק בראשית תקופת הברזל .1עם זאתציינו החופרים ,שכלים מיקניים ,המתוארכים
לתקופה המיקנית 112ת (המאה ה 14-לפני הספירה) ,התגלו באתר .החופרים לא הציעו
הסבר לקיומה של קרמיקת יבוא במקום ,שלשיטתם היה נטוש (גלוק .)1992 ,קבלת
ההנחה ,שכלי תקופת הברזל 1הופיעו כבר במאה ה 14-לפני הספירה ,מאפשרת להניח,
שהכלים המיקניםשייכים לתקופת הברזל .1לישלציין ,שאם מדוברבנוודים ללא מסורת
קרמית 4,וכן שתהליך התיישבות וייצור כלים בעלי אפיוןייחודי נמשך זמן מסוים,אין
השלב הראשון של ההתנחלות באלידיביטוי בממצא הארכיאולוגי(קמפינסקי ,תשנ"ה).
יילודן
הנתונים שהובאולעיל מצביעים על כך ,שבמהלך המאה ה 14-לפני הספירה חלו זעזועים
ברחבי הארץ ,מהנגב ועד הגליל העליון .באותה תקופה החלו להופיעכלי חרס בסגנון
חדש ,המאפיינים את תקופת הברזל ,1בעיקר באזור ההר המרכזי .נראה אם כן,
ן תרבות תקופת הברזל 1
שהחפיפה התרבותיתבין תרבות תקופת הברונזה המאוחרתובי
החלה כבר במאה ה 14-לפני הספירה .האםיש קשרבין הופעת הקרמיקה החדשהובין
הזעזועים והחורבנות שהתחוללו ברחבי הארץז קשה לבטל אפשרות זו .בפרשנות
ההיסטורית ,הנובעת לדעתי מן הממצא החומרי ,אעסוק ,אי"ה ,במסגרת אחרת.
.3אין לפסול את האפשרות ,שהכלים המקומיים מתקופת הברונזה המאוחרת ,1שהתגלו בשילה,
םלפעילות קדומה לתקופת הברזל .1
שייכי
.4ראוילציין ,שלאניתן לראות בקרמיקה ההררית של תקופת הברזל 1קשר כלשהו עם קרמיקה
מארצות שכנות,כפי שניתן לראות למשל בקרמיקה הפלשתית או בקרמיקה של ראשית תקופת
הברונזה התיכונה .לקרמיקה ההרריתישקוויאפיוןייחודיים ,המושפעיםבעיקר מן הקרמיקה
המקומית של תקופת הברונזה המאוחרת.יש בכך ראיה ,שמדוברבאוכלוסייה ,שלאהייתה לה
מסורת שלייצור חרס.
יצחק מייטליס
רשימת מקורות
,1992 ,גלוק א"א
' עמ, ירושלים,ישראל- האנציקלופדיה החדשה לחפירות ארכיאולוגיות בארץ,""תענך
.1619-1613
;1998 ,'מירושדג'יפ-דה
,"1996 ירמות-"תל
חישות
.154-151 ' עמ, קח,ארכיאולוגיות
, תשנ"ח,'מייטליסי
אוניברסיטת, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור,הרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
.אביב- תל,אביב-תל
, תש"ס,'מייטליסי
מחקרייהויה,)י' אשל(עורך: בתוך,""תרבות ההר מול תרבות המישור באלףהשנילפני הספירה
:25-17 ' עמ, אריאל, המכללה האקדמית יהודה ושומרון,הקובץהתשיעי-ושומרון
'פינקלשטייןי
ן1987 ,
.אביב- תל,הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלותוהשופטים
, תשמ"ה,'קמפינסקי א
,יח,ישראל-ארץ,"החפיפה התרבותית בסוף תקופת הברונזה המאוחרת ובראשית תקופת הברזל
.407-399 'עמ
.64-58
Aharoni ר,.,Fritz
תשנ"הן,'קמפינסקיא
' עמ,4 ,ארכיאולוגיה,""עד כמהכנעניםהיו הישראלים
!נKempinski )ע., 1975;
"Excavations !בTel Masos (Khirbet ס1-Meshahsh) Preliminary Report מסThe
Second Season, 1974", ן"ז-Aviv, 2, קק. 97-124.
Aftzy ן4., 1990;
"Nami. Land and Sea Project, 1985-1988", 1]3,40, קק. 73-76.
Ben-ז0ג ז. 4! Portugali ז., 1984;
Tell Qiri: גVillage 2מ
Valley, Report ofthe Archaeological Excavations
79%5-7979, Qedem, 24.~ezreel
Buhl M.L. 4 ח01מ15-Nielsen 5., 1969;
Shiloh, Copenhagen.
Bunimovitz 5. 11 Finkelstein 1., 1993;
"Pottery",
a תו: 1. Finkelstein )ט6.(,fShiloh: The Archaeology o
Biblical Site, Tel
Aviv, קק. 81-196.
Edelstein )3., Milevski 1. 4] Aurant 5., 1998;
"Villages, Terraces and Stone Mounds", Excavations ם,Manahat, Jerusalem,
7987-7989, IAA Reports, סח. 3.
Finkelstein 1. )ס6.(, 1993;
Biblivcal Site, Tel A
. a Shiloh: The
v fArchaeology
i o
Finkelstein 1., UssisNcin ס. 4 Halpern 8. (eds), 2000;
Meggido 111,The 7992-7996 Seasons, 7ס1-Aviv.
Kochavi %4., 1981;
"The History and Archaeology Of Aphek-Antipatris: )עBiblicalcity1 מthe Sharon
Plain", 3ג, 44, קק. 75-86.
McCown ).)., 1947;
Tell
1, Archaeological and Historical Ressulrs, Berkely and New
"11-Nasbeh
Haven.
י,.
16
17
לפני הספירה14-ישראל במאה ה-עדויות ארכיאולוגיותלשינויים דמוגרפיים בארץ
Sellers )1.5)., 1933;
The Citadel ofBeth-Zur, Philadelphia.
Sellers 0.%. י1968;
The 7957 Excavations !םBeth-Zur (AASOR, 38(, New Haven.
Wampler 7.)., 1947;
Tellחש-Nasbeh 11,The Pottery, Berkely and New Haven.
Zertal )ע., 1986/7י
)תלעי
Early Iron Age Cultic Site ofi Mount Ebal", TelAviv, 13-14, קע. 105-165.
יקריא
4אתרלימודי יהדות ורוו
ww.daat.ac~il