דגםהיישובבדרום ההרהמרכזי
בשלופות הברותההשימונח-,הברונזה
המאוחרתוראשית תקופת הברזל
יצחקמייטליס
מכללת הרצוג ,אלון שבות
מחקרייהודהושומרוןקובץסו -תשם"ו
דעת -אתרלימודייהדותורוח
מחקרי שטח ,שנעשו ברחבי הרי יהודה ושומרון בעשרות השנים האחרונות ,חשפו מאות
יישובים מן האלף השני לפנה"ס .אלף השנים האלה מחולקותעל-פי המחקר הארכאולוגי
לשלוש תקופות )1( :תקופת הברונזה התיכונה )2( ,תקופת הברונזה המאוחרת )3(,תקופת
הברזל א .בדיקת פרטים שונים הנוגעים לתפרוסת היישובים ,לגודלם ולמאפייניהם
מצביעה על הבדליםניכריםבין התקופות השונותוביןאזורי משנהברחבי ההר המרכזי.
הנתון הראשוןשיש לבדוק הוא אומדן שטחו שליישוב ,שכן בעזרתוניתן לאמוד את מספר
התושביםביישוב ובמערכת ההתיישבות בכללהוכן להשוותביןאזורי המשנה בחבל הארץ
הנדון.
א.מדדים לאומדן שטחו שליישוב
אומדן של גודל השטח שליישובים עתיקים הוא אתגר קשהלגבי אתרים רב-תקופתיים
שלא נחפרו .הבעיה קשה במיוחד כשמדוברבשרידים קדומים שכוסועל-ידישרידיםרבים
מתקופות מאוחרות יותר .במקרים האלה כמות החרסים מתקופות מאוחרות היא גדולה
יותר מזו של התקופות הקדומותיותר ,גם אםהיישוב הקדום לא נפל בגודלו מןהיישוב
המאוחר .חוקרים שוניםניסו להתמודד עם הבעיה הזאת,ונציין כאן את עבודותיהם של:
זרטל ,תשמ"ו ,)123 ,1988/89( Finkelstein ,)188-187 ,ובעקבותיהם עבודתו הנרחבת של
עופר (תשנ"ד .)160-138 ,במחקר הזה נקבעו מספר כללים לאומדן של שטחי היישובים
באתרים שנסקרו,כפי שיפורט להלן:
.1מאחר שאין אפשרות להגיע לחישוב מדויק של גודל שכבותיישוב קדומות באתרים
רב-תקופתיים ,שטח האתרים נקבע על-פי דרגות הגודל .האתרים סווגו לשש דרגות
גודל ,כך שגם אם נעשתה טעות,אין בהכדי להשפיע על דרגתסיווגו של האתר .ככל
שהאתר גדוליותר ,תהיהלסטייה משמעות קטנהיותר:
דרגה א :עד 1דונמן
דרגה ב 5-1 :דונמים;
דרגה ג10-6 :דונמים,
דרגה ד20-11 :דונמים,
12
יצחק מייטליס
דרגה ה30-21 :דונמים,
דרגהו60-31 :דונמים.
.2באתר רב-תקופתי ,שבו למעלה מ 40%-מהקרמיקה שנמצאה היא מתקופת הברונזה
התיכונה ,השטח המרבי,לפי אומדן הסוקרים ,נכון גם לתקופת הברונזה התיכונה .כך
גם במקרה ששיעור הקרמיקה קטן מ ,40%-אך כמות הקרמיקה מתקופת הברונזה
התיכונהאינה נופלת מזו של כל תקופה אחרת בנפרד.
.3אם שיעור הקרמיקה שנמצאה מן התקופות שאנו עוסקים בהן נמוך מ ,40%-יחושב
שטח האתר על-פי כמויות החרסים מתקופת הברונזה התיכונה ,ביחס לתקופה או
לתקופות העיקריות של האתר .לדוגמה ,באתר שהסוקרים מעריכים את שטחו בכ20-
דונמים ,ושיעור הקרמיקה מתקופת הברונזה התיכונה הוא ,10%מתקופת הברזל 40%
ומהתקופות הרומית והממלוכית 20%כל אחת ,שטחהיישוב בתקופת הברונזה התיכונה
על-פי חישובנויהיה כדלהלן20 % )10:40( :ב 5:דונמים .במקרה זה ,כשהחישוב מצביע
על שטח גבוליביןשני סדרי גודל ,יסווג האתר בדרגה ג ,זאת בהתחשב בכך ששרידי
התקופה הנדונה כוסועל-ידישרידים של תקופות מאוחרותיותר.
.4אתר שנחפר ונמצאה בו קרמיקה מתקופת הברונזה התיכונה ,ולא נמצאו בו שרידים
ארכיטקטוניים,אינו מוגדרכיישוב קבע ,אךיסווג בדרגה ב.
ב .תקופת הברונזההתיכונהב
ניתוחהנתונים
מן הנתונים המובאים בטבלה 1עולות מספר תופעות בולטות:
א .ככל שמדרימים מתמעט מספרהיישובים.
ב .רובם המוחלט שלהיישוביםהיו בדרגות א ו-ב .יישובים בדרגה ה לאהיו בנמצא כלל.
יישובים בדרגהו נמצאובעיקר באזורירושלים.
ג .מספרהיישוביםבהריבית-אלהיה אמנם הגדולביותר ,אך השטח הכולל שלהיישובים
בהריירושליםהיה הגדולביותר.
ד .בהרי חברוןהיישוביםהיו מעטים וקטנים ,אםכיייתכן שתמונת המצב הזאת נובעת
מכד שהסקר שנעשה באזור היה חלקי (עופר ,)1990 ,לעומת הסקרים שנערכו בהרי
בנימין ,אפרים ומנשה .כמו-כן ,לאניתן היה לסקור את השטחים של חברון וחלחול,
המיושביםהיוםבצפיפות,וכן לאבכפרים בדרום הר חברון,כגוןיטה ,סמועודהריה.
טבלה :1תפרזסתהיישובים בהרי יהודה*
האזור
מספר
מספר
מספר
מספר
מספר
בדרגה א
בדרגה ב
בדרגהג
בדרגה ד
בדרגה ה
מספר
היישובים היישובים היישובים היישובים היישובים היישובים
בדרגהו
סה"כ
מספר
היישובים
השטח
הבנוי
בדגמים
הרי בית-אל
הריירושלים
17
10
4
2
-
1
34
164
5
11
2
1
-
4
23
255
הריחברץ
6
10
1
2
-
-
19
69
סד-הניל
28
31
7
5
-
5
76
488
לרשימת מפיטת של האתרים ראו :מ"טליס ,תשטח,
133-100
דגםהיישוב בדרום ההר המרכזי בתקופות הברונזה התיכונה ,הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל
המערךהיישוביבהרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה
הכרת המערך היישובי ,דהיינו הסידור הגאוגרפי של האתרים ביחס לעיר המרכזית
והמרחקים בין אתר אחד למשנהו ,מאפשרת לעמוד על מערכת הכוחות הכלכליים
והפוליטיים באזור .ההנחההיא ,שלמיקום האתריםישהיגיוןגאוגרפי-כלכלי ,אלא אםכן
פועלים באזור כוחותחיצוניים,ביטחוניים אופוליטיים .עלהיגיוןכלכלי-גאוגרפי כזה עמד
זרטל -לטענתו ,דגםהיישובים בהר מנשה היה מורכב מתל גדול ומבוצר וסביבו 20-10
יישובים כפריים (זרטל ,תשמ"ו .)197 ,דגם דומה אבחן כוכבי באפק :בסקר שנערך שם
נמצאו שלושה אתרים בטווח של כ 7-ק"מ מסביב לאפק ,והואהניח שאפק שימשה מרכז
ליישובים אלה (. 30ק .(Kocahvi, 1975,כזה היה גם ,ככל הנראה ,הדגם בשילה ,שם
נמצאו תשעהיישובים במרחק של כ 6-ק"מ מסביב לאתר המבוצר (.(Finkelstein, 1993
בדיקת המערך היישובי בהרי יהודה מגלה תופעה דומה .בדיון להלן יוצגו תחילה
הנתונים ,ולאחר מכן יובא ניתוח גאוגרפי של התופעה .בתיאור המערךהיישובי אתייחס
אך ורקלריכוזי יישובים ולא לאתרים קטנים הפזורים בשטח ,שהקשרם הגאוגרפיאינו
ברור.
הרי בית-אל
מסביב לבית-אל נמצאריכוז של 11יישובים .בחינה מפורטת של מערךהיישובים מעלה,
שמדרום וממערב לבית-אל יש חמישה אתרים המרוחקים ממנה 5.5-3.0ק"מ בקו
אווירי .שני האתרים המרוחקים בדרום הם גדולים (מס' 23ו 28-ברשימת האתרים אצל
מייטליס ,תשנ"ח) .שאר האתרים שאותרו במזרח ובצפון-מזרח ,מרוחקים מבית-אלכדי
2-1ק"מ בקואווירי.
אזורגבעון
באזור גבעוןמרוכזים שישה אתרים ,חמישה מהםפרוסיםבשולי בקעתגבעון .שלושהמבין
החמישה מזוהים כאתרים גדולים (אתרים מס' 19ו 68-ברשימת האתרים ,הם מדרגה ד,
וגבעון עצמה ככל הנראה לא נפלה מהם בגודלה ,ראו:מייטליס ,תשנ"ח .)82-80 ,דומה
שהקרקע החקלאית הפורייה במקום משכה אליה מתיישבים .קרוב לוודאי שהיישוב
בגבעון היה היישוב המרכזי ,וסביבו התפרסו היישובים האחרים .הנחה זו מתבססת על
סיבות גאוגרפיות ולא עלנימוקים ארכאולוגיים ,זאתכיוון שהממצא באתר עצמו מועט.
אזורירושלים
בעמקים הנרחבים של נחל שורק ,נחל רפאים ונחל זמרי שבהרי ירושלים ,יש נתונים
טבעיים נוחים למדי להתיישבות ,והם שהביאו להקמתם שליישובים רבים ,הן בתקופת
הברונזההביניימית והן בתקופת הברונזה התיכונה .סביב האתרבעיר דוד ,שהיה הגדול
והמרכזי (מייטליס ,תשנ"ז) ,היו מספר אתרים ,שחלקם אף נחפרו :האתר בנחל זמרי
14
יצחק מייטליס
בצפון-מערב ,אתר מס' 69ברשימת האתרים (מייטליס ,תשנ"ח) ששטחו כ 30-דונם,
במערבן היישוב שהתגלה לאחרונה במוצא (אתר מס' 91א ברשימת האתרים),
בדרום-מערבן האתרים מנחת ונחל רפאים ,בצפון-מזרח ,אתרים מס' 73ומס' ,75וכן
אתרים מס' 79ומס' 80המרוחקים יותר .היישובים מצפון וממערב לירושלים היו
מהגדוליםביותרבהרייהודה(דרגהו) ,ומרוחקים 6-4ק"ממעיר דוד.
הימצאותם של קברים שלא בסמוךליישוביה ,ממזרח להר-הזיתים באזור אל-עזריה
ואבו-דים ,מעידה על כך ,שבאזור זההייתהאוכלוסייהנוודית .בצפון-מזרח נמצאו מספר
אתרים בודדים,כפי הנראה קטנים למדי .המערךהיישובי סביבירושליםהיה דומה לזה
שמסביבלבית-אל ,אםכי עוצמתוהייתה רבהיותר.
ניתוחמרחבי של המערךהגאוגרפיבהריירושליםובהריבית-אל
התיאור שהובאלעילמצביע עלקיום טבעות שליישוביםסביבבית-אל,סביבגבעוןוסביב
ירושלים .היישובים התרכזו ברובם בחלק המערבי של האזור,ואילו ברצועת הספר במזרח
היו היישובים מעטים וקטנים .מסביב לירושלים ולבית-אל,היישוביםהיו מרוחקים מן
העיר המבוצרתכדי 6-4ק"מ,ואילוסביבגבעון רק כ 2-ק"מ .ראוילצייןשהיישוביםהיו
בעלי תכניות מגוונות והם מוקמו בעיקר במדרון ולא בראשי הגבעות .נראהכי התופעה
הזאת מלמדת על היעדר בעיות ביטחון בתקופה זו ,ועל נוכחות אוכלוסייה מגוונת שלא
הייתה לה מסורתבנייה אחידה(מייטליס ,תשס"ד).
ממחקר שערך רון ( )34 ,1977בהרי יהודה ,עולה שהמרחקבין היישוב לאדמותיו לא
עלה על 4.5ק"מ (פרט לחברון שם המרחק הוא 9ק"מ) .תוצאות דומות התקבלו
במחקרים שנעשו באירופה באזוריםבעלי חקלאות מסורתית .מהמחקרים האלה עולהכי
במרחק של 4-3ק"מ מן היישוב היה מעבר מחקלאות אינטנסיבית לחקלאות
אקסטנסיבית ( .(Chisholm, 1962כמו-כןישלציין ,שהמרחק של טבעתזוהיה גם גבול
היוממות של האדם בעת העתיקה (אפרת.)77 ,1979 ,
לאור זאת ,נראהכיהיישובים שהיו מסביב לבית-אל וירושלים הוקמו מעבר לשטחים
החקלאיים של העיר המרכזית .השטחים החקלאיים של בית-אל וירושלים השתרעו ,ככל
הנראה,בעיקרכלפי צפון ,מערב ודרום ,והשטח שממזרח שימש כנראה למרעה.
אזוריהביניים
אתרים מעטים התגלו בשטחיםשבין בית-אל,גבעוןוירושלים ובאזור שמדרום לירושלים.
בשטחים אלה נמצאו מספר קברים (כמו בקלנדיה ובבית-סחור) ,סימני פעילות של
אוכלוסייה פסטורלית (בתל אל-פול ובגילה התגלו בחפירות חרסים אך לא התגלושרידי
מבנים) ויישובים קטנים אחדים .ייתכן שאזורים אלו שימשו למזרע ולמרעה לגושי
היישובים ,או למתעה לאוכלוסייה נוודית שחדרה לגב ההר והתקיימה בין גושי
ההתיישבות.
דגםהיישוב בדרום ההר המרכזי בתקופות הברונזה התיכונה ,הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל
הריחברון
טבלת תפרוסתהיישובים מצביעהבבירור עליישובדליללמדיבהרי חברון .מסביבלשני
האתרים המבוצרים שנחשפו לא התגלתה מערכתיישובית .רוב האתרים שצוינו ברשימה
ממוקמים לאורךציר גב ההרוסעיפי המשנה שלו .ריכוז קטן אחד הראוילציון הוא אזור
גושעציון שבצפוןהרי חברון ,שבו התגלו כמה אתרייישוב קטנים .היעדר אתרים מתקופת
הברונזה התיכונה מסביב לאתרים המבוצרים בית-צור וחברון מעורר תמיהה,במיוחד אם
משווים את התמונה להרי ירושלים ובית-אל ,שבהם נמצא דגם שונה המורכב מטבעת
יישוביםסביבהעיר המרכזית.
לאור זאת ,נראה שסביב היישובים המבוצרים בבית-צור ובחברון התפתחה מערכת
התיישבות שונה מזו שבאזורים הצפוניים יותר )1993( Finkelstein .סבור (בעקבות,
, 1973מ,10ל ,)1)0שאתרים כמו שילה ,וככל הנראה גם אתרים מבוצרים אחרים בהר
וביניהם חברון,היומעוזי שלטון של 'תקיפים מקומיים' ,ששלטו על שטחים נרחבים בהם
כפרים קטנים ואוכלוסייה גדולה של נוודים .ייתכן אפוא שגישתו של פינקלשטיין אכן
תואמת את תמונת המצב בהרי חברון .עלןפי גישה זואין מדובר בערי ממלכה גדולות
בשטחן הבנוי,כפי שהדבר מצטייר באזורים אחרים בארץ ,בעיקר במישור החוף ,אלא
בדגם שונה,האופייני לאזוריםהרריים במזרח התיכון ,כמו באיראן ובתורכיה )Rowton,
1973ן.ייתכן שקרבתם שלהרי חברון למדבר ,ומיעוטם של שטחים חקלאיים נרחבים גם
באזורים הצפוניים והגשומים שלהם (קרסון ושמואלי ,תש"ל ,)32-23 ,מנעו התיישבות
נרחבת באזור זה.
לסיכום ,בהנחהשהיישובים שהתגלו בסקרים ובחפירות בהרי יהודה הםבני אותו פרק
זמן ,ניתן להבחין בהרי ירושלים ובהרי בית-אל בשלושהגושי התיישבות ,המסודריםלפי
היגיון גאוגרפי וכלכלי מסביב לערים מרכזיות :גוש בית-אל ,גוש גבעון והגוש הגדול של
ירושלים .לא כן בהרי חברון ,שם היישוב היה מפוזר ,דליל ,פרוס לאורךצירי הדרכים
ומותאם לשטחים החקלאיים ולמקורות המים .בירושלים ובבית-אל התקיימה היררכיה
יישובית שבראשה עמדההעיר הבצורה .בדרגההשנייההיוהיישובים הפרוזים ,שבמקרים
רבים שטחם לא נפל משטח העיר הבצורה ,ולעתים אף עלהעליו .הללו עסקו ככל הנראה
בעיקר בחקלאות ובמרעה .בדרגה השלישית היו יושבי אוהלים או שוכני מערות.
האוכלוסייה שהשתייכה לדרגה השלישית עסקה ככל הנראה בעיקר במרעה,וייתכן שגם
מעט בחקלאות (על חקלאות של בדווים בתקופה העות'מאנית בסנג'ק ירושלים ,ראו:
טולדאנו ,תשל"ט .)89 ,קשה להתעלם מכך שגושי ההתיישבות בהרי יהודה ורשימת הערים
הבצורות ,שתוארו לעיל ,עולים בקנה אחד עם התיאורים בספר יהושע ,המציינים ערי
ממלכה כנעניות ובהם בית-אל ,גבעון ,ירושלים וחברון .ירושלים מוזכרת כעיר שעמדה
בראש קואליציית מלכי הדרום(יהושע י:א-ג) ,ואכןירושליםהייתההעיר הגדולהביותר
בהרייהודה בתקופת הברונזה התיכונה ב(מייטליס ,תשנ"ז).
אומדן האונלוסייה
ברושי וגופנא (תשמ"ד)ניסו לאמוד את אוכלוסיית ארץ-ישראל בתקופת הברונזה התיכונה.
מן הנתונים שפירסמו עולה שהיישובבהרייהודההיה כה קטן ,עדכי לא זכהלהתייחסות
עצמאית במאמרם ונכלל יחד עם אזור השפלה .בדיקה פרטנית של הנתונים מראהכי
15
יצחק מייטליס
השטח המיושבבהרי יהודה באותה תקופה הסתכם בכ 200-דונמים .מן הנתונים שנאספו
מאוחריותר מצטיירת תמונה שונה .אםנניח שכלהיישובים שבהם מדובר הםבני אותו
פרק זמן ,נמצא שהשטח המיושבביישובי קבע,על-פי הקטגוריות שתוארולעיל ,הסתכם
בכ 490-דונם (טבלה .)1חישוב של מספר התושביםעל-פי השיטה המוצגת במאמרם של
ברושי וגופנא (הנ"לן ,דהיינו לפי 25נפשות לדונם בשטח המיושב ,מראהכי מספר
התושביםביישובי הקבע בהרי יהודה היה כ 12,000-נפש .מקדם של 25נפשות לדונם
ביישובי התקופה הוא סביר למדי ,אםכי אין להתעלם מהבעייתיות של קביעת מקדם
צפיפות אחיד לכלסוגיהיישובים בכלרחבי הארץ(ביגר וגרוסמן ,תשנ"ב).
אין אפשרות לאמוד את האוכלוסייה הנוודית באזור ,אך מאחר שהרי יהודה גובלים
במדבר ,נראה שגודלה באזור זה היהניכר .על קיומה של אוכלוסייה נוודית בהיקףניכר
בהרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה אנו למדים מקברים שנחפרו באזור ושאינם
קשוריםליישובים(מייטליס ,תשנ"ח) .לרשימהזוישלהוסיף את אתרי הקבורה ללאיישוב,
שהתגלו בסקרים(כגון אתרים מס' ,85 ,83 ,77 ,50 ,48 ,45 ,44 ,20 ,13ברשימת האתרים
אצלמייטליס ,תשנ"ח).
נתונים מסוף התקופה העות'מאנית מראיםכי הבדוויםהיוו כ 15%-מכלל האוכלוסייה
בארץ-ישראל כולה (שמואלי ,תשמ"א .)73 ,כיוון שאוכלוסיית נוודים זו התרכזה ברובה
בשוליהרי יהודה ,בעיקר בדרום ובמזרח ,קרוב לוודאי שביחס לתושבי הרי יהודה היה
מספרם גבוה יותר באופן ניכר .לפי זה ,אומדן האוכלוסייה המבוסס על השטח הבנוי
בלבדאינו אמין .למעשההייתה האוכלוסייהבהרייהודה גדולהיותר באופןניכר ,אםכי
איןבידינוכליםלהעריך את גודלה האמיתי.
אתריהרייהודהביחס לדרום השומרון
בסקר ארץ אפרים ((Finkelstein, 1988-1989נמנו 72אתרים ,ורק חמישה מהם השתרעו
על שטח שעולה על 10דונמים 1.כל שאר האתרים השתרעו על-פני שטח מצומצם יותר,
פחות מ 5-דונמים,ונוספועליהם ארבעה בתי-קברות .הנתונים מצביעיםבבירור עלהיעדר
יישובים מדרגות ה'ו-ו',ועלמיעוט אתרים מדרגה ד .נראהכי השטח הכולל שלהיישובים
שטח נרחב של כ 900-קמ"ר.
לא עלה על 300דונם ,ואלה התפרסו עלפני
בצפוןהרי מנשהזוהושנידגמי התיישבות; קבוצתהיישובים שבדגם א התרכזה בעמקים
הפנימיים והייתה מורכבת מעיר מבוצרת גדולה וסביבה 20-10יישוביםכפריים ,קבוצת
היישובים שבדגם ב נמצאת בשוליים המזרחיים יותר ,והורכבה מקבוצות של יישובים
קטנים ,ללא תלים מבוצרים (זרטל ,תשמ"ו .)197-187 ,נראהכי קבוצה א דומה למדי
לאופי ההתיישבות בהרי ירושלים ,ואילו לקבוצה ב יש הרבה מן המשותף עם דגם
ההתיישבות שבצפוןהרי חברון .לאור זאתייתכן שצורת התיישבות של קבוצותיישובים
קטניםבלי מרכז מבוצראופייניתלאזורישוליים.
לסיכום ,נראה שהסקרים והחפירות בהר המרכזי חשפו שני מרכזי כובד יישוביים.
הגדול שבהם היה מרוכז בהרי מנשה ,בעיקר באזור 'קער שכם' ,ששטחו כ 400-קמ"ר ,ובו
.1בסקר נימנו 85אתרים ,אךכיוון שחלק משטח הסקר חפף את צפון הרי בית-אל ,הפחתנו
אתרים מןהמניין המקור
13
דגםהיישוב בדרום ההר המרכזי בתקופות הברונזה התיכונה ,הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל
נמצאריכוז של כ 70-אתרים ,ובהם אתרים גדולים (זרטל .)1992 ,המרכז השני היה בהרי
ירושלים -שטחם הכולל של היישובים היה כ 250-קמ"ר,היינו פחות משישית משטחם
שלהרייהודה ,אך השטח הבנוי שבהריירושליםהיהיותר ממחצית השטח המיושב בהרי
יהודה.
ביןשני המרכזים הללו השתרעו אתרים נוספים ,בדרך-כלל קטנים יותר ,בעיקר סביב
אתרים מבוצרים כמושילה ,בית-אלוגבעון.
ג .ונקופת הברונזה המאוחרת
תקופת הברונזה המאוחרת מתוארת במחקר כתקופה של היתדלדלות אוכלוסין ברחבי
הארץ .חלק מהיישובים שחרבו בסוף תקופת הברונזה התיכונה לא נושבו מהדש ,ושטחי
האתרים שנושבו מחדש הצטמצמו באופןניכר ביחס לשטחי היישובים מתקופת הברונזה
התיכונה .ברוב היישובים לא נמצאה חומה מתקופה זו ,והם כנראה נשענו על החומות
ששרדו מתקופת הברוננההתיכונה.
ת
ר
י
י
ט
תקופת הברונזה המאוחרת מצ
כתקופה
דלה
ת
ו
ב
ש
י
י
ת
ה
של
ר
ו
ז
א
ב
ר
ת
ו
י
ב
ההר,
והתיישבות נרחבת יותר במישור החוף .קשה לתאר את אופי ההתיישבות בתקופת
הברונזה המאוחרתבהרייהודה וזאת בשל דלות הממצאים.
יישובים קטנים מתקופת הברונזה המאוחרת נמצאו בבית-אל ( ,(Kelso, 1968מנחת
(., 1998וב ,(Edelstein 81ויישוב גדול יותר בחר' רבוד בדרום הר-חברון (כוכבי.)1973 ,
בבית צור התגלו מעט חרסים ,אך אלה אינם מתקשרים למבנים באתר (;Sellers, 1933
,)1968וכן נמצאו חרסים בתל חברון המקראית ,וכמה קברים ליד תל חברון .במפה
שפרסם אבי עופר על מחקריו בהרי חברון ,נראה רק אתר אחד מתקופת הברונזה
המאוחרת (חר' רבוד) ,שסביבו מרוכזים מספר קברים .בתל חברון נמצאו לדעתו רק
קברים ,ובאזור גושעציון נמצא קבר אחד ,בחר'ג'דור(עופר .)1990 ,גםחפירתו של עמנואל
אייונברג בתל רומדה לא העלתה ממצאים מתקופהוו .נראה אםכן ,שגם אםהיהיישוב
בתקופה זו בתל חברון ,שטחו היה קטן ביותר .היישוב בחר' רבוד חריג בנוף היישובי
בתקופה זו ,שטחו היה ככל הנראה כ 60-דונם .בסקר בנימין טוענים המחברים (מגן
ופינקלשטיין ,תשנ"ג ,)25 ,שבאזור הנסקר(בין בית-אל לירושלים) נמצאו רק שני אתרים
(אחד מהם הוא ביתין-בית-אל והשני הוא "כנראה גם בית עור א-תחתא") .בארץ אפרים
נמצאו רק 5או 6אתרים מתקופה זו ,לעומת 81אתרי יישוב מתקופת הברונזה התיכונה.
ראוי לציין שהאתר החפור היחיד מבין אתרי ארץ אפרים הוא תל שילה ,שבו התגלו
חרסים רק מן התקופה הזאת ,אך לא נמצאולו גם קטעקיר אחד המיוחס לתקופה .בהרי
מנשה נספרו 30אתרים מתקופת הברונזה המאוחרת ,לעומת 166אתרים מתקופת
הברונזה התיכונה (זרטל ,תשס"ג) .ראוי להדגיש שפרט לשני אתרים (שכם ותל דותן) ,כל
הממצאים מתקופה זו בהרי מנשה הם מסקרים ולא מחפירות ,ולכן לאניתן לעמוד על
מאפייני היישובים .על בסיס הנתונים הארכאולוגיים ,דומה ששטח היישוב הכולל בהרי
יהודה ואפרים (משכם ודרומה) לא עלה על 100דונם בתקופת הברונזה המאוחרת ב,
לעומת 738דונם בתקופת הברונזה התיכונה ב ( 488דונם בהרי יהודה ,וכ 250-דונם בהרי
אפרים) .בהרי מנשההייתה צפיפותיישובית רבהיותר ,אםכי רק כרבע מצפיפותהיישוב
שהייתה בתקופת הברונזה התיכונה ,ומעט פחות משליש מתקופת הברזל א .לפי תעודות
אל-עמארנהירושליםהייתה מיושבת בתקופהזו ושימשהכעיר ממלכה.
7
18
יצחק מייטליס
מיעוט ההתיישבות הוא בלתי סביר ,והשאלה המתעוררת היא :האם הממצא
הארכאולוגי אכן משקף את תמונת המצב בתקופה הזאתז כיצדיש להסביר את מיעוט
הממצא הארכאולוגי מתקופהזו באתרי ההר ,בכלל,והרייהודה ,בפרטז על שאלהזו לא
נמצאהעדיין תשובה מוסכמת ,ונראהכי מחקרים נוספים עלאופייה של התקופהיוכלו
לתת הסבר לתופעה הזאת(מייטליס ,תשס"ב ,זרטל ,תשס"ג).
ד .תקופת הברזל א
בתקופת הברזל א החל גליישובי מחודש ברחבי ההר המרכזי -נמצאו מאותיישובים מן
התקופה הזאת .נראה בבירור שריכוז היישובים הגדול היה בהרי מנשה ובמורדות
השומרון .באזורים אלה התגלו כ 145-אתרים (זרטל ,תשס"ג.)11 ,
המזרחיים של הרי
בדרום השומרון התגלו כ 100-אתרים(פינקלשטיין,)169 ,1986 ,בהרי בית-אל התגלו כ45
יישובים(מגןופינקלשטיין ,תשנ"ג),בהריירושלים נמצאו רק 7אתרים(מייטליס ,תשמ"ט),
ובהרי חברון 11יישובים (עופר .)1990 ,מספר האתרים בהרי יהודה היה 63בלבד .אין
ספק שגל התיישבות זה קטן מגל ההתיישבות בתקופת הברונזה התיכונה ,הן במספר
היישובים והן בגודלם .השוני בין יישובי תקופת הברזל א ליישובי תקופת הברונזה
התיכונה בולט באופן מיוחד .היישוביםבהרי יהודה ובדרום השומרוןהיו קטנים(דרגות ב
ו-ג) ,ונבנו על-גבי ראשי גבעות ,בחלקם הגדול על קרקע בתולה .מתוכם ארבעהיישובים
היו בנויים על תלים :שילה ,בית-אל ,בית-צור וחברון (בעיר דוד נמצאו מעט חרסים
מתקופה זו) .גם היישובים הבנויים על תלים מרכזיים היו דלים למדי ולא נמצאו בהם
ביצורים.
תפרוסת היישובים בהרי יהודה בתקופת הברזל א מלמדת על שינוי מהותי ביחס
לתקופת הברונזה התיכונה .בתקופת הברונזה התיכונה הדגםהיה שליישוב מבוצרוסביבו
יישובי בת,ואילו בתקופת הברזל אהיישוביםהיופזורים ללאמרכזיכובדיישוביים .הדגם
הזה דומה לדגםהיישובי בהרי חברון בתקופת הברונזה התיכונה ,אך ללאיישוב מבוצר
אחד.
גםסביב בית-אלושילה,שהיו מרכזיםדתיים בתקופהזו ,לא התגלהריכוז שליישובים
בתקופת הברזל א .תפרוסת זו מצביעה אם כן על היעדר שלטון ריכוזי בדרום ההר
המרכזי ,זאת בניגוד לתמונת המצב בתקופה זו בדרום מישור החוף ,שם נמצאו בחפירות
ארכאולוגיותערים גדולות ומבוצרות ,הלוא הןערי הפלשתים :אשדוד ,עקרון ,גת ואשקלון,
וכפי הנראה גם עזה (שטרם נחפרה) .דגםיישובי דומההיהקיים בהרייהודה רק בתקופת
הברונזההביניימית ,אלא שבתקופה זו מספרהיישובים היה קטן ביותר ,ומספר הנוודים
היה ככל הנראה רב .מתקופת הברזל לא נמצאוסימנים לאוכלוסייה נוודית כלל ,אםכי
היישובים היו חסרי מרכז שלטוני או דתי ,דבר המרמז על המקור הנוודי של תושבי
התקופה.
נראהכי פסוק הסיום של ספר שופטים אכן משתקףיפה בתפרוסתהיישוביםובאופיים:
בעטיויקשה" (שופטים כא:כה).
"?!טים ההםאיןסלד ב-שראל ,איש
ס!שי
דגםהיישוב בדרום ההר המרכזי בתקופות הברונזה התיכונה ,הברונזה המאוחרת וראשית תקופת הברזל
רנציניוצניקורורנ
אפרתאי1979 ,ן
יסודותהגיאוגרפיההעירונית ,תל-אביב.
ביגרג' וגרוסמןד' ,תשנ"בן
"צפיפותהאוכלוסין בכפר המסורתי ,בארץ-ישראל" ,קתדרה ,63 ,עמ' .121-108
ברושי מ' וגופנא ר' ,תשמ"דן
"ארץ-ישראל בתקופת הברונזה התיכונה:11יישוביםואוכלוסייה" ,קתדרה ,31 ,עמ'
זרטל א' ,תשמ"ו;
ההתנחלות
ת
י
ל
א
ר
ש
י
ה
בהר
ר
ו
ב
י
ח
לשם
מנשה,
קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של
.26-3
אוניברסיטת תל-אביב ,תל-אביב.
זרטל א'1992 ,ן
סקר הר מנשה א -קער שכם ,חיפה.
זרטל א' ,תשס"ג;
"הקרמיקה של 'עינון' -היסטוריה ,משמעות ועתיד" ,בתוך:י' אשל (עורך) ,מחקרי יהודה
ושומרון ,קובץיב ,אריאל ,עמ'
טולדאנו א' ,תשל"ט,
"סנג'ק ירושלים במאה ה-ט"ז -התיישבות כפרית ומגמות דמוגרפיות" ,בתוך :א' כהן (עורך),
פרקים בתולדותירושלים בראשית התקופה העות'מנית,ירושלים ,עמ' .92-61
.17-9
כוכבי מ',1973 ,
א
י
ה
ד
"חירבת רבו
:
ך
ו
ת
ב
ת
ו
ר
י
פ
ח
,
"
ר
י
ב
ד
,
)
ך
ר
ו
ע
(
,
ב
י
ב
א
ל
ת
,
ם
י
ר
ק
ח
מ
ו
'
י
עמ'
אהרוני
'ופינקלשטייןי' ,תשנ"ג,
מגןי
סקרארכיאולוגי בארץבנימין ,ירושלים.
.76-49
מייטליסי'
,תשמ"ט;
התיישבות חקלאית בשלהי תקופת הברזל בסביבותירושלים ,עבודה גמר לתואר מוסמך של
האוניברסיטה העבריתבירושלים.
מייטליסי'
,תשנ"ז;
"מעמדה
ה
ז
נ
ו
ר
ב
ה
בתקופת
ם
י
ל
ש
ו
ר
י
של
ר
ו
א
ל
1
1
ה
נ
ו
כ
י
ת
ה
הממצאים
:
ך
ו
ת
ב
הארכיאולוגיים",
י'
אשל(עורךן ,מחקרי יהודה ושומרון,דברי הכנסהשישי ,קדומים-אריאל ,עמ' .16-11
מייטליסי' ,תשנ"ח,
הרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה ,חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של
אוניברסיטת תל-אביב ,תל-אביב.
מייטליסי' ,תשס"ב,
תקופת
הברונזה התיכונהלכלי תקופת הברזל 1בשומרון ,ומשמעותו
"על הדמיון המפתיעביןכלי
להבנת תקופת הברונזה המאוחרת בהר" ,מחקרי יהודה ושומרון,תקצירי הרצאות ,אריאל ,עמ'
.34-33
מייטליסי' ,תשס"ד,
ם
י
"סביבות ירושל
בתקופת
ה
ז
נ
ו
ר
ב
ה
התיכונה ב ובתקופת הברזל ב -מחקר משווה" ,בתוך:י'
,אריאל ,עמ' 34-27
אשל(עורךן ,מחקרייהודה ושומרון ,קובץיג
עופר א',1990 ,
"הר יהודה המקראי מנוודות לממלכה לאומית" ,בתוך :נ' נאמן,וי' פינקלשטיין (עורכים),
מנוודות למלוכה,ירושלים ,עמ' .215-214
19
יצחק מייטליס
, תשנ"ד,'עופרא
חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה של אוניברסיטת,הר יהודה בתקופת המקרא
.אביב- תל,אביב-תל
,1986 ,
'פינקלשטייןי
.אביב- תל,הארכיאולוגיה של תקופת ההתנחלות והשופטים
תש"לן,'' ושמואלי א
קרסוןי
.אביב- תל, דמותה שלעיר הררית- חברון
ן1977 ,''ד
רון צ'י
.אביב- תל,המלונותכביטוי לחקלאות המדרגותבהרייהודה ושומרון
, תשמ"א,'שמואלי א
.אביב- תל,קץ הנוודות
Chisholm 54., 1962;
וא"אאSettlement and Land (ise, London.
Edelstein )3, Milevski נ.11 Aurant 5., 1998;
"Villages, Terraces and Stones Mounds, Excavations 81 Manhat, Jerusalem 19871989", IAA Reports, 3.
Finkelstein 1., 1988-1989;
"The Land of Ephraim Survey 1980-1987: Preliminary Report", TelAviv, 15-16,
קק. 117-183.
Finkelstein 1., 1993;
"The 50ס10-Political Organization of the Central א111 Country תוthe Second
Millennium BCE", 1מ: ג. Biran, 11 [. Aviram )045.(, Biblical Archaeology
Today, Proc. Second /וא. Congn- וושBiblical Archaeology, Jerusalem, קק. 110131.
Kelso [.]. 1968;
"The Excavation Of Bethel )1934-1960(", AASOR, 39.
Kochavi ן4., 1975;
"The First Two Seasons of Excavations 8) Aphek-Antipatris", Tel עועיו,2, קק.
17-42.
Rowton 14.8., 1973;
"Urban Autonomy מג8 Nomadic Environment", 7"א5, 32, קק. 201-215.
Sellers O.R. 1933;
The Citadel ofBeth-Zur, Philadelphia.
Sellers O.R. 1.968
"The 1957 Excavations 8) Beth 2"זע, AASOR, 38.