סביבותירושלים בתקופתהברונזה
התיכונהב ובתקופתהברזל ב -מחקר
משווה
יצחקמייטליס
מכללת הרצוג ,אלון שבות
מחקרייהודהושומרון קובץיג -תשס"ד
דעת -אתרלימודייהדותורוח
שנישיאי התיישבותהיו באזור ירושלים בתקופות המקראיות :הראשון בתקופת הברונזה
התיכונה ב במאות ה 18-וה 17-לפנה"ס ,והשני בתקופת הברזל ב ,במאות השמינית
והשביעית לפנה"ס .מחקר השטח שנעשה באינטנסיביות רבה בסוף שנות ה 80-ובראשית
שנות ה 90-של המאה ה ,20-העלה תוצאות חשובות להכרת הפריפריה החקלאית של
ירושלים בתקופות השונות.
התחוםהגאוגרפי של המחקר
מחקר השטח נעשה בעיקר בתחוםהמוניציפלי של העיר ירושלים .תחום זה חופף בחלקו
הגדול את העורף החקלאי של ירושלים הקדומה ,שהיה ככל הנראה ,ברדיוס של כ 6-ק"מ
סביב לירושלים הקדומה(עיר-דוד והעיר העתיקה) .טווח זה סביר לקיום יוממות (אפרת,
.)77 ,1979באזור זה התגלו עשרות אתרים מתקופות הברונזה התיכונה ב והברזל ב,
המלמדים עלפעילותאינטנסיביתסביבלעיר.
תולדות המחקר
המחקר המשווה מתבסס על מחקרים ,סקרים וחפירות של חוקרים שונים .החפירה
הראשונה נערכה בתל אל-פול המזוהה ,ככל הנראה ,עם גבעה (גבעת שאול ,גבעתבנימין,
.(Albright, 1924; Lapp, 1978את החפירה השנייה ערך ברמת רחל בשנות ה60-
אהרוני ( .(Aharony, 1962; 1964בשנות ה 80-חפר ג' ברקאי ברמת רחל ,אך ממצאי
החפירה טרם פורסמו .בתקופת המחקר האינטנסיבי ,שהחלה כאמור בסוף שנות ה,80-
נחפרו האתרים הבאים :אתר מנחת ( 81., 1998וט ,(Edelsteinנחל רפאים(אייזנברג,
תשנ"ד) ,נחלזמרי(יוגב,1985 ,מייטליס ,תשמ"ט; תשנ"ב ,תשנ"גן תשנ"ח) .בשנים האחרונות
נחפר גם האתר במוצא(דה-גרוטוגרינהוט ,תשנ"ה) .בנוסף לכך נערכו סקריםאינטנסיביים
וחפירות של אתריס קטניםנוספים ,שהיו מיושבים בתקופות הנדונות(מייטליס ,תשמ"ט,
,תש"ס).
תשנ"חןפייג
מהפרסומים הללו עולה ,שסביב לעיר ירושלים הייתה טבעת יישובים ברדיוס של
כ 7-6-ק"מ,וכיקיים מתאםבין מיקומם של אתרי תקופת הברזל בלבין מיקומם של
28
יצחק מייטליס
אתרים מתקופת הברונזה התיכונה (מפה .)1במקומות ,מסוימים התברר ,כי מתחת
לטהסות חקלאיות מתקופת הברזל ב התקיימו יישובים מתקופת הברונזה התיכונה
ומתקופת הברונזההביניימית .תופעהזו התגלתה באתרים לאורך נחל רפאים ובנחל זמרי
מצפון-מזרחלירושלים.
החפיפה במיקומם של אתרים שהתקיימו בשתי התקופות מאפשרת לערוך מחקר
משווה ,שידון בשאלה אםניתן ללמוד מכך על האוכלוסייה ,שחייתה בסביבות ירושלים
בתקופות האלה,ועלמאפייני ההתיישבות באזור זהבשתי התקופות.
להלןיובאועיקריהנתוניםהידועים על התקופות הללו ,ולאחר מכןיובאדיון במשמעות
הנתונים.
ק:'5ו-מ
י
י
ץר"
ע"א
חווה א4
/בגבעה
/
]–
ר]-
א-זעיים
..
חהילונה
,ן
/הצרפתית
אנ
/מצולה
שש
ושתקופת
הקרזל
1
א4
-יין
היייי
ירושלים בתקופת
"
1
ג
י האומת
בניינ
ליקויי
ן
מיצא
.1 ,רושליםבמיופתהברזל
-4
עין5-ל*ם4
4 – – – -
'*~ל-84
-נליק-,
/
/
48 4 ' /מנחת
_
-
/
*
מקרא:
-יישוג
ג,תצנאפמ
טתקופתהגריל ב
ינ__]
כ,-מרא4-ימ'ס
רמת רחל
חצר
אנ מתקופת הברזל ב
אתר מתקופת
הברינזה התיכונה
א4
*4
8צודהצגילה
ולמצודה
מתקופת הברזל
מפה :1תפרוסתהיישוביםסביבירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב ובתקופת הברזל ב
מקור:מייטליס ,תשנ"ב.
סביבותירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב ובתקופת הברזל ב -מחקר משווה
תקופת הברונזההשינונה ב
העיר ירושלים הייתה בתקופות הברונזה התיכונה ב העיד הגדולה ביותר בהרי יהודה.
שטחה נאמד בכ 70-דונם .אמנם היא לא התקרבה לגודל הערים באזוריםמישוריים ,כמו
מגידו ,חצור ,אשקלון ואחרים ,אולם ביחס לאתרי ההר היה שטחה גדולפישניים לערך
,מייטליס ,תשנ"ז) .אין ספק שניתן להגדירהכעיר החשובה באזור ההר .סביבה התקיימו
יישובים ברדיוס של כ 5-ק"מ ,בעיקר בצפון ,במערב ובדרום-מערב .בדרום ובמזרח
לירושלים לא התגלויישובים מתקופהזו.
נראהכי קיימת חוקיות במיקוםהיישובים -הם מוקמו בשליש התחתון של המדרון,
בניגוד למקובל בארץ-ישראל ,שבה היישובים בהר שכנו ,בדרך-כלל ,על הפסגה .קרוב
לוודאיכי אנשיהיישוביםעיבדו את הקרקעות בעמקים ונהנו ממעיינות ,שנבעו בתחתית
המדרון .לאור המיקום שלהיישובים מסתבר ,שנושא הביטחון לאהיווה גורם משמעותי,
ותושבי האזור לא חששולגורביישובי פרזות במקומותנמוכים.
ניתוח של המאפיינים הארכיטקטוניים שלשנייישובים סמוכים בנחל רפאים :מנחת
ועמק רפאים ,מלמד עלשוני משמעותיביןשניהיישובים.
מנחת
נראה ,כלהיישוב היה מוקף מבנים צמודים,
מתכנית האתר (11, 1998ם שט
י(
Ed
כשהקירות החיצוניים של n
ם~משמשים כקו ביצור (שטחים מס' ,800 ,700
eר
יeiהtמsגlו
חדר
.)1000בנוסף ,בשטח 100ניתן לשחזר שער בן שישה תאים ,שהשתמר חלקית,ולפיכךאי
אפשר לעמוד על תכניתו המקורית במלואה .בשוליים הדרומיים והמזרחיים של האתר
ניתן לזהות מבנים מתוכננים צמודים זה לזה ,היוצרים קו הגנה .במרכז האתר לאניכר
תכנון כלשהו .לא כל השטח נחפר ,בעיקר חלקו הצפוני ,התרשמות החופר (בשיחה
בעל-פה עמו)היא ,שבמרכז השטחניצבו מבניםנוספים; אךרובו ככולוהיהדליללמדי.
השער שהתגלה במנחתאופייני לתקופת הברונזה התיכונה בלבנט וכן גם קו ההגנה,
שהיה מורכב משורת מבנים צמודה (מייטליס ,תשנ"ח .)57 ,תכנית המבנים ההיקפיים
במנחת היא אחידה ,ושטח כל.בית היה 200-100מ",ר .נתון זה מצביע על חברה שבה
התא הבסיסי הוא המשפחההגרעינית .נראה אפוא ,שהיישוב במנחת התאיםלאוכלוסייה
בעלת ארגון חברתי ברמה גבוהה ובעלת רקעעירוני ,שתכננה אתבתיה נך שישמשו גם כקו
הגנה שלהיישוב.
נחל רפאים
לעומת האתר במנחת,שניכרבו תכנון המצביע עלאוכלוסייה מגובשת ,בולטהיישוב בנחל
רפאים
בחוסרל.תכנתו .הואבנוי מקבצי מבנים המפוזריםעל-פני מאות מטרים לאורךקווי
הגובה ,במקבי לאפיק של נחל רפאים .שטחם של רוב המבנים היה גדול מאוד ,חלקם
הגיע לכ 600-מ"ר ,ונראה שכל אחד מהם אכלס בנים מקבוצת שארות אחת ,כלומר -
חמולה .יישוב זה הוא כנראה תוצאה של תהליך התיישבות ספרטני בתקופה של ביטחון
יחסי .אין לו קו הגנה כלשהו ,ואף לא מרכז מוגדר .עלפי מבנהו וגודלו נראה,כי הקשר
בתוך המשפחה המורחבת היה חזק ביותר .הערכת היחסבין השטח הבנוי לשטח הריק
ביישוב והשוואת הכתוניסליישובים מסורתייםבניימינו,יש בהןכדי להדגיש אתדלילותו
שלהיישוב.
29
יצחק מייטליס
היקף השטחהבנוי שנחפר בנחל רפאים הוא כ 7-דונמים(כולל שטחיםבנויים אך בלתי
מקורים) .אםנניח שלא כל המבנים התגלו,ניתן להעריך את השטחהבנוי בכ 10-דונמים,
מתוך 55-50דונמים -שטחו הכולל של האתר .משמעותו שלנתון זההיא ,שהשטחהבנוי
לאהגיע אףלכדי 20%משטח האתר.
תצפיות שערכה קרמר בכפרים באיראן ובטורקיה ,מלמדות על שיעור גבוה יותר
(55%-32%ן של שטחבנוי ( .(Kramer, 1982, 252-253ליישוב מטיפוס זהאין מקבילות
בתקופות הברונזה ובתקופת הברזל ,אך דגם זה דומה להפליא לצורת התיישבות
שהתפתחה בראשית המאה ה 20-בהרי ירושלים ,המכונה "יישוב כפרי-בדווי" (שמואלי,
.)92 ,1973
במחקרו של א' שמואלי על התנחלות נוודים במרחב ירושלים במאה ה ,20-מתוארת
חדירת שבטים נודדיםבין כפרי הקבע(בין אבו-דים לבית-סחור) ותהליך התנחלותם.
היישוב הכפרי הבדווי מתואר כבעל דגם מפוזר ,חסר מרכז מוגדר ובעל מבנים מועטים
לשירותים .ריכוזי הבתים שבו,פזורים בשטחואין רציפות גאוגרפיתביניהם (שם) .כמו-כן
מודגש ,שביישוב בולטות קבוצות מבנים ,שכל אחת מהן משמשת ,על-פי רוב ,קבוצת
שארות .כאשרבן משפחה התחתן נהגולהוסיף חדר למבנההקיים (שם.)469 ,
במבנה הבודד-ניכריםמאפיינים אחדים ,שבהםניתן לראות את עקבותיה של תכנית
האוהל .המבנים מחולקים ליחידות משנה,ואין קשרפנימיבין החללים של כל אחד מן
המבנים (שם125 ,ן .שמואלי טען (תשל"ט) ,שדגםהיישוב הכפרי הבדווי נראה בכל מקום
שבו קיימת תופעה זו ,ללא קשר לטופוגרפיה ,אך הוא מתרכז בעיקר לאורךצירי דרכים.
השוואהבין תכנית האתר בנחל רפאים לאלה שלהיישוביםהכפריים הבדווים ,מלמדת על
דמיון רבהןבפיזור המבנים והןבתכניות של חלק ממבני המגורים(מייטליס ,תשנ"ח ,מפות
3ו.)4-
גם בנחל רפאים קיימות מסגרות-משנה (ראו תכנית אצל אייזנברג ,תשנ"ד) .הקבוצה
המערבית ,כוללת את השטחים מס' ,1700 ,1500 ,1300 ,500 ,400 ,300 ,200ובה מבנים
עם שורות של חדרים ,מבנים בתכנית "בית-חצר" (שטח מס' 400ן ,ומבנים בעלי תכנית
מיוחדת בשטחים מס' 300ו .500-אפשר שבאזור זה התרכזהתעשייתכלי החרס ,שכן שם
התגלוחלקיאובניים .קבוצת המבנים המרכזית נמצאת במרחק-מה מן הקבוצה המערבית,
והיא כוללת את השטחים מס' 1100 ,800 ,700ו .1200-המרחקבין הקבוצה המערבית
למבנה הקרוב ביותר בקבוצה המרכזית (מס' )1200הוא כ 110-מ' .מרחקים דומים נמדדו
בין קבוצות של מבנים בכפרבדווי.
כל המבנים בקבוצה המרכזית בנויים שורות חדרים ,האופייניים למבנים של הכפר
הבדווי .נראהכי כל אימת שהתעורר צורך להקים יחידת מגורים נוספת ,נבנו חדרים
נוספים בצמוד למבנה הקיים .מכלאת אבן עגולה,אופיינית אף היא לשלב ההתנחלות של
ן ואחרים ,תשל"ט ,)662 ,נמצאה בסמוך לבית בשטח מס' .1200
הבדווים(עמיר
במרחק
של
קבוצת המבנים המזרחית נמצאת בשטח מסי ,1600מעבר לנחל מנחת,
כ 250-מי מן הקבוצה המרכזית .בשל היעדר נתונים,אין באפשרותנו לקבוע אם המבנה
היה בודד או שהיו מבנים נוספים סביבון אפשר שהיה קשור למבנים שהתגלו בחירבת
א-ראם .ראוי לציין ,שתכנית הבית דומה לתכניות הבתים בקבוצה המרכזית ,כלומר,
חדרים צמודיםהבנויים לאורך קווי-הגובה.
.בדיקת תפרוסת המבנים ביחידות המשנה בכפר הבדווי ,מלמדת על חוסר-אחידות
בולט .מספר המבנים בתוך יחידות המשנה הוא 10עד כ .50-צפיפותם הייתהבין מבנה
אחד לדונם עד למבנה אחד ל 4-דונמים .הצפיפות ביחידה המערבית בנחל רפאיםהייתה
מבנה אחד ל 3-עד 4דונמים.
סביבותירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב ובתקופת הברזל ב -מחקר משווה
קרובלוודאישיישוב זה הוא דוגמה לצורת התיישבות שכונתה "חצר" ,שהייתהקיימת
גם באזורים אחרים במזרח-התיכון .א' מלמטציין,כי בתעודות מארי מוזכר מונח זה
בקשר לשבטי בניימין ,ששכנו ליד נהר בליח' בצפון סוריה (מלמט ,תשכ"ג) .עוד העיר
מלמט (שם) ,שהמקראציין צורת התנחלות זו בזיקה למגוריהם של שבטי נוודים או
נוודים-למחצה (בראשית כה:טז ,דברים ב:כג ,ישעיהו מב:יא) ,וכןכי היסוד חצר שכיח
בשמות יישובים בצפון הנגב ,כמו חצר שועל וחצר סוסה (יהושע יט:ג-ה ,על יישובים
בצפון-מערבהנגב ,שהוגדרועל-ידי החופר כ"חצרים" ,ראו :גופנא,תשכ"ג ,תשכ"ו).
אםהזיהוי אכןנכון,ניתןלהגדיר את המושג חצר ,כשם כולל לקבוצות מבנים הפזורים
בשטח ,אם כצורת התנחלות ואם כמבני חוה בודדים הסמוכים לערים .האחרונים
אופיינייםיותר לתקופת הברזל(מייטליס ,תשנ"ב ,תשנ"ד).
נחלזמרי
היישוב מתקופת הברונזה התיכונה בנחל זמרי נחפר באופן חלקיביותר ,ולכן קשה לעמוד
על תכניתו הכללית .עם זאת ,נראהכייישוב זההיה מרוכזעל-פני מספר טרסות ,ולמעשה
נחפרו רק שתי הטרסות העליונות .שטחו של האתר מוערך בכ 15-דונם .בחפירה נמצאו
שלושיחידות מגורים הסמוכותזו לזו:יחידה גדולה (כ 400-מ"ר) בעלת רמתבנייה גבוהה
למדי (שטח ג) ,ושתי יחידות מגורים קטנות (בשטחים גו ו-דן ראו מייטליס ,תשנ"ח).
תכניתן הכוללת אמנם אינה ברורה ואיכותבנייתן נמוכה ,אולםנתונים אלה מצביעים על
כך ,שהמבנה החברתי של האוכלוסייה במקום היה דומהיותר לזה שבמנחת מאשר לנחל
רפאים .המבנים שנחפרוהיו קבורים תחת טרסות חקלאיות מתקופת הברזל.
לסיכום ,בחלקההשני של תקופת הברונזה התיכונה 11התיישבו באזורירושלים גורמים
שונים ,חלקם נוודים ,וחלקםכפי הנראה בעלי רקעעירוני או כפרי ,שהתנחלו במקומות
שופעי-מים וקרקע חקלאית .בניגוד לאתר נחל רפאים ,המשמש דוגמה בולטת להתיישבות
ספונטנית ללא תכנון,הרי שבאתר מנחתניכר תכנון מסוים בקווי-המתארהחיצוניים .אך
גם במנחת חסריםרכיבים חשובים,כגון ארגון רחובותפנימי ומערכתניקוזותיעול .תכנון
היישובים במנחת ובנחל זמרי מלמד ,שבמקום התגוררה אוכלוסייה מגובשת למדי בעלת
יכולת ארגון ,ואילו מצורת האתר בנחל רפאים ניתן להסיק,כי תושביו חיו במסגרות
חמולתיות ,כשהקשרבין החמולותהיה רופףלמדי.
ונקופת הברזל ב
חשיבותה שלירושלים בתקופהזו לאהייתה אזורית בלבד ,אלאהיאהייתהעיר בירה של
ממלכה ,בעלת צבא ,מינהל וקשרי מסחר .שטחה של ירושלים הגיע ככל הנראה לכ1000-
דונם (ברקאי ,תשמ"ח) .ירושלים בתקופה זו הייתה ,ככל הנראה ,העיר הגדולה ביותר
בארץ-ישראל " -העיררבתי עם"(איכה ,א:א) .משלושתעבריה התפתחה מערכתיישובים
ענפה ,ורק ממזרחלעיר באזור השחון-למחצה (ספר מדבר יהודה) ,לא נמצאויישובי קבע.
בתקופהזו,שהייתה ככל הנראה תקופה של שלום(מייטליס,תשנ"ג ,פאוסט,תשנ"זן,יישובי
הקבע שכנו על הפסגות (פרט למוצא) .קשה לעמוד על תכניתהיישובים,מכיוון שרובם לא
נחפרו ,ובשלושת האתרים שנחפרו (תל אל-פול ,רמת רחל ,אל-בורג' בשכונת רמות - 06
' שילה על
חפירה שממצאיה טרם פורסמו) תמונת היישוב לא ברורה .מהמחקרים שלי
יהיישובים ברחבי הארץהיו דומיםלמדי בתקופהזו ,למשל:
יישובי תקופת הברזל עלה,כ
תל בית-מירסים ,בית-שמש ,תל א-נצבה ,ותל-שבע (.(Herzog, 1997; Shiloh, 1978
31
.32
יצחק מייטליס
כזבוב היישובים התגלו בתים בודדים בלב שטחים חקלאיים .ניתן לכנותם בלשוננו -
חוות .ייתכן שבלשון המקראית ,בתים מפוזריםובודדים באותהיחידת שטח נקראו גם הם
"חצרים"',כלשון המקרא" :ובתי החצרים אשראיו להם חומה סביב על שדה הארץ יחשב"
(ויקרא כה:לאן .המבניםהיו חלק אינטגרלי מן המערכת המקלאית ולאניתן היה למכור
בית ללא השדה שסביבו .את הבתים מאפיינת אחידות ,והם .בדרך-כלל בתי ארבעה
מרחבים(מייטליס ,תשמ"ט ,תשנ"ד ,פאוסט ,תשנ"ז) .מיקומם של בתים אלה היה בשליש
התחתון של המדרון ,בסמוךליישובי תקופת הברונזה התיכונה אועל-גביהם .סמוך לבתים
התגלו טרסות רבות ובורות מים (בנחל רפאים לא התגלו בורות ,אולי בשל הקרבה
למעיינות בנחל) .בנוסף לכך ,התגלו בחר' א-ראת בנחל רפאים ,בנחל זמרי ובחווה בגבעה
ן(מייטליס ,תשמ"ט ,תשנ"ג).
הצרפתית ,גתותליי
אנו רואים ,אםכן ,שבשלהי תקופת הבית הראשון התקיים מדרגעירוני באזורירושלים:
עיר מרכזית (ירושלים) ,יישובים קטנים יותר (תל אל-פול ,ענתות ,רמת-רחל ,אל-בורג',
מנחת ומוצא) ,וביניהם התקיימו מבנים בודדים (חר'בת א-ראם ,נחל זמרי ,האתר בגבעה
הצרפתית ,ואתר בשכונת בית-צפאפה,פייג ,תשנ"ה) .המדרגהעירוני ,האחידות בתכניות
הבתים ,והמתקנים החקלאיים מלמדיכ על ארגון חברתי ברמה גבוהה .בנוסף לטבעת
היישובים שהתפתחו סביב ירושלים באופן טבעי ,הוקמה ככל הנראה גם מערכת מצודות
ממלכתיות בעלות תפקיד הגנתי .מצודות אלו הוקמו בנקודות השולטות עלצירי התנועה
המרכזיים .כך ,למשל ,הוקמו המצודות בגבעה הצרפתית ,ברמת-רחל ובאבו-דיםן
.(Barkay, 01 81., 2002
טירם
קייםדמיון מסוים באופן ההתיישבותבין שתי התקופות :הברונזה התיכונה ב והברזל ב.
סביב העיר המרכזית התקיימו יישובים ששימשו כעורף חקלאי לעיר המרכזית .בשתי
התקופות נבנורובהיישובים במקומות סמוכים זה לזה ,אולם נראתכיהשוניביניהםהיה
רב ביותר .יישובי העורף החקלאי בתקופת הברונזה התיכונה לא היו קטנים בשטחם
במובהק משטחהעיר המרכזית המבוצרת .לעומת זאת ,הפערביןירושליםעיר הבירה של
י .20יישובי תקופת הברזל
ימי הבית הראשוןלביןיישוביהלוויין,היהגדולביותר ,בערךפ
התמקמו בהר ותכניותיהם היו ,ככל הנראה ,דומות .לעומת זאת ,בתקופת הברונזה
התיכונה היישובים שכנו על מדרונות ,ולכל אחדהייתה תכנית שונה ,כך שלא ניכרת בהם
יד מכוונת .מיקומם שליישובי תקופת הברונזה התיכונה בשליש התחתון של המדרון,
מלמד על היעדר טרסות חקלאיות בתקופה זו .השטח המעובד של היישובים היה ,ככל
הנראה ,בעמקיםהפוריים .לאורניתוח ההבדליםביןהיישוב במנחתליישוב בנחל רפאים,
נראהכי בתקופת הברונזה התיכונה האוכלוסייה באזורהייתה הטרוגנית ,בעוד שבתקופת
הברזל האוכלוסייה הייתה הומוגנית .זאת ,על-פי האחידות במבנים שהתגלו .בתקופת
הברזל נמצאו חוות חקלאיות פזורות בשטח ,חלקן על-גבי יישובים מתקופת הברונזה
התיכונה .חוות אלו כללובתי ארבעה מרחבים ,בורותמים ,טרסות ,וגתותליין(ראוילציין,
שבאל-בורג' התגלה בית-בד) .לעומת זאת ,בתקופת הברונזה התיכונה לא נמצאו כל
הרכיבים הללו .בתקופת הברזלהיו גסיישובים מדרוםלעיר ,בעוד שלא נמצאויישובים
מתקופת הברונזה התיכונה מדרום לירושלים .חוות חקלאיות מתקופת הברזל גם נבנו
בספר המדבר ,כמו האתר שסקרתי בא-זעים במורדות המזרחיים של הר-הצופים
,תשמ"ט 31 ,ולוח .)17
,מייטליס
סביבותירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ב ובתקופת הברזל ב -מחקר משתה
גכ) אםקייםדמיון בתפרוסת המרחבית שלהיישובים ,בשלהי תקופת הברזל עבר האזור
מהפכהיישוביתונופית .המהפכה התבטאה במערכתהגנתיתסביבירושלים ובמדרגיישובי
מפותח ,המלמד על כוחארגוני בעליכולת .כןהיא התבטאה בטרסות חקלאיות שהרחיבו
את שטחיהעיבוד ,בבורותמים ובקיומם של מתקניםחקלאיים מפותחיםיותר.
רשימת מקורות
אייזנברגע' ,תשנ"ד,
"נחל רפאים-כפר מתקופת הברונזה בדרום-מערבירושלים",קדמוניות ,103-104 ,עמ' .95-82
אפרת א';1979 ,
יסודותהגיאוגרפיההעירונית ,תל-אביב.
ברקאיג' ,תשמ"ח,
"ירושליםכעיר ראשה" ,בתוך :ש'בונימוביץ ,מ'כוכבי וא' כשר(עורכיסן,יישובים ,אוכלוסייה
וכלכלה בארץ-ישראל.בעתהעתיקה ,תל-אביב ,עמ' .125-124
גזפנאר' ,תשכ"גן
'"חצרים' בנגב הצפוני",ידיעות,
כז ,עמ' .180-173
גופנאר' ,תשכ"ה
'"החצרים' בדרום פלשת בתקופת הברזל א'",עתיקות,ג ,עמ' .51-44
דה גרוט א' וגרינהוט צ' תשנ"הן
"מוצא" ,חדשותארכיאולוגיות ,קג ,עמ'
.74-73
יוג
ב א';1985 ,
חדשותארכיאולוגיות,
מייטליסי'
,תשמ"ט;
התיישבות חקלאית בסביבות ירושלים בשלהי תקופת הברזל ,עבודת גמר לתואר מוסמך,
האוניברסיטה העבריתבירושלים).
פז ,עמ' '.30-29
' תשנ"ב,
מייטליסי
"חקלאות החוות החקלאיותסביבירושלים בשלהיהבית הראשון"; בתוך :ש' דר(,עורך),חידושים
בחקר החקלאות ובכלכלה העתיקה של ארץ-ישראל ,הכנס השנים-עשר,אוניברסיטת,בר-אילן,
רמת-גן,עמ' .13-3
מייטליסי'
,תשנ"גן
י הבית הראשון" ,בתוך:
"ה"חצר" בנחלזמרי -למערךשימושי הקרקע באזורירושלים בסוףימ
,כרך שלישי ,עמ' .99-91
ז' ארליך(עורך) ,שומרוןיבנימין
מייטליסי' ,תשנ"ד,
'"בתי החצרים :,מערכות חקלאיות משלהי הבית הראשון",דברי הקונגרס העולמי האחד-עשר
למדעיהיהדות,ירושלים ,עמ' .62-55
,תשנ"ז,
מייטליסי'
"מעמדה של ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה 11לאור הממצאים הארכיאולוגים" ,בתוך:י'
אשל (עורך) ,מחקרי יהודהישומרון ,דברי הכנס השלשי ,המכללה האקדמית יהודה ושומרון,
אריאל ,עמ' .16-11
מייטליסי' ,תשנ"ח,
הרי יהודה בתקופת הברונזה התיכונה ,חיבור לשם קבלת תואר דוקטור ,אוניברסיטת
תל-אביב ,תל-אביב.
מלמט א' ,תשכ"ג,
,כז ,עמ' .184-181
"חצרים במקרא ובמארי",ידיעות
3ן
34
יצחק מייטליס
עמירןדי ,שנערדיובן דודאי ,תשל"טן
"ישובי הבדווים בבקעת באר שבע" ,בתוךאי שמואליוי' גרדום(עורכים ,שפר הנגב ,תל-אביב,
עמ' .665-625
פאוסט א' ,תשנ"ז,
"השפעתגידול שלירושלים בשלהי תקופת הברזל על צורותהיישוב הכפרי שסביבה" ,קתדרה,
,84עמי .62-53
פייגנ' ,תשנ"ה,
"היישוב החקלאי בסביבות ירושלים בתקופת הברזל ב" ,בתוך :ז' ספראי וא' פאוסט (עורכיסן,
חידושים בחקרירושלים,דברי הכנס הראשון ,אוניברסיטת בר-אילן ,רמתגן ,עמ' .6-5
פיי
גנ' ,תש"סן
"סביבות ירושלים בתקופת הברזל ב' (תקופת המלוכה)" ,בתוך :ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים),
ספרירושלים ,תקופת המקרא,ירושלים ,עמ' .409-387
שמואלי א',1973 ,
התנחלות נוודים במרחב ירושלים
במאה העשרים ,חיבור > owקבלת תואר דוקטור,
האוניברסיטה העברית בירושלים.
שמואלי א' ,תשל"ט,
"התנחלות הבדווים של הנגב כחלק מתהליך ההתנחלות של הבדווים בארץ-ישראל" ,בתוך :א'
' גרדוס(עורכיסן ,ארץ הנגב ,תל אביב ,עמ' .688-673
שמואליוי
;,.,1962ר Aharony
Ramat Ra?el 1,Seasons 1959-[960, Rome.ןם Excavations
;.,1964ור Aharony
Excavations
.
1 Ramat Raם e
m?~)1 11,SeaFons
o 7967-7962,R
Albright
י1924
.,ע.זי
-Stlul)1 AASOR, 4.
Excavatios
~F?l (Gibea ofזש2-שז !ם and Results
)
[
.
,
;!Tal )(., 2002נ).ע Barkay Fantalkin
. 49-71.קק Age Fortress North ofJerusaelm", BASOR, 328,ממן )Lateע"
;Aurant 5., 1998ןנ Edelstein );, Milevski 1.
"Villages, Terraces and Stone Mounds, Excavations 81 Manahat, Jerusalem 1987, IAA Reports, 3.י'1989
;Herzog 2., 1997
[ Sociaצון Ancient Israel andמThe Archaeology Of c~ry Urban Planning 2
Implicarion, Monograph Series of the Institute of Archaeology of 781-Aviv
University, 13, Tel-Aviv.
;4.1,., 1978ן Lapp
F?lSThe Excavationsזש,TellםThe ThiRrd CampaignO
,
A 0,7964,A
45.
;., 1982נ) Kramer
Vi[[age Ethnoarchaeology, New York.
;., 1978ורח5"110
, 28,זן the Israelite city", /מ the Development of Town Planning 1מ"Elements 1
. 38-51.קק
.