ד. חולה שיגעון מוגדר כחולה שיש בו סכנה, כיוון שאין בו דעת, ופעמים שמסתכן להרוג את עצמו. לכן אישה שיש חשש שהיריון או הולדת ילד יגרמו לה למחלת נפש, מותר לה למנוע היריון אף באמצעים שהותרו רק במקרים של פיקוח נפש. גם חשש לדיכאון נחשב לסכנה.
ה. גם במקום שאין חשש למחלת נפש, אך האישה סובלת מעצבנות יתר עד כדי הכאת הילדים, יש מי שכתב שמצב כזה נחשב לחשש סכנה לאם ולילדים לעניין מניעת היריון.
ו. במקום של מתח נפשי, כגון אם עצבי האישה מתוחים עקב לידות תכופות, יש שהתירו מניעת היריון, אך דווקא באמצעים המותרים, כגון גלולות או התקן תוך רחמי. ויש מי שהתיר רק אם כבר קיימו פרייה ורבייה.
צער או חולשה של האישה
יהודית דביתהו דרבי חייא הוה לה צער לידה, שנאי מנא ואתיא לקמיה דרבי חייא, אמרה: אתתא מפקדא אפרייה ורבייה? אמר לה: לא. אזלא אשתיא סמא דעקרתא, לסוף איגלאי מילתא, אמר לה: איכו ילדת לי חדא כרסא אחריתא. יבמות סה, ב
תרגום: יהודית אשתו של רבי חייא היה לה צער לידה. שינתה בגדיה והתחפשה ובאה לפני רבי חייא, ושאלתהו: האם אשה מצווה על פרייה ורבייה? אמר לה: לא. הלכה ושתתה סם מעקר. בסופו של דבר התגלה העניין, אמר לה רבי חייא: חבל שלא ילדת לי עוד 'כרס' אחד.
ז. במקום שיש לאישה צער גדול כתוצאה מההיריון והלידה, מותר לה למנוע היריון באמצעים המותרים, כגון גלולות.
ח. יש מי שהגדיר חולשה גדולה של האישה כסכנה שמתירה לה למנוע היריון אפילו באמצעים בעייתיים, כגון דיאפרגמה.
ט. במקום חולשה בעלמא יש להתיר מניעת היריון כדי לאפשר לאישה להתחזק, ואפילו אם טרם קיימו פרייה ורבייה, אך דווקא באמצעים המותרים, כגון גלולות. ויש מי שהתיר למנוע היריון במקום חולשה באמצעים המותרים רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה.
חשש מהולדת ילדים עם מחלות תורשתיות או בעיות בריאותיות
י. במצב שבו יש חשש למחלה תורשתית חמורה שעלולה לגרום להולדת ילדים חולים שימותו זמן קצר לאחר לידתם, כגון טיי-זקס, מותר למנוע היריון באמצעים המותרים, כגון גלולות, והוא הדין גם במחלות תורשתיות שאינן גורמות למיתה אלא גורמות למומים חמורים או לפיגור שכלי. ויש מי שהתיר למנוע היריון רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה או שאחד מבני הזוג במצב נפשי קשה ועלול ליפול לדיכאון אם ייוולד להם ילד בעל מום. ויש מי שהתיר למנוע היריון באופן קבוע רק אם קיימו כבר פרייה ורבייה, אך התיר למנוע היריון באופן זמני, באמצעים המותרים, לצורך התאוששות נפשית אף על פי שלא קיימו עדיין פרייה ורבייה, במצב שבו נולד להם כבר ילד חולה.
יא. במקרים שבהם הותר למנוע היריון עקב החשש להולדת ילדים חולים או בעלי מום, ואין אפשרות להשתמש באמצעים המותרים, יש שהתירו למנוע היריון אפילו באמצעים בעייתיים, כגון דיאפרגמה, ויש מי שאסר.
יב. למעשה, כיוון שהיום אפשר למנוע הולדת ילדים חולים במחלות תורשתיות על ידי הפריה חוץ גופית וברירת עוברים באמצעות אבחון גנטי טרום השרשתי אין לבני הזוג להימנע מקיום פרייה ורבייה, ובזמן שאינם מטופלים הם רשאים למנוע היריון.
יג. כאשר יש חשש שהיריון בפרק זמן מסוים עלול לגרום להולדת תינוק פגוע, כגון אישה שצריכה לעבור צילומי רנטגן או אישה שמקבלת תרופה האסורה לשימוש בהיריון ועלולה לפגוע בעובר במשך תקופה מסוימת, יש שהורו שאפילו כשמדובר בסיכון קטן יחסית, אם האישה חוששת, מותר לה למנוע היריון באופן זמני באמצעים המותרים, עד לסיום פרק הזמן שבו קיים החשש.
צורך לטפל בילדים חולים
יד. יש מי שאסר למנוע היריון אצל אישה שיש לה בת מאושפזת בגלל מחלה ממאירה קשה וממושכת, אף על פי שתצטרך להיות עם בתה בבית החולים, והיריון ולידת ילד נוסף בשלב זה יקשו עליה, מפני שאנשים אחרים יכולים לדאוג לבתה החולה. ויש מי שכתב שאם קיימו כבר פרייה ורבייה, יש מקום להקל.
חשש מהולדת ילדים עם בעיות חינוכיות
מצאתי במדרש (ילקוט שמעוני, בראשית, רמז מג) שאמר, וזה לשונם: הסתכל נח שהם מכעיסים להקב"ה. אמר: מה לי להשתדל בפרייה ורבייה?! לפיכך לא הוליד עד ת"ק שנה. אמר: ימות האיש בלא בנים? וה' אמר: "פְּרוּ וּרְבוּ"! מיד נזקק לפרייה ורבייה. הרי כי הולידם לצד קיום המין לבד. וראיתי לדקדק הכתוב לדברי המדרש על זה הדרך: "אֶת הָאֱלֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו, ט) – פירוש: שראה שהיה קרוב ללכת בדרך כל הארץ לזה תכף נשא ויולד ג' בנים. או על זה הדרך: "אֶת הָאֱלֹהִים" – פירוש: לשון דיינות, הלך בבחינת הדין, וראה שיענש אם לא יקיים מצוות פרייה ורבייה, ולזה – "וַיּוֹלֶד". רבי חיים בן עטר, אור החיים, בראשית ו,י
לכבוד הרב… שליט"א
שימשתי כרופאה (יהודיה, שומרת תורה בסתר) ברוסיה הקומוניסטית. באה אלי אשה יהודיה צעירה שביקשה שאתן לה תרופות לפריון. האשה, שהייתה גם היא שומרת מצוות בסתר, שאלה אותי: 'בעצם, בשביל מי אני יולדת, בשביל סטאלין?! הרי הילדים שיוולדו יתחנכו אצל הקומוניסטים לכפירה, וקיים חשש גדול שיתבוללו בין הגויים, ואם כן, אולי עדיף שאשאר במצב הנוכחי?'.
מה היה עלי להשיב?
ד"ר ח. כגן
מתוך: הרב יצחק זילברשטיין, שיעורי תורה לרופאים, חלק ד, סימן רמו, עמ' 254
גידול ילדים הוא משימה מורכבת ודורשת כוחות נפש רבים מלבד המאמצים הגופניים והכלכליים הנדרשים לגידול ילדים. אך אין ספק שגידול ילדים עשוי לתת להורים שמחה ונחת וכוחות נפש עצומים. הסוגיה של בעיות אצל הילדים הקיימים והשלכותיה על הולדת ילדים נוספים מורכבת ביותר, מפני שאי אפשר ללמוד מהילדים הקיימים מה יהיה טיבם של הילדים הבאים. לעתים ילדים נוספים עלולים להכביד על ההורים שכבר עסוקים וטרודים בבעיות של הילדים הנוכחיים, אך לעתים הולדת ילדים נוספים מעצימה את הכוחות של ההורים ומאפשרת להם לטפל בצורה טובה ונכונה יותר בילדים שיש להם בעיות.
טו. אישה שאין בניה הולכים בדרך ישרה וחוששת שאם תוליד בנים נוספים יצאו אף הם לתרבות רעה, מותר לה למנוע היריון באמצעים המותרים, אך לא באמצעים הבעייתיים, כגון מוך. ויש מי שאסר ככלל למנוע היריון אף במקום שיש חשש לבעיות חינוכיות ואפילו אם כבר קיימו פרייה ורבייה.
בני זוג ללא מסוגלות הורית
טז. אם אין לבני הזוג מסוגלות הורית ברמה שפוטרת אותם ממצוות, בוודאי שמותר להם להשתמש באמצעים למניעת היריון, שכשלעצמם אין בהם איסור.
יז. אף אם הם ברמה שמחייבת אותם במצוות, אך יש חשש שלא יוכלו לטפל כראוי בילדים ולא יוכלו לספק את צורכיהם של ילדיהם העתידיים במידה סבירה, יש להתיר להם אמצעים למניעת היריון.