אגרת הקודש, מיוחס לרמב"ן

פברואר 12, 2018 · חינוך מיני

‫אגרת הקודש‬
‫מיוחס לרמב"ן‬

‫עיצוב‪ :‬זהבה גרליץ‬
‫כותרות‪ ,‬סיעוף ובחירת נוסח‪ :‬יהודה איזנברג‬
‫נוסח משולב‬
‫על פי דפוס סיליאה ‪1580‬‬
‫ודפוס סלוניקי ‪1575‬‬
‫תכלית הנישואין מאת רן כלילי ‪ -‬סקירה על תפיסות ביהדות על מטרת הנישואין‬

‫אתר דעת‬
‫תשע"ח‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪2‬‬

‫תוכן העניינים‬
‫איגרת הקודש ‪3……………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫פתיחה ‪3…………………. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫פרק א ‪3…………………….. ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫פרק ב‪ :‬בדרך הראשון ‪ -‬במהות החיבור ‪5…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫[נגד אריסטו ורמב"ם המדברים בגנות החיבור] ‪5………………………… …………………………..‬‬
‫[סוד הכרובים] ‪6………………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[החיבור – סוד בנין העולם וישותו] ‪7…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫פרק ג‪ :‬הדרך השני ‪ -‬בזמן החיבור ‪8………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫[עונת תלמידי חכמים] ‪8…………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[זמן החיבור] ‪9…………………………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫והחלק השני שהוא העונה מצד המזון ‪9……….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[בין צפון לדרום] ‪9……………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫והנני מבאר לך העניין‪10………………………. ………………………….. ………………………….. :‬‬
‫פרק ד‪ :‬הדרך השלישי ‪ -‬במזון הראוי ‪11……………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[אכילת בשר בעלי חיים] ‪11…………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[הקדמה‪ :‬סדר העיכול] ‪11………………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[השפעת המזון על הזרע] ‪12…………………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫והנני מוסר בידך מפתח גדול‪12………………. ………………………….. ………………………….. .‬‬
‫פרק ה‪ :‬בדרך הרביעי ‪ -‬בכוונת החיבור ‪13…………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[השפעת הדמיון על הנולד] ‪13…………………. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[דוגמאות] ‪14………… ………………………….. ………………………….. …………………………..‬‬
‫[איך המחשבה פועלת הצורה] ‪15……………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫[כל דבר שהחסידים מדבקים מחשבתם בו – מתקיים] ‪16………………. …………………………..‬‬
‫פרק ו‪ :‬בדרך חמישי ‪ -‬באיכות החיבור ‪17…………… ………………………….. …………………………..‬‬
‫["להכניסה בדברים המיישבים את הלב"] ‪17……………………………… …………………………..‬‬
‫["מהם אהבים מהם עגבים ומהם יראת שמים"] ‪18………………………. …………………………..‬‬
‫["אתה מדעתך תבין דרך כוונת ההנהגה"] ‪18…………………………….. …………………………..‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪3‬‬

‫איגרת הקודש‬
‫פתיחה‬
‫אגרת הקודש ששלח הרב הגאון המקובל הקדוש הגאון רבנו משה בר נחמן זצ"ל לאחד‬
‫החברים בעניין חיבור האדם אל אשתו‪.‬‬
‫יברכך ה' וישמרך אחי‪ ,‬להיותך זריז ומהיר לחקור על הדרכים אשר מהם תדע ידיעת יראת‬
‫שמים‪ ,‬ותוכל ללכת בדרכי האורה אל מול פני המנורה‪ ,‬כדי שתנצל מדרך האפלה המכשלת‬
‫את העיוורים אשר לא ראו פני המאורות המזהירות‪.‬‬
‫הנה בקשת ממני אחי להורות לך הדרך שבה יוכל האדם לעשות צרכיו ויהיו כולם לשם שמים‬
‫בעניין חיבור האדם אל אשתו‪ ,‬כדי לזכות לבנים בעלי הוראה ראויים לקבל את עול מלכות‬
‫שמים‪ .‬ובראותי מחשבותיך שהלכת על דרך האמת‪ ,‬אני אראה לך שערי צדק בעניין שתשיג‬
‫הכוונה בתורת השם יתעלה הנאמנה‪.‬‬
‫וכדי שתשיג בקשתך מהם‪ ,‬אסדר לך דברים פרקים מסודרים‪ .‬ואקדים לך הקדמות בזה‬
‫הפרק‪.‬‬

‫פרק א‬
‫דע אחי ישמרך ה'‪ ,‬כי בהיות אומתנו ישראל מיוחדת לש"י‪ ,‬הבדילנו בתורתו הקדושה מכל‬
‫האומות‪ ,‬כאשר הוא יתברך נבדל מכל מה שזולתו‪ .‬כאומרו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו"‪,‬‬
‫אמר במקום זה "עם זו יצרתי לי"‪ ,‬ונאמר במקום אחר "ה' אחד" – אחד בצורה‪ .‬וזה שאנו‬
‫אומרים "אתה אחד ושמך אחד‪ ,‬ומי כעמך ישראל גוי אחד בארץ"‪ ,‬כלומר‪ ,‬לי הבדלתיו להיות‬
‫מיוחד לכבודו‪ ,‬כאומרו‪" :‬ואבדיל אתכם מן העמים להיות לי"‪.‬‬
‫וכבר ידעת כי העבדים הנהגתם כפי מה שהם ראויים בהנהגת לאדוניהם‪ ,‬והנה ה' יתעלה‬
‫שהוא אדוננו ואנו עבדיו‪ ,‬הוא קדוש שאין כמוהו‪ ,‬וציווה אותנו להיות קדושים כאשר הוא‬
‫קדוש‪ .‬כמו שאמרו חכמינו ז"ל בפסוק "והלכת בדרכיו" ‪ -‬מה הוא קדוש אף אתה היה קדוש‪.‬‬
‫מה הוא חנון אף אתה היה חנון וכו'‪ .‬ואחר כך נמצאו ישראל שכל הנהגותיהם מיוסדות על‬
‫יחוד השם יתעלה‪ ,‬לפי שמתדמים אליו בכל מעשיהם‪ ,‬והוא אמרו יתעלה‪" :‬והתקדשתם‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪4‬‬

‫והייתם קדושים כי קדוש אני ה'"‪ .‬נמצא שכל מה שאנחנו עושים הטוב והישר‪ ,‬אנו מקדשים‬
‫שמו הגדול כאומרו‪" :‬ומי גוי גדול אשר לו חוקים ומשפטים צדיקים"‪ ,‬לפי שאנו מתדמים‬
‫לבוראנו יתברך ויתעלה‪.‬‬
‫וכל זמן שלא נתנהג כשורה ונעשה מעשים מקולקלים‪ ,‬אנו מחללים בהם שם שמים‪ ,‬אחר‬
‫שאין אנו מתדמים לו והנה מעשינו מכוערים‪ .‬ועל זה אמרו במסכת יומא‪:‬‬
‫"בזמן שאדם קורא ושונה‪ ,‬ומשאו ומתנו בשוק נאה‪ ,‬עליו הכתוב אומר‪' :‬ויאמר לי‬
‫עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר'‪ .‬אבל בזמן שאדם קורא ושונה ואין נאה בשוק‪,‬‬
‫מה בני אדם אומרים עליו‪ :‬ראיתם פלוני בן פלוני שלמד תורה‪ ,‬כמה מקולקלים וכמה‬
‫מכוערים מעשיו‪ .‬עליו הכתוב אומר‪' :‬באמור להם עם ה' אלה ומארצו יצאו'‪ ,‬ונמצא‬
‫שם שמים מתחלל"‪.‬‬
‫והטעם על כל זה שאמרו שמאחר שאנו מתדמים לו במעשינו הנה קדושת השם וחילולו תלוי‬
‫במעשינו‪.‬‬
‫ואחר שהודענוך זה‪ ,‬דע שבהיות חומר האדם וטבעו סיבת היותו רע או טוב מצד תכונת‬
‫המזג‪ ,‬כפי הטיפה שנתהווה ממנה‪ ,‬ונמצא חיבור האדם סיבת קדושת ה' או חילולו כפי הבנים‬
‫שהוליד‪ ,‬ועל זה ציווה אותנו והזהירנו לקדש עצמנו בשעת תשמיש‪ ,‬כאשר באה הקבלה‬
‫בפסוק‪" :‬והזרתם את בני ישראל מטומאתם"‪ .‬מפני שזאת היא הסיבה להוליד צדיקים‬
‫מקדשים שם שמים‪ ,‬או רשעים מחללים שם שמים‪.‬‬
‫ואחר שהדבר כן‪ ,‬תצטרך לדעת מה שאמרו חז"ל שצריך האדם לקדש עצמו בשעת תשמיש‪.‬‬
‫ולמה היא הקדושה הזאת‪ ,‬כי היא נחלקת לחמשה דרכים‪:‬‬
‫[חמשת חלקי הקדושה]‬
‫הדרך הראשון‪ ,‬במהות חיבור האדם‪.‬‬
‫הדרך השני‪ ,‬בזמן החיבור‪.‬‬
‫הדרך השלישי‪ ,‬בזמן הראוי לחיבור‪.‬‬
‫הדרך הרביעי‪ ,‬בכיוון החיבור‪.‬‬
‫הדרך החמישי‪ ,‬באיכות החיבור‪.‬‬
‫והנני נכנס לבאר כל אחד מאלה הדברים בעניין שיספיק אל כוונתך‪ ,‬ואביא כל אחד מהם‬
‫בפרק מיוחד‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪5‬‬

‫פרק ב‪ :‬בדרך הראשון ‪ -‬במהות החיבור‬
‫החיבור הוא קדוש ונקי‪ ,‬כשהיה הדבר כפי מה שראוי‪ ,‬ובזמן הראוי‪ ,‬ובדעת הראויה‪ .‬וכל אדם‬
‫שיאמר כי בחיבור יש גנאי וכיעור‪ ,‬חלילה וחס‪ ,‬שהחיבור הראוי נקרא ידיעה‪ .‬ולא לחינם נקרא‬
‫ידיעה‪ ,‬כאומרו‪" :‬וידע אלקנה את חנה אשתו"‪.‬‬
‫וזהו הסוד‪ :‬כי טיפת הזרע כשתהיה נמשכת בקדושה ובטהרה‪ ,‬מושכת הדעת והבינה אשר‬
‫במוח‪ .‬וידוע שאלו לא יהיה הדבר קדושה גדולה‪ ,‬לא יהיו קורין לחיבור ידיעה‪.‬‬
‫[נגד אריסטו ורמב"ם המדברים בגנות החיבור]‬
‫שאין הדבר כאשר חשב הרב המורה ז"ל במורה הנבוכים‪ ,‬בהיותו משבח לאריסטו על מה‬
‫שאמר כי חוש המשוש הוא חרפה לנו‪ .‬חלילה‪ ,‬אין הדבר כמו שאמר היווני‪ ,‬לפי שמזה היווני‬
‫יש שמץ מינות שאינו מורגש‪ ,‬שאלו היה מאמין שהעולם מחודש בדעה‪ ,‬לא היה אומר זה‬
‫היווני הבליעל‪.‬‬
‫אבל כת בעלי התורה מאמינים שהשם יתברך ברא הכל כפי מה שגזרה חכמתו‪ ,‬ולא ברא‬
‫דבר שיהיה בו גנאי ולא כיעור‪ .‬שאם נאמר כי החיבור דבר של גנאי הוא‪ ,‬הנה כלי המשגל הם‬
‫כלי הגנות‪ ,‬והרי השם יתעלה הוא שבראם‪ ,‬כמו שנאמר‪" :‬הוא עשך ויכוננך"‪ ,‬ואמרו ז"ל‬
‫במסכת חולין "מלמד שעשה הקדוש ברוך הוא כונניות באדם"‪ .‬ובמדרש קהלת אמר על פסוק‬
‫"את אשר כבר עשוהו" ‪ -‬מלמד שהוא ובית דינו נמנו על כל אבר ואבר שכך הוא והשיבו על‬
‫כנו"‪ .‬ואם כלי המשגל הם דבר גנאי‪ ,‬היאך ברא השם ית' דבר שיש בו מום או חסרון או גנות‪,‬‬
‫א"כ נמצא שאין פעולותיו תמימות‪ ,‬והרי אדון הנביאים מכריז‪" :‬הצור תמים פעלו"‪ .‬ואומר‪:‬‬
‫"וירא אלוהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד"‪.‬‬
‫אבל העניין הוא כמו שהשם ית' הוא טהור עיניים מראות ברע‪ ,‬אין לפניו עניין קלקול ולא גנאי‬
‫ולא כיעור‪ ,‬ולא ברא איש ואשה לבטלה‪ ,‬וברא כל אבר ואבר שבהם והכינם על מתכונתם‪ ,‬ולא‬
‫ברא דבר גנאי‪ .‬והעדות הברורה מה שאמר במעשה בראשית‪" :‬ויהיו שניהם ערומים האדם‬
‫ואשתו ולא יתבוששו"‪ ,‬וכל זה קודם שחטאו‪ ,‬לפי שהיו עסוקים במושכלות וכל כוונתם לשמים‪,‬‬
‫ולא היו כלי המשגל בעיניהם אלא כעיניים וידיים וכשאר אברי הגוף‪.‬‬
‫אמנם כשנטו אחר התאוות הגופניות ולא נתכוונו לשם שמים‪ ,‬אמר עליהם "כי ערומים"‪,‬‬
‫ובאור זה כי כאשר הידיים בעת שכותבות ס"ת הם מכובדות ומשובחות ונשגבות‪ ,‬ואם עושות‬
‫נבלות מהנבלויות הם מגונות ומכוערות‪ ,‬כך היו כלי המשגל לאדם ולאשתו קודם שחטאו‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪6‬‬

‫וכמו שיש בכל אבר ואבר מהאברים מהלל ושבח בעשותו הטוב‪ ,‬וגנאי וכיעור בעשותו הרע‪,‬‬
‫כך אירע לאדם ולחוה בכלי המשגל‪.‬‬
‫א"כ בדרך זה נמצא שהשם ית' תמים פועלו וכל דרכיו משפט וטהרה ונקיות‪ ,‬ונמצא שכל‬
‫הכיעור הוא מצד פעולת האדם‪ .‬ועל זה אמר שלמה ע"ה "לבד ראה זה מצאתי אשר עשה‬
‫האלוהים את האדם ישר"‪ ,‬כלומר אין בכל אברי האדם מצד הבריאה דבר גנאי או קלקול‪ ,‬כי‬
‫הכל בחכמה עליונה דבר טוב ומתוקן‪ ,‬אבל האדם בהיות חוטא מביא הכיעור בדברים שאין‬
‫בהם כיעור מתחלה‪ .‬והבן זה מאוד‪.‬‬
‫[סוד הכרובים]‬
‫והנה סוד ידיעת מה שאנו אומרים לך הוא שבהיות האדם כלול בסוד החכמה התבונה‬
‫והדעת‪ ,‬כי האדם הוא החכמה‪ ,‬והאשה סוד התבונה‪ ,‬והחיבור הטהור הוא סוד הדעת‪ ,‬וזה‬
‫סוד איש ואשה בסוד דרכי הקבלה הפנימית‪ .‬וא"כ הנה החיבור הוא עניין עילוי גדול כשהוא‬
‫כפי הראוי‪ .‬והסוד הגדול הזה סוד גדול בכרובים שהיו מעורים זה בזה בדמיון זכר ונקבה‪.‬‬
‫ואילו היה הדבר גנאי לא היה מצווה ריבונו של עולם לעשות ככה ולשום אותם במקום היותר‬
‫קדוש וטהור שבכל הישוב‪ .‬אלא שהוא על סוד עמוק מאוד‪ .‬ושמור הסוד הזה ואל תגלהו‬
‫לשום אדם אלא אם כן הוא הגון וראוי לו‪.‬‬
‫כי מכאן תראה סוד עשוי לחיבור הראוי בעניין שלמה שכתוב‪" :‬כמער איש וליות" ‪ -‬כאיש‬
‫המעורה בליות שלו‪ .‬ועל זה אמר דוד המלך ע"ה‪" :‬חרפה שברה לבי ואנושה"‪ :‬כשהרגישו‬
‫עמונים ואמרו ראו אלוהיהם של אלו‪ ,‬כמה הם חירפו וגידפו בעניין הכרובים‪ .‬ואם תבין‬
‫הכרובים והקול נשמע מביניהם‪ ,‬תדע מה שאמרו ז"ל‪:‬‬
‫בשעה שאדם מתחבר עם אשתו בקדושה ‪ -‬שכינה שרויה ביניהם‪.‬‬
‫והסוד‪ :‬איש ואשה נתחממו ‪ -‬שכינה מסתלקת מביניהם‪ ,‬ונשארו אש‪.‬‬
‫והבן זה‪ ,‬כי גילתי לך הסוד‪.‬‬
‫ואל זה נתכוונו באומרם ז"ל "שלושה שותפים הם באדם‪ :‬איש ואשה‪ ,‬ועליהם הקב"ה"‪ .‬ואמרו‬
‫בגמרא קידושין‪" ,‬מכבד את אביו ואמו‪ ,‬הקדוש ברוך הוא אומר‪ :‬מעלה אני עליהם כאילו דרתי‬
‫ביניהם וכבדוני"‪ .‬ואם היה הדבר גנאי‪ ,‬היאך היו כוללים את השי"ת בדבר שהוא גנאי‪.‬‬
‫והנה השי"ת אמר לאברהם בעניין מולדת יצחק‪" :‬וברכתי אותה וגם נתתי ממנה לך בן"‪,‬‬
‫ובעניין רבקה אומר‪" :‬ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו"‪ ,‬ובעניין רחל אמר‪" :‬ויפתח את רחמה"‪,‬‬
‫ובעניין חנה‪" :‬וידע אלקנה את חנה אשתו ויזכרה ה'"‪ .‬ואמר בכלל‪" :‬לא תהיה משכלה ועקרה‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪7‬‬

‫בארצך את מספר ימיך אמלא"‪ .‬ואמרו רבותינו במסכת חגיגה‪" :‬שלש מפתחות ביד הקב"ה‪…‬‬
‫מפתח של חיה שנאמר‪ :‬ויפתח את רחמה" וגו'‪ .‬ואלו היה בדבר גנאי‪ ,‬מה לו להקב"ה לעשותו‬
‫ע"י עצמו ולא ע"י שליח‪.‬‬
‫וכבר אמרו בעניין 'ויט אליה אל הדרך' ‪" -‬ביקש יהודה לעבור‪ ,‬רמז הקדוש ברוך הוא למלאך‬
‫הממונה על התאווה"‪ .‬להודיע שכוונת הקב"ה וחפצו היה בחיבור זה‪ .‬ולפי כך נולדו שניהם‬
‫תאומים שניהם צדיקים שניהם טהורים‪ ,‬ודוגמת שמש וירח‪ ,‬פרץ וזרח‪.‬‬
‫והבן כי בצורת סדרי עולם יבראו בכללם ובפרטם‪ .‬ובעניין רות נאמר‪" :‬ויתן ה' לה היריון ותלד‬
‫בן"‪ .‬ואלו היה הדבר גנאי‪ ,‬הרי כבר נאמר‪" :‬והבט אל עמל לא אוכל"‪ .‬וכתיב‪" :‬טהור עיניים‬
‫מראות ברע"‪.‬‬
‫וא"כ נמצאו דברי היוני הבלים‪ ,‬בטלים מצד אחד‪ .‬והוא כשיהיה החיבור לשם שמים‪ ,‬אין‬
‫טהור ונקי למעלה ממנו‪.‬‬
‫[החיבור – סוד בנין העולם וישותו]‬
‫ועל זה נאמר בחיבור הצדיקים‪" :‬בטרם אצרך בבטן ידעתיך"‪ ,‬הנה ייחס צורת הצדיק אל‬
‫הבורא ית' כאילו הוא מצייר טיפת הזרע הנמשכת מן הצדיק‪ .‬יאמר "בטרם אצרך בבטן"‪ ,‬אבל‬
‫ברשע הפריץ שאותה הטיפה כולה טמאה‪ ,‬אין לשם ית' חלק בה‪ ,‬ואמר עליו‪" :‬זורו רשעים‬
‫מרחם"‪ .‬והבן זה‪ ,‬שהם זרים ונכרים ואינם חלק השם ית'‪,‬‬
‫והנה כל הדברים שאמרנו הם סוד מערכת עולם ובניינו‪ ,‬ודוגמת זכרים ונקבות בסוד משפיע‬
‫ומקבל השפע‪.‬‬
‫והנה חיבור האדם אל אשתו כראוי‪ ,‬בדמיון שמים וארץ‪ ,‬ואמר‪" :‬כה אמר ה' צבאות נוטה‬
‫שמים ויוסד ארץ ויוצר רוח אדם בקרבו"‪ ,‬ואומר‪" :‬ואגודתו על ארץ יסדה"‪ ,‬הוא והם אגודה‬
‫אחת לבריאת אדם זה‪ ,‬והוא סוד "נעשה אדם בצלמנו"‪ .‬כלומר גם אני שותף בבריאת האדם‪,‬‬
‫והשותפות הזה‪ ,‬האב והאם משכן כל סדר הגוף והשם ית' זורק בו נשמה‪ ,‬כאומרו‪" :‬ויפח‬
‫באפיו נשמת חיים"‪ ,‬ואמר‪" :‬וישוב העפר על הארץ והרוח תשוב אל האלוהים אשר נתנה"‪.‬‬
‫ואתם בעלי עיניים‪ ,‬ראו אם יש גנות בדבר שהשם ית' שותף בו‪.‬‬
‫אם כן חיבור האדם לאשתו כשהוא כראוי שהוא סוד בניין העולם וישותו‪ ,‬כי האדם נעשה‬
‫שותף להקב"ה במעשה בראשית‪ .‬והנה סוד זה שאמרנו בזמן שהאדם מתחבר לאשתו‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪8‬‬

‫בקדושה ובטהרה‪ ,‬שכינה ביניהם בסוד איש ואשה‪ ,‬וזהו פטר כל רחם‪ .‬ומה שאמרו‪" :‬נתחממו‬
‫שכינה מסתלקת מביניהם" ‪ -‬בסוד אש והוא סוד "זורו רשעים מרחם"‪ .‬והבן זה מאד‪.‬‬
‫ואחר שעוררנוך על סוד מהות הדרך האחד מן החיבור‪ ,‬אודיעך הדרך השני והוא הפך‬
‫הראשון‪.‬‬
‫כי בזמן שאין אדם מתכוון לשם שמים‪ ,‬אותו הזרע הנמשך היא טיפה סרוחה‪ ,‬אין לשם ית'‬
‫חלק בה‪ ,‬ונקרא משחית דרכו על הארץ‪ ,‬והנה כלה לבהלה‪ ,‬ונוטע אשרה ומפטם עגל לע"ז‪,‬‬
‫בהיותו מזריע זרע מקולקל וטיפה שלא נזרקה בה נשמה רק סלון ממאיר שאין לשם ית' חלק‬
‫בה‪ ,‬ועליו נאמר‪ :‬זורו רשעים מרחם כאשר אמרנו‪ .‬והנה ציוה השם ית' בתורה ואמר עכ"ז‪:‬‬
‫והייתם קדושים כי קדוש אני‪.‬‬
‫ועוד אבאר זה בפרקים הבאים‪.‬‬

‫פרק ג‪ :‬הדרך השני ‪ -‬בזמן החיבור‬
‫השם יתברך אמר בתורה‪" :‬שארה וכסותה ועונתה לא יגרע"‪ .‬העונה האמורה בתורה‬
‫נתפרשה בתלמוד מפני שהעונות משתנות כפי כל בני אדם‪ .‬ועכשיו נניח לדבר בעונות שאר‬
‫בני אדם ונדבר בעונת תלמידי חכמים הראוי‪ ,‬שהיא מערב שבת לערב שבת‪.‬‬
‫[עונת תלמידי חכמים]‬
‫ידוע כי זרע האדם הוא חיי הגוף ומאור זהרו שהוא הדם הנבחר והנקי אשר בגוף‪ ,‬שאילו לא‬
‫היה כן לא הייתה צורת אדם בו‪ .‬והנה הזרע הוא מחלק הגוף ויש לו חלק מכל אבר ואבר‪,‬‬
‫שידוע הוא כי לא יולד עין מאוזן ולא אוזן מעין‪ ,‬רק כל אבר נמשך מטבע אחר כמוהו‪ ,‬שלא‬
‫יוולד מזרע החיטים פולים ולא עדשים ולא מזרע אדם חמור או שה או שור‪.‬‬
‫אם כן‪ ,‬כל אבר ואבר וכל צורה וצורה יש לו טבע מיוחד וכוח ידוע שממנו הוא נולד‪ .‬דאין לחוש‬
‫לסומא שיוליד פקח‪ ,‬כי כוח האבר מצוי באיבר הכלול בגוף‪ .‬וא"כ שהזרע הוא חלק מכל אבר‬
‫ואבר מאברי האדם‪ ,‬אין שום אדם ראוי להיות מצוי אצל אשתו תמיד כתרנגול‪ ,‬כי אז יהיה‬
‫כוחו תש ונלאה ומאור עיניו מתמעט וכל חלקי איבריו הולכים ודלים‪ .‬אבל בהיות החיבור‬
‫בעונה הידועה שהיא מלילי שבת ללילי שבת‪ ,‬שהוא סוד חזרת הגלגלים פנים ואחור בשבעת‬
‫ימי השבוע‪ ,‬אז יוכל להשפיע כוחו בזולתו‪ ,‬והוא לא יחסר דבר שיהיה נחלש ממנו חולשה‬
‫נראית‪ ,‬לפי שכבר קבל כוח שיוכל להשפיע ממנו‪ .‬ולפיכך אמר הכתוב‪" :‬אשר פריו יתן בעתו"‪,‬‬
‫והיינו מלילי שבת ללילי שבת‪ ,‬וסמיך ליה "ועלהו לא יבול"‪ ,‬כלומר לא הביא לו חולשה על זה‪,‬‬
‫וסמיך ליה "וכל אשר יעשה יצליח"‪ ,‬כלומר אז החיבור לשם שמים ויבוא לידי הצלחה‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪9‬‬

‫וטעם היותו מליל שבת לליל שבת‪ ,‬לפי שהשבת הוא יסוד עולם והוא חכמת עולם הנפשות‬
‫מטעם שבת לה'‪ .‬והכוונה בעונת תלמידי חכמים בליל שבת‪ ,‬להיות כוונתם לנפש השכלית‪,‬‬
‫דהיינו צורה הראויה לעבודת השם יתעלה‪ ,‬בעלת נשמה שכלית עליונה טהורה‪ .‬כאומרו‪:‬‬
‫"וביום השביעי שבת וינפש"‪ .‬הנה הייתה הכוונה לזה בעונת תלמידי חכמים‪.‬‬
‫והבן זה מאוד‪ ,‬שלא שמו עונתם בעונות ימים הגופניים‪ ,‬דהיינו ששת ימי המעשה‪ ,‬כי אם ביום‬
‫שכולו שבת והוא עולם הנפשות‪ .‬והבן וייטב לך‪.‬‬
‫[זמן החיבור]‬
‫ואחר אשר עוררנוך על זה‪ ,‬נחזור למה שהייתה כוונתנו לבארו‪ ,‬ונאמר כי זמן החיבור נחלק‬
‫לשלשה חלקים‪:‬‬
‫החלק האחד‪ ,‬זמן עונה בימים‪.‬‬
‫החלק השני‪ ,‬זמן עונה מצד המזון‪.‬‬
‫החלק השלישי‪ ,‬זמן עונה מצד השעות‪.‬‬
‫אמנם החלק הראשון כבר מבואר בפרק זה‪.‬‬
‫והחלק השני שהוא העונה מצד המזון‬
‫מה שתצטרך לדעת שהמזון שאדם ניזון צריך הוא להיות עובר שלשה מיני מטחן ומדרגה‬
‫הרביעית הוא נהפך לזרע או לדם לבן מפרנס את הגוף‪ .‬ואם ישמש האדם מיטתו סמוך‬
‫לאכילה‪ ,‬הנה באותו זמן טבע הגוף רותח והדם עכור ומעורב ואינו זך וצלול‪ ,‬והנה אותה‬
‫הטיפה הנמשכת ממנו עכורה מלוכלכת‪ ,‬סרוחה ומטונפת‪ ,‬אינה צלולה ולא נקיה ולא טהורה‬
‫ולא זכה‪ .‬ואם כן נמצא הוולד הנוצר מאותה טיפה מיוסד מיסוד עכור ומטונף‪ ,‬ועליו נאמר‬
‫"הרה עמל וילד שקר"‪ .‬ועל זה נאמר "זורו רשעים מרחם"‪ .‬מפני שטבע מזג הטיפה מחייב‬
‫להיות הנוצר ממנה משוקץ ומטונף‪.‬‬
‫לכן צריך האדם לכוון שעת החיבור שתהיה בשעה שנפשו מיושבת עליו‪ ,‬וישקיטו טבעי הגוף‬
‫מרתיחת המזון שאכל‪ ,‬ונזדכך הדם וירדו השמרים למקומם הטבעי‪ ,‬ויסודות גוף האדם יהיו‬
‫מסודרים על סדר נכון שווה‪ ,‬הוא סמוך לחצי הלילה האחרון‪.‬‬
‫[בין צפון לדרום]‬
‫ועל זה אמרו חז"ל במסכת ברכות תניא ר' בנימין אומר‪ :‬על שני דברים הייתי מצטער כל ימי‪,‬‬
‫על מיטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום‪ ,‬דאמר ר' יצחק כל הנותן מיטתו בין צפון לדרום הויין‬
‫לו בנים זכרים‪ ,‬שנאמר‪ :‬וצפונך תמלא בטנם‪ ,‬ישבעו בנים והניחו יתרם לעולליהם‪ .‬רב נחמן‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪10‬‬

‫בר יצחק אמר‪ :‬אף אשתו אינה מפלת נפלים‪ ,‬כתיב הכא "תמלא בטנם ישבעו בנים" וכתיב‬
‫התם "וימלאו ימיה ללדת" וגו'‪.‬‬
‫וצריך אני לעוררך על הגדה זו‪ .‬ידוע שאין פתי ולא סכל בעולם שיחשוב שמפני נתינת המטה‬
‫בין צפון לדרום זוכה אדם להיות לו בנים זכרים‪ ,‬ולא תהיה אשתו מפלת נפלים‪ ,‬וכל שכן‬
‫שיאמרו זאת ההגדה עמודי עולם אנשים חכמים ונבונים וידועים באלה הדברים והם אמת‪.‬‬
‫אלא שדברו הדברים האלה ברמזים כמנהגם הטוב בכל מקום‪.‬‬
‫והנני מבאר לך העניין‪:‬‬
‫ידוע כי הקור החזק הוא לפאת צפון‪ ,‬והחום הגדול לפאת דרום‪ .‬וחכמי האמת יודעים‬
‫שהקרבה אל הקצוות אינו מן הטוב והישר‪ ,‬אבל מידותיו הטובות והישרות הם מן הבינוניות‬
‫והנבחרות‪ .‬ועל זה אמר שלמה ע"ה‪" :‬אל תהי צדיק הרבה"‪.‬‬
‫ולפי שצפון ודרום הם שני קצוות לקור ולחום והם כשתי התכליות‪ ,‬הסתירו חז"ל ורמזום בהם‪,‬‬
‫ואמרו שהמשמש מיטתו בהיות מזג גופו בינוני ממוצע בין החום ובין הקור‪ ,‬אז יוכלו טבעיו‬
‫לנוח ולא יזריע מהם בטינוף‪ ,‬אבל יוכל לבעול במתון‪ ,‬ואז האשה מקדמת להזריע תחילה‪,‬‬
‫ונמצא זרע האשה בדמות החומר‪ ,‬וכשיבוא אחר כך זרע האיש נמצא בדמיון המצייר שמצייר‬
‫צורה בחומר‪ ,‬והוא סוד "אשה כי תזריע וילדה זכר"‪ ,‬וזה שאמרו חז"ל‪ :‬בשכר שהצדיקים‬
‫משהין עצמם על בטן האשה הויין להו בנים זכרים‪ .‬וזה נמצא באומרו "הנה נחלת ה' בנים‬
‫שכר פרי הבטן"‪ .‬א"כ בהיותך מבין זה‪ ,‬תבין סוד היות מיטתו נתונה בין צפון לדרום‪ .‬ונמצא‬
‫זה בשעת חצי הלילה‪ ,‬שכבר שקט הגוף מרתיחת המזון והוא זך ונקי‪.‬‬
‫ומה שאמרו חז"ל בין צפון לדרום‪ ,‬רצה לומר בין החום והקור‪ .‬ידוע שכל מי שנולד מטיפה‬
‫קרה יהיה לעולם פתי וסכל וכמו משוגע‪ .‬מי שנולד מטיפה חמה יהיה בעל חמה וכעסן וקל‪,‬‬
‫אבל הנולד מטיפה ממוצעת בין החום והקור‪ ,‬יהיה לעולם חכם מיושב בדעתו ויקר רוח איש‬
‫תבונה‪ ,‬ויהיה במידותיו ובדעותיו מעורב עם הבריות‪ .‬ועל זה נאמר‪" :‬ונתת לאמתך זרע‬
‫אנשים"‪.‬‬
‫ומה שדרשו ז"ל במסכת ברכות לא אוכם ולא חוור‪ ,‬לא חכם ולא טיפש‪ ,‬ולא ארוך ולא קצר‪ ,‬כי‬
‫כל אלו המידות אינן שוות באדם בהיות מיזוג בין חום וקור‪.‬‬
‫ומה שאמרו חז"ל אין אשתו מפלת נפלים‪ ,‬יש בדבר עיקר גמור‪ .‬והנני פותח לך שער אורה‪.‬‬
‫כבר ידעת מה שאמרו ז"ל במסכת יומא בעניין הוה עובדא באשה שהריחה ביוה"כ‪ ,‬ולחשו לה‬
‫ולא לחישה‪ .‬דע שזה נוטה לפאת דרום‪ ,‬קרי עליה‪ :‬זורו רשעים מרחם‪ ,‬וידוע כי סיבת‬
‫המפלת נפלים הוא בהתעורר הרחם לאחת מן הקצוות‪ ,‬אם לערבות אם לתאווה מפלת אם‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪11‬‬

‫לחום אם לקור‪ .‬כי בהיות הרחם ממוצע לעולם לא תפיל‪ ,‬כאשר בהיות הפלס בעניין מעוקל ‪-‬‬
‫יטו המאזניים לאחד הצדדים‪ .‬אם כן נמצא זו דלחישו לה ולא לחישה‪ ,‬שנוטה מן הקצה‬
‫האמצעי‪ ,‬והוא קרוב להיות נפל אם לא יאכילוה‪ ,‬מפני שהריחה מדבר אסור‪ .‬ואם תאמר הנה‬
‫גם את הצדיק‪ .‬דע‪ ,‬אילו הוא צדיק‪ ,‬אף על פי שהריחה חוזרת לפלס האמצעי‪ .‬אבל אם הוא‬
‫רשע שהריחה‪ ,‬לא חזרה לפלס האמצעי‪ .‬אמנם נטתה לקצה הבהמית שבה‪ ,‬ולא יכלה‬
‫להתאפק בקצה האמצעי‪.‬‬
‫וא"כ הבן והתבונן בזמן שראוי לו לאדם לשמש מיטתו ויהיה זוכה לבנים ראויים להוראה‪.‬‬
‫והנה כללנו בפרק זה כמה דברים והם סימנים לעונות מצד הימים ומצד המזון ומצד השעות‪.‬‬

‫פרק ד‪ :‬הדרך השלישי ‪ -‬במזון הראוי‬
‫[אכילת בשר בעלי חיים]‬
‫מזג המזון על כל דבר‪ ,‬כן יהיה הגוף הניזון‪ .‬ובדרך המחקר נודע שהחיה שהמזון נמשך ממנה‬
‫מאכלה חרדל‪ .‬והנה השם ית' כל דרכיו משפט‪ ,‬ציוה לשחוט בהמות למאכל בני אדם‪ .‬ומה לנו‬
‫לזה‪ ,‬הלא טוב לנו להיותנו ניזונים במיני פירות ומגדים‪ ,‬ומה לו להפקיר בהמות וחיות ולצערן‬
‫צער גדול?‬
‫דע כי אלו הם מוסדות עולם מהשם ית' מטיב לכל בריה‪ ,‬והוא מרחם על כל בריותיו‪ ,‬ולזה‬
‫נאמר‪ :‬טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו‪ .‬הודיע בפסוק זה כי שחיטת בעלי חיים ואכילתן על‬
‫ידי בני אדם‪ ,‬לטובת בעלי חיים עצמם‪ ,‬ולחמלה עליהם ולרחמים‪.‬‬
‫[הקדמה‪ :‬סדר העיכול]‬
‫והנה זה עניין ידוע הוא‪ ,‬שכל מזון בא באצטומכא‪ ,‬ומן האצטומכא יורד למעיים העליונים‬
‫למטה מן האצטומכא‪ ,‬ומאותם המעיים הכבד מוצץ הטוב והנבחר ממנו והשמן והדק והנקי‬
‫שבאותו מזון‪ ,‬והשאר דוחק אותו למעיים התחתונים ויוצא דרך הרעי‪ .‬ואותו הדבר שכבר‬
‫מצץ‪ ,‬הכבד חוזר ומבשלו ומחזירו דם‪ ,‬והלב משלחו לכל האברים‪ .‬וכשמגיע הדם לכל‬
‫האברים‪ ,‬חוזר בכל אבר ממין האבר בבישול שלישי‪ ,‬וחוזר בבשר ‪ -‬בשר‪ ,‬ובשומן ‪ -‬שומן‪,‬‬
‫ובעצמות ‪ -‬עצמות‪ ,‬ובגידים ‪ -‬גידים‪ ,‬כי ממנו הגוף ניזון‪.‬‬
‫ואם כן נמצאת בהמה שנשחטה למאכל האדם‪ ,‬כי לטובה היה‪ ,‬שעלתה ממדרגת גוף הבהמה‬
‫למדרגת גוף האדם‪ .‬וזהו דרך כלל מורכב מארבע יסודות מהעולם התחתון‪ ,‬שהם מקורות‬
‫וצמחים ובעלי חיים שאינם מדברים‪ ,‬והמדברים‪ .‬המקורות והצמחים ניזונים מהיסודות; ובעלי‬
‫החיים ניזונים מן היסודות ומן הצמחים; והחי המדבר‪ ,‬משתמש בחיים שאינם מדברים‬
‫וצמחים והמקורות והיסודות‪ .‬וכן הדבר הולך מעלה מעלה‪ ,‬עד שהגלגל חוזר פנים ואחור‪ .‬ועל‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪12‬‬

‫זה אמר" טוב ה' לכל ורחמיו על כל מעשיו"‪ ,‬לרמוז כי היסודות עולים למעלה גדולה מהם‪,‬‬
‫והם המקורות‪ .‬והמקורות עולים למעלה גדולה מהם‪ ,‬והם הצמחים‪ .‬והצמחים עולים למעלה‬
‫גדולה מהם‪ ,‬והם בעלי חיים שאינם מדברים ומתנועעים וצומחים והם מורכבים מארבע‬
‫יסודות‪ .‬והבעלי חיים שאינם מדברים‪ ,‬עולים למעלה גדולה מהם והם החיים המדברים‪ ,‬שיש‬
‫בהם דיבור וכוח תנועה וכוח צמיחה והרכבה מארבע יסודות‪ .‬ואם כן נמצאו הדברים כולם‬
‫נעשו למזון זולתם‪ ,‬לעלות למעלה גדולה על מדרגתם‪.‬‬
‫ואחר הקדמה הזאת‪ ,‬דע שבהיות הדם מזון לגוף ונהפך לגוף‪ ,‬והדם הוא כפי טבע המזון‬
‫שנעשה ממנו‪ ,‬ואם המזון עב ועכור יהיה הדם עב ועכור‪ ,‬ואם המזון הוא זך ונקי וטהור‪ ,‬יהיה‬
‫הדם זך ונקי וטהור כמוהו‪ .‬ולפיכך הבדילנו ה' יתברך בתורתו הקדושה מכמה מאכלות‬
‫אסורות שאסרם עלינו‪ ,‬קצתם שמטמטמים את הלב כחלב ודם‪ ,‬וקצת שמעיזים הפנים כחיות‬
‫ועופות וכבהמות הדורסים‪ ,‬וקצתם ששוברים החכמה והתבונה‪ ,‬כארנבת והשפן והחזיר‬
‫ורמשים‪ ,‬וקצתן שמולידים כמה מיני חוליים רעים קשים‪ ,‬כשרץ הארץ והמים בכלל‪.‬‬
‫סוף דבר על כולם אמר הכתוב‪" :‬אל תשקצו את נפשותיכם"‪ .‬א"כ הרי הודיע שכל אלה‬
‫הדברים נתעבים ונמאסים‪ ,‬מולידים דם רע מוכן למיני פורעניות‪.‬‬
‫[השפעת המזון על הזרע]‬
‫אם כן כשאמרו צריך אדם לקדש עצמו בשעת תשמיש‪ ,‬הנה שגם המזון תלוי בקדושה זו‪ ,‬כי‬
‫ראוי לאדם לאכול מאכלים ומזונות הגונים והממוצעים בין החום והקור‪ ,‬והם דברים המולידים‬
‫דם נקי וזך וטהור‪ ,‬ואחר שאותו הדם עתיד להיות נהפך לטיפת הזרע והוא עתיד להיות יסוד‬
‫ובנין להיוולד הנולד מאותו חיבור‪ ,‬שאם יהיה המזון רע ועב ועכור‪ ,‬תהיה הטיפה ג"כ עבה‬
‫ומטונפת ועכורה‪ .‬ואם כן נמצא שהמזון הנלקח טרם החיבור הוא סיבה להיות חכם או פתי או‬
‫צדיק או רשע‪.‬‬
‫והנני מוסר בידך מפתח גדול‪.‬‬
‫דע‪ ,‬כי בהיות הדבר כמו שאנו אומרים‪ ,‬סמך הקב"ה בתורה פרשת אשה כי תזריע אל‬
‫המאכלות האסורות‪ ,‬ואמר‪" :‬להבדיל בין הטמא ובין הטהור ובין החיה הנאכלת ובין החיה‬
‫אשר לא תאכל"‪ ,‬וסמיך לה "אשה כי תזריע וילדה זכר"‪ ,‬וסמך לה מצד אחר פרשת נגעים‪.‬‬
‫ואלו השלוש פרשיות לסודות נפלאים‪ .‬ונתן פרשת "אשה כי תזריע" באמצע‪ ,‬להודיע שאם‬
‫יבדיל אדם עצמו מהמאכלים הרעים‪ ,‬הויין לו זכרים הגונים קדושים וטהורים‪ .‬ואם לאו‪ ,‬הרי‬
‫נגעים גדולים וקשים מתחדשים עליהם מצד טיפת הזרע שהייתה מאותן המאכלים האסורים‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪13‬‬

‫ולכך נסמכו לפרשת אשה כי תזריע‪ ,‬להודיע שצריך אדם לקדש עצמו גם במאכלים הגונים‬
‫סמוך לתשמיש‪ ,‬כדי שיהיה הזרע נקי וטהור‪ ,‬ויכוון בין צפון לדרום כמו שביארתי‪.‬‬
‫והנה כבר הודעתיך כי כפי המזון יהיה הדם הנולד ממנו‪ ,‬וכפי הדם יהיה הזרע‪ ,‬וכפי הזרע‬
‫יהיה הוולד‪ .‬ועוד אומר לך שאע"פ כן מהמזון הטוב אין צריך לקחת ממנו כדי מילוי הגוף‪ ,‬אלא‬
‫דבר בינוני שיוכל הטבע לטחון אותו וימהר להתהפך דם נקי‪ .‬כי בהיותו רב המזון אינו נטחן‬
‫באצטומכא יפה‪ ,‬ויהיה חוזר רע ומטונף‪ ,‬יותר מן המעט אם יהיה מן הדברים העכורים‬
‫הרעים‪ .‬לפיכך ראוי להישמר בשיעור המזון‪ ,‬כמו שיזהר הגוף באיכות המזון‪.‬‬
‫ושמור עיקר זה שהוא מדברי המזון‪.‬‬

‫פרק ה‪ :‬בדרך הרביעי ‪ -‬בכוונת החיבור‬
‫צריך אתה לדעת סוד גדול שאמרו חז"ל‪ ,‬סוד‪ :‬הרהורי עבירה קשים מעבירה‪.‬‬

‫והנני מאיר עיניך בדברים שהם כבשונו של עולם‪ ,‬והם נסתרים בכמה עניינים פנימיים‪.‬‬
‫[השפעת הדמיון על הנולד]‬
‫דע‪ ,‬שהשם ית' הוא אל דעות והתקין פעולותיו בחכמה תמימה‪ .‬ונתן כל טבע וטבע מטבעי‬
‫העולם כוח מיוחד פועל הדבר הנתון לו למשמרת בלי ספק‪ .‬ולא נודע זה רק בדרך ניסיון‪.‬‬
‫והנה נתן כוח בדמיון האדם להוליד כיוצא בדבר שהוא מדמה‪ .‬ודבר זה נדעהו גם מצד‬
‫השכל‪.‬‬
‫והנה כשהאדם מתחבר לאשתו‪ ,‬אם דמיונו ומחשבתו עסוקים בדבר חכמה ובינה ומידות‬
‫טובות והגונות‪ ,‬יהיה לו בדמיונו כוח לצייר הצורה בטיפת הזרע‪ ,‬כפי שיהיה מדמה בשעת‬
‫החיבור בלי ספק‪ .‬וזהו סוד "ויקח לו יעקב מקל לבנה" וגו' ואומר‪" :‬ויחמו הצאן אל המקלות"‬
‫וגו'‪.‬‬
‫וחז"ל עוררו על זה במסכת ברכות‪ :‬רבי יוחנן הוה ואזיל ויתיב שערי טבילה‪ ,‬אמר‪ :‬כי סלקין‬
‫ואתיין בנות ישראל מנה‪ ,‬לסתכלן בי כי היכא דליהוו להו בנן דשפירן כוותי‪ .‬התבונן על‬
‫המראה הגדולה הזאת‪ ,‬שהחסיד הזה הודיע‪ ,‬כי בהיות האשה מחשבת ביופיו בעלותה מן‬
‫הטבילה‪ ,‬ואח"כ מתחברת עם בעלה‪ ,‬זאת המחשבה אשר בדמיונה מצייר צורת הוולד‬
‫ומידותיו כאשר ביארנו‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪14‬‬

‫ואחר שהדבר כן‪ ,‬הנה ההרהור גורם לוולד להיות צדיק או רשע‪ ,‬כאשר יהיה הדמיון טרם כל‬
‫זה‪ .‬אם כן צריך אדם לנקות מחשבתו והרהוריו ולזכותה בשעת התשמיש‪ ,‬ולא יהיה חושב‬
‫בדבר עבירה כי אם בדברים קדושים‪ ,‬ויחשוב בצדיקים קדושים אנשי מדע וחכמה‪.‬‬
‫וכן יש לו ליישב דעת האשה ולשמחה בדברים המשמחים‪ ,‬כדי שתהיה גם היא מסכמת עמו‬
‫לצייר ציורים יפים ומחשבות טהורות‪ ,‬ויהיו שניהם אחדים במצווה זאת‪.‬‬
‫[דוגמאות]‬
‫ואל תתמה על זה‪ ,‬כי אפילו חכמי המחקר יודו בזה כי הוא אמת‪ ,‬וכבר הביאו מעשה‬
‫ממטרוניתא שילדה בן שחור‪ ,‬והייתה היא והמלך לבנים יפים‪ .‬וחשב המלך להרגה עד שבא‬
‫חכם אחד ואמר‪ ,‬שמא הרהרה בשעת תשמיש באדם שחור‪ .‬ובדקו ומצאו צורות שחורות‬
‫בכותל במשכיות אותו החדר ששמשה בו‪ .‬וגם היא אמרה כי הייתה מסתכלת באותן הצורות‬
‫בשעת תשמיש ומהרהרת בהן‪ .‬וזהו כעניין המקלות ממש‪.‬‬
‫ואל תתמה שדבר גדול מזה נודע בטבע‪ ,‬שאדם שנשכו כלב שוטה‪ ,‬וחלה חולי ידוע לאותה‬
‫הנשיכה‪ ,‬הנה מתוך אותו הדמיון שהוא מדמה ברעיוניו לא יוכלו להקריב לפניו מים‪ ,‬שמיד‬
‫ידמה לו שיראה בהם כלבים קטנים רעים שוטים‪ .‬וגם בשתן שלו יראו כלבים קטנים עד מאוד‪,‬‬
‫ואם יסננו אותו השתן במסננת‪ ,‬לא ימצאו בו שום דבר‪ .‬אבל אם יתנו המים בכלי זכוכית‬
‫ושהה שם שעה אחת‪ ,‬יראו שם גורי הכלבים‪ ,‬מפני רובי ההרהורים והתמהון אשר בלבו‬
‫מצויירים‪.‬‬
‫והבן זה עד מאוד‪ ,‬וראה עד היכן הגיע כוח ההרהור בשעת תשמיש‪.‬‬
‫סוף דבר מחשבה טובה בשעת התשמיש או בהפך ההרהור באותה שעה תבוא לפועל‪,‬‬
‫כמאמרם ז"ל מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה‪.‬‬
‫וצריך לעוררך על יסוד גדול בתורה ובדברי חז"ל‪ ,‬על פסוק "מושיב יחידים ביתה"‪( ,‬דרך ארץ‬
‫זוטא פרק י') אמר‪:‬‬
‫כל הנושא אשה לשם יופי‪ ,‬חודש נכנס וחודש יוצא וחרב אוכלתו‪ ,‬שנאמר "בה' בגדו‬
‫כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את חלקיהם"‪.‬‬
‫והטעם כי החיבור אינו לשם שמים‪ ,‬וג"כ ההרהור אינו זך וטהור‪ ,‬אבל הוא מהרהר בתאוות‬
‫הגוף‪ ,‬ואין לשם ית' חלק בו‪ .‬נתחממו ‪ -‬שכינה מסתלקת מביניהם נמצאו אש אש ואין יה שרוי‬
‫ביניהם‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪15‬‬

‫לכך נסמכה פרשת סורר ומורה ופרשת תלוי לפרשת יפת תואר‪ ,‬שלא יצא ממנה בן צדיק‪,‬‬
‫ודע כי לא לחינם אירע לדוד עניין אמנון ואבשלום‪ ,‬כי שניהם היו בני יפת תואר‪ .‬והיוצא מאותו‬
‫השורש הולידו כיוצא באותם ענפים‪.‬‬
‫[איך המחשבה פועלת הצורה]‬
‫ועתה אמסור לך עיקר גדול וסוד חשוב בעניין היאך המחשבה פועלת הצורה בעניין שהיא‬
‫נתקלקלה‪.‬‬
‫הנה חז"ל אמרו הרהורי עבירה קשים מעבירה‪ ,‬ואמרו‪ :‬מחשבה רעה אין הקב"ה מצרפה‬
‫למעשה‪ ,‬חוץ מע"ז שנאמר‪ :‬למען תפוש את בית ישראל בלבם‪ .‬והנני מאיר עיניך בדברים‬
‫סתומים באו בתלמוד‪.‬‬
‫אמרו ז"ל שהיה בן עזאי יושב ושונה והייתה האש מלהטת סביביו‪ ,‬ורבי אלעזר יושב ודורש‬
‫וקרנותיו יוצאות כקרנותיו של משה רבנו ע"ה‪ .‬ותצטרך לדעת כי כל אלו הדברים כוונה אחת‬
‫להם‪ ,‬והנני אבאר לך עניין זה‪.‬‬
‫דע כי מעין המים‪ ,‬בהיותו נמשך ממקום גבוה למקום נמוך‪ ,‬יש כוח להעלות אותם המים אל‬
‫מקום גבוה כנגד שיצא ממנו‪ .‬וכן ידוע לבעלי קבלה‪ ,‬שמחשבת האדם הייתה ממקום הנפש‬
‫השכלית הנמשכת מן העליונים‪ ,‬ויש כוח במחשבה להתפשט ולהעלות ולהגיע אל המקור‪ ,‬ואז‬
‫תהיה נדבקת בסוד העליון שנמשכת משם‪ ,‬ובעניין שהוא והיא דבר אחד‪.‬‬
‫וכשהמחשבה חוזרת מלמעלה למטה‪ ,‬יעשה הכל כדמיון קו אחד‪ ,‬ואותו האור העליון נמשך‬
‫למטה‪ ,‬וכוח המחשבה שמושכת אותו למטה מושכת השכינה‪ ,‬ואז האור הבהיר נמשך‬
‫ומתפשט באותו המקום שבעל המחשבה יושב שם‪ .‬וכך היו חסידים הראשונים מדבקים‬
‫הדברים ומתוספים ומתברכים כפי כוח המחשבה‪ .‬וזהו כד הקמח וצפחת המים של אליהו‬
‫ואסוך שמן של אלישע‪.‬‬
‫ואחר שהדברים כך‪ ,‬הוצרכו חז"ל לומר כי בהתחבר האדם עם אשתו ומחשבתו נדבקת‬
‫בעליונים‪ ,‬הרי אותה המחשבה מושכת אור עליון למטה‪ ,‬והוא שורה על אותה טיפה שהוא‬
‫מתכוון עליה ומהרהר בה‪ ,‬כעניין אסוך השמן‪ .‬ונמצא אותה טיפה נקשרת לעולם באור‬
‫הבהיר‪ .‬וזהו סוד "בטרם אצרך בבטן ידעתיך"‪ ,‬מפני שכבר נקשר האור הבהיר בטיפת אותו‬
‫הצדיק בעת החיבור‪ .‬לפי שהמחשבה בה נקשרת בעליונים‪ ,‬והיא מושכת האור הבהיר‬
‫למטה‪.‬‬
‫והבן זה עד מאד‪ .‬ותבין ממנו סוד גדול בעניין אלוהי אברהם אלוהי יצחק ואלוהי יעקב‪ .‬וכי‬
‫בשעה שהיו עוסקים במאכל ובמשתה ובמשגל ובשאר עסקי הגוף‪ ,‬והקשו חז"ל ואמרו אם כן‪,‬‬
‫תורה מה תהא עליה‪ ,‬והייתה התשובה כי גם בכל עסקי הגוף כל כוונתם הייתה לשם שמים‪,‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪16‬‬

‫ולא הייתה מחשבתם נפרדת מן האור העליון אפילו רגע אחד‪ .‬ומתוך כך זכה יעקב אבינו ע"ה‬
‫להוליד שנים עשר שבטים‪ ,‬כי כולם צדיקים גמורים ותמימים אין בהם נפתל ועיקש‪ ,‬וכולם היו‬
‫ראויים להיות בדמיון סדר עולם נושאי כלי ה'‪ ,‬לפי שלא הייתה מחשבתו נפרדת מן הדיבוק‬
‫העליון אפילו בשעת החיבור והתשמיש‪ ,‬והבן זה מאד‪.‬‬
‫ולכן אמר שלמה ע"ה במשליו הנמרצים‪" ,‬בכל דרכיך דעהו"‪ ,‬ואמרו ז"ל‪ ,‬בכל דרכיך דעהו ‪-‬‬
‫אפילו לכל צרכי הגוף קטן וגדול‪ .‬ומה שאמרו דעהו‪ ,‬כבר ידעת לשון ידיעה מה היא‪ ,‬שהיא‬
‫חיבור הנפש השכלית ודיבוקה באור העליון‪ .‬כן הוא חיבור האדם עם האשה‪ ,‬כמו דיבוק‬
‫הנפש בעולם השפל‪ ,‬והשכל שנקרא ידיעה‪ .‬וכבר ידעת שלא נקרא האדם יודע דבר פלוני עד‬
‫שנדבק המשכיל במושכל‪ ,‬והבן זה מאד‪.‬‬
‫אם כן התבונן סוד אמרו "בכל דרכיך דעהו" וסמיך ליה "והוא יישר אורחותיך"‪ .‬כי האור העליון‬
‫יהיה נדבק במעשיו ויהיו כולם בסדר אחר נכון וקיים‪ .‬וזה מאמר חז"ל בכל מעשיך יהיו לשם‬
‫שמים‪.‬‬
‫ואחר שהודענוך זה‪ ,‬התבונן וראה בהיות הרהורי עבירה קשים מעבירה‪ ,‬כי בהיות אדם חושב‬
‫בדרכי רשע וטנפה‪ ,‬ונפשו מחשבתו בטינופה בעליונים‪ ,‬והרי נפשו מחויבת לשמים‪ ,‬שהרי‬
‫הוא טימא אותה‪ .‬אבל אם עשה עבירה למטה‪ ,‬לא נגע אל השמים משפטה‪ ,‬ואז יקל מעליה‬
‫ענשה יותר מן ההרהור הרע‪ ,‬שהוא נדבק בעליונים והוא קרוב לקצץ בנטיעות‪.‬‬
‫ומכאן תבין סוד המהרהר בעבירה בעת התשמיש‪ ,‬שאותה המחשבה המטונפת חלה על‬
‫הטיפה ומיסדת ממנה יסוד רשע ועול וטינוף‪ .‬ונקראים זרים‪ ,‬ועל זה נאמר זורו רשעים‬
‫מרחם‪ .‬והבן אם בעל נפש אתה‪ .‬והנה מן המפתח הזה שמסרנו בידך תוכל להבין מעשה‬
‫אותו חסיד שהיה יושב בשערי טבילה‪.‬‬
‫[כל דבר שהחסידים מדבקים מחשבתם בו – מתקיים]‬
‫ואחר שאנו מתעסקים בעניין המחשבה‪ ,‬נודיע לך עניין אף על פי שאינה מכוונת הספר הזה‬
‫עם כל זה הוא מועיל לזה העניין‪.‬‬
‫דע כי בהיות החסידים מדבקים מחשבתם בעליונים‪ ,‬כל דבר שהיו מחשבים בו ומתכוונים‬
‫עליו באותה שעה היה מתקיים‪ ,‬אם טוב ואם רע‪ .‬וזה שאמרו ז"ל "נתן עיניו בו ונעשה גל של‬
‫עצמות"‪ .‬ואמרו במסכת תענית‪" ,‬ההוא דאמר ליה תוב לעפרך"‪ ,‬וכן מה שאמרו חז"ל "כל‬
‫מקום שנתנו חכמים עיניהם‪ ,‬או מיתה או עוני"‪.‬‬
‫ומן העניין ההוא סוד התפלה והקרבנות‪ ,‬והוא סוד הדבוק בעליונים‪.‬‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪17‬‬

‫ומן העניין הזה היה בלעם הרשע‪ ,‬הנאמר עליו "את אשר תברך מבורך" וגו'‪ .‬ולפיכך היה‬
‫רוצה לעיין את ישראל עיון שלם‪ ,‬כדי שיוכל לדבק מחשבתו בעליונים‪ ,‬וימשוך עליהם מחשבה‬
‫רעה‪ .‬ולפיכך אמר‪" :‬וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו"‪ .‬ולפיכך הוצרך‬
‫לדקדק "לכה נא אקחך אל מקום אחר"‪ ,‬שהרשע היה צריך לעיין במי שכוונתו עליו‪ ,‬לטוב או‬
‫לרע‪ ,‬והיה מדביק מחשבתו למעלה‪ .‬והנה רצה למשוך כוח עליון אל מי שהוא מתכוון ומעיין‬
‫בו‪ .‬וזהו עניין "מחזה שדי יחזה"‪ ,‬כי גלוי מעשים היה צריך‪.‬‬
‫ולפיכך נתכוון הרשע לעניין מזבחות שבעה ופר ואיל בכל מזבח‪ ,‬כדי להכניס אליו כל הכוחות‬
‫ולקרבם אל מחשבתו‪ ,‬כדי לקיים חפצו הרע בכל אשר יאווה‪ .‬ולזה אמר‪" :‬ויקחהו שדה‬
‫צופים"‪ ,‬ושהיה הרשע צופה בהם כדי להמשיך עליהם מחשבתו הרעה‪ .‬אבל השם ית' שהוא‬
‫יודע ומבין כל המחשבות‪ ,‬ראה שיעור מחשבתו הרעה וקלקולה‪ ,‬לא הניח הדבר לרצונו של‬
‫בלעם הרשע אלא לרצונו של השם ית'‪ .‬והבן זה בטוב‪ ,‬ותראה עד היכן יגיע כוח ההרהור‬
‫והמחשבה‪ ,‬אם לטוב ואם לרע‪.‬‬
‫ואע"פ שאין זה מכוונת הספר תועיל לך תועלת שלמה‪ ,‬בהיותך יודע שיעור ההרהור עד היכן‬
‫נוגע‪ ,‬ותדע סוד המחשבה מה היא פועלת בשעת החיבור‪.‬‬
‫ואחר שעוררנוך על סודות אלו הסתומים והנעלמים די לנו בזה‪ ,‬ונתחיל להעריך סוד הפרק‬
‫הסמוך לו‪ ,‬כפי הראוי לו בעזרת הבורא‪.‬‬

‫פרק ו‪ :‬בדרך חמישי ‪ -‬באיכות החיבור‬
‫כבר הודענוך בפרקים אלו הדברים שאתה צריך לידע בעניין החיבור‪ ,‬ויש לנו לכלול אותם עם‬
‫מה שאנו אומרים בפרק זה‪ ,‬ואתה שימם כחותם על לבך‪.‬‬
‫["להכניסה בדברים המיישבים את הלב"]‬
‫והנני מתחיל ואומר‪ :‬ידוע כי כל איש חסיד וצנוע‪ ,‬כשהוא מדבר‪ ,‬אינו מדבר אלא בלשון רכה‬
‫ושפה רפה ונחת רוח‪ ,‬ואינו מדבר גדולות‪ ,‬וכן כשהוא מהלך ‪ -‬בקומה כפופה וראשו נמוך‬
‫ועיניו למטה‪ ,‬וכן בשאר מנהגיו‪ .‬והרשע כל דרכיו בהפך‪ .‬ואתה יש לך לעיין אם עיניים לך‬
‫לראות‪ ,‬כי מאחר שבדברים שאין בהם גנות אברים אצל בני אדם‪ ,‬מה ראוי להתנהג‪ ,‬כל שכן‬
‫בדברים שהם גנות אצל כל אדם בחברים שלו‪ ,‬וכל שכן גנות מעשה שראוי להתנהג יותר‬
‫בכובד ראש‪.‬‬
‫ועל כן‪ ,‬כל זמן שאתה מתחבר עם האשה‪ ,‬אל תהי נוהג קלות ראש ודברי שווא‪ ,‬ואל תקל‬
‫ראשך כנגד האשה‪ ,‬ואל תרבה שיחה בטלה עמה‪ .‬וכבר ידעת מה שאמרו חז"ל במסכת‬
‫פסחים‪" ,‬מגיד לאדם מה שיחו‪ ,‬אפילו שיחה קלה שבן אדם לאשתו בשעת תשמיש עתיד‬
‫ליתן עליה את הדין"‪ .‬ולפיכך יש לו להכניסה תחילה בדברים שמיישבים את הלב ומיישבים‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪18‬‬

‫את דעתה ומשמחים אותה‪ ,‬כדי שתקשר דעתך בדעתה וכוונתך בכוונתה‪ .‬ולומר דברים‬
‫קצתם מכריחים אותה בחשק וחיבור ואהבה ורצון ועגבים‪ ,‬וקצתם מושכים אותה ליראת‬
‫שמים וחסידות ודרך צניעות‪ .‬ומספר עמה בדברי נשים חסידות וטובות והכשרות‪ ,‬היאך יצאו‬
‫מהם בנים הגונים וכשרים וטהורים‪ ,‬ראויים לכתר עליון‪ ,‬בעלי תורה ויראה והוראה‪ ,‬ומעשה‬
‫קמחית שזכתה לז' בנים שכולם שמשו בכהונה גדולה‪ .‬וראו חז"ל ושאלו במה זכתה לזה?‬
‫והשיבה‪ ,‬מעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי‪ .‬וכל זה הפליגה לישאר בצניעותה וחסידותה‬
‫ויושר מעשיה‪.‬‬
‫["מהם אהבים מהם עגבים ומהם יראת שמים"]‬
‫ויכניס אותה בדברים אלו‪ ,‬מהם אהבים מהם עגבים‪ ,‬ומהם יראת שמים וצניעות וטוהר‬
‫מחשבה‪ ,‬ויספר עמה באמצע הלילה או סמוך לשליש האחרון‪ ,‬באומרם ז"ל במסכת ברכות‬
‫"משמרת שלישית אשה מספרת עם בעלה" וכו'‪ .‬ולא יבעלנה בעל כורחה‪ ,‬ולא יאנוס אותה‪,‬‬
‫מפני שבאותו החיבור אין השכינה שורה‪ ,‬מפני שכוונתך הפך כוונתה‪ ,‬ואין דעתה מסכמת‬
‫לדעתך‪ .‬ואל תריב עמה ואל תכה אותה על עסקי תשמיש‪ ,‬והנה אמרו ז"ל במסכת יומא "מה‬
‫ארי דורס ואוכל ואין לו בשת פנים‪ ,‬אף עם הארץ מכה ובועל ואין לו בשת פנים"‪ .‬אבל הוה‬
‫מושך לבה בדברי חן ופיתויים ושאר דברים הגונים ומחשבה הגונה כפי שביארתי‪.‬‬
‫ואל תהי בועל אותה והיא ישנה‪ ,‬מפני שאין כוונת שניהם אחת‪ ,‬ואין מחשבתה מסכמת עם‬
‫מחשבתך‪ .‬אבל הוי מעורר אותה בדברים כמו שאמרנו‪.‬‬
‫סוף דבר‪ ,‬אחר שתהא אתה בודק בעצמך ותראה שאתה ראוי לתשמיש‪ ,‬עשה שתהיה דעת‬
‫אשתך מסכמת עם דעתך‪.‬‬
‫וכשאתה מתחבר עמה‪ ,‬אל תמהר לעורר בה התאווה‪ ,‬כדי שתתיישב דעת האשה‪ ,‬ותכנס‬
‫עמה דרך אהבה ותתחיל היא להזריע תחילה‪ ,‬כדי שיהיה הזרע שלה כחומר וזרע שלך‬
‫כצורה‪ .‬כעניין שנאמר‪" :‬אשה כי תזריע וילדה זכר"‪.‬‬
‫וכבר ידעת מה שאמרו על אותו חסיד שהיה מגלה טפח ומכסה טפחיים ודומה כמי שכפאו‬
‫שד‪ ,‬כלומר שלא היה מכוון בהנאת תשמיש לבד‪ ,‬אמנם היה התשמיש בעיניו כמי שמתעסק‬
‫בדבר שאינו מלאכתו‪ ,‬אלא שהוא חוב מוטל עליו לגמרו משום מצות עונה האמורה בתורה‪.‬‬
‫והתבונן ותראה האיך היה החסיד מתכוון כוונה עליונה‪ ,‬והיה מעשהו לשם שמים ולמצווה‬
‫גמורה‪.‬‬
‫["אתה מדעתך תבין דרך כוונת ההנהגה"]‬
‫וא"כ מכל הדברים שהודענוך בפרקים הקודמים ובזה הפרק‪ ,‬יש לך להקיש כמה דברים שלא‬
‫זכרנו מן הדברים שזכרנו‪ ,‬והוי כולל כל הדברים כולם‪ .‬ואתה מדעתך תבין דרך כוונת‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫אתר דעת‬

‫‪19‬‬

‫ההנהגה שאדם ראוי להתנהג בה בשעת תשמיש‪ ,‬יותר על כל צניעות שאתה תהיה צנוע‬
‫בשאר הנהגתך‪ ,‬במאכל ובמשתה ובדרך ארץ‪ .‬שכפי הצניעות והנהגה שאתה מתנהג בשעת‬
‫החיבור‪ ,‬כן תחול הצורה על טיפת הזרע‪.‬‬
‫וזהו סוד "תולדות יצחק בן אברהם‪ ,‬אברהם הוליד את יצחק"‪ ,‬כלומר אחר שאמר לו השם ית'‬
‫"אבל שרה אשתך יולדת לך בן"‪ ,‬נתכוון אברהם בשעת החיבור דעת יתרה על כל מידותיו‬
‫הטובות‪ ,‬בהיותו מדבק מחשבתו בעליונים‪ ,‬ועוד שהיה מכוון להוליד בן שיהיה צדיק גמור‬
‫כמוהו‪ .‬וזהו אמרו "יצחק בן אברהם"‪ ,‬ואמרו ז"ל "צדיק בן צדיק"‪ .‬שהגיע צדקתו עד שהעיד‬
‫השם ית' עליו שאין בו מום‪ ,‬לא בפנים ולא בחוץ‪ ,‬שנאמר "והעלהו לעולה"‪ .‬וכבר ידעת שלא‬
‫היה ראוי שיהיה מום בדבר הקרב על גבי המזבח‪ .‬והבן זה הטיב‪.‬‬
‫וכבר ידעת כי העולה הייתה קודש קדשים‪ ,‬והיא באה על הרהור הלב ועל חטאת המורגשות‪,‬‬
‫לפיכך צריכה הפשט וניתוח וכליל‪ .‬וכן ונקרא יצחק עולה תמימה‪ .‬וכל זה גרם אברהם ע"ה‬
‫בשעת החיבור שנתכוון לשם שמים ממש‪.‬‬
‫וכן הדבר נוהג בשאר החסידים אנשי לבב‪ ,‬כי בהתכוונם למצווה והקריבו מחשבתם בעליונים‬
‫בשעת החיבור‪ ,‬שיולידו בנים ראויים לקדושה ולטהרה ולזהירות‪ .‬ולפיכך הוצרכה מגילת רות‬
‫באחרונה לומר "ואלה תולדות פרץ"‪ ,‬להודיע כי כאשר היה פרץ צדיק גמור‪ ,‬נתכוון גם הוא‬
‫להוליד בן צדיק כמוהו‪ ,‬וזהו "וחצרון הוליד את רם" וכן עוד "וישי הוליד את דוד"‪ .‬כולם צדיקים‬
‫בני צדיקים‪ .‬כי לא לחינם בחר השם ית' בדוד עבדו למלך על ישראל‪ ,‬כי שלשלת עשרה‬
‫דורות הם צדיקים גמורים זה למעלה מזה‪ ,‬בדמיון עשרה סדרי עולם בסוד שעור קומה בסוד‬
‫יו"ד שהכול כלול בה‪ .‬ולפיכך נקרא דוד הפוך‪ ,‬וקרי עשר מעלות כלולות‪ ,‬כי מפרץ ועד דוד‬
‫עשר מעלות‪ ,‬צדיק בן צדיק‪.‬‬
‫ואם תתן מה שכללנו בפרקים אלו‪ .‬וכשתהיה נוהג בהם כמה שעוררנוך והודיענוך‪ ,‬הנה אני‬
‫ערב לך להוליד בן צדיק מקדש שם שמים‪.‬‬
‫והשם ית' יאיר עינינו במאור תורתו‪ ,‬ויורנו להתדבק בו להוליד בן מוכן לעבודתו ויראתו‪ ,‬וכן‬
‫יה"ר ונאמר ואמן‪.‬‬
‫כראות אחד השרים‪ ,‬תומת החיבורים אז ישיר אלה השירים‪.‬‬
‫אגרת הקדש קצרה יריעתך‬
‫אמנם רחבה ונסכה למעלה יקרך‬
‫גרה שבו ממטיל ברזל יקר שאתו‬

‫אגרת הקודש‬

‫*‬

‫מיוחס לר' משה בן נחמן‬

‫*‬

‫מהדורה מעוצבת‬

‫*‬

‫ודבר מצער בהשכל ממרבה מלים‬
‫בבלי דעת על כן יאמרו המשלים‬
‫יקר גוף כמותו ומדע איכותו‪.‬‬

‫אתר דעת‬

‫‪20‬‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)