דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
239
פרקים בנחלתיהודהא -תשנ"ה
דעת -אתרלימודייהדותורוח
ז-רשנה 3זך 3ןבר2ן בוזק8פת המשנה שהתלמשד
הערות היסטודי*ת בעקבות חפירות ארכיאולוגיות חדשות*
יהושע שוודץ
מבוא
דרום הר חברויו היה מיושב יהודים בחלק מתקופת בית שניר ~בדור יבנה
שלאחר החורבן ( 132-70לסה"נ) 3.עם זאת ,ברור שהיישוב שם באותם הימים לא
היה גדול ומילא רק תפקידשולי בתולדות עם ישראל באשן באותן התקופות.
* חובה נעימהלי להודותלידידי דוד עמית מרשות העתיקות ("ראש המדברים" על כל
מקומות הדרום) ,שקרא נוסח ראשון של מאמר זה,העיר הערות חשובית ,העביראלי
מידע חדש ומנעממני טעויות רבות.
,1האזורשייך ל "דרום" או "דרומא" של המקורות התלמודיים (המחולק אף הוא לדרום
עליון ילדרום תחתון) ולדרומא הנזכרת באונומאסטיקון של אב הכנסייה אוסביוס.
(מלכיש במערב
במשך התקופה הרומית-ביזאנטית נכלל הדרום בתחום בית
ועד עין-גדי בשרה ומדומה בצפן ' Tplתיר בדרום) ,אם כיגובריי
נמצא בו גם הלק
מהתחומים הצפונ"ם של הלימם באזור חברון ומדרומה .על .הרקע הגיאוגרפי של ה
"דרום" והשימושבו במקורותספריתיים ראהי' שורץ,היישובהיהודי ביהודה מלאחר
מלחמת בר-כוכבא ועד לכיבוש הערבי ,ירושלים ,תשמ"ו ,עמ' .41-35אנו נתייחס
בעיקר לדרום הרחברון.
.2כנראה ,קבלו התושבים האדומים של ה "דרום" את היהדות בעת שהשלים יוחנן
הורקניס א' את כיבוש אידומיאה (=הדרום) בשנת 125לפהס"נ (יוסף בן מתתיהו,
מלחמת א ;63קדמוניות 'ג .)258-257לגבי הממצא הארכיאולוגי בדרום הר חברון
מתקופת ביתשני ראה ד' עמית וצ' אילן" ,בית הכנסת במעון שביהודה" ,קדמוניות
( 82-81תשנ"א) ,עמ' 122על המקווה שמלכתחילה השתייך ליישוב היהודי במעון
בתקופת בית שני .לגבי חורבת סוסיה ,במערכת המילוט שעל-יד בית הכנסת שם
נתגלה מטבע מזמן מוט הגדול ועל הגבעה ממערב לבית הכנסת נמצאו 26מטבעות
שכ 2/3מהם מתקופתבית שני ,מזמנו שליוחנן הורקנוס ועד למוז הגדול .וראה גם
צ'אילן" ,חשיפת בתי-הכנסתהקדימים במעון ובענים שבדרום הר חברון" ,בתוך דברי
הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות ,חטיבה ב ,כרך ראשון ,ירושלים ,תש"ן ,עמ'
.47-48לדעת אילן ,אפשר שענים התקיימה מהתקופה ההלניסטית ואול' ברציפות
מתקופת הבנקל והפרסית .על כל פנים ,שסר לי דוד עמית שלא נמצאה באתר
קרמיקה פרסית ,הלניסטית או רומית קדומה ונתגלה רק מטבע אחד של תלמי.עם
זאת ,אין לדעת בבירור שמקום זה היה מיושב על-ידי יהודים ,והשווה גם משנת
ה:ט על דבשהזינוין שלפי דעה.אחת (בבלי סוטה מח ע"ב) נקרא על שם
מכשירייוהכונהלזיף בדרום הרחברון.
.3מקום-
ישוב היהודי באזור 'בכפרעזיז ובבית המגניה במשך דור יננה ועל החכמים
על ה
שישבו שם ושבקרו במקומות אלה ראה שורץ ,היישוב היהודי (לעיל הערה ו),
240
פרופ' יהושע שוורו
השינוי המהותי לגבי היישוב היהודי בדרום בא לאחר מלחמת בר-כוכבא
ובמשך התקופה הרומית המאוחרת כשההתיישבות היהודית עמדה שם בשיאה,
היישובהיהודי הזה החזיק מעמד גם בתקופה הביזאנטית כשהחלה חדירה נוצרית
לדרום,
על-אף הגידול המשמעותי ביישוב היהודי באזור זה באותם הימים,אין זה קל
לכתוב את "תולדות" היישוב היהודי בדרום הר חברון באותה תקופה ,המקורות
הספרותיים מכל הסוגים הם פרגמנטריים ביותר והתגליות הארכיאולוגיות
החדשות ,ככל שמוסיפות מידע חשוב להבנת אתר זה או אחר ,מעוררות לא פעם
קשיים ושאלות .משום כך,אין בכוונתנו כאן לכתוב את תולדות היישוב היהודי
בדרום בתקופת המשנה והתלמוד ,משהו שגם ניסינו לעשות בעבודה קודמת,4
אלא להתייחם במיוחד לאותן הפרשות ההיסטוריות החדשות שנתעוררו בעקבות
החפירות הארכיאולוגיות בדרום במשך השנים האחרונות ולנסות ולקשר בין
ענינים אלהלבין מה שכברידוע ומקובללגבי תולדות אזורזה.
מפלט והתאוששות
מקובל לחשוב שאזור הר חברון שימש כמקלט לשארית הפליטה של ארץ-
יהודה (שלא ברחה לחו"ל,לגליל אולערי החוף) בעקבותדיכוי מרד בר-כוכבא .עם
זאת ,העדר ממצא ארכיאולוגי ברור מתקופהזו מקשה על קביעה זו ויש אפילו
שטוענים ,שהיה פער ~QIWtlבדרום הרחברון במאה השניהם.
עמ' 88הערה 53והנ"ל" .היישוב היהודי בדרום הר-חברון -הערות היסטוריות",
קתדרה( 60 ,תשנ"א) ,עמ' 98הערה 17והמקורות ly~lseשם .ראה גם ד' עמית,
"מערת קבורה מול ח' כפר ."f~rvחדשות ארכיאולוגיות ,צה(תש-ן) ,עמ' .70-68רבן
יוחנן בן זכאי שהיה "עולה למעון יהודה" כנראה הלך לאמאוס ולא למעון בדרום הר
חברון .וראה גם הנ"ל
Nature. 17 )1991/2(, 83-87.מח5]891 Land 8ן "The Riddle ofYuta",
ושם גם על כפרעזיז.
.4ראה שורץ ,הישוב היהודי (לעיל הערה ,)1עמ' 114-113 ,109-98והשוה גם הנ-ל,
במא,ת השלישית והרביעית" ,בתוך צ'.
"היישוב היהודי באיזור יהודה והחוף הדרומי
ברם ואחרים (עורכים) ,ארץ-ישראל מחורבן ביתשני ועד הכיבוש המוסלמי (ירושלים,
תשמ"ב) ,א ,עמ' .189-183וראה גם כעת הנ"ל" ,היישוב היהודי בדרום הר-חברון-
הערות היסטוריות" (לעיל הערה .)3
.5הטענה שהיה פער יישובי בדרום הר חברון במאה השניה ושהיישוב התאושש רק
במאה השלישית לסה"נ הושמעה על-ידי דן בר"ג בהרצאה ביד יצחק בן-צבי בז'
בתמוז תשמ"ה .ראה גם עמית ואילן ,בית-הכנסת במעון שביהודה (לעיל הערה ,)2
עמ' 122,119על "חידוש" היישוב היהודי במעון במאה הרביעית היות שאין ממצא
ארכיאולוגי DWמהמאות השניה יהשלישית .עם זאת ,וככל שידוע'לי ,לא נתגלו
סימנים של חורבן והרס ~החפירות בינתיים התמקדו רק באזור בית הכנסת .כפי
שהראה נגב בחפירות סוסיה ,יכול יישוב יהודי להתקיים גם לפני שבונים את בית
הכנסת "המפואר"וייתכן שכךהיה במעון .קשה ,אם כן ,לדבר עלחידושהיישוב שם.
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
241
ענין זה תלוי במידה רבה בשאלה קשה אחרת שהיא שאלת השתתפותם של
תושבי דרום הר חברון במרד בר-כוכבא ,שהרי אם היה פעריישובי בדרום במאה
השנייה הוא נוצר רק בעקבות מרד זה .אומנם ,נושא זה חורג מהמסגרת
הכרונולוגית שלנו ,אך למעשה ,כל תולדות הדרום אחרי מלחמת בר-כוכבא
תלויות בשאלה זו .האם דרום הר חברון שימש כמפלט מידי ליהודי יהודה ולכן
ראשיתגידול היישוב החלה כבר במאה השנייה או האם תהליך זה החל רק לאחר
מכן במאה השלישית ובמאה הרביעית?
מבלי להכנס לשאלה הקשה אודות היקפו הגיאוגרפי של מרד בר-כוכבא
ביהודה,אין מקורות ספרותיים שמעידים חד משמע' על השתתפות תושבי דרום
וכמעט שאין שרידיםארכיאולוגיים המעידים על השתתפותזו או
הר חברוןבמרדנ
יר שתביא לידי פער יישובי 7.אומנם ,עדיין קשה העדר ממצא
על פגיעה באזו
ארכיאולוגי חד משמעי מאמצע המאה השנייה ,אךאין בזה לפסול את עצם קיום
היישוב היהודה בדרום הר חברון באותו זמן ואפילו התחלת תהליך הגידול
המשמעותי .אין זה מן הנמנע שהיהודים שם ,כמו שבמקומות אחרים ,העדיפו
בראשונה לשמור על פרופיל נמוך ורק בהמשך הזמן נתנו Q"lU'1פיזיים בולטים
יותר לנוכחותם.
תחום בית גובריי,
בשפלת יהודה
.6עיקר הפעילות היתה בצפון הר-חברון ,בצפון
ובמדבר 'הודה .ראה:
.Oppenheimer, "The Revolt 0כ) טח8. 15880 8
טח,88)-Kochba: Ideology 8
sModern
e Scholiarship,
חיטסנ"d
Jtewish Sזu810
36 )1985(, 53-54.
אפשר שה'ברך' הנזכר במכתב משמעון בן כוסבה לישע בן גלגלה ולאנשי הברך היא
כפר-בריבוא המזוהה עם בני נעים ,אךאין אפילו תמימות דעים לגבי קריאה זו .דוד
עמית מסרלי שכ 8-ק"מ מדרום מזרח לבני נעים בקרבת דרך שיוזה משם לעברעין
גדי נתגלתה מערת מפלט גדולה עם שרידים רבים מימי בר כוכבא .אפשר
שהמסתתרים שם הגיעו מכפר בריכא (הברך) או מכל כפר אחר מהאזור שמדרום
לחברון .על הענין כולו ראה ד' עמית" ,חפירות במערת מפלט בנחל חבר העילי",
תקצירי הרצאות (תל-אביב ,תשנ-ב) ,עמ'
הקונגרס הארכיאולוגי ה 18-בישראל-
-25
.24מעניין הוא שיהודים שנלקחו בשבי במלחמת בר-כוכבא נמכרו דוקא בטרבינטוס
(= בית אילנים = אלונ' ממרא = בוטנה) ,הנמצאת על-יד חברון .ראה המקורות
שצויינו בשורץ ,היישוב היהודי (לעיל הערה ,)1עכו' .117-116במקום היה יריד
מפורסם בתקופה הרומית-ביזנטית והיהודים פקדו גם הם את היריד .בשנים
האחרונות נערכו חפירותארכיאולוגיות במקום .ראהי' מגן",אלוני ממרא -אתר-פולחן
מימי הורדוס" ,קדמוניות( 84-93 ,תשנ"א) ,עמ' .55-46לדעת מגן,היריד שכן על-יד
המקום המקודש ,שבתקופה הביזאנטית הקימו בו כנסייה ,ולא בתוכו .עובדה זו
עוזרת להסביר את נוכחותם שלהיהודיםביריד בתקופה הביזאנטית.
.7מערכות מסתור נתגלו בצפון הר חברון במקומות כמו הירודיון ,ג'דור ,ערוב,כופיי,
חורבת ברכות ועוד .ראה בפירוט בתוך ע' קלונר~י' טפר ,מערכות המסתור בשפלת
'הודה ,תל-אביב ,תשמ"ז ,עמ' .275-265וראה גם המפה שם בעמ' .78מערכות
מערבית של דרום הר חברון בנחליתיר ובח'
מסתור גם נתגלו בפריפריאה הדרומית-
צלית .ראה ד' אלון- ,המסתור באתר נחל יתיר" ,בתוך קלונר וטפר ,עמ' 158-154וז'
.
242
פרופ' יהושע שוהו
עיקר היישוב היהודי של "דרומא" בתקופת המשנה והתלמוד התרכז באזור
שבין יוטה בצפון ועניה בדרום וכלל אתרים כמו כרמל ,כפר עזיז ,מעון ,סוסיה
ואשתמוע .רובן של החפירות הארכיאולוגיות ומחקר הדרום בשנים האחרונות
התמקד באזור זה ובמיוחד בסוסיה,מעון וענים.כפי שכתבנו למעלה ,עיקרדברינו
כאןיתייחסלעניניםהיסטוריים-יישוביים חדשים הקשורים לאותן חפירות,
n~olo
החפירית הרחבות ביותר נעשו בסוסיה'. ,שוב שנמצא כמעט באמצע האזור
שבין יטה לענים ושזכה להתעניינות רבה בשנים האחרונות 8,הפרשיות החדשות
קשורות לתולדות ntoloעצמה ,לקשרים השונים בינה ובין היישובים הסמוכים
והקשרים בין סוסיה ~מסורת אהל-יהודה.חלק מהדברים קשורים ,כמובן ,ליותר
מתחום אחד.
הבעיה המרכזיתלגבי סוסיה היא פשרהבנייה המסיבית והשרידים האדריכליים
המרשימים ,בעיקר בגבעה המזרחית .האם דברים אלה משקפים את מעמדה של
סוסיה כמרכז אזוריה ,או שמא השרתים דומים למציאות שהיתה ne~pביתר
היישובים הקרובים ,שהרי יש לזכור שרק בסוסיה נערכו חפירותאינטנסיביות
ף ואתרים (חלק') ,תל-אביב ,תשב"ע,
סקרני
משל ,ס' בן-יוסף וא' דרור ,חבליתיר:
הערה ,88עמ' .74-72ככלשידועלי ,לא נתגלו מערכות מסתור קלסיות במרכז דרום
הר חברון .נתגלו אומנם כמה "מערות -'Ol~'Dבאתרים שונים בדרום הר חברון
,ntotolאשתמוע ,ענים ומעון) אך אין הן קשורות כנראה למוש בר-כוכבא ,כפי
שנראה בהמשך .בענים נמצא מטבע משנה ב' למוש בר-כוכבא בתוך שפכים באולם
בית הכנסת(אני מודה לדוד עמית שמסרלי מידע זה) ,אך קשה להסיק מסקנות רק
משריד זה .כמו כן ,נתגלו מטבעות מרד בר-כוכבא בכמה כפרים בדרום הר חברון,
אבל עיקרם באו מהשיפולים הדרום-מערביים ובלאו הכי מקור המטבעות הם מגוריהם
שלסוחרי עתיקות .a'TIIWIראה קלונר וטפר ,מערכות המסתור ,עמ' .372וראה שם,
עמ' ,337-333על המטבעות שנתגלו באתר נחל יתיר ובחורבת צלית .גם שרידי
החורבן באזור מעידים שדרום הר חברון לא נפגע במיוחד במות (אולי בשל אי
השתתפות) .כמו כן קיימים סימנים להרג ולשריפה אדירה במערכת באתר נחל יתיר
(אלון ,שם) .עמוס קלונר מסר לי ,שרימון (חורבת אם אל-רמאמין) נפגעה במאה
השניה ,בעקבות מו 7בר-כוכבא .כל זה עדיין מקשר את המוש ותוצאותיו רק
לפריפריה של דרום הרחברון.
!8ראה שורץ ,היישוב היהודי ביהודה (לעיל הערה ,)1עמ' 101-89והספרות שם על
תולדות האתר ,חפירת בית הכנסת וחפירת הבית הביזאנטי .על החפירות
הארכיאולוגיות האחרונות של אברהם נגב ראה א' נגב" ,חורבת סוסיהוהיישובהיהודי
בדרום הר-חברון בתקופה הרומית המאוחרת" ,קתדרה ( 60תשנ"א) ,עמ' 93-85
ן אמור להמשיך לחפור בסוסיה.יש להדגיש שאנו דוחים מכל וכל
והספרות שם .ז'ייבי
את דעתו של נגבלגביזיהוי חורבתסוסיה עם "כרמל החדשה -היהודית ,אךאין סיבה
לחזור כאן על טענותינו .ראה דברינו המפורטים נגד notwנגב בקתדרה שם (לעיל
הערה ,)3עמ' .98-94
1984: Prelimenaryח) ).Susiyaאא) , "Excavations 81 Carmelע606א 9. 4.
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
243
מחוץ למתחם שלבית הכנסת ובמרחבים גדוליםביישוב ועתכן שחפירות נוספות
ביתרהיישוביםיגלו שרידים דומים.10
מיקומה של n~oloמתאיםליישוב שהיה מרכזאזורי.היישוב נמצא בדיוק בלב
האזור ונהנה מרמת נגישות גבוהה הודות לדרכים הכפריות ולכבישים שקשרובינו
ובין היישובים האחרים בסביבה .כמובן ,חלק מהשרידים שנתגלו שם מתפרשים
בצורה יפה אם סוסיה היתה המרכז .כך ,לנרשל ,חפר נגבבניין בגבעה המזרחית
שהקיף את היישוב במזרח ,לאורך שיא הגבעה וגם במערבה ושימש מעין חומת-
מגן.וו לכשעצמו ,אין הדבר הזה יוצא ד~פן ,12אלא שבקצה הצפוני-מזרחי של
היישוב גילה נגב שרידים של מה שהוא מכנה מגדלעוז גדול ,שממנו נראים כרמל,
יוטה ואשתמוע3ו .כמו כן ,השערים והפתחים שדרכם נכנסו ליחידות הבנייה
השונות בגבעה המזרחיתהיו חזקים וכבדים ותרמו גם הם להרגשת הבטחון.14
כל זה מתאים במיוחד למרכז שאליו אמורים להג'ע תושבי האזור בתקופות של
לחץ בטחוני .כמו כן ,נתגלתה מערכת מילוט על-יד בית הכנסת ,אבל מערכות
דומות נמצאו ביישובים סמוכים כמו מעון ,ענים ואשתמוע ולכן אין במערכת זו
בסוסיה משהו מיוחך.15יש להוסיףשאיןבגילו' מערכות מילוטביישובים האחרים
לפגוע בהשערתנו ] n~elouשמשה כמרכז ,שהרי קשה להניח שהיישובים האחרים
היו ללא כל הגנה .כמו כן ,אפשר שמערכות המילוט נבנו לתת מענה בטחוני
לסכנה ספציפית כמו פעולות הדיכוי של הצבא הרומי בימי מרד גאלוס
"Report,
יsusiya 15
שt
כh
blocksי18חe.sturdiness ofconstruction,the presence of85
8הן 1 ofplaceט5 …-characteristicswhich seem 0הweighing several10
"fanner's village.
.10ראה למשל שורץ ,היישוב היהודי ביהודה (לעיל הערה ו) עמ' 89על התבליטים
על גב' אבנים ונקבעו
היהודיים ובהם מנור,ת וסמלים יהודיים אחרים שנחקקי
בכותלי בתי הכפר אשתמיע (סמוע) .וראה גם י' הירשפלד ,בית המגורים הארץ-
ישראלי בתקופה הרומית-ביזנטית,ירושלים ,תשמ"ז ,עמ' 116-111על הביתהיהודי
העתיק הגדול והיוצא דופן שנסקר באשתמוע .גם במעון''ובענים ,כמו בסוסיה,היו
מערות מגורים בשלב מסוים .ראה עמית ואילן ,בית-הכנסת במעון שביהודה (לעיל
הערה ,)2עמ' 117וכךהיה גם בחורבתעזיז ובאתרים רבים אחרים באזור,
6 most impressive feature 81 Kh.הז"35 )1985(, 232:
.11
.12
.13
.14
.15
נגב ,חורבת סוסיה (לעיל הערה ,)8עמ' .87
ראה ז' ספראי" ,מערכת הביטחון הפנימי בעיר היהודית בתקופת המשנה
והתלמוד" ,קתדרה( 22 ,תשמ"ב) ,עמ' .50-43קשה לחשוב שהביצורים נבנו נגד
כוחות רומיים וסביר יותר שהם נועדו לספק מידה מסוימת של בטחון אזורי נגד
שוסי המדברלמיניהם.
נגב שם .מן הסתם ,ניתן לראית גם את מעון (ונגב כתב את דברים אלה לפני
חפירות עמיתואילן באתר זהוגילוי השרידים שלהיישובהיהוד' שם).
שם.
ראה עננית ואילן ,בית הכנסת במעון שביהודה (לעיל הערה ,)2עמ' .122עם זאת,
במערכתבסיסיה נמצא שקל כסף משנה ב' של מו 7החורבן.
244
פרופ' יהושע שוורך
באמצע המאה הרביעית לסה"נ .על כל פנים ,דברינו לגבי ה"ביצורים" בסוסיה
(אם פרשנות נגב כאן היא נכונה) ומעמדה כמרכז בטחוני נשארים בגדר השערה
עד שתערכנה חפירותביישובים האחרים שתלמדנה באיזו מידההיו יישובים אלה
נובוצרים.
אפשר להסביר גם את תפקידה של אחת המערות בסוסיה בהקשר למעמד
היישוב כמרכזאזורי ובטחוני .כך למשל הציע נגב ש "מערת המנורה" ,הקרובה
לבית הכנסת,שאין לה חלונות ושיש לה פתח חזק ובטוח במיוחלה שימשה כאוצר
בית הכנסתמי .אומנם ,לא נתגלו קופות ,שמן הסתם היו 'קופות כספים ,כמו
אלה שנתגלו בבתי הכנסת בבית אלפא ,במעון (נירים) ובעין גדי7ו ,ולא נתגלו
מטמונים של כסף כמו אלה שנמצאו ממערב לבית הכנסת ברימון 18,אבל אפשר
שמערה בטוחהזו שמשה לא רק כאוצר בית הכנסת כהצעת נגב אלא גם כאוצר
העיר,ואולי אף של הסביבה .קשה לחשוב שלבית הכנסת עצמו היה צורך באוצר
כל-כך גדול והזק .על כל פנים ,מעניין שמערכת המילוט שעל-יד בית הכנסת
בסוסיה לא הובילה למערת המנורה ולא עברה דרכה אלא הגיעה רחוק ממנה ,מה
שלכאורה מחליש את הקשרבין בית הכנסת למערה.
סביר nloloeכמרכזאזורי ,אם כך היה ,שמשה גם כשוק מרכזי ,כבר הזכרנו
למעלה שהיתה לה רמת נגישות גבוהה ,א' נגב הביא את הצעתו שלבנימין מזר
בזמנו. ,שכלכלת האזור היתה מבוססת על מסחר בשמן זיתויין עם החיילים
הרומייך IW"NWאת המוצבים והמחנות השונים בדרום הר חברון .19אי-אפשר
כמובן להוכיח טענה זו ,אבל היא די סבירה וידוע על יישובים אחרים ביהודה
שכנראה התבססו על מסחר עם חיילים רומיים שנמצאו בסמוך ליישובם .20אם
כך ,אפשר שרבים מהמבנים שנתגלו בסוסיה והמתקנים שבהם קשורים לאותו
שוק מרכזי ולמעמד העיר כמרכז כלכלי .21יש בכל זאת לזכור ,וכפי שהזכרנו
למעלה ,שעד שתערכנה חפירות ארכיאוליגיות רחבות ביישובים האחרים ועד
שיובהר מבנהיישובים אלה ,לא נוכל להיות בטוחם גם לגבי מעמדה של סוסיה.
.18ראה 61ח"( Excavations 81 08לעיל הערה ,)9עמ' .242
.17ראה ז' ספראי" ,התפקידים הקהילתיים של בית הכנסת בארץ ישראל בתקופת
המשנה והתלמיד" ,בתוך ז' ספראי (עורך) ,בית-הכנסת בתקופת המשנה והתלמוד,
ירושלים ,תשמ"ו ,עמ' .116
!
6 Ancientח-. Mindel, ?Two Byzantine Hoards from 1ך טח18. /). Kloner 8
," 15,891 Numismatic Journal, 5)1981(,80-68.חסחוחווא Synagogue ofHorvat
.19ראה נגב( Excavations 81 Carmel ,לעיל הערה ,)8עמ' 252הערה .24בעגיין
חיילים באזור ראה גםי' הירשפלד" ,שרשרת מצודות ביזאנטיות לאורך דרך הספר
המזרחית של הר הברון"( 47-46 nl~Jtmr ,תש"ם) ,עמ'
.121
-78
.20ראה למשלשיורץ,היישובהיהודי ביהודה(לעיל הרעה ו) ,עמ' .116
.21עם זאת,וכפי שהעירלי דוד עמית ,כל מה שנמצא בסוסיהניתן לייחס גם לצרכים
ולפונקציות מקומיות .יראה גם נגב 243 rov ,Excavations 81 Carmel ,ואילך על
מערת היקב .אין ספק שתעשייתהיין היתה חשובה בסוסיה ובאזור הסמוך .עם
זאת ,הרבהמהפעילויות הקשורות ליקב נעשו בדרך כלל לא בתוךהיישוב אלא
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
245
אפילו אם שימשה סוסיה מרכזאזורי ,נמצאו בה דברים הדומים למה שנמצא
ביישובים האחרים בסביבה ושאינם יוצאי דופן במיוחד ,כך ,למשל,אין הבדלים
משמעותיים בין המתקנים החקלאיים שנמצאו בשרות ,שמן הסתם השתייכו
לסוסיה לבין מתקנים שנמצאו בשדית שנשתייכו ליישובים הקרובימ .22כמו כן,
מעיד נגב על משקוף בנין בגבעה המזרחית מעוטר ב "טבולה אנםטה" (טבלה
בעלתאוזניים) ,אבל משקופים מסוג זה נתגלו גם באשתמוע ובכפר עזיז .23כפר
עזיזהיה כנראה באותו זמן 'ישובנוצרי ,24וסבירשאין ללמוד מפריט אדריכלי זה
ואחרים כאלה משהו מיוחד על תולדות אותםהיישובים.
כמו כן ,ברור שהיה משהו מן המיוחד בכל ישוב וישוב באזור ,אפילו אם סוסיה
היתה מרכז .כך ,למשל ,ועל-אףהסיכוי הסביר שחלק מבתי הכנסתביישובי דרום
הר חברון נבנו על-ידי אותם אומנים ,כל יישוב בנה בית כנסת לפי תנאיו
וצרכיו.25
החפירות החדשותהביאו קצתמן החוקרים לחזורולדון בחפירות הישנות יותר
ובמיוחד בממצא מבית הכנסת .כך למשל,גדעון פרסטר טען ,שברצפת הפסיפס
לפני הבמה המשניתעל-יד הקיר הדרומי של בית הכנסת לא מתואר ארון קודש,
כדעת החופרים ורובם של החוקרים ,אלא חזית מיבנה של בית המקדש בירושלים,
ובמרכזו בפנים בין עמודיו ארון קודש עם שתי דלתות סגורות .26לכאורה,
בשדות בשטח החקלאי וכךהיה לעתים רבותלגבי היקב עצמו .ראה למשל ש' דר,
התפרוסת היישובית של מערב השומרון בימי הבית השני ,המשנה והתלמוד,
והתקופה הביזנטית ,תל-אביב ,תשמ"ב ,א ,עמ' 240ואילך .נגב השווהבין המערה
בסוסיה לבין מערת יקב בעובדת ,אך הדברים הרבה יותר ברורים שם (ראה נגב,
,Excavationsעמ' 245-244הערה )13וספק אם באגרת ניתן להשוות בין שתי
המערות .על כל פנים ,אם המערה קסוסיה קשורה לתעשייתהיין ,שמא שימשה לא
.22
.23
.24
.25
כיקב אלא כאוצר.
ראה נגב Excavations 81 Carmel ,עמ' .242על גתות ובתי-בד בתל מעון ובסיבתו
ראה עמית ואילן ,בית -הכנסת במעון שביהודה (לעיל הערה ,)2עמ' .116ראה גם
ש' נוטמן" ,אתרים היסטוריים בהר חברון" ,מבפנים ,לה (תשל"ג/ד) ,עמ' 329-317
והנ"ל" ,הרצאה בכנס הר חברון בפניהחינים לידיעת הארץ" ,בתוך הר חברון ,לקט
מאמרים ,תל-אביב ,תש"ל ,עמ' ג-כח .ישגה גת תעשייתית גחלה באשתמוע
שנחפרה על-יד' נוטמן ,גתות ובתי בד בענים (שיפורסמו על-ידי דוד עננית בסקר
הסביבתי) ועוד גתותובתי בדרבים.
נגב ,חורבתסוסיה(לעיל הערה ,)8עמ' .87
שוירץ,היישובהיהודי ביהודה (לעיל הערה ,)1עמ' .104
צ' אילן" ,חשיפת בתי-הכנסת הקדומים במעון ובענים שבדרום הר חברון" ,בתוך
דברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות ,חטיבה ב ,כרך א' ,ירושלים ,תש"ן,
עמ' .45
.28
ראה ג' פרסטר" ,נושאים אלגוריים וסמליים בעלי משמעות נוצריתבעיטורי רצפות
הפסיפס של בתי-כנסת במאה השישית בארץ-ישראל" ,בתוך ד'יעקוביוי'צפריר
פרופ' יהושע שורץ
246
אין בפרשנות זו של פרסטר לשנות הרבה שהרי יש זהות רעיונית אמנותיתבין
ארון הקודש לארון העדות .אלא שפרמטר גם עמד על הדימוי שבין תיאור זה
לתיאור המקדש בכנסייה הנוצרית בהר נבו וגם על הכבשים או האילים אשר
תוארו זה לצד זה לצדי התיאור המרכזי בסוסיה .לדעתו השימוש בכבש ומקומו
בפסיפס מעידים על השפעה חזקה של האיקונוגרפיה הנוצרית .פרסטר מתלבט
לגבי המשמעות שנתנו היהודים בסוסיה לדברים אלה וטוען שאם היהודים שם
באמת הכירו את הסמלים הנוצריים ,ומן הסתם כך היה ,לדעתו של פרסטר,אזי
הדברמעיד על עצמאותם הרוחנית של היהודים.27
דבריו של פרסטר מעניינים וחשובים ,אך יש להזהר במקצת מקבלת
מסקנותיו ,אפילו אם היהודים תושבי סוסיה ,או לכל הפחות מזמיני הפסיפס,
הכירו את משמעות הדברים .דבר ידוע הוא שתושבי דרום הר חברון שמרו על
כמה וכמה מסורות ומנהגיים קדומים שהיו קשורים ליהודה ,ובמיוחד כשיהודה
היתה מרכז היהדות .היהודים באזור ראו את עצמם כיורשי יהדות יהודה הקדומה
כשמרכז היהדות היה ביהודה .הם שמרו על השימוש בעברית ובארמית ,בנו בתי
כנסת בהתאם למסורת יהודה העתיקה ,קברו בכוכים והשתמשו בגלוסקמאות
לקבורה משנית כפי שהיה מקובל ביהודה בתקופת בית שני.28אין זה ,אם כן,
מפתיע למצוא תיאור של חזית המקדש בבית כנסת בדרום הר חברון ,אם צודק
פרסטר בפרשנותו .29כמו כן ,גםלנוצריםהיו מוטיבים משלהם לגבי בית המקדש
היהודי ולכןאין זה בטוח e'bלקשרבין התיאור בהרנבו לזה בסוסיה ,אפילו אם
יש קווים דומים בתיאורים .ניתן גם לפרש את המוטיבים של כבשים ואילים
במסורת היהודית ובאמנות היהודית מבלי להזקק כלל לסמבוליקה נוצרית ואין
שום סיבה לא לעשות כך גם בסוסיה .30קשה לדעת ,אם כן,באיזו מידה היתה
(עירטם) ,יהודים ,שומרונים ונוצרים באשן-ישראל
עמ,
.27שם.
הטזאנטית ,ירושלים ,תשמ"ח,
-214-198
.28ראה שורץ ,היישוב היהודי ביהודה (לעיל הערה ו) ,עמ' 6-104סו והספרות שם,
וראה גם אילן בתי-הכנסת הקדומים במעון ובענים (ראה הערה ,)26עמ' .48
.28
מהממצא ניתן ללמוד שעל-אף ההבדלים בין בתי הכנסת באזור ,בכולם הפתח
במזרח בהתאם למה שהיתה כנראה מסורתיהודה .בסוסיה (וכן בענים ובכפרעזיז)
נתגלו גם מערות קבורההאופייניות לקבורה ביהודה בתקופת הבית.
ועם זאת ,המוטיב נפוץ יותר בבתי כנסת בעמק כנרות ובעמק בית שאן וכעת
מתברר ,שהוא מופיע גם בבתי כנסתשומרוניים.אין זאת אומרת ,אם כן ,שהמוטיב
בסוסיה קשור רק למסורת יהודה העתיקה (וכל זה כמובן בתנאי שפרסטר צודק).
Sepulchre, 1"6צוסא . Schwartz, The Encaenia of the Chtirch of theכ 30.
Theologische Zeitschrift, 43 )1087(,יי$,יע6ט Temple of Solomon and the
265-281 .
ראה למשל פסיקתא דרב כהנא ,את קרבני לחמי ,עמ' ,121-120במהדורת
מנדלבוים (דברי בית הלל ובית שמאין) .בעתיד אנו מתכוונים לדון בהרחבה
במוטיבים אלה ודומיהם בספרות חז"ל.
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
247
באמת השפעה של איקונוגרפיה נוצרית בסוסיה ובאיזו מידה נאלצו התושבים
היהודים שם להתמודד עם דברים אלה ואם בכללם.
החפירות בסוסיה העשירו אותנו בפרטים רבים וחשובים העוזרים לנסות
ולשחזר את תולדותהיישוב שם ,עם זאת,עדיין נותרות בעיות קשות כמו למשל
הסיבה להעברת מוקדהיישוב ויישוב המערות מן המזרח למערב עד לסוף המאה
החמישית לסה"נ .32אפשר שהדבר מעיד על שינוי מוקד אורינטציה יישובית
ן אשתמועויוטה .יש ,אם כן,
מכיוון כרמל ומעון במזרח לאורינטציה מערביתיכיוו
בתופעהזו גם להעיד על תולדותהיישובים האחרים האלה .מצדשני ,אפשה שלא
היתה בכלל סיבה מיוחדתלשינוי זה ועם בניית בית הכנסת בשטחפנוי במערב,
בקשו לגור בקרבתו ובנו את השכונות המערביות בצורה אחרת בהתאם למה
שהיה מקובל באותו זמן.
מעון
החפירות הארכיאולוגיות במעון הוסיפו יישוב לרשימת היישובים היהודיים
בדרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד .מעון אמנם נזכרה באופן סתמי
באונומאסטיקון של אוסביוס ,33אלא לא היה ידוע על בית כנסת ויישוב יהודי
במקום עד לזמן האחרון ,במעון ,עם זאת ,לא התנהלו חפירותארכיאולוגיות בקנה
מידה רהב כמו שנעשו בסוסיה ולכן קשה יותר להסיק מסקנות היסטוריות .בלית
ברירה רובן של המסקנות ההיסטוריות תלויות Q'"lwpn Q'l'"WQלבית הכנסת.
.31
.32
ראה נגב .Excavations 81 Caanel ,עמ 234 ,איור 4:2ועמ' 235איור 3:3על
צלב (ו) שנמצא בקירחיצוני' של הבניין הדרומי ,אךאין ללמוד מזה הרבה לגבי
חדירת הנצרות לסוסיה .כך גםלגבי הצלב שנחקק באבן בשימוש משני באשתמוע
הסמוכה (ראה שורץ,היישובהיהודי ,עמ' ,109הערה )129והצלבים שנתגלו ביוטה
ובכפרעזיז במאה הקודמת ובזמן האחרון .ראה שורץ שם ,הערה 131וראה כעת
גם א' דינור ,חדשות ארכיאולוגיות ,פט (תשמ"ז) ,עמ' .61דיעה מקובלת היא
שהשרידים הנוצריים ביוטה הובאו לשם בתקופה הצלבנית משרידי הכנסיות
הביזאנטיות שהיו .QWבסקר יוטה (יטא) נתגלו שרידים של מבנה ציבורי גדול
שעד'ין לא ניתן לקבוע בבירור אם היה בית כנסת אן כנסייה .וראה גם בהרחבה
מאמריו שלדוד עמית שנזכרו לעיל בהערה .3
נגב61 ,ח)ו8ם .Excavations 81עמ' .251מובן מאליו ,שעדיין דרושה הוכחה
נוספת לעצם קיום התופעה בכללולכןדברינו בהכישך הם בחזקת "ספק ספיקא",
(Leipzig, 1904(,ח6חו8ח5חס der Biblischenחסאו8$1חוסחכ) . Klostermann,ש 33.
.130 1.12.ק
ןמי '~שב שם.
איסביוס מוסר שמעון נמצאת במטה יהודה במזרח דרונוא מבלילציי
אמנם בכתב-יד של האונומאסטיקון נמסר ש "היום היא חרבה" ,אךאין תוספתזו
מופיעה בתרגום של הירונימוס ויש שחושבים שאין לקבלה בכלל .והשווה הערותיו
של ע"צ מלמד ,ספר האונומאסטיקון לאבטב"ס ,ירושלים ,תשל-ח ,עמ' ,83לערך
.683247וראהלעיל הערה ,3רבןיוחנן בן זכא' שהיה עולה למעון יהודה כנראה בא
לאמאוס ולא למעון בדרום הרחברון.
פרופ' יהושע שורץ
248
כך למשל,בית הכנסת במעון אינו גדול במיוחד ( ,)15.5~10.5ובשלבו השנ!,
בשלהי המאה החמישית או בראשית המאה הששית לסה"נ ,אף הוקטן אולמו.34
האם שינוי זה מעיד על ירידה בגודל היישוב היהודי שם או שמא הוא נובע רק
משיקולים אדריכליים? האם חדר-המבוא שימש ללימוד ,כאפשרות שהעלו
החופרים 35ואם כך מה משמעות הדברלגבי תולדות היישוב? האם המצאותו של
מקוה ליד בית הכנסת באמת מעידה על כך ,כדעת החופרים ,שבית הכנסת
במעון היה מרכז קהילתי או שמא הענין קשור רק לנוחיות התושבים ואול' גם
למעמד של בית הכנסת כ "מקדש מעט" ?36מעניין הוא ,שבבית כנסת נתגלה
מספר רב ,באופן יחסי ,שלכלי בישול ואכילה המעיד על קוום סעודות מצוה שם.
ניתן ,אגב ,לפרש תופעהזו גם כמשקף מעמד בית הכנסת כמרכז קהילתי וגם כ
"מקדש מעט".37
השרידים המעניינים ביותר שנתגלו במעון הם שברי מנורה בת שבעת הקנים
מפוסלת בשיש .38החופרים הציעו שחזור של המנורה כולה ונתברר שקיימות
מקבילות בשברי מנורות מאשתמוע ,ntolo ,ומעוד כמה מקומות מחוץ לדרום
הר חברון .אין ,אומנם ,תמימות דעיםבין החוקרים איך לפרש את סמל המנורה
בבתי כנסת ,האם מדובר במשהו ריאלי הקשור לאדריכלות בית הכנסת או בסמל
של בית המקדש שיש בו מטען רוחני משיחי ואפוקליפטי .39דומני שניתן לקבל
את דעתו של ד' עמית המגיע לסינתזה של שתי הדיעות :תיאורי מנורות ברצפות
הפסיפס הם במידה רבהריאליים ומנורת השיש במעון ,כמו במקומות אחרים,
.34
.35
.36
.37
.38
.39
ראה אילן ,חשיפת בתי-הכנסת הקדומים במעון ובענים (לעיל הערה ,)25עמ'
ועמית ואילן ,בית-הכנסת במעון שביהודה (לעיל הערה ,)3עמ' .118
עמית ואילן ,בית-הכנסת במעון שביהודה ,עמ' .120
וכמובן אפשר גם להגיד 1IW"1W ,קטןאין סתירהבין שת' האפשרויות ,על המקוה
ראה שם עמ' .122-121על מקוואות שנתגלו ביישובים אחרים על-יד בתי כנסת
(מעון (נירים],כואוין וכו') ראה מפראי ,התפקידים הקהילתיים (לעיל הערה ,)17עמ'
.117-1 16עלנסיון בזמן האחרון לתאר את התפתחות בית הכנסת ממרכז קהילתי
בתקופת בית שני ל "מקדש מעט" במשך תקופת המשנה והתלמוד ראה ל' לוין,
"ממרכז קהילתי למקדש מעט :ריהוט ופנים בית הכנסת בתקופת המשנה
~התלמוד" ,קתדרה( 80 ,תשנ"א) ,עמ' .84-38
עמית ואילן ,שם ,עמ' .122אפשר גם שהיתה אכסניא בבית כנסת .ראה ספראי,
התפקידים הקהילתיים עמ' .111על אכילת סעודות מצווה בבית כנסת ראה שם,
עמ' .115
ראה ד' עמית" ,מנורת שבעת הקנים מפסולת בשיש מחפירות בית-הכנסת במעון,-
בתוךדברי הקונגרס העולמי העשירי למדעי היהדות ,חטיבה ב ,כרך ראשון ,ירושלים,
תש"ן ,עמ' 60-53ועמית ואילן ,בית-הכנסת במעון שביהודה ,עמ' .125-123
בענין הגישההשנייה ראה במיוחד ד' בר"ג".,המנורה כסמלמשיחי בתקופה הרומית
המאוחרת ובתקופה הביזנטית" ,דברי הקונגרס העולמי התשיעי למדעי היהדות,
חטיבה ב ,כרך ראשון ,ירושלים ,תשמ"ו ,עמ' .82-59
46
ן
ן
ן
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
249
הוצבה על-יד ארון הקודש למטרות נוי .עם זאת ,מהוות המנורות סמל של
כיסופים לגאולהולבניין המחודש של בית המקדש ,40רעיונות המתאימים ביותר
לתושבי דרום הר חברון ויהודה שניסו לשמור על מסורת העתיקה של יהודה,
ירושלים ובית המקדש,כפי שהזכרנו למעלה .41
יש לקוות ,שבזמן הקרוב תתנהלנה חפירות נרחבות ביישוב עצמו וכך גט
תתבהר שאלת קשרה שלמעון עם היישובים מסביב,
ענים
גם בענים נערכו חפירותארכיאולוגיות בעיקר באזורבית הכנסת ולכן רובן של
המסקנות ההיסטוריות החדשות שניתן היום להסיק לגבי היישוב קשורות לאותו
מבנה.42
כדוגמת בית הכנסת במעון ,גם בית הכנסתבענים הוא קטן ( ,)14.5%8.5אלא
שבניגוד למעון שלא נזכרה בסקורות ספרותיים מהתקופה הרומית-ביזאנטית,
ענים או עניה נזכרת באונומאסטיקון של אוסביוס כ "כפר גדול מאד" של
יהודים .43צ' אילן ,שחפר את בית הכנסת יחד עם דוד עמית Jlwilnw p~onלא
היה גדול במיוחד .הדבר מפליא במקצת מפני שאוסביוס תיאר את הכפר
בהתחלת המאה הרביעית ,יתכן אפילו לפני שנבנה השלב הראשון של הבנין
ומבלי להכנסלבעייה המסובכת של המקורות שעמדו לרשותו של אוסביוס ,קשה
לחשוב שהיה ~ D'TAמרצונו הטובלגבי גודל היישוב היהודי .כמו כן ,כל עוד שלא
תהיינה חפירות שיטתיותביישוב עצמו ,קשה לדעת את גודל היישוב ,סקריסודי
של חצרות ומערות שלהיישוב שנערךעל-ידי דוד עמית ושיפורסם בדו"ח הסופי
מגלה מספרמירבי של כשישים יחידות ,מה שמעיד בבירור שלא מדובר כאן בכפר
"גדול מאד".
.40עמית ,מנורת שבעת הקנים (לעיל הערה ,)38עמ' .58
.41מובן מאליו ,שאין בהמצאותן של מנורות (בפסיפסים וסורג'ם ,הן בגילוף והן
בפיסול) גם באתרים בצפון לפסול את הטעם המיוחד שהיה יכול אולי להסביר את
המנורה במען.
.42ראה אילן ,חשיפת בתי-הכנסת הקדומים במעון ובענים (לעיל הערה ,)25עמ' -52
.45ראה גם ז' משל ,ס' בן יוסף וא' דרוך ,חבליתיר :סקר נוף ואתרים (חלקי) ,תל-
אביב ,1987 ,עמ' ,61הערה .44בראש הגבעה מצויים שרידים של מבנה גדול
ציבורי (?) (גדול יותר מבית הכנסת שנחפר)בנוי אבנים מסותתות שטיבו אינו ידוע
עדיין .כמו כן ,עמדו הסוקרים על 40-30יחידות המורכבות כל אחת ממערה
כ-
וגדרה.
(Leipzig,ח0חו8ח5א() Biblischenי5ט Klostermann, enomastikon
ק
.26.ק 1904(,
43
נכשלו כל הנסיונות לעמוד על טיב הקשר המדויק בין המינוח של אוסביוס (כפר,
כפר גדול מאד וכו') לגודליישובים ויתכן שבלאו הכי הדבר שוגה מאזור לאזור.
250
.
פריפ יהושעשייקר
אחת מהבעיות הקשות ביותר לגבי תילדות עניה היא היחסום בין עניה
היהודיתלעניה הנוצרית .אוסביום מזכיר כפר אחרעל-ידעניה היהודית והוא נקרא
גם כן עניה אלא שאותו כפר הוא "כולו נוצרי" .44בכפר הזה ישבו נוצרים תקופה
ארוכה ביותר שהרי אחד מה'קדושים' הנוצריים הראשונים בגזרות נגד הנוצרים
בסוף המאה השלישית ובהתחלת המאה הרביעית היה פטרוס אבשלום שבא
מאותו כפר עניה .45אותו פטרוס הוא הקדוש הארצישראלי היחיד שלא בא מעיר
גדולה ,לכל הפחותבין אלה שיש עליהם מידע מספק .בכל זאת קשה לדעת ,אם
כל זה משקף את המצב בעניה (=ענים) או רק היה מקרה .כמו כן ,יש שטענו
שאותו כפר נוצרי -קדום היה מלכתחילה יהודי-נוצרי ואולי האמונה-בישו היא
שהביאה לפילוג בין תושבי עניה היהודיים המקוריים והתושבים היהודים שקבלו
אמונות נוצריות אבל נשארו ,לתקופה מסוימת לכל הפחות,יהודים .על כל פנים,
גם בעניה הנוצרית הנמצאת בע'וינה אל-פוקא בקרבת עניה היהודית (=חורבת
ענים= ע'וינה א-תחתא) מעבר לנחל ענים ,היתה כנסייה ובחלת אבו ד'בח
הסמוכה היתה כנסייה גדולה באופן .aetontאין ,עם זאת ,רמז כלשהו ,לא
במקורות הספרותיים של התקופה ולא בשרידים הארכיאולוגיים של האתרים
האלה ,שהיתה מתיחותבין יהודים ונוצרים וכנראה ,היישוב היהודי בענים החזיק
מעמד במשך כל התקופה הביזאנטות כשהחלה חדירה נוצרית רצינית לדרום הר
חברון.47
כפי שהיה במעון ,גם בית הכנסתבענים עבר tawשלבי בניה בתקופות שונות.
עיקר השינוי בין שני שלבי בתי הכנסת בענים היה החלפת רצפת הפסיפס
ללוחותאבן .צ'אילן הצביע על תופעה מעניינת בתהליך זה :בדרום-מערב האולם
הושאר קטע של סלע טבעי .אילן מצא מקבילות לכך בכמה בתי כנסת ואף
בכנסיה והציע שמדוברבביטוי לקדושת המקום שנבחר לשמש כמקדש מעט.48
הרעיוןדי מעניין ומצביע אולי על קשרים בין קהילות יהודיות שונות וקהילות
נוצריות ,אלא שעיקר ההלכה שאילן לכאורה התבסס עליה מתייחסת לסיוד בית
או לצביעת קירות ונקבע בה ,שמשאירים אמה על אמה קרוב לפתח מבלי לסיד
או לצבוע ,אין ההלכה ,ככל vl~twלי ,מתייחסת להשארת סלע טבעי על
.44קלוסטרמן ,אינומאס'0קון עמ' ,26שירה ' .14שלציין שבאופן עקרונ' המרחקבין
כפריהודי לכפרנוצריאינו גדול בדרום הר חברון .המרחק בין 'וטה היהודית לכפר
עזיז הנוצרית (בתקופה הביזאנטית) קטן מהמרחקבין עניה היהודית והנוצרית .עם
זאתעדיין מעניינת העובדה ששני הכפרים שמרו על השם עניה ושאוסביוס במפורש
מציין שעניה הנוצרית היא סמוכהלעניה הראשונה.
.45ראה שורץ,היישובהיהוד' (לעיל .הערה ו) ,עמ' 28והספרות שם.
.46משל ואחרים ,עמ' ,64-62הערה ;51עמ' ,66-65הערה .52
.47ראהאילן שם עמ' .47על החדירה הנוצרית ראה שגרץ,היישובהיהודי (לעיל הערה
,)1עמ' .109-106
.48ראהאילן" ,חשיפתבתי הכנסת" (לעיל הערה ,)25עמ' 47
דרום הר חברון בתקופת המשנה והתלמוד
251
הרצפה .49סלעטבעי אכן נשאר בכמה וכמה כנסיות ביזנטיות ,אבלבעיקר בגלל
קדושת הסלע עצמו ,כמו הסלע באפסים המרכזי של 'כנסיית כל העמים'
המודרנית והסלע בכנסיית 'מנסה כריסטי' עליד כפר נחום .ספק רב אם כך היה
המקרה בענים .כמו כן ,קביעתו שלאילן שיש דמיון רבבין צורת הבמה הסוגרת
על כל רוחבו של אולם בית הכנסת וכנסיות 'גניות ,היא מעניינת ביותר ,אבל
דומני שהיא דורשת בדיקה יסודיתיותרלפני שתוסקנה מסקנות כלשהן.50
מיננם
לפני זמן לא רב היו תולדות היישוב היהודי בדרום בבחינת ספר חתום.
המקורות הספרותיים המעטים והמקוטעים והחפירות הארכיאולוגיות המעטות
שנערכו שם הפכו את כתיבת ההיסטוריה של אזור זה למשימה בלתי אפשרית.
ספק אם יתגלו מקורותספרותיים חדשים הקשורים לאזור ,אך עם חידוש המחקר
הארכיאולוגי באזור חשוב זה ,גם ההיסטוריון יצא נשכר .ראינו כמה וכמה פעמים
שאי אפשר להבין תולדות יישוב אחד באזור מבלי להזקק למציאות ביישובים
האחרים .לכן יש לקוות שהחפירות תמשכנה ושעם המשך החפירות
הארכיאולוגיות באתרים שעסקנו בהם ובאתרים נוספים נזכה לראות בזמן הקרוב
את ספר תולדות הדרוםוהיישוב היהוףבו..
דו~ונ
אתרלימודי יהדותניוח
Qvww.daa~.ac.il
.49
,50
ראה תוספתא סוטה ט"ו י"ב .תוספתא בבא בתרא ב' י"ז ,בבלי סוטה ס' ע"ב.
(לעיל הערה ,)25עמ' .50
ראהאילן- ,חשיפת בית הכנסת-