אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
קדמוניות ירושלים
ירושלים בתלמוד ובמדרש
מאת
ז אב וילנאי
בספרות חז"ל מצויות ידיעות רבות על ירושלים ,בניניה ואתריה ,מנהגי
תושביה' קדושתהוערכה במסורתישראל.
המשנה ,התוספתא והתלמוד הירושלמי הן יצירות אבותינו על אדמת ארצנו.
אמנם ,נקרא התלמוד ירושלמי ,אולם הוא נתחבר בגליל ונערך בקיסרי; השם
"ירושלמי" בא רק לסמל אתכיסופי מחבריו אלעיר הקודש.הידיעות על ירושלים
שבמדרשים ,שחוברו על אדמת האבות בדורות מאוחרים ,הן 'מסורות שנשתמרו
מדורות קדומים ,כשם שנשתמרו ידיעות ומסורות על ירושלים בתלמוד הבבלי,
שנערך הרחק מירושלים ,כי בכל הדורות ובכל הגלויות שמר עם ישראל על
זכרונותיווכיסופיו לירושלים.
רבותינו מרבים לשבח את קדושתה של העירבחיי ישראל ואתיופיה .על דברי
התפילה של דוד המלך "לך ה' הגדולה והגבורה והתפארת והנצח וההוד" ,אמרוי
"והנצח -זו ירושלים ,וההוד -זו בית-המקדש"" .1אין לךיופי -כיופיה של
ירושלים"" .2עשרה קבים שליופי ירדו לעולם :תשעה נטלה ירושלים,
ואחד -
כל העולם כולו"" .3עשרה חלקים של נוי בעולם :ט' בירושלים ,ואחד -בכל
העולם" .4הקדמונים מהללים את עושרה בתורה ובחכמה" :עשרה חלקים של
תורה בעולם :ט' -בירושלים ,ואחד -בכל העולם"" .5מי שלא ראה ירושלים
בתפארתה' לא ראה כרך נחמד מעולם" .6ירושלים ובית-המקדש הם "אורו של
עולם".7
ירושלים היתה בעיני הקדמונים במרנו העולם ,שתארו אותו כטבלה שטוחה
ועגולה" :ארץ-ישראל יושבת באמצעיתו של עולם ,וירושלים -באמצע ארץ-
ישראל .ובית-המקדש -באמצע ירושלים" .8האגדה קוראת לירושלים טבור
העולם; "ואיה טבורו -זו ירושלים" .על הסנהדרין שהיתה קיימת בירושלים,
אמרו":יושבתבסיבורו שלעולם.9
בשיחת חכמים על ירושלים ונחלות השבטים אמרו" :ירושלים לא נתחלקה
2אבותדרבי נתן (א)כח.
1ובה"י א' כ"ט,יא; בבלק ברכות ד"ח,א.
4אבותדרבי נתן(ב)מח.
3בבלי ,קידושין מ"מ,ב.
6בבלי ,סוכה נ"א,ב.
5אסתר-רבה א',יז.
7בראשית-רבה נ"ט; בבלי ,בבא-בחראד',א.
9בבלי,סנהדרין ל"אא.
8תנחומא ,קדושיםי',י.
115
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
116
זאב וילנאי
לשבטים" .ואחרים אמרו" :ירושלים נתחלקה לשבטים" .10על דברי התורה
"מכל שבטיכם" ,בארו הכמים ן "זו ירושלים ,שכל ישראל שותפין בה" 11אמנם
לפי דברי אחרים בתחומה של ירושלים נפגשות גבולות שני שבטים
י יהודה-
בדרום ,ובנימין -בצפון .בחלקו היה מקומה הנערץ ביותר ,קודש-הקדשים,
משכן השכינה" :מפני מה שרתה רוח הקודש בחלקו שלבנימין? -שכל השבטים
נולדו בחוצה לארץ,ובנימיןנולד בארץ-ישראל" .12
בתקופת שלטון רומא וביזאנטיון בארץ היה ישובה היהודי של ירושלים דל,
בגלל גזרות הנוצרים ושנאתם .לפי מקורות נוצריים קדומים ,לא הרשו השלטונות
הזרים ליהודים לשבת בעיר-הקודש ,אולם מתוך המקורות העבריים של אותם
הימים ,נראה שהיהקיים ישוב יהודי'כי רבותינו מזכירים פעמים אחדות "קהילתא
קדישא דבירושלים" .13אנשיה היו תושבי ירושלים ,ולא נכונה הסברה האומרת
שקהילה זו היתה קיימת בגליל ,ואנשיה התייחסו במוצאם אל ירושלים ,ולפיכך
נקראה בשמה .מתקופה זו נמצאו בירושלים מצבות קבורה שגם הן מעידות על
יהודים שישבו בה .להלן מצבה אחת של רבי שמואל "(שלום) למישכבך" .אולי
אפשר לזהותו עם רבי שמואל פרגריטא ,הנזכר במדרש ,ונקרא על ארץ פריגיה,
באסיה הקטנה13א.
511יי:ן
מצבת קבורה יהודית
"רבי שמואל ,ראש בית-כנסת,
"(שלום) למישכבך".
-
י
0
CAiJן88גק
] APXH
PY]1Oc
,0
ג1
CA3OA
ץ0אקבם
",31שכ(ך
b1. Aג e.ע
* 0. 1414ת. 339,ק . 577; 7. 3. Frey, 11, 1952,ק RB, 1925,
10שם,יומאיקב ,א; מגילה כ"ו ,א; בבא-קמא פ"ב,ב.
11דברים".ב
,ה; אבותדרבי נתן (א)לה.
12מכילתא ,יתרו ד' ,מהד' תר"ל ,דף סשה ,ב; גירסה אחרת" :ומפני מה שרתה שכינה".
מהד' האראוויטץ-ר,בין ,עמ' .216
13בבלי ,ברכות ט' ,ב; ביצהי"ג ,ב; שם כ"ז,א.
13א דברים-רבה ב' ,כד; פסיקתא דרב כהנא ,1868עמ' קס"ד,א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
l
:
בית מקרא )מא(
ירושלים בתלמוד ובמדרש
אדר ב' תש"ל
117
מסופר על אנשי ירושלים" :היו עסוקין שליש היום -בתורה ,ושליש היום -
בתפילה ושליש היום -ב'מלאכה ,והן הן קהילא קדישא שבירושלים" " .14קהילא
קדישא" זו היא אחת עם "עדה קדושה" בתלמוד יהושלמי .15ועוד נאמר עליה:
למה הוא קורא אותן עדה קדושה …שהיו משלשיןהיום :שליש -לתורה ,שליש
לתפילה ,שליש למלאכה .ויש אומהין שהיויגעין בתורה -בימות החורף,בימות הקיץ" .16
ובמלאכה -
כמה חכמים נקראים על שמה של ירושלים,ויש שמביאים דברים בשם תושביה.
אחד מספר "סחלי ר' זעירא מאנשי ירושלים" ז" .1ג' דברים אמררבייוחנן משום
אנשי ירושלים" .18גם ר' יהושע בןלוי מביא דברים "משום אנשי ירושלים"..אחד
מהם "הדר בארץ-ישראל" הוא מן "שלשה מנוחלי העולם הבא"" .19רבי נחמיה
איש שיתין (עיר בגליל) פגע בו ירושלמי אחד" .20אחדים נקראו על עירם",:שבנא
איש ירושלים" " '21יוסף (יוסי) בן יוחנן איש-ירושלים" ,22והיה מאותם ש"גזרו
טומאהעל ארץ העמים" .23
בתלמוד נקראת ירושלים גם בגירסא הארמית :אירושלים .24לפי המדרש:
"שבעים שמות לירושלים" ,25מהם "מנוחה ונחלה" .ר' שמעון בר יוחאי אומר:
"זווזו ירושלים" .26על הפסוק בתהלים ":ויציצו מעיר כעשב הארץ" ,אמרו":ואין
עיר אלא ירושלים"י" .2מאי בעיר של זהב? -ירושלים דדהבא" .28על הכינוי
אריאל לירושלים ,המובא בנבואת ישעיהו" :אריאל קרית חנה דוד" ,דרשו" :מה
הארי צר מאחוריו ורחב מלפניו ,אףההיכל צר מאחוריו ורחב מלפניו"" .2על הפסוק
י "עיר שחוברה לה יחדו" ,אמרו
י "שהיא עושה כל ישראל חברים ,בשעה
בתהלים
.
3
0
ששם עלו שבטים לרגל"" .שמחברת את ישראל זה לזה" "גיא חזיון" " -גיא
שכל החוזים מתנבאים עליה" או "גיא שכל החוזים עומדים ממנה"" .31תלפיות -
"תל שכלפיות פונים בו" ,או "תל שכל הפיות מתפלליןעליו בברכה" .32על דברי
ישעיה" :כי לך יקרא חפצי-בה ,ולארצך בעולה" ,אמרו" :חפצי-בה -שאני רוצה
בו מכל המדינות .ובעולה -אחד מעשרה שמות נקראת ירושלים לשם שבח" .33
"ירושלים נקראת בחורה ,שנאמר" :העיד אשר בחר ה' לשום את שמו שם מכל
שבטי ישראל" " .31גפן -זה ירושלים ,שלושה שריגים -זה מקדש ירושלים,
מלך וכהן גדול" .35העיר גם מכונה פלטין' המלה הלועזית :פלטיום -ארמון,
14
15
17
18
20
22
24
26
28
30
32
34
דקדוקי סופרים לביצה ,תרכ"ט ,עמ'.68
16קוהלת-רבה ט ,,ז.
ירושלמי מעשר-שני ב',ד.
בבלי סוטה ב"ה ,א;סנהדרין ת"ח ,א; ספרי ,דברים ,תצא,רי"ח.
19שם,שם.
שם ,פסחים קי"ג,א.
21בבלי ,שבת י"ב ,ב.
ירושלמק שקלים ה',ו.
שם ,יבמות ג"ג ,ב; תמורה ט"ו,ב.
23שם ,שבת י"ר ,ב; ט"ו,א.
25במדבר-רבה י"ד.
שם ,בבא-קמא נ"ט,ב.
בבלי ,זבחים קי"ט,א–ב.
בב תהלים ע"ב ,טז;בבלי ,בתובותקי"א,ב.
משנה ,שבתו' ,א;בבלי ,שבת נ"ט,א.
29 .ישעיהו כ"ט,א; משנה מדות ד',ז.
תהלים קג"ב ,ג;י,רושלמי,חגיגהג,,ו.
31פתיחתאדאיתה רבתיא',כד.
בכלי ,ברכותל' ,א;יסיר-השירים-רבהד'.1,
33ישעיהו ס"ט,ד.
אבותדרבינתן (ג) מג;מלכים א'י"ד,כא.
35בבלי,חולין צ"ב,א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
8ח
זאב וילנאי
ומובא בדברי הקב"ה "אני מחבב יותר מהם ובערי ציץ' ,ההיא פלטין ,טלי".aa
"פלטין של מלך" הואכינוי לבית-המקדש ז( 3ע' בפרק :שמות ירושלים).
.
3
8
תושבי עיר-הקודש נקראים בתוארים נכבדים" :יקירי ירושלים" "נשים
יקרות שבירושלים היו מתנדבות" " ,39נקיי הדעת שבירושלים" " ,40שפזרי
ירושלים" .41והעיר מכונה בארמית בתקופה יותר מאוחרת" :קרתאדי שפירא" -
קריה שליופי.
ירושלים בתקופת התלמוד השתרעה בעיקרה בתחום העיר העתיקה של ימינו,
על שטח הנמצא מחוץ לחומה הנוכחית דרומה ועל הר ציון הקרוב .לפי דבריהם
היתה העיר מוקפת חומה "עוד מימות יהושע בן נון" .42הקדמונים יחסו סגולות
לחומות "וכל מי שנפגע (מחוץ לירושלים) ,כיוון שהיה מסתכל בחומותיה היה
מתרפא" 42א האגדה התלמודית מספרת" :עתיד הקב"ה לעשות סוכה לצדיקים
מעורו של לויתן …והשאר -פורסו הקב"ה על חומות ירושלים ,וזיוו מבהיק
מסוף העולם ועד סופו"'.4
,
ם
י
ל
ש
ו
ר
י
רבתינו מדברים על "חומה ומגדלותיה" של
הם ייחסו קדושה גם
לאבני החומה ואסור היה ליהודי להשתמש בהן להנאתו 43א .שעריה לא נתקדשו:
"מפני מה לא נתקדשו שערי ירושלים – -מפני שמצורעין מגינין תחתיהן
(מוצאים מחסה בהם) בחמה -מפני החמה ,ובגשמים -מפני הגשמים" .44אגדה
קדומה אומרת" :עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות ומעמידן בשערי
ירושלים" .45מכל שעריה מזכירים חכמים רק אחד" :שער האשפות" ,ומקומו
כנראה בסביבה של שער-האשפות שלימינו .סמוךאליוהיובתי מטווה ובהם ישבו
גרדיים-טווים .מסופרעל"שניגרדיים משער האשפותשבירושלים".46
רבותינו הכירו מבנים שהיו בעיר" :קצרן של גוים"" ,קצרן של נכרים" או
"קצרן של עכו"ם"י .4קצרןהיא המלה הרומית קצרהאו קסטרה -מצודה ,ומקומו
במגדל-דויד שלימינו ,שבוהיהבסים של הצבאהרומי.רבותינומספריםעלהשווקים
ועל הפלטיות' מלה לועזית שפירושה רחובות ראשייםי "עשרים וארבע פלטיות
היו בירושלים .וכל פלטיה ופלטיה -עשרים וארבעה מבואות .וכלמבוי ומבוי -
עשרים וארבעשווקים .ועל כל שוק ושוק -עשרים וארבעה שקקים .ועל כל שקק
ושקק -עשרים וארבעה חצרות .ועל כל חצר וחצר -עשרים וארבעה בתים.
וכל חצר וחצר היתה מוציאה עם כפלים כיוצאי מצרים" .48רבותינו מספרים על
"שוק העליון …שוק התחתון"" .49אנשי שוק העליון שבירושלים היו אוכלין
את סנונית לבנה" .50שווקים נקראו לפי המיצרכים שנמכרו בהם "שוק ירושלים
36
38
39
40
42
37ירושלמי ,שבת ",ג.
ילקוט שמעוני ,תהליםפ"ז.
,
ס
"
י
.
ב
א
מ
ו
י
;
א
ה
כ
ו
משנה,יומאו' ,ד;בבלי ,ס
f
1
'
f
i
בבלי,סנהדרין מ"ג ,א; כתובות ק"ו,א.
משנה,גיטין ט' ,ח;בבלי,סנהדרין כ"ג ,א; ל',א.
43שם ,בבא-בחרא ע"ה,א.
42א אבותדרבינתן(ב)לט.
בבלי,ערכין ל"ב,ב.
44שם ,פסחים פ"ה,ב.
43א שם,קידושין נ"ר,א.
47ירושלמי ,שקלים ח' ,א.
46משנה,עדויות א',ג.
45סנהדרין ק',א.
49תוספתא,סנהדריןי"ר,יד,
48איכה-רבה א'.
50תוספתא ,חולין ג' ,בג; בתלמוד בנלי מסופר על סנונית לבנה "אנשי הגליל העליון אוכלים
אותו" (חולין ס"בלא).
41
בבלי ,בבא-מציעא פ"ר,א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
ירושלים בתלמוד ובמדרש
"שוק של פטמין …שהיו
119
שמלא קמח וקלי" " 51שוק של צמרים"
י הפתח" .53
ומניחין את המפתחבחלוןשעליגב
בשווקים היו תאים לתגרים ,סוחרים זעירים ,שהיו מוכרים את סחורתם דרך
חרכים ,אשנבים קטנים וצרים ,ולפיכך נקראו "תגרי חרך" ,וסחורתם היתהמיני
תבלין ,והיו משמשים גם לצרכי הפסח .התבלין סימל את התבן בחיי אבותינו
במצרים ,כדברי רמותינו " 1תבלין -וכר לתבן ,הרוסת -זכר לטיט …בךהיו
אומרים תגרי הרך שבירושלים :בואו וטלו לכם תבלין למצוה"" .54שווקי ירושלים
עשויין להתכבד בכל יום" ,55שהיו מטאטאים ומנקים אותם מהרפש והאשפה
שנאספו בהם.
.
5
0
את
ו
נ
ר
כ
ז
ה
ר
ב
כ
ת
ו
י
נ
מ
ו
א
שבירושלים"
הגרדיים-
רבותינו מדברים על "בעלי
הטווים .מסופר על "כותבי ספרים שבירושלים עושין ספריהם"י" .5מגיהי ספרים
שבירושלים" " .58עשרים וארבעהפותרי חלומותהיובירושלים".59
רבותינו הכירו מקום בעיר הקודש בשם "חנויות" או "חנות" .בו ישבה
הסנהדרין אחרי שגלתה מלשכת-הגזית בהר הבית" :מ' (ארבעים) שנה עד שלא
חרב הבית ,גלתה סנהדריז וישבה לה בחנויות" " .00גלתה סנהדרין מלשכת
הגזית לחנות ומחנותלירושלים" .01
.
ם
י
ל
ש
ו
ר
י
ל
י שמבקש לחשוב הולך לשם:
ל
כ
ו
"כיפה של חשבונות היתה חוץ
מ
למה? -שלא יחשוב בירושלים ויצר (אם הפסיד כספו),לפי שנקראת(ירושלים):
משוש כל הארץ" .02מטבעות מיוחדים היו לעיר" :איזהו מטבע של ירושלים -
ד'וד ושלמה -מצד אחד' וירושליםעיר הקודש -מצד אחר".83רבותינו מספרים
על "מעות ירושלמיות" ,64ומדות מיוחדות" :במדה ירושלמיתהיו שלושים קב".65
"קביןירושלמיות" " ,86סאהירושלמית"",מאיןירושלמיות"י.6
אבן אחת היתה בירושלים ולה ערך ציבורי רב" :אבן טוען היתה בירושלים.
כלמי שאבדה לו אבידה נפנה לשם .וכלמי שמוצא אבידה -נפנה לשם .זה עומד
ומכריז ,וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה" " ,88חצר גדולה היתה בירושלים ובית-
אותם שם.
יעזק היתה נקראת .ולשם כל העדים היו מתכנסין ובית-דין
וסעודות גדולות עושין להם ,בשביל שיהיו רגילין לבא" .69במו
יר
קפ
דו
ס
י על "שוקת
י" :מעשה בשוקת (יהודן שהיתה בירושלים".70
יהוא" ,כנראה מקום שתיה ציבור
איןיצועמי הואיהואזהואיפההיה מקומה של השוקת ,שנקראהעלשמו.
רבותינו מספרים על תקנות שהתקינו ראשי העיר" :עשרה דברים נאמרו
בירושלים :ואין מוציאין בה זיזין וגזוזטראות" .אחת הסיבות לכך ,שלא יזיקו
לעולי-הרגל הבאים אליה" .ואן עושין בה אשפתות -משום שקצים .ואין עושין
בה כבשונות משום קוטרא" (רש"י :קוטרא -עשן שמשחיר את החומהוגנאי הוא).
,52
51
54
57
60
63
66
69
נועליי
52משנה,עירובין",ט.
53שם ,שם.
תוספתא ,מנחותי' ,כה.
56משנה ,בכורים ג',ג.
55שם ,פסחים ז' ,א.
בבלי ,פסחים קט"ז,א.
בבלי ,בכא-בחראי"ד ,א,
58שם ,כתובות ק"ו,א.
59שם ,ברכות נ"ה ,ב.
62שמות-רבה נ"ב,ד.
61שם ,ראש-השנה ל"א ,א.
שם ,שבת ט"ו ,א.
64שם ,שם.
65משגה ,מנחות ז' ,א.
בבלי ,בבא-קמא ב"ז,ב.
81שם,עירוכין פ"נ,א.
68בכלי ,בכא-מציעא כ"ס,ב.
בכלי ,מנהות ע"ח,א.
70משנה ,מקיאות ד',ה.
שם ,ראש-השגה כ"ג ,ב.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
זאב וילנאי
סט
עואק עושק גמת ופרדסק משום סירחא" ,מסבת הסרחך העולה מורבלים שמזבלים
אותם (רש"י :דרך גנות לזבלן ויש סרחון)" .ואין מגדלים בה תרנ'גולין -משום
י שתרנג,ולין מנקרין באשפה ומביאים בשר שרצים בפיהם ומשמאין
קדשים" (רש"י
את הקדשים) .ויש מוסיפים "ואין מגדלין…ואין צורך לומר בהמה דקה" ,כבשים
י "אין מגדלין בהאווזין ותרנגולין,ואין צורך לנמרחזירים.-
לעזים .גירסה אחרת
,
ה
כ
ו
ת
ב
המת
.
ה
כ
ו
ת
ב
ואין נוטעים בתוכה
"אין קוברים את המת
ואין מלינין את
בל נטע ,חוץ מגנתוורדים שהיתה נטועה בימותהנביאים הראשונים"".ואיןמקיימין
,.
בה,קברות' חוץ 'מקברי דוד וחולדה הנביאה ,שהיו שם מימותנביאים הראשונים.
אמרו'מחילההיתה שם שהיתה מוציאה הטומאהלנחל קדרון"זן.
נסים שונים התרחשו בירושלים" :ולא נפגע אדם …ולא נכשל …ולא נפלה
דליקה …ולא היתה מפולת …מעולם לא אמר אדם לח'בירו לא מצאתי מטה
שאישן עליה …מעולם לא (אמר) אדם לחבירו צרלי המקום שאלין בירושלים".72
"ולאהזיק נחש ועקרבבירושלים מעולם" 73א.
רווחים בחיי התושלבים" :מ'נהג גדול היה
הכמים מספרים על סנהגימ
ית
הפ
בירושלים :מפה פרוסה על גבישה
יח ,כל זמן שמפה פרוסה -אורחין נכנסין.
נסתלקה המפה-אין האורחין נכנסין" " tTSכך היונקיי הדעת שבירושלים עושין
לאהיו חותמין על השטר אלא אם כןי'ודעיןמי חותם עמהן .ולאהיויושביןבדין
אלא אם כן יודעין מי יושב עמהן .ולא היו נכנסין בסעודה ,אלא אם כן יודעין
מי מיסב עמהן"" .74מנהג גדול היה בירושלים :המוסר סעודה לחברו וקלקלה-
נותןלודמי בושתו,ודמי בושתאורחיו"5י.
חגיגות נערכו בירושלים ובכרמים בסביבתה .שמחת בית-השואבה היתה חגיגה
עממית גדולה' "ולא היה חצר בירושלים ,שאינה מאירה מאור בית-השואבה".
רבי שמעון בן גמליאל השתתף בה והראה מעשה ספורט לפני קהל החוגגים:
"כשהיה שמח בשמחת בית הש,ואבה ,היה נוטל שמונה אבוקות של אור בידו האחת,
וזורקן כלפי מעלה .זויק אחת המקבל אחת ,ואין אחת נוגעת בחברתה .וכשהוא
משתחתה נועץ שני אגודלנו בא'רץ ושוחה (מתכופף) וחופף על ראש מטה ונושק
את הרצפהוזוקף ,מהשאין כלבריהיכולה לעשותו"6י.
המחולות בכרמים היו מתקיימים פעמיים בשנה "אמר 'רבן שמעון בן גמליאל:
לא היו ימים טובים לישראל כחמשה-עשר באב וכיום הכפורים ,שבהן בנות
ירושלים יוצאות בכלי (לבוש) לבן שאולים ,שלא לבייש את מי שאין לו…
ך וראה מה אתה בורר ,לך!
וחולות בכרמים .ומההיו אומרות:בחיר! שא נאעיני
תןעיניך במשפחה …יפיפיות וכבהן מה היו אומרות?
אל תתןעיניךבנוי -
תנו עיניכם ליופי ,שאין האשה אלאליופי .מיוחסות ש,בהן מה היו אומרות :תנו
עיניכם למשפחה,שאין האשה אלאלבניתי .77
רבותי,נו הכירו לא רק את נחל קדרון העובר לאורך כל מזרח ירושלים ,אלא
גם את מעיין הגיחון הנובע באפיקו .דעתם לא היתה נוחה ממע'ש'ה,ו של חזקיהו
71
אבותדרבינתן(א) לה;בבלי ,בבא-קמא.פ"ב,ב.
72
אבות דרבי נתן (א) לה.
73 .בבלי ,בבא-בחרא צ"ג,ב.
72א משנה ,אבות ה',ה.
75שם ,בבא-כחרא צ"ג,כ.
74שם,סנהדריז כ-ג,ב.
77משנה,תעניתד' ,ח;בבלי,תענית ל"א,א.
76משנה ,סהכה ה',ג,בבלי ,סוכהנ"נ,א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
ירושלים בתלמוד ובמדרש
121
המלך שסתם אח מוצא המחץ; הם אמרו" :ששה דברים עשה שקיהו חמלך –.על
י הגיחון" 78
וחלווות הודו לה ועל שלו?ה לא הודו לו" .אחד מהם" :על שסתםמ
כנראה משום מבש הראהחזקיהו,טלא סמך על הקב"הוטיצילהומידי אהביה אמנם
במקור אחר מסופר על חזקיהו שעשה ארבעה דברים" :יאחד מהם סתםמי המחט
והסכימה דעתו לדעת ה,מקום"9י.
מי הגיחוןזורמים לאורך ניקבה החצובה מתחתלעיר הקדומה אל בריכתהשילוח.
שהיתה מקום טבילה; עליה נאמר" :אם יהיה השרץ בידו של אדם ,אפילו טובל
במי שילוח…אין לו טהרה עולמית .השליכו מידו מיד טהור" .80הבי שמעון בן
גמלראל אומר "שיל.וח היה מוצ(י)א מים באיסר .אמר :נרחיבנו ,בדי שירבומימיו
והרחיבוהו' ,ונתמעטו מימ'יו .וסתמוהו ,וחזר לתחילתו" .81הבותינו מספריםשבימי המלחמה ,הפולמוס ,עם הרומאים כזבו ,יבשו ,מי המעיינות" :כל מימי
בהאשיתכזבו בשעתפולמוס.שילוח היתה נמלה מהלכת בו" .82
ן 83
סמוך לשילוח מספרים חכמים ע'ל מקום עבודה זרהבימיהיונים בשם "גדיו
גד הוא השם הקברי לאלה סיכה של יוון ופירטונה של רומא .סמוך לברכת-
השילוח יורד גיא בן הנום או גיהנום אל הקדרון .בהשפעת שמו אמרו" :שלושה
שלגיהנום אחד -במדבר ,ואחד בים ,ואחד בירושלים" .84
פתחיםי
רבותינו מספרים על שני חלקים ,בצעים ,ומהיו בתחומי העיר ירושלים,
האהד באזור נמוך ,ואחד -גבוה ממנו" :שתי בצעיןהיו ביר'ושלים -התחתונה
והעליונה ,התחתונה -נתקדשה …והעליונה -לא קידשוה …ומפני מה לא
קידשוה? -מפני שתורפה של ירושלים משם ,ונוחה ליכבש משם"84א .כנראה
הבצע התחתון היה באזור שער שכם של ימינו והיה מוקף חומה .והעליון היה
י במעלה ההר לצד הרובע הנוצרי ,לא היה מוקף חומה וממנו היה קל לפרוץ
איל
לתוךהעיר.
חכמי התלמוד הכירו את העופל ,המשתרע במזרח העיר בחלקה הגבוה ביותר
של העיר התחתונה ,בגבול הר הבית .הם מזכירים את קרן-העופל ,קצה ההר
התיול הבולט יפה על פני נחל קדרון העובר לרגליו ,ובו זורמים מים בימות
הגשמים .שאלו את ר' אליעזר "מאימתי מתפללין 3ל הגשמים שילבו להםן -
אמר להן :שיהא אדם עהמד בקרן העופל ומשקשק את רגליו (במי) נחל קדרון,
אנו מתפללים שלא ירדו גשמים .רבה בר בר-חנה מספר :שראה את קרן העופל,
עמד לפניה טעייה (בדואי נודד) אבוב על גמל ומחזיק רומח בידו ,והיה נראה
אל מולה כתולעתזעירה מאד" .85
י
מול העופל מתרומם הר הזיתים וחכמים קוראים לו הר המנוחה ,על שמן המשחה
ירושלמי,תענית ב',א.
79אבותדרבי נתן (א)ב.
78בבלי ,ברכות",ב.
82תוספתא ,פרה ט',ב.
ן ב'.1 ,
81תוספתא,וירכי
83משנה ,זבים א' ,ה " -גד יון" ,רבי עובדיה מנרטנורה מספר שהשיג בירושלים משנה
"גדיון".ובה כתבובבליה,יה"איון",ט',במלה אחת; תוספתא,זבים א',י-
עירובין א.
84
84א תוספתא ,סנהדרין ג' ,ד; הגירסא בתלמוד בבלי" ,שני בצעין היו ,בהר המשחה :תחתונה
80
ועליונדף' (שבועות ט"ו,א).
85ירושלמי,תענית rtsיא;בבלי,תענית כ"ב ,ב " -קרןאפל".
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
בית מקרא )מא(
122
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
-
אדר ב' תש"ל
זאב וילנאי
שהכיש מהעתים שצמחו עליה בגתות שהע חצובות בסלעיה חכמים מספרים על
4ט 1ארדם הת בהרהמשח"יק :תחת אחד מהןהיומוכרין ארבע חנרעת) טהורות.
והאחדהיומוציאין ממנו ארבעים סאה גוזלתת) בכל חודש וחודש" ".86עציירושלים
של קנמון היו ובשעה שהיו מסיקין מהן ,ריחן נודף בכל ארץ-ישראל .וכשחרבה
ירושלים -נגנזו"י" .8גם עצי שיטים היו בה ואויבים עקרו אותם; כל שיטה
ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקרוש-ברוך-הוא להחזירן לה" .88בתלמוד
נזכר יצור בשם" :יוחנא ירושלמית".89איןידוע מהו ומדוע נקראעל שםירושלים.
רבותינו מספרים על "מערת צדקיהו המלך" .90אולי היא המערה הידועה בשם
זה וסמוכה לשער שכם של ימינו .כן מספרים הם על בית-הסקילה ,שאליו היו
מוציאים את האנשים שנדונו לסקילה .91לפי הסברה היה בית הסקילה על הגבעה
המתרוממת מול החומה הצפונית,עליה משתרעבימינו בית-קברות מוסלמי.
ירושלים בנויה על גבעות מוקפות הרים סמוכים אליה ,ולפיכך האגדה הקדומה
מסמנת אותה באות "סמך" וכה דבריה" :סמך -זו ירושלים ,שהרי סמוך לה
הרים ומקיפים לה גבעות" 91א.
התלמוד מפרש את הסיבות שהביאו לחורבנה של ירושלים ומקדשה" :לא חרבה
ירושלים -אלא בשביל שחללו בה את השבת .לא חרבה ירושלים -אלא בשביל
שביטלו בה את קריאת-שמע ,שחרית וערבית …לא חרבה ירושלים -אלא
בשביל שביטלו בה תינוקות של בית רבן …לא חרבה ירושלים -אלא מפני
שלא היה להם בושת-פנים זה לזה …לא חרבה ירושלים -אלא בשביל שביזו
בה תלמידי חכמים …לא חרבה ירושלים -אלא בשביל שפסקו ממנה אנשי
אמונה" " …92אנשי ירושלים -אנשי שחץהיו" .93
שנאת אחים הביאה לחורבן ירושלים .התלמוד אומר" :אקמצא ובר-קמצא חריב
ירושלים" .מעשה באדם שהיו אוהבו -קמצא ,ושונאו -בר-קמצא .עשה אותו
אדם סעודה .אמ'ר לשמשו :לך והביאלי קמצא .הלך והביא את בר-קמצא .בא בעל
הסעודה ומצא את בר-קמצא יושבבין המסובים .אמר לו :הרי שונא אתה לי ,ומה
לך כאן? -עמוד וצא 1אמר לו :הואיל ובאתי הניחני …תפסו בידו והעמידו
והוציאו .אמר בר-קמצא :הואיל וישבו חכמים ולא מחו בו …אלך ואלשין עליהם
לפני מלך .בא ואמר לקיסר :מרדו בך היהודים …בא הקיסר וצר על ירושלים
שלוש שנים …אמר ר' אלעזר :בוא וראה כמה גדול כוחה של בושה ,שהריסייע
הקדוש-ברוך-הוא את בר-קמצא והחריב אתביתו ושרף אתהיכלו" .94
גם אחרי חורבןירושלים ומקדשההיויהודים עולים אל ירושלים ,להסתופף בה.
אמנם המק,ומות הקדושים הי
ו הרוסים ,אולם קדושתם לא פסקה ,כדברי המדרש:
"אף-על-פי שחרב בית-המקדש ,לא בטלו ישראל פעמי רגלים שלהם" .95קבוצת
חכמים ,וביניהם רבי עקיבא ,עלו לירושלים "כיון שהגיעו להר הצופים ,קרעו
בגדיהם .כיון שהגיעו להר הבית ראו שועל שיצא מבית קדשי-הקדשים .התחילו
87בבלי,וטבת מ"ג,א.
86ירושלמי,תענית ד ,,ח; איכה-רבהב.
89שם,חולין ס"ה,א.
88שם ,ראש-השנה כ"ג ,א.
90שם,עירובין ס"א,ב.
91משנה,סנהדריןו' ,א-ד.
92בנלי ,שבתקיט ,ב,
91א אותיות דובי עקיבא :אוצר מדרשים ,תרע"ה ,עם.420 /
95שיר-השירים-רבה…
93שם ,שבת ס"ב,ב.
94בבלי,גיטין נ"ה ,ב; כ"ז,א.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
-
בית מקרא )מא(
אדר ב' תש"ל
ירושלים בתלמוד ובמדרש
123
הן בוכין ור' עקיבה מצחק! אמרו :מפני מה אתה מצחק? -אמר להם :מפני מה
אתם בוכים? -אמרו לו :מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת' ,ועכשיו שועלים
הלכובו ולא נבכה ,אמר להם :לכךאני מצחק …בזכריהכתיב' :עוד ישבוזקנים
וזקנותברחובותירושלים' …אמרולו:עקיבאניתמתנו!עקיבאניחמתנו"!.96
רבייוסי מספר" :פעם אחתהייתי מהלך בדרךונכנסתי לחורבה אחת ,מחורבות
ירושלים להתפלל .בא אליהו זכור לטוב ,ושמר לי על הפתה (והמתין לי) עד
שסיימתי את תפילתי .לאחר שסיימתי תפילתי ,אמרלי :שלוםעליךרבי! ואמרתי
לו :שלום עליך רבי ומורי! ואמרלי:בני,מפני מה נכנסת לחורבהזו? -אמרתי
לו! להתפלל …ואמרתי לו :שמעתי בת-קול ובמנהמת כיונה ,ואומרת :אוי…
החרבתי אתביתי ושרפתי אתהיכלי,והגליתיםלביןהאומות".97
ועוד מספר רבי יוסי על פגישה שהיתה לו בירושלים באחד מצאצאי משפחת
אבטינס ,שבניה הצטיינו בהכנת הקחורת בבית-המקדש .הוא מספר" :פעם אחת
הייתי עומד בירושלים ,ומצאתי תינוק אחד משל בית אבטינס .אמרתי לו :בני
" .98
מאיזו משפחה את(ה)? -אמדלי :ממשפחהפלו(נית)…
למרות איסור עליית יהודים אל ירושלים ,נמצאו הבים שבאו אליה .רבותינו
אמרו" :ירושלים של העולם הזה ,כל הרוצה לעלות -עולה" .99גם חכם נוצרי
ם .100
במאההשלישית מספרעליהודיםעולים אלעירהקודי
יהודים שעלו אל ירושלים וראוה בחורבנה ,נדרו לא לאכול בשר ולא לשתות
ן באותוהיום .למראה העיר ומקדשה החרבהיו קורעים קריעה בלבושם ואומרים
יי
,
ה
ת
י
ה
,
ר
ב
ד
מ
את דברי ישעיהו הנביא :צערי קושך היו
ציון מדבר
ירושלים -
שממה בית קדשנו ותפארתנו אשר הללוך אבותינו היה לשרפת אש ,וכל מחמדינו
היה לחרבה" !" .10קורע על מקדש בפני עצמו ,ועל ירושלים בפני עצמה" .אחרי
.ועל ירושלים" .102
שקרע בבגדו אסור היה לתקנו" :ואלו קרעין שאין מתאחין..
יהודי שהיה במלאכתו חמר ,נוהג חמורים למשא ולמסע "שמעון קמטריא שאל…
מפני שאני חמר ועולה לירוש,לים בכל שנה ,מה עלי לקרוע? -אמרו לו :אם
בתוך שלושים יום,אין אתה צריך לקרוע" .103קמטריא הוא שם ישובאולי ברמת
הגולן,בחורבה הנקראתבערביתאום-אלקנאטר ,ובהשרידיבית-כנסתקדום.
יהודים התאבלו על חורבן ירושלים ומקדשה .התלמוד אומר" :כל המתאבל על
ירושלים -זוכה ורואה בשמחתה ,ושאינו מתאבל על ירושלים -אינו רואה
ל השמחה" 1 %
בשמחתה" ".104וכשיבנה הקב"ה אתירושלים,הואמחזירלתוכה אתכ
"מיום שחרבה ירושלים וחרב בית-המקדש ,כביכול אין שמחה לפני הקב"ה ,עד
ירצון" .106
שיבנה אתירושליםויחזיר את ישראל לתוכה -אמןכןיה
חכמים ציוו על היהודי" :סד אדם ביתו בסיד ומשייר בו דבר מועט (זכר
לירושלים) …אמה על אמה …כנגד הפתח .עושה אדם כל צרכי סעודה ומשייר
97בבלי ,ברכותג',א.
96בבלי ,מכות כ"ד ,ב; במדברי"ח,ז;זכריה ח',ד.
98ירושלמי ,שקלים ה' ,א ,הוצאת זיטאמיר ,תר"ך ,בהוצאת ונציהאין ירושלים נזכרת.
99שם ,בבא-בחרא ע"ה,ב.
7erem" XVII, 1 100י.Ongen Homolia 11
102בבלי ,מועד-קטן כ"ו,א.
101ישעיהו ס"ד ,ט-י.
104בבלי ,תענית ל',ב.
103ירושלמי ,ברכות ט',ב.
106ילקוטשמעוני,איכה תתר"ט.
105שמות-רבה נ"ב ,ד.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il
אדר ב' תש"ל
בית מקרא )מא(
זאב יילנאי
124
בה דבר מועט (זכר לירושלים)"י" .10אפר מקלה וכבראש חתנים .,.במקום
.עושה אשה כל תכשיטיה ומשיירת דבר מועט זכר לירושלים" .108
תפילין
נשים יהודיות היו מתקשטות בתכשיט זהב מיוחד-,שעליו היתה חקוקה תמונת
ירושלים ,והיה נקרא בארמית "ירושלים דדהבא" -ירושלים של זהב " .109מאי
בעיר של זהב .:.ירושלים דדהבא" .110התכשיט סימל את געגועי העם אל
ירושליםבימיזוהרהוהכיסופים אל תקומתה.
היהודי הביע בתפילתו את שאיפתו להאות את עירו הקדושה בנויה ברצון
רבון-העולמים וגלוי'ות ישראל חוזרות אליה" :רחם ה' אלהינועל ישראל עמך ,ועל
" .111
יהושלים עירך ,ועל מקדשך ותבנה ירושלים עיר קדשך במ'הרה בימינו
רבותינו דרשו על דברי התורה" :וברכת ,את ה' אלהיך על הארץ הטובה אשר נתן
לך" .הטובה -זו בונה ירושלים" " .112אי'מתי בונה ירושלים ה' ? -בזמן שנדחי
ישראל יכנס" .113מסורת אגדה היא ,רואין ירושלים נבנית עד שיתכנסו הגלויות.
האם יאמר לו אדם ,שנבנית ולא נתכנסו הגלויות ,אל תאמין' שנאמר (בתהלים)
י
"בונה ירושלים ה' ,נדחי ישראל יכנס" " .114,עתידה ירושלים מתרחבת .,.ועולה
כלצדדיה'והגלויות באותונינחותתחתיה" ".115עתידהירושלים להעשות,מטרופולין
ל הממלכות" ,117
לכלהארצות" .116 .עתידה הרושלים שיתקבצו בתוכה כל הגוים וכ
ע
ג4, .
'
רקע
"י)11
108שם ,שם.
ש 1בבלי ,בבא-בחרא ס',ב.
110בבלי ,שבת נ"ט,א.
109בבלי ,נדרים ג',א.
112דברים ח',י;בבלי ,ברבות מ"ח,ב.
111שם ,ברכות מ"ד,א.
114תהלים קמ"ד ,ילקוט שמעוני .,תהלים קמ"ז.
113שם ,ברכות מ"ט ,א.
בי
115ססיקתאדרבגהנא ,1868 ,עמ'קמג.
117אבותדרבינתן (א)לה.
116שמות-רבה כ"ג,יא.
.
דעת -אתר לימודי יהדות ורוח * www.daat.ac.il