למה שווה אדם שמעשר תבואה גרועה וגם אדם שלא מעשר כלל.
הצתת זמר האר תשרפ הרות ינועמש טוקלי
עשר תעשר מה כתיב למעלה הימנו לא תאכלו כל נבלה, משל לגנבים שחפרו ביתו של מלך,
אחד גנב זהב ואחד גנב עורות, תפסום והביאום לפני המלך חייבם ליהרג אמר אותו שגנב
עורות זה גנב זהב ואני גנבתי עורות ואנו שוין, א"ל הכל של טמיון הם, לכך נסמך
יתמיא ידג לשבת אל הלעמל ביתכ המ ,תולבנ לכוא ולאכ תורשעמ לכואש ימ לכש עידוהל
שתהו מבערין השבולין נתונים במעי אמו כחלב הזה, ואם לאו אני מייבש אותו כחלב
הזה, ולא עוד אלא מעלה אני עליכם כאלו בשלתם בשר בחלב,
,רשעתתש ליבשב רשע רחא רבד
משל לבעל הבית שהיה מלוה לכל בני העיר חטין טובות והיו נותנין לו חטין
טובות בשעת הגורן, היה שם אחד עינו רעה וערב בהם תבן ועפר והוליך לו, ראה אותו
בעל הבית שהיו רעות, אמר לבן ביתו הנח אותן לעצמן ואל תערבם עם התבואה שכשיבא
ללוות ממנו מהן אני נותן לו, כך אמר משה לישראל אם הפרשתם מעשר מעין רעה עפר הוא
נותן לכם שנאמר יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר, ואם הפרשתם כראוי יפתח ה' לך את
,בוטה ורצוא
עשר תעשר מלמד שאין מעשרין משנה לחבירתה, אין לי אלא מעשר שני שבו
דבר הכתוב, מנין לרבות שאר מעשרות, ת"ל עשר תעשר, מנין למעשר בהמה שאין מעשרין
,הנש הנש ל"ת ,התריבחל הנשמ התוא
ר"ש בן יהודה אומר משום רבי שמעון מנין למעשר בהמה שהוא בעמוד ועשר,
ת"ל עשר תעשר, יכול שגדולו מן הארץ כגון אסטיס וקוצה יהא
חייב במעשר, ת"ל עשר תעשר ואכלת, יכול אף דבש וחלב תלמוד לומר היוצא השדה שנה
שנה, אמור מעתה דבר היוצא (מרשות שנה) [מן השדה ונאכל].
