"ורבד ישוע חכ ירוביג"

יישובים חקלאיים של שומרי מצוות בקשו לשמור שביעית בשדותיהם ובכרמיהם, בלי
להפקיע את קדושת הארץ על ידי מכירה. בעיות רבות וקשות נצבו בפניהם. בשאלותיהם
ההלכתיות פנו ל"חזון איש" זצ"ל, הלא הוא הרב אברהם ישעיהו קרליץ זצ"ל (.)1954-1879

ה"חזון איש" קרא על חקלאים אלו, שומרי שביעית, את דברי חז"ל:

)1זריעה מוקדמת – להקדים לזרוע את השדות לפני "ראש השנה" של שנת השמיטה.
)2גידולי מים, חצץ, חול וקש במיכלים לא נקובים שהוצבו מתחת גג.
)3גידולים רב שנתיים – ניסו לפתח גידולים, שגם לאחר שאספו את היבול, השאירו את
השתילים, כדי שיחזרו ויתנו יבול שני בשנה הבאה, שנת השמיטה. נסיונות אלה נעשו
.תוינבגע יחישבו הנתוכ ילודגב

כל הפתרונות הנזכרים ועוד אחרים טרם פתרו באופן מוחלט את בעייתו של החקלאי
בשמיטה. או שהפתרונות המוצעים היו בלתי כדאיים בשל מחירם היקר או שהיבולים
שנתקבלו היו מועטים. עדיין מצפים החקלאים שומרי השמיטה לפתרונות. המכון לחקר
החקלאות על פי התורה, "מכון התורה והארץ" בגוש קטיף ודומיהם, ממשיכים לחפש
פתרונות, כדי לצמצם את נזקי החקלאים והשדות.

לחקלאים גיבורי הכוח הצטרפו שומרי שביעית בבתים ובחנויות. היו שומרי שמיטה,
שבבתיהם הקפידו לרכוש פרות וירקות ללא חשש שביעית. אלה היו ברובם מיבולי נוכרים,
או מתחנות החלוקה של אוצר בית-הדין. בפירות, שקבלו בתחנות החלוקה, נהגו קדושת
שביעית. (איסור הפסד וקלקול, שימוש בדרך המקובלת וכדו'). היו גם חנויות שהצטרפו
בורל ,תיעיבש ששח אלל תוקריו תוריפ ורכמ ולא קסע-יתבב .תיעיבש ירמוש תרשרשל
משדות נכרים.

– בושח
האם גם אלו הם "גיבורי כוח"?
.הליגרה תונחב ותונקלמ תענמנו הטימשה תונחב קרי הגישמ הניאש תיב תרקע –
– הירקן שאינו משווק ירק מסויים מחשש לספיחין, ומקטין את פדיונו ורווחיו.
– הקונה, שנדרש לשלם עבור ירקות ללא חשש שביעית מחיר גבוה ממחירו של אותו ירק
.הליגר תונחב

ועל אף זאת – מספר שומרי שביעית בקדושתה גדל משמיטה לשמיטה. בישובים רבים נפתחו
קר תוקריו תורפ ונק הלא .התשודקב תיעיבש ירמושל תודחוימ תויונח עבשה תנש תארקל
בחנויות שבפתחן התנוסס שלט שעליו נכתב:

משמיטה לשמיטה מתרחב מעגל שומרי השביעית בשדה ובכרם, בבית ובחנות. שאיפתו של
:תמשגתמו תכלוה ל"צז קוק ברה