|
:שי השירח ינימ השולשד הנכון בדברי הרב ז"ל
דציכ קרפ ותואב ל"ז ברה בתכש איה וזו ,חרישה לתקן את הקרקע לא נאסרה מן התורה כלל
"החורש או החופר לצורך הקרקע… מכין אותו מכת מרדות מדבריהם".
ביתכ והייוורת הריצקו העירזד אמינ אתשהו ,חרישה לחפות את הזרעים, וזו זריעה ממש היא 'ב
בעשה ולא תעשה, שנאמר "בחריש ובקציר תשבות", והיינו עשה, ובלא תעשה שנאמר "שדך לא
תזרע", "את ספיח קצירך לא תקצור".
הדלות איה הרימזהש ומכ .העירז ללכב איהש ,תונליאה לדגל איהש תישילש השירח שי דוע
דזריעה, שהיא לגדל האילן ולהצמיחו, כן החרישה לצורך האילנות הוי בכלל זריעה, שעל ידי
חרישה זו גדל האילן, כמו שעל ידי חרישה מגדל הזרע, והוי בכלל זריעה.
נמצאת למד, דחרישת האילנות בשביעית אסורה מן התורה, ולכן דקדק הרב ז"ל בלשונו:
", דווקא לצורך הקרקע הוי איסורו מדרבנן, אבל לצורך לצורך הקרקע שרוחה וא רפוחה"
הזרעים או לצורך האילנות, הוי איסורו מן התורה.
הלכתא למשה מסיני, דעשר נטיעות חורשין כל בית סאה בשבילן עד ערב שביעית. איתא אתשהו
ודווקא בנטיעות שהם נוחות להתקלקל, אבל בזקנות אסור שלושים יום קודם שביעית, משום
תוספת שביעית. וגם זה מכלל הלכה למשה מסיני.
דקב"ה חס על ממונם של ישראל, ואם לא יחרשו כל בית סאה בשביל עשר ,אתלמד אמעטו
נטיעות עד ערב שביעית, יתייבשו וייפסדו. אבל זקנות יש להם כוח, ולא ייפסדו אפילו שלא
יחרשו להם כל השדה שלושים יום קודם ראש השנה, ודי להם שיחרוש תחתיהן וחוצה להם
.ולסו הרוא אלמכ
ודווקא בתוספת שביעית, אבל בשביעית עצמה אסור, כדתנן "ואין עושין עוגיות לגפנים",
ואמרינן עלה "והני מילי חדתי, אבל עתיקי שרי".
ולא גמירי הלכתא [למשה מסיני] אלא בזמן שבית המקדש קיים, אבל בזמן שאין בית המקדש
קיים – הכל מותר עד ערב שביעית.
וכיון דאיכא איסור תורה בחרישה לצורך האילנות, תו ליכא לאקשויי מה שהקשו, היכי
מחמירינן בתוספת שביעית טפי משביעית. ועוד מקשינן דלמאי אצטריך הלכתא [למשה מסיני]
דעשר נטיעות, כיון דחרישה גופה בשביעית מותרת. דהא ברירנא, דחרישה תחת האילנות
בשביעית אסורה מן התורה, ואתיא הלכתא דעשר נטיעות, לאסור עבודת הקרקע בתוספת
.אנביתכד אמעטמ תורזופמ תועיטנ רשעל האס תיב תשירח ריתהלו ,תיעיבש
:דמל תאצמנ
דבזמן שבית המקדש קיים –
כל עבודה שהיא לצורך הזרעים או האילנות אסורה בתוספת שביעית, וכל שכן בשביעית עצמה,
שיש בה לאו ועשה. חוץ מעשר נטיעות שחורשין כל בית סאה בשבילן עד ערב שביעית.
אבל שאר אילנות, כל צורכן מותר בתוספת שביעית, ולא בשביעית.
אבל לחרוש את הקרקע לצורך הקרקע, ואין בו אילנות כלל, אין איסור מן התורה, ולא מהלכה
[למשה מסיני], לא בשביעית ולא בתוספת שביעית. אלא מדרבנן אסרו אותה, ואפילו בתוספת
.תיעיבש
ובזמן שאין בית המקדש קיים –
הכל מותר עד ערב שביעית, אבל בשביעית עצמה אסור. חוץ מחרישה לצורך הקרקע.
.השעו ואלב ,ונרכזש תושירחה ינימ ינש לע ,הילע רבועו
אבל חרישה לצורך הקרקע אינה אסורה אלא מדרבנן.
|
