|
|
בעיית השמיטה ביישובים החקלאיים החדשים |
|
לפני יותר מ- 100שנה החלו להגיע לארץ יהודים רבים בעליות שונות. יהודים אלה הקימו בארץ יישובים שפרנסתם הייתה על החקלאות. קשיים רבים עמדו בפני החקלאים החדשים. ביומניהם אנו קוראים משפטים כגון אלה: |
|
– קשה! קשה מלאכת השדה לידיים שלא הורגלו בעבודת כפיים… …הדש ילודיגל היואר הניא ללכ וז המדא יכ ,ונעדי אל – – שודדים פרצו למחסן הכלים ושדדו את המחרשה היחידה… – לבאים מארצות קרות קשה השהייה בשדה בשמש היוקדת… – אין כסף! חזר ונשנה הסיכום בישיבת החברים מדי ערב… – זרענו בדמעה, אך כלל וכלל לא קצרנו… – רבים היו חללי הביצות הטובעניות, יתוש האנופלס והמלריה המכלה… – הלילה התנפלו ערבים מהיישוב השכן והרסו את מגדל המים… |
|
אכן, קשה היה מצבם של המתיישבים החדשים ביישובים החקלאיים. כאשר הלכה וקרבה שנת השמיטה, נחלקו החקלאים לשני מחנות: אלו אומרים: לאחר אלפיים שנות גלות שבהן ייחלנו והתפללנו לעלות לארץ ישראל ולקיים בה את המצוות התלויות בארץ, "נשמוט" מידינו את מצוות השמיטה? ורבים יותר היו האומרים, כי ענפי החקלאות הצעירים, שהם הצליחו בעמל רב להקים, |
|
|
?"הריכמ רתיה" והמ |
|
היתר המכירה בא להתיר ולאפשר לחקלאי היהודי לעבד את שדהו בארץ בשנת השבע, לאחר תנש לש הנשה שאר ינפל יוגל תרכמנ המדאה .הטימשה תנש תליחת ינפל יוגל תרכמנ וזש .תומיוסמ תולבגמב הטימשב התוא דבעל רתומו ,ירכנ תמדאל תבשחנ עקרקה זאו ,עבשה לאחר השמיטה האדמה חוזרת לבעליה היהודיים. יאלקחה וא בושיה .לארשיל תישארה תונברה ידי לע זכורמב תישענ יוגל תועקרקה תריכמ מעביר לרבנות כתב הרשאה, המרשה ומסמיך את הרבנים למכור את הקרקע לגוי. |
|
ה"ב
לארשיל תישארה תונברה
|
|||||
(לציין במפורש השם והכתובת) |
(המיתחה) ___________________________ ___________________________ ___________________________ ___________________________ םאנ ___________________________ םאנ ___________________________ םאנ |
||||
|
ביסודו של היתר המכירה עומדים שני עקרונות בסיסיים: האחד: לדעת רוב הפוסקים מצוות השמיטה בימינו היא מדרבנן ולא מדאורייתא. השני: יבולי שנת השבע משדהו של גוי מותרים בשביעית. על שני יסודות אלו בססו הרב קוק וחכמים נוספים את היתר המכירה. מתנגדים רבים קמו להיתר זה, והנה תמצית הויכוח ביניהם: |
|
|
א. האם מותר למכור את אדמת ארץ ישראל לגוי? הרי נאמר בתורה (דברים ז', ב') "לא תחנם", ומפרשת הגמרא: לא תיתן להם חנייה בקרקע (עבודה זרה כ', א'). האם מותר ![]() למכור את אדמת הארץ לגוי לזמן קצוב? ![]() תשובה: מכירת הקרקע לזמן קצר, כדי לקיים את החקלאות, מותרת. ![]() ב. האם מכירת אדמת הארץ לנכרי מפקיעה ומבטלת את קדושת הארץ? תשובה: כיוון שהקדושה מדרבנן, מכירת הקרקע לגוי מבטלת אותה. ![]() ג. מכירת בית, דירה, שדה או קרקע מקבלת תוקף חוקי ורשמי רק כאשר המכירה נרשמת בספרי האחוזה והמקרקעין של השלטון (במשרדי הרישום ב"טאבו", במנהל מקרקעי ![]() ישראל וכדומה). מכירת האדמות לגוי לפני השמיטה איננה נרשמת במשרדי הרישום. ![]() תשובה: חוק מיוחד שהוחק במדינת ישראל פוטר את מכירת הקרקע לצורך קיום מצוות ![]() שמיטה מרישום בטאבו, ומכל המיסים הקשורים במכירה.
בגלל הבעיות ההלכתיות, הגבילו את היתר המכירה בסייגים אחדים: |

![]()
|
![]()
|
![]() |





