|
|
הטימשל תונכה כפי שהוסבר, ניתן להתיר מלאכות דרבנן כשהן באות למניעת נזק ניכר לעץ או ליבול. עם זאת יש לתכנן ולהקדים גם את ביצוען של מלאכות דרבנן לפני השמיטה ככל האפשר. |
|
העיטנ אין נוטעים בשביעית. עץ-פרי שנזרע או ניטע בשביעית או אף לקראתה, באופן שבו מונים לו שנות ערלה החל בשמיטה, חובה לעקור אותו. משום כך יש לסיים את הנטיעה עד לט"ז אב לפני השמיטה. (אמנם, שתיל הנמצא בעציץ נקוב ונחשב למחובר לקרקע לפני אלול, מותר לנטוע אותו עם הגוש עד ראש-השנה. שתיל שבעציץ שאינו נקוב, שאינו נחשב למחובר לקרקע, מותר לנטוע עם הגוש עד ל' אב, אך יש מחמירים מחשש תקלות.) |
|
דוביע במטעים רבים נהוגה כיום אי-פליחה, ועל כל חקלאי לבדוק, אם אינו יכול לנהוג כך בשמיטה. בשיטה זו הפעולה העיקרית היא כיסוח העשבייה, וכן ריסוסים למניעת נביטה או להדברת עשבים מסוימים. במטעים המעובדים בקביעות, ובפרט במועדים לסידוק הקרקע, יש להתייעץ ולשאול שאלת-חכם לפני שמחליטים לבצע דיסוק או קילטור. בכרמים רבים ייתכן גם שימוש במכסח או "סכין" אופקית החותכת את העשבייה מעט מתחת לפני הקרקע, שיטה מומלצת הדורשת הקפדה על יישור קרקע מראש לשם הבטחת יעילותה (יישור כזה חשוב גם ליעילות פרטים לסדר עדיפויות של היתרי העיבוד בשמיטה). ג קרפב האר .תימיכ הרבדה |
|
היקשה בהשקיה ידנית יש להגדיל מרווחים בין ההשקיות (ולתכנן כמויות מתאימות) עד לתחום שבו עדיין לא יהא חשש לנזק ניכר ליבול ולצימוח הקובע יבולים עתידיים. כמעט בכל המקרים הדבר ניתן, ויש לתכנן לפי תנאי כל מטע, יש גם לקיים מעקב אחר העצים. אמנם, בקרקעות שטחיות בהם מאגר המים זעום, וכן בעונה בה העצים עמוסים פרי מתפתח, יש להשקות הפידע .האבה הנשה לובי תוניימתהבו לוביב עוגפל היושעה שבוי תקע עונמל ידכ תופיכתב השקייה בעזרת מחשב, ואז להשקות (ולדשן) בפחות פעולות – מלאכות, כך בפקודה אחת לחודש וכדומה – ואז ניתן להשקות גם בתכיפות רבה יותר. |
|
זיבול ודישון אין לבצע בשמיטה זיבול אורגני ולא דישון בזרחן ואשלגן, מכיוון שכרגיל ניתן לוותר עליו למשך שנה ללא נזק ניכר. יש להתכונן לשמיטה על-ידי הקפדה על דישון נאות בשנים קודמות, והשלמת כל חסר אפשרי לפני השמיטה. בתנאים או בגידולים מיוחדים, וכן בקרקעות שטחיות יש לעקוב ולהתייעץ לשם מניעת נזק. – יש להיעזר בבדיקות-עלים, בשנים שלפני השמיטה, בכל המטעים שלגביהם בדיקות לדישון
יש לתת דישון לקראת הסתיו, כ- 10ק"ג חנקן לד', או כשליש המנה השנתית הרגילה, במטע (1 (הסבר – לגבי מטעים מסחריים, בהשקיה בטפטוף הנהוגה כיום, דרושה הספקת מים וחנקן במטעים צעירים יתכן צורך בדישון רב יותר, להבטחת צימוח מספיק שיאפשר מהלך תקין (2 בעצים שאינם עמוסים פרי וצימוחם סביר, יש להתייעץ אם ניתן להימנע לגמרי מדישון (3 כאשר מושקה ומדושן שטח רחב מסביב לעץ גם בשנים שלפני שמיטה, עומד לרשות העץ (4 כאשר מדשנים בשמיטה, רצוי להכניס את הדשן למי-ההשקיה ולא לתתו לחוד, כדי (5 |
|
תדחוימ הנזה יש לבדוק בקפדנות כל חשש למחסורים ביסודות שונים לפני ביצוע הטיפול. למשל, טיפולים למניעת חסר בברזל (מניעת צהבון – כלורוזה), יינתנו רק לאחר הופעת הצהבון בלבלוב הצעיר, אך במטעים המועדים לכך יש להקדים ולטפל. |
|
הגיזום מבחינת ההלכה הגיזום של עצי-פרי שונים, שלא כזמירה בגפן, האסורה מן התורה, אסור מדברי חכמים (לדעת מרבית הפוסקים), כדברי ה"חזון איש" (הלכות שביעית כו א) – |
"דזימור הוא במקומות ידועות.. של תועלת הצמיחה דצריך דקדוק המקום כפי מפקד הטבע של האילן… אבל זימור בשאר אילנות ליכא אלא זירוד". |
|
אמנם, כאשר טיב המלאכה שווה לזמירת הגפן, דהיינו הקצרת ענף "במקומות ידועות" כדי לכוון את הצימוח ייתכן שיהא בזה משום איסור זמירה גם בעצים אחרים. יש להתייעץ עם מורה הוראה בכל מקרה לחשש כזה. ויתכן צורך לפתור בעיות כאלה בדרכים שהוצעו לגבי .ןפגה |
|
הגיזום מבחינה מקצועית (גיזום שתילים ועצים צעירים יידון בהמשך). המטרות השכיחות של הגיזום בעצי פרי, שבנשירים הוא מתבצע בעיקר בחורף, במועד השלכת, הם כלהלן: |
|
לשמור על נפח העץ – למנוע צל עצים שכנים וגובה לא נוח.
לעצב ולשמור על צורת השלד, כולל מניעת ענפים מתארכים שישתרכו. לשמור על אפשרות כניסת האור לכל חלקי העץ. להקטין את נפח הנוף כדי לקבל יחס פוריות-צימוח רצוי תוך תלות ביחסי נוף-שורשים. להקטין את מספר הפירות לעץ לשם העלאת גודל וטיב הפרי. להבטיח צימוח ענפים חזקים שיתאימו להנבת פרי בשנה השוטפת או לשנה הבאה |
|
לאחרונה הונהגו גיזומים קלים – בעיקר היקפיים, בקיץ, גם בנשירים, כדי להגביר תאורה לפנים הנוף ובמקביל לחסוך במים. |
|
הצעות כלליות לגיזום בעצי-פרי שונים במרבית עצי-הפרי ניתן לוותר על הגיזום בשנת השמיטה, אם אמנם הקפידו לגזום היטב בשנה הקודמת. כך המצב בעצים ירוקי-עד כמו הדרים, זיתים ואבוקדו, ואף בתפוח – במרבית הזנים וצורות הגידול. במינים ובזנים בעלי צימוח חזק ופוריות גבוהה ובמטע צפוף, יידרש גיזום קיצי מיוחד לפני השמיטה. – לאחרונה הונהג במטעים מסוימים גיזום מכני. ניתן לבצע גיזום שדרה וצמרת הגיזום המכני |
|
– הגיזום מהוה גורם חשוב בזני אפרסק פוריים שהם בעלי צימוח נמרץ, וללא גיזוםקסרפא יתכן נזק רב עקב עודף חנטת פירות, צל בחלקים גדולים, צימוח של הרבה ענפים דקים שלא יתאימו להנבת יבול יפה בשנה שלאחריה, ובמקרים קיצוניים אף עומס פרי על ענפים צדדיים עד כדי שבירתם. המטרה להשיג פרי גדול חשובה מעט פחות בשמיטה, כי היבול מיועד לחלוקה על-ידי אוצר-בית-דין. ההצעות לשמיטה לעצי-אפרסק כנ"ל ועצים דומים כוללות: גיזום או טיפול קיצי, רצוי בכמה שלבים, להשגת מספר ענפים מצומצם, כנדרש מבחינת מספר הפירות הרצוי. מדובר כרגיל להשאיר כ- 300ענפי-פרי לעץ אפרסק שבמרווח רגיל ( 5על 4מ'). הטיפול כולל גם הסרת ענפים גדולים לריווח פנימי לפי הנדרש, הנמכת הצמרת והסרת ענפים המתרחקים ממרכז העץ. – גיזום קל באביב, כולל הסרה ידנית של לבלובים צפופים, גיזום חזק יותר לופיטה יבלש קיים קושי בביצוע לגבי זנים אפילים שפרים עודנו על העצים עד קרוב לראש-השנה, ובכמה – בגידול אפרסמון בזן "פויו", הגיזום הנדרש כדי לקבל צימוח ויבול, דומה מאוד ןומסרפא |
|
– בגידול קיוי (אקטנידיה), הענפים שצמחו בעונה האחרונה ומיועדים להצמיח ענפיםיויק ופירות בעונה הבאה, לא יגיעו לכך ביעילות ובצורה טובה אלא אם כן ייקטם החלק העליון שלהם, ואז ייצאו הענפים הדרושים לאורך החלק הנשאר. אף כי אין בזה משום הכוונה לנקודות מעטות בכל ענף, כבגפן רגילה, יש לחשוש שיש כאן איסור זמירה. הפתרון המתבקש, כדי למנוע צימוח חזק מראשי אותם הענפים, הוא ביצוע הטיפול בשינוי, כמו על-ידי כיפוף ושבירה ידנית של הענפים, וכך יהוו מלאכה דרבנן הדרושה להשגת יבול סביר, ולכן תהא .תרתומ – לפי ההגדרות הנ"ל נראה שרק בעצים שבהם יש משמעות רבה גיזום בשאר העצים |
|
הטיפול במטעים צעירים עיצוב העץ בשנותיו הראשונות עשוי לקבוע את התפתחותו לעתיד, ובשלב זה נדרשת לרוב התפתחות טובה ומהירה, כדי לאפשר עיצוב טוב של השלד. משום כך עשויים גיזום וקיטום, וכן השקייה ודישון רציפים, להיות חיוניים כדי למנוע נחשלות בעתיד, ולכן יהא מותר טיפול מסודר תוך ביצוע מלאכות שאין בהם חשש לאיסור תורה. בעיה מיוחדת מהווה הגיזום בגפנים, עקב החשש לאיסור זמירה שהוא מן התורה. לדעת חלק מן המדריכים ניתן לדאוג לעיצוב סביר על-ידי טיפול רצוף, המלווה בהסרה ידנית – הקצרה מתבצעת כרגיל כדי לגרום לצימוח חדש חזק, הדרוש לשם עיצוב שתיל בעל הרצקה – גוזמים את הגזע (או ענף מפותח ומסועף) מעל לסעיף שנבחר, וסעיף זה ישמש גיזום-הסחה בכמה מקרים ניתן להציע דחיית העיצוב כולו עד לאחר השמיטה, ולבצע אז הקצרה חריפה |
|
דילול פרחים ופירות עצי-פרי רבים מצמיחים שפע של פרחים העשויים לחנוט שפע של פירות. כאשר עץ מגיע לעומס רב של פירות, יהיו הפירות קטנים, לא יבשילו היטב ולעיתים אף לא יעמדו הענפים בכובד ויישברו. עומס פרי עשוי גם לגרום לצימוח חלש, ובעקבותיו – לפגיעה ולעתים אף לניוון העץ או חלקים ממנו. בגידול עצי-פרי קיימת תחרות רבה וקיים פער-מחירים גדול לטובת פירות שבגודל ובאיכות הדילול הרגיל במטעים מתבצע למעשה בשלבים וכולל: גיזום בחורף, דילול כימי של פריחה, – דילול בשלב הפריחה מותר – ככל המלאכות דרבנן – רק למניעת נזקהטימשב תולבגמה בנוסף לכך, התירו בעבר לקטוף פרי העומד למאכל, ולו בקושי, ולכן ניתן, למשל, לקטוף תפוחים |
|
סיכום דרכי הדילול של פרחים ופירות בשמיטה: – גיזום מפורט לשם ריווח ודילול, מותר מעיקר הדין אף בשמיטה עצמה, אך תויללכ תויחנה רק כאשר הוא בא למנוע חשש של נזק ניכר והוא יידרש במיוחד במצבים של צפיפות רבה ותחזית לפוריות גבוהה. עם זאת, כיון שיש מקום להחמיר שלא לגזום, כפי שהתבאר לעיל, וכרגיל ניתן לגזום גם לפני השמיטה, יהא צורך בבדיקה בכל מקרה ובתיאום עם בית-הדין. יש חיוניות בדילול במטעים בהם צפויה פוריות גבוהה, לפי תכונות הזן והמטע, או לאחר שנת יבול נמוך במטע שיש בו סירוגיות, וכן בזנים בעלי פרי קטן במיוחד, כדי למנוע עומס יתר, ולמנוע הנבת פירות קטנים. יש לבצע דילול בפריחה, ולהעדיף דילול כימי לפי ההנחיות הרגילות של שירותי ההדרכה. רק כאשר לא ניתן לפתור בדרך זו את הבעיות, מותר לדלל בחנטה, וגם אז רק להשגת פרי בינוני – למניעת הנבת פירות הקטנים מן המתקבל על ידי הצרכנים, או למניעת זוגות או קבוצות דבוקות של פירות המועדים לנגיעות. – להלן כמה דוגמאות, כאשר למגדלים רבים יש תפריטים שלהם. הדילול במינים שונים – חיוני בתנאים של תחזית לפוריות גבוהה. יש לרסס בפריחה מלאה, ולא דילול בתפוחים – ניתן לטפל כבתפוח, אך רק במקרים ברורים של עומס, שאינם רגילים באגס. סגאב |
|
– מבצעים ריסוסים בג'יברלין לדילול בזני פרלט וסולטנינה, ומברישים בפרלט לכאמ-יבנעב לפני הפריחה למניעת צפיפות באשכול, להגדלת הגרגרים ולייעול ההדברה של מזיקים ומחלות באשכול. לגבי דילול מספר האשכולות, לגבי זינוב, ולגבי הריסוסים להגדלת הגרגרים יש מקום להתיר דילול עד שלב הבוסר מבחינת איסור השחתה, אך מכיוון שהפרי מיועד לאוצר-בית-דין, יש לקבל הוראות בית-הדין, אם לבצע מלאכות אלה. ההנחה היא שיהיו מותרות רק למניעת נזק ויהא צורך לקבוע, אם קבלת גרגרים גדולים אמנם מרכיב חיוני עבור אוכלי הפירות. |
|
טיפולים שונים. – באגס יתכן צורך בריסוסי ג'יברלין, לשם הבטחת חנטה בתנאי הפריה לקויה, החימצ ירמוח וכן בכמה זני הדרים, וגם למניעת נשירת פרי. וכן בענבי-מאכל חסרי חרצנים, לשם הבטחת גודל הגרגר והיבול. ריסוס למניעת נשירת פירות בטיפימון % – 0.04נהוג בזנים פוריים כמו בשזיף שגיב, שקד נפ"א ובכמה זני תפוח. יש מקום להתיר מלאכות אלה, אך יידרשו הוראות בית-הדין. – להגברת פוריות ויבול באבוקדו, הדרים, גפני-מאכל ועוד, נהוג טיפול זה בכל השנים. רוגיח – בעצי-פרי רבים חשובה העמדת כוורות-דבורים להבטחת הפוריות, ויש הירפהו הקבאה |
|
– הטימשל רשקהב (העיטנו) תונלתש – נזכיר כי אסור לנטוע ואסור לקיים עץ-פרי שניטע בשמיטה, ואף להשריש או לנטוע העיטנ .הטימשה ברע באב וט רחאל – לאחרונה הונהגה הכנת שתילים, בפיקוח הרבנות, בעציץ הכנת שתילים לנטיעה עם גוש שתילים הנמצאים בעציץ נקוב כנ"ל, הרי הם כנטועים. משום כך, ניתן להכין שתילים מלפני ינפל באב וט דע הלתשמה עקרקב לותשל שי – הכנת שתילים לנטיעה חשופי שורש בתוך בית – במשך שנת השמיטה ניתן להכין שתילים במצע הכנת שתילים במנותק מהקרקע – כאשר מדובר בגידול הדורש אור מלא לשם צימוח טוב, מתאים גם גג קבוע המונע אתתיב במשך השמיטה אסור להוציא שתילים מהבית החוצה, אסור להסיר את הגג, ואסור להוריד – איסורי הנטיעה והמלאכות קיימים במשך כל הכנת ונטיעת שתילים שאינם של עצי-פרי |
 
|
|
 
|