|
|
הבתכנ הבושתה .לבויו הטימש תוכלהב וירבדו ,ם"במרה לש הבושת :תורוקמ ינש הז קרפב בשנת 4936לבריאת העולם, 1175לספירה הנוצרית, 1106לחורבן הבית, 1487למניין שטרות. בתשובה מסביר רמב"ם כיצד לחשב את שנת השמיטה, ומתלבט בין שתי שיטות .הנשה תעיבק רבדב שנה לאחר כתיבת התשובה כותב הרמב"ם את הלכות שמיטה ויובל, ושם הכריע כדעת הגאונים, ופסק הלכה לפי הדעה שהייתה מקובלת במסורת: "שהקבלה והמעשה עמודים גדולים בהוראה, ובהן ראוי להיתלות". |
שו"ת הרמב"ם סימן שפט
|
על עניין מאימתי מונין לשמיטות ומאימתי התחילו למנות, מאחר ארבע עשרה שנה התחילו ישראל למנות שמיטים ויובלות משנת חמש עשרה אחר שנכנסו לארץ. לפי ששבע שכבשו ושבע שחלקו לא מנו, מפני שאין כל תומוקמ המכב וז הכלה הררגנו ,(רהב 'פ שיר) ארפסב הז רבד רקיעו .וקלח ריכמ דחאו דחא בתלמוד, והיו מונין והולכין עד שחרב הבית בראשונה. |
| סדר הזמנים לפי הבריאה: | |
|---|---|
| 2488 | כניסה לארץ |
| עד סוף 2502 | כיבוש וחלוקה 14שנים – |
| 2503 | שנה ראשונה למניין שמיטה: |
| 2509 | :הנושאר הטימש |
|
ושנה שחרב בה, שתחילתה מתשרי שאחר החורבן – כי באב חרב – היא הייתה מוצאי שביעית, והיא שנת שש ושלושים ביובל של שבעה עשר, לפי שהחשבון מוציא שמנו בארץ ששה עשר .ברח רשע העבש לש לבויבו ,תומלש תולבוי ואם תוסיף על המניין שמנו שבע שנים שכבשו ושבע שחלקו, נמצא שעשו שבעה עשר יובלים גמורים: ארבע מאות וארבעים משעת כניסתן לארץ עד בנין הבית, וארבע מאות ועשר שעמד בית ראשון. |
| 2503 | תחילת מניין השמיטות – |
| +800 | (16X50) תולבוי 16 |
| +36 | 36שנים ביובל ה- 17 |
| 3338 | חורבן בית ראשון בשנת |
| דרך חישוב אחרת: | |
|---|---|
| 2488 | כניסה לארץ |
| +850 | – תולבוי 17 |
| 3338 | חורבן בית ראשון – |
|
וכיון שחרב הבית וגלו בטל המניין. וכשעלה עזרא ע"ה בשנייה, התחילו למנות משנה שעלה וקידש בה את הארץ קדושה שנייה, והיא הייתה השנה השביעית מבניין בית שני, וממנה התחילו למנות שמיטין ויובלות. שמניין ראשון בטל משבטלה הארץ. ואף על פי שלא היה יובל בימי עזרא ע"ה, מנו יובלות כדי לקדש שמיטין, שאין שנת היובל עולה למניין שני שבוע אליבא דחכמים, וכן הלכה. אלו הם הדברים המתבארים מן התלמוד וכל אלו הדברים הם בגמרא ערכים פרק ששי. |
| 3338 | חורבן בית ראשון – |
| +70 | – תולגה תונש |
| +7 | – ארזע תוטימש תליחת דע |
| 3415 | – ארזע תוטימשל הנושאר הנש |
|
ולפי חשבון זה נמצא הבית בראשונה ובשנייה חרב במוצאי שביעית, והיא השנה שתחילתה מתשרי שאחר החורבן. |
| 3338 | חורבן בית ראשון – |
| +70 | – תולגה תונש |
| +420 | – ינש תיב תונש |
| 3828 | חורבן בית שני – |
|
ודרך החשבון על מניין זה לידע שנת השמיטה הוא, שתוסיף על מנין שטרות שלושים וארבע, לפי שבשנת אחד וארבעים לחורבן התחילו למנות לשטרות, כמו שנתברר בתחילת ע"ז [דף י' א']. ותשליך הכל חמישים חמישים, והנשאר פחות מחמשים השליכהו שבעה שבעה, ותדע בכמה שנים מן השבוע אתה עומד. |
| 3338 | חורבן בית ראשון – |
| +70 | – תולג |
| +41 | תחילת מנין שטרות – 41אחר החורבן |
| 3449 | שנה ראשונה למניין שטרות |
| -34 | הוסף "( 34לך אחורנית" )34 |
| 3415 | – ארזע תוטימשל הנושאר הנש |
|
ולפי חשבון זה, תהיה שנה זו שהיא שנת שש ושמונים וארבע מאות לשטרות – ששית בשבוע, והיא שנת עשרים ביובל. |
| השנה היא 1486לשטרות (רמב"ם השמיט את האלף) | |
| 1486 | תנש |
| +34 | ארזע תוטימשל א הנש |
| .1520 | סך הכל |
| הטימשל תישיש הנש ,לבויב 20 הנש איה וזו | |
|
אבל מצאנו תשובה לגאון רבנו האיי זצ"ל, עניינה שמנין ראשון לא בטל, ושעליו אנו סומכים. אבל לא מנו יובלות משחרב הבית בראשונה, אלא שמיטים בלבד. ואמר באותה התשובה שהחשבון ירושה הוא בידיהם, ושהיא סדורה בפי הכל. וכך נמצא כתוב בתשובות שקודם רבנו האיי גאון זצ"ל מכמה שנים כדברי הגאון. ולפי חשבון זה, נמצא הבית חרב באחרונה במוצאי שביעית כמו שאמרנו, ותהיה שנה [זו], ועדיין הדבר אצלנו ספק בשמיטה, וחוששין אנו לדברי הגאון זצ"ל שאמר שחשבון זה ירושה |
|
משה ב"ר מימון זצ"ל. |
|
שנה לאחר כתיבת התשובה, כתב רמב"ם את הלכות שמיטה ויובל, ושם הכריע כדעת הגאונים. ואלה דבריו בהלכות שמיטה ויובל: |
י קרפ לבויו הטימש תוכלה ם"במר
|
א הכלה מצוות עשה לספור שבע שבע שנים ולקדש שנת החמישים, שנאמר "וספרת לך שבע שבתות
ומאימתי התחילו למנות, מאחר ארבע עשרה שנה משנכנסו לארץ, שנאמר "שש שנים תזרע
שבעה עשר יובלים מנו ישראל משנכנסו לארץ ועד שיצאו, ושנה שיצאו בה, שחרב הבית
נמצאת למד שהשנה שחרב בה הבית באחרונה, שתחילתה מתשרי שאחר החורבן כשני חדשים
|
 
|
 
|