הטימש תווצמ ימעט

רמב"ם, מורה נבוכים ג:לט

דון יצחק אברבנאל, נחלת אבות ה:יא

ספר החינוך, מצווה פד ומצווה תעז

משרשי המצווה: ציווה הקב"ה להפקיר כל מה שתוציא הארץ בשנה זו, מלבד
השביתה בה, כדי שיזכור האדם, כי הארץ שמוציאה אליו הפירות בכל שנה
ושנה, לא בכוחה וסגולתה, כי יש לה אדון על אדוניה, וכשהוא חפץ הוא מצווה
עליו להפקירם.
ועוד יש תועלת נמצא בדבר: לקנות בזה מידת הוותרנות. כי אין נדיב כנותן מבלי
.לומגה לא הווקת
ועוד יש תועלת אחר נמצא בה: שיוסיף האדם ביטחון בד' יתברך, כי כל המוצא
עם לבבו לתת ולהפקיר לעולם כל גדולי קרקעותיו ונחלת אבותיו הגדלים בכל
שנה אחת, ומלומד בכך הוא וכל המשפחה כל ימיו, לא תחזק בו לעולם מידת
הכילות הרבה, ולא מיעוט הביטחון.
ושמיטת כספים – ללמד נפשנו במידות מעולות, מידת הנדיבות ועין טובה,
ולקבוע בלבבנו הביטחון הגדול בד' ברוך הוא. ואז תוכשר נפשנו לקבל טוב מאת
אדון הכול כלול בברכה ורחמים. וגם נמצא מזה גדר חזק ומחיצה של ברזל,
להתרחק מאוד מן הגזל ומן החמדה בכל אשר לרענו. כי נישא קל וחומר
הרות הרמא ,הטימשה תנש העיגהו ינוממ יתיוולה וליפא :רומאל ,וניתושפנב
להשמיט ביד הלווה, שלא לגזול ושלא לחמוד משלו – לא כל שכן שראוי לי
להתרחק עד קצה האחרון.