"לאכלה"

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


"הלכאל"



?דציכ – "הלכאל"

בבית לחם אשר ביהודה מצויה הייתה נחלתו של אבי ישבי. בשעות הערב המוקדמות ישובים
היו ישבי ואביו בפתח ביתם, אל מול שדותיהם המניבים, והאב לימד את בנו תורה.


– אינני מבין! – קורא ישבי – אינני מבין! איך אפשר, שהתורה אומרת "והייתה… לכם
לאכלה" בשמיטה, ולעיל כתוב: "את ספיח קצירך לא תקצור"? איך יהיה לנו יבול השדה
"לאכלה" אם לא נקצור?
:ול ריבסמו ,ונבל באה רמוא – !הפי הלאש –
– מקטעי הפסוקים שהזכרת למדנו, ש"לא תקצור", כדרך הקוצרים ו"לא תבצור" כדרך
הבוצרים (ירושלמי שביעית פ"ח, ה"ו).
וממשיך האב להסביר לבנו:
– האיסור לקצור את היבול בשמיטה איננו איסור מוחלט. אסור לקצור רק בדרך מסוימת.
"לא תקצור" כדרך שאתה קוצר בכל שנה.
ישבי זוכר כיצד קוצרים בשדה אביו בכל שנה, והוא מספר:
– קוצרים רבים פושטים על תבואת השדה, ומגלים בידיהם.
מן הבוקר עד הערב הם עמלים בקציר התבואה.
את כל היבול שקצרו, הם אוספים לגורן, לדוש ולזרות.
האב מהנהן בראשו ואומר:
– אכן, כן, אנו קוצרים בכל שנה. זוהי דרך הקוצרים. אך בשנת השמיטה אין אנו קוצרים
כדרך הקוצרים.
– אלא איך? – שואל ישבי – איך קוצרים בשנת השבע, שלא כדרך הקוצרים?
:תחא הלמב ,הרצקב בישמ באהו
…יונישב –


עבוד עם חבריך לספסל:
אחד מכם יהיה האב, והשני הבן, ישבי.
המחיזו את השיחה בין השניים. תוכלו להוסיף פרטים, משפטים, מלות קישור.


כל שתוציא הארץ בשנה שביעית –
…הכול מותר לאכלו מן התורה.
שנאמר: "והייתה שבת הארץ לכם לאכלה."
… וזה שנאמר "את ספיח קצירך לא תקצור,"
שלא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה.
('א ,'ד "הטימש תוכלה" ,ם"במר)



תיעיבשב האובתה ריצק

למדנו, כי בשביעית "לא יקצור כדרך שקוצר בכל שנה", אלא "בשינוי".
מהו, לדעתך, השינוי המתבקש בקציר התבואה בשמיטה?
עיין להלן בדברי הרמב"ם:

קוצר מעט מעט וחובט ( = מכה במקל על השיבולים והגרעינים נושרים) ואוכל.
(א ,'ד הטימש תוכלה)

וה"חזון איש" כותב בספרו:

לוקט כשיעור שאדם מכין בביתו…לימים מועטים…
וכשאוכל…אלו שהביא, מביא פעם אחרת.
("חזון איש", שביעית כ"ו, סק"ו)

מדברי הרמב"ם וה"חזון איש" ברור, כי השינוי בקציר התבואה בשמיטה הוא שינוי בכמות
התבואה שקוצרים.
לדברי הרמב"ם הכמות היא: ________ (השלם במחברתך!)
בדברי ה"חזון איש" מצוי פירוט לכמות: _____ (השלם במחברתך!)

האם אתה זוכר את ישבי ואת אביו שבבית לחם?
חזור וקרא את תיאוריו של ישבי על קציר התבואה בשדותיהם בשנה רגילה, לא בשמיטה.
דמה לעצמך כי אתה נמצא בשדהו של ישבי בשנת השמיטה.
תאר במחברתך את קציר התבואה בשדה של אבי ישבי בשמיטה.
פרט בתיאורך:
מיהו הקוצר בשדה: האב? פועלים רבים? ואולי אחרים?
מתי קוצרים: כל יום? כל היום?
כמה קוצרים? מה נושא עמו כל אחד מהקוצרים בסלו?



"רוצבת אל"

:"ארפס"ה שרפמ "רוצבת אל" קוספה עטק תא

לא תבצור כדרך הבוצרים.
וכן אומר הרמב"ם:

הפירות שיוציא האילן בשביעית
לא יאספם כדרך שאוסף בכל שנה.
(ב"כ ,'ד "הטימש תוכלה" ,ם"במר)

גם בציר ענבי הגפן בשמיטה, וכמוהו איסוף פירות האילן, צריך להיעשות שלא כדרך שהוא
.יונישב אלא ,הנש לכב השענ

בקציר התבואה בשמיטה היה השינוי כמותי, בכמות היבול. בבציר הענבים ובאיסוף פירות
האילן, מלבד השינוי הכמותי המשנה מפרטת שינויים נוספים הנעשים באיסוף התאנים,
הענבים והזיתים.

מדברי המשנה במסכת "שביעית" עולה, כי בשמיטה קוצצים את התאנים לא בכלי הרגיל,
.הנוש ילכב אלא
בשמיטה סוחטים את הענבים ליין לא בגת, שבה דורכים בדרך כלל את הענבים ליין.
בשמיטה כותשים את הזיתים לשמן לא בבית הבד הגדול והקבוע, אלא בבית בד קטן מאוד.

וכן נאמר במשנה:


תאנים של שביעית –
אין קוצין (=קוצצים) אותן במקצה (=בכלי המיוחד לכך),
אבל קוצה (=קוצץ) אותם בחרבה (=בכלי שונה ולא רגיל).

אין דורכין (=סוחטים) ענבים בגת (=במקום הקבוע לייצור יין), אבל דורך הוא
בערבה (=בקערת עץ לבצק).

ואין עושין (=כותשים) זיתים (לשמן) בבד (=בבית הבד המיוחד לסחיטת
הזיתים) ובקוטב (=קורת עץ ואבן כבדה הכותשים וסוחטים את הזיתים), אבל
כותש הוא ומכניס לבודידה (=לבית בד קטן מאוד).

רבי שמעון אומר:
אף טוחן הוא בבית הבד ומכניס לבודידה.
('ו ,'ח תיעיבש תכסמ ,הנשמ)

.ריצקה תעשב עצבתמ אוהו ,יתומכ יוניש אוה יונישה הטימשב האובתה ריצקב :הרמא ילט
בבציר הפירות הנזכרים השינויים הם שניים: האחד – שינוי כמותי, בשעת איסוף הפירות,
והשני – שינוי מקומי, שינוי בכלי שבו קוטפים את הפירות.
חנה הוסיפה: מכיוון שאוספים מעט פירות, שומרים אותם במקום קטן.
וחנה פירטה את דבריה על הלוח. העתק והשלם במחברת את הדברים שרשמה חנה על הלוח:

ונימי תפשב הלועפה הפעולה בלשון המשנה ירפה


םינאת


םיבנע


םיתיז

עיקרון השינוי זהה: שינוי במקום שמעבדים בו את הפירות (מלא במחברת!)

שם מקום העיבוד בשמיטה שם מקום העיבוד הקבוע ירפה

בלשון המשנה בלשון המשנה







הדובע

בחר לך 3מבין המשימות שלפניך:
א. המקורות שהובאו ביחידת לימוד זו נתערבבו. העתק אותם למחברתך
שלמים ומסודרים:

כדרך הבוצרים
כדרך שקוצר בכל שנה
הכול מותר לאכלו מן התורה
לא יאספם כדרך שאוסף בכל
הנש
רוצקי אלש .1
.2כל שתוציא הארץ בשנה השביעית
.3הפירות שיוציא האילן בשביעית
רוצבת אל .4

ב. זוכר את ישבי? סייר סיור דמיוני בביתו, ותאר או צייר את המרתף, את המזווה, את
המדפים ואת האיצטבאות שבהם בני ביתו מאחסנים את יבולי הפרי והירק בכל שנה, וכן את
המראה שלהם בשמיטה.

ג. לפניך קטע תיאורי על קציר השדה והמטע של הרב משה צבי נריה בשנת השמיטה.
עיין בקטע ומצא אילו שינויים בדרך הקצירה ובדרך הבצירה בשביעית נזכרים או נרמזים
:וב


לא בסך יבואו קוצרים, בוצרים.
,תלוגלוגל רמוע ול רמעי שיא שיא
.ותייחמ יד ,ולכוא תסכמ
גר כי יבוא בארץ,
וקטף מלילות בספיח.
,בערי יכ ינע
ובא אל כרם רעהו ובצר מענביו,
ונקף בראש זיתיו,
,ועבוש ,ושפנכ לכאו
ואף אל כליו ייתן,
,הלכאל ותיבל היהו
…ותפרב רשא המהבלו

ד. בחר לך אחת משלוש הפעולות האלה: ייבוש תאנים, דריכת ענבים, סחיטת זיתים.
השווה את הפעולה בשנה רגילה לזו שבשנת השמיטה באחת מן הדרכים האלה: עשיית
הפעולה בכיתה, בניית דגמים משווים, הדבקת תצלומים משווים, תיאור מילולי משווה או
ציורים משווים.