עציצים ש"אינם נקובים", דהיינו, ישנה חציצה
בין אדמת העציץ והצמח הגדל בו, לבין הקרקע.
הצמחים לא יונקים לחות מהקרקע,
הם מנותקים מהקרקע,
וניתן לטלטלם ממקום למקום –
לכן חל עליהם דין שמיטה רק מדרבנן.
זאת אומרת, כשהם תחת כיפת השמים,
דינם כדין צמחי הגינה.
אך כשהם בתוך בית, פסק החזון איש,
שהמקל לזרוע או לשתול, יש לו על מי לסמוך,
ומלאכות דרבנן מותרות ללא הגבלה.
צמחים הגדלים בחממה, בתוך דליים לא מנוקבים.
