|
|
פרחים וצמחי-נוי הגדלים בארץ, המשמשים לנוי, אין בהם קדושת שביעית, וכמו כן אין בהם חיוב הפקרה, איסור קטיף בדרך הרגילה, איסור ייצוא לחו"ל, חיוב ביעור ואיסור ספיחים. אולם צמחים המשמשים לתבלין או לריח יש בהם קדושת שביעית וכו' כצמחי-מאכל, ויש הסוברים כי כל שיש בו .תיעיבש תשודק וב שי חיר לגבי גינות נוי, גם לפי הוראות הרבנות הראשית אין מקום להשתמש בהיתר המכירה, שנוצר רק כמו כן, יש לבצע כל מה שאפשר לפני השמיטה – אסור לדחות מלאכות בנוי לשמיטה, ויש לדחות הטיפול בצמחים אלו – על-ידי ביצוע מלאכות דרבנן – מותר כשהוא נועד למניעת נזק ניכר לצמחים נזכיר, כי בכל מקרה, המעונין בגינת נוי גם בשמיטה, כדאי לו לשתול צמחים רב שנתיים וכן .ח -ו ד , א , כיצד לנהוג בצמחי מאכל – ראה בפרקים ה קרפכיצד לנהוג בעציצים – ראה ב |
|
|
– כאמור לעיל, לדעת הגרי"ש אלישיב אין היתר לביצוע מלאכות דרבנן אלא גידול פרחים מסחרי לשם צורך בפרחים ובנוי – למניעת נזק ניכר. גם מניעת נזק כלכלי למגדל אינה מהוה כשלעצמה עילה מספקת להיתר מלאכות. עם זאת, כיוון שמדובר בצמחים קיימים, הרי שהעמדתם על המתכונת הרגילה תהא בגדר קיום, ולכן למעשה יוכלו מגדלים מסחריים כמו לייצוא לגדל בצורה סבירה. כמו כן, נשוב ונזכיר כי לפי הדיעה שיש קדושת שביעית בפרחים שיש בהם ריח (דעת הגרי"ש אלישיב), יהא ניתן לגדלם עבור צרכנים, רק בדרך של ביצוע מלאכות בשליחות בית-דין, שיחלק את הפרחים תוך גבית ותשלום הוצאות ושכר עבודה. |
|
|
– כאמור, מלאכות דרבנן מותרות רק למניעת נזק ניכר מבחינת קיוםיונה תוניגב לופיטה הצמחים ואיכות צורת הנוי. מלאכות דאורייתא כמו זריעה, שתילה, נטיעה וחריש אסורות בכל .הטימשה רחאל רשפאה לכ תא תוחדלו ,הטימשה ינפל רשפאה לכ תא עצבל שי .הרקמ – במרבית המקרים ניתן להימנע מגיזום במשך השמיטה, כאשר מתכוננים גיזום עצים ושיחים |
|
|
לגבי עיצוב עצים ושיחים צעירים ראה בפרק על עצי-פרי, שבמקרי נזק לעתיד העץ יש מקום להתיר .תדחוימ הקיספ יפל – קיימת רגישות שונה של מיני דשא לתכיפות ההשקיה. במרבית המינים והקרקעות אשדב לופיטה – שטחים ריקים המיועדים לנוי, כדאי לחרוש לקראת השמיטה כדי להקל על הכנתם בושיעו דוביע – זיבול יש לבצע רק לפני השמיטה. גם לדשן צריך לפני השמיטה. ייתכן צורך בדישון דישון וזיבול – כאשר קיימת שותפות עם שאינם שומרי מצוות, יש לדאוג שלא יבצעו בגינה תופתושמ תוניג |
 
|
|
 
|