פרק יט: משא ומתן עם מי שאינו שומר שמיטה
וגידולים שנעשתה בהם עבירה

מותר להשאיל, להשכיר או למכור בשמיטה, ליהודי שאינו שומר שמיטה, כלים המשמשים גם .ב
לעבודות אסורות וגם לעבודות מותרות כגון טרקטור ועגלה, משום שיש ספק אם לוקחם למלאכה
מותרת או למלאכה אסורה (משנה שם, רמב"ם שם הל' ב, ג). אך אם אמר לו שלוקחם לעבודה
אסורה או שיודע שלוקחם לשם כך, אסור (שם משנה ח).

מכירת זרעים

אסור למכור בשמיטה זרעים למי שאינו שומר שמיטה (משנה שם). אך אם עברה עונת הזריעה .ג
בשנה זו של אותו המין, מותר למכור משום שודאי לוקחם לשנה שמינית.

הטימש תנשב האוולה

מותר לתת הלוואה או לפרוט כסף למי שאינו שומר שמיטה אף על פי שיודע שיש לו פועלים .ד
שעובדים אצלו עבודות אסורות, כיוון שיתכן שרוצה את הכסף למטרה אחרת ולא כדי לשלם לפועליו.
אך אם אמר לו שרוצה לשלם לפועליו או שיודע ודאי שלוקח למטרה זו, אסור (משנה שם, רמב"ם
.(ו"ה םש

תיב ילכ תלאשה

מותר להשאיל למי שאינו שומר שמיטה, כלים ביתיים המשמשים להכנת מאכלים, שרגילים .ה
להשאילם ואי השאלתם עלול לגרום איבה, אם יש אפשרות לתלות אפילו תליה רחוקה שהוא שואל
אותה למלאכת היתר או להכין בהם מאכלים המותרים (פ"ה משנה ט, רמב"ם שם ה"ז). ואם אמר
בפירוש ששואל לאיסור או יודע ששואל לשם כך, אסור.

בדין מכירת פירות שביעית למי שלא שומר שמיטה, יש לשאול חכם. .ו

אין לברך יהודי העובד בשדהו בשמיטה באיסור, "שיצליח בעבודתו", וי"א שאף אין לומר לו שלום .ז
.(ג הנשמ ד"פ)

הריבע ירבועמ האנה

אסור לעבוד כפועל בעבודות האסורות בשמיטה (חזו"א סי' כא ס"ק יז ד"ה ודין), וכן אסור לקטוף .ח
פירות אצל מי שנוהג בהם (חזו"א סי' יב ס"ק ו ד"ה ונראה וד"ה ואילו) שלא כדין.

אסור לקנות מטע שנשתל או הורכב באיסור בשמיטה (ראה פרק ז סעיף טו). כמו כן אסור לקנות .ט
שתילים שנשתלו או הורכבו באיסור בשמיטה.

פירות שגדלו במטעים שנעבדו בהם עבודות אסורות במשך שנת השמיטה, יש אומרים שהפירות .י
אסורים משום שגדלו בסיוע עבודות אסורות (רמב"ן ביבמות קכב ע"א והובאו דבריו ברשב"א
ובריטב"א שם. וכן כתב הערוך ערך עזק, וכן כתב הראב"ד בהשגותיו על הרי"ף סוכה מ), ויש
אומרים (הרמב"ם בתשובת פאר הדור סי' טו כתב שחוזר בו מפירושו למשנה פ"ו משנה א)
שהפירות מותרים. אם מותר לקנות פירות אלו, ראה סעיפים טו, טז.

פירות ושאר גידולים הקדושים בקדושת שביעית ששמרם בעליהם ולא הפקירם, יש אוסרים .אי
אותם באכילה (דעת רבנו תם הובאה בתוס' ראש השנה ט ע"א ד"ה וקציר, סוכה לט ע"ב ד"ה
בד"א) ויש מתירים (רש"י יבמות קכב ע"א, וכן דעת הרמב"ן ויקרא כה, ה, וביבמות שם).

תיעיבש ימד

אסור לתת דמי פירות שביעית למי שאינו שומר שמיטה, לפיכך אסור לקנות פירות שביעית ממי .בי
שאינו שומר שמיטה, כיוון שהכסף שנותן תמורת הפירות, נתפס בקדושת שביעית (סוכה לט ע"א,
רמב"ם פ"ח ה"י). אך אם משלם לו בהקפה אין איסור זה (ראה פרק יב סעיף י באיזה אופן של
הקפה לא נתפסת קדושת שביעית בכסף), וראה בסעיף הבא. כל זה אמור כאשר המכירה מותרת,
אך אם המכירה אסורה משום איסור סחורה בפירות שביעית, אסור לקנות ממנו כלל כמבואר בפרק
.בי

ם"במר ,ב"ע טכ תורוכב) תיעיבש תקיז ול שיש רבד לכ הטימש רמוש וניאש יממ תונקל רוסא .גי
בי ק"ס י 'יס א"וזח) הטימשב ערזנש תורשפא הנשיש וא תיעיבש תשודק ול שיש ונייהד ,(ד"יה ח"פ
ד"ה ירו' וד"ה ומסקינן), ואפילו כשידוע שמה שקונה לא נעשה בו איסור (חזו"א שם). ואיסור זה הוא
קנס שקנסו את שאינם שומרי שמיטה. אך גידולי שנה שישית או חו"ל מותר לקנות (חזו"א שם וד"ה
.(תוריפ

אין חוששים לסתם מעות בשנת שמיטה שמא הם דמי שביעית, דהיינו שמא שילמו אותם .די
תמורת פירות שביעית, משום שרוב המעות אינם דמי שביעית והולכים אחרי הרוב (מנחת יצחק
.(המ 'יס המלש תחנמ ,ש"ייע טכק 'יס ו"ח

המקבל עודף ממוכר שיש בקופתו דמי שביעית, אפילו אם דמי השביעית הם מיעוט ורוב הכסף .וט
שבקופתו חולין, יש לחשוש שהעודף שמקבל הוא דמי שביעית וצריך לקנות בו דברי מאכל ולאוכלם
בקדושת שביעית או לחללו על דבר מאכל שהוא חולין (מנחת יצחק חלק ו סי' קכט (עמ' קפט)
ובמנחת שלמה סי' מה). ויש אומרים (מנחת שלמה שם) שאם הקונה מעונין שהעודף שמקבל
יהיה חולין, יכול לחללו על הכסף שמשלם למוכר, דהיינו שיאמר למוכר שהעודף שאתה נותן לי כעת,
יהיה כתשלום תמורת הסך העודף בכסף ששלמתי, וע"י כך סדרנו שהמעות שקבל הקונה כעודף
(שאולי הן דמי שביעית) מתחללות על המעות שמוסר למוכר. ובזה נמצא שכל מה ששילם למוכר
קדוש בקדושת שביעית והעודף שביד הקונה הוא חולין. אמנם אם הכסף שבקופה הוא דמי שביעית
אחרי זמן הביעור, אין עצה זו, ראה פרק לב סעיף ט.