אתפסות) תיעיבש תוריפ ירכנ ליכאהל אלו (בי ,ו"פ אתפסות) ירכנל תיעיבש תוריפ רוכמל רוסא .א
פ"ה, יד, רמב"ם פ"ה הי"ג), אך מותר להאכילם לנכרי המתארח על שולחנו (תוספתא ורמב"ם שם).
אסור להוציא פירות שביעית (או דמי שביעית) לחו"ל (פ"ו משנה ה, רמב"ם פ"ה הי"ג) בין בשביל .ב
למכור ובין בשביל לאכול. ויש המתירים (בשם הגר"ש וואזנר שליט"א, וכן הורה הגרי"ש אלישיב
ל"וחל אצויל קחדה תעשב (א"וזחה 'יחב אריפש גילז ר"רה ל"והש תיעיבשה רדסב כ"כו ,א"טילש
לקחת צידה לדרך מפירות שביעית. פירות שביעית שהוצאו לחו"ל אפילו באיסור, מותר לאוכלם שם
(חזו"א סי' י ס"ק ו ד"ה ואם שולחין).
מותר לפועל העובד בפירות שביעית של אחר להשתכר מעבודה זו אם עושה עבודות מותרות, .ג
כגון קטיפתם בדרך המותרת, הובלתם וכד', והכסף שמקבל תמורת עבודתו אינו קדוש בקדושת
.(ז"ע ה"ד טי ק"ס גי 'יס א"וזח ,א"ע בס הרז הדובע) תיעיבש
אסור לעבוד בפירות שביעית שלו ולהשביחם כדי למוכרם, כגון לבשל ירקות או פירות הקדושים .ד
בקדושת שביעית ולמכור את התבשיל, משום שעושה סחורה בפירות שביעית (פרק ז משנה ג). אך
אם בישל לעצמו ונשאר לו, מותר למכור (כיון שמוכר את מה שבישל לעצמו, אין זו סחורה).
מותר לשלוח מנות מפירות שביעית (בשם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל, בדרך אמונה פרק ו סעי' י .ה
ציון הלכה אות קכא כתב, "שלכתחילה יש להזהר מלשלוח מנות מפירות שביעית מי שעדיין לא יצא
ידי המצוה וצ"ע), אמנם להחזיר משלוח מנות למי
פירות שביעית מתחללים רק דרך מכירה (סוכה מ ע"ב מא ע"א, רמב"ם פ"ו ה"ח), דהיינו שכאשר .ו
משלם תמורתם נתפס הכסף בקדושת שביעית (אף על פי שהכסף נתפס בקדושת שביעית, הפירות
לא יוצאים לחולין (פ"ח משנה ז, רמב"ם שם הל' ו, ז)), אבל לא דרך חילול, שאם אומר פירות אלה
יהיו מחוללים על כסף זה לא נתפס הכסף בקדושת שביעית. דמי שביעית דהיינו כסף שהתקבל
תמורת פירות שביעית או פירות חולין שהתקבלו תמורת פירות שביעית, מתחללים בין דרך מכירה
ובין דרך חילול (סוכה שם, רמב"ם שם ה"ח).
דמי שביעית צריך לחלל דווקא בשווים ואסור לחללם שווה מנה על שוה פרוטה (חזו"א סי' כה .ז
.(ה ק"ס
|
