רמב"ם- הלכות מעשר

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


רשעמ תוכלה ם"במר



'ה קרפ


המתנה, הפועלים ודרך עיבוד ואיחסון הפירות

והמתנה אינה קובעת כמכר, ע"ה שהיה עובר בשוק ואמר טלו לכם תאנים אוכלים ופטורין

שאין המתנה קובעת, ואם הכניסו לבתיהן אם רוב העם מכניסים לבתים מעשרים ודאי, ואם
רוב העם מכניסים לשוק אין מתקנים אלא דמאי שמא עישר ואח"כ הביא לשוק, ואם אמר טלו
לכם והכניסו לבתים כשמכניס לבית מעשר דמאי, נתן לו דבר מרובה אפילו אמר לו טול ואכול
ה"ז כמי שאמר לו טול והכניס שאינו אוכל עד שיתקן דמאי, וכן אם נתן לו דבר שאין דרכו
להאכל חי או שהיה אדם גדול שאין דרכו לאכול בשוק ה"ז מתקן דמאי.

השוכר את הפועלים לעשות עמו בפירות בין בתלושין בין במחוברין הואיל ויש להם לאכול

מן התורה במה שהן עושין הרי אלו אוכלין ופטורים מן המעשר ,ואם התנה עמהן שיאכלו מה
שלא זכתה להן תורה כגון שהתנה עמהן הפועל שיאכלו בניו עמו או שיאכל בנו בשכרו או
ז"ה יאנתה ינפמ לכואו ליאוה רשעיש דע לוכאל רוסא ז"ה שולתב ותכאלמ רמג רחא לכאיש
.חקולכ

אחד המבשל ואחד השולק ואחד הכובש קובע למעשר ,אבל המעשין את הפירות עד שהכשירן
.די
.קפס ז"ה

הטומן פירות באדמה או בתבן או בזבל עד שהכשירן לאכילה לא נקבעו למעשר.
.וט




DIV