עבודת הארץ בשנה ששית שלשים יום סמוך לשביעית אסורה, הלכה למשה מסיני, מפני .א

שהוא מתקנה לשביעית. ודבר זה בזמן שבית המקדש קיים הוא שנאסר מפי השמועה, וגזרו
חכמים שלא יהיו חורשים שדה האילן ערב שביעית בזמן המקדש אלא עד העצרת, ושדה
הלבן עד הפסח. ובזמן שאין מקדש מותרין בעבודת הארץ עד ראש השנה כדין תורה.

אי זו היא שדה האילן? כל שלשה אילנות לבית סאה, אחד אילן סרק ואחד אילן מאכל, ואפילו הן .ב

של שלשה אנשים, רואין אותן כאילו הם תאנים, אם ראויין לעשות ככר דבילה של ששים מנה חורשין
כל בית סאה בשבילם, והוא שיהיה רחוק בין כל אחד ואחד כדי שיהיה הבקר יכול לעבור בכליו.

היו משלשה ועד תשעה, וראויין לעשות ששים מנה, חורשין כל בית סאה בשבילן, ואף על פי שיש .ד

בהם מי שאינו ראוי לעשות.

אילן שנקצץ והוציא חליפין, אם נקצץ מטפח ולמעלה הרי הוא כאילן, מטפח ולמטה הרי הוא .ח

.העיטנכ

וכל הדברים האלו בזמן המקדש כמו שאמרנו, אבל בזמן הזה מותרין בעבודת הארץ עד .ט

ראש השנה. אף בזמן המקדש מותר לסקל ולזבל השדות ולעדור המקשאות והמדלעות ובית
השלחין עד ראש השנה, ומזבלין ומפרקין ומאבקין ומעשנין ומקרסמין ומזרדין ומפסלין
ומזהמין את הנטיעות וכורכין וקוטמין אותן, ועושין להם בתים ומשקין אותם, וסכין את
הפגין, ומנקבין אותן, כל עבודות אלו מותרות בערב שביעית עד ראש השנה של שביעית
ואפילו בזמן המקדש.

פגי ערב שביעית שנכנסו לשביעית, ושל שביעית שיצאו למוצאי שביעית, לא סכין ולא .י

מנקבין. ובזמן המקדש אין בונין מדרגות ע"פ הגאיות ערב שביעית משיפסקו הגשמים, מפני
שהוא מתקנן לשביעית.

תוספת שביעית בזמן הזה

אף בזמן הזה אין נוטעין אילנות ואין מרכיבין ואין מבריכין ערב שביעית, אלא כדי .אי

שתקלוט הנטיעה ותשהה אחר הקליטה ל' יום קודם ראש השנה של שביעית. וסתם קליטה
שתי שבתות. ודבר זה אסור לעולם מפני מראית העין, שמא יאמר הרואה בשביעית נטעו.
נמצאת אומר שהנוטע או המבריך או המרכיב ערב שביעית קודם ראש השנה בארבעים
וארבעה יום יקיים, פחות מכן יעקור, ואם לא עקר, הפירות מותרין. ואם מת קודם שיעקור,
מחייבין את היורש לעקור.