והרוצה לעשות כל שדהו שלש שלש אשפתות לתוך בית סאה עושה. והרוצה לעשות זבלו אוצר .ב

.השוע

היה מעמיד הזבל על הסלע, או שהעמיק בארץ שלשה טפחים והערים הזבל, או שבנה על הארץ .ג

גובה שלשה והעמיד עליו הזבל, אינו צריך שיעור, אפילו עשה כן כמה אשפתות לתוך בית סאה, בין
גדולות בין קטנות מותר, שהרי הדבר ניכר שאינן לעבודת הארץ אלא לכניסת הזבל.

מותר לאדם להוציא זבל מן הסהר של צאן ונותן לתוך שדהו כדרך כל מכניסי זבל. והעושה דיר .ד

בתוך שדהו בשביעית, לא יעשהו יתר על בית סאתים ויכניס הצאן לתוכו, וכשיזבלו את כל הדיר מניח
דופן אחד מדופני הדיר, ועושה דיר אחר בצדו, נמצא מזבל בתוך שדהו בית ארבעת סאין.

גדר של אבנים שיש בגובהו י' טפחים או יתר, ורצה ליטול כל אבניו, אם היו בו י' אבנים או יתר, כל .ז

אחת מהן משוי שנים או גדולות מזו, הרי זה נוטל, שהרואה יודע שלצורך האבנים הוא נוטל. היה
פחות מי', או שהיו פחות מי' אבנים או שהיו אבניו קטנות ממשוי שנים, נוטל עד שיניח טפח סמוך
.ץראל

במה דברים אמורים, בשנתכוון לתקן שדהו, (או) שהתחיל ליטול בשביעית. אבל אם לא נתכוון .ח

לתקן שדהו, או שהתחיל מקודם שביעית, נוטל בשביעית כל מה שירצה מכל מקום, וגומם עד לארץ.
וכן אם היה נוטל משדה חבירו אף על פי שהוא קבלן גומם עד לארץ.

אבנים שראויות שתזעזע אותן המחרישה או שהיו מכוסות ונתגלו, אם יש בהן שתים של משוי .ט

שנים שנים הרי זה מותר ליטול אותן. היו קטנות מזה לא ינטלו.

המסקל שדהו בשביעית מפני שהוא צריך לאבנים, נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ, וכן .י

אם היה לו בשדהו גרגר של צרורות, או גל של אבנים, נוטל את העליונות ומניח את הנוגעות בארץ.
ואם יש תחתיהן סלע או קש יטול את כולן.

לא ימלא אדם גיא עפר או יתקננו בעפר, מפני שמתקן את הארץ. אבל עושה הוא חייץ על פני .אי

הגיא, וכל אבן שיכול לפשוט את ידו וליטלה והוא עומד על שפת הגיא – הרי זו תנטל.

:ד"בארה תגשה

לא ימלא אדם גיא עפר. א"א המשנה לא דברה על זה כלל, אבל היא כך אין בונין מדרגות ע"פ הגאיות
ערב שביעית משיפסקו הגשמים, מפני שמתקינן לשביעית, אבל בונה הוא בשביעית משפסקו הגשמים,
מפני שמתקנן למוצאי שביעית. ולא יסמוך בעפר (נ"א לא יסבוך בעפר) אבל עושה אותה חייץ. כל אבן
,רבדמ אוה איגה תפש לעש הגרדמה לעש אצמנ ,לטנית וז ירה לוטילו ודי תא טושפל לוכי אוהש
כשבונה אותה בשביעית לא יעשנה בעפר, מפני שמכשירה לזריעה, אבל עושה הוא חייץ פירוש
באבנים, וכל אבן שהוא יכול לפשוט את ידו כשעומד בראש השנה וליטול אותה מתוך שדה חבירו
תינטל, ואין כאן משום גזל ובונין בה, אבל מתוך שדהו לא, מפני שהוא רוצה בקיומו דמנכש ויהיב
עשבא עליהון.


אבני כתף, והם הניטלות ב' ג' על הכתף, מותר להביאן מכל מקום בין משדה חבירו בין משדהו, .בי

וכן הקבלן מביא מכל מקום, ואפילו אבנים גדולות, בין משדה שקבלה בין משדה שלא קבלה.