וכשמחללין פרי הנלקח שנית, אין מחללין אותו על בהמה חיה ועוף חיים, שמא יניחם ויגדל מהם .ט

עדרים, ואצ"ל שביעית עצמה, אבל מחללין אותן הפירות על השחוטים.

דמי שביעית אין פורעין מהם את החוב, ואין עושין בהן שושבינות, ואין משלמין מהן תגמולין, ואין .י

פוסקין מהן צדקה לעניים בבית הכנסת, אבל משלחין מהן דברים של גמילות חסדים, וצריך להודיע.
וכן אין לוקחין מהם עבדים וקרקעות ובהמה טמאה, ואם לקח יאכל כנגדן כדרך שעושה במעשר שני.
ואין מביאין מהן קיני זבים וזבות ויולדות וחטאות ואשמות, ואם הביא יאכל כנגדן. ואין סכים כלים
ועורות בשמן של שביעית, ואם סך יאכל כנגדן.

אין נותנין מהן לא לבלן ולא לספר ולא לספן ולא לשאר האומנין, אבל נותן הוא למי שדולה מים .אי

מן הבור להשקותו מים. ומותר ליתן מפירות שביעית או מדמיהן לאומנין מתנת חנם.

האומר לפועל הא לך איסר זה ולקט לי ירק היום, שכרו מותר, ואינו כדמי שביעית, אלא מוציאו .בי

בכל מה שירצה. ולא קנסו הפועל להיות שכרו כדמי שביעית. ואם אמר לו "לקט לי בו היום ירק", הרי
.תיעיבש תוריפכ הייתשו הליכאב אלא ואיצומ וניאו ,תיעיבש ימדכ הז

החמרים העושים בפירות שביעית מלאכת שביעית האסורה, כגון שהביאו יותר מדאי, הרי שכרן .גי

כדמי שביעית, ודבר זה קנס להם. ומפני מה קנסו בשכר החמרים ולא קנסו בשכר הפועל, מפני ששכרו
מעט, לא קנסו בו משום כדי חייו.

הלוקח מן הנחתום כיכר בפונדיון, ואמר לו בשעת לקיחה כשאלקט ירקות שדה אביא לך בו הרי .די

זה מותר, ואותו הכיכר הרי הוא כפירות שביעית. ואם לקח ממנו סתם לא ישלם לו מדמי שביעית,
שאין פורעין חוב מהן.