רמב"ם הלכות שמיטה ויובל

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


לבויו הטימש תוכלה ם"במר



ח קרפ




איסור לחזק ידי העובדים בשביעית

כדרך שאסור לעבוד הארץ בשביעית כך אסור לחזק ידי ישראל שעובדין אותה, או למכור

להן כלי עבודה, לפי שאסור לחזק ידי עוברי עבירה.



ט-ו,ה תיעיבש הנשמ

ואלו כלים שאין האומן רשאי למוכרן בשביעית למי שחשוד על השביעית, מחרישה וכל

,תיעיבשב הרוסאש הכאלמל תדחוימ ותכאלמש לכ :ללכה הז ,רקדהו הרזמהו לועה הילכ
.דושחל ורכומל רתומ תרתומ היהתו הרוסא היהתש רשפאש הכאלמלו ,דושחל ורכמל רוסא


כיצד? מוכר הוא לו המגל והעגלה וכל כליה, שאם יקצור בו מעט ויביא על העגלה מעט הרי זה

מותר, ואם יקצור כדרך הקוצרין או יביא כל פירות שדהו אסור.

ומותר למכור סתם למי שאינו חשוד, אפילו דבר שמלאכתו מיוחדת למלאכה האסורה בשביעית,

.תיעיבש רחאל הכאלמ ול תושעל תיעיבשב הנקש רשפא ירהש


היוצר מוכר חמש כדי שמן וחמשה עשר כדי יין, ומותר למכור לנכרי יתר מזה, ואינו חושש שמא

ימכור לישראל, ומוכר כדים רבים לישראל בחו"ל ואינו חושש שמא יביאם לארץ.


,הריבויש רשפא ירהש והדש ול רכומו ,הטחושל רשפא ירהש תיעיבשב תשרוח הרפ דושחל רכומו

אבל לא ימכור לו שדה האילן, אלא אם כן פסק עמו על מנת שאין לו באילן, ומשאילו סאה למדוד בה,
אעפ"י שהוא יודע שיש לו גורן, שהרי אפשר שימדוד בה בתוך ביתו, ופורט לו מעות, אף ע"פ שהוא
יודע שיש לו פועלים. וכולן בפירוש אסורים.


וכן משאלת אשה לחברתה החשודה על השביעית נפה וכברה רחים ותנור, אבל לא תבור ולא

תטחון עמה.




מחזקים ידי נכרים בשביעית

מחזיקין ידי נכרים בשביעית בדברים בלבד, כגון שראהו חורש או זורע, אומר לו תתחזק

או תצליח וכיוצא בדברים אלו, מפני שאינם מצווין על שביתת הארץ. אבל לא יסעדנו ביד.
ומותר לרדות עמהן הכוורת, וחוכרין מהן נירין, לפי שאינן בני חיוב כדי לקנוס אותן.



ג,ד תיעיבש הנשמ
מותר לעשות בסוריא בתלוש אבל לא במחובר, כיצד? דשין וזורין ודורכין ומעמרין, אבל

לא קוצרין ולא בוצרין ולא מוסקין וכן כל כיוצא באלו.

כשם שאסור לעשות סחורה בפירות שביעית או לשמרן, כך אסור ליקח מעם הארץ, לפי

שאין מוסרין דמי שביעית לעם הארץ, ואפילו כל שהוא, שמא לא יאכל אותן בקדושת
.תיעיבש

הלוקח לולב מעם הארץ בשביעית, נותן לו אתרוג מתנה, ואם לא נתן לו מבליע לו דמי .אי

.בלול ימדב גורתא


במה דברים אמורים? בזמן שהיה מוכר פירות שכמותן בשמור, כגון תאנים ורמונים וכיוצא .בי

בהן. אבל היה מוכר פירות שחזקתן מן ההפקר, כגון הפיגם והירבוזין והשוטים והחלגלוגות והכסבר
של הרים וכיוצא בהן, הרי זה מותר ליקח ממנו מעט כדמי שלש סעודות בלבד, משום כדי חייו של
.רכומ

וכל דבר שאינו חייב במעשרות, כגון שום בעל בכי ובצל של רכפה וגריסין הקלקיות ועדשים .גי

המצריות וכן זרעוני גינה שאינן נאכלות, כגון זרע לפת וצנון וכיוצא בהן, הרי אלו נלקחין מכל אדם
.תיעיבשב

במה דברים אמורים? בעם הארץ סתם, אבל מי שהוא חשוד לעשות סחורה בפירות שביעית, או .די

לשמור פירותיו ולמכור מהן, אין לוקחין ממנו דבר שיש עליו זיקת שביעית כלל, ואין לוקחין ממנו
פשתן אפי' סרוק, אבל לוקחין ממנו טווי ושזור.

,תיעיבשה לע דושח וניא תורשעמה לע דושחהו ,תורשעמה לע דושח וניא תיעיבשה לע דושחה .וט

שאף על פי שזה וזה מהתורה. מעשר טעון הבאת מקום מה שאין כן בשביעית, ושביעית אין לה פדיון
.רשעמב כ"אשמ

ורכמש הזה אמטה לכואהש ,תיעיבשה לע אלו רשעמה לע אל דושח וניא תורהטה לע דושחה .זט

בחזקת טהור אינו מטמא אחרים אלא מדברי סופרים, והחשוד לדברי סופרים אינו חשוד לדברי
.הרות

כל החשוד על דבר, אף על פי שאינו נאמן על של עצמו נאמן הוא על של אחרים, חזקה אין אדם .זי

חוטא לאחרים, לפיכך החשוד על הדבר דנו ומעידו.



:ד"בארה תגשה

לפיכך החשוד על הדבר דנו ומעידו. א"א כבר כתבתי למעלה בפי"ב מה' מעשר שאין לסמוך על זה.


הכהנים חשודין על השביעית, לפי שהם אומרים הואיל והתרומות מותרות לנו אף על פי שהן .חי

אסורין על הזרים במיתה, ק"ו פירות שביעית. לפיכך סאה תרומה שנפלה למאה סאה של פירות
שביעית תעלה, נפלה לפחות ממאה, ירקבו הכל ולא ימכרו לכוהנים ככל מדומע, לפי שהם חשודין על
.תיעיבשה

הצבענין והפטמין לוקחין מורסן מכל מקום, ואינן חוששין שמא מספיחי שביעית הוא. .טי

גבאי קופה בשביעית לא יהיו מדקדקין בחצרות של אוכלין שביעית, ואם נתנו להן פת מותרת,

ואין חוששין לה שמא מספיחי שביעית הוא, שלא נחשדו ישראל להיות נותנין אלא או מעות שביעית
או ביצים הנלקחות בדמי שביעית. ומותר ללות מן העניים פירות שביעית ומחזירין להן פירות בשנה
.תינימש