|
תומורת תוכלה ם"במר |
'א קרפ
הפרשת תרומות ומעשרות בארץ ישראל
התרומות והמעשרות אינן נוהגין מן התורה אלא בארץ ישראל ,בין בפני הבית בין שלא בפני
.א
הולכין ושבין שם ,והחכמים הראשונים התקינו שיהיו נוהגות אף בארץ מצרים ובארץ עמון ומואבבית ,ונביאים התקינו שיהו נוהגות אפילו בארץ שנער מפני שהיא סמוכה לא"י ורוב ישראל
מפני שהם סביבות לא"י.
ארץ ישראל האמורה בכל מקום היא בארצות שכיבשן מלך ישראל או נביא מדעת רוב ישראל
.ב
וזהו הנקרא כיבוש רבים ,אבל יחיד מישראל או משפחה או שבט שהלכו וכבשו לעצמן מקום
אפילו מן הארץ שניתנה לאברהם אינו נקרא א"י כדי שינהגו בו כל המצות ,ומפני זה חלק
יהושע ובית דינו כל א"י לשבטים אע"פ שלא נכבשה כדי שלא יהיה כיבוש יחיד כשיעלה כל
.וקלח שובכיו טבשו טבש
התרומה בזמן הזה ואפילו במקום שהחזיקו עולי בבל ואפילו בימי עזרא אינה מן התורה
.אי
אלא מדבריהן שאין לך תרומה של תורה אלא בא"י בלבד ,ובזמן שכל ישראל שם שנאמר כי
תבואו ביאת כולכם כשהיו בירושה ראשונ 'וכמו שהן עתידין לחזור בירושה שלישית ,לא
כשהיו בירושה שנייה שהיתה בימי עזרא שהיתה ביאת מקצתן ולפיכך לא חייבה אותן מן
התורה ,וכן יראה לי שהוא הדין במעשרות שאין חייבין בזמן הזה אלא מדבריהם כתרומה.
:ד"בארה תגשה
התרומה בזמן הזה וכו' עד שהן עתידין לחזור בירושה שלישית. א"א לא כיון להלכה יפה
דהא קי"ל כרבי יוחנן דאמר ביבמות תרומה בזמן הזה דאוריי' והוא עצמו נראה שכך כתב
.אתיאד אוה הלחב אתלימ אהל אתיא יאו רפסה תלחתב
DIV