רמב"ם- הלכות תרומות

כ׳ באב תשפ״ו · שמיטה


תומורת תוכלה ם"במר



'ב קרפ


הפירות החייבים בתרומה


כל אוכל אדם הנשמר שגידוליו מן הארץ חייב בתרומה ,ומצוה עשה להפריש ממנו ראשית

לכהן שנאמר ראשית דגנך תירושך ויצהרך תתן לו ,מה דגן תירוש ויצהר מאכל בני אדם
וגידוליו מן הארץ ויש לו בעלים שנאמר דגנך אף כל כיוצא בהן חייב בתרומות וכן במעשרות.

זרעוני גינה שאינן נאכלים ,כגון זרע לפת וזרע צנון וזרע בצלים וכיוצא בהן פטורים

מן התרומה ומן המעשרות מפני שאינן אוכל אדם ,אבל הקצח חייב בתרומה ובמעשרות.

הירקות אע"פ שהן מאכל אדם אינן חייבין במעשרות אלא מדבריהן ,לפי שנאמר במעשר

תבואת זרעך תבואה וכיוצא בה ,אבל הירקות אינן בכלל התבואה ,וכן יראה לי שהוא הדין
בתרומה ,שהרי נאמר בה דגנך תירושך ויצהרך כל הדומה לאלו אבל תרומת הירק מדבריהם
.רשעמכ

ואלו פטורין מן התרומה ומן המעשרות :הלקט והשכחה והפאה והפרט והעוללות ,אפילו

העמיד מהן כרי ,ואם עשה מהן גורן בשדה הוקבעו למעשרות ומפריש מהן תרומה ומעשרות,
אבל אם עשה הגורן בעיר פטורין ,שהרי קול יש להן שהכל יודעין שהן לקט או שכחה או
.האפ

וכן ההפקר פטור מן התרומה ומן המעשרות ,ואפילו הפקירו העכו"ם לו ,אבל הזורע
.אי
.תורשעמו המורתב בייח רקפה הדש

נתערב דבר שחייב בתרומה בדבר שאינו חייב, כגון זיתי ניקוף שנתערבו בזיתי מסיק
.גי
וענבי עוללות בענבי בציר אם יש לו פירות אחרות מוציא על החייב לפי חשבון, ואם
אין לו אלא אלו מפריש תרומה ותרומת מעשר על הכל וכאילו הכל חייב בתרומה,
ומפריש מעשר ראשון ושני לפי חשבון דבר החייב.

כל המפריש תרומה גדולה או תרומת מעשר מברך קודם שיפריש כדרך שמברכין על כל
.זט
.תוכרבב ונראיבש ומכ תוצמה




DIV