|
במדבר פרק יח פסוקים כה-לב :רמאל השמ לא הוהי רבדיו (הכ) (כו) ואל הלוים תדבר ואמרת אלהם כי תקחו מאת בני ישראל את המעשר אשר נתתי לכם מאתם בנחלתכם והרמתם ממנו תרומת יהוה מעשר מן המעשר: (כז) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב: (כח) כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם אשר תקחו מאת בני ישראל ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן: (כט) מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה מכל חלבו את מקדשו ממנו: (ל) ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב: (לא) ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד: (לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו ואת קדשי בני ישראל לא תחללו ולא תמותו: |
:רמאל השמ לא הוהי רבדיו (הכ)
אבן עזרא:
– השמ לא 'ה רבדיו
ולא אל אהרן בעבור תתם מעשר מן המעשר לאהרן:
(כז) ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן וכמלאה מן היקב:
:י"שר
ונחשב לכם תרומתכם כדגן מן הגרן –
תרומת מעשר שלכם אסורה לזרים ולטמאים וחייבין עליה מיתה וחומש
כתרומה גדולה שנקראת ראשית דגן מן הגורן:
וכמלאה מן היקב –
כתרומת תירוש ויצהר הניטלת מן היקבים:
– האלמ
לשון בישול תבואה שנתמלאת:
– בקי
הוא הבור שלפני הגת שהיין יורד לתוכו. וכל לשון יקב חפירת קרקע הוא,
וכן (זכריה יד, י) יקבי המלך, הוא ים אוקיינוס חפירה שחפר מלכו של עולם:
אבן עזרא:
– האלמכו
:ויתשריפ
:ם"בשר
כדגן מן הגרן –
שהוא בלאו וכל זר לא יאכל קדש בפרשת תרומה באמור אל הכהנים:
(כח) כן תרימו גם אתם תרומת יהוה מכל מעשרתיכם
לארשי ינב תאמ וחקת רשא
ונתתם ממנו את תרומת יהוה לאהרן הכהן:
:י"שר
כן תרימו גם אתם –
כמו שישראל מרימים מגרנם ומיקביהם תרימו גם אתם ממעשר שלכם,
כי הוא נחלתכם:
(כט) מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת יהוה
:ונממ ושדקמ תא ובלח לכמ
:י"שר
מכל מתנתיכם תרימו את כל תרומת ה' –
בתרומה גדולה הכתוב מדבר, שאם הקדים לוי את הכהן בכרי
וקבל מעשרותיו קודם שיטול כהן תרומה גדולה מן הכרי,
צריך להפריש הלוי מן המעשר תחלה אחד מחמשים לתרומה גדולה,
:רשעמ תמורת שירפיו רוזחיו
אבן עזרא:
– ובלח לכמ
מהטוב שבו, וכן ואכלו את חלב הארץ (ברא' מה, יח).
.שדקה אוה רשעמה יכ ושדקמ תא
וטעם בהרימכם את חלבו וכבר הזכיר הכתוב זה, לדבק אחריו ואכלתם אותו (ל).
והטעם, שהוא אסור לכם לאכול ממנו, עד שתרימו חלבו ממנו,
ואחר שיחשב לכם, אז תאכלוהו בכל מקום טהור:
(ל) ואמרת אלהם בהרימכם את חלבו ממנו
ונחשב ללוים כתבואת גרן וכתבואת יקב:
:י"שר
בהרימכם את חלבו ממנו –
:ונממ רשעמ תמורת ומירתש רחאל
– בשחנו
המותר ללוים חולין גמורין:
כתבואת גרן –
המורת בותכה וארקו ליאוה רמאת אלש ,לארשיל
,רוסא ולוכ אהי לוכי ,המורת 'הל ומירי רשא לארשי ינב רשעמ תא יכ רמאנש
תלמוד לומר ונחשב ללוים כתבואת גרן, מה של ישראל חולין, אף של לוי חולין:
(לא) ואכלתם אתו בכל מקום אתם וביתכם
כי שכר הוא לכם חלף עבדתכם באהל מועד:
:י"שר
בכל מקום –
:תורבקה תיבב וליפא
(לב) ולא תשאו עליו חטא בהרימכם את חלבו ממנו
:ותומת אלו וללחת אל לארשי ינב ישדק תאו
:י"שר
– 'וגו אטח וילע ואשת אלו
הא אם לא תרימו תשאו חטא:
– ותומת אלו
הא אם תחללו תמותו:
אבן עזרא:
– ומעט אטח וילע ואשת אלו
כאשר תרימו חלבו לא תשאו עליו חטא, ובתתכם מקדשו ממנו יהיו קדשי בני ישראל שמורים.
ואם לא תעשו כן תשאו חטא, שעברתם על המצוה וחללתם קדשי בני ישראל,
בעבור שאכלתם אתם מקדשו:
:ם"בשר
– וללחת אל
לאוכלם בטומאה:
|
רשעמ תמורת רעשל הרזח  |