תרומת מעשר-ספר החינוך

הוצמ ישרוש

הקדמה. אין ספק כי כל שבט הלוי הבדיל ה' מעדת ישראל לעבודתו תמיד,
ואמנם בשבט בעצמו נבחר בהם אחד להיות לכולם לראש ולקצין ולשר הוא וזרעו לעולם,
,דימת 'ה ינפ תרשלו דומעל טבשב שדוקמ שדוק אוהו
ושאר כל השבט ניתן תחתיו לסייע בעבודה, כמו שכתוב [שם, א'],
ויאמר ה' אל אהרן אתה ובניך ובית אביך אתך תשאו את עון המקדש,
כלומר כי כל השבט יקבל שמירת המקדש, ואתה ובניך אתך תשאו את עון כהונתכם,
כלומר, שעיקר העבודה, דהיינו הכהונה, עליכם היא,
וכתיב בתריה [שם, ב'], וגם את אחיך מטה לוי שבט אביך הקרב אתך וילוו עליך וישרתוך,
כלומר שאתה העיקר ולא הם,
וכן כתוב במקום אחר [שם ג', ט'],
ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו.
ועל כן בהיות הכהנים עיקר הבית בעבודת אלהינו,
זכו בכ"ד מתנות שניתנו להם המפורשות בכתוב,
וכמו שמנו אותם חכמים זכרונם לברכה [חולין קל"ג ע"ב],
עשר במקדש וארבע בירושלם ועשר בגבולין,
ושאר שבטו שהוא נבחר עמו לסייע על ידו זכו גם כן לחיות בטובה
מבלי יגיעה עם מעשר הפירות שנוטלין מכל ישראל.
ולמען ידעו ויתבוננו כי כל חלקם בטובה וחלק אחיהם היא סבת העבודה לה',
נצטוו לתת מכל אשר יטלו מבני ישראל חלק העשירי למשרתים הגדולים,
ובכן יתנו אל לבם כי יש גבוהים עליהם וגבוה מעל לכולם הוא שומר הכל יתעלה.
גם כי יש בזה זכות וכבוד ומעלה ללוים לבלתי יגרע שמם ממצות מעשר בחלקם בתבואות,
ואל יאמרו בניהם לבניהם זכיתם בתבואה ואנחנו במצוה,
.חמק שיו הרות שי ,הנעמה היהי וישכעו