גמרא, מגילה, פרק שלישי: דפי עזר

נושא
הדף:
גמרא,
מגילה,
פרק
שלישי:
דפי
עזר

מחבר:
אלמוג וגנר

מיועד
לכיתות:
ז–יב

דפי עזר למורה וללומד העצמאי

פתח דבר

מורים יקרים!

להלן תוכנית ניסיונית להוראת מסכת מגילה, פרק שלישי, אשר הועברה לתלמידי כיתה ח'
בישיבה התיכונית פתח תקווה (שע"י ישיבת ההסדר).
מטרתה המרכזית הוא העמקה בלימוד התורה, הפיכת הדיון לחי ומעניין, פורה ומפרה מחשבתית ורגשית, נעים לעין ומאתגר את המחשבה.

במהלך הכנת הדפים השתדלתי להפגיש את התלמידים עם הדעות העיוניות המרכזיות (חלקן אינן מופיעות בדפי החזרה,
אלא רק בשיעורים פרונטאליים– אני מקווה בעז"ה באם יהיה לי זמן שאזכה להוציא מדריך למורה בסגנון זה),
ובד בבד לשלב שו"תים בני זמנינו בהם יכולים תלמידינו לפגוש תוך כדי שיטוט במרחבי רשת האינטרנט.
מקווה שיהיו הדברים לתועלת לכם ולתלמידיכם.

התוכנית מותאמת לתלמידי חטיבה העליונה (ז–יב).

ראשי פרקים

שאלון לסיכום וחזרה כג,ב–כה,ב 42

בס"ד

פתיחה לפרק שלישי

בעז"ה בלימודנו השבוע ניגע במספר נושאים:

1. העניינים השונים המופיעים במשנה הראשונה בפרקנו.

2. סדר הפרקים במשניות–
   ההבדל שבין התלמוד והמשנה.

3. סוגיית עמידה בקריאת התורה

4. סוגיית תרגום וקריאה

עבודת הכנה לקראת לימוד המשנה הראשונה

א. העניינים השונים במשנה הראשונה:

קרא את המשנה הראשונה בפרקנו,
במשנה שני עניינים מרכזיים המסתעפים לנקודות שונות.

חלק ראשון עוסק בדיני קריאת המגילה החלק כולל מס'
הלכות:

1. הקורא את המגילה עומד ויושב.

2. קראה אחד– קראוה שניים.

3. מקום שנהגו לברך.

חלק שני עוסק בקריאה בתורה והוא מתחלק למס' חלקים:

1. הקריאה באמצע השבוע ובמנחה של שבת (3
   קרואים)

2. הקריאה בראש חודש ובחוה"מ (4 קרואים)

3. כלל המסכם את הקריאה ביו"ט (5 קרואים),
   ביוהכ"פ (6 קרואים)
   ובשבת (7 קרואים).

עבודה

עיין במשנה ובמפרשיה וענה:

1. הסבר מהו "עומד ויושב"- במה זה תלוי?

2. מה הכוונה "קראוה שניים"?

3. מה הייתה עלולה להיות הבעיה בקריאה של שניים (רש"י)?

4. השוואה בין ההלכה הראשונה והשלישית מגלה לנו דבר מעניין.
הראשונה מורה כי השאלה האם לעמוד או לשבת תלויה ב­­­­­­­­­­­­____________________
לעומת זאת השאלה האם לברך על המגילה תלויה ב____________________. נסה לחשוב מה הטעם לפער בין ההלכות:

5. אילו הלכות משותפות לכל ענייני הקריאה בתורה?

6. מה ההבדל בין הקריאה במועדים השונים? (עיין בנוסף ברש"י ד"ה "ואין מוסיפין")

7. כאשר מציבה המשנה שיש מספר קרואים מסוים,
האם זה המקסימום או שניתן להוסיף עליו (המינימום),
מהו יוצא הדופן?

8. רש"י מסביר תקנות שונות לגבי הקריאה בתורה כ"טרחה דציבורא":

א. לגבי אילו הלכות רש"י מתייחס?

ב. מדוע דווקא ביחס אליהן נוגע טורח הציבור?

ג. לא בכל הלכה מתחשבים בטורח הציבור, מתי טורח הציבור אינו מהווה שיקול ומדוע?

9. עיין במשנה לאחר שלמדת אותה,
האם אתה רואה את ההגיון בסדר שסידר רבי את המשנה, מהו?

עבודה נעימה

בס"ד

סוגיית
עומד
ויושב/
דף
כא,
א

תנא מה שאין כן בתורה

מנהני מילי?

אמר רבי אבהו דאמר קרא:
(דברים ה) "ואתה פה עמד עמדי".

ואמר רבי אבהו:
אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו–

כביכול אף הקב"ה בעמידה!

וא"ר אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע

שנאמר:
"ואתה פה עמד עמדי"

ת"ר:
מימות משה ועד רבן גמליאל לא היו למדין תורה אלא מעומד

משמת רבן גמליאל ירד חולי לעולם והיו למדין תורה מיושב

והיינו דתנן: משמת רבן גמליאל בטל כבוד תורה

כתוב אחד אומר:
(דברים ט)
"ואשב בהר"

וכתוב אחד אומר:
(דברים י)
"ואנכי עמדתי בהר"

א.
אמר רב:
עומד ולומד יושב ושונה

ב.
ר' חנינא אמר:
לא
עומד
ולא
יושב אלא שוחה

ג.
רבי יוחנן אמר:
אין ישיבה אלא לשון
עכבה,

שנאמר:
(דברים א) "ותשבו בקדש ימים רבים"

ד.
רבא אמר:
רכות מעומד וקשות מיושב: 

"ויאמר ה'
אלי שמעתי את קול דברי העם הזה אשר דברו אליך היטיבו כל אשר דברו מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אתי ולשמר את כל מצותי כל הימים למען ייטב להם ולבניהם לעלם לך אמור להם שובו לכם לאהליכם ואתה
פה
עמד
עמדי ואדברה אליך את כל המצוה והחקים והמשפטים אשר תלמדם…
"(דברים ה,
כז)

מהפכת ר'
אבהו

אביי הוה יתיב
קמיה דרב יוסף איפסיק ליה רצועה דתפילי….

ואמר רבינא הוה
יתיבנא
קמיה דרב אשי…
(מנחות לו, ב)

וא"ר אבהו: מנין לרב שלא ישב על גבי מטה וישנה לתלמידו על גבי קרקע

שנאמר:
"ואתה פה עמד עמדי"

עמידה בקריאה נובעת מרצון לכבד את הציבור

עמידה בקריאה נובעת מהרצון לכבד את התורה

ל

מה לעמוד בקריאת התורה?

ב

ס"ד

ק
ריאה
ותרגום,
ברכות
המגילה/
דף כא,
ב

מקום שנהגו לברך יברך: 

א. אמר אביי לא שנו אלא לאחריה

אבל לפניה מצוה לברך

דאמר רב יהודה אמר שמואל:
כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן

מאי משמע דהאי 'עובר'
לישנא דאקדומי הוא?

1. אמר רב נחמן בר יצחק:
אמר קרא (שמואל ב יח) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבר את הכושי

2. אביי אמר: מהכא–
(בראשית לג) והוא עבר לפניהם

3. ואיבעית אימא: מהכא–
(מיכה ב) ויעבר מלכם לפניהם וה' בראשם לפניה

ב. מאי מברך?

רב ששת מקטרזיא איקלע לקמיה דרב אשי ובריך מנ"ח (מקרא מגילה, שעשה ניסים, שהחינו)

לאחריה מאי מברך?

ברוך אתה ה'
אלהינו מלך העולם <האל>
הרב את ריבנו והדן את דיננו והנוקם את נקמתנו והנפרע לנו מצרינו והמשלם גמול לכל אויבי נפשנו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם

רבא אמר: האל המושיע

אמר רב פפא:
הלכך נימרינהו לתרוייהו ברוך אתה ה' הנפרע לישראל מכל צריהם

האל המושיע: 

נקודות למחשבה ודיון/
דף כא,
ב

קריאה ותרגום

1. מה זה תרגום?
מתי נשתמש בו?(לדוג'-
שניים מקרא ואחד תרגום, ספר מתורגם ועוד)

א.

ב.

2. כאשר אנו קוראים את דברי הגמרא, אנו רואים שהגמרא מחלקת בין קריאה בתורה,
קריאה בנביא וקריאת ההלל.

א. השלם בטבלה:

ב. לאחר מילוי הטבלה,
עיין ברש"י,
וכן חשוב בעצמך:

1. למה משמש התרגום בתורה?מדוע אין לתרגם בשניים?

2. למה משמש התרגום בנביא?

3. האם יש תרגום למגילה? הסבר את מחלוקת רש"י (ד"ה ועשרה מתרגמין)
ותוס'
(ד"ה ובמגילה):

4. העשרה ואתגר: אילו תרגומים ידועים של התנ"ך אתה מכיר?
לאיזה שפה הם מתרגמים?

א. ספטואגינטה–

ב. אונקלוס–

ג. יונתן–

ד. וולגאטה–

ברכת המגילה

1. מה מברך לפני המגילה?

2. מה מברך אחר המגילה?

3. נסה לחשוב– מה הרעיון שבדעת רבא? מדוע הוא חולק על ת"ק?

4. מדוע לדעת רב פפא יש לאמר היום את שני הדברים?

בס"ד

ש

לושה
קרואים–עשרה
פסוקים/
כא, ב

נקודות למחשבה ודיון/
דף כא,
ב

שלושה קרואים

1. מה הסיבה שבגללה עולים דווקא שלושה קרואים?
(2 דעות)

קריאת עשרה פסוקים

2. מיהם עשרה בטלנים?
מדוע הם משמשים טעם לקריאת עשרה פסוקים?

3. מהם עשרה הילולין?
מה הקשר בינם ובין החובה לקרוא עשרה פסוקים?

4. מדוע עשרה מאמרות שנברא בהן העולם משמשות כטעם לקריאת עשרת הפסוקים?

5. מהם עשרת המאמרות?

6. הוכח כי יש עדיפות לקורא הראשון לקרוא 4 פסוקים:

הוכח כי יש עדיפות לקורא השני:

הוכח כי יש עדיפות לקורא השלישי:

7. מדוע יש לברך לפני הקריאה ואחריה?

8. מה ההבדל בין המנהג שאנו נוהגים כיום למה שהיה נהוג בעבר?

9. מה הטעם למנהגנו?
מהי 'גזירה משום הנכנסין ומשום היוצאין'?

בס"ד

קריאת התורה בראשי חודשים/
דף כא,ב–
כב,א

א.
וידבר ה'
אל משה לאמר

ב.
צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו

ג.
ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו לה'
כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד

ד.
את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים

ה.
ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין

ו.
עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה לה'

ז.
ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר לה'

ח.
ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח לה'

ט.
וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו

י.
עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה

יא.
ובראשי חדשיכם תקריבו עלה לה'
פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם

יב.
ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד

יג.
ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה לה'

יד.
ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין

זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה

טו.
ושעיר עזים אחד לחטאת לה'
על עלת התמיד יעשה ונסכו

פרשת התמיד–8

מוספי השבת–2

מוספי ר"ח–5

בנוגע לכך נחלקו רב ושמואל:

"בראשי חודשים ובחולו של מועד קורין ארבעה"

פרשת ראש חודש כיצד קורין אותה?

רבא מעמיד דיון מקביל:

במעמדות היו קוראים ביום הראשון פרשיות בראשית+
ויהי רקיע.

היה דיון איך יתחלקו העליות?

בראשית–
שני עולים,
ויהי רקיע–
אחד

קושי– פרשיית יהי רקיע (3
פס')
מסתדרת,
אולם פרשיית בראשית (5
פס')
איך נחלקה בין 2
עולים?
והרי לא קורין פחות מג'
פסוקים!

פרשה של ששה פסוקים קורין אותה בשנים

ושל חמשה פסוקים ביחיד.

קרא ראשון שלשה,

1. השני קורא שנים מפרשה זו ואחד מפרשה אחרת,

2. ויש אומרים שלשה–
לפי שאין
מתחילין
בפרשה
פחות
משלשה
פסוקים.

בס"ד שם:______________

שאלון בגמרא

דף כא,א–
כב,א

1. א. מה ההבדל בין סדר הפרקים כפי שהוא מופיע בנוסח הגמרא לבין זה המופיע במשניות?

ב. אנא הסבר את אחת מן השיטות (שיטת סדר הגמרא/
סדר המשניות):

2.א. מניין מוכיחה הגמ'
שיש לעמוד בקריאת התורה?

ב. מדוע כיום איננו עומדים במהלך הקריאה?

3. ר' אבהו לומד מס'
דברים מן הפסוק "ואתה פה עמוד עמדי"- מהם?
הרחב והסבר שניים מהם:

א.

ב.

4. איך מסבירה הגמרא את הסתירה שבין "ואשב בהר" לבין "ואנוכי עמדתי בהר"?

א.

ב.

ג.

ד.

5. א. למה משמש התרגום בתורה?מדוע אין לתרגם בשניים?

ב. למה משמש התרגום בנביא, מה ההבדל בינו ובין תרגום התורה?

ג. האם יש תרגום למגילה? הסבר את מחלוקת רש"י (ד"ה ועשרה מתרגמין)
ותוס'
(ד"ה ובמגילה):

6. מה יש לברך אחר המגילה?
הסבר את הרעיון שבכל דעה:

א.

ב.

ג.

7. כנגד מה קוראים 10 פסוקים?
הסבר כל דעה ומה הרעיון שעומד מאחוריה?

א.

ב.

ג.

ד.

8. החיוב לברך על הקריאה בתורה עבר שינוי,
הסבר:

א. מה היתה ההלכה בעבר?

ב. מה ההלכה כיום?

ג. מה הסיבה לפער (נא להרחיב ולהסביר!)

9. הסבר 5 מתוך המושגים הבאים:

א. עשרה בטלנים–

ב. בי כנישתא–

ג. דולגן–

ד. פוסק–

ה. מנ"ח–

ו. שיורי–

10. הסבר מה הבעיה שבקריאת התורה בר"ח,
מהם הניסיונות לפתרון ומה הבעיה בהם:

בס"ד

קריאת
התורה
בתענית/
כב,א–
כג,א

בס"ד

קריאת
התורה
בתענית/
כב,א–
כג,

דף עבודה ודיון

א. ניסיון בירור מהמשנה

1. מדוע מתלבטת הגמרא ביחס לכמות הקוראים בתענית–
הצג את צדדי ההתלבטות:

2. הסבר את ניסיון הגמרא לדייק את ההלכה מהמשנה?

3. מדוע אי אפשר להוכיח כן?

ב. ניסיון לבירור ממעשה רב

1
.
כיצד מנסה הגמ'
לדייק ממעשה רב כי יש לקרוא 4
קרואים?

2. מה זה משנה אם רב עלה ככהן או כישראל?

3. אם ידוע לנו כי רב היה 'ישראל',
כיצד היה יכול לעלות ככהן?

4. האם רב גדול משמואל או לא– הסבר!

5. כיצד השאלה מי גדול ממי משפיעה על השאלה כמה קוראים יש בתענית?

6. אם רב עולה שלישי (ישראל)
כיצד מברך לפני קריאתו?

7. כיצד אינו מברך אחר קריאתו?

ג. ניסיון הבירור מהברייתא

1. מדוע הגמרא נדחקת ללמוד ממעשה רב, כאשר יש ברייתא מפורשת שאומרת כמה קרואים יש בתענית?
הסבר מה קשה בברייתא!

2. לכאורה במשנה יש כפילות– מפורטות הלכות ר"ח ואח"כ כלל לגביהן!
כיצד מתרצת זאת הגמרא?

ד. חזרה לדיון בדינו של רב

1. מדוע רב לא נפל על פניו? הסבר כל דעה!

א
.

ב.

ג.

2. מדוע אין אדם חשוב אינו רשאי ליפול על פניו?

האם לדעתך, יוכל אותו אדם ליפול על פניו בביתו?
מה ההבדל?

האם יוכל להטות פניו (עיין ברמב"ם)?
מה ההבדל המהותי בין נפילה בפישוט ידיים ורגליים ובין הטיה הצידה?

רמב"ם,
ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים:

ה,טו  כריעה האמורה בכל מקום, על ברכיים; קידה,
על אפיים; השתחוויה—זו פישוט ידיים ורגליים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ.

ה,טז  [יד]
כשהוא עושה נפילת פנים אחר תפילה,
יש מי שהוא עושה קידה,
ויש מי שהוא עושה השתחוויה;
ואסור לעשות השתחוויה על האבנים אלא במקדש,
כמו שביארנו בהלכות עבודה זרה. 
ואין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו,
אלא אם כן הוא יודע בעצמו שהוא צדיק כיהושע;
אבל מטה הוא פניו מעט,
ואינו כובש אותם בקרקע. 
ומותר לאדם להתפלל במקום זה,
ולנפול על פניו במקום אחר.

ט"ו
אייר תשס"ה

נושא:
חלקי
התפילה

תחנון

שאלה:
מדוע
נוהגים לשים חוצץ בין היד לבין הראש
בנפילת אפיים?
האם
מותרים כל סוגי החציצה–
כגון
דף,
בגד,
ספר
וכו’?
האם
זה דין לעיכובא–
דהיינו
אם אין לי חוצץ מוטב שלא אפול?

תשובה:
המ"ב
בסימן קל"א
ס"ק
ג'
כותב
שצריך לכסות הפנים בבגד ולא מספיק ביד
כי היא חלק מהגוף והגוף לא יכול לכסות
עצמו בנפילת אפיים,
ומשמע
ממנו שזה לעיכובא,
אך
המ"א
כותב לשון "ונוהגים",
ומדבריו
משמע שאינו לעיכובא,
וכך
נראה לי שאין זה לעיכובא.

הרב
שריה דבליצקי.

בס"ד

ק
ריאת התורה ביום טוב וביוהכ"פ

ביו"ט חמשה ביוה"כ ששה וכו': 

מתני' מני?

לא ר' ישמעאל ולא רבי עקיבא

דתניא:
"ביו"ט חמשה וביום הכפורים ששה ובשבת שבעה

אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן

דברי ר' ישמעאל

ר"ע אומר: ביו"ט חמשה וביום הכפורים שבעה ובשבת ששה

אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן

מני? אי ר' ישמעאל–
קשיא תוספת

אי ר"ע קשיא ששה ושבעה

אמר רבא: תנא דבי רבי ישמעאל היא

דתנא דבי ר'
ישמעאל:
"ביום טוב חמשה ביוה"כ ששה בשבת שבעה

אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן דברי ר' ישמעאל

קשיא דר' ישמעאל אדר' ישמעאל!

תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל.

מאן תנא להא דתניא: "ביו"ט מאחרין לבוא וממהרין לצאת

ביום הכפורים ממהרין לבוא ומאחרין לצאת

ובשבת ממהרין לבוא וממהרין לצאת"

לימא ר"ע דאית ליה גברא יתירא

אפילו תימא רבי ישמעאל דנפיש סידורא דיומא!

בס"ד

נקודות למחשבה ודיון/
דף כג,
א

1. מדוע אומרת הגמרא כי משנתנו היא– "לא ר'
ישמעאל ולא רבי עקיבא"?

היא לא כר'
ישמעאל כי–

היא לא כר'
עקיבא כי–

2. הגמרא אומרת כי המשנה, בכל זאת, כן כדעתו של ר' ישמעאל–
הכיצד?!

3. הסבר את דברי הגמרא: " תרי תנאי אליבא דרבי ישמעאל"-

4. הסבר את ההגיון בבריתא הבאה:

ביו"ט:

מאחרין לבוא–

וממהרין לצאת–

ביום הכפורים:

מ
מהרין לבוא–

ומאחרין לצאת–

ובשבת:

ממהרין לבוא–

וממהרין לצאת–

5. מדוע לכאורה מסתדרת הברייתא היטב עם דעתו של ר'
עקיבא– הרחב–

ביו"ט–

ביוהכ"פ–

בשבת–

6. הגמרא אומרת שהברייתא ניתנת להסבר גם על ידי ר'
ישמעאל–
כיצד?

בס"ד

כ