מלכים א פרק י: מלכת שבא

8

כטוב לב המלך שלמה ביין שלח וזימן כל מלכי מזרח ומערב הקרובים לארץ ישראל והושיבם בהיכל המלך . אחר כך ציווה ליטול נבלים ומצלתיים , תופים וכינורות , שהיה מנגן בהם דוד אביו , ולנגן לפניו . עוד ציווה להביא לפניו עוף השמים וחיות השדה ורמש האדמה ואת השדים ואת הרוחות ואת הלילין לרקד לפניו , כדי להראות גדולתו לכל המלכים היושבים לפניו . וסופרי המלך קוראים אותם בשמות וכולם מתכנסים ובאים אצלו מאליהם , לא כפותים ולא אסורים ובאין אדם נוהג בהם.

באותה שעה נתבקש תרנגול הבר בין העופות ולא נמצא . וציווה המלך להביאו בכעס ובקש לייסרו . ענה תרנגול הבר ואמר לו : שמע , אדוני מלך הארץ , ויבאו דברי באזנך . זה שלשה חדשים שנתתי עצה בלבי ונמלכתי עם נפשי , לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי , ואמרתי : אשוט בעולם כולו ואראה אם יש מדינה או ממשלה , שאינה נשמעת לאדוני המלך . הסתכלתי וראיתי מדינה אחת , עיר קיטור שמה בארץ מזרח . עפרה יקר מזהב וכספה בחוצות כזבל , ואילנות מבראשית שם נטועים . ומגן עדן הם שותים מים . יש שם חילות הרבה ועטרות בראשיהם . לעמוד במלחמה אינם יודעים , לדרוך בקשת אינם יכולים . אף ראיתי אשה אחת מושלת בכולם ושמה מלכת שבא . ובכן אם טוב הדבר לפני אדוני המלך , אאזור כגבר חלצי ואלך ל"עיר קיטור"
למדינת שבא , מלכיהם אאסור בזיקים ומושליהם בכבלי ברזל ואביא אותם אל אדוני המלך .

הדבר טוב ליפני המלך , וסופרי המלך נקראו , וכתבו אגרת וקשרו אותה בכנפי תרנגול הבר . קם תרנגול הבר ועלה לשמי מרום ונצנף צנפה והיה נוצח ופורח בין העופות,
ועפו אחריו והלכו לעיר קיטור , למדינת שבא.
לעת הבקר יצאה מלכת שבא להשתחוות לשמש , והנה החשיכו העופות את השמש . שלחה המלכה ידה בבגדיה וקרעה אותם , והייתה תמהה ומשתוממת . ירד אליה תרנגול הבר , ראתה והנה אגרת קשורה בכנפיו,
התירה אותה וקראה אותה , וכך היה כתוב בה : " ממני שלמה המלך – שלום לך שלום לשריך ! הלא ידעת שהמלכני הקב"ה על חיות השדה ועל עוף השמים ועל שדים ועל רוחות ולילין , וכל מלכי מזרח ומערב , דרום וצפון באים ושואלים בשלומי , עתה אם תאבו ותבואו ותשאלו בשלומי , אעשה לך כבוד גדול מכל המלכים היושבים לפני ואם לא תאבו ולא תבאו ולא תשאלו בשלומי , אשלח עליכם מלכים ולגיונות ופרשים . ואם תאמרו : מי הם המלכים והלגיונות והפרשים שיש למלך שלמה?
חיות השדה הם המלכים , עופות השמים הם הפרשים , והרוחות והשדים והלילין הם הלגיונות , שיחנקו אתכם על מטותיכם בתוך בתיכם , וחיות השדה יהרגו אתכם בשדה , ועופות השמים יאכלו את בשרכם מעליכם .

וכששמעה מלכת שבא את דברי האגרת , שלחה ידה שנית בבגדיה וקרעה אותם . שלחה וקראה לזקנים ולשרים ואמרה להם : לא ידעתם מה שלח לי המלך שלמה ? ענו ואמרו לה : " אין אנחנו מכירים את המלך שלמה , ואת מלכותו אין אנו מכבדים ! " והיא לא בטחה בהם ולא שמעה לדבריהם . שלחה וקראה לכל ספני הים והטעינה אותם ברושים ומרגליות ואבנים טובות . ושלחה למלך שלמה שלשת אלפים נערים ונערות כולם בני שנה אחת בני חודש אחד בני יום אחד ובני שעה אחת . כולם בני קומה אחת ובני קצב אחד וכולם מלובשים לבושי ארגמן . וכתבה אגרת ושלחה בידיהם למלך שלמה : " מעיר קיטור לארץ ישראל מהלך שבע שנים ; ועתה שאלתי ובקשתי , אבא אליך מקץ שלש שנים .

1. מה החידוש בכך שגם מלכת שבא באה לשלמה ?

2.
מה
נלמד
מכך
שכל
החיות
והבריות
באו
לשלמה
ללא
כפיה
?

בס"ד.

מקץ שלש שנים באה מלכת שבא אל המלך שלמה . וכששמע המלך שלמה שבאה מלכת שבא , הוציא אליה את בניהו בן יהוידע … הביא אותה בניהו בן יהוידע לפני המלך . ענתה מלכת שבא ואמרה לו : " אדוני המלך ! אמשול לך שלשה משלים , ואם תפתור אותם אדע שאיש חכם אתה ; ואם לא – אתה כשאר בני אדם " .

ענתה ואמרה לו : " באר עשוי מעץ ודלי מברזל – דולה אבנים ומשקה מים – מה הוא ? " ענה ואמר לה " שפופרת של כחול"
.

ענתה ואמרה לו : " עפר מן האדמה יצא ומאכלו עפר מן הארץ , נשפך כמים ומביט לבית – מה הוא ? "

ענה ואמר לה : נפט !

ענתה ואמרה לו " סער הולך בראש כולם וצועק צעקה גדולה ומרה , כופף ראשו כאגמון,
שבח לחורים וגנאי לעניים , שבח למתים וגנאי לחיים , שמחה לציפורים ואבל לדגים – מה היא ?"

ענה ואמר לה : "פשתן"!

מדרש משלי פרשה א

…[ועוד]
דוגמא אחרת עשתה הביאה לפניו תינוקות בקומה אחת ובכסות אחד אמרה לו הפרש לי מאלו זכרים מנקבות רמז לסריסיו והביאו לו אגוזים וקליות התחיל מפזרם לפניהם זכרים שלא היו מתביישין היו נוטלים בבגדיהם ונקבות שהיו מתביישות היו נוטלות בסודריהן אמר אלו זכרים ואלו נקבות אמרה לו בני חכם גדול אתה:

ועוד דוגמא אחרת [עשתה]
הביאה ערלים ומהולים אמרה לו הפרש לי המהולים מן הערלים מיד רמז לכהן גדול ופתח ארון הברית מהולין (היו בקומתן)
[שבהן כרעו בחצי קומתן]
ולא עוד אלא שנתמלא פניהם מזיו השכינה וערלים שבהן נופלים על פניהם מיד אמר [לה]
אלו ערלים ואלו מהולים אמרה לו מהיכן לך אמר לה מבלעם דכתיב אשר מחזה שדי יחזה נופל וגלוי עינים (במדבר כד ד)
אילו לא היה נופל לא היה רואה כלום ….[באותה שעה]
אמרה לו לא האמנתי לדברים (עד שבאתי ותחזינה)
[עד אשר באתי ותראינה]
עיני והנה לא הוגד לי החצי [הוספת חכמה וטוב אל השמועה אשר שמעתי]
(אשרי עבדיך ואשרי אנשיך השומעים את שמעך)
אשרי אנשיך אשרי עבדיך אלה העומדים לפניך תמיד השומעים את חכמתך יהי ה'
אלהיך ברוך אשר חפץ בך לתתך על כסא ישראל וגו'
וישימך למלך לעשות משפט וצדקה (מ"א י ז ח ט)
…

3. מה לימד שלמה את מלכת שבא ,
בעזרת פתרון החידות ?
[חוץ מזה שהראה לה שהוא חכם]

שאלות בבקיאות.

1. מדוע
   באה מלכת שבא לשלמה ?
   [א']

2. מה
   אמר שלמה למלכת שבא ?
   [ב'
   –
   ג'
   ]

3. מה
   ראתה מלכת שבא אצל שלמה ?
   [ד'
   –
   ה'
   ]

4.  עיין
   ברש"י
   לפסוק ה'
   : מה
   היא "עולתו
   אשר
   יעלה
   בית
   ה'
   " שראתה
   מלכת שבא ?
   

5. מה
   אמרה מלכת שבא אחרי שראתה את מעשי שלמה
   ?
   [ו'
   –
   ט'
   ] –
   4 דברים
   .
   

6. מהיכן
   היה לשלמה זהב ובשמים ואבנים יקרות ?
   [י'
   –
   טו'
   ]

7.  עיין
   ברש"י
   לפסוק טו'
   : מי
   הם "כל
   מלכי
   הערב"
   ?

8. אילו
   כלים מיוחדים הכניס שלמה לביתו ?
   [טז'
   –
   יז'
   ]

9. כיצד
   היה נראה כיסא המלך של שלמה ?
   פרט
   .
   [יח'
   –
   כ'
   ]

10. מה
    היה היחס לכסף בימי שלמה ?
    מדוע
    ?
    [כא'
    –
    כג'
    ]

11. מה
    עשו האנשים שבאו לשמוע את חכמת שלמה ?
    [כד'
    –
    כה'
    ]

12. אילו
    דברים הרבה שלמה ?
    [כו'
    –
    כט'
    ]

בס"ד
.
עושרו
של
שלמה
.
פרק
י'
פסוקים
יד'
– סוף
.

1. כיצד
   השיג שלמה את עושרו ?
   מדוע
   אסף שלמה את עושרו
   ?
   

נקרא את הפסוקים ונסכם על הלוח :

2. פסוקים יד'
   – יז'
   : עושר גדול .

3. פסוקים
   יח'
   – יט'
   : ( נסביר
   את
   הכסא
   על
   פי
   הפשט
   )
   שלמה
   בונה
   כסא
   מלכות
   מפואר
   .
   

4. פס'
   כב'
   – כה'
   : העושר לא היה על חשבון ישראל .

עד
כאן
דברנו
על
עושר וכבוד .

0. פסוק כו'
   : גבורה ועוצמה .

1. מי
   נהנה מזה ?
   –

0. פס'
   כז'
   : תושבי
   ירושלים נהנו מהמסחר .
   [מלבי"ם]
   

0. פס'
   כוח'
   – כט'
   : הם
   נהנו גם מהסוסים כיוון שלשלמה היה מונופול
   על הסוסים ,
   ולכן
   מכרו אותם סוחריו ביוקר .
   [מלב"ים]

שאלות במחברת על הפשט .

העמקה :

לוח
:
מה
מטרת הפרק ?
מדוע
מתואר עושרו של שלמה ?

א.
לאמר
שה'
קיים
הבטחתו
לשלמה
לעושר
חכמה
וכבוד
.
[מלב"ים
פסוק
יד'
]

אבל יש כאן לימוד חשוב נוסף :

1. מה
   הייתה מטרתו של שלמה בעושר ? לצורך כך נברר :
   

1. ומה
   הוא שיא העושר של שלמה ?

כסא
שלמה

2. – אני
   מתאר שוב את הכסא .
   

3. ומה
   מטרתו ?
   – נעיין
   בדף "כסא
   שלמה "
   ע"פ
   המסר
   שבילקוט שמעוני .
   

ב.
העושר
שבכסא
–
גרם
לכבוד המשפט והתורה !

האם אתם רוצים להבין קצת מחכמת הכסא ? מדוע כך היה בנוי ? הבא נלמד !

לוח:אני מצייר את הכסא על הלוח ומסביר בע"פ : ( הסבר כסא שלמה ע"פ האברבנאל )

פס'
כ'
: ראשו

עגול
לרמוז
על
השמים
–
לאמר
שמן
השמים
המליכוהו
.
[והתורה
והמשפט
מקורם
בשמים
]

שני
ידות
–
רמז
למשפט
שיהיה
ע"פ
התורה
שבע"פ
ושבכתב
.

אריות
.
– מלב"ים
:
הכסא
הוא
כיסא
המשפט
,
והאריה
הוא
מימין
המרכבה
כנגד
החסד
,
והיה
בכיסא
כדי
לכלול
החסד
במשפט
.

אברבנאל : אריות
–
נביאי
ישראל
וחכמיה
גברו
מאריות
בחכמתם
.
[ועל
פיהם
המשפט
]

12
אריות
כנגד
12
שבטים
.
[ ומחולקים
ל2
כמו
באפוד
]

מלבים:
12 אריות
כנגד
י"ב
אבות
מיהודה
ועד
שלמה
או
מדוד
עד
יעקב
…..
[ועל
פי
המסורת
מהם
יש
את
המשפט
]

לוח :
נסכם :

שלמה
שאף
לקדש
את
ה'
ע"י
חכמה
והעושר
,
וע"י
משפט
התורה
:
הוא
רצה
לגלות
את

מלכות
ה'
בארץ.
– והיה
ה'
למלך
על
כל
הארץ
.

1. נחזור
   לשאלה : מדוע
   מתואר עושרו של שלמה ?

ג.
נעיין
פסוקים
כג'
–
כד'
. פסוק
כג'
גורם
לפסוק
כד'
:

ע"י העושר בא קידוש ה'
– מלכת שבא מגיעה ויש קידוש ה'
. פס'
ט'
הוא
השיא
!

ד.
נעיין
בפסוק
כו'
:

העושר מאפשר צבא חזק שגורם לבטחון .

הרחבות :

הסוסים .

אברבנאל : מחכמת שלמה היה שיהיו לו הרבה סוסים וכו'
שלכן יראו ממנו כל העמים והיה לו שלווה.

ענין מחיר הסוסים :

מלבי"ם
:
ע"י
שכל
הסוסים
היו
צריכים
לקנות
מסוחרי
שלמה
,
הם
העלו
את
המחיר
ונתעשרו
ישראל.

האברבנאל
: שלמה
היה
קונה
ב600
שקל
150
סוסים
ממצרים
(
ומקווה
שם
של
מקום
–
שהיה
יותר
יקר)
ובא
לאמר
ששלמה
קנה
את
סוסיו
בזול
וריבוי
הסוסים
היה
בהוצאה
מועטת .

זיהוי מקומות שבפרק .

ע"פ האברבנאל תרשיש = קרטגו = טוניס .

המלבי"ם : תרשיש = ספרד .

"שבא
"
היא
ליד
אופיר
,
וארפיר
היא
בסוף
כוש
,למזרח
בחלק הישוב הנקרא אסיא .,קרוב
לארץ
שבא
על
הים
הסובב
כל
הארץ
הנקרא
אוקיאנוס
מצד
דרומי
מזרחי
.
נ"ל
שהכוונה
לדרום
ערב
הסעודית
.

ובאנציקלופדיה "לבית ישראל"
: הכוונה לתימן .

בס"ד.
כסא
שלמה
.

ילקוט שמעוני אסתר פרק א

בימים ההם כשבת המלך אחשורוש,
אמרו כשעלה נבוכדנאצר הרשע והחריב את בית המקדש הגלה את צדקיהו ואת ישראל לבבל והוציא את הכסא שעשה המלך שלמה בחכמתו שנאמר ויעש המלך שלמה כסא שן גדול מכובש באבנים טובות ומרגליות,
ושש מעלות היו לכסא,
וכל מעלה ומעלה מכובשת באבנים טובות ומרגליות והם לבנות ירקרקות ואדמדמות,
ויש בהם כזכוכית טובה קריסטאלי,
ואילני תמרים היו מקיפין לכסא מכוסין בבגדי שש לבן,
ועל ראשיהם טווסין של שן מכוונים כנגד גפי נשרים,
ושני אריות של זהב היו עומדים על מעלה ראשונה,
ושני עמודים של שיש היו עומדים על ראש האריות,
ושני גפנים של זהב עומדות משני צדי הכסא ומצילות על ראשי העמודים,
ושני אריות של זהב חלולים היו עומדות כנגד הראשון,
והיו מלאים מיני בשמים שהיו זולפים בשמים כשהיה המלך שלמה עולה,

ושש קתדראות של זהב היו משני צדדי הכסא אחד לכהן גדול ואחד לסגן,
ושבעים קתדראות מקיפין לכסא של שבעים זקנים סנהדרי ישראל,

וכשהיה המלך שלמה עולה לכסא היה נותן רגלו על מעלה,
חוזר גלגל של מנגנין ארי פושט ידו על ימין,
והנשר פושט ידו על שמאל,
והמלך נשען עליהם ועולה,
כך היה עושה על כל מעלה ומעלה,
וכשהיה עולה לראש הכסא הנשרים פורשים גפיהם ועולים במנגנין והיו מכסין למעלה על ראשו של מלך,
ויונה של זהב יורדת מן העמוד במנגנין ופותחת הארון ולוקחת ספר תורה ונותנת לתוך ידו של מלך לקיים מה שנאמר והיתה עמו וקרא בו כל ימי חייו.

וכשהיו הכהן גדול והזקנים שואלים בשלום המלך יושבים מימינו ומשמאלו ודנין עמו הדין.

וכשמעלים
את
העד
לפני
שלמה
היו
מנגנות
פוקעים,
גלגלות
חוזרים,
אריות
נוהמין,
נשרים
פורחין,
טווסין
רצין,
ולמה,
לחטוף
לבם
של
עדים
בשביל
שיעידו
אמת.

וכשהגלוהו
ונבוכדנאצר
רצה
לישב
עליו
ולדון
את
צדקיהו
ברבלתה,
באותה
שעה
אמרו
ישראל
נתקיים
עלינו
מה
שנאמר
ואויבינו
פלילים,
ולא
היה
יודע
מנגנין
פרש
רגלו
פקע
תנין
של
כסף
שהיה
חוזר
בתוך
המנגנין
והכה
אותו
על
ירכו
של
שמאל
והיה
מצטער
ממנה
עד
יום
מותו,
וי"א
פרעה
נכה
שבה
אותו
מירושלים
והביאו
למצרים
ובקש
לעלות
וליבש
עליה
והכה
אותו
הארי
על
ירכו
והיה
צולע,
לפיכך
נקרא
פרעה
נכה,
וכשהחריב
נבוכדנאצר
הרשע
את
ירושלים
ובא
לכבוש
את
מצרים
מצא
הכסא
שם
ונטלו
והוליכו
לבבל
לישב
שם
והכישו
הארי
ונפל
ממנו,
…וכשמלך
דריוש
והחריב
את
בבל
נטל
את
הכסא
והביאו
למדי
ולא
ישב
אדם
עליו,
וכשמלך
אחשורוש
שלח
והביא
חכמים
למצרים
לעשות
כדמות
הכסא
ולא
יכלו
לעשות,
ועשו
לשמו
כסא
אחר,
לכך
נאמר
כשבת
המלך
אחשורוש
על
כסא
וגו'.

שאלות .

1.
מה
הייתה
מטרת
הכסא
של
שלמה
?

2. מדוע לא יכלו מלכים אחרים לשבת עליו?

1
מצודת דוד מלכים א פרק י פסוק א: לשם
ה'. רצה לומר, שמעה אשר חכמתו איננה מטבע האנושי, כי אם מה'
היתה לו:

לנסותו
בחידות. לשאלו דברים סתומים קשה הידיעה,
ואם יגידם, תדע נאמנה שמאת ה' היתה לו החכמה:

2
מלכים
א
פרק
י

"וַיַּעַשׂ הַמֶּלֶךְ אֶת–עֲצֵי הָאַלְמֻגִּים מִסְעָד לְבֵית–יְהוָה וּלְבֵית הַמֶּלֶךְ וְכִנּרוֹת וּנְבָלִים לַשָּׁרִים לֹא–בָא כֵן עֲצֵי אַלְמֻגִּים וְלֹא נִרְאָה עַד הַיּוֹם הַזֶּה:"

מצודת
דוד מלכים א פרק י פסוק יב :

מסעד.
הוא העליה שזכר למעלה שהיה לבית ה'
ולבית המלך, רצה לומר, מזה לזה, ובדברי הימים (ב ט יא)
נקרא מסילה, על היותו מסילה ללכת בה,
וכאן נקרא מסעד,
לפי שהיה לו כעין מעקה מפה ומפה,
להיות העולה נשען ונסעד בהם:

3
מלבי"ם מלכים א פרק פסוק ז

…עד אשר באתי ותראינה עיני שראתה הפלגת חכמתו,
וגם שראתה איך עם חכמתו העיונית השתלם גם בהנהגת הבית והמדינה כמ"ש ותרא את כל חכמת שלמה שהוא העיוני וגם הבית אשר בנה ומאכל שולחנו וכו',
והנה לא הוגד לי החצי כי החכמה הטבעיית י"ל גבול ויגדל שמע החכם ברחוק יותר מבקרוב,
שמי שרואה אותו יראה שחכמתו בעלת גבול וא"א שידע כל הדברים,
וגם שידיעתו אינה ברורה,
אבל חכמת שלמה שהיתה אלהית והיה לבו כמעין הנובע מן המקור האלהי אשר בלבו היא מתוספת כל שעה והמקור מתרבה כל עוד שיוסיפו לשאב מים מדליו,
ועז"א הוספת חכמה וטוב,
ור"ל בחכמה היא ההשכלה ובטוב ר"ל ההנהגה הטובה:

4
המלבי"ם בפסוק יא'
מסביר שמלכת שבא התפעלה מהעליה כיוון שהייתה עשויה מעצי אלמוגים שהיו מאוד נדירים ויקרים .