מלכים ב, פרק ב

נושא:
מלכים ב פרק ב

ערכה:
רחל חוזה

כתות:
על יסודי

עליית אליהו בסערה

וכניסת אלישע לתפקיד נביא תחתיו

מלכים
ב פרק ב'

(ע"פ
שיעוריו של הרב אלחנן סמט)

ערכה–
רחל
חוזה

שם
התלמידה______________

לק"י

1. היכן
   מסתיים הסיפור הראשון?

שאלות

2. קראי את פרק ב' וכתבי היכן מסתיים הסיפור הראשון. נמקי את בחירתך

3. עייני באפשרויות המוצעות להלן וכתבי באיזו אפשרות את בוחרת. נמקי את בחירתך

• אפשרות
  א'- לסיים
  בפס' י"א
  

א' – "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים…"

י"א–
"ויעל אליהו בסערה השמים"

נימוק:

1. נראה מתאים לסיים את הסיפור בפס' י"א ואז סיום הסיפור הוא כעין פתיחתו.

• אפשרות
  ב'- לסיים
  בפס' י"ב

א' – "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים…"

י"ב – " ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי רכב ישראל ופרשיו ולא ראהו עוד…"

נימוקים:

1. כיוון שהוא שייך עדיין לנושא עלייתו של אליהו– הוא מתאר את התגובה של אלישע על כך.

2. שנים עשר הפס' הנ"ל שייכים לנושא אחד מוגדר: עליית אליהו ואילו משם ואילך מסופר על מעשיו של אלישע כשהוא לבדו.

• אפשרות ג'- לסיים בפס' י"ח

א' – "ויהי בהעלות ה' את אליהו בסערה השמים…"

י"ח–
" וישובו אליו והוא יושב ביריחו. ויאמר להם הלא אמרתי לכם אל תלכו"

נימוק:

1. אף שאליהו נסתלק מעל אלישע, הרי המסופר עליו בפס' הקודמים עדיין ממשיך להעסיק אותנו:

   1. אדרתו ממשיכה לשמש ביד אלישע

   2. ואף שמו נזכר בפי אלישע (יד)
      ובפי בני הנביאים (טו)

   3. ולאחר מכן (טז–
      יח) מסופר על חיפושיהם של בני הנביאים אחר אליהו.

לכן נכון לראות את סוף הסיפור בפס' י"ח,
שהרי כל המסופר בפס' י"ב–י"ח נובע ישירות מסיפור עליית אליהו.

• אפשרות ד'- לסיים בפס' כ"ה–
  סוף הפרק

נימוקים:

1. שמה החסר של העיר יריחו:

1. בפס' יט כתוב: "אנשי העיר"
   ולא נאמר איזו עיר היא זו. ניתן להבין שעיר זו היא כמובן יריחו אם קוראים את הפס' הקודם (על אודות ישיבת אלישע ביריחו).

ב. פס'
כג–כד אינם עומדים בפני עצמם, שהרי הוא פותח במילים:"ויעל משם בית אל". מהיכן?
מיריחו המוזכרת בפסקה הקודמת.

2. יריחו ובית אל– הן שתיים מן התחנות של אליהו בדרכו אל מקום עלייתו. אלישע,
השב ממקום עליית רבו, חוצה את הירדן במקום שבו חצה רבו קודם לכן, ממשיך דרכו אל יריחו שבה עבר רבו קודם לכן, וממנה עולה לבית אל שאף בה עבר רבו בדרכו. נמצא כי אלישע שב על עקבות רבו ומשחזר את דרכו בהיפוך הכיוון.

• ראיות אלו מביאות אותנו לטעון כי פרק ב' הוא סיפור אחד, כשמסלול ההליכה הלוך ושוב הוא המעצב את מסגרתו.

• נקודת ההיפוך הגאוגרפי היא בפס' י"ג:"וישב ויעמד על שפת הירדן"- כך נחלק הסיפור לשתי מחציות:

א–יב:
אליהו ואלישע הולכים אל מקום עלייתו של אליהו

י"ג–
כה: אלישע לבדו שב על עקבות הליכתו עם רבו.

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

לק"י

ב.
מסעו
של אליהו אל מקום עלייתו

תוואי
מסעו של אליהו

1. סיבת
   הופעתו של אליהו בגלגל:

בגלגל–
נמצא ביתו של אלישע, שם משפחתו– אשתו וילדיו

בגלגל–
נמצא מרכז עבודתו, לשם נקבצו בני הנביאים אשר ישבו לפניו ושלכלכלתם הוא דאג.

אלישע, בדומה לשמואל, מסתובב בין ערי ישראל ואח"כ שב לביתו– לגלגל–

"ואלישע
שב
הגלגלה…ובני
הנביאים
יושבים
לפניו"(ד',
לח).

• אם כן אליהו הגיע לגלגל ביום
  עלייתו בסערה השמיימה כדי להיפרד מתלמידו
  ומשרתו הנמצא בביתו שבגלגל.

2. סיבת
   הגעתו של אליהו לבית אל וליריחו:

בשתי הערים הללו היו מצויים בני הנביאים, והם ניגשו אל אלישע וניהלו עמו דו–שיח זהה (ג,
ה):

"ויאמרו אליו: הידעת כי היום ה' לקח את אדניך מעל ראשך?

ויאמר:
גם אני ידעתי, החשו!"

אם כן אליהו עובר בערים אלו בשליחות ה' כדי לחלוק כבוד ולהיפרד מבני הנביאים שנחשבו לתלמידיו.

כולם יודעים מדוע בא אליהו אל התחנות הללו במסעו– אליהו עצמו, אלישע ואף בני הנביאים– אולם אווירת הסודיות מונעת אמירה מפורשת של ידיעה זו בדו שיח גלוי עם אליהו, ואף אלישע התלמיד הנאמן, אינו מבטא את ידיעתו בדברו עם אליהו.

3. סיבת
   הילקחו של אליהו בערבות מואב מול יריחו

רד"ק–
מה שהיו הולכים מעבר הירדן,
נראה כי כן נאמר לו לאליהו בנבואה כי מעבר לירדן יילקח.
אולי היה הילקחו במקום אשר נאסף משה רבנו,
לכבודו.
כי מעלתו הייתה קרובה למעלת משה רבנו.
וכן הראה לו הכבוד בהר חורב כמו שהראה לו למשה רבנו;
וצם ארבעים יום וארבעים לילה כמו שצם משה רבנו.

כמו בפרק יט במל"א,
גם בסיפורנו בולטת מגמת הדימוי בין משה לאליהו.
אך מאחורי זה מסתתר דווקא ההבדל העקרוני ביניהם:

1. על משה נאמר בפירוש,
   שלאחר שסיים את משימת חייו,
   מת ונקבר,
   ואילו על אליהו לא נאמר שמת ולא שנקבר.
   

2. משה הנהיג את ישראל בדרכם אל ארץ ייעודם עד לערבות מואב שעל ירדן ירחו,
   המקום שממנו יֵצאו בני ישראל בעוד זמן קצר כדי לחצות את הירדן ולכבוש את הארץ;
   אליהו,
   לעומת זאת,
   מגיע למקום זה מהכיוון ההפוך –
   מלב לבה של ארץ ישראל המיושבת,
   מהר אפרים,
   מארץ בנימין ומיריחו,
   והוא חוצה את הירדן מזרחה,
   אל המקום שבו חנו ישראל בטרם נכנסו לארץ.

ועוד:

3. מסעו של אליהו הוא היפוך מסע כיבוש הארץ בימי יהושע:
   מן הגלגל שבהר אפרים הולך אליהו לבית אל,
   ומשם ליריחו¹,
   ומיריחו הוא חוצה את הירדן מזרחה באזור שבו עברו ישראל את הירדן מערבה.
   באזור שבו נערכו ישראל לקראת כיבוש הארץ,
   בערבות יריחו,
   עוזב אליהו את ישראל –
   את העם ואת הארץ.

לסיכום–

מסע זה של אליהו הוא מסע פרידה מאלישע,
מתלמידיו ואף פרידה מן הדור שהוא חי בקרבו,
פרידה מן הארץ שבה פעל ופרידה מן התהליך ההיסטורי–
כיבוש הארץ וההתנחלות בה.

מסע זה הוא מסע של פרידה זמנית,
שכן הוא מתכוון לחזור בעתיד רחוק יותר.

שאלות

1. א. היכן מתחיל
   המסע של אליהו ואלישע?

ב. מדוע דווקא
שם?

ג. איזה פס'
מחזק זאת? פרטי.

ד. במה דומה
אלישע לאליהו?

2. היכן מסתיים המסע המשותף?

3. מה סיבת הגעתו של אליהו לבית
   אל וליריחו?

4. א. מה סיבת
   הילקחו של אליהו בערבות מואב מול יריחו?

2. מה הדומה ומה השונה בין משה
   לאליהו בהקשר לסיום תפקידם?

משה	אליהו
נאמר שמת ושנקבר	לא נאמר ש_______ ולא ש_________
משה הנהיג את ישראל לארץ עד לערבות מואב שעל ירדן יריחו, משם יכנסו בנ"י לארץ.	מגיע מהכיוון ההפוך– מ_________ מ_______ מ________ והוא חוצה את הירדן ____________.
דומה– אליהו נלקח ע"י ה' מ ___________- המקום בו נאסף משה רבנו.

5. לסיכום: מני
   ארבעה דברים מהם נפרד אליהו.

תשובות

____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

לק"י

ג.
הופעת
התבנית 'שלושה
וארבעה'
בסיפורנו
ומשמעותה

חזרת ארוע בסיפור המקראי שלש פעמים ברציפות מפקיעה מהנפשות הפועלות את האפשרות לפרשו כמקרה, ויוצרת 'חזקה'.
כמו כן, חזרת ארוע פעם אחר פעם יוצרת השהייה במהלך העלילה, ומאפשרת הבשלה של תהליך ששיאו יופיע בחוליה הרביעית.

• חלק
  1-
  מתאר
  את
  מערכת
  היחסים
  שבין
  אליהו
  לאלישע– החזרה שלוש פעמים על הדו–שיח שבין אליהו לאלישע נועדה לקבוע את החלטיותו של אלישע ואת עמידתו בניסיון שאליהו העמידו בו פעם אחר פעם.
  דבר זה הוא שזיכה את אלישע בשינוי יחסו של אליהו כלפיו בחוליה הרביעית,
  והוא שהביא את אליהו לראות באלישע את יורש תפקידו כנביא הדור.

• חלק
  2-
  מתאר
  את
  מערכת
  היחסים
  שבין
  בני
  הנביאים
  לבין
  אלישע–
  מפגש זה שבינו לבינם,
  מעיד על עדיפותו של אלישע על פני בני הנביאים:
  אלישע הוא זה שהגיע עם אליהו לעריהם של בני הנביאים (בית אל ויריחו),
  והוא היחיד שעוזב אותן כמלווהו של אליהו.

נוכחותם של בני הנביאים על הירדן בחוליה השלישית מכינה את ההתרחשות בחוליה הרביעית,
המשנה באופן מהותי את יחסם של בני הנביאים לאלישע.
עד עתה התגלתה עדיפותו של אלישע על פניהם,
מפני היותו משרתו הנבחר של אליהו,
המלווה אותו אל מקום הילקחו.
אולם בראותם אותו חוזר לבדו אל הירדן,
ומחולל נס כמו זה שחולל קודם לכן אליהו,
באדרת אליהו שבידיו,
הבינו בני הנביאים כי המשרת הפך לנביא הדור,
וכי בהילקח אליהו מן העולם,
נחה רוחו על אלישע תלמידו.

שאלות

1. מה המשמעות של חזרה על ארוע שלוש פעמים ברציפות?

2. מה משמעות החזרה על הדו–שיח בין אליהו לאלישע?

3. מה משמעות החזרה על המפגש של אליהו עם בני הנביאים?

4. מה הגורמים המביאים את בני הנביאים לשנות את יחסם לאלישע ולהעריכו יותר מבעבר?

תשובות

__________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

4. הדו שיח מעבר לירדן (ט–י)

ט–
"ויהי כעברם ואליהו אמר אל אלישע:
שאל
מה
אעשה
לך
בטרם
אלקח
מעמך"

"בטרם
אלקח
מעמך"- זו הפעם הראשונה ש'סודו'
של אליהו יוצא מפורש מפיו שלו.
אמנם כולם ידעו על–כך,
אך זה היה בגדר סוד,
שאף שהוא ידוע לכולם,
אין משיחין בו בקול רם.

"שאל
מה
אעשה
לך"- רגש אבהי רך מתגלה כאן ביחסו של הרב לתלמידו בטרם יפרד מעליו.
נראש כי אליהו שמח בלבו על דבקותו של תלמידו הנאמן בו,
והוא חפץ לגמול לאלישע על נאמנות זו.

ט–
"ויאמר אלישע:
ויהי
נא
פי
שנים
ברוחך
אלי"

1.
מצודות:
שתשרה עלי רוח הנבואה במעלה כפולה על מה ששרתה עליך.

"פי שנים"=
כפליים מהרוח שיש לאליהו

2.
רלב"ג:
במה שהאצלת מרוחך על כל בני הנביאים,
יהיה הנאצל לי מרוחך פי שנים על כל אחד מהם.
והוא מענין מה שאמר(דברים כ"א,
יז)
"כי את בן השנואה יכיר לתת לו פי שנים בכל אשר ימצא לו".

"פי שנים"=כפלים מהרוח שינתן לכל נביא

3. ראב"ע:
ואדני אבי ז"ל פירש "פי שנים"-
שני חלקים שאל שיהיה לו מרוח אליהו…

"פי שנים"=
שני שליש מהשלם

4.
מלבי"ם:
ביקש שרוח אליהו תנוח עליו…ושבכל זאת תישאר לו גם ההשגה הקודמת שהיתה לו עד עתה,
ובזה יהיה לו פי שניים "פי שנים"=רוח עצמו ורוח אליהו המצטרפת עמו.

לסיכום:

אלישע מבקש שאליהו יכיר בו כיורשו וכממשיך דרכו בישראל,
ממש כהכרת האב את בנו הבכור כממשיכו בהנהגת המשפחה המתבטאת בנותנו לו שני חלקים בירושה.
בנוח רוח אליהו על אלישע,
יכירו הכל כח אלישע הוא יורשו וממשיך דרכו של רבו הגדול שהוא גם אביו הרוחני.

י–
"הקשית
לשאול"

אליהו עדיין אינו בטוח שאלישע יהיה ממשיכו ויורשו הרוחני,
שהרי איך יתכן שאיש בעל תכונות כה שונות ומנוגדות לאלו של אליהו יהיה ממשיך דרכו??

פירוש המלבי"ם (אף שאינו הולם את פשט המילים)
מבהיר להפליא את הסיטואציה:
אלישע מבקש את הכרתו של אליהו כיורשו,
אף שברור לשניהם כי לאלישע יש 'השגות'
אחרות מאלו של רבו,
והוא אינו מוכן לבטלן.
הוא מבקש שרוח אליהו תנוח עליו בנוסף לרוחו שלו העצמאית והשונה.

י–
"אם
תראה
אותי
לקח
מאתך
יהי
לך
כן
ואם
אין
לא
יהיה"

אליהו מוסר את ספקו לשמיים.
לא הוא יכריע בשאלה מורכבת זו,
אלא ה'
יכריע האם 'נביא תחתיו'
משמעותו רק 'זה שיבא אחריו'
בזמן,
או שמא גם זה שיהיה יורשו וממשיך דרכו.
ויותר מזה:
האם מעמד נשגב זה של עליית אליהו בסערה השמיימה הוא סופה של דרכו?או שאלישע ממשיך את דרכו?

מה משמעות עליית אליהו השמימה?

עלייתו של אליהו בגופו השמיימה משמעה כי אליהו לא מת.
כלומר שאליהו לא סיים את תפקידו.
עליו לשוב אל הארץ הזאת,
אל בני עמו ולהמתיק את קנאותו.
אותה 'המתקה'
תתחיל ע"י אלישע.
אלישע כמשרתו של אליהו וכבנו הרוחני היורשו וממשיך דרכו,
מתקן וממתיק את דמותו של אליהו,
דוקא בשל השגתו העצמאית השונה מזה של רבו.

שאלות

1. "מה אעשה לך.."-
   מה השינוי שחל ביחס של אליהו לאלישע ומה הביא לכך?

2. "פי שנים"-
   תני 4 פרושים שונים והסבירי כיצד ניתן לפרש "פי שנים"
   לפי כל אחד מהפרושים.

3. מה משמעות עליית אליהו בסערה השמימה?

תשובות

_________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________

5. עליית אליהו (י"א–י"ב)

1. הפרידה

יא וַיְהִי הֵמָּה הֹלְכִים הָלוֹךְ וְדַבֵּר

וְהִנֵּה רֶכֶב
אֵשׁ
וְסוּסֵי
אֵשׁ וַיַּפְרִדוּ בֵּין שְׁנֵיהֶם

וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם

יב וֶאֱלִישָׁע רֹאֶה.

"רכב אש וסוסי אש"
אלו,
נתגלו לאלישע מאוחר יותר (ו,
יד–יז)
כשהם באים להגן עליו בדותן מן הסוסים והרכב הממשיים ומן החיל הכבד של ארם,
אשר באו להקיפו בלילה ולתופסו.
נערו המשכים בבוקר ורואה את חיל ארם המקיף את העיר,
קורא אל אלישע:

טו אֲהָהּ אֲדֹנִי אֵיכָה נַעֲשֶֹה?

טז וַיֹּאמֶר:
אַל תִּירָא,
כִּי רַבִּים אֲשֶׁר אִתָּנוּ מֵאֲשֶׁר אוֹתָם.

יז וַיִּתְפַּלֵּל אֱלִישָׁע וַיֹּאמַר:
ה',
פְּקַח נָא אֶת עֵינָיו וְיִרְאֶה!

וַיִּפְקַח ה'
אֶת עֵינֵי הַנַּעַר

וַיַּרְא וְהִנֵּה הָהָר מָלֵא סוּסִים
וְרֶכֶב
אֵשׂ סְבִיבֹת אֱלִישָׁע.

גם כאן כמו בסיפור עליית אליהו השמיימה,
רק מי שיש לו יכולת להסתכל אל המציאות הנסתרת יכול לראות מה שעין רגילה אינה יכולה לראות.

הדגשת הכתוב כי "אלישע
ראה" את מה שאחרים לא יכולים לראות:
את עליית רבו השמיימה ברכב אש וסוסי אש,
באה לקבוע כי אליהו ראוי להיות יורשו הנאמן של אליהו.

התפקיד להמשיך את דרכו של הנביא הגדול תוך המתקתה ותיקונה –
הוא הדבר שנתגלה לאלישע בראותו את רבו הגדול עולה חי בסערה השמיים.
זו
צוואת
אליהו
לאלישע.

2. "ואלישע ראה והוא מצעק אבי אבי…"

שתי קריאות צער קרא אלישע בעת שאליהו עלה מעמו השמיים,
וכל אחת מהן מבטאת התייחסות אחרת לרב הגדול.
הקריאה הראשונה היא צעקתו הכפולה "אָבִי אָבִי".
כאן מובע היחס האישי,
האינטימי,
שחש אלישע כלפי אליהו,
כיחס הבן לאביו.

3
. "… רֶכֶב
יִשְׁרָאֵל וּפָרָשָׂיו"

בחלקה השני של קריאת הצער שלו,
מכנה אלישע את אליהו "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו",
ובכך הוא מביע את ערכו של אליהו לעם ישראל כולו.

מה משמעו של כינוי זה?

בתרגום יונתן ניתן תרגום–פירוש זה:

דטב להון לישראל בצלותיה מרתיכין ופרשין (- שטוב להם לישראל בתפילתו מרכב ופרשים).

רש"י ורד"ק הביאו את דברי התרגום הארמי כלשונו,
ואילו מפרשים אחרים ניסחו את הדברים בלשונם,
בדרך רחוקה או קרובה לדברי התרגום.

בעל המצודות מציין את הדמיון בין רכב ופרשים לבין הנביא:

שהיה לישראל לעזור מול האויב כמו רכב ופרשים, כתרגום יונתן.

רלב"ג מזהה את הרכב והפרשים עם אליהו:

וקראו "רֶכֶב יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו",
כאילו יאמר שהוא התֹקֶף והחֹזֶק של ישראל במלחמה, ולזה הוא
הרכב
והפרשים אשר בהם יגברו במלחמה.

ואילו ר"י אברבנאל רואה יתרון לנביא ולקיומו בקרב ישראל,
על פני הרכב והפרשים הארציים,
ופירושו הוא הקרוב ביותר לתרגום:

ואמר
"רֶכֶב
יִשְׂרָאֵל וּפָרָשָׁיו"
להגיד
שהוא היה העומד על בני עמו ומצילם מהאויבים
יותר מהרכב ומהפרשים.

לסיכום:

מפס'
יא–
יז שבפרקנו ומפס'
יד–יח שבפרק ו'
ניתן ללמוד:

1.
"סוסים
ורכב
אש"–
הם
דימוי
נבואי
לַכוח
האלוהי
הנסתר
המגן
על
ישראל
(ובפרק
ו'
– על
אלישע
ונערו),
שהוא
עדיף
על
פני
הכוח
הממשי
של
"סוס
ורכב".

2.
שאלישע
בא
לחשוף
בדבריו
את
האמת
הנסתרת
מן
העין: אליהו
זה,
המוכיח
את
דורו
והמביא
עליו
לעתים
סבל,
הוא
הוא
המזכה
את
דורו
גם
בניצחונות
והצלחות.
בעצם נוכחותו בדורו מהווה אליהו מקור לעָצמה רוחנית פנימית של ישראל,
וזו עדיפה על פני כל עָצמה צבאית ריאלית.

אלישע עצמו,
מתחילת דרכו כנביא,
כשהוא עדיין בלתי מוכר כל צרכו (ג',
יא),
ועד ליומו האחרון,
בהיותו חולה את חוליו אשר ימות בו,
עוסק בגלוי ובמרץ רב בישועתם של ישראל ובקידום ניצחונם על אויביהם,
ולכך מוקדשות רבות מפעולותיו.
לפיכך,
כאשר מגיע יום מותו,
מבכה אותו יואש מלך ישראל באותן מילים שצעק אלישע בהיפרדו מאליהו רבו:

י"ג,
יד וֶאֱלִישָׁע חָלָה אֶת חָלְיוֹ אֲשֶׁר יָמוּת בּוֹ,

וַיֵּרֶד אֵלָיו יוֹאָשׁ מֶלֶךְ יִשְֹרָאֵל וַיֵּבְךְּ עַל פָּנָיו

וַיֹּאמַר:
אָבִי
אָבִי
רֶכֶב
יִשְֹרָאֵל
וּפָרָשָׂיו.

מטבע שטבע אלישע התלמיד בבואו לתאר את הפן הנסתר מעיני הבריות של רבו אליהו,
חוזר אליו עצמו ביום פטירתו,
כהכרה גלויה בו,
מפי נציג האומה כולה,
מפי מלך ישראל.

שאלות

1. א.
   היכן מוזכרים סוסים ורכב אש?
   ב.
   מה בא דימוי זה לבטא?
   ג.
   "רכב ישראל ופרשיו"-מה מגלה אלישע על אליהו בכינוי זה?

2. א.
   צייני שני מקומות בפרקי אלישע בהם מוזכר הביטוי:
   "אבי אבי רכב ישראל ופרשיו".
   

ב.
פרטי את הארוע המוזכר בהקשר ואל מי פונים בכל פעם.
(העזרי בטבלה)

ג.
מה זה מלמד אותנו על אלישע?