נושא הדף: ספר
שמות, פרק א
מחבר: אראל
בלום
כתות יעד: ז–ט
בס"ד
. ספר שמות
פרק א'
תחילת
הגלות.
-
*שאלה:
כיצד
הפכו ישראל מעם מכובד כשיוסף בראשם–
לעם
משועבד ונרדף?
הדור
הראשון.
(א)
"את
יעקב"
(רש"ר)
למרות
שעמדו כל אחד בראש ביתו,
כולם
דבקו ביעקב בכל ליבם .
בדבקות
הבנים באבות תמון רז גזעו של ישראל לנצח.
(ה')
"נפש"-
אחת
. בניגוד
לעשיו שכתוב בו נפשות (ויקרא
רבה וברש"ר)
כיוון
שבכל בית יעקב יש רוח אחת–
ומכאן
האחדות (רש"ר)
ומכאן
כבר סוד ההישרדות של עם ישראל.
"ויוסף
היה במצרים"-
רש"י
: "ועומד
בצדקותו"
(נשאר
"יוסף").
אבל
אז החלו הצרות:
(ו'-ח')
( על
פי ה"אור
החיים"
)
א. יוסף
הצדיק מת.
ב.
האחים
מתו.
ג.
הדור
כולו מת–
70 הנפש
שהיו חשובים בעיני מצרים או שהיו חכמים
ולא יכלו להתחכם נגדם.
ואז
החלו המצרים להשתעבד בהם.
ומצד
שני:
ד.
בני
ישראל התרבו–
וזה
גרם לקנאה.
ה.
ויקם
מלך חדש…
וכל
הגורמים האלו גרמו לשעבוד.
(ז')
וכיצד
התרבו:
רש"י:
פרו
שלא הפילו נשותיהם ולא מתו כשם קטנים1.
וישרצו–
6 בכרס
אחת– נס
ניסתר.
(ט')
פרעה
מודאג כיוון שהם עם
הם לא מתערבים עם האומות ולכן הם "עצום"-
חזק
. האחדות
גורמת שכל אחד מוסר נפשו על חברו ולכן הם
חזקים (רש"ר).
(י')
"ועלה מן הארץ"-
מה
הבעיה? רש"י
: "על
כרחינו"-
ישראל
גורמים לברכה.
ועפ"י
רבותינו:
כאדם
התולה קללתו בחברו.
-
*אבל
לצורך ביצוע המזימה של פרעה הוא נזקק
ל"הבה
נתחכמה"-
מדוע?
(רמב"ן
ד"ה
"הבה
נתחכמה")
כיוון
שפרעה מפחד מעמו:
שלא
ירשו לעשות דבר פשע כזה.
וגם
פחד שעם
ישראל
יתקומם ויעשה מיד מלחמה!
סיכום
על הלוח!
(י"א)
שלבי
המזימה:
שלב א'
.
סבל
= מיסים–
"חוקיים".
אבל
מה המטרה באמת–
"ענותו"!
(רש"ר)
(י"ב)
ישראל
בכ"ז
התרבו וזה גרם למצרים לקוץ בישראל (להגעל
מהם) כיוון
שישראל היו בכל מקום כדברי הילקוט שמעוני
"ותמלא
הארץ…"
שנתמלאו
בתי טרטיאות ובתי קרקסאות מהם"
(נ.ב.
זה
גם מסביר מדוע הקב"ה
הרשה למצרים לפגוע בישראל)
שלב ב'
.
-
(י"ג)
"עבודת
פרך"
מה
הייתה העבודה שקבלו עם ישראל ?
פירש
רש"י:
עבודה
קשה המפרכת את הגוף.
ורש"ר
פירש: "פרך" לשון
"פרכת"
(במשכן)
ז"א
שהם קבעו שישראל גזע נפרד שאינו שייך לגזע
האנושי ומכאן יחס הקשיחות.
שלב ג'
.
-
(ט"ו–
ט"ז)
ומדוע
לא גזר פרעה על כולם?
רש"י:
כי
ידע באצטגנינים שבן יגאל אותם.
-
אך
קשה?
הרי
אם רוצה שלא יתרבו היה צריך לגזור על
הבנות שהרי הן גורמות לריבוי?
ומדוע
ציוה דווקא להחיות
את הבנות?
(רש"ר)
אלא
פרעה ציווה שימיתו אותם ליפני שיגמרו
לצאת והאמא
תחשוב שהתינוק מת בלידה ולכן חשוב להחיות
את הבנות–
כדי
שלא יחשדו.
-
ומדוע
יחיה רק את הבנות?
כיוון
שבת רוצה להתחתן,
אז
תתחתן עם המצרים כי לא יהיו ישראלים,
ואז
יהפכו כולם למצרים ולא יעלו מן הארץ.
ואמרו
חז"ל
שישראל נגאלו כיוון ששמרו על 4
דברים
וא' מהם–
שנשמרו
מעריות.
(רש"ר)
(י"ט)
חיות–
בקיאות
כמיילדות (רש"י)
מכאן
שחשוב לענות
ולתרץ את מעשיך וכך לפעמים ניצלים.
(כ')
(רש"ר)
הטובה
הייתה שהילדים לא מתו ולא היה בהם פגע
והמיילדות
לא נחשדו.
(כ"א)
"ויעש
להם בתים".
נתווספו
לעם בתי אב נוספים ולכן חמת פרעה גדלה
(רש"ר)
רש"י:
בתי
לוויה ובתי כהונה (כמו
"בית
המלך"
("ובית
ה'))
שלב ד'
.
(כ"ב)
כיוון
שלא הצליח בסתר ציווה בגלוי לכולם "לכל עמו"
להרוג
ולכן גם ציווה להרוג את זכרי ישראל כי שוב
אין טעם להחיות את הבנות רק כדי שיחשבו
שבטעות מתו הבנים (אוה"ח)
(רש"ר-)
ועכשיו
שציווה לכל העם בודאי ימצאו ביניהם נבלים
שיסכימו להרוג.
סיכום
-
דור
הצדיקים והחכמים מתו ולכן התאפשרה השעבוד. -
פרעה
נוקט בשלבים :
בהתחלה
גוזר פרעה על הריגת הזכרים בסוד כיוון
שחושש מעמו ומעם ישראל. -
המיילדות
לא משתפות פעולה ולכן פרעה קורא בגלוי
להרוג בישראל. -
בגלל
גבורת המיילדות
עם ישראל מתרבה וכמובן בגלל עזרת ה'.
בס"ד.
הטעם לגלות .
פרק
א' .
א. מדרש
רבה שמות פרשה א
"ויקם
מלך חדש" רבנן פתחין
פתחא להאי קרא (הושע
ה, ז)
בה'
בגדו
כי בנים זרים ילדו עתה יאכלם חודש את
חלקיהם
ללמדך כשמת יוסף הפרו ברית מילה אמרו נהיה
כמצרים מכאן אתה למד שמשה
מלן ביציאתן ממצרים וכיון שעשו כן הפך
הקדוש ברוך הוא האהבה שהיו המצריים
אוהבין אותן לשנאה שנאמר (תהלים
קה, כה)
הפך
לבם לשנוא עמו להתנכל בעבדיו
לקים מה שנאמר (הושע
ה, ז)
עתה
יאכלם חדש את חלקיהם מלך חדש שעמד וחדש
עליהם גזרותיו .
ב
.
ילקוט
שמעוני שמות פרק א
"ותמלא
הארץ אותם". א"ר
יוחנן מלאו את מצרים.
דבר
אחר שנתמלאו בתי
טרטיאות ובתי
קרקסיאות מהם.
מיד
גזרו עליהם שיפרשו מהן.
1. כתוב שתי סיבות לגלות על פי המדרשים .
ג.
הנצי"ב
מוולוזין ,
בספרו
"העמק
דבר".
"ותמלא
הארץ אותם"
– לא
ארץ גושן לבד שהייתה
מיוחדת
לישראל ,
אלא
אפילו כל ארץ מצרים מלאה את ישראל .
והיה
כל מקום פנוי שמצאו ישראל לקנות ולדור –
נתיישבו שמה ,
והיינו
דכתיב במכת בכורות :"ופסח
ה' על
הפתח" ,
הרי
שהיו הרבה בתי ישראל בקרב בתי מצרים …..
ובא
הכתוב להקדים בזה סיבת שנאת מצרים ,
משום
שביקשו
לצאת מרצון יעקב אבינו שיישבו דווקא בארץ
גושן כדי שיהיו בדד ונבדל ממצרים ,
אבל
הם לא רצו כן .
ובשמות
רבה נאמר עוד שפסקו למול מזה הטעם שאמרו
: "נהיה
כמצרים"
דאחר
שקבעו דירתם ביניהם מצאו טוב להם להשתוות
למצרים ולא יהיו ניכרים שהמה יהודים …
אשר
היא הסיבה שבכל דור עומדים עלינו לכלותנו
בשביל שאין אנו רוצים להיות נבדלים מן
האומות .
2. מה הסיבה לגלות על פי ה"העמק דבר"
?
ד.
מדרש
רבה שמות פרשה א
"ואלה
שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש
וביתו באו" הדא
הוא דכתיב (משלי
יג, כד)
חושך
שבטו שונא בנו ואוהבו שחרו מוסר בנוהג
שבעולם אדם שאומר לו חברו פלוני הכה לבנך
יורד עמו עד לחייו ומה תלמוד לומר חושך
שבטו שונא בנו ללמדך שכל
המונע בנו מן המרדות סוף בא לתרבות רעה
ושונאהו …כיוצא
בו דוד שלא יסר לאבשלום בנו ולא רדהו יצא
לתרבות רעה ובקש להרוג
את אביו ושכב עם פילגשיו וגרם לו לילך יחף
והוא בוכה ונפלו מישראל כמה אלפים
וכמה רבבות וגרם לו דברים קשים הרבה שאין
להם סוף ….ואוהבו
שחרו מוסר זה הקדוש ברוך הוא על שאהב את
ישראל דכתיב (מלאכי
א, ב)
אהבתי
אתכם אמר ה'
שהוא
מרבה אותן ביסורין אתה מוצא
שלוש מתנות טובות נתן הקדוש ברוך הוא
לישראל וכולם לא נתנם להם אלא על ידי
יסורין התורה וארץ ישראל וחיי העולם הבא
התורה דכתיב (תהלים
צד, יב)
אשרי
הגבר
אשר תיסרנו יה ומתורתך תלמדנו. ארץ
ישראל
דכתיב (דברים
ח, ה)
וידעת
עם לבבך
וגו'
מה
כתיב אחריו (שם
שם, ז)
כי
ה' אלהיך
מביאך
אל ארץ טובה
וגו'
העולם
הבא דכתיב (משלי
ו, כג)
כי
נר מצוה ותורה אור וגו'
וכל
המיסר את בנו מוסיף הבן אהבה על אביו והוא
מכבדו…. שנאמר
(שם
כט, יז)
יסר
בנך וינחך וגו'
ואומר
(שם
יט, יח)
יסר
בנך כי יש תקוה
ומוסיף עליו אהבה שנאמר ואוהבו שחרו מוסר
לפי ששחרו מוסר לכך אוהבו.
3.
מה הסיבה לגלות על פי שמות רבה א'
א'
?
ה.
שמות פרק כב פסוק כ'
: וְגֵר
לֹא–תוֹנֶה
וְלֹא תִלְחָצֶנּוּ כִּי–גֵרִים
הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
שמות פרק כג פסוק ט'
: וְגֵר לֹא
תִלְחָץ וְאַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת–נֶפֶשׁ
הַגֵּר כִּי–גֵרִים
הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:
דברים פרק טז'
פסוק י'
: וְעָשִׂיתָ
חַג שָׁבֻעוֹת לַיהוָֹה אֱלֹהֶיךָ מִסַּת
נִדְבַת יָדְךָ אֲשֶׁר תִּתֵּן כַּאֲשֶׁר
יְבָרֶכְךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ:
יא
וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ
אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ וְעַבְדְּךָ
וַאֲמָתֶךָ וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ
וְהַגֵּר וְהַיָּתוֹם וְהָאַלְמָנָה
אֲשֶׁר בְּקִרְבֶּךָ בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר
יִבְחַר יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ לְשַׁכֵּן
שְׁמוֹ שָׁם:
יב
וְזָכַרְתָּ כִּי–עֶבֶד
הָיִיתָ בְּמִצְרָיִם וְשָׁמַרְתָּ
וְעָשִׂיתָ אֶת–הַחֻקִּים
הָאֵלֶּה:
ובדיני הענקה בצאת העבד העברי לחפשי :
דברים פרק טו'
פסוק יב'
: כִּי–יִמָּכֵר
לְךָ אָחִיךָ הָעִבְרִי אוֹ הָעִבְרִיָּה
וַעֲבָדְךָ שֵׁשׁ שָׁנִים וּבַשָּׁנָה
הַשְּׁבִיעִת תְּשַׁלְּחֶנּוּ חָפְשִׁי
מֵעִמָּךְ:
יג
וְכִי–תְשַׁלְּחֶנּוּ
חָפְשִׁי מֵעִמָּךְ לֹא תְשַׁלְּחֶנּוּ
רֵיקָם: יד הַעֲנֵיק
תַּעֲנִיק לוֹ מִצּאנְךָ וּמִגָּרְנְךָ
וּמִיִּקְבֶךָ אֲשֶׁר בֵּרַכְךָ יְהוָֹה
אֱלֹהֶיךָ תִּתֶּן–לוֹ:
טו
וְזָכַרְתָּ כִּי עֶבֶד הָיִיתָ בְּאֶרֶץ
מִצְרַיִם וַיִּפְדְּךָ יְהוָֹה אֱלֹהֶיךָ
עַל–כֵּן
אָנכִי מְצַוְּךָ אֶת–הַדָּבָר
הַזֶּה הַיּוֹם:
ובדיני חובת גאולת עבד עברי נאמר :
ויקרא פרק כה'
פסוק מז'
: וְכִי
תַשִּׂיג יַד גֵּר וְתוֹשָׁב
עִמָּךְ וּמָךְ אָחִיךָ עִמּוֹ וְנִמְכַּר
לְגֵר תּוֹשָׁב עִמָּךְ אוֹ לְעֵקֶר
מִשְׁפַּחַת גֵּר:
מח
אַחֲרֵי נִמְכַּר
גְּאֻלָּה תִּהְיֶה–לּוֹ
אֶחָד מֵאֶחָיו יִגְאָלֶנּוּ:
…נד
וְאִם–לֹא
יִגָּאֵל בְּאֵלֶּה וְיָצָא בִּשְׁנַת
הַיּבֵל הוּא וּבָנָיו עִמּוֹ:
נה כִּי–לִי בְנֵי–
יִשְׂרָאֵל
עֲבָדִים עֲבָדַי הֵם אֲשֶׁר–הוֹצֵאתִי
אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָֹה
אֱלֹהֵיכֶם:
4. על פי הפסוקים בתורה : מה עלינו ללמוד מכך שהיינו עבדים במצרים ?
הבה נתחכמה לו .
רמב"ן
שמות פרק א'
פסוק
י .
הבה
נתחכמה לו.
לא
ראה פרעה וחכמי יועציו להכותם בחרב,
כי
תהיה בגידה גדולה להכות חנם העם אשר באו
בארץ במצות המלך הראשון.
וגם
עם הארץ לא יתנו רשות למלך לעשות חמס כזה,
כי
עמהם הוא מתייעץ,
ואף
כי בני ישראל עם רב ועצום ויעשו עמהם מלחמה
גדולה. אבל
אמר שיעשו דרך חכמה שלא ירגישו ישראל כי
באיבה יעשו בהם,
ולכך
הטיל בהם מס,
כי
דרך הגרים בארץ להעלות מס למלך כמו שבא
בשלמה (מלכים
– א
ט' כ"א):
ואחרי
כן צוה בסתר למילדות להרוג הזכרים על
האבנים,
ואפילו
היולדות עצמן לא ידעו בהם.
ואחרי
כן צוה לכל עמו כל הבן הילוד היאורה
תשליכוהו אתם.
והענין
שלא רצה לצוות לשרי הטבחים אשר לו להרגם
בחרב המלך או שישליכו הם אותם ליאור,
אבל
אמר לעם כאשר ימצא כל אחד ילד יהודי ישליך
אותו ביאור,
ואם
יצעק אבי הילד אל המלך או אל שר העיר יאמרו
שיביא עדים ויעשה בו נקמה.
וכאשר
הותרה רצועת המלך היו המצרים מחפשים הבתים
ונכנסים שם בלילות ומתנכרין ומוציאים
הילדים משם,
כי
על כן נאמר ולא יכלה עוד הצפינו (להלן
ב ג):
ונראה
שעמד זה (
המצב
הזה והרשות הבלתי רשמית להריגה)
ימים
מעטים, כי
בלדת אהרן לא היתה הגזרה,
וכשנולד
משה נראה שנתבטלה,
אולי
בת פרעה בחמלה עליו אמרה לאביה שלא יעשה
כן, או
כאשר נשמע כי מאת המלך נהיה הדבר ביטל
אותו, או
שהיה על פי האצטגנינות כדברי רבותינו
(שמו"ר
א כט), כי
הכל התחכמות עליהם שלא יודע החמס.
וזה
טעם מאמר האומרים למשה רבינו :
"אשר
הבאשתם את ריחנו לתת חרב בידם
להרגנו"
(להלן
ה כא), כי
עתה יוסיפו בשנאתם אותנו,
וימצאו
טענה כי אנחנו מורדים במלכות ויהרגו אותנו
בחרב לעיני הכל,
לא
יצטרכו עוד לעשות במרמה:
שאלות בעיון .
עין ברמב"ן:
-
מדוע היה פרעה חייב להתחכם כדי לפגוע בישראל , ולא נתן פקודה מפורשת לצבאו ליפגוע ולהרוג את ישראל ? [3 סיבות ]
-
מה הם 4 השלבים בהם ניסה פרעה להרוג בישראל על פי הרמב"ן ?
-
כתוב שני סיבות לכך שפרעה הפסיק את תהליך השמדת ישראל .
-
מדוע אחרי שמבקשים משה ואהרון להוציא את ישראל ממצרים מתלוננים ישראל שמשה ואהרון נותנים חרב ביד פרעה להרוג אותם – וכי עד עכשיו פרעה לא הרג בהם ?
1
הסבר זה הוא על פי גרסת רש"י
ב"תורת חיים" אבל
בחלק מהכתבי יד אין גרסה זו .