נושא:
שמות,
פרק ה:
תחילת
המאבק
מחבר:
אראל
בלום
כיתה:
ט (מעודכן
לתשע"ה)
בס"ד.
תחילת
המאבק
. פרק
ה'.
-
מה
שצבוע בכחול יש לכתוב על הלוח ולבקש
מהתלמידים שיעתיקו למחברת .
-
מדוע
התעקש פרעה כל כך שלא לשחרר את ישראל ?
נשים לב
בפסוקים מדוע פרעה מסרב לשלח את ישראל :
דרישת
משה ואהרון :
א וְאַחַר בָּאוּ משֶׁה וְאַהֲרן וַיּאמְרוּ אֶל–פַּרְעה כּה–אָמַר ה'
אֱלֹקי יִשְׂרָאֵל שַׁלַּח אֶת–עַמִּי וְיָחֹגּוּ לִי בַּמִּדְבָּר:
תשובת
פרעה : ב וַיּאמֶר פַּרְעה מִי ה'
אֲשֶׁר אֶשְׁמַע בְּקלוֹ לְשַׁלַּח אֶת–יִשְׂרָאֵל לֹא
יָדַעְתִּי
אֶת–ה'
וְגַם אֶת–יִשְׂרָאֵל לֹא אֲשַׁלֵּחַ:
-
בפסוקים
ניכר שפרעה מדגיש שהוא לא משלח את ישראל
בגלל שהוא לא יודע
מי הוא ה'
ורק
בתור סיבה נוספת הוא אומר שלא ישלח את
ישראל .
ואז
משה ואהרון מסבירים לפרעה מי הוא ה'
: ג וַיּאמְרוּ אֱלֹקי
הָעִבְרִים נִקְרָא עָלֵינוּ נֵלֲכָה–נָּא דֶּרֶךְ שְׁלשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְנִזְבְּחָה לה'
אֱלֹקינוּ פֶּן–יִפְגָּעֵנוּ בַּדֶּבֶר אוֹ בֶחָרֶב:
פרעה
לא מגיב עניינית ומתעלם מה'
ומההסבר
מי הוא ה'
: ד וַיּאמֶר אֲלֵהֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָמָּה משֶׁה וְאַהֲרן תַּפְרִיעוּ אֶת–הָעָם מִמַּעֲשָׂיו לְכוּ לְסִבְלֹתֵיכֶם:
-
עכשיו
יותר ברורה התשובה לשאלה :
מדוע
התעקש פרעה כל כך שלא לשחרר את ישראל ?
-
נעיין
במדרש בדף המקורות [מקור
א' ] . -
סיכום
על הלוח : כשמשה
ואהרון דרשו מפרעה לשחרר את ישראל הוא
סרב כיוון שמשמעות הדבר היא שהוא איננו
מלך המלכים ושולט על הכל אלא ה'
הוא
המלך והוא המצווה עליו מה לעשות .
פרעה
בעל הגאווה לא הסכים לקבל את מלכות ה'
ולכן
סירב לשלח את ישראל .
שאלות
בקיאות .
למה
הרעתה
לעם
הזה
,
למה
זה
שלחתני?
פסוק
ד' –
כג'
.
נמשיך
ללמוד את פשט הפסוקים מפסוק ד' –
כא'
.
-
נקרא
את פסוקים כא' – כב'
. נשאל
: וכי
הקב"ה
לא אמר למשה שפרעה לא ישחרר את ישראל ?
[פרק
ג' פסוק
יט' : וַאֲנִי יָדַעְתִּי כִּי לֹא–יִתֵּן אֶתְכֶם מֶלֶךְ מִצְרַיִם לַהֲלֹךְ וְלֹא בְּיָד חֲזָקָה:]
-
נשאל
: מה
קשה על דברי משה שאמר "למה
הרעתה לעם הזה ,
למה
זה שלחתני ?
"
נעיין
בדף המקורות [מקור
ב']
, נלמד
את שאלת רא"ע
. הנה
שאלה
כיוון
שהשם
הודיע
למשה
ואמר
לו
:
[פרק
ג'
, יט'
]1
ואני
ידעתי
כי
לא
יתן
אתכם
מלך
מצרים
להלוך
.
עד
שיעשה
כל
האותות
אשר
צוהו
אם
כן
למה
יתרעם
משה
לומר
למה
זה
שלחתני
?
והצל
לא
הצלת
?
תשובת
רא"ע
:
משה
ציפה שמיד כשיבוא לפרעה תתחיל ההקלה
מהשיעבוד של מצרים והיני הוא רואה שלא רק
שהייתה הקלה אחרי בואו לפרעה אלא הייתה
הכבדה בשיעבוד !
-
אבל
הרמב"ן
מקשה על רא"ע
: נדייק
בפסוק שכתוב "והצל
לא הצלת"
–
מה
משמעות הדבר ?
נעיין
בשאלת הרמב"ן
על רא"ע
[מקור
ג'] .
שואל
הרמב"ן
על
רע"א
:
והרי
משה
אומר
"
והצל
לא
הצלת",
ואין
"ההצלה"
רק
יציאתם
מוחלטת
מן
הגלות!
-
מה
לדעתכם יענה רא"ע
לרמב"ן
?
רא"ע
יענה ש"הצל"
הכוונה
להתקדמות מסויימת בגאולה – וזו לא הייתה
.
-
נעיין
בתשובת הרמב"ן
על שאלתו על הרא"ע
[מקור
ג'] .
הרמב"ן
: משה
ציפה שאמנם יתכן החמרה בשיעבוד אבל מיד
הקב"ה
יכה בפרעה ובמצרים מכה אחרי מכה עד שבזמן
קצר פרעה ישלח את ישראל .
ולא
ידע משה שהגאלה תבוא כמעה כמעה 2
.
-
איך
יתכן שמשה מדבר בתקיפות כזו כלפי ה'
? האם
טעה משה בדבריו הקשים לה'
?
נעיין
ברש"י
שמות פרק ו'
פסוק
א' [מקור
ד'] : עתה
תראה וגו',
(סנהדרין
קיא')
הרהרת
על מדותי לא כאברהם שאמרתי לו (בראשית
כא) כי
ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ
אמרתי לו העלהו לעולה ולא הרהר אחר מדותי
לפיכך עתה תראה,
העשוי
לפרעה תראה ולא העשוי למלכי ז'
אומות
כשאביאם לארץ:
לפי
רש"י
טעה משה שהרהר אחרי מידותיו של ה'
וטעות
זאת גרמה בין השאר לכך שמשה לא נכנס לארץ
ישראל.
-
דברי
חז"ל
אלו לא מוזכרים במפורש בתורה כגורם שמשה
לא יכנס לארץ ,
כנראה
שדברי משה אלו אינם חטא חמור כמו מי מריבה
שם מוזכר במפורש :
במדבר
פרק כ' פסוק
י' : וַיַּקְהִלוּ משֶׁה וְאַהֲרן אֶת–הַקָּהָל אֶל–פְּנֵי הַסָּלַע וַיּאמֶר לָהֶם שִׁמְעוּ–נָא הַמּרִים הֲמִן–הַסֶּלַע הַזֶּה נוֹצִיא לָכֶם מָיִם:
יא וַיָּרֶם משֶׁה אֶת–יָדוֹ וַיַּךְ אֶת–הַסֶּלַע בְּמַטֵּהוּ פַּעֲמָיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים וַתֵּשְׁתְּ הָעֵדָה וּבְעִירָם:
יב וַיּאמֶר ה'
אֶל–משֶׁה וְאֶל–אַהֲרן יַעַן לֹא–הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת–הַקָּהָל הַזֶּה אֶל–הָאָרֶץ אֲשֶׁר–נָתַתִּי לָהֶם:
ואילו
כאן לא מוזכר שה'
מוכיח
במפורש את משה !
כנראה
שהטעות כאן היא קטנה מאוד ,
ולכן
נראה שאם למשה רק הייתה הטעות הזאת של כאן
היה משה יכול להתפלל ולחזור בתשובה ולהכנס
לארץ.
-
אם כך
חוזרת השאלה :
איך
יתכן שמשה מדבר בתקיפות כזו כלפי ה'
? האם
טעה משה בדבריו הקשים לה'
?
-
נעיין
במדרש בדף מקורות [מקור
ה'] 3
.
מדרש
רבה
שמות
פרשה
ו .
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'
וארא אל אברהם אל יצחק הדא הוא דכתיב (קהלת ב,
יב)
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו הפסוק הזה נאמר על שלמה ועל משה כיצד נאמר על משה לפי שכבר הודיע הקדוש ברוך הוא למשה שלא יניח אותם פרעה לילך שנאמר (שמות ג,
יט)
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ואני אחזק את לבו ומשה לא שמר את הדבר הזה אלא בא להתחכם [ניסה להבין]
על גזירתו של הקדוש ברוך הוא והתחיל אומר ה'
למה הרעות לעם הזה התחיל לדון לפניו (כמו שכתוב למעלה)
ועל זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה של הוללות וסכלות היו כי מה האדם שיבא אחרי המלך וכי מה היה לו להרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו [
שכבר אמר לו הקב"ה למשה שיהיה טוב ותבוא הגאולה והקב"ה מקשה את לב פרעה כדי שיקבל את עונשו]
מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב וידבר אלהים אל משה ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן חזר ונהג עמו במדת רחמים הדא הוא דכתיב ויאמר אליו אני ה':
-
נסכם
על פי דברי המדרש :
כוונת
משה הייתה להביא את הגאולה בגלל אהבת
ישראל הגדולה שהייתה לו ולכן הקב"ה
נהג עמו במדת הרחמים .
-
לענות
את השאלות בעיון ובבקיאות .
בס"ד.
תחילת
המאבק
בפרעה.
פרק
ה'.
פסוקים
א'
– ג'
.
א'
. מדרש
תנחומא
וארא
סימן
ה'.
אמר רבי חייא בר אבא,
יום פרוזבטיא [קבלת פני צירי המלכים בבית המלכות ]
של פרעה היה,
והיו כל המלכים באין ומעטרין אותו,
שיהיה קוזמוקרטור [מלך המלכים ]
על כל המלכים.
משעטרו אותו,
היו משה ואהרן עומדים על פתח פלטרין של פרעה.
נכנסו משרתיו אליו ואמרו לו,
שני זקנים עומדין בפתח.
אמר
להן,
יש
בידם
עטרות.
אמרו
לו,
לאו. אמר להם,
באחרונה יכנסו.
נמצאו עומדין לפני פרעה.
אמר להם,
מה אתם מבקשין.
אמרו לו,
אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדוני.
אמר להם,
מי ה'
אשר אשמע בקולו,
ולא היה יודע לשלוח לי עטרה,
אלא בדברים אתם באים,
לא ידעתי את ה'
וגו'.
אמר רבי לוי,
באותה שעה הוציא דפתרא של אלוהות,
התחיל קורא,
אלהי אדום,
אלהי מואב,
אלהי צידון,
וכן כלם.
אמר להם,
הרי קראתי כל כתבי ואין שם שמו של אלהיכם.
אמר רבי לוי,
משל למה הדבר דומה,
לכהן שהיה לו עבד שוטה.
יצא הכהן חוץ למדינה,
הלך העבד לבקש את רבו בבית הקברות.
התחיל צווח לבני אדם שעומדין שם,
לא ראיתם בכאן רבי.
אמרו לו,
רבך לא כהן הוא,
אמר להם,
הן.
אמרו לו,
שוטה,
ומי ראה כהן בבית הקברות.
כך אמרו לו משה ואהרן לפרעה,
שוטה.
אלוהות אלו שאתה אומר,
מתים הן,
אבל ה'
אלהים אמת,
הוא אלהים חיים ומלך עולם.
אמר להם פרעה,
בחור הוא,
זקן הוא,
כמה שנותיו,
כמה עיירות לכד,
כמה מדינות כבש,
כמה שנים יש לו מיום שעלה למלכות.
אמרו לו,
אלהינו כחו וגבורתו מלא עולם,
הוא היה עד שלא נברא העולם,
והוא יהיה בסוף כל העולמים,
והוא יצרך ונתן בך רוח חיים.
אמר להן,
ומה מעשיו.
אמרו לו,
נוטה שמים וארץ,
וקולו חוצב להבות אש,
מפרק הרים ומשבר סלעים,
קשתו אש,
חציו שלהבות,
רומחו לפיד,
מגנו עננים,
חרבו ברק,
יוצר הרים וגבעות,
מכסה שמים בעבים,
מוריד גשמים וטללים,
מפריח דשאים ומדשן פירות,
ועונה חיות,
צר את העובר במעי אמו ומוציאו לאויר העולם,
מהעדה
[
מסיר
]
מלכין
ומהקם
[
ומקים
]
מלכין
! אמר להם,
מתחלה שקר אתם מדברין,
שאני
הוא
אדון
העולם,
ואני בראתי עצמי ואת נילוס,
שנאמר,
לי יאורי ואני עשיתני (יחזקאל כט ג)
1. מדוע התעקש פרעה כל כך שלא לשלח את ישראל ?
________________________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ב.
רבנו
אבן עזרא
שמות פרק ה'
פסוק
כב'
: וישב
משה. הנה
שאלה אחר שהשם הודיע למשה ואמר לו.
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך.
עד שיעשה כל האותות אשר צוהו אם כן למה יתרעם משה לומר למה זה שלחתני והצל לא הצלת?
התשובה : חשב משה כי מעת דברו אל פרעה יקל מעליהם עולם.
והנה הוא הכביד העבודה עליהם.
וטעם למה הרעתה. הפך מה שאמרת ראה ראיתי את עני עמי.
וארד להצילו מיד מצרים.
ולמה
זה שלחתני. להרע לישראל והנה לא מצאתי תשובה להשיב לשוטרים:
[ ונראה שהשליחות נכשלה !
]
2. מה שאל רבנו אבן עזרא על משה ?
___________________________________________________________
_____________________________________________________________________________________
3. כיצד עונה רבנו אבו עזרא על שאלה זו ?
_________________________________________________________
______________________________________________________________________________________
ג.
הרמב"ן
שמות פרק ה' על
דברי
רבינו
אבן
עזרא:
ואיננו נכון בעיני,
בעבור שאמר והצל לא הצלת,
ואין ההצלה רק יציאתם מן הגלות:
ולפי
דעתי שחשב משה רבינו כי יאמר ה'
שלא ישמע אליהם פרעה להוציאם מיד במצותו,
ולא באות ומופת,
עד שיעשה בו נפלאותיו הרבות,
אבל חשב כי יביאם עליו תכופות זו אחר זו בימים מעטים.
וכשאמר לא ידעתי את ה'
יצוה לעשות מיד לפניו אות התנין,
והוא לא ישמע,
ויכה אותו בו ביום בדם ואח"כ בכל המכות.
וכשראה שעמדו שלשה ימים והוא יריע להם בכל יום,
וה'
לא כהה בו,
ולא נתגלה למשה להודיעו מה יעשה,
אז חשב משה כי ארוכה היא:
ויתכן שהיו בזה המעשה שספר הכתוב ימים רבים,
כי כאשר הוכו שוטרי בני ישראל עמדו ימים עד שדברו עם פרעה עצמו,
ואמרו לו למה תעשה כה לעבדיך ?
(פסוק טו)
כי אין ברשות כל אדם לבא בהיכל מלך פנימה ולדבר אליו פנים בפנים,
אף כי שוטרי העם הנבאשים בעיניו,
והנה סבלו עמלם ולחצם ימים רבים והיו באים עד לפני שער המלך עד שנשמעה צעקתם לפני המלך וצוה שיבאו לפניו וידברו עמו.
וכן אפשר ששב משה אל ה'
ואמר למה
הרעותה אחרי ימים מעת שפגעו בו השוטרים:
4. מה מקשה הרמב"ן על דברי רבנו עבן עזרא ?
______________________________________________________
______________________________________________________________________________________
5. כיצד עונה הרמב"ן על שאלת רבנו אבן עזרא ?
_________________________________________________
____________________________________________________________________________________
ד.
רש"י פרק ו'
פסוק א'
:
עתה תראה וגו',
(סנהדרין קיא)
הרהרת על מדותי לא כאברהם שאמרתי לו (בראשית כא)
כי ביצחק יקרא לך זרע ואח"כ אמרתי לו העלהו לעולה ולא הרהר אחר מדותי לפיכך עתה תראה,
העשוי לפרעה תראה ולא העשוי למלכי ז'
אומות כשאביאם לארץ:
6. על פי רש"י [וחז"ל]
: מה אמר הקב"ה למשה בעקבות תלונותיו שאמר למה הרעתה לעם הזה , למה זה שלחתני?
________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
ה. מדרש
רבה
שמות
פרשה
ו .
וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'
וארא אל אברהם אל יצחק הדא הוא דכתיב (קהלת ב,
יב)
ופניתי אני לראות חכמה והוללות וסכלות כי מה האדם שיבא אחרי המלך את אשר כבר עשוהו הפסוק הזה נאמר על שלמה ועל משה כיצד נאמר על משה לפי שכבר הודיע הקדוש ברוך הוא למשה שלא יניח אותם פרעה לילך שנאמר (שמות ג,
יט)
ואני ידעתי כי לא יתן אתכם מלך מצרים להלוך ואני אחזק את לבו ומשה לא שמר את הדבר הזה אלא בא להתחכם על גזירתו של הקדוש ברוך הוא והתחיל אומר ה'
למה הרעות לעם הזה התחיל לדון לפניו (כמו שכתוב למעלה)
ועל זה נאמר שאותה חכמה ודעת של משה של הוללות וסכלות היו כי מה האדם שיבא אחרי המלך וכי מה היה לו להרהר אחר מדותיו של הקדוש ברוך הוא את אשר כבר עשוהו מה שכבר גילה לו שהוא עתיד לחזק את לבו בעבור לעשות לו דין תחת אשר העבידם בעבודה קשה ועל דבר זה בקשה מדת הדין לפגוע במשה הדא הוא דכתיב וידבר אלהים אל משה ולפי שנסתכל הקדוש ברוך הוא שבשביל צער ישראל דבר כן חזר ונהג עמו במדת רחמים הדא הוא דכתיב ויאמר אליו אני ה':
7. על פי המדרש : מדוע דיבר משה בתקיפות,
על הרעה שקוראת לישראל ?
___________________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________
שאלות בבקיאות:
-
מה דרשו משה ואהרון מפרעה בפעם הראשונה ? [א']
-
מה ענה פרעה למשה ואהרון ? [ב']
-
מה דרשו משה ואהרון מפרעה בפעם השניה ? [ג']
-
מה ענה פרעה למשה ואהרון בפעם השניה ? [ד'
– ה'
] -
מה ציווה פרעה את הנוגשים והשוטרים לעשות אחרי שדברו איתו משה ואהרון ? [ו'
– ח'] -
מה יגרום לעם ישראל להפסיק לחשוב ? [פסוק ט']
-
מדוע הוכו שוטרי ישראל ? [י'
– יד'
] -
מה אמרו השוטרים לפרעה ? [טו'
– טז'
] -
מה ענה להם פרעה ?[יז'
– יח'] -
הסבר את פסוק יט'
בעזרת רש"י . -
מה אמרו השוטרים למשה ואהרון כשראו אותם יוצאים מאת פרעה ? [כ'
– כא'
] -
מה
אמר משה לה' אחרי
ששמע את דברי השוטרים ? [כב'
– כג'
]
1
וכן בפרק ד' א'
אמר ה' "… ואני
אחזק את לב פרעה ולא ישלח את העם".
2
סוף הרמב"ן
פסוקים כב'- כג' : וכן
ראיתי עוד במדרש חזית (שה"ש
רבה ב כב) דומה דודי לצבי
(שה"ש ב
ט), מה צבי זה נראה וחוזר
ונראה, כך גואל הראשון
נראה להם, וחזר ונכסה מהן
וחזר ונראה להם. וכמה נכסה
מהם, רבי תנחומא אמר שלשה
חדשים, הדא הוא דכתיב
ויפגעו את משה ואת אהרן. ורבי
יהודה ברבי אומר לקיצין. כלומר,
כי לשון פגיעה לפרקים היא:
והנה היו ימים רבים מעת דבר
לו השם ובואו אל פרעה. ולכן
כששב משה אל ה' אמר למה
הרעותה לעם למהר לשלוח אותי קודם שהגיע
הקץ, כי לא היה ראוי לשלוח
אותי עד שתרצה להצילם, כי
עתה הרעותה להם ולא הצלת אותם ואם ככה את
עושה להם יסופו ברעה אשר תמצאם. ולכן
ענה אותו עתה, בעת הזאת,
בקרוב, תראה
אשר אעשה לפרעה, כי לא
אאריך לו כל כך כאשר חשבת, וקרוב
לבא עתו וימיו לא ימשכו:
3
האור החיים פסוק כג' גם
כתב שמשה התכוון לקנאות לשם ה' . וכך
כתב : פסוק כג' : לדבר
בשמך וגו' והצל וגו',
פירוש מלבד טענות הראשונות
עוד הוא קובל לפני מלך איך יהיה הדבר הזה,
כי מאז דברתי לרשע זה בשמך לא
די שלא עשה אלא הוסיף להרע, ודקדק
לומר מאז פירוש משעה עצמה שהזכיר לו שמו
יתברך נתמלא חמה, כי בזה
יוכר הדבר כי מה שעשה הוא משנאתו את ה',
וממיעוט ערכו בעיניו נתכוון
לזלזל ח"ו, ואין
לך מרים יד במלך ונוגע בכבודו כזה,
ונתכוין משה בזה לומר כי איך
לא נתקנא אל עליון לכבוד שמו להציל לישראל
מידו למנעו מהרע לעמו תיכף ומיד, הגם
שלא יהיו ראויים ישראל לנס מצד עצמן,
יהיו ראויים למען שמו יתברך
אשר חילל רשע בגובה לבו, והוא
אומרו והצל לא הצלת בתמיה האיך לא הצלת
אותם למען מנאץ שמך, וכפל
לומר ב' הצלות לרמוז כי
בלא טעם זה הם עומדים להצלה, ולזה
שלחו: