תורה עם דרך ארץ – דפי עבודה לתלמיד

תורה עם דרך ארץ¹

דפי עבודה לתלמיד²

מאת:
עמירם דומוביץ

מקורות רבים המפוזרים בספרות חז"ל עוסקים בשאלת היחס בין תורה לדרך ארץ (=תורה ועבודה)
. כפתיחה לבירור העניין נלמד את הסוגיה במסכת ברכות.

תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד ב

תנו רבנן: ואספת דגנך, – מה תלמוד לומר – לפי שנאמר: (יהושע א') לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, יכול דברים ככתבן?
תלמוד לומר: ואספת דגנך –
הנהג בהן מנהג דרך ארץ,
דברי רבי ישמעאל;
רבי שמעון בן יוחי אומר:
אפשר אדם חורש בשעת חרישה,
וזורע בשעת זריעה,
וקוצר בשעת קצירה,
ודש בשעת דישה,
וזורה בשעת הרוח,
תורה מה תהא עליה? אלא:
בזמן שישראל עושין רצונו של מקום –
מלאכתן נעשית על ידי אחרים,
שנאמר:
(ישעיהו ס"א)
ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו'.
ובזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום – מלאכתן נעשית על ידי עצמן,
שנאמר:
(דברים י"א)
ואספת דגנך; ולא עוד, אלא שמלאכת אחרים נעשית על ידן, שנאמר:
(דברים כ"ח)
ועבדת את אויבך וגו'. אמר אביי: הרבה עשו כרבי ישמעאל –
ועלתה בידן, כרבי שמעון בן יוחי –
ולא עלתה בידן.
אמר להו רבא לרבנן: במטותא מינייכו, ביומי ניסן וביומי תשרי לא תתחזו קמאי,
כי היכי דלא תטרדו במזונייכו כולא שתא.
אמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן משום רבי יהודה ברבי אלעאי:
בא וראה שלא כדורות הראשונים דורות האחרונים,
דורות הראשונים עשו תורתן קבע ומלאכתן עראי – זו וזו נתקיימה בידן, דורות האחרונים שעשו מלאכתן קבע ותורתן עראי – זו וזו לא נתקיימה בידן.

1. הסוגיה בנויה משני חלקים:
א)
מקור תנאי ב)
מקור אמוראי.

א.
ציין היכן המעבר בין שני החלקים.

ב.
הבא שתי ראיות כי בתחילה מדובר במקור תנאי וראיה אחת כי החלק השני הוא אמוראי.

2. עיין באנציקלופדיות שונות העוסקות בתולדות חייהם של חכמי ישראל וכתוב (כ7-
שורות)
על כל אחד מן החכמים המוזכרים בסוגיה (וכן על רבי יהושע שנלמד עליו בהמשך)
את הפרטים האלה:

א.
האם הוא תנא או אמורא?

ב.
מתי הוא פעל (באיזה דור)?

ג.
סמוך לאיזה אירוע היסטורי חשוב הוא חי?

ד.
היכן הוא פעל (בבבל או בא"י)?

ה.
במה הוא עסק?
האם הוא היה עשיר או עני?
הוסף גם פרטים ביוגרפיים אחרים.

3. העתק את הפסוקים המוזכרים בסוגיה בשלמותם,
וציין ליד כל אחד מהם,
במסגרת איזו פרשה הם נאמרו,
ולמי הדברים מופנים בפסוק.

המקורות התנאיים המוזכרים בסוגייתנו הם מסוגים שונים.
קרא את "נספח א"
המובא בסוף היחידה,
המסביר את ההבדל בין משנה,
מדרש וברייתא.

לימוד הסוגיה

המקור התנאי

4. "יכול דברים ככתבן?"
הסבר בלשונך את הקושיה.
ציין מה הן המילים בפסוק המעוררות קושי.
נסה להציע כמה תירוצים לקושיה זו.

5. כיצד מתרץ רבי ישמעאל את הקושי?
הסבר בתשובתך גם כיצד הוא יפרש את הפסוק "לא ימוש…"
(היעזר ברש"י).

6. איזו הנחיה מעשית,
הנוגעת גם לנו,
אפשר להסיק מדבריו?

7. מהו הטיעון העקרוני בדבריו של רבי שמעון בר יוחאי נגד דבריו של רבי ישמעאל?

8. מהו ההבדל העקרוני בין רבי ישמעאל לרשב"י בהבנת הפסוק "ואספת דגנך"?
מהו המצב האידיאלי לפי רשב"י?

9. עיין שוב בתנ"ך,
והפעם בהקשרו הכללי של הפסוק,
וכתוב איזה פירוש לדעתך נוטה יותר לפשוטו של מקרא.

10. מה יענה ר'
ישמעאל על שאלת רשב"י,
"תורה מה תהא עליה"?

11. "ועמדו זרים ורעו צאנכם"
(ישעיה סא,
ה).
מה מוכיח רשב"י מפסוק זה?

12. לאיזו תקופה מכוונים דברי הנביא בפסוק זה?

13. כתוב,
על סמך תשובתך לשאלה הקודמת,
אם לדעתך רשב"י מציג בתפיסתו דרישה מעשית לימיו או רק אידיאל,
חזון,
שאיננו בר הגשמה.

14. האם מדברי רשב"י כאן ניתן להסיק הנחיה מעשית,
הנוגעת גם לנו?

15. "ועבדת את אויבך וגו'".
מה מוכיח רשב"י מפסוק זה?

המקור האמוראי

בהקשר של הדברים שנאמרו במקור התנאי הגמרא מביאה שלוש מימרות אמוראיות:

מימרת אביי

16. כיצד מגיב אביי על המחלוקת של רשב"י ור'
ישמעאל?
בתשובתך חשוב על הנקודות האלה:

– האם בדבריו יש הכרעה ברורה (פסיקת הלכה)
בשאלה כמי צריך לנהוג?

– למי,
לדעתך,
קרוב
יותר אביי:
לרשב"י או לר'
ישמעאל?

– כיצד אביי היה מתייחס לאדם שעשה כרשב"י ועלתה בידו?

– לפי אביי מי עדיף:
אדם שעשה כרשב"י ועלתה בידו או אדם שעשה כר'
ישמעאל ועלתה בידו?

17. לסיכום:
האם תוכל לטעון כי אביי מחזיק בדיוק באותה דעה כמו אחד משני התנאים?
נמק.

18. בעל הספר דקדוקי סופרים מציג גרסה שונה למימרה של אביי לפניך שתי הגרסאות:

א.
נוסח הדפוס:
(הרבה עשו )
כר"י (ועלתה בידן)
כר"ש (בן יוחי)
ולא (עלתה בידן).

ב.
נוסח כתב יד מינכן: [הוו רבנן דעבדינן]
כר"י [ואקיים בידייהו ורבנן דעבדין]
כר"ש ולא [אקיים בידייהו]

19. השווה בין שתי הגרסאות.
מהו לדעתך ההבדל העקרוני העולה משתי הגרסאות השונות זו מזו?
לאילו מסקנות שונות ניתן להגיע בגלל ההבדל ביניהן?

לפניך הסבר על הספר "דקדוקי סופרים".,
כמו כן בסוף היחידה מובא "נספח ב",
העוסק ב"נוסח
התלמוד",
ודן בשאלות כיצד נוצרו גרסאות שונות לתלמוד והיכן ניתן לאתר אותן.

דקדוקי סופרים

לתלמוד שינויי נוסח רבים שאינם מוזכרים כלל בדף הגמרא אלא בכתבי היד,
בדפוסים השונים ובספרי המפרשים.
במאה ה19-
ריכז ר'
רפאל נתן רבינוביץ את הנוסחאות השונות של התלמוד בספרו "דקדוקי סופרים".
המחבר משווה בספר זה את נוסח הדפוס שבתלמוד בבלי (וילנא)
לנוסח התלמוד שבכתב–יד מינכן,
ובהערות מובאות גרסאות רבות נוספות מכתב–יד ומדפוסים שונים ומספריהם של הרבה ראשונים. מאז ימיו של בעל "דקדוקי סופרים"
נתגלו כתבי יד נוספים,
שחלקם רוכזו בספרים שונים.
בימינו,
עם התפתחות אפשרויות צילום של כתבי–יד ודפוסים,
מתפרסמים תצלומים של כתבי–יד,
המאפשרים ללומד לעיין בהם ביתר קלות ונוחות לצורך השוואת הנוסח.

מימרת רבא

20. תרגם לעברית את המימרה של רבא.

21. האם בדבריו יש הכרעה ברורה (פסיקת הלכה)
בשאלה כמי מי צריך לנהוג?
נמק את תשובתך.

מימרת רבה בר בר חנה

22. האם מדבריו של רבה אתה יכול להסיק עם מי הוא מסכים יותר:
עם רשב"י או עם ר'
ישמעאל?
נמק את תשובתך.

23. מה בכל זאת הוא מוסיף על דברי התנא על היחס לעבודה?

* דון עם חבריך בשאלה,
אם ר'
ישמעאל וההולכים בעקבותיו סוברים שיש ל"עבודה"
ערך כשלעצמו ולא רק כאמצעי להשגת פרנסה.
בדקו את תשובתכם על פי המקרה הזה:
האם אדם עשיר (שזכה בירושה ואינו נצרך לעבוד לפרנסתו)
צריך לעבוד או עדיף שישב וילמד רק תורה.

האם "ואספת דגנך"
זו ברכה או קללה?

24. עיין בתשובתך לשאלה 8
וכתוב כיצד הבין רשב"י את הפסוק "ואספת דגנך"
(כברכה או כקללה).

25.. במסכת ברכות,
(בסוגיה שלפני סוגייתנו)
נאמר:

תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף לה ע"ב

רבי חנינא בר פפא רמי כתיב ולקחתי דגני בעתו וגו' וכתיב ואספת דגנך וגו' לא קשיא כאן בזמן שישראל עושין רצונו של מקום כאן בזמן שאין ישראל עושין רצונו של מקום תנו

כיצד הבין פסוק זה רבי חנינא בר פפא כברכה או כקללה.

26. עיין בתוספות,
ד"ה "כאן",
והסבר בלשונך את הקושיה.

27. נסה להציע תירוץ לקושיה זו.

28. הסבר בלשונך את תשובת התוספות.

שיטות תנאיות ואמוראיות בסוגיית "תורה ועבודה"

לסוגיה זו במסכת ברכות לה,
ע"ב,
העוסקת ביחס בין תורה לעבודה,
יש מקורות נוספים המציגים כיוונים נוספים.

מכילתא
דר'
ישמעאל,
מסכתא
דויסע,
בשלח
פרשה
ב

לפניך הפסוק משמות ודברי המכילתא על פסוק זה:

שמות טז, ד

ויאמר ה' אל משה: הנני ממטיר לכם לחם מן השמים, ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו, למען אנסנו הילך בתורתי אם לא.

מכילתא דר' ישמעאל,
מסכתא דויסע, בשלח פרשה ב

"למען אנסנו הילך בתורתי אם לא": רבי יהושע אומר:
שונה אדם שתי הלכות בשחרית ושתיים בערבית,
ועוסק במלאכתו כל היום –
מעלין עליו כאילו קיים כל התורה כולה.

מכאן היה ר'
שמעון בן יוחאי אומר: לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן.
הא כיצד? היה יושב ודורש,
ולא היה יודע מהיכן אוכל ושותה ומהיכן לובש ומתכסה?
הא לא ניתנה תורה אלא לאוכלי המן,
ושניים להם אוכלי תרומה.

29. בצע את המשימות המובאות בשאלה 2
ביחס לרבי יהושע.

30. האם לדעתך,
העיסוק של רבי יהושע ומצבו הכלכלי תואמים את שיטתו כפי שעולה ממקור זה?

31. הסבר כיצד דברי רשב"י מתקשרים לפסוק בספר שמות.

32. מהו המכנה המשותף בין מחלוקת ר'
יהושע לרשב"י במקור הזה לבין מחלוקת ר'
ישמעאל לרשב"י,
שראית בסוגיה במסכת ברכות.

33. מה הם שלושת הפתרונות שמציע רשב"י שבעזרתם יכול אדם להקדיש את כל זמנו ללימוד תורה בלבד,
(פתרון אחד מובא בסוגיה במסכת ברכות,
ואילו שני האחרים מובאים כאן.)

34. איזו אפשרות מבין השלוש איננה תלויה בנסים?

35. במקור במסכת ברכות התלבטנו אם רשב"י מציג דרישה מעשית או רק אידיאל שאינו בר הגשמה.
נסה לענות על שאלה זו על פי דבריו במכילתא.

36. על פי האפשרות שאינה תלויה בנסים,
איזו הנחיה מעשית,
הנוגעת גם לנו,
אפשר להסיק משיטתו של רשב"י?

מנחות צט,
ע"ב

משנה

למד את המשנה שלפניך,
וענה על השאלות המובאות בהמשך.

משנה

37. כתוב בלשונך במה חולקים ת"ק ור'
יוסי.
התייחס בתשובתך לשתי נקודות:

א.
כיצד מחליפים את לחם הפנים כשמביאים את הלחם הטרי כדי להחליפו בלחם הישן?

ב.
כיצד מפרש כל אחד מהם את המילה "תמיד"?

למד את הגמרא שלפניך,
וענה על השאלות המובאות בהמשך.

גמרא

סוגיית הגמרא בנויה מארבע שיטות הדנות בפסוק הזה:

יהושע א, ח

לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית
בו יומם
ולילה, למען תשמור לעשות ככל הכתוב בו, כי אז תצליח את דרכך ואז תשכיל.

שיטת ר'
אמי

38. כיצד מגיע ר'
אמי למסקנה שהסיק מדברי רבי יוסי במשנה?

39. לדעת מי מבין הדעות המובאות במקורות שכבר למדנו דבריו של ר'
אמי דומים?
הוכח את דבריך.

שיטת רשב"י

40. במה רשב"י מסכים לדברי רבי אמי,
ובמה הוא חולק עליו?

41. רשב"י מוסיף ואומר "ודבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ",
ואילו רבא אומר "מצווה לאומרו בפני עם הארץ".
מה ההיגיון בכל שיטה?
(העזר ברש"י.)

42. האם דברי רשב"י כאן תואמים את דבריו במסכת ברכות ובמכילתא בשלח?
הוכח.

* דון עם חבריך על הסתירה בדברי רשב"י ונסו להציע פתרון לסתירה.
רמז:
כלפי מי הדברים מופנים במסכת ברכות,
וכלפי מי הם מופנים במסכת מנחות?

שיטת ר'
ישמעאל

43. במה אדם צריך להתעסק כל
היום לפי ר'
ישמעאל,
ומה ההוכחה שלו?

44. עיין בדבריו במסכת ברכות,
וכתוב במה אדם צריך להתעסק לפי ר'
ישמעאל שם ומהי הוכחה שלו?

* דון עם חברך על הסתירה בדברי ר'
ישמעאל,
ונסה להציע לה פתרון.
רמז:
מה האלטרנטיבה ללימוד תורה במקור במסכת ברכות,
ומה האלטרנטיבה ללימוד תורה במסכת מנחות?

שיטת ר'
שמואל בר נחמני

45. מה הפתרון שמציע ר'
שמואל בר נחמני לפירוש הפסוק "לא ימוש…"?

46. הגמרא אומרת שר'
שמואל בר נחמי חולק –
"ופליגא".
על איזו מבין שלוש הדעות הוא חולק,
ובמה הוא חולק עליהם?

שבת לג,
ע"ב

שיטת רשב"י

כדי להבין טוב יותר את השקפת עולמו של רבי שמעון בר יוחאי בנושא תורה ועבודה למד את הסיפור עליו ועל בנו.
הסיפור במקורו מופיע
במסכת שבת בלשון ארמית.
לפניך הסיפור בעברית,
כפי שהוא מובא בספר האגדה שערכו ח"נ ביאליק,
וי"ח רבניצקי,
תל אביב תשל"ג,
עמ'
קצב.

שבת לג, ע"ב

פעם אחת ישבו רבי יהודה,
רבי יוסי ורבי שמעון, וישב אצלם יהודה בן גרים.
פתח רבי יהודה ואמר: כמה נאים מעשיהם של אומה זו: תיקנו שווקים, תיקנו גשרים, תיקנו מרחצאות. רבי יוסי שתק.
נענה רבי שמעון בן יוחאי ואמר: כל מה שתיקנו לא תיקנו אלא לצורך עצמם: תיקנו שווקים –
להושיב בהם זונות,
מרחצאות – לעדן בהם עצמם,
גשרים – ליטול מהם מכס.
הלך יהודה בן גרים וסיפר דבריהם, ונשמעו למלכות. אמרו:
יהודה שעילה –
יתעלה,
יוסי ששתק –
יגלה לציפורי, שמעון שגינה –
ייהרג.

הלך רבי שמעון ובנו ונתחבאו בבית המדרש.
כל יום הייתה אשתו מביאה להם פת וכד של מים וסעדו.
כשגברה הגזרה אמר לבנו: נשים דעתן קלה עליהן, שמא יצערוה ותגלה מקומנו.

הלכו ונתחבאו במערה.
נעשה נס, ונברא להם חרוב ומעיין, והיו פושטים את בגדיהם ויושבים עד צווארם בחול. כל היום עסקו בתורה. בזמן תפילה היו מתלבשים ומתעטפים ומתפללים, ואחר כך היו חוזרים ופושטים בגדיהם, כדי שלא יבלו.

ישבו שתים עשרה שנה במערה.
בא אליהו ועמד על פתח המערה. אמר:
מי יודיע לבן יוחאי שמת הקיסר ובטלה גזרתו? יצאו וראו בני אדם כשהם חורשים וזורעים.
אמר:
מניחין חיי עולם ועוסקין בחיי שעה! כל מקום שנותנים עיניהם מיד נשרף. יצא בת קול ואמרה להם:
להחריב עולמי יצאתם,
חיזרו למערתכם!

חזרו והלכו וישבו שנים עשר חודש, אמרו:
משפט רשעים בגיהנום שנים עשר חודש. יצאה בת קול ואמרה: צאו ממערתכם! יצאו וישבו על פתח המערה.

יצאו מן המערה:
כל מקום שהיה רבי אלעזר מכה, היה רבי שמעון מרפא. אמר לו: בני,
די לעולם אני ואתה.

(ספר האגדה,
עמ'
קצב)

לימוד הסיפור

רשב"י משנה במהלך הסיפור את עמדתו ביחסו אל העבודה.
בחן את עמדתו בעיקר סביב שתי נקודות:

א.
מהי הדרך האידיאלית:
רק לימוד תורה או שילוב של תורה ועבודה?

ב.
האם הדרך האידיאלית טובה רק ליחידים או שכולם צריכים לקיימה?

47. בסוגיה במסכת ברכות ובמכילתא ראינו כי רשב"י מציג שלושה פתרונות שבעזרתם יוכל אדם להקדיש זמנו ללימוד תורה;
מה הם?

48. ממי וכיצד ניזונים רשב"י ובנו כאשר הם מתחבאים ולומדים בבית המדרש?
דרך זו מתאימה לאחד הפתרונות של רשב"י;
מהי?

49. ממי וכיצד ניזונים רשב"י ובנו כאשר הם מתחבאים במערה מפני הרומאים?
דרך זו מתאימה לאחד הפתרונות של רשב"י;
מהי?

50. במה עסקו רשב"י ובנו בהיותם במערה?

51. מה הייתה תגובתו של רשב"י כשיצא עם בנו מן המערה וראה שאנשים עובדים?

52. סכם:
לאור תשובותיך עד כה מהי דעתו הקיצונית של רשב"י (בשלב זה של הסיפור)
בשתי הנקודות שהובאו במבוא?
הוכח את תשובותיך מהסיפור.

53. האם דעתו זו מתאימה לדברים שנאמרו על ידו בסוגיה במסכת ברכות?

54. מה לדעתך המסר שבת הקול רצתה להעביר לרשב"י?
רמז:
ראה לעיל נקודה ב'
במבוא.

55. מהי ההוכחה שעוד לפני שעזב רשב"י את המערה בפעם השנייה הוא הבין וקיבל את המסר של בת הקול?

56. בעקבות האירוע שהתרחש עם יציאתם מן המערה,
מה אתה למד על תפיסתו החדשה של רשב"י ביחס לשתי
הנקודות שהזכרנו לעיל?

57. מה,
לדעתך,
התכוון רשב"י במשפט "די לעולם אני ואתה".

סיכום

58. ראינו במקורות הקודמים כי רשב"י מפרש את הפסוק "לא ימוש …
והגית בו יומם ולילה"
בשתי דרכים שונות,
האחת רק ללמוד תורה (ראה "ברכות"
ו"מכילתא")
והשנייה "אפילו לא קרא אלא קריאת שמע שחרית וערבית –
קיים 'לא ימוש'"
(ראה "מנחות").
הצע פתרון נוסף לסתירה זו על סמך הסיפור?

"ועשית כל מלאכתך"
– ברכה או קללה?

מכילתא דרבי ישמעאל,
מסכתא דשבתא,
כי–תשא פרשה א

כתוב אחד אומר "ששת ימים יעשה מלאכה" (שמות לא, טו)
וכתוב אחד אומר "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" (שמות כ, ט)
כיצד יתקיימו שני הכתובים הללו?
אלא בזמן שישראל עושין רצונו של מקום,
"ששת ימים יעשה מלאכה" – מלאכתן נעשית על ידי אחרים.
וכן הוא אומר "ועמדו זרים ורעו צאנכם ובני נכר איכריכם וכרמיכם" (ישעיה סא, ה).
וכשאין ישראל עושין רצונו של מקום, "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך" – מלאכתן נעשית על יד עצמן.
ולא עוד אלא אפילו מלאכת אחרים נעשית על ידן,
שנאמר:
"ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך"
(דברים כח, מח).

(מהדורת הורביץ–רבין,
עמ'
161)

59. הדרשה כאן בנויה כמו הסוגיה במסכת ברכות,
על סתירה בין שני פסוקים,
אולם על פסוקים אחרים.
מה הם הפסוקים המשמשים כאן בסיס לסתירה?

60. הסבר בלשונך את הסתירה ואת פתרונה.

61. כיצד דרשה זו מבינה את המלים "ועשית כל מלאכתך"
– כברכה או כקללה?

מכילתא דרשב"י,
יתרו כ

"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". רבי אומר… כשם שנצטוו ישראל על מצוות עשה של השבת כך נצטוו על המלאכה.

(אפשטיין – מלמד,
עמ'
149)

62. כיצד מפרשת דרשה זו את המלים "ועשית כל מלאכתך":
כברכה או כקללה?

63. לאיזו שיטה משיטות התנאים קרובה הדרשה הזו?

64. איזה חידוש יש בדרשה זו שעדיין לא ראינו בדרשות ובדעות עד כה?

אבות דרבי נתן פרק י"א,
משנה א

שמעיה ואבטליון קבלו מהם. שמעיה אומר: אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, ואל תתוודע לרשות.
אהוב את המלאכה,
כיצד?
מלמד שיהא אדם אוהב את המלאכה ואל יהי שונא את המלאכה;
כשם שהתורה ניתנה בברית, כך המלאכה ניתנה בברית, שנאמר (שמות כ): "ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך, ויום השביעי שבת לה' אלוקיך".
רבי עקיבא אומר:
עתים שאדם עושה מלאכה ומתנצל מן המיתה,
ועתים שאין אדם עושה מלאכה ומתחייב מיתה לשמים. כיצד?
ישב אדם כל השבוע ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה יאכל.
היו לו מעות של הקדש בתוך ביתו ונטל מהם ואכל, מתחייב מיתה לשמים.
אבל אם היה פועל והולך בבניין בית המקדש, אף על פי שנתנו לו מעות של הקדש בשכרו ונטל מהם ואכל, מתנצל מן המיתה.
רבי דוסתאי אומר:
מנין שאם לא עשה מלאכה כל שישה שיעשה כל שבעה? הרי שישב כל ימות השבת ולא עשה מלאכה ולערב שבת אין לו מה שיאכל, הלך ונפל בין הגייסות ותפסוהו ואחזו אותו בקולר, ועשו בו מלאכה בשבת, כל זאת שלא עשה כל שישה. רבי שמעון בן אלעזר אומר:
אף אדם הראשון לא טעם כלום עד שעשה מלאכה,
שנאמר (בראשית ב): "ויניחהו בגן עדן לעבדה ולשמרה".
והדר:
"מכל עץ הגן אכול תאכל".
רבי טרפון אומר:
אף הקב"ה לא השרה שכינתו על ישראל עד שעשו מלאכה,
שנאמר (שמות כה)" "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

רבי יהודה בן בתירא אומר:
מי שאין לו מלאכה לעשות מה יעשה?
אם יש לו חצר חרבה או שדה חרבה, ילך ויתעסק בה.
שנאמר:
"ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך". ומה תלמוד לומר "ועשית כל מלאכתך"?
להביא את מי שיש לו חצרות או שדות חרבות ילך ויתעסק בהן. רבי טרפון אומר:
אין אדם מת אלא מתוך הבטלה.

למד את המקור מאבות דרבי נתן,
וענה על השאלות:

65. מהי לדעתך הגישה הכללית העולה מדברי החכמים ביחס לעבודה?
הוכח את דבריך בשתי דוגמאות.

66. עתה התמקד בדבריו של רבי יהודה בן בתירא:
מה המקור לחובת העבודה?

67. אדם עשיר שאינו זקוק לעבוד לפרנסתו,
האם הוא חייב לעבוד לפי רבי יהודה?

68. למי הדרשה של רבי יהודה קרובה יותר:
לדרשה שב"מכילתא דרבי ישמעאל"
או לדרשה שב"מכילתא דרשב"י"?

69. מה אתה למד על היחס ל"עבודה"
לפי מקורות אלו:
האם יש לה ערך כשלעצמו או שהיא רק אמצעי להשגת פרנסה?

70. במה דעת רבי יהודה בן בתירא קיצונית בחיוב מלאכה,
אף יותר מדעותיהם של ר'
ישמעאל ור'
יהושע?

סיכום המקורות של התנאים והאמוראים

את התשובות לשאלות הבאות כתוב בטבלה:

71. במקורות של חז"ל ראינו שלוש שיטות בהבנת הפסוק "לא ימוש…
והגית בו יומם ולילה":

א.
חיוב גמור.

ב.
חיוב שאפשר לקיימו במעט זמן (ויש לשלבו עם עבודה)

ג.
רק ברכה ואינו חיוב כלל.

ציין באיזו שיטה מחזיק כל חכם,
והיכן דעתו מופיעה.

72. במקורות של חז"ל ראינו שלוש שיטות בהבנת החיוב בעבודה:

א.
העבודה היא ברכה ויש לה ערך עצמאי (מצווה),
והיא איננה רק אמצעי לפרנסה.

ב.
העבודה היא צורך הכרחי לפרנסה,
ולכן מותר לעבוד.

ג.
העבודה היא קללה,
והאידיאל הוא להתעסק רק בתורה.

ציין באיזו שיטה מחזיק כל חכם,
והיכן דעתו מופיעה.

שיטות של ראשונים בסוגיית "תורה ועבודה"

מבוא

עד כה עסקנו במקורות מתקופת חז"ל העוסקים בסוגיית "תורה והעבודה".
כעת נלמד מעט מדעותיהם של הראשונים בסוגיה רחבה זו,
ונתרכז בעיקר בדברי רמב"ם.

רמב"ם

א.
פירוש
המשניות לרמב"ם,
מסכת
אבות

לפניך משנה ממסכת אבות ופירושו של הרמב"ם למשנה זו.
עיין במקורות וענה על השאלות:

מסכת אבות פ"ד'
מ"ה

רבי צדוק אומר:
אל תעשה עטרה להתגדל בה ולא קרדום לחפור בה.
וכך היה הלל אומר: ודאשתמש בתגא –
חלף.
הא למדת: כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם:

פרוש המשניות לרמב"ם,
מסכת אבות פ"ד מ"ה

"ולא קרדום לחפור בו" וכו':
אחרי אשר הסכמתי שלא אדבר בזאת הצוואה מפני שהיא מבוארת, ולדעתי גם כן שדבריי בה לא יאותו לרוב חכמי התורה הגדולים'
ואפשר לכולם –
חזרתי מהסכמתי ואדבר בה מבלתי שאשגיח לקודמים או לנמצאים.
דע שזה שאמר "שלא תעשה התורה קרדום לחפור בו", כלומר לא תחשבה כלי לחיות בו, וביאר ואמר כי כל מי שייהנה בעולם הזה בכבוד התורה נוטל חייו מן העולם, פרוש מחיי העולם הבא. והתעוותו בני אדם בזה הלשון הנגלה, והשליכוהו אחרי גוום,
וניתלו בפשטי הדברים שלא יבינום – ואני אפרשם –
וקבעו להם חוקים על יחידים ועל קהילות.
והביאו בני אדם לחשוב בסכלות גמורה שזה מחויב, וראוי שיעזרו חכמים והתלמידים והאנשים המתעסקים בתורה ותורתם אומנותם – וזה הכול טעות,
ולא נמצא בתורה ולא בדברי חכמים דבר שיאמת אותו.
ולא רגליים שישען עליהם כלל.
שאנחנו כשנעיין בדברי רז"ל לא נמצא אצלם שהיו מבקשים ממון מבני אדם,
ולא היו מקבלים ממון לישיבות הנכבדות והיקרות ולא לראשי גלויות, לא לדיניהם ולא למרביצי התורה,
ולא לאחד מהגדולים,
ולא לשאר בני אדם מן העם.

וכבר ידעת שהלל הזקן היה חוטב עצים,
והיה לומד לפני שמעיה ואבטליון והיה עני בתכלית העניות.
ומעלותו הייתה, כאשר ידעת מתלמידיו אשר נמשלו כמשה ויהושע,
והקטן שבתלמידיו –
רבן יוחנן בן זכאי. ואין ספק למשכיל שאילו היה מורה לאנשי דורו ליהנות מהם לא היו מניחין אותו לחטוב עצים. ורבי חנינא בן דוסא יצאה בת קול ואמרה: "כל העולם אינו ניזון אלא בשביל חנינא בני, וחנינא בני –
די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת, ולא היה מבקש מבני אדם…"

ולא היו מתירים לעצמם לבקש ממון מבני אדם. והיו רואים שלקיחתו היא חילול השם בעיני ההמון –
מפני שיחשבו שהתורה מלאכה מהמלאכות אשר יחיה בהן אדם – ותתבזה בעיניהם. ויהיה מי שעושה זה "דבר ה' ביזה".
ואמנם הותעו אלה המתגברין לחלוק על האמת ועל הפסוקים הפשוטים והנגלים בלקיחת ממון בני אדם ברצונם ובעל כורחם.

73. הסבר כיצד הסביר הרמב"ם את המשל שהובא בדברי ר'
צדוק.
מהי דעתו של הרמב"ם בסוגיית "תורה ועבודה"
על פי מקור זה?

74. כנגד איזו טעות חמורה שהתפשטה והתקבלה הרמב"ם יוצא בחריפות?

75. איזו הוכחה היסטורית הוא מביא לגישתו?

76. איזה נימוק הוא מביא בסוף דבריו מדוע אסור לקבל כסף תמורת ללימוד תורה?

ב.
רמב"ם,
הלכות תלמוד תורה

בהמשך מובאים דברי הרמב"ם בהלכות תלמוד.
למד את המקור הזה וענה על השאלות:

רמב"ם,
הלכות תלמוד תורה,
פ"ג הלכות י–יב

כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה הרי זה חילל את השם,
וביזה את התורה,
וכבה מאור הדת,
וגרם רעה לעצמו,
ונטל חייו מן העולם הבא.
לפי שאסור ליהנות מדברי תורה בעולם הזה.
אמרו חכמים: כל הנהנה מדברי תורה נטל חייו מן העולם. ועוד ציוו ואמרו:
"אל תעשם עטרה להתגדל בהן ולא קרדום לחפור בהן".
ועוד ציוו ואמרו:
"אהוב את המלאכה ושנא את הרבנות, וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטילה וגוררת עוון,
וסוף אדם זה שיהא מלסטם את הבריות."

מעלה גדולה היא למי שהוא מתפרנס ממעשה ידיו. ומדת חסידים הראשונים היא. ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעולם הזה ולעולם הבא שנאמר: "יגיע כפיך כי תאכל, אשריך וטוב לך"
(תהילים קכח). "אשריך בעולם הזה,
וטוב לך לעולם הבא שכולו טוב."

אין דברי תורה מתקיימין במי שמרפה עצמו עליהן ולא באלו שלומדין מתוך עידון ומתוך אכילה ושתייה, אלא במי שממית עצמו עליהן ומצער גופו תמיד ולא ייתן שינה לעיניו ולעפעפיו תנומה. אמרו חכמים דרך רמז: "זאת התורה, אדם כי ימות באוהל"; אין התורה מתקיימת אלא במי שממית עצמו באוהלי החכמים.
וכן אמר שלמה בחכמתו: "התרפית ביום צרה צר כחכה"
(משלי כד). ועוד אמר: "אף חכמתי עמדה לי"; חכמה שלמדתי באף היא עמדה לי. אמרו חכמים: ברית כרותה שכל היגע בתורתו בבית המדרש לא במהרה הוא משכח וכל היגע בתלמודו בצנעה מחכים, שנאמר:
"ואת צנועים חכמה.

77. באיזה ספר ביד החזקה מופיעות הלכות תלמוד תורה.

78.א.
עיין בדברי רמב"ם וכתוב את הביטויים שלו בהתייחסו למי ש"משים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה".

ב.
אלו מימרות מחז"ל הוא מביא כדי להוכיח את דבריו (נסה למצוא את מראי המקומות למימרות אלו).

79. עיין בדברי הרמב"ם וכתוב את הביטויים שלו בהתייחסו למי ש"מתפרנס ממעשה ידיו".

80. האם דבריו של רמב"ם כאן תואמים את דבריו בפירוש המשניות למסכת אבות?
הוכח את דבריך.

רבי יוסף קארו

א. כסף משנה על הרמב"ם,
הלכות תלמוד תורה פ"ג,
הל' י

וראינו כל חכמי ישראל קודם זמן רבנו ואחריו נוהגים ליטול שכרם מן הציבור.

וגם כי נודה שהלכה כדברי רבנו בפרוש המשנה, אפשר שהסכימו כן כל חכמי הדורות משום "עת לעשות לה'
הפרו תורתך", שאילו לא הייתה פרנסת הלומדים והמלמדים מצויה,
לא היו יכולים לטרוח בתורה כראוי והייתה התורה משתכחת חס ושלום,
ובהיות מצויה יוכלו לעסוק ויגדיל תורה ויאדיר.

81. האם כל חכמי ישראל נוהגים כפי שפסק הרמב"ם?

82. האם רבי יוסף קארו חולק על פרשנותו של רמב"ם בפירוש המשניות במסכת אבות?

83. כיצד הוא מצדיק את המנהג רק ללמוד ולהתפרנס על ידי אחרים?

84. הסבר את השימוש ההלכתי שעושה ר'
יוסף קארו ב"עת לעשות לה'…"

85. מהי הדרך האידיאלית על פי דבריו של רבי יוסף קארו?

ב. שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו, סעיף א

כל איש מישראל חייב בתלמוד תורה, בין עני, בין עשיר, בין שלם בגופו,
בין בעל ייסורים,
בין בחור, בין זקן גדול,
אפילו עני המחזר על הפתחים,
אפילו בעל ואישה ובנים –
חייב לקבוע זמן לתלמוד תורה ביום ובלילה,
שנאמר:
"והגית בו יומם ולילה." ומי שאי אפשר לו ללמוד,
מפני שאינו יודע כלל ללמוד או מפני הטרדות שיש לו –
יספיק לאחרים.

86. כיצד פוסק רבי יוסף קארו בשאלה אם מותר לאדם לקבל כסף מן הציבור לפרנסתו כדי שיוכל להתפנות ללימוד תורה בלבד (כתוב על איזה משפט התבססת בתשובתך וכיצד הגעת לתשובתך).

87. הדרך שמציע רבי יוסף קארו יסודותיה בחז"ל בדימוי המפורסם של יששכר
וזבולון.
מה פירוש של דימוי זה וכיצד הוא מתקשר לדברי השולחן ערוך.

88. האם פסיקתו ההלכתית של רבי יוסף קארו בשולחן ערוך תואמת את הדברים שאמר ב"כסף משנה"?

רמ"א

רמ"א על שולחן ערוך יורה דעה סימן רמו, סעיף כא

נהגו בכל מקומות ישראל שהרב של העיר יש לו הכנסה וסיפוק מאנשי העיר,
כדי שלא יצטרך לעסוק במלאכה בפני הבריות ותתבזה התורה בעיני ההמון.

89. למי הרמ"א קרוב יותר:
לשיטת השו"ע או לשיטת הרמב"ם?

90. עיין שוב בסוף דבריו של הרמב"ם בפירושו למשנה,
השווה אותם לדברי הרמ"א,
והסבר את המחלוקת הקיצונית שבין רמב"ם לרמ"א בשאלה כיצד מצטייר בעיני הציבור תלמיד חכם שמקבל כסף מן הציבור כדי שלא יצטרך לעבוד לפרנסתו.

רמב"ם

רמב"ם,
הלכות שמיטה ויובל

בהמשך מובאים דברי הרמב"ם מהלכות שמיטה ויובל.
עיין שם וענה על השאלות:

רמב"ם,
הלכות שמיטה ויובל פ"ג,
הלכות יב–יג

ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? מפני שהובדל לעבוד את ה',
לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים,
שנאמר "יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל",
לפיכך הובדלו מדרכי העולם: לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכוח גופן, אלא הם חיל השם, שנאמר "ברך ה' חילו",
והוא ברוך הוא זוכה להם,
שנאמר "אני חלקך ונחלתך".

ולא שבט לוי בלבד, אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני ה'
לשרתו ולעבדו לדעה את ה',
והלך ישר כמו שעשהו האלוהים,
ופרק מעל צווארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם –
הרי זה נתקדש קודש קודשים,
ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים,
ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו כמו שזכה לכוהנים וללוויים.
הרי דוד עליו השלום אומר:
"ה'
מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי".

91. באיזה ספר ביד החזקה מופיעים הלכות שמיטה ויובל.

92. מדוע לא זכה שבט לוי לנחלה?

93. ממה פטורים בני שבט לוי?

94. ממה מתפרנסים בני שבט לוי?
הוכח את דבריך על ידי דיוק בדברי רמב"ם.

95. האם הזכות הזו ניתנה לשבט לוי בלבד?

96. מה הן הדרישות מאדם כדי שיקבל את הזכויות של שבט לוי?

97. ממה מתפרנס אדם שקיבל על עצמו לנהוג כמו אנשי שבט לוי?
הוכח את דבריך מדברי הרמב"ם.

98. האם דבריו של רמב"ם כאן תואמים את דבריו בפירוש המשניות למסכת אבות ובהלכות תלמוד תורה?
נמק את תשובתך.

רדב"ז

רדב"ז על הרמב"ם,
הלכות שמיטה ויובל

"ולמה לא זכה לוי וכו'"
עד סוף הפרק.
הוא מיושר דעתו וסברתו ז"ל ודקדקתו בדבריו ז"ל שכתב "ויזכה לו בעוה"ז דבר המספיק לו" ולא שישליך עצמו על הציבור.
ועיין במה שכתב בפירוש משנת ולא קרדום לחתוך בו.

99. הסבר כיצד הרדב"ז פותר את הסתירה בין דברי הרמב"ם כאן לבין דבריו במקומות האחרים.

100. מהי עמדתו של הרמב"ם לפי רדב"ז
בשאלה אם מותר לתלמיד חכם לקבל כסף מן הציבור ולא לעבוד לפרנסתו?

101. הבע את עמדתך:
האם הפתרון של רדב"ז לסתירה,
מתיישב עם לשון הרמב"ם שלהלן:

"ויהיה ה' חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים,
ויזכה לו בעולם הזה דבר המספיק לו,
כמו שזכה לכוהנים וללוויים."