בבלי סנהדרין פרק ה בקיאות – דפי הנחיה ללימוד עצמי

‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪1‬‬‫‪ )1‬המשנה‪ :‬דף מ ע"א‬ ‫‪ .1‬לדעת ת"ק צריך ‪ 7‬חקירות ולדעת רבי יוסי צריך רק ‪ 3‬חקירות‪ .‬מהן ‪ 7‬החקירות לדעת ת"ק?‬ ‫__________________________‬ ‫__________________________‬‫__________________________‬ ‫__________________________‬‫_______________‬‫__________________________‬ ‫__________________________‬‫‪ .2‬מה הן ‪ 3‬החקירות לדעת רבי יוסי? סמן ברשימה הנ"ל‪.‬‬ ‫___________________________‬ ‫‪ .3‬המשנה מביאה שאלות נוספות החייבות להתברר במקרה של רוצח‪ .‬מהן?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬המשנה מביאה שאלות נוספות החייבות להתברר במקרה של עובד ע"ז‪ .‬מהן? ___________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מדוע אם עד אחד אומר בחקירות "איני יודע" – עדותן בטילה (ראה רש"י ד"ה חקירות אמר אחד איני יודע עדותן‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫בטלה)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬מתי בטלה העדות בגלל בדיקות?‬‫________________________________________________________‬‫‪ .7‬מדוע טעות של יום אחד בתאריך אינה פוסלת את העדות?‬‫______________________________________‬‫‪ .8‬מדוע‪ ,‬לפי ת"ק‪ ,‬טעות בין שעה שניה לשעה שלישית אינה פוסלת את העדות (ראה רש"י ד"ה אחד אומר בשתי שעות)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .9‬איזו טעות בשעות‪ ,‬פוסלת לפי רבי יהודה את העדות‪ ,‬ומדוע? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .11‬מי אינו יכול ללמד אפילו זכות על הנידון?‬‫__________________________________________________‬‫‪ .11‬את מי היו הדיינים מושיבים ביניהם?‬‫__________________________________________________‬‫‪ .12‬במקרה שלא מצאו לימוד זכות על נאשם בדיני נפשות‪ ,‬מה עושים הדיינים בהמשך אותו היום‪ ,‬ומה עושים בלילה?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫‪ .13‬מה תפקידם של סופרי הדיינין ביום השני בדיני נפשות?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .14‬באילו מקרים (‪ ,)3‬ע"פ משנתינו‪ ,‬יש להוסיף דיינים לבית הדין? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .15‬מדוע כאשר דיין אחד אומר איני יודע‪ ,‬מוסיפים דיינים לבית הדין (ראה רש"י ד"ה שנים עשר מחייבין ואחד עשר‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫מזכין)?‬ ‫‪ .16‬כמה דיינים מוסיפים בכל פעם לבית הדין בשעת הצורך?‬ ‫‪ .17‬עד כמה ניתן להוסיף דיינים לבית הדין?‬‫______________________________________‬‫__________________________________________________‬‫‪ .18‬מה הדין במקרה ששלושים וששה דיינים מזכין ושלושים וחמישה מחייבין‪ ,‬או להיפך?‬‫_____________________‬‫___________________________________________________________________________________‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪2‬‬‫‪ )2‬המקור לשיטת ת"ק – בדיקת העדים בשבע חקירות‪ :‬דף מ ע"א‪-‬ע"ב‬ ‫הגמרא לומדת שהמקור לשיטת ת"ק שהעדים נבדקים בשבע חקירות‪ ,‬הוא שלוש פרשיות בחומש דברים שבהם הדיינים‬ ‫מצטווים לדרוש‪:‬‬ ‫פרשת עיר הנדחת – דברים יג‬‫פרשת יחיד העובד ע"ז – דברים יז‬‫פרשת עדים זוממים – דברים יט‬‫(יג) כִּ י ִּת ְׁשמַ ע בְׁ ַאחַ ת עָ ֶריָך אֲ ֶשר ה' אֱ ֹל ֶקיָך נ ֵֹתן‬‫(ב) כִּ י יִּ ָמצֵ א ְׁב ִּק ְׁרבְׁ ָך בְׁ ַאחַ ד ְׁשעָ ֶריָך אֲ ֶשר ה' אֱ ֹל ֶקיָך‬‫(טז) כִּ י יָקּום עֵ ד חָ ָמס בְׁ ִּאיש ַלעֲנוֹת ב ֹו‬‫לְׁ ָך ל ֶָשבֶ ת ָשם לֵאמֹר‪:‬‬‫נֹתֵ ן לְָך ִּאיש א ֹו ִּא ָשה אֲ ֶשר ַיע ֲֶשה אֶ ת הָ ַרע בְׁ עֵ ינֵי ה'‬‫סָ ָרה‪:‬‬‫(יד) י ְָׁצאּו אֲ נ ִָּשים בְׁ נֵי בְׁ לִּ יַעַ ל ִּמ ִּק ְׁרבֶ ָך וַ י ִַּדיחּו אֶ ת‬‫אֱ ֹל ֶקיָך ַל ֲעבֹר בְׁ ִּרית ֹו‪:‬‬‫(יז) וְׁ עָ ְׁמדּו ְׁשנֵי הָ אֲ נ ִָּשים אֲ ֶשר לָהֶ ם הָ ִּריב‬‫ֹלהים אֲ חֵ ִּרים‬ ‫ירם לֵאמֹר נֵלְׁ כָה וְׁ נַעַ בְׁ ָדה אֱ ִּ‬ ‫ישבֵ י עִּ ָ‬ ‫ְׁ‬‫ֹלהים אֲ חֵ ִּרים וַ יִּ ְׁש ַתחּו לָהֶ ם וְׁ ל ֶַשמֶ ש‬ ‫(ג) וַ ֵילְֶך וַ ַי ֲעבֹד אֱ ִּ‬‫לִּ פְׁ נֵי ה' לִּ פְׁ נֵי הַ כֹהֲ נִּ ים וְׁ הַ שֹפְׁ ִּטים אֲ ֶשר יִּ ְׁהיּו‬‫אֲ ֶשר ֹלא יְׁ ַדעְׁ ֶתם‪:‬‬‫יתי‪:‬‬ ‫א ֹו ַלי ֵָרחַ א ֹו לְׁ כָל ְׁצבָ א הַ ָשמַ יִּ ם אֲ ֶשר ֹלא ִּצּוִּ ִּ‬‫בַ י ִָּמים הָ הֵ ם‪:‬‬‫יטב וְׁ ִּהנֵה אֱ ֶמת‬ ‫(טו) וְ ָד ַר ְש ָת וְ חָ ַק ְר ָת וְ ָשַאלְ ָת הֵ ֵ‬‫(ד) וְׁ הֻ גַד לְׁ ָך וְׁ ָשמָ עְׁ ָת וְ ָד ַר ְש ָת הֵ יטֵ ב וְׁ ִּהנֵה אֱ מֶ ת נָכוֹן‬‫(יח) וְ ָד ְרשּו הַ שֹפְׁ ִּטים הֵ יטֵ ב וְׁ ִּהנֵה עֵ ד ֶש ֶקר‬‫נָכוֹן הַ ָדבָ ר נֶעֶ ְׁשתָ ה הַ תוֹעֵ בָ ה הַ זֹאת בְׁ ִּק ְׁרבֶ ָך‪:‬‬‫הַ ָדבָ ר נֶעֶ ְׁשתָ ה הַ תוֹעֵ בָ ה הַ זֹאת ְׁביִּ ְׁש ָראֵ ל‪:‬‬‫ָאחיו‪:‬‬ ‫הָ עֵ ד ֶש ֶקר עָ נָה ְׁב ִּ‬‫______________‬ ‫‪ .1‬כיצד למד ת"ק את דינו לפי רב יהודה משלוש פרשיות אלה (ראה רש"י ד"ה ודרשת וחקרת")?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .2‬מה קושיית הגמרא על האפשרות ללמוד מפרשיות אלה?‬‫______________________________________‬‫______________________ _____________________________________________________________‬ ‫הגמרא משיבה שלא היה צריך לכתוב את כל שבע החקירות בפרשה אחת‪ ,‬שממנה נלמד לשאר הפרשיות‪ ,‬כיוון שהכתוב‬ ‫השווה בין הפרשיות‪ ,‬ולכן יש ללמוד מכל פרשיה גם לאחרות‪.‬‬ ‫‪ .3‬במה השווה הכתוב בין הפרשיות (ראה רש"י ד"ה כיון דכולהו בהדי הדדי כתיבת מהדדי ילפינן)? _______________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫את ההשוואה בין הפרשיות דוחה הגמרא‪ ,‬ואומרת שהן לא דומות זו לזו‪.‬‬ ‫‪ .4‬מדוע פרשיית עיר הנדחת אינה דומה לשתי הפרשיות האחרות? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫________________________________‬ ‫‪ .5‬מדוע פרשיית יחיד העובד ע"ז אינה דומה לשתי הפרשיות האחרות?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫________________________________‬ ‫‪ .6‬מדוע פרשיית עדים זוממים אינה דומה לשתי הפרשיות האחרות?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫במקום ההשוואה בין הפרשיות לומדת הגמרא שיש ללמוד מכל פרשיה לשאר הפרשיות בגזירה שווה‪.‬‬ ‫'גזירה שוה מופנה' היא גזירה שווה בין מילים פנויות‪ ,‬כלומר מילים שאינן נצרכות ללמד דברים אחרים‪ ,‬ולכן הן יתור‪.‬‬ ‫גזירה שווה יכולה להיות מופנה מצד אחד‪ ,‬כלומר רק באחת משתי הפרשיות שמשווים ביניהם המילה מופנה‪ ,‬והיא יכולה‬ ‫להיות מופנה משני הצדדים‪.‬‬‫‪1‬‬‫במקרה שלנו‪ ,‬אומרת הגמרא שבשונות שראינו בין הפרשיות יש כדי להשיב ולפרוך גזירה שווה שאינה מופנה‪ ,‬ולכן צריך‬ ‫במקרה שלנו שתהיה גזירה שוה מופנה‪ .‬היא גם דורשת שתהיה מופנה משני הצדדים‪.‬‬ ‫‪ .7‬מאיזו מילה בשלוש הפרשיות נלמדת ה'גזירה שווה'? ____________________________________________‬ ‫‪ .8‬מדוע בפרשיית יחיד העובד ע"ז ובפרשיית עדים זוממים‪ ,‬מדובר בגזירה שווה המופנה משני הצדדים (ראה רש"י ד"ה‬ ‫מדהוה ליה למיכתב)?‬‫______________________________________________________________‬‫___________________________‬ ‫‪ .9‬מדוע גם בפרשיית עיר הנדחת מדובר בגזירה שווה המופנה משני הצדדים?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪1‬‬‫הערת הרחבה‪ :‬לגבי הצורך בגזירה שווה מופנה ישנה מחלוקת בין רבי ישמעאל ורבי עקיבא‪ ,‬אם לומדים גם במקרה שאינה מופנה‪ .‬ראה בבלי‬ ‫נדה (כב ע"ב – כג ע"א)‪ :‬דאמר רב יהודה אמר שמואל משום רבי ישמעאל‪ :‬כל גזרה שוה שאינה מופנה כל עיקר אין למדין הימנה‪ ,‬מופנה מצד‬ ‫אחד לרבי ישמעאל למדין ואין משיבין <=אין פורכין אותה>‪ ,‬לרבנן למדין ומשיבין <=למדין במקום שאין פירכה>‪ ,‬מופנה משני צדדין דברי‬ ‫הכל למדין ואין משיבין‪ .‬ורבי ישמעאל מאי איכא בין מופנה מצד אחד למופנה משני צדדין נפקא מינה דהיכא דאיכא מופנה מצד אחד ומופנה‬ ‫משני צדדין שבקינן מופנה מצד אחד וילפינן מופנה משני צדדין; וראה ירושלמי יומא (מ ע"ב)‪ :‬א"ר זעירה‪ :‬הדא אמרה למידין גזירה שוה‬ ‫אפילו מופנה מצד א' א"ר יודן ולא דרבי עקיבא היא דרבי עקיבא אמר למדין מגזירה שוה אע"פ שאינה מופנה‪.‬‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪3‬‬‫‪ )3‬המקור לשיטת ת"ק – בדיקת העדים בשבע חקירות ‪ -‬המשך‪ :‬דף מ ע"ב (עד הנקודתיים)‬ ‫בשלוש הפרשיות שהיוו מקור ל‪ 7-‬החקירות‪ ,‬נכתב העונש על החטא‪:‬‬ ‫פרשת עיר הנדחת – דברים יג‬‫פרשת יחיד העובד ע"ז – דברים יז‬‫פרשת עדים זוממים – דברים יט‬‫יטב וְׁ ִּהנֵה אֱ ֶמת‬ ‫(טו) וְׁ ָד ַר ְׁש ָת וְׁ חָ ַק ְׁר ָת וְׁ ָשַאלְׁ ָת הֵ ֵ‬‫יטב וְׁ ִּהנֵה אֱ ֶמת נָכוֹן הַ ָדבָ ר‬ ‫(ד) וְׁ הֻ גַד לְׁ ָך וְׁ ָשמָ עְׁ ָת וְׁ ָד ַר ְׁש ָת הֵ ֵ‬‫(יח) וְׁ ָד ְׁרשּו הַ שֹפְׁ ִּטים הֵ יטֵ ב וְׁ ִּהנֵה‬‫נָכוֹן הַ ָדבָ ר נֶעֶ ְׁשתָ ה הַ תוֹעֵ בָ ה הַ זֹאת בְׁ ִּק ְׁרבֶ ָך‪( :‬טז)‬‫את ֶאת הָ ִּאיש‬ ‫נֶעֶ ְׁשתָ ה הַ תוֹעֵ בָ ה הַ זֹאת בְׁ יִּ ְׁש ָראֵ ל‪( :‬ה) וְׁ הוֹצֵ ָ‬‫ָאחיו‪:‬‬ ‫עֵ ד ֶש ֶקר הָ עֵ ד ֶש ֶקר עָ נָה בְׁ ִּ‬‫ישבֵ י הָ עִּ יר הַ ִּהוא לְׁ פִּ י חָ ֶרב הַ חֲ ֵרם‬ ‫הַ כֵה תַ כֶ ה ֶאת ְׁ‬‫הַ הּוא א ֹו אֶ ת הָ ִּא ָשה הַ ִּהוא אֲ ֶשר עָ שּו אֶ ת הַ ָדבָ ר הָ ָרע הַ זֶ ה אֶ ל‬‫(יט) וַ ע ֲִּשיתֶ ם ל ֹו כַ אֲ ֶשר זָ מַ ם ַלעֲשוֹת‬‫אֹתָ ּה וְׁ ֶאת ָכל אֲ ֶשר בָ ּה וְׁ אֶ ת בְׁ הֶ ְׁמ ָתּה לְׁ פִּ י חָ ֶרב‪:‬‬‫ּוס ַקלְׁ ָתם בָ אֲ בָ נִּים וָ ֵמתּו‪:‬‬ ‫ְׁשעָ ֶריָך ֶאת הָ ִּאיש א ֹו אֶ ת הָ ִּא ָשה ְׁ‬‫ָאחיו ּובִּ עַ ְׁר ָת הָ ָרע ִּמ ִּק ְׁרבֶ ָך‪:‬‬ ‫לְׁ ִּ‬‫מכאן שב‪ 2-‬מיתות בית דין – הרג וסקילה צריך ‪ 7‬חקירות‪ .‬הגמרא מנסה ללמוד שגם בשריפה וחנק יש צורך ב‪ 7-‬חקירות‪.‬‬ ‫‪ .1‬לכל הדעות סקילה חמורה יותר מהרג וחנק‪ ,‬ולדעת רבנן היא חמורה גם מ__________‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפי רבי שמעון‬ ‫__________ חמורה יותר מהמיתות האחרות‪ .‬לכן‪ ,‬לפי רבנן‪ ,‬ניתן ללמוד בעזרת המידה __________‪ ,‬את הצורך‬ ‫להקל בשריפה וחנק על הנידון‪ ,‬ע"י שמרבים בחקירות ודורשים ‪ 7‬חקירות‪ ,‬אך לפי רבי שמעון לא ניתן‪.‬‬ ‫הגמרא מתקנת‪ ,‬ולומדת שלפי רב יהודה נלמד הצורך ב‪ 7-‬חקירות ממילים נוספות בפסוקים של שלוש הפרשיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬המילים הנוספות בפרשיית עיר הנדחת ובפרשיית יחיד שעובד ע"ז הן‪.________________________________ :‬‬ ‫‪ .3‬לפי זה בכל שלוש הפרשיות‪ ,‬מספר המילים המלמדות אותנו שיש צורך בחקירות הוא __________‪__________ .‬‬ ‫מתוכן מלמדות על מספר החקירות‪ __________ .‬מתוכן משמשות לצורך השוואה בין הפרשיות בעזרת המידה‬ ‫__________‪ .‬ועוד מילה אחת משמשת כדי ללמד לדעת רבי שמעון ש_________________________________‪.‬‬ ‫לפי חכמים החולקים על רבי שמעון‪ ,‬מילה זו אמנם מיותרת‪ ,‬אך ישנו כלל האומר שמילתא דאתיא בקל וחומר טרח‬ ‫וכתב לה קרא‪.‬‬ ‫______________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מהי קושיית רבי אבהו?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬לפי הדעה שיש לחקור את העדים ב‪ 8-‬חקירות‪ ,‬מה לפי ההוה אמינא שואלים בחקירה השמינית? ______________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬לפי הדעה שיש לחקור את העדים ב‪ 8-‬חקירות‪ ,‬מה לפי רבא ולפי אביי אליבא דרבי יהודה שואלים בחקירה השמינית?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .7‬מדוע לפי הדעה שיש לחקור את העדים רק ב‪ 7-‬חקירות‪ ,‬אין צורך בחקירה השמינית (ראה רש"י לא בעי באיזה יובל)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ )4‬שיטת רבי יוסי – בדיקת העדים בשלוש חקירות‪ :‬דף מ ע"ב‬ ‫הגמרא מסבירה שהצורך בחקירות שאינן נחוצות לבירור העובדות‪ ,‬הוא לקיים את דברי רבי שמעון בן אלעזר‪ .‬מהם דבריו?‬ ‫______________________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫מילים בארמית לשינון‬ ‫מגדף – תמה‬‫לאיי ‪ -‬אמת‬‫בהדי הדדי – יחדיו‬‫כמאן – כמי‬‫ילפי – נלמדים‬‫חד סרי – ‪11‬‬‫אלמה – מדוע‬‫טובא – הרבה‬‫למימר – לומר‬‫פשא ‪ -‬נשאר‬‫דל – הפחת‬‫שם משמואל לפורים ‪ -‬שנת תרע"ב‬ ‫ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד וגו' ואת עשרת אלפים ככר כסף וגו' ויסר המלך את טבעתו וגו' ויאמר המלך הכסף נתון וגו'‪.‬‬ ‫יש לדקדק דמקודם היה לו לאחשורוש להשיבו הכסף נתון לך אם לא היה רוצה לקבל ממנו‪ ,‬ואחר כך למסור לו הטבעת לקיים מאמר‬ ‫העם לעשות בו כטוב בעיניך‪ .‬ומכאן נראה שאחשורוש קיבל דמי המכר מדשתק לו ונתן טבעתו על ידו‪ ,‬אלא שאח"כ נתן הכסף מתנה‬ ‫להמן‪[ .‬ויש לומר עוד שחשב כאילו כבר בא הכסף ליד אחשורוש‪ ,‬דכל היכא דאיתא בי גזא דמלכא איתא‪ ,‬שהרי כל הקרקעות קנויין‬ ‫למלכי הגוים שכובשין ארצות‪ ,‬וכעין מה שאמרו ז"ל (קידושין כ"ח ע"ב) אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט דכל היכא דאיתא בי גזא‬ ‫דרחמנא איתא]‪ .‬ונראה שזה היה מכלל הנס שבזה נעשה אחר כך אתחלתא דגאולה‪ ,‬שהרי הקנין כבר נגמר‪ ,‬אחשורוש קיבל הכסף‬ ‫וישראל הם נחשבים קנינו של המן ואינם עוד תחת רשות אחשורוש‪ ,‬ואח"כ כשנתן את בית המן לאסתר המלכה ולמרדכי היהודי‬ ‫נחשבו ישראל קנינם של מרדכי ואסתר ולא של אחשורוש‪ ,‬והנם גאולים‪ .‬ובזה יש לפרש הכתוב הנה בית המן נתתי לאסתר וגו' ואתם‬ ‫כתבו על היהודים בוא"ו העיטוף כלומר אחר שנתתי בית המן לאסתר אם כן היהודים נעשו שלכם‪ ,‬על כן כתבו כטוב בעיניכם‪:‬‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪4‬‬‫‪ )5‬חובת התראה‪ :‬דפים מ ע"ב – מא ע"א‬ ‫‪ .1‬אילו תנאים הקשורים בהתראה לרוצח נחוצים לפי הברייתא שהגמרא מביאה?‬‫_____________________‬‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫המקור לחובת התראה מהתורה‬ ‫הבא על אחותו נענש בעונש כרת מידי שמים‪ ,‬ובעונש מלקות מידי בית הדין (מכות יג ע"א‪-‬ע"ב)‪.‬‬ ‫________________________________‬ ‫‪ .1‬מנין שחייבים להתרות מהתורה בחייבי מלקות (הבא על אחותו)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫‪ .2‬מנין שחייבים להתרות מהתורה בחייבי מיתת סייף (רוצח)?‬‫______________________________________‬‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫‪ .3‬מנין שחייבים להתרות מהתורה בחייבי מיתת סקילה על חילול שבת (ראה רש"י ד"ה המוצאים אותו מקושש)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .4‬מנין שחייבים להתרות מהתורה בחייבי מיתת סקילה על אונס נערה המאורסה? __________________________‬ ‫______________________________ _____________________________________________________‬ ‫‪ .5‬מדוע אי אפשר להסתפק במקור הראשון (על חייבי מלקות)?‬‫______________________________________‬‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬מדוע אי אפשר להסתפק במקור השני (על חייבי מיתת סייף)? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫_______________‬ ‫‪ .7‬מדוע יש צורך בשני המקורות האחרונים (על חובת התראה מן התורה בחייבי מיתת סקילה)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .8‬מדוע יש צורך בשני המקורות הראשונים (על חייבי מלקות וחייבי מיתת סייף)? ___________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫התיר עצמו למיתה‬ ‫מה המקור לכך שהעדים נשאלים אם האדם שהתרו בו התיר את עצמו למיתה (ראה רש"י ד"ה המת)? _______________‬ ‫______________________________________________________________________________________‬ ‫ענישת בית דין גם ללא התראה‬ ‫___________________________‬ ‫‪ .1‬מה הדין המיוחד של רב חנן על עדי נערה המאורסה שהוזמו‪ ,‬ומה טעמו?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫‪ .2‬מדוע הגמרא מסבירה שמדובר במקרה שלא התרו בנערה?‬ ‫_________________________ __________________________________________________________‬ ‫‪ .3‬באיזה מקרה אין צורך בהתראה של העדים כדי להעניש בבית הדין?‬‫________________________________‬‫‪ .4‬לאור דברי רב חנן על עדי נערה המאורסה שהוזמו‪ ,‬מה יהיה דינה של הנערה שהעידו עליה?‬‫_______________‬‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬לאור דברי רב חנן‪ ,‬מתי יתקיים הדין של רבי יוסי ברבי יהודה שגם ללא התראה בית הדין יעניש (שני מקרים)?‬ ‫א‪________________________________________________________________________________ .‬‬ ‫ב‪______________________________________________________________________________ __ .‬‬ ‫‪ .6‬מדוע דיבר רב חנן על נערה המאורסה‪ ,‬ולא על נשואה? ____________________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪5‬‬‫‪ )6‬שיטת רב חסדא בבדיקות‪ :‬דף מא ע"א‬ ‫ּומה בֵ ין חֲ ִּקירוֹת‬ ‫במשנה (כ‪ ,‬ב בדף מ ע"א) כתוב‪ :‬כָל הַ מַ ְׁרבֶ ה בִּ בְׁ ִּדיקוֹת‪ ,‬הֲ ֵרי זֶ ה ְׁמשֻ בָ ח‪ַ .‬מע ֲֶשה ּובָ ַדק בֶ ן זַ כַאי בְׁ ע ְֻׁקצֵ י ְׁתאֵ נִּ ים‪ַ .‬‬ ‫לִּ בְׁ ִּדיקוֹת‪ .‬חֲ ִּקירוֹת‪ ,‬אֶ חָ ד אוֹמֵ ר אֵ ינִּי יו ֵֹדעַ ‪ ,‬עֵ דּותָ ן בְׁ טֵ לָה‪ .‬בְׁ ִּדיקוֹת‪ ,‬אֶ חָ ד אוֹמֵ ר ֵאינִּ י יו ֵֹדעַ וַ אֲ פִּ ּלּו ְׁשנַיִּ ם או ְֹׁמ ִּרים ֵאין ָאנּו יו ְֹׁדעִּ ין‪,‬‬ ‫ישין זֶ ה אֶ ת זֶ ה‪ ,‬עֵ דּותָ ן בְׁ טֵ לָה‪.‬‬ ‫עֵ דּותָ ן ַקיֶמֶ ת‪ .‬אֶ חָ ד חֲ ִּקירוֹת וְׁ אֶ חָ ד בְׁ ִּדיקוֹת‪ ,‬בִּ זְׁ מַ ן שֶ מַ כְׁ ִּח ִּ‬ ‫‪ .1‬איזה מקרה לפי רב חסדא הוא מקרה של הכחשה בבדיקות‪ ,‬ואיזה מקרה אינו הכחשה בבדיקות (ארירן = מין גרזן)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫___________________________‬ ‫‪ .2‬מה ההבדל בין שני המקרים שהביא רב חסדא (ראה רש"י ד"ה הרי זה נכון)?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫________________________________‬ ‫‪ .3‬הגמרא מקשה על רב חסדא מברייתא‪ .‬מה קשה בברייתא על דבריו?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫______________________________________‬ ‫‪ .4‬כיצד פירש רב חסדא את הברייתא כדי לתרץ את הקושיה?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .5‬הגמרא מביאה ברייתא כדי להקשות על פירושו של רב חסדא‪ .‬מה קשה מן הברייתא על פירושו? _______________‬ ‫__________ _________________________________________________________________________‬ ‫‪ .6‬כיצד פירש רב חסדא את הברייתא הזו כדי לתרץ את הקושיה? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫___________________________‬ ‫‪ .7‬הגמרא מקשה על רב חסדא מהמעשה של בן זכאי מהמשנה‪ .‬מהי הקושיה?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .8‬כיצד פירש רמי בר חמא את המעשה של בן זכאי במשנה‪ ,‬כדי לתרץ את הקושיה על רב חסדא?‬‫_______________‬‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .9‬הגמרא מביאה ברייתא המרחיבה את המעשה של בן זכאי במשנה‪ ,‬ועל פיה נדחה פירושו של רמי בר חמא‪ .‬כיצד נדחה‬ ‫__________________________________________________________________________‬ ‫פירושו?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫_________‬ ‫‪ .11‬כיצד פירש רמי בר חמא מחדש את המעשה של בן זכאי במשנה‪ ,‬כדי לתרץ את הקושיה על רב חסדא?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .11‬הגמרא מביאה ברייתא נוספת המרחיבה את המעשה של בן זכאי במשנה‪ .‬על פי ברייתא זו חוזרת הקושיה על רב‬ ‫________________________________________________________‬ ‫חסדא‪ .‬מה קשה על רב חסדא?‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫‪ .12‬כיצד תירץ רב יוסף את הקושיה על רב חסדא משיטת בן זכאי? ______________________________________‬ ‫___________________________________________________________________________________‬ ‫מילים בארמית לשינון‬ ‫אטו – בגלל‬ ‫ילפי – נלמדים‬‫תליא ‪ -‬תלוי‬ ‫ליתו – יבואו‬‫מילתא – הדבר‬ ‫יתבא – ישבה‬‫הוה אמינא – הייתי אומר‬ ‫תותיה – תחתיו‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪6‬‬‫‪ )7‬זיהוי בן זכאי ממשנתנו‪ :‬דף מא ע"א – ע"ב (בנקודתיים)‬ ‫במשנה (ה‪ ,‬ב בדף מ ע"א) כתוב‪ :‬כָל הַ מַ ְׁרבֶ ה בִּ בְׁ ִּדיקוֹת‪ ,‬הֲ ֵרי זֶ ה ְׁמשֻ בָ ח‪ .‬מַ ע ֲֶשה ּובָ ַדק בֶ ן זַ כַאי בְׁ ֻע ְׁקצֵ י ְׁתאֵ נִּ ים‪…‬‬ ‫‪ .1‬מסקנת הגמרא על פי דברי רב יוסף היתה שלפי שיטת בן זכאי ______________________________________‪.‬‬ ‫הגמרא מנסה לבדוק מיהו בן זכאי ממשנתנו‪.‬‬ ‫‪ .2‬כיצד היו מחולקות שנותיו של רבן יוחנן בן זכאי לפי הברייתא? א‪ ,__________ .‬ב‪ ,__________ .‬ג‪.__________ .‬‬ ‫‪ .3‬מנין הוכיחה הגמרא שלפחות חלק מ‪ _____-‬שנותיו האחרונות של רבן יוחנן בן זכאי היו לאחר החורבן? _________‬ ‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫‪ .4‬הגמרא כותבת ש‪ _____-‬שנים לפני החורבן גלתה הסנהדרין ממקומה בלשכת הגזית‪ ,‬ועברה ל‪ ._______-‬בעקבות‬ ‫________________________________________________________‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬הסנהדרין לא יכלה יותר‬ ‫‪ .5‬לפי העובדות הנ"ל‪ ,‬לא יכול להיות שבתקופה שבתקופה האחרונה בחיי רבן יוחנן בן זכאי‪ ,‬שבה היה __________‪,‬‬ ‫יכלה הסנהדרין לדון __________‪ .‬מכאן שבן זכאי המוזכר במשנתינו אינו רבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬ ‫‪ .6‬איזו ראיה נוספת מביאה הגמרא כדי להוכיח שבן זכאי ממשנתינו אינו רבן יוחנן בן זכאי?‬‫_______________‬‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫‪ .7‬למרות שתי הראיות שהביאה הגמרא‪ ,‬ישנה הוכחה מברייתא שבן זכאי ממשנתנו הוא רבן יוחנן בן זכאי‪ .‬מהי?‬ ‫___________________________________________________________________________________‪.‬‬ ‫‪ .8‬לפי מסקנת הגמרא‪ ,‬המעשה הנזכר במשנה על בן זכאי‪ ,‬קרה בתקופת חייו ה__________ של רבן יוחנן בן זכאי‪.‬‬ ‫באותה תקופה הוא עדיין לא קיבל את התואר __________ בצמוד לשמו‪.‬‬ ‫מילים בארמית לשינון‬ ‫הכי נמי – כך גם‬ ‫בשמיה – בשמו‬‫מסתברא ‪ -‬מסתבר‬ ‫מעיקרא – מתחילה‬‫סלקא דעתך – עולה על דעתך‬ ‫השתא – עכשיו‬‫טעמיה – טעמו‬‫שם משמואל ויקהל פקודי ופרה ‪ -‬שנת תרע"ד‬ ‫מה שמלאכת המשכן הזכיר אותה בפרטות שנית בפרשת ויקהל פקודי כתב הרמב"ן שהוא דרך חיבה ודרך מעלה לומר כי חפץ ה'‬ ‫במלאכה ומזכיר אותה בתורתו פעמים רבות להרבות שכר לעוסקים בה כענין מה שאמרו במדרש יפה שיחת עבדי אבות לפני הקב"ה‬ ‫מתורתן של בנים שהרי פרשתו של אליעזר שנים ושלשה דפים היא אמורה‪ ,‬עד כאן לשונו‪ .‬והנה כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול מקאצק‬ ‫זצללה"ה תמה היתכן לומר שפרשת אליעזר היתה חביבה לפני המקום יותר מתורתן של ישראל‪ ,‬ואמר כי אדרבה לפני בנו הקרוב אל‬ ‫לבו ומבין כל רמיזותיו די ברמיזה בעלמא אבל לפני איש זר צריכין לפרש‪ ,‬ואמר בלשון אשכנז "דו ביסט א היימישער פערשטיי אויפן‬ ‫ווינק"‪ .‬ולפי דברים האלה עדיין יש להבין בפרשת המשכן למה האריך בה כל כך‪ .‬ונראה על פי שאמרנו כבר דהא שהיתה כלולה בעשרת‬ ‫הדברות כל התורה כולה הפירוש שמפני שהיו ישראל מזוככים מאד היו רואין במעט מילין אלה כל הפרטים ופרטי הפרטים‪ ,‬כענין‬ ‫שאמרו ז"ל (נדרים כ"ב ע"ב) אלמלא חטאו ישראל לא ניתן להם אלא חמשה חומשי תורה וספר יהושע בלבד‪ ,‬פירוש דלאו משום‬ ‫החטא אתגורי אי תגרא אלא אלמלא החטא הי' רואים להדיא כל הענינים וכל הרמיזות שבתורה כי (תענית ט'‪ ).‬ליכא מילתא דלא‬ ‫רמיזא באורייתא וכענין שאמרו ז"ל (במדב"ר פ' י"ט) כל יקר ראתה עינו זה רבי עקיבא שדרש על כל קוץ וקוץ תלי תלין של הלכות‪,‬‬ ‫ואלמלא החטא הי' מאירות לפני כל אחד כל הרמיזות‪ ,‬אך מחמת החטא נסתם מהם זה וצריכין לבאר בפרטות‪ .‬ולפי זה יש לומר‬ ‫שלעולם הקיצור והביאור תלוי לפי מצב ההזדככות שהיו ישראל בעת אמירת הפרשה‪ ,‬דאם היו נרצים יותר הי' המאמר בקיצור ביותר‪.‬‬ ‫וע"כ בעת מלאכת המשכן שהיו ישראל עדיין מרוחקים ומשה יקח את האוהל ונטה לו מחוץ למחנה וברש"י אמר מנודה לרב מנודה‬ ‫לתלמיד‪ ,‬והדבר הזה היה נוהג ממחרת יום הכפורים עד הקמת המשכן‪ ,‬ועל כן אז היו עיניהם של ישראל בלתי מאירות כל כך להכיר‬ ‫בקריצותיו ורמיזותיו‪ ,‬על כן היה צריך שיהיו הפרשיות מבוארות יותר‪.‬‬ ‫ואפשר שזהו הענין של קריאת התורה בשבת‪ ,‬שאז הזמן שישראל מזוככים וכל המשים לבו ומטה אזנו לקריאה שבכתב מאירה לו‬ ‫בדברים האלה לפי מצב הזדככותו גם תורה שבע"פ‪:‬‬‫דפי הנחיה ללימוד עצמי בבקיאות‬ ‫מסכת סנהדרין פרק חמישי‬‫מסלול שפ"ע – כתות ט‪-‬י‬ ‫יוסי פרבר ‪ -‬שנה"ל תשע"ב‬‫‪7‬‬‫‪ )8‬מה בין חקירות לבדיקות‪ :‬דף מא ע"ב (מהנקודתיים)‬ ‫נוסח המשנה (ה‪ ,‬ב בדף מ ע"א)‬‫נוסח המשנה לפי הגהת רב