בס"ד
דף עבודה–ספר במדבר פרק י"ב:
מחבר:
ברוך קורצוייל
מיועד לכיתה י'
מבנה הפרק:
-
חלקו את הפרק לשני חלקים עיקריים:
-
____________________________.
-
____________________________.
-
מהי המילה המנחה בחלק א'?
____________________. -
מה משמעות הדבר?
(עי'
פסוק א' וסוף פסוק ח')
________
_________________________________________________________________.
פסוקים א'-ב':
טענת מרים ואהרון:
-
מלאו את הטבלה:
|
הפסוקים |
מי המדבר? |
מי השומע? |
תוכן הדיבור |
|
א–ב |
|
|
|
|
ג |
|
|
|
|
ד 1 |
|
|
|
|
ד 2 |
|
|
|
|
ה 1 |
|
|
|
|
ה 2 |
|
|
|
|
ו'- |
|
|
|
|
ט'-י' |
|
|
|
|
י"א–י"ב |
|
|
|
|
י"ג |
|
|
|
|
י"ד |
|
|
|
|
ט"ו–ט"ז |
|
|
|
-
עיין בתרגום אונקלוס שלפניך והשב על השאלות:
"ומלילת
מרים
ואהרן
במשה על
עיסק
אתתא
שפירתא
דנסיב
ארי אתתא
שפירתא
דנסיב
רחיק". (תרגום:
'ותדבר מרים ואהרן במשה על דבר האישה היפה שלקח,
כי את האישה היפה שנשא–
עזב')
-
מה פירוש: "האישה הכושית"?
_____________________. -
מה פירוש: "כי אישה כושית לקח"?
___________________________________.
-
רש"י בפירושו מרחיב ומפרש יותר.
עיין בדבריו שלפניך והשב על השאלות:
"ותדבר
מרים
ואהרן –
היא
פתחה
בדבור
תחילה, לפיכך
הקדימה
הכתוב
תחלה, ומנין
היתה
יודעת
מרים
שפרש משה
מן האשה,
רבי
נתן אומר,
מרים
היתה בצד
צפורה
בשעה
שנאמר
למשה
אלדד
ומידד
מתנבאים
במחנה, כיון
ששמעה
צפורה, אמרה
אוי
לנשותיהן
של אלו
אם הם
נזקקים
לנבואה
שיהיו
פורשין
מנשותיהן
כדרך
שפרש
בעלי
ממני, ומשם
ידעה
מרים
והגידה
לאהרן. ומה
מרים שלא
נתכוונה
לגנותו, כך
נענשה, קל
וחומר
למספר
בגנותו
של חבירו".
ובהמשך:
"הרק
אך– עמו
לבדו דבר
ה'?!:
הלא
גם בנו
דבר– ולא
פרשנו
מדרך
ארץ".
-
מי היא "האישה הכושית"?
______________________. -
למה הפסוק מתחיל בלשון יחיד:
"ותדבר",
והמדברים הם שניים?
________________
______________________________________________________________. -
בסופו של דבר,
מה דברו אהרון ומרים על משה רבנו?
(קשרו את הדיבור בפסוק א'
עם הדיבור בפסוק ב')
__________________________________________________
______________________________________________________________. -
איזה סיפור נוסף נקשר בתוך הדברים? היכן נזכר סיפור זה? _____________________
______________________________________________________________. -
איזה מסר חשוב לומד רש"י מחטאם של מרים ואהרון?
________________________
______________________________________________________________.
פסוקים ג'-ט':
מעלת משה רע"ה:
-
עיין בדברי הרמב"ם ("משנה–תורה"
הלכות יסודי–התורה פרק ז'
הלכה ו')
והשב על השאלות:
"כל
הדברים
שאמרנו
הם דרך
נבואה
לכל
הנביאים
הראשונים
והאחרונים
חוץ ממשה
רבינו
רבן של
כל
הנביאים. ומה
הפרש יש
בין נבואת
משה לשאר
כל
הנביאים?
שכל
הנביאים
בחלום
או במראה
ומשה
רבינו
מתנבא
והוא ער
ועומד
שנאמר: "ובבוא
משה אל
אהל מועד
לדבר אתו
וישמע
הקול
מדבר
אליו".
כל
הנביאים
על ידי
מלאך, לפיכך
רואים
מה שהם
רואים
במשל
וחידה. משה
רבינו
לא על
ידי מלאך
שנאמר: "פה
אל פה
אדבר
בו", ונאמר:
"ודבר
ה' אל
משה פנים
אל פנים",
ונאמר:
"ותמונת
ה' יביט"
כלומר,
שאין
שם משל
אלא רואה
הדבר על
בוריו
בלא חידה
ובלא
משל, הוא
שהתורה
מעידה
עליו: "במראה
ולא
בחידות"-
שאינו
מתנבא
בחידה
אלא במראה
שרואה
הדבר על
בוריו.
כל
הנביאים
יראים
ונבהלים
ומתמוגגין
ומשה
רבינו
אינו כן.
הוא
שהכתוב
אומר: "כאשר
ידבר איש
אל רעהו"
כלומר,
כמו
שאין אדם
נבהל
לשמוע
דברי
חבירו
כך היה
כח בדעתו
של משה
רבינו
להבין
דברי
הנבואה
והוא
עומד על
עומדו
שלם.
כל
הנביאים
אין
מתנבאים
בכל עת
שירצו
משה רבינו
אינו כן
אלא כל
זמן
שיחפוץ
רוח הקודש
לובשתו
ונבואה
שורה
עליו
ואינו
צריך
לכוין
דעתו
ולהזדמן
לה שהרי
הוא מכוון
ומזומן
ועומד
כמלאכי
השרת, לפיכך
מתנבא
בכל עת
שנאמר: "עמדו
ואשמעה
מה יצוה
ה' לכם",
ובזה
הבטיחו
האל
שנאמר: "לך
אמור להם
שובו לכם
לאהליכם
ואתה פה
עמוד
עמדי", הא
למדת שכל
הנביאים
כשהנבואה
מסתלקת
מהם
חוזרים
לאהלם
שהוא
צרכי
הגוף כלם
כשאר
העם, לפיכך
אין
פורשין
מנשותיהם, ומשה
רבינו
לא חזר
לאהלו
הראשון
לפיכך
פירש מן
האשה
לעולם
ומן הדומה
לו ונקשרה
דעתו
לצור
העולמים
ולא נסתלק
מעליו
ההוד
לעולם
וקרן עור
פניו
ונתקדש
כמלאכים".
-
כתוב בקצרה את 4 ההבדלים שבין נבואת משה לשאר הנביאים: __________________
____________________________________________________________________________________________________________________________. -
איזה מההבדלים מוזכר בפסוקים שבפרק שלנו? ____________________________.
-
מדוע התורה מציינת הבדלים אלו בהקשר זה?
______________________________
____________________________________________________________________________________________________________________________. -
למה ה' מתגלה אל שלושתם "פתאום"?
__________________________________
______________________________________________________________.
-
עיין בפירוש הרש"ר הירש והשב על השאלה:
"כל
מקום
שהביטוי
על –
אדות
מצוי
בתורה
בהקשר
דומה, הרי
הוא
מתייחס
תמיד
לאדם או
לחפץ
הסובל
מקיפוח
ומבקשים
עתה לדרוש
את טובתו.
כך
בראשית
כא, יא:
"וירע
וגו' על
אודת
בנו"; שם
כה: "והוכח
וגו' על
אדות
באר"; שמות
יח, ח:
"אשר
עשה ה'
לפרעה
וגו' על
אודת
ישראל". וכן
יש לומר
גם כאן
ב"אשה
הכשית": התלונה
איננה
עליה, אלא
לטובתה".
למה הדיבור של מרים ואהרון על משה נחשב ללשון–הרע?
מה בעצם היה תוכן הדיבור?
______
_________________________________________________________________.
-
עיין בדברי הרמב"ם ("משנה–תורה"
הלכות טומאת צרעת פרק ט"ז הלכה י')
שלפניך והשב על השאלה:
"ועל
עניין
זה מזהיר
בתורה
ואומר: "השמר
בנגע
הצרעת"
"זכור
את אשר
עשה ה'
אלקיך
למרים
בדרך", הרי
הוא אומר:
התבוננו
מה אירע
למרים
הנביאה
שדיברה
באחיה
שהיתה
גדולה
ממנו
בשנים
וגידלתו
על ברכיה
וסכנה
בעצמה
להצילו
מן הים
והיא לא
דברה
בגנותו
אלא טעתה
שהשותו
לשאר
נביאים
והוא לא
הקפיד
על כל
הדברים
האלו
שנאמר
והאיש
משה ענו
מאד ואף
על פי
כן מיד
נענשה
בצרעת
קל וחומר
לבני אדם
הרשעים
הטפשים
שמרבים
לדבר
גדולות
ונפלאות".
מה הייחודיות בחטא של מרים ואהרון?
______________________________________
_________________________________________________________________
_________________________________________________________________.
-
"אל נא תהי כמת" וגו'.
עיין בפירוש רשב"ם לפסוק זה והשב:
"אל
נא תהי
כמת –
כלומר
לכבודך
ובשבילך
אל נא
תהיה אתה
בעצמך
כמת. והיאך?
אשר
נולד
בצאתו
מי שהוא
ממעיו
מרחם אמו
של אחיו
שהוא חי,
הרי
נאכל חצי
בשרו של
חי, כלומר
מאחר
שנולדה
מרים
מרחם אמו
של משה
והיא
מתה, הרי
נאכל חצי
בשרו של
משה".
כיצד מפרש הרשב"ם את בקשת אהרון ממשה?
_________________________________
_________________________________________________________________.