במדבר פרק יח: שמירת הקדש

1
פסוק ט' . ט
זֶה יִהְיֶה לְךָ מִקּדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים
מִן–הָאֵשׁ כָּל–קָרְבָּנָם
לְכָל–מִנְחָתָם
וּלְכָל–חַטָּאתָם
וּלְכָל–אֲשָׁמָם אֲשֶׁר
יָשִׁיבוּ לִי קדֶשׁ קָדָשִׁים לְךָ
הוּא וּלְבָנֶיךָ:

רש"י שם :
מן האש. לאחר
הקטרת האשים: כל
קרבנם. כגון זבחי שלמי
צבור: מנחתם חטאתם
ואשמם. כמשמעו: אשר
ישיבו לי. זה גזל הגר:

מה הם קרבנות קדשי הקדשים ?

רמב"ם
הלכות מעשה הקרבנות פרק א הלכה יז

כל הקרבנות האלו [שהזכירם
הרמב"ם ליפני כן ]
נקראים זבחים וכל העולות
והחטאות והאשמות ושני כבשי שלמים של עצרת
נקראים קדשי קדשים אבל שלמים של יחיד
והבכור והמעשר והפסח נקראים קדשים קלים:

מה הם האמורים [האישים ] ?

רמב"ם
הלכות מעשה הקרבנות פרק א הלכה יח

האיברים ששורפין אותן ע"ג
המזבח מן החטאות הנאכלות ומן האשמות ומן
השלמים הן הנקראין אימורין ואלו הן
האימורין של שור או של עז:

[והם הנקראים ברש"י
"הקטרת האישים"
(השווה רש"י
פסוק ט' לרא"ע
פסוק ט' )]

– החלב אשר על הקרב ובכללו חלב
שעל גבי הקבה ושתי הכליות וחלב שעליהן
עם החלב אשר על הכסלים [הכסלים
הם השרירים הפנימיים של הירך סמוך לכליה
( מילון אבן שושן) ]
ויותרת הכבד [= הקרום
המכסה את הכבד (מילון אבן
שושן )] ונוטל מן הכבד מעט
עם היותרת ואם היה הקרבן ממין הכבשים
מוסיף על אלו האליה תמימה עם החוליות מן
השדרה עד מקום הכליות שנאמר לעומת העצה
יסירנה וכל האימורין נשרפין על מזבח
החיצון:

2
רמב"ם
הלכות בית הבחירה פרק א הלכה ה

אלו
הן הדברים שהן עיקר בבנין הבית עושין בו
קדש וקדש הקדשים ויהיה לפני הקדש מקום
אחד והוא הנקרא אולם ושלשתן נקראין היכל
ועושין מחיצה אחרת סביב להיכל רחוקה ממנו
כעין קלעי החצר שהיו במדבר וכל המוקף
במחיצה זו שהוא כעין חצר אהל מועד הוא
הנקרא עזרה והכל נקרא מקדש:

3
מה מקבלים הכהנים ?
– פס' יא :
וְזֶה–לְּךָ
תְּרוּמַת מַתָּנָם לְכָל–תְּנוּפת
בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְךָ נְתַתִּים
וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנתֶיךָ אִתְּךָ
לְחָק–עוֹלָם כָּל–טָהוֹר
בְּבֵיתְךָ יאכַל אתוֹ:

רש"י
[שם] :תרומת
מתנם. המורם מן התודה
ומהשלמים ואיל נזיר: לכל
תנופות. שהרי אלו טעונין
תנופה: [- את מה שטעון תנופה
מקבלים הכהנים ]

מה הוא המורם ?

דעת זקנים [שם]
: תרומת מתנם. זה
המורם מן התודה ומן השלמים חזה ושוק
ומורם מלחמי תודה וזרוע בשלה
מאיל נזיר. מתנם.
זה זרוע לחיים וקיבה:

מה היא התנופה ?

רמב"ם
הלכות מעשה הקרבנות פרק ט'
הלכה ו' :

וכיצד מעשה שלשתן [שלמים
תודה ואיל הנזיר ,המוזכרים
בהלכה הקודמת ] שוחט וזורק
הדם כמו שביארנו ומפשיט ומוציא האימורין
ואחר כך מנתח את הבשר ומפריש החזה ושוק
הימין ונותן האימורין עם החזה והשוק
על ידי הבעלים וכהן מניח ידו תחת ידי
הבעלים ומניף הכל לפני ה'
במזרח וכן כל הטעון תנופה
במזרח מניפין אותו:

הלכה ז '.

וכיצד הוא מניף ?
מוליך ומביא מעלה ומוריד ואם
היה הקרבן תודה לוקח מן הלחם הבא עמה אחד
מעשרה ומניחו עם החזה והשוק והאימורים
ומניף הכל על ידי הבעלים כמו שביארנו:

4
הלכה
יב

מנו
חכמים מתנות אלו על דרך אחרת ואמרו עשרים
וארבעה מתנות כהונה
ניתנו לאהרן ואלו הן:

עשר
במקדש ארבע בירושלים ועשר בגבולין:

הלכה
יג

עשר
במקדש:
חטאת
בהמה וחטאת העוף אשם ואשם תלוי זבחי שלמי
ציבור ולוג שמן של מצורע שתי הלחם ולחם
הפנים שירי
מנחות ומותר העומר:

הלכה
יד

ארבע
בירושלים:
הבכור
והבכורים ומורם מתודה ואיל נזיר ועורות
קדשים:

הלכה
טו

עשר
בגבולין :
תרומה
ותרומת מעשר וחלה וראשית הגז והמתנות
ופדיון הבן ופדיון פטר חמור שדה חרמים
ושדה אחוזה
וגזל הגר ולפי חשבון זה חשב כל המורם
מקדשים קלים מתנה אחת והן חזה ושוק המורם
מכל זבח שלמים
עם הלחם המורם עמהם [אם
היה תודה עם הזרוע המורמת מאיל נזיר עם
הלחם המורם עמה]
עם
חזה ושוק
הואיל ושלשתן שלמים הן חשוב המורם מהם
מתנה אחת:

לחץ כאן לפרק יט