מתוך החוברת:
עיונים בספר במדבר
מאת:
יהודה איזנברג
נושא:
שאלות לעיון בספר במדבר,
ממוינים לפי פרקים
פרשת
פינחס
שאלה
4
"בריתי
שלום"
– פרש
לפי רש"י
ואבן עזרא.
שאלה
5
מיהו
פינחס?
עיין
ביהושע כב (האם
תפקידו שם תפקיד שלום או תפקיד מלחמה?)
שופטים
(כ,
27),
ספורנו
וא"ע
לפסוק 12,
מלכים
א'
(יז,
1) ברלב"ג
וברד"ק.
א.
מהן
הדעות בענין?
ב.
אילו
הוכחות –
לכל
דעה –
משכנעות
אותך,
ואילו
ניתן לדחות?
שאלה
6
עוון
פעור נשאר כמזכרת עוון לבני ישראל.
עיין
במקורות להלן וציין באילו הזדמנויות
הזכירו
חטא
זה,
ובאילו
תקופות.
מקורות:
דברים
(ד,
3), יהושע
(כב,
17), הושע
(ט,
10), תהילים
(קו,
28 – 31).
פרק
כ"ו
שאלה
1
סכם
את מיפקד בני ישראל,
והשווה
למיפקד שבפרק א!
|
מיפקד |
מיפקד |
השבט |
|
|
מספר |
מספר |
מספר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
2
קרא
פסוקים 52
– 56, פרק
לג,
53 – 55 ופירוש
רש"י,
ספורנו
ורמב"ן.
א.
מהם
הפירושים השונים לדרך חלוקת הארץ?
ב.
מהם
הקשיים בכתוב לכל פירוש?
שאלה
3
מדוע
מפסיקה התורה את מניין השבטים ומזכירה
את חלוקת הארץ באמצע המיפקד,
לפני
ציון
מספרם
של בני לוי?
פרק
כ"ז
שאלה
1
"כי
בחטאו מת"
– איך
הבין משפט זה רש"י,
ואיך
אבן עזרא?
שאלה
2
"והוא
לא היה בתוך העדה הנועדים על ה'
בעדת
קורח"
– לאיזה
צורך הדגישו זאת הבנות?
שאלה
3
מנה
את סדר העדיפויות בירושה,
העזר
גם ברמב"ן
לפסוק 9.
שאלה
4
לענין
דיני ירושה:
רמב"ם,
מורה
נבוכים,
ג,
מב:
מדיני
ממונות גם כן,
הירושות.
והם
מידה מעולה.
רצוני
לומר:
שלא
ימנע האדם טוב ממי
שהוא
ראוי לו,
ואחר
שהוא הולך למות,
שלא
יקנא ביורשיו ולא יפזר ממונו,
אבל
יניחהו למי
שהוא
יותר ראוי לו מכל בני אדם,
והוא:
הקרוב
לו יותר.
"לשארו
הקרוב אליו ממשפחתו".
וכבר
ביאר שהבן קודם,
ואחר
כך הבת,
ואחר
כך האח,
ואחר
כך אחי האב,
כמו
שהוא ידוע.
ויבכר
הגדול שבבניו מפני שאהבתו קודמת,
ולא
ימשך אחר תאוותו:
"לא
יוכל לבכר את בן
האהובה"
(דברים
כא,
16)… וזאת
המידה תשמרה ותחזקה זאת התורה הישרה מאוד,
רצוני
לומר:
נשיאת
פני הקרובים והיטיב להם.
כמו
שאמר הנביא:
"ועוכר
שארו –
אכזרי".
ודברי
התורה
בצדקות:
"לאחיך,
לענייך"
(דברים
טו,
11) …
א.
מצא
בתורה את סדר הירושות שמזכיר רמב"ם.
ב.
למה
מתכוון רמב"ם
באמרו "לא
ימשך אחר תאוותו"
– עיין
בדברים!
ג.
מה
הצדק בנשיאת פני הקרובים?
שאלה
5
איך
נסתיים עניין בנות צלפחד?
עיין
בפרק לו!
שאלה
6
המבנה
של הפסוקים 12
– 23ז
בפרשתנו הוא זה
(א)
12 – 14 דבר ה'
למשה לעלות להר ולראות את הארץ.
(ב)
15 – 17 תפילת משה למינוי מנהיג לעדה.
(ג)
18 – 23 תשובת ה'
על מינוי יהושע.
לסעיף
א יש מקבילות בדברים (ג,
23 – 29), (לב,
48 – 52), (לד).
לסעיף
ג מקבילות בדברים (ג,
21), (לא,
7 – 8), (לד,
9).
א.
בדוק
את פסוקים 12
– 14 לפי
המקבילות,
וציין
אילו עובדות חסרות בפרקנו ומפורשות
במקומות אחרים.
ב.
כמה
פעמים נאמרו למשה הדברים המוזכרים בפסוקים
12
– 14? העזר
ברמב"ן
לבמדבר (כז,
12).
ג.
"וצווית
אותו לעיניהם"
(19) רש"י
ורמב"ן
חולקים מה פשר הצווי.
מה
נראה לך יותר ע"פ
המקבילות לסעיף ג?
איך
פירש ספורנו?
ד.
סדר
את כל המאורעות הכלולים בסעיפים א –
ג
ובמקבילות לפי סדרם הכרונולוגי.
העזר
ברמב"ן
לדברים (ג,
23), האם
רש"י
בפרקנו,
פסוק
15
חולק
על רמב"ן?
ה.
נסה
לקבוע תאריכים למאורעות המוזכרים.
שאלה
7
מהן
התכונות השונות שמבקש משה שיהיו במנהיג?
העזר
ברש"י!
אילו
מתכונות אלה נמצאות
ביהושע
לפי פרקנו,
ומה
תוכל להוסיף לפי ספר יהושע?
שאלה
8
"ה'
אלקי
הרוחות"
– מה
פשר כינוי זה,
ומדוע
משה משתמש בו דווקא כאן ובפרק (טז,
22)?
שאלה
9
לבירור
יחסי מלך –
כהן
גדול:
רמב"ם,
הלכות
מלכים ב,
ה:
כל
העם באים אליו (אל
המלך)
בכל
עת שירצה,
ועומדין
לפניו ומשתחווים ארצה.
אפילו
נביא
עומד לפני המלך,
משתחווה
ארצה,
שנאמר:
"הנה
נתן הנביא,
ויבא
לפני המלך וישתחו
למלך".
אבל
כהן גדול אינו בא לפני המלך אלא אם רצה.
ואינו
עומד לפניו אלא המלך עומד
לפני
כהן גדול,
שנאמר:
"ולפני
אלעזר הכהן יעמוד".
אעפ"כ
מצווה על כהן גדול לכבד את
המלך
ולהושיבו ולעמוד מפניו כשיבוא לו.
ולא
יעמוד המלך לפניו אלא כשישאל לו במשפט
האורים…
א.
מהם
יחסי יהושע ואלעזר לפי רמב"ם?
הוכח
דבריו מפרשתנו!
ב.
מנין
למד רמב"ם
את ההגבלה שהמלך עומד לפני הכהן הגדול רק
כשישאל לו באורים ותומים?
פרק
כ"ח
– כ"ט
שאלה
1
ערוך
טבלה של קרבנות החגים.
העתק
את הטבלה המודגמת למחברתך ומלאנה.
|
שונות |
נסכים |
מנחות |
שעירים |
אילים |
פרים |
כבשים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חול |
|
|
|
|
|
|
|
|
שבת |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאלה
2
סכם
את נושאי פרשת פינחס.