במעגלי משנה – בגרות במשנה

אוגוסט 2, 2026 · מאת רוזנברג יהודה · דפי עבודה

‫בס"ד‬

‫במעגלי משנה – בגרות במשנה‪.‬‬
‫פרק א' ‪ -‬תורה ודרך ארץ‪.‬‬
‫משנה מסכת פאה פרק א משנה א‪.‬‬
‫אלו דברים שאין להם שיעור‪:‬‬
‫הפאה והבכורים והראיון וגמילות חסדים ותלמוד תורה‪.‬‬
‫אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪:‬‬
‫כיבוד אב ואם‪ ,‬וגמילות חסדים‪ ,‬והבאת שלום בין אדם לחבירו‪,‬‬
‫ותלמוד תורה כנגד כולם‪.‬‬

‫פרוש המשנה‪:‬‬
‫הכותרת הראשונה‪ :‬אלו דברים שאין להם שיעור‪:‬‬
‫המשנה מביאה מספר דברים שהתורה אומרת לנו לעשות או לתת‪ ,‬אבל לא אומרת‬
‫כמה‪ .‬אין להם "שיעור" = כמות‪.‬‬
‫‪ .1‬פאה – כל אדם שיש לו שדה שהוא מגדל בה פרות או ירקות‪ ,‬צריך להשאיר בקצה‬
‫של השדה חלק מהפרות או הירקות‪ ,‬בשביל העניים‪ .‬המצווה היא להשאיר‪ .‬לא‬
‫כתוב כמה להשאיר‪.‬‬
‫‪ .2‬ביכורים – אדם המגדל את אחד משבעת המינים (חיטה‪ ,‬שעורה‪ ,‬ענבים ("גפן")‪,‬‬
‫תאנה‪ ,‬רימון‪ ,‬זיתים או תמרים (ארץ זית שמן ודבש" דבש = דבש תמרים)‪ ,‬צריך‬
‫להביא לבית המקדש את הפרות הראשונים והיפים‪ .‬עשו זאת בקבוצות שעלו ביחד‪,‬‬
‫עם תזמורת וריקודים‪ .‬כמה להביא? לא כתוב בתורה ("אין להם שיעור")‪.‬‬
‫‪ .3‬ראיון – מצווה לעלות לרגל – לעלות לבית המקדש ברגלים – בחגים פסח‪ ,‬שבועות‬
‫וסוכות‪ .‬והביאו קורבן ראיה ("ראיון" מהמילה ראיה‪ .‬כי בתורה נאמר "שלוש‬
‫פעמים בשנה יראה כל זכורך את פני ה' אלוקך")‪ .‬יש מצווה לעלות לרגל בחגים‪.‬‬
‫אבל לא כתוב כמה פעמים בשנה)‪.‬‬
‫‪ .4‬גמילות חסדים – לעזור לכל מי שצריך עזרה‪( .‬לגמול חסד)‪ .‬לא כתוב כמה לעזור‪.‬‬
‫אבל חשוב לעזור כמה שיותר‪.‬‬
‫‪ .5‬תלמוד תורה – מצווה ללמוד תורה‪ .‬לא כתוב כמה‪ .‬אבל צריך להשתדל ללמוד‬
‫כמה שיותר‪.‬‬
‫כותרת שניה – החלק השני של המשנה‪:‬‬
‫אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא‪.‬‬
‫אלו מצוות שאדם עושה אותם (מקיים אותם)‪ ,‬מקבל שכר‪ ,‬הקב"ה ייתן לו דבר טוב‬
‫בעולם הזה שאנחנו חיים בו‪ ,‬וגם יקבל עוד שכר בעולם הבא‪.‬‬
‫‪ .1‬כיבוד אב ואם‪( ,‬לכבד את ההורים)‪.‬‬

‫‪1‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬וגמילות חסדים‪( ,‬לעזור למי שצריך עזרה)‬
‫‪ .3‬והבאת שלום בין אדם לחבירו‪( ,‬לעשות שלום בין אנשים שרבים)‪.‬‬
‫‪ .4‬ותלמוד תורה כנגד כולם‪ .‬הכי חשוב ללמוד תורה‪ ,‬כי אם ידע תורה‪ ,‬ידע איך‬
‫לעשות את כל הדברים הטובים לפי התורה‪.‬‬
‫הרמב"ם בפרוש המשנה לרמב"ם‪.‬‬
‫ישנם שתי קבוצות של מצוות‪:‬‬
‫א‪ .‬בין אדם למקום – מצוות שהם רק ביני לקב"ה‪ ,‬כמו שמירת שבת והנחת‬
‫תפילין‪ .‬מי שמקיים את המצוות האלו‪ ,‬הקב"ה רואה בזה שהאדם עושה‬
‫צדקה – עושה דבר טוב לקשור רק לו ולקב"ה‪ .‬לכן השכר לו הוא בעולם‬
‫הבא‪ ,‬השכר הוא לנשמה שלו‪.‬‬
‫ב‪ .‬בין אדם לחברו – מצוות הקשורות לקשר בין אנשים‪ ,‬כמו שאסור לגנוב‪,‬‬
‫לרצוח או לשקר‪ .‬לכן אם דאגתי להתנהג נכון כלפי אנשים אחרים‪,‬‬
‫בהתנהגות היפה שלי‪ ,‬אני כבר מקבל פרס‪ .‬אוהבים אותי‪ ,‬ואולי גם נותנים לי‬
‫מתנות‪.‬‬
‫כל מה שאני במצוות שקשורות ליחסים בין בני אדם – נחשבות לחלק‬
‫ממצוות "גמילות חסדים"‪ .‬ולכן השכר הוא גם בעולם הזה‪ ,‬כי המעשה עושה‬
‫לי טוב‪ ,‬כי נעים לחיות בצורת התנהגות כזאת‪ ,‬ויש שכר גם בעולם הבא‪.‬‬
‫רבנו עובדיה מברטנורא‪:‬‬
‫על מצוות גמילות חסדים‪:‬‬
‫יש דברים שבהם לא כתוב כמה לתת או לעשות‪ ,‬ויש דברים בגמילות חסדים‬
‫שכן יש כמות‪.‬‬
‫א‪ .‬כל המצוות של גמילות חסדים שקשורות לכסף‪ ,‬יש להם שיעור‪ .‬יש סכום‬
‫שצריך לתת למצווה‪ .‬לדוגמה‪ :‬לתת צדקה לעני – צריך לתת לפחות ‪1/10‬‬
‫ממה שהרוויח – לעניים‪ ,‬ולא יותר מ‪.20%‬‬
‫ב‪ .‬כל מצוות שלא קשורות לכסף‪ ,‬כמו שאסור לפגוע באדם אחר‪ .‬בדברים‬
‫כאלו אין סכום‪ ,‬לדוגמה‪ :‬לא כתוב כמה לא לפגוע בשני‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬אילו מצוות חוזרות במשנה בשני החלקים שלה?‬
‫א‪.___________________________________________ .‬‬
‫ב‪.___________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬על איזו מצווה המשנה אומרת כי היא החשובה ביותר? ולמה היא הכי‬
‫חשובה? ____________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬הרמב"ם כותב‪" :‬וימצא טובה בעולם הזה‪ ,‬בעבור שנהג מנהג הטוב בין בני‬
‫אדם‪ ,‬כי כשינהג מנהג הזה‪ ,‬וינהגו אחרים כמנהגו ‪ -‬יקבל כמו כן שכר‬
‫מהענין ההוא"‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את דבריו‪_____________________________________ .‬‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬

‫‪2‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬כתוב דוגמא שמוכיחה את דברי הרמב"ם שהוא צדק‪_____________ :‬‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬הברטנורא כותב "ותלמוד תורה – אין לה שיעור דכתיב "והגית בו יומם‬
‫ולילה"‪.‬‬
‫א‪ .‬הסבר את דבריו‪______________________________________ :‬‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬למה תלמוד תורה כל כך חשוב? ___________________________‬
‫___________________________________________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת קידושין פרק א משנה ז‬
‫כל מצות הבן על האב ‪ -‬אנשים חייבין ונשים פטורות‪.‬‬
‫וכל מצות האב על הבן ‪ -‬אחד אנשים ואחד נשים חייבין‪.‬‬
‫וכל מצות עשה שהזמן גרמה ‪ -‬אנשים חייבין ונשים פטורות‪.‬‬
‫וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה ‪ -‬אחד אנשים ואחד נשים חייבין‪.‬‬
‫וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה ‪ -‬אחד אנשים ואחד‬
‫נשים חייבין‪.‬‬
‫חוץ מ‪ :‬א‪ .‬בל תשחית‪.‬‬
‫ב‪ .‬ובל תקיף‪.‬‬
‫‪:‬ג‪ .‬ובל תטמא למתים‬

‫נושא המשנה‪ :‬סוגי מצוות‪ ,‬והשאלה מי חייב‬
‫לעשות אותם‪ ,‬בנים או בנות או כולם?‬
‫‪ .1‬כל מצות הבן על האב ‪ -‬אנשים חייבין ונשים פטורות‪.‬‬
‫קבוצת המצוות‪ :‬כל הדברים שיש מצווה לילדים לעזור להורים‪.‬‬
‫הדין‪ :‬מי חייב? בנים ולא בנות‪.‬‬
‫הסיבה‪( :‬מהגמרא‪ ,‬לא כתוב במשנה)‪ :‬כי הבת‪ ,‬לאחר החתונה – צריכה‬
‫לשמוע בקול בעלה‪ .‬ולכן אם הוא יהיה רשע‪ ,‬ולא יסכים לתת לה לעזור‬
‫להורים שלה‪ ,‬היא לא צריכה לעזור להם‪ .‬אבל ברור שאם יכולה לעזור‬
‫להורים‪ ,‬צריכה לעזור‪.‬‬
‫‪ .2‬וכל מצות האב על הבן ‪ -‬אחד אנשים ואחד נשים חייבין‪.‬‬
‫קבוצת המצות‪ :‬דברים שההורים צריכים לדאוג לילדם שלהם‪.‬‬
‫הדין‪ :‬האבא והאמא חייבים לעשות אותם‪ .‬הטיפול בילדים הוא‬
‫באחריות שני ההורים‪.‬‬

‫‪3‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .3‬וכל מצות עשה שהזמן גרמה ‪ -‬אנשים חייבין ונשים פטורות‪.‬‬
‫קבוצת המצוות‪ :‬מצוות עשה – מצווה שצריך לעשות בה משהו‪ .‬כמו‬
‫להניח תפילין או לתת צדקה‪" ,‬שהזמן גרמה" – שהזמן הוא הגורם‪ .‬זאת‬
‫אומרת שצריך לעשות את המצווה דווקא בזמן מסוים (לדוגמה‪ :‬מצוות‬
‫עשה לשבת בסוכה‪ ,‬היא קשורה לזמן – לחג סוכות‪ ,‬ולא לכל השנה)‪.‬‬
‫הדין‪ :‬הבנים חייבים לעשות אותן‪ .‬הבנות לא חייבות‪ ,‬אבל מותר להן‬
‫לעשות את המצוות האלו‪.‬‬
‫הסיבה (לא כתובה במשנה)‪ :‬הנשים מטפלות בילדים‪ ,‬ולא תמיד הן‬
‫יכולות לקיים את המצוות האלו‪ ,‬בגלל הילדים‪ .‬אבל אם הן כן יכולות‪,‬‬
‫ברור שכדאי שכן יעשו את המצוות האלו‪ ,‬אבל הן לא חייבות‪.‬‬
‫‪ .4‬וכל מצות עשה שלא הזמן גרמה ‪ -‬אחד אנשים ואחד נשים חייבין‪.‬‬
‫קבוצת המצוות‪ :‬מצוות עשה – שצריך לעשות משהו‪ ,‬אבל "לא הזמן‬
‫גרמה" – לא צריך לעשות אותה דווקא בזמן מסוים‪ ,‬כמו לברך ברכת‬
‫המזון‪.‬‬
‫הדין‪ :‬כולם חייבים לעשות אותן (בנים ובנות)‪.‬‬
‫‪ .5‬וכל מצות לא תעשה בין שהזמן גרמה בין שלא הזמן גרמה ‪ -‬אחד אנשים‬
‫ואחד נשים חייבין‪.‬‬
‫קבוצת המצוות‪" :‬מצוות לא תעשה" – מצווה שבה אסור לי לעשות‬
‫משהו‪ ,‬כמו "לא תרצח"‪ .‬ולא משנה ("בין ש‪)"…‬אם זה קשור לזמן מסוים‬
‫("זמן גרמה")‪ ,‬או לא קשור לזמן מסוים ("שלא הזמן גרמה")‪.‬‬
‫הדין‪ :‬כולם חייבים לא לעשות את הדברים האלו‪ ,‬בנים ובנות אותו‬
‫הדבר‪.‬‬
‫יוצאים מן הכלל בקבוצה‪ "( :‬חוץ מ‪.)"…‬‬
‫א‪" .‬בל תשחית" – שאסור לגלח את הזקן עם סכין גילוח‪ .‬לבנים אסור‪,‬‬
‫לבנות (שיש להן זקן) – מותר‪.‬‬
‫ב‪" .‬בל תקיף" – אסור לבנים לספר לגמרי את הפאות‪ .‬לבנות מותר‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬בתורה כתוב "ולא תשחית את פאת זקנך" ו"לא תקיף פאת‬
‫ראשך"‪ .‬המילה "זקנך" כתובה לבנים‪ .‬לכן האיסור הוא רק לבנים‪.‬‬
‫וחכמים מסבירים כי כמו שהאיסור בזקן הוא רק לבנים‪ ,‬אז גם‬
‫החלק השני "ולא תקיף פאת ראשך" היא רק לבנים‪ .‬בלשון הגמרא‬
‫"כל שישנו בזקנך‪ ,‬ישנו בבל תקיף"‪.‬‬
‫ג‪" .‬בל תטמא למתים" – לבנים הכהנים אסור להיכנס לבית הקברות או‬
‫לגעת במת‪ .‬לבנות שלהם – מותר‪.‬‬
‫רמב"ם בפרושו למשנה‪:‬‬
‫"מסורת" ‪ -‬מצוות עשה שהזמן גרמה – נשים פטורות (לא חייבות) מלעשות אותן‪,‬‬
‫וחלק חייבות‪ .‬כמו הדלקת נרות שבת וחג‪ .‬שיש להם זמן קבוע‪ ,‬ובכל זאת זו מצווה‬
‫דווקא לבנות‪.‬‬
‫אם כן מאילו מצוות עשה שהזמן גרמה נשים פטורות? ומאילו לא?‬
‫עונה הרמב"ם‪ :‬המסורת‪ .‬כל מצווה שעברה מאם לבת שלה במשך כל הדורות שזו‬
‫מצווה לבנות‪ ,‬בנות חייבות לעשות‪ .‬ומצוות שבמסורת נשים פטורות – נשים לא‬
‫חייבות‪.‬‬

‫‪4‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .5‬המשנה כותבת את החובות שיש לאנשים מסוימים לאנשים אחרים‪.‬‬
‫ציין מי חייב למי לפי המשנה? _________________________‬
‫___________________________________________‪.‬‬
‫‪" .6‬השווה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה"‪.‬‬
‫א‪ .‬לגבי אלו מצוות מדבר משפט זה? _______________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬למה לדעתך‪ ,‬מה שאסור לבנים במצוות האלו‪ ,‬אסור גם לבנות?‬
‫________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .7‬הגמרא כותבת (מתורגם לעברית) "ואלו הנשים‪ ,‬הועיל ואינן יכולות‬
‫להשחית‪ ,‬הן אינן אסורות בהקפה"‪.‬‬
‫א‪ .‬לגבי אילו יוצאים מן הכלל – נאמר הסבר זה של הגמרא? (פרט ‪2‬‬
‫יוצאים מהכלל)‪.‬‬
‫*__________________________________________‪.‬‬
‫‪.________________________________________ ‬‬
‫ב‪ .‬כיצד מסבירה הגמרא את הקשר בין שני האיסורים האלו?‬
‫________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .8‬בפסוק נאמר "אמור אל הכהנים בני אהרון ‪ ….‬לנפש לא יטמא בעמיו"‪.‬‬
‫הגמרא לומדת מהפסוק "בני אהרון‪ ,‬ולא בנות אהרון"‪.‬‬
‫א‪ .‬לגבי איזה יוצא מן הכלל במשנה למדה הגמרא את הדין הזה?‬
‫___________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה לומדת הגמרא מפסוק זה? _______________________‬
‫____________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ב משנה ב‬
‫רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר‪:‬‬
‫יפה תלמוד תורה עם דרך ארץ שיגיעת שניהם משכחת עון‪.‬‬
‫וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עון‪.‬‬
‫וכל העמלים עם הצבור יהיו עמלים עמהם לשם שמים‪,‬‬
‫שזכות אבותם מסייעתן‪ ,‬וצדקתם עומדת לעד‪.‬‬
‫ואתם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאילו עשיתם‪:‬‬

‫‪5‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫האומר‪( :‬מי שאמר את הדברים הכתובים במשנה)‪ :‬רבן גמליאל בנו של רבי יהודה‬
‫הנשיא‪.‬‬
‫נושא המשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬הדבר הנכון בחיים‪ :‬ללמוד תורה‪ ,‬וגם לעבוד‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה עלול לקרות למי שרק לומד תורה‪ ,‬ולא עובד‪.‬‬
‫המאירי (שם של מפרש בשם המאירי)‪:‬‬
‫מה זה "דרך ארץ"?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫א‪ .‬פרנסה – עבודה שעובד שיהיה לו כסף לקנות מה שצריך לבית‪.‬‬
‫ב‪ .‬התנהגות יפה‪.‬‬
‫המשנה נותנת טעם – סיבה למה צריך את שני הדברים יחד "שיגיעת שניהם‬
‫משכחת עוון" – כאשר עושים את שני הדברים (לימוד תורה ודרך ארץ)‪ ,‬זה עוזר‬
‫שלא נעשה חטא (עוון)‪ .‬איך?‬
‫א‪ .‬לפי ההסבר ש"דרך ארץ" – זה פרנסה‪:‬‬
‫אדם שלומד תורה – לומד איך להתנהג‪ ,‬ולהרוויח בלי לשקר‪ ,‬בצורה יפה‪.‬‬
‫לכן גם בעבודה שלו – הוא יהיה ישר וטוב‪.‬‬
‫אבל אדם שרק לומד תורה‪ ,‬בבית לא יהיה כסף לאוכל ובגדים‪ ,‬ואז אשתו‬
‫והילדים יבכו לו‪ ,‬והוא ילך ויגנוב‪ ,‬כדי להרוויח הרבה כסף בזמן קצר‪ .‬ואז‬
‫מה שווה כל הלימוד תורה שלו‪ .‬לימוד התורה גרם לו לעשות חטא – לגנוב‪.‬‬
‫ב‪ .‬לפי ההסבר ש"דרך ארץ" זו התנהגות יפה‪:‬‬
‫מי שלומד תורה‪ ,‬וגם מתנהג יפה‪ ,‬אדם כזה יכול להשפיע על אחרים שיתנהגו‬
‫יפה כמהו‪ ,‬וילמדו תורה כמוהו‪.‬‬
‫אבל אם רק לומד תורה‪ ,‬אבל לא מתנהג יפה לאחרים – הוא גורם לעוון –‬
‫לחטא נורא‪ ,‬כי האנשים אומרים "תראו איזו תורה זו! תראו איך מתנהג מי‬
‫שנראה צדיק‪ ,‬כי הוא רק לומד תורה! – וזה גורם לאנשים לשנוא את‬
‫התורה‪ ,‬וזה דבר רע מאוד‪.‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ד משנה ה‬
‫רבי ישמעאל בנו אומר‪:‬‬
‫הלומד על מנת ללמד ‪ -‬מספיקין בידו ללמוד וללמד‪.‬‬
‫והלומד על מנת לעשות ‪ -‬מספיקין בידו ללמוד וללמד לשמור ולעשות‪.‬‬
‫רבי צדוק אומר‪:‬‬
‫אל תעשם עטרה להתגדל בהם ולא קרדום לחפור בהם‪.‬‬
‫וכך היה הלל אומר‪:‬‬
‫ודישתמש בתגא חלף‪ ,‬הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן‬
‫העולם‪:‬‬
‫‪6‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫נושא המשנה‪:‬‬
‫חשוב ללמוד תורה‪ ,‬כדי שנוכל להעביר אותה לילדים שלנו‪ .‬לדורות הבאים‪.‬‬
‫לא צריך ללמוד רק בשביל שאני אדע‪.‬‬
‫חשוב ללמוד תורה‪ ,‬כדי שנדע איך לקיים מצוות‪.‬‬
‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫האומר הראשון‪ :‬רבי ישמעאל‪.‬‬
‫מביא שתי סיבות שבגללם אדם לומד תורה‪ ,‬ובכל אחד מהם מה הקב"ה עושה‬
‫בשבילו‪.‬‬
‫הסיבה‬
‫לומד כדי ללמד אחרים‬
‫לומד כדי לעשות – לקיים מצוות‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫הקב"ה עוזר ללומד‬
‫ללמוד בעצמו‪ ,‬וללמד אחרים‬
‫ללמוד בעצמו‪ ,‬ללמד אחרים‪ ,‬ולקיים‬
‫מצוות‪.‬‬

‫האומר השני‪ :‬רבי צדוק‪.‬‬
‫הנושא שעליו הוא מדבר‪ :‬אסור לאדם הלומד תורה‪ ,‬להשתמש בתורה שלמד‪ ,‬כדי‬
‫לקבל לעצמו דברים‪.‬‬
‫"אל תעשם עטרה להתגדל בהם" – אל תלמד תורה‪ ,‬כדי להיות רב‪ ,‬כדי שיכבדו‬
‫אותך‪ ,‬בזכות הידע שלך בתורה‪.‬‬
‫" ולא קרדום לחפור בהם" – אל תלמד תורה כדי שתוכל להשתמש בידע שלך לצאת‬
‫נגד חכמים‪.‬‬
‫" וכך היה הלל אומר‪:‬‬
‫ודישתמש בתגא חלף‪ ,‬הא למדת כל הנהנה מדברי תורה נוטל חייו מן העולם"‪.‬‬
‫רבי צדוק מביא את דברי הלל שנאמרו בארמית‪ .‬ופרושם‪ :‬מי שמשתמש בתורה כדי‬
‫לקבל כבוד – בסוף התורה שלו תחלוף‪ ,‬לא תשאר‪.‬‬
‫מדברי הלל‪ ,‬לומד רבי צדוק‪" :‬הא למדת‪ "…‬מכאן אתה לומד‪ ,‬שכל מי שנהנה‬
‫מדברי תורה שלמד‪ ,‬החיים שלו חולפים סתם כך‪ .‬ובסופו של דבר הוא לא יהיה אדם‬
‫מכובד‪.‬‬

‫‪7‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הלכות הנלמדות מהמשנה‪:‬‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫מי שלומד תורה‪ ,‬ולא עובד כדי להתפרנס‪ ,‬ואומר שזה לא נורא‪ ,‬ותמיד יבקש‬
‫צדקה‪ ,‬ומזה יחיה – הוא עושה דבר נורא‪.‬‬
‫הוא מחלל את השם – גורם לאנשים לשנוא את הדתיים‪ ,‬ולכן הם שונאים את‬
‫התורה ואת הקב"ה הם אומרים "אם ככה מתנהגים הדתיים‪ ,‬אז התורה לא שווה‬
‫כלום"‪.‬‬
‫וזה גורם שאור התורה – היפה בתורה – אנשים לא רואים אותו‪ .‬כי הם שונאים את‬
‫הדתיים‪.‬‬
‫מאור הדת – אנשים לא רוצים בגללו להיות דתיים‪.‬‬
‫וגורם לעצמו דבר רע‪ ,‬והוא לא יזכה לדברים טובים בעולם הבא‪.‬‬
‫סופו של אדם כזה שהוא יהיה גנב (או ירמה אנשים) כדי שיהיה לו כסף לאוכל‬
‫ולשאר הדברים שאדם צריך‪.‬‬
‫שאלות הבנה והרחבה‪:‬‬
‫‪ .1‬במשנה מופיעים שני תנאים המביאים בה את הדברים שלהם‪ .‬כתוב את‬
‫שמותיהם‪.‬‬
‫_____________________‪.‬‬
‫_____________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מה שם התנא הנוסף המופיע במשנה? מי מזכיר אותו‪ ,‬ולמה הוא מזכיר אותו?‬
‫__________________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬התנא קמא – החכם הראשון הכתוב במשנה‪ ,‬מביא שתי סיבות טובות למה‬
‫ללמוד תורה‪ .‬כתוב מה הסיבה היותר טובה בין שניהם‪ .‬נמק!‬
‫__________________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬התנא השני המוזכר במשנה מדבר על לימוד תורה לא למטרות טובות‪ .‬לאלו‬
‫סיבות לומד אדם זה? ______________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪8‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .5‬כיצד מתייחס הרמב"ם למי שלומד תורה ולא עובד? _______________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .6‬כיצד אתה מרגיש כאשר אתה פוגש רב המתנהג יפה במיוחד‪ ,‬כלפי התורה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ד משנה ו‬
‫רבי יוסי אומר‪:‬‬
‫כל המכבד את התורה ‪ -‬גופו מכובד על הבריות‪.‬‬
‫וכל המחלל את התורה ‪ -‬גופו מחולל על הבריות‪.‬‬

‫האומר‪( :‬התנא האומר את המשנה)‪ :‬רבי יוסי‪.‬‬
‫הסבר המשנה לפי המאירי‬
‫נושא המשנה‪:‬‬
‫הקשר בין לימוד תורה‪ ,‬ההתנהגות של הלומד‪ ,‬ויחס האנשים אליו‪.‬‬
‫רבי יוסי אומר את אותו הדבר‪ ,‬פעם בצד הטוב‪ ,‬ופעם ברע‪.‬‬
‫בטוב‪ :‬לומד תורה ‪ +‬מתנהג יפה = האנשים מעריכים אותו‪ ,‬בזכות זה אוהבים את‬
‫התורה‪ ,‬ואז מאמינים בקב"ה‪.‬‬
‫ברע‪ :‬לומד תורה ‪ +‬מתנהג לא יפה = האנשים שונאים אותו‪ ,‬בגלל זה הם שונאים‬
‫את התורה‪ ,‬ובגללו הם לא מאמינים בקב"ה‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד מסביר המאירי את הקשר בין הלומד תורה (הרב) לבין השאלה האם‬
‫נאמין או לא נאמין בקב"ה? _________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪9‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬האם לדעתך זה צודק שאנחנו קובעים את דעתנו על התורה‪ ,‬לפי התנהגות של‬
‫אדם הלומד תורה‪ ,‬ולא לפי מה שכתוב בה? ____________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ו משנה ג‬
‫הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק אחד או דבור אחד אפילו אות‬
‫אחת צריך לנהוג בו כבוד‪.‬‬
‫שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים בלבד וקראו רבו‬
‫אלופו ומיודעו שנאמר ‪+‬תהלים נ"ה י"ד‪ +‬ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי‪.‬‬
‫והלא דברים קל וחומר ומה דוד מלך ישראל שלא למד מאחיתופל אלא שני דברים‬
‫בלבד קראו רבו אלופו ומיודעו הלומד מחבירו פרק אחד או הלכה אחת או פסוק‬
‫אחד או דבור אחד אפילו אות אחת על אחת כמה וכמה שצריך לנהוג בו כבוד‪.‬‬
‫ואין כבוד אלא תורה שנאמר "כבוד חכמים ינחלו" "ותמימים ינחלו טוב"‪.‬‬
‫‪ +‬ואין טוב אלא תורה שנאמר "כי לקח טוב נתתי לכם תורתי אל תעזובו"‪.‬‬

‫אומר המשנה‪ :‬לא כתוב‪.‬‬
‫נושא המשנה‪:‬‬
‫הכבוד שצריך לתת לכל אחד שלימד אותי תורה‪ ,‬ואפילו לימד אותי רק אות אחת‬
‫אני כבר חייב לכבד אותו‪.‬‬
‫צורת הלימוד‪:‬‬
‫לומדים מדוד המלך שלמד מאחיתופל רק שני דברים‪ ,‬ודוד קורא לו "אלופי‬
‫מיודעי"‪.‬‬
‫בסיפא (בסוף) של המשנה‪:‬‬
‫הוכחה מהפסוקים שכבוד וטוב קשורים לתורה‪.‬‬
‫צורת לימוד‪:‬‬
‫מהפסוקים‪ .‬המילה כבוד והמילה טוב מתקשרים לתורה‪.‬‬
‫מושג מרכזי שמוזכר במשנה‪:‬‬

‫‪10‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫"קל וחומר" = צורת קבלת מסקנות האומרת שאם במקרה קל‪ ,‬אני אומר שצריך‬
‫לעשות כך וכך‪ ,‬אז במקרה רציני יותר‪ ,‬בטח צריך לעשות לפחות כך וכך‪ .‬לדוגמא‬
‫מהמשנה‪:‬‬
‫אם אחיתופל לימד את דוד רק שני דברים‪ ,‬וכבר דוד נותן לו כבוד גדול‪ ,‬אז בטח‬
‫שמי שמלמד אותי תורה – אני חייב לתת לו כבוד גדול‪.‬‬
‫פירוש הרב נפתלי הירץ‪.‬‬
‫השאלה‪ :‬למה רבי יהודה הנשיא‪ ,‬כאשר הוא סידר את המשנה‪ ,‬הוא סידר את‬
‫המשניות בסדר הזה?‬
‫תשובה‪ :‬אחרי שבמשניות האחרונות דיברנו כמה חשוב ללמוד תורה‪ ,‬ולהתנהג יפה‪,‬‬
‫עכשיו מלמדים אותנו שאנחנו צריכים לכבד את מי שמלמד אותנו תורה‪( .‬למרות‬
‫שלפי המשניות הקודמות‪ ,‬מי שמלמד אותנו את התורה‪ ,‬אסור לו לבקש כבוד)‪.‬‬
‫החידוש במשנה‪ :‬גם אם רב שיודע הרבה תורה‪ ,‬שמע דבר חדש בשבילו בתורה‪,‬‬
‫מאדם פשוט‪ ,‬הרב חייב לכבד את האדם הפשוט‪ ,‬ובזה הוא מראה כי מה שחשוב לו‬
‫זה הלימוד תורה‪ ,‬ולא הכבוד‪( .‬כי הוא מוכן לכבד גם אדם פשוט רק בזכות המעט‬
‫תורה שלמד ממנו)‪.‬‬
‫שאלה‪:‬‬
‫כיצד צריך להתנהג לאדם שלימד אותי קצת תורה‪ ,‬וברור לי שאני יודע הרבה יותר‬
‫ממנו‪ ,‬וגם לימדתי אתו הרבה?‬
‫__________________________________________________________‬
‫___________________________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ו משנה ד‪.‬‬
‫כך היא דרכה של תורה‪:‬‬
‫פת במלח תאכל‪ ,‬ומים במשורה תשתה‪ ,‬ועל הארץ תישן‪ ,‬וחיי צער תחיה‪ ,‬ובתורה‬
‫אתה עמל‪ .‬כן – "אשריך וטוב לך" ‪ -‬אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא‪.‬‬
‫אל תבקש גדולה לעצמך‪,‬‬
‫ואל תחמוד‬

‫‪11‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ואל תתאוה לשלחנם של מלכים ששולחנך גדול משולחנם וכתרך גדול מכתרם‬
‫ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך‪:‬‬

‫האומר‪ :‬לא כתוב את שם האומר‪.‬‬
‫נושא המשנה‪:‬‬
‫חייבים ללמוד תורה בכל מקרה‪ ,‬גם אם לא חסר לי כלום‪ ,‬וגם אם כן חסרים לי‬
‫דברים‪ .‬אני אוכל רק לחם יבש עם מים‪ ,‬אני צריך להמשיך ללמוד תורה‪ ,‬כי היא כל‬
‫כך חשובה‪.‬‬
‫הרב צבי יהודה קוק (הרצי"ה)‪.‬‬
‫התורה לא אומרת שחשוב לסבול‪ ,‬ולאכול רק לחם ולשתות מים‪ .‬אבל מי שזה מה‬
‫שיש לו‪ ,‬עלול להרגיש מאוד רע ועצוב‪.‬‬
‫אם אותו האדם ירגיש שמה שחשוב באמת זה לימוד התורה והקשר עם הקב"ה‪,‬‬
‫הרי אם הוא רוצה‪ ,‬הוא יוכל ללמוד ולהאמין‪ .‬הוא ירגיש טוב בלימוד ובאמונה‬
‫בקב"ה‪ ,‬ולא ייבהל וירגיש רע בגלל המצב הכלכלי הקשה שלו‪.‬‬
‫מי שחושב על כך‪ ,‬מבין שבאמת זה לא קשה לקיים את כל המצוות מבחינה טכנית‪.‬‬
‫הבעיה היא פסיכולוגית‪ ,‬היצר הרע מנצל את הדברים שבהם אני חלש נפשית‪ ,‬ואמר‬
‫לי שקשה לקיים מצוות‪ .‬אם אני חזק ומרגיש את הקשר לקב"ה‪ ,‬אני מבין מה‬
‫באמת חשוב בחיים‪ ,‬בשביל מה אני חי‪( ,‬וזה לא בשביל לאכול בעוד מסעדה או כדי‬
‫לראות עוד סרט‪ ,)…‬אז האמונה בקב"ה שאני מקבל מלימוד התורה‪ ,‬עוזרת לי‬
‫להרגיש טוב יותר‪ ,‬ולשמוח במה שיש לי‪.‬‬
‫פעמים‪ ,‬דווקא מתוך הקושי בחיים‪ ,‬רואים איך הקב"ה כן עוזר להמשיך‪ .‬והאמונה‬
‫מתחזקת‪.‬‬

‫‪12‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת אבות פרק ו משניות ה' – ו‬

‫משנה מסכת אבות פרק ו‬
‫משנה ה‬
‫גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים‬
‫מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים‬
‫בתלמוד בשמיעת האוזן בעריכת שפתים בבינת הלב בשכלות הלב‬
‫באימה ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול‬
‫התלמידים בישוב במקרא במשנה במיעוט שינה במיעוט שיחה במיעוט‬
‫תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ בארך אפים בלב טוב באמונת‬
‫חכמים ובקבלת היסורין ‪:‬‬
‫משנה ו‬
‫המכיר את מקומו‪ ,‬והשמח בחלקו‪ ,‬והעושה סייג לדבריו‪ ,‬ואינו מחזיק‬
‫טובה לעצמו‪ ,‬אהוב‪ ,‬אוהב את המקום‪ ,‬אוהב את הבריות‪ ,‬אוהב את‬
‫הצדקות‪ ,‬אוהב את התוכחות‪ ,‬אוהב את המישרים‪ ,‬מתרחק מן הכבוד‪,‬‬
‫ולא מגיס לבו בתלמודו‪ .‬ואינו שמח בהוראה‪ .‬נושא בעול עם חבירו‪.‬‬
‫מכריעו לכף זכות‪ .‬מעמידו על האמת‪ .‬מעמידו על השלום‪ ,‬מתישב לבו‬
‫בתלמודו‪ ,‬שואל ומשיב‪ ,‬שומע ומוסיף‪ ,‬הלומד על מנת ללמד‪ ,‬והלומד על‬
‫מנת לעשות‪ ,‬המחכים את רבו‪ ,‬והמכוין את שמועתו‪ ,‬והאומר דבר בשם‬
‫אומרו‪ .‬הא למדת שכל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם‬
‫שנאמר ‪+‬אסתר ב'‪ +‬ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי‪:‬‬

‫האומר‪ :‬לא מוזכר מי אמר את המשניות האלו‪.‬‬
‫נושא המשניות‪:‬‬
‫המידות‪ ,‬הדברים שאדם שרוצה ללמוד תורה ברצינות‪ ,‬ולהתקרב לקב"ה באמת‪,‬‬
‫צריך את כל הדברים האלו‪.‬‬
‫לא נעבור על כל ה‪ 48‬דברים שצריך לעשות‪ ,‬כדי להצליח להתקרב לקב"ה (ועל כך‬
‫כתב הרמח"ל ספר שלם הנקרא "מסילת ישרים")‪ .‬נביא רק מספר דברים‪:‬‬

‫‪13‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫בלימוד – אדם חייב ללמוד‪ ,‬אבל צריך לדעת כי חשוב ללמוד מאדם שיודע‪ ,‬ולא‬
‫ללמוד רק לבד‪.‬‬
‫שמיעת אוזן – להיות מרוכז‪ ,‬ולהקשיב טוב‪ ,‬כדי להבין נכון‪ ,‬לעומק בצורה מלאה‪.‬‬
‫במיעוט דרך ארץ – בחיים צריכים לטפל בכל מה שקשור לחיים (לעשות קניות‪,‬‬
‫לשמור על החוק‪ ,‬לדאוג לפרנסה ועוד ועוד‪ .‬חשוב להמשיך לעשות את כל מה שצריך‬
‫כדי לחיות כמו בן אדם‪ .‬אבל תמיד לזכור שזה מה שצריך לעשות‪ ,‬אבל מה שחשוב‬
‫באמת לנפש – זה לימוד התורה ולהתקרב לקב"ה‪.‬‬
‫(כפי שאמר לי חבר טוב "אני עובד כל יום כעשר שעות‪ ,‬אבל מה שחשוב לי‪ ,‬זה‬
‫השיעור בתורה של שעה בלילה‪ .‬אני עובד‪ ,‬כי צריך‪ .‬אני לומד – כי אני רוצה‪ ,‬צריך‬
‫לנשמה)‪.‬‬
‫השמח בחלקו – אדם השמח במה שיש לו‪ .‬אומר שזה מה שהקב"ה נתן‪ ,‬וזה מספיק‪,‬‬
‫ועל זה אני צריך להגיד תודה לקב"ה‪.‬‬
‫צריך לשמוח לא רק ברכוש שיש לו‪ ,‬אלא גם להודות על יכולת הלימוד שלו‪ ,‬גם אם‬
‫הוא יודע שרבים מסוגלים ללמוד הרבה יותר טוב ממנו‪ .‬העיקר לנצל את היכולות‬
‫שלי במקסימום‪ .‬צריך להגיד לעצמי – זה מה שהקב"ה נתן לי‪ ,‬זה מה שטוב‪ ,‬ובזה‬
‫אעשה את הכי טוב שאני יכול‪.‬‬

‫נושא ב'‪ :‬צדקה וחסד‪ ,‬מידות‪ ,‬אמת ויושר – עמוד ‪.15‬‬
‫היושר‪ :‬ספר החינוך‪.‬‬
‫התורה מלמדת אותנו שזה לא בסדר לקחת דברים שלא שייכים לי‪ ,‬אלא כל אחד‬
‫צרך לזכות במה שהוא הצליח להרוויח ביושר‪ ,‬בלי לפגוע באחרים‪.‬‬

‫‪14‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫צדקה וחסד‪:‬‬

‫משנה מסכת פאה פרק ח משנה ז‬
‫אין פוחתין לעני העובר ממקום למקום מככר בפונדיון (שזה) מארבע סאין בסלע‪.‬‬
‫לן ‪ -‬נותנין לו פרנסת לינה‪.‬‬
‫שבת ‪ -‬נותנין לו מזון שלש סעודות‪.‬‬
‫מי שיש לו מזון שתי סעודות ‪ -‬לא יטול מן התמחוי‪.‬‬
‫מזון ארבע עשרה סעודות ‪ -‬לא יטול מן הקופה ‪.‬‬
‫והקופה נגבית בשנים ומתחלקת בשלשה‪:‬‬

‫נושא המשנה‪:‬‬
‫כמה צדקה צריך לתת לעני? הכמות משתנית לפי המטרה‪ .‬יש הבדל אם צריך כסף‬
‫רק אוכל‪ .‬או אם הוא צריך מקום לישון ארוחת ערב וארוחת בוקר‪ .‬או צריך אוכל‬
‫לשבת‪.‬‬
‫מדובר כאן על כסף שחילקו לעניים מכסף שאספו מכל הציבור‪ ,‬שמרו אותו אצל‬
‫"גבאי הצדקה" – האנשים שסמכו עליהם שהם ישרים‪ ,‬הם אספו א הכסף לצדקה‪,‬‬
‫וחילקו אותו לעניים‪.‬‬
‫כמה גבאי צדקה צריכים ללכת כדי לאסוף את הצדקה‪ ,‬וכמה צריכים לחלק אותה‬
‫לעניים?‬
‫נסו להשלים את הטבלה‪ ,‬לפי המשנה‪:‬‬

‫למה צריך את הכסף?‬
‫‪ 1‬המינימום שנותנים‪.‬‬
‫‪ 2‬כדי שיוכל לישון‬
‫במקום‬
‫‪ 3‬כסף לשבת‬

‫‪15‬‬

‫הכמות שיקבל‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫קופה ותמחוי‪.‬‬
‫המשנה מביאה שתי קופות צדקה שונות‪" .‬קופה" ו"תמחוי"‪.‬‬
‫הכסף של ה"תמחוי" חילקו ממנו כסף כל יום‪ ,‬ונתנו כסף לאוכל לשתי ארוחות‪,‬‬
‫(לאותו יום)‪..‬‬
‫הכסף של "קופה" – חילקו ממנה כסף רק פעם בשבוע‪ ,‬ונתנו כסף לאוכל לכל‬
‫השבוע‪ .‬בכל יום שתי ארוחות‪.‬‬
‫המשנה קובעת מה זה נקרא "עני" שיכול לקבל מהתמחוי‪ ,‬ומי יקבל רק מהקופה‪,‬‬
‫ומי לא יכול לקבל גם מהקופה‪.‬‬

‫יש לעני כמות אוכל‬
‫‪ 1‬ארוחה אחת‬

‫ילך לקבל‬
‫מהתמחוי‬

‫‪ 2‬שתי סעודות ‪ -‬ארוחות‬

‫מהקופה‬

‫‪ 14 3‬סעודות‬

‫לא יכול לקבל גם לא‬
‫מהקופה‪.‬‬

‫הסיבה‬
‫דואגים לו שיהיה לו‬
‫אוכל לאותו יום‪.‬‬
‫וצריך עוד ארוחה‬
‫דואגים לאוכל לכל‬
‫השבוע‪ .‬ויש לו אוכל‬
‫רק לאותו היום‪.‬‬
‫יש לו אוכל לכל‬
‫השבוע‪ ,‬ולא מגיע לו‬
‫אוכל השבוע‪.‬‬

‫איסוף הצדקה מהציבור‪ ,‬וחלוקת הכסף לעניים‪.‬‬
‫המשנה קובעת כמה גבאי צדקה (אנשים האחראים לאסוף כסף לצדקה‪ ,‬ולחלק‬
‫אותו לעניים) צריכים ללכת יחד כדי לאסוף את הכסף‪ ,‬וכמה צריכים להיות כאשר‬
‫הם מחלקים‪:‬‬
‫בזמן שאוספים‪ ,‬צריכים ללכת יחד ‪ 3‬גבאי צדקה‪.‬‬
‫לתת כסף לעני – צריך ששני גבאי צדקה יתנו יחד‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי המשנה‪ ,‬כמה ארוחות ביום היה מקובל לאכול באותה תקופה? ____‪.‬‬
‫‪ .2‬המשנה מזכירה חלוקת מזון בשתי צורות (לכמה זמן מיועד האוכל)‪ .‬מהן?‬
‫____________ מיועד ל __________________‪.‬‬
‫____________ מיועד ל __________________‪.‬‬

‫‪16‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .3‬למה לדעתך לא מספיק שאדם אחד יאסוף את הכסף לצדקה ויחלק אותו?‬
‫__________________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫רמב"ם על התמחוי והקופה‪:‬‬
‫מה לוקחים?‬
‫תמחוי אוכל או כסף‬
‫קופה‬

‫כסף‬

‫ממי לוקחים?‬
‫מכל אחד שמוכן‬
‫לתת‪.‬‬
‫מי שיש לו כסף‪.‬‬
‫ראשי הציבור‬
‫מחליטים כמה כל‬
‫אחד צריך לתת‪.‬‬

‫מתי מחלקים?‬
‫כל ערב‪ ,‬ארוחות‬
‫ליום אחד‪.‬‬
‫פעם בשבוע‪ ,‬לפני‬
‫שבת‪ ,‬שיהיה לעני‬
‫כסף לאוכל לכל‬
‫השבוע‪.‬‬

‫הרמב"ם פוסק‪ :‬לא חייבים שבכל יישוב יהיה תמחוי‪.‬‬
‫כן חייבים שבכל יישוב תהיה קופה‪.‬‬

‫שאלות הרחבה (לא חלק מהבגרות)‪:‬‬
‫מה יש היום יותר בארץ "תמחוי" או "קופה"? __________________‪.‬‬
‫מי לדעתך מחליף כיום את "הקופה"? ________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת פאה פרק ח משנה ח – מי נקרא אדם עני? (עמוד ‪.)19‬‬
‫מי שיש לו מאתים זוז ‪ -‬לא יטול לקט שכחה ופאה ומעשר עני‪.‬‬
‫היו לו מאתים חסר דינר ‪ -‬אפילו אלף נותנין לו כאחת הרי זה יטול‪.‬‬
‫היו ממושכנים לבעל חובו או לכתובת אשתו ‪ -‬הרי זה יטול‪.‬‬
‫(כי) אין מחייבין אותו למכור את ביתו ואת כלי תשמישו‪:‬‬

‫המשנה אומרת כי מי שיש לו סכום כסף של ‪ 200‬זוז (זוז – זה השם של מטבע הכסף‬
‫שהשתמשו בה באותה תקופה)‪ ,‬לא נקרא אדם עני‪.‬‬

‫‪17‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסיבה‪( :‬הרב שמעון משאנץ) סכום הכסף הזה הספיק לאדם פשוט לאוכל לשנה‬
‫שלמה‪ .‬ומי שיש לו מספיק כסף לאוכל לשנה שלמה – לא נקרא עני‪ ,‬ולכן לא מגיע לו‬
‫מתנות שנותנים לעניים‪.‬‬
‫מי שאין לו סכום של ‪ 200‬זוז‪ ,‬ואפילו חסר לו רק קצת כסף כדי להגיע לסכום של‬
‫‪ 200‬זוז‪ ,‬הוא כן נקרא עני‪ ,‬ולכן מותר לו לקחת מתנות עניים‪.‬‬
‫מי שמגיע לו כסף כי הוא נקרא עני‪ ,‬יכול לקבל הרבה כסף מהרבה אנשים‪ ,‬ולא צריך‬
‫להגיד "כבר יש לי ‪ 200‬זוז‪ ,‬ולכן אני כבר לא נקרא עני‪ ,‬ואסור לי לקחת"‪ .‬אלא מותר‬
‫לו לקחת הרבה כסף‪ ,‬אם הרבה אנשים באים ונותנים לו יחד הרבה כסף‪.‬‬
‫מי שיש לו יותר מ‪ 200‬זוז‪ ,‬אבל הוא חייב כסף לאנשים אחרים‪ ,‬ואם ייתן את הכסף‬
‫שהוא חייב‪ ,‬כבר לא יישאר לו ‪ 200‬זוז‪ ,‬מותר לו לקחת מתנות עניים‪ .‬המשנה מביאה‬
‫שתי דוגמאות לאדם החייב כסף‪ ,‬ולכן אין לו ‪ 200‬זוז‪:‬‬
‫חייב כסף לאדם אחר‪.‬‬
‫הוא התגרש‪ ,‬וצריך לתת כסף לגרושתו‪.‬‬
‫מי שאין לו ‪ 200‬זוז‪ ,‬אבל אם ימכור את הבית שלו‪ ,‬או דברים שלו – כן יהיה לו ‪200‬‬
‫זוז‪ ,‬לא צריך למכור דברים שלו‪ ,‬אלא יכול לקחת צדקה‪.‬‬

‫פסיקת ההלכה כיום לפי הטור‪:‬‬
‫כנראה שמשנה זו נכתבה בתקופה שלא היה מקובל לאסוף כסף לצדקה על ידי‬
‫תמחוי וקופה‪ .‬לכן העניים חיו מ"מתנות עניים" שהשאירו להם כל מי שהיה לו‬
‫שדה‪.‬‬
‫אבל בימנו‪ ,‬ובכל תקופה צריך לתת לעני לפי מה שהוא צריך באותה תקופה‪ .‬אם‬
‫כיום ‪ 200‬זוז לא מספיקים לשנה‪ ,‬צריך לתת לו יותר‪ ,‬כדי שתהיה לו יכולת לחיות‬
‫בצורה נורמלית‪.‬‬

‫‪18‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת פאה פרק ח משנה ט‬
‫חלק א' – מי שלוקח צדקה‪.‬‬
‫מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם הרי זה לא יטול‪.‬‬
‫וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל ‪ -‬אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות‪.‬‬
‫וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל ‪ -‬אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו‪.‬‬
‫ועליו הכתוב אומר (ירמיהו יז) ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו‪.‬‬
‫חלק ב' של המשנה – שקרנים‪.‬‬
‫וכן דיין שדן דין אמת לאמתו‪.‬‬
‫וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו כאחד מהם ‪:‬‬
‫אינו מת מן הזקנה עד שיהיה כאחד מהם שנא' (דברים טז) צדק צדק תרדוף‪.‬‬
‫וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות שנאמר‬
‫‪(':‬שמות כג) ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים וגו‬

‫חלק א' של המשנה‪" :‬מי שיש לו חמשים זוז והוא נושא ונותן בהם ‪ -‬הרי זה לא‬
‫יטול"‪.‬‬
‫עד עכשיו‪ ,‬למדנו כי לאדם שאין מספיק כסף לתקופה מסוימת‪ ,‬יוכל לקבל את מה‬
‫שהוא צריך לאותו הזמן (תמחוי ליום אחד‪ ,‬קופה לשבוע‪ ,‬ומאתיים זוז – לשנה)‪.‬‬
‫המשנה הזאת‪ ,‬מדברת על מצב שבו לאדם אין הרבה כסף‪ ,‬אבל יש לו קצת כסף‬
‫שאתו הוא יכול למשל לקנות דברים‪ ,‬ולמכור אותם ביותר כסף‪ ,‬וכך להרוויח (כמו‬
‫לפתוח חנות‪ ,‬או לבנות מפעל קטן)‪ .‬כרגע אין לו כסף‪ ,‬אבל אם יעשה משהו עם‬
‫הקצת כסף שכן יש לו‪ ,‬יוכל לא להיות עני‪ .‬אדם כזה – אסור לו לקחת כסף‬
‫מהצדקה‪ ,‬הוא צריך להשתדל להרוויח כסף‪ ,‬ולא לקחת כסף מהצדקה‪.‬‬
‫איך צריך להתייחס לאדם עני שלא מוכן לקבל כסף מהצדקה? ולאדם שהוא לא עני‪,‬‬
‫שכן לוקח כסף מהצדקה?‬
‫"וכל מי שאינו צריך ליטול ונוטל ‪ -‬אינו נפטר מן העולם עד שיצטרך לבריות"‪.‬‬

‫‪19‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מי שלא צריך לקחת כסף מהצדקה‪ ,‬הוא כן לוקח – בסוף הוא יהיה עני‪ ,‬ובאמת‬
‫יצטרך לקחת כסף מהצדקה‪.‬‬
‫"וכל מי שצריך ליטול ואינו נוטל ‪ -‬אינו מת מן הזקנה עד שיפרנס אחרים משלו‪.‬‬
‫ועליו הכתוב אומר (ירמיהו יז) "ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו""‪.‬‬
‫המשנה מבטיחה כי אדם עני‪ ,‬שמותר לו לקחת כסף מהצדקה‪ ,‬והוא בוחר לסבול‪,‬‬
‫ולא לקחת‪ ,‬בסוף יהיה לו מספיק כסף לעצמו‪ ,‬וגם לתת צדקה לעניים‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫האם לדעתך המשנה מעודדת אנשים לקחת כסף מהצדקה במקרה שהם צריכים‪ ,‬או‬
‫לא? הוכח את דברך מתוך המשנה‪_________________________________ .‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫__________________________________________________________‬
‫_________________________________________________________‪.‬‬
‫חלק ב' של המשנה – שקרנים ועונשם‪:‬‬
‫וכן דיין שדן דין אמת לאמתו‪.‬‬
‫וכל מי שאינו לא חגר ולא סומא ולא פסח ועושה עצמו כאחד מהם אינו מת מן‬
‫הזקנה עד שיהיה כאחד מהם שנא' (דברים טז) "צדק צדק תרדוף"‪.‬‬
‫וכל דיין שלוקח שוחד ומטה את הדין ‪ -‬אינו מת מן הזקנה עד שעיניו כהות שנאמר‬
‫(שמות כג) "ושוחד לא תקח כי השוחד יעור פקחים" וגו'‪:‬‬
‫המשנה מביאה שעלולים לשקר‪ ,‬ומה יקרה להם אם ישקרו‪:‬‬
‫המשנה מזהירה את הדיין – השופט – שישפוט לפי האמת‪ .‬גם אם הוא מפחד‬
‫לשפוט לפי האמת‪ ,‬כי הנאשם הוא אדם מסוכן‪ ,‬והשופט מפחד ממנו‪ ,‬השופט חייב‬
‫לשפוט לפי האמת‪ .‬ואם עשה זאת‪ ,‬הקב"ה ישמור עליו‪ ,‬לפי הפסוק "ברוך הגבר‬
‫אשר יבטח בה' "‪.‬‬
‫מי שעושה את עצמו‪ :‬חגר – צולע על רגל אחת‪ ,‬או פסח – צולע בשתי הרגליים‪ ,‬או‬
‫סומא – עיוור‪ ,‬כדי שירחמו עליו‪ ,‬ויתנו לו צדקה – בגלל ששיקר‪ ,‬המשנה אומרת‬
‫שבסוף הוא באמת יהיה עם בעיה כזאת בגוף‪.‬‬
‫דיין שלוקח שוחד‪ ,‬נותנים לו משהו‪ ,‬כדי שיגיד שאני צודק‪ ,‬הוא שקרן‪ ,‬והעונש שלו‬
‫– שהוא לא יראה טוב ("עיניו כהות")‪.‬‬

‫‪20‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה) – מטרת הצדקה‪.‬‬
‫חכמים מנסים לעודד את האדם לנסות לעבוד ולהרוויח כסף‪ ,‬ולחיות ממה‬
‫שהרוויח‪ .‬רק מי שלא מצליח‪ ,‬יוכל לאכול מהצדקה‪.‬‬
‫חכמים נתנו לעני ‪ 200‬זוז (סכום גדול באותה תקופה) – כדי שהוא ינסה לחשוב כיצד‬
‫יוכל לנצל את הכסף שקיבל‪ ,‬כדי לפתוח עסק‪ ,‬ולהרוויח‪ ,‬ואז לא יצטרך כסף‬
‫מהצדקה‪ .‬זו גם הסיבה שבגללה לא מחכים שלא יהיה לו בכלל כסף‪ ,‬כי אז ייעזר‬
‫בכסף כדי לקנות קצת אוכל ובגדים‪ ,‬הכסף יגמר – ויבוא לבקש עוד כסף מהצדקה‪.‬‬
‫וכך יישאר עני שצריך כל הזמן צדקה‪.‬‬
‫המטרה שלנו שיקבל כסף שבעזרתו יוכל להתחיל להרוויח כסף‪ ,‬ולא יצטרך צדקה‪.‬‬
‫מידות טובות – עמוד ‪.21‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ה משנה י‬
‫ארבע מדות באדם‪:‬‬
‫האומר שלי שלי ושלך שלך ‪ -‬זו מדה בינונית‪.‬‬
‫ויש אומרים זו מדת סדום ‪.‬‬
‫שלי שלך ושלך שלי ‪ -‬עם הארץ‪.‬‬
‫שלי שלך ושלך שלך – חסיד‪.‬‬
‫שלי שלי ושלך שלי ‪ -‬רשע‪:‬‬

‫הכותרת‪ :‬ארבע מידות באדם‪ – .‬ישנם ארבעה סוגי בני אדם‪ ,‬בנושא של חלוקת‬
‫הרכוש‪ .‬יש כאלו שאומרים מה שייך לי – אני לא נותן לאף אחד‪ ,‬ולא מבקש שיתנו‬
‫לי‪ .‬או אדם שמוכן לתת הרבה ממה שיש לו לאחרים‪ ,‬ולא רוצה לקבל שום דבר‬
‫מאחרים‪ ,‬וכדומה‪ .‬המשנה אומרת על סוג‪ ,‬איזה אדם זה?‬

‫‪21‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מלא את הטבלה הבאה לפי המשנה‪:‬‬

‫אומר‪ :‬שלי שייך שלך שייך‬
‫‪ 1‬לי‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫לפי המשנה הוא‬

‫"שלי – שלי‪ ,‬ושלך ‪ -‬שלך – הרי זו מידת סדום"‪.‬‬
‫למה? מה רע שכל אחד שומר את מה שהרוויח לעצמו‪ ,‬בלי לפגוע בשני?‬
‫תשובות‪:‬‬
‫ברטנורא – הכוונה שאומר "לא רוצה לתת משלי‪ ,‬והלוואי שלא יתנו לי (כדי שלא‬
‫אצטרך לתת לו חזרה בפעם אחרת ‪ ,)…‬זה כמו אנשי סדום‪ ,‬שהיה חשוב להם לא‬
‫לתת כלום לאף אחד! גם אם הם לא מפסידים מזה שנתנו‪( .‬לדוגמה‪ :‬נסעתי ברכב‪,‬‬
‫ואדם רוצה טרמפ לדוגמה‪:‬‬
‫מקום שאליו אני נוסע‪ ,‬ואני אומר שלא אקח אותו‪ ,‬כי אני לא רוצה לעשות טובה‬
‫לאנשים – זה כמו אנשי סדום)‪.‬‬
‫רבנו יונה – מדובר על אדם קמצן‪ ,‬שלא רוצה לעזור לאף לא אחד‪ .‬אדם כזה הוא‬
‫כמו אנשי סדום‪ .‬הקמצנות – היא דבר רע‪.‬‬
‫עקדת יצחק – אנשי סדום לא היו סתם קמצנים‪ .‬הם נתנו עונשים למי שעזר‪ …‬גם‬
‫המשנה שלנו מדברת על אנשים שחושבים שלעזור זה נורא‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה אתה חושב על החסיד? למה?‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬באיזו מידה ישנן שתי דעות על האנשים האלו?‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מהן שתי הדעות? דעה א'‪ :‬הם ___________________________‪.‬‬
‫דעה ב'‪ :‬הם כמו _____________________________________‪.‬‬

‫‪22‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .4‬האם לדעתך‪ ,‬לפי הסבר "עקדת יצחק" (הסבר ‪ ,)3‬יש מחלוקת בין שתי הדעות‪ ,‬או‬
‫אולי כל אחד מדבר על אדם שונה? נמק!‬
‫__________________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ה משנה יא – מידת הכעס‪.‬‬
‫ארבע מדות בדעות‪:‬‬
‫נוח לכעוס ונוח לרצות ‪ -‬יצא שכרו בהפסדו‪.‬‬
‫קשה לכעוס וקשה לרצות ‪ -‬יצא הפסדו בשכרו‪.‬‬
‫קשה לכעוס ונוח לרצות – חסיד‪.‬‬
‫נוח לכעוס וקשה לרצות ‪ -‬רשע‪:‬‬
‫כותרת המשנה‪" :‬ארבע מדות בדעות"‪.‬‬
‫המשנה מדברת על אנשים שהרגיזו אותם‪ ,‬ולכן הם כועסים‪…‬‬
‫"קשה לכעוס" = אדם שלא מתעצבן בקלות‪.‬‬
‫"נוח לכעוס" = אדם שמתעצבן בקלות‪.‬‬
‫"נוח לרצות" = אדם שנרגע וסולח במהירות‪.‬‬
‫"קשה לרצות" = אדם שקשה לא להירגע ולסלוח‪.‬‬

‫הסבר המשנה על פי פרוש קהתי‪:‬‬
‫נוח לכעוס ונוח לרצות ‪ -‬יצא שכרו בהפסדו = אדם שמתרגז במהירות‪ ,‬וגם נרגע‬
‫בקלות‪ ,‬מה שטוב בו – שהוא נרגע בקלות‪ ,‬לא שווה‪ ,‬בגלל ההפסד שלו – שהוא גדול‪.‬‬
‫כי אנשים לא אוהבים כאלו שמתרגזים כל הזמן‪.‬‬
‫קשה לכעוס וקשה לרצות ‪ -‬יצא הפסדו בשכרו = אם הוא לא מתעצבן בקלות‪ ,‬אבל‬
‫אם הרגיזו אותו – קשה לו להירגע‪ .‬הרע שבו – שקשה לו לסלוח‪ ,‬הוא לא נורא‪,‬‬
‫בתוך הטוב – שהוא לא מתעצבן הרבה‪.‬‬

‫‪23‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫קשה לכעוס ונוח לרצות – חסיד = אדם שלו מתרגז בקלות‪ ,‬וגם אם עיצבנו אותו‪,‬‬
‫הוא נרגע בקלות – הוא חסיד‪ ,‬הוא אדם שמסוגל לשלוט בעצמו – ויודע לוותר‪.‬‬
‫נוח לכעוס וקשה לרצות – רשע – מתעצבן בקלות‪ ,‬ונרגע בקושי‪ .‬הוא רשע‪.‬‬

‫הרמב"ם על הכעס‪.‬‬
‫בדרך כלל – טוב לא להגזים לשום כיוון‪ .‬לתת לאחרים‪ ,‬אבל לשמור לעצמי את מה‬
‫שאני צריך‪ .‬לאכול‪ ,‬אבל לא להגזים‪….‬‬
‫על הכעס כותב הרמב"ם שצריך להשתדל בכלל לא לכעוס‪ .‬גם אם צריך לכעוס על‬
‫מישהו‪ ,‬כמו על הבן או התלמיד שמפריע – צריך לצעוק או לכעוס‪ ,‬אבל שזו תהיה‬
‫הצגה‪ ,‬שיעשה כאילו הוא כועס‪ ,‬אבל להשתדל לא לכעוס באמת‪.‬‬
‫אפשר להתרגל‪ ,‬וכמעט לא לכעוס‪ .‬זו המטרה שעליה כל אחד צריך לעבוד‪.‬‬
‫איך? "ינהיג עצמו שלא ירגיש אפילו לדברים המכעיסים" – יתרגל לא לקחת ללב‪…‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ה מוד ‪.24‬‬
‫ארבע מדות בנותני צדקה‪:‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ה משנה יג‪.‬‬
‫ארבע מדות בנותני צדקה‪:‬‬
‫הרוצה שיתן ולא יתנו אחרים ‪ -‬עינו רעה בשל אחרים‪.‬‬
‫יתנו אחרים והוא לא יתן ‪ -‬עינו רעה בשלו‪.‬‬
‫יתן ויתנו אחרים – חסיד‪.‬‬
‫לא יתן ולא יתנו אחרים ‪ -‬רשע‪:‬‬

‫פרוש הרב קהתי‪.‬‬
‫יש ‪ 4‬סוגי אנשים בנושא הצדקה‪ .‬יש אנשים שרוצים שהם יתנו צדקה‪ ,‬ואחרים לא‪.‬‬
‫או להפך – רוצה שכולם יתנו צדקה חוץ ממנו‪…‬‬
‫המשנה נותנת ציון לכל אחת מהקבוצות‪:‬‬
‫רוצה לתת צדקה‪ ,‬ושאחרים לא יתנו – זה סימן שהוא רוצה לפגוע באחרים‪ .‬למה זה‬
‫נקרא לפגוע?‬

‫‪24‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫כי רוצה שכולם יגידו שהוא צדיק‪.‬‬
‫כי רוצה שלאחרים יצא שם רע של קמצנים ורעים‪.‬‬
‫"אחרים" הכוונה לעניים‪ .‬הוא רוצה לתת לבד לעניים‪ ,‬כדי שלא יהיה להם יותר‬
‫מידי‪….‬‬
‫לכן המשנה אומרת על אדם כזה ש"עינו רעה בשל אחרים" – הוא רוצה שלאחרים‬
‫לא יהיה טוב‪ ,‬או שלו יהיה יותר טוב מאחרים‪.‬‬
‫רוצה שכולם יתנו צדקה‪ ,‬והוא לא יצטרך לתת‪ .‬אדם כזה קמצן "עינו רעה בשל‬
‫עצמו" קשה לו לתת משל עצמו לאחרים‪.‬‬
‫רוצה לתת צדקה‪ ,‬ושגם אחרים ייתנו צדקה – הוא חסיד‪ .‬הוא האדם האידיאלי‪.‬‬
‫לא רוצה לתת צדקה‪ ,‬ולא רוצה שגם אחרים ייתנו צדקה – רשע‪ ,‬כי הוא גורם‬
‫שלעניים לא יהיה כסף מהצדקה‪.‬‬
‫המהר"ל – למה הוא חסיד?‬
‫המהר"ל שואל למה אדם שנותן צדקה‪ ,‬וגם שמח שאחרים נותנים צדקה הוא חסיד?‬
‫הרי הוא בסך הכל עשה מה שהוא צריך לעשות‪ .‬קיים מצוות צדקה?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫מדובר על אדם הנותן צדקה‪ ,‬והוא בסך הכל קיים מצוות צדקה‪.‬‬
‫אבל אותו אדם פונה לאנשים רבים‪ ,‬ומנסה לשכנע אותם לתת הרבה צדקה‪ .‬ולכן‬
‫הוא חסיד‪ .‬הוא לא אומר "אני נתתי‪ ,‬אני בסדר‪ .‬מה זו הבעיה שלי אם אחרים יתנו‬
‫צדקה‪ ,‬ויהיה מספיק כסף לעניים או לא!" אלא אומר – אדבר עם מי שאוכל‪ ,‬לשכנע‬
‫שייתן כסף לעניים‪ ,‬וכך יהיה לעניים מספיק כסף" על הרצון הזה‪ ,‬והשיחות עם‬
‫אחרים‪ ,‬קוראים לו חסיד‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהי הכותרת של המשנה? "_________________________________"‪.‬‬
‫‪ .2‬ציין שתי סיבות למה אדם לא ירצה שאחרים יתנו צדקה‪ ,‬ושרק הוא ייתן‪:‬‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫_________________________________________________‪.‬‬

‫‪25‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .3‬מי לדעתך יותר גרוע‪ ,‬מי שרוצה לתת לבד‪ ,‬או מי שרוצה שכולם יתנו‪ ,‬והוא‬
‫לא ייתן? נמק!‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫איסור אונאה‬
‫משנה מסכת בבא מציעא פרק ד משנה י – עמוד ‪25‬‬

‫כשם שאונאה במקח וממכר‪ ,‬כך אונאה בדברים‪:‬‬
‫לא יאמר לו בכמה חפץ זה? והוא אינו רוצה ליקח‪.‬‬
‫אם היה בעל תשובה ‪ -‬לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים‪.‬‬
‫אם הוא בן גרים ‪ -‬לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך שנאמר (שמות כב) וגר לא תונה‬
‫ולא תלחצנו‪:‬‬
‫"אונאה" – לגרום לאדם נזק‪( ,‬שיפסיד כסף‪ ,‬שיקנה דבר לא טוב‪ ,‬שיפגע בו וכדומה)‪.‬‬

‫המשנה מביאה ‪ 3‬דוגמאות איך אפשר לפגוע באדם רק בעזרת הדיבור‪:‬‬
‫"לא יאמר לו בכמה חפץ זה? והוא אינו רוצה ליקח" אסור לבוא למוכר בחנות‪,‬‬
‫ולשאול מחיר של דבר שאני לא מתכונן לקנות‪ .‬כי השאלה גורמת למוכר הרגשה‬
‫שבקרוב הוא יוכל למכור ולהרוויח כסף‪ ,‬אבל באמת אני יודע שאני לא קונה‪.‬‬
‫" אם היה בעל תשובה ‪ -‬לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים"‪ .‬אם אדם היה פעם‬
‫רשע‪ ,‬פושע‪ ,‬וחזר בתשובה‪ .‬אסור להזכיר לו ולהגיד לו "תשתוק! חתיכת אדם‬
‫שהשתחרר מהכלא‪ ,‬פושע! " דברים פוגעים אחרים‪.‬‬
‫"אם היה בעל תשובה ‪ -‬לא יאמר לו זכור מעשיך הראשונים" – אסור להגיד לאדם‬
‫שעבר גיור "מי אתה בכלל? הרי אתה בכלל לא היית פעם יהודי" או כל משפט‬
‫מהסגנון הזה‪.‬‬

‫‪26‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫סוגי אונאה‪:‬‬

‫אונאה בכסף – למשל למכור דבר שלא שווה‪ ,‬בהרבה כסף‪ ,‬ולהגיד כמה שהוא טוב‪.‬‬
‫או למכור את החפץ במחיר יקר בהרבה מהמחיר האמתי שלו‪.‬‬
‫אונאת דברים – כגון‪ :‬לגרום למוכר לחשוב שאני הולך לקנות‪ ,‬ואני לא מתכנן‬
‫לקנות‪( .‬אבל ברור שאם אני רוצה לקנות‪ ,‬מותר לי לשאול שאלות ומחיר‪ ,‬כדי‬
‫להחליט אם לקנות או לא)‪ .‬או לפגוע באנשים בצורת הדיבור שלי אליהם‪.‬‬
‫מה יותר גרוע‪ ,‬אונאת ממון (כסף) או אונאת דברים? הגמרא‪:‬‬
‫רבי יוחנן ורבי שמעון בר יוחאי (רשב"י) אומרים שאונאת דברים (לפגוע באנשים‪,‬‬
‫ולגרום להם לחשוב דברים לא נכונים) יותר גרוע מלמכור דבר במחיר גבוה‪.‬‬
‫הסיבות‪:‬‬
‫על אונאת דברים כתוב בתורה "ויראת מאלוקיך" – תפחד מהקב"ה שיעניש אותך‬
‫על מה שעשית‪ .‬זה לא כתוב על מי שמכר דבר במחיר מוגזם‪.‬‬
‫כסף – אפשר להשיב – להחזיר‪ .‬מה שפגעתי באדם – אי אפשר להחזיר למה שהיה‬
‫לפני כן‪ .‬הוא צריך לסלוח‪ ,‬אבל אני פגעתי‪.‬‬
‫לרמות בכסף – זה רק כסף‪ .‬לפגוע באדם – זו פגיעה באדם‪ ,‬ולא רק ברכוש שלו‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .4‬כתוב את כותרת המשנה‪______________________________" .‬‬
‫_________________________________________________"‪.‬‬
‫‪ .5‬כתוב דוגמה לאונאת דברים‪____________________________ :‬‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .6‬כתוב דוגמה לאונאת ממון (כסף)‪__________________________ :‬‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .7‬כתוב שתי סיבות למה לפי הגמרא אונאת דברים יותר גרועה מאונאת ממון‪:‬‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫‪ .8‬מה לדעתך יותר גרוע‪ ,‬אונאת ממון או אונאת דברים? נמק!‬
‫_____________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬

‫‪27‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת בבא מציעא פרק ד משנה יא‬
‫אין מערבין פירות בפירות אפילו חדשים בחדשים‪,‬‬
‫ואין צריך לומר חדשים בישנים‪.‬‬
‫באמת ביין התירו לערב קשה ברך מפני שהוא משביחו‪.‬‬
‫אין מערבין שמרי יין ביין‪ ,‬אבל נותן לו את שמריו‪.‬‬
‫מי שנתערב מים ביינו ‪ -‬לא ימכרנו בחנות‪ ,‬אלא אם כן הודיעו‪,‬‬
‫ולא לתגר אף על פי שהודיעו שאינו אלא לרמות בו‪.‬‬
‫מקום שנהגו להטיל מים ביין יטילו‪.:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה מדברת על מה מותר לערבב דבר אחד עם השני‪ ,‬ולמכור את הכל במחיר‬
‫אחד‪.‬‬
‫הבעיה ההלכתית‪ :‬אונאה‪ .‬לגרום לאנשים לחשוב שהם קונים פרות טובים‪ ,‬אבל‬
‫למטה מחביאים להם פרות לא יפים‪.‬‬
‫אסור לערבב פרות ישנים עם טריים‪ ,‬ולמכור הכל יחד‪ ,‬כי הקונה חושב שקנה הכל‬
‫טרי‪ ,‬וזו לא האמת‪…‬‬
‫מותר לערבב יין ישן (קשה) עם יין חדש (לפני שהם מוכנים)‪ ,‬כי זה הופך את כל היין‬
‫ליותר טוב‪ ,‬ולכן כאשר ימכור את היין‪ ,‬ימכור יין יותר טוב‪.‬‬
‫אסור להוסיף השמרים (החומר ששוקע בחבית‪ ,‬שזה שאריות מהענבים) ליין שמכין‪.‬‬
‫כי הוא מוכר שמרים בתור יין‪.‬‬
‫אבל מותר להשאיר את השמרים שנוצרו ביין שהוא מכין‪ ,‬כי זה חלק מהיין שהוא‬
‫מוכר‪( .‬לא שמרים שהוסיף אלא השמרים שנוצרו ביין שהכין‪ ,‬וזה מותר)‪.‬‬
‫מי שבטעות נשפכו מים לתוך היין שהכין למחירה‪ ,‬לא ימכור את היין‪ ,‬כי אנשים‬
‫בטוחים שהוא מוכר יין נקי‪ .‬אבל אם מכר‪ ,‬והזהיר את הקונה "תדע לך שבטעות‬
‫נשפכו לו מים לתוך היין‪ .‬ואז הקונה יודע בדיוק מה הוא קונה‪.‬‬

‫‪28‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫אסור למכור יין שנשפך לתוכו יין – לתגר – למוכר‪ ,‬גם אם הודעתי לו שיש מים‬
‫בתוך היין‪ ,‬כי אני מפחד שהמוכר ימכור את היין שלי במחיר של יין בלי מים‪ ,‬שזה‬
‫הרבה יותר יקר‪.‬‬
‫מקום שרגילים להוסיף מים ליין‪ ,‬ולמכור אותו‪( ,‬עושים את זה‪ ,‬כי יין מרוכז הוא‬
‫מאוד חזק‪ ,‬וקשה לשתות אותו) – מותר להוסיף מים ליין‪ .‬כי לקונה ברור שהוסיפו‬
‫מים ליין‪.‬‬

‫משנה מסכת בבא מציעא פרק ד משנה יב‪.‬‬
‫התגר נוטל מחמש גרנות ונותן לתוך מגורה אחת‪.‬‬
‫מחמש גתות ונותן לתוך פיטם אחד‪,‬‬
‫ובלבד שלא יהא מתכוין לערב ‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא מרגילן לבא‬
‫אצלו‪.‬‬
‫וחכמים מתירין‪.‬‬
‫ולא יפחות את השער‪,‬‬
‫וחכמים אומרים זכור לטוב‪.‬‬
‫לא יבור את הגריסין דברי אבא שאול‪.‬‬
‫וחכמים מתירין ‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫משנה זו היא ההמשך של המשנה הקודמת‪ .‬גם היא מדברת על דברים שאולי אסור‬
‫לעשות‪ ,‬כי אם אעשה אותם‪ ,‬אני עלול לגרום לאחרים לחשוב דברים לא נכונים‪.‬‬
‫דין א'‪" :‬תגר" – זה המוכר‪ .‬מותר לאדם שמוכר תבואה (חיטה‪ ,‬שעורה וכדומה)‬
‫לקנות תבואה מכמה אנשים‪( ,‬למרות שלחלק מהם התבואה יותר טובה‪ .‬ולחלק‬
‫התבואה שלהם לא טובה)‪ ,‬ולמכור את הכל ביחד‪( .‬זה מותר‪ ,‬כי בני המקום יודעים‬
‫שהוא סוחר‪ .‬קונה ממי שיכול‪ ,‬ומוכר הכל יחד למי שמוכן לקנות‪ .‬ולכן ברור לכולם‬
‫שהוא מערבב את כל מה שקנה‪ ,‬ומוכר מעורבב כל מה שקנה‪.‬‬
‫אותו הדין‪ :‬מותר למוכר יין לקנות יין שהכינו אנשים שונים‪ .‬לערבב אותו בחבית‬
‫גדולה‪ ,‬ולמכור את הכל באותו מחיר‪ ,‬למרות שאולי ערבב יין טוב עם יין פחות טוב‪.‬‬

‫‪29‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫אבל אם בכוונה מערבב חיטה טובה עם לא טובה‪ ,‬כדי למכור הכל במחיר גבוה‪ ,‬זה‬
‫אסור!‬
‫דין ב'‪ :‬מחלוקת האם מותר למוכר לתת לילדים ממתקים‪ ,‬כדי שיבקשו מההורים‬
‫לקנות רק בחנות הזאת?‬
‫רבי יהודה‪ :‬אסור‪ ,‬כי זה גורם הפסד לכל המוכרים האחרים בסביבה‪ ,‬כי יגיעו אליו‪,‬‬
‫ולאחרים לא יהיו קונים‪.‬‬
‫חכמים‪ :‬זה מותר וטוב‪ ,‬כי זה יגרום לכל בעלי החנויות לתת גם מתנות‪ ,‬כדי להגדיל‬
‫את התחרות‪ .‬והקונים ירוויחו מתנות ומחיר נמוך‪.‬‬
‫דין ג'‪ :‬רבי יהודה‪ :‬אסור למוכר להוריד מחירים‪ ,‬כדי שיבואו אליו לקנות‪ ,‬ובגלל זה‬
‫לחנויות האחרות בסביבה לא יהיו קונים‪.‬‬
‫חכמים‪ :‬להפך‪ ,‬נזכור לטובה מוכרים שהורידו מחירים‪ ,‬הלוואי שכל המוכרים‬
‫יורידי מחירים‪ ,‬וזה יעזור לכל הקונים‪.‬‬
‫דין ד'‪ :‬רבי יהודה – אסור למוכר להוציא את הלכלוך מתוך האוכל (קליפות ואדמה‬
‫מתך הגריסים)‪ ,‬כדי שהם יראו טוב‪ ,‬ואז ימכור אותם במחיר יקר‪.‬‬
‫חכמים – מותר לנקות‪ ,‬ולבקש מחיר יקר‪ .‬כי אם הקונה מוכן לשלם יותר כסף ‪ ,‬כדי‬
‫לקבל גריסים בלי לכלוך‪ ,‬אז למה לא?‬
‫אבל גם חכמים מסכימים – שאסור לנקות רק את החלק העליון של הארגז עם‬
‫הגריסים‪ ,‬כדי שיחשבו הקונים שהכל בארגז נקי‪ ,‬ישלמו יותר‪ ,‬ואז יגלו שלמטה הכל‬
‫מלוכלך‪ .‬וזה "גונב דעת"‪.‬‬
‫דין ה'‪ :‬אסור לנקות ולמרוח את החיה שהוא רוצה למכור‪ ,‬כדי שתראה טוב‪ ,‬ויוכל‬
‫למכור אותה במחיר רב‪( .‬ובתקופת המשנה‪ ,‬שהיה מקובל למכור בני אדם לעבדים‪,‬‬
‫והיו מעמידים את העבדים למכירה על במה‪ ,‬רק עם מכנסיים קצרות‪ ,‬כדי שהקונה‬
‫יראה אם זה אדם חזק או חלש‪ ,‬והיו מוכרי עבדים שמרחו את העבדים בשמן‪ ,‬כדי‬
‫שהגוף שלהם יראה יותר טוב‪ ,‬ויוכלו למכור את העבדים במחיר יותר גבוה – וזה‬
‫אסור‪ ,‬כי אני מרמה את הקונה‪ ,‬כי העבד באמת סתם ביום רגיל לא נראה כל כך‬
‫טוב‪( .‬ב"ה שבימינו כבר לא מקובל למכור עבדים‪ .‬אבל לצערי‪ ,‬סחר בנשים קיים‪ ,‬גם‬
‫אם הוא לא חוקי‪ ,‬וזה אפילו יותר גרוע מסחר בעבדים שהיה בעבר))‪.‬‬

‫‪30‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫רמב"ם – האם מותר לגנוב דעת הבריות?‬
‫אסור לגנוב דעת הבריות – לרמות‪" ,‬לעבוד על אנשים"‪ .‬לא משנה אם אני מרמה‬
‫יהודי או לא יהודי‪ .‬אם אני מרמה לא יהודי‪ ,‬אני גורם לחילול ה' – שישנאו את‬
‫היהדות‪ ,‬וזה הרבה יותר גרוע מרק לשקר‪.‬‬
‫החזון איש הרב אברהם ישעיהו קרליץ‪.‬‬
‫סתם לשקר – זה גרוע‪ .‬אבל אם אני מרמה וגורם לשני בכוונה לחשוב דברים לא‬
‫נכונים‪ ,‬כדי שאני ארוויח מזה (לשים בארגז עגבניות למעלה עגבניות יפות‪ .‬למטה‬
‫לשים רקובות‪ ,‬ולמכור הכל יחד כאילו כל העגבניות יפות) זה הרבה יותר גרוע‪ ,‬וזה‬
‫נקרא "גונב דעת הבריות"‪ .‬אני גונב את המחשבות של השני‪ ,‬כדי להרוויח מזה‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫" רבי יהודה אומר‪ :‬לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות מפני שהוא‬
‫מרגילן לבא אצלו‪.‬‬
‫וחכמים מתירין"‪.‬‬
‫‪ .1‬כתוב בלשונך את המחלוקת בין רבי יהודה לחכמים‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבר את העקרון של כל אחד מהדעות‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬הבא דוגמא מהמשנה הזאת‪ ,‬המראה את אותה מחלוקת עקרונית‪ ,‬בפסיקה‬
‫בדין אחר‪_______________________________ .‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________________‪.‬‬
‫‪" .4‬גונב דעת הבריות" הסבר בלשונך את המושג הזה‪ .‬הבא דוגמה לגנבת דעת‬
‫הבריות‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬למה "גנבת דעת הבריות" יותר חמורה (גרועה) מלגנוב כסף?‬
‫_____________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬

‫‪31‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫נושא ג' – תפילה וברכות – עמוד ‪.30‬‬
‫הקדמת הרמב"ם למשנה – למה המשנה מתחילה בדין קריאת שמע?‬
‫פתח תחלה בברכות‪ ,‬וטעם הדבר כי הרופא המומחה כשירצה לשמור בריאות‬
‫הבריא כמתכונתה מטפל תחלה בתקון המזון‪ ,‬ולפיכך ראה זה אשר ה' בעזרו‬
‫להתחיל בברכות‪ ,‬לפי שהבא לאכול לא יוכל לאכול עד שיברך‪ ,‬ולכן מצא לנכון‬
‫לפתוח את הדברים בענין הברכות כדי לתקן את המאכל תקון עניני‪ .‬וכדי שלא יחסר‬
‫דבר בשום ענין אלא ידבר על כל הברכות חובת המאכלים המצות‪ ,‬ואין מצוה שהיא‬
‫חובת כל איש בכל יום כי אם ק"ש בלבד‪ ,‬ואין מן הראוי לדבר על ברכות ק"ש לפני‬
‫שידבר על ק"ש עצמה‪.‬‬
‫הסבר דבריו‪:‬‬
‫(בימינו הרפואה האלטרנטיבית‪ ,‬בהרבה מהמקרים טוענת את מה שאמר הרמב"ם‬
‫לפני כ‪ 850‬שנים‪)…‬‬
‫כאשר אדם חולה‪ ,‬הרופא צריך לבדוק מה האדם הזה אוכל? (איזה אוכל מזיק לו?‬
‫מה חסר לו בתפריט שבגללו חסרים לו חומרים חשובים בגוף?) כדי לתת לו טיפול‬
‫(המבוסס על ארוחות נכונות)‪.‬‬
‫הדבר נכון לבעיות בגוף‪ ,‬אבל נכון גם לבעיות בנשמה‪.‬‬
‫ה"תפריט" הנכון שהנשמה צריכה אוכל שלה – הוא הברכות‪ .‬הברכות המקשרות‬
‫את האדם אל הקב"ה‪ ,‬שהוא זה שעוזר לנו ‪ ,‬לשמור על הגוף והנשמה‪.‬‬
‫המצווה היחידה שיש לכולם בבוקר‪ ,‬היא להגיד קריאת שמע‪ .‬קריאת שמע "היא‬
‫המזון" שכל נשמה יהודית צריכה בתור ארוחת בוקר‪ .‬ולכן המשנה מתחילה במסכת‬
‫ברכות‪ ,‬והמסכת מתחילה במצוות קריאת שמע‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬לפי הרמב"ם – מה גורם להרבה בעיות בגוף שלנו? ______________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו ה"מזון הרוחני" שהנשמה שלנו צריכה? __________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬באיזה נושא מתחילים את הששה סדרי משנה? למה? ___________‬
‫_____________________________________________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬

‫‪32‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ב'‬

‫התפילות עד עזרא ‪.‬‬

‫‪…‬שיהא אדם מתחנן ומתפלל בכל יום‪ ,‬ומגיד שבחו של הקדוש ברוך הוא‪,‬‬
‫ואחר כך שואל צרכיו שהוא צריך להם בבקשה ובתחנה‪,‬‬
‫ואחר כך נותן שבח והודיה לה' על הטובה שהשפיע לו כל אחד לפי כחו‪.‬‬
‫הלכה ג‬
‫אם היה רגיל מרבה בתחנה ובקשה‪.‬‬
‫ואם היה ערל שפתים מדבר כפי יכלתו ובכל עת שירצה‪,‬‬
‫וכן מנין התפלות כל אחד כפי יכלתו‪ ,‬יש מתפלל פעם אחת ביום‪ ,‬ויש מתפללין‬
‫פעמים הרבה‪,‬‬
‫והכל יהיו מתפללין נכח המקדש בכל מקום שיהיה‪,‬‬
‫וכן היה הדבר תמיד ממשה רבינו ועד עזרא‪.‬‬

‫הסבר דברי הרמב"ם‬
‫יש מצווה מהתורה להתפלל כל יום לפחות פעם אחת‪.‬‬
‫בתורה לא כתוב מה או מתי להתפלל‪ .‬לכן אדם שביקש מהקב"ה "תעזור לי במבחן‬
‫היום" או כל בקשה אחרת‪ ,‬קיים את המצווה‪.‬‬
‫עד ימי עזרא הסופר – לא היה נוסח אחיד לתפילה‪ .‬כל אחד אמר מה שרצה‪ .‬אבל‬
‫כולם השתדלו להתחיל בדבר שאני משבח את הקב"ה‪( ,‬אומר כמה שהקב"ה טוב)‪,‬‬
‫ואז ביקשו בקשה‪ ,‬ולסיום אמרו תודה לקב"ה‪.‬‬

‫רמב"ם הלכות תפילה ונשיאת כפים פרק א הלכה ד‬
‫כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר הרשע נתערבו בפרס ויון ושאר האומות ונולדו להם‬
‫בנים בארצות הגוים‪ ,‬ואותן הבנים נתבלבלו שפתם‪ ,‬והיתה שפת כל אחד ואחד‬
‫מעורבת מלשונות הרבה‪.‬‬
‫וכיון שהיה מדבר אינו יכול לדבר כל צורכו בלשון אחת אלא בשיבוש‪,‬‬
‫שנאמר ובניהם חצי מדבר אשדודית וגו' ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם‬
‫ועם‪ ,‬ומפני זה כשהיה אחד מהן מתפלל תקצר לשונו לשאול חפציו או להגיד שבח‬
‫הקדוש ברוך הוא בלשון הקדש עד שיערבו עמה לשונות אחרות‪.‬‬

‫‪33‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫וכיון שראה עזרא ובית דינו כך עמדו ותקנו להם שמנה עשרה ברכות על הסדר‪:‬‬
‫שלש ראשונות שבח לה'‪,‬‬
‫ושלש אחרונות הודיה‪,‬‬
‫ואמצעיות יש בהן שאלת כל הדברים שהן כמו אבות לכל חפצי איש ואיש ולצרכי‬
‫הציבור כולן‪,‬‬
‫כדי שיהיו ערוכות בפי הכל וילמדו אותן ותהיה תפלת אלו העלגים תפלה שלימה‬
‫כתפלת בעלי הלשון הצחה‪,‬‬
‫ומפני ענין זה תקנו כל הברכות והתפלות מסודרות בפי כל ישראל כדי שיהא ענין כל‬
‫ברכ ה ערוך בפי העלג‪.‬‬

‫הלכה ה‬
‫וכן תקנו שיהא מנין התפלות כמנין הקרבנות‪…..‬‬

‫הסבר דבריו‪:‬‬
‫לאחר שבני ישראל יצאו לגלות‪ ,‬והתפזרו בהרבה מקומות בעולם‪ ,‬וכבר לא ידעו‬
‫לדבר טוב בעברית‪ ,‬הרבה אנשים לא היו מסוגלים אפילו לבקש את הבקשות שלהם‬
‫בעברית כמו שצריך‪ ,‬החליטו חכמים לכתוב את תפילת שמונה עשרה‪ .‬כך שכולם‬
‫יוכלו להתפלל בעברית בצורה יפה ומכובדת‪.‬‬
‫המבנה של תפילת שמונה עשרה‪:‬‬
‫‪ 3‬ברכות ראשונות – שבח לקב"ה‪.‬‬
‫‪ 12‬ברכות באמצע – בקשות‪ .‬מתחילים בבקשות אישיות‪ ,‬כמו "סלח לנו"‪ .‬ממשיכים‬
‫בבקשות כלליות – דברים הקשורים לכולם כמו "ולירושלים עירך ברחמים תשוב"‬
‫‪ 3‬ברכות אחרונות – הודיה – להגיד תודה לקב"ה‪.‬‬
‫חכמים תיקנו (אמרו שצריך) להתפלל ‪ 3‬פעמים ביום‪ ,‬במקום הקורבנות‬
‫שהקריבו בבית המקדש‪.‬‬

‫‪34‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה היא המצווה מהתורה בנושא התפילה? ___________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬למה עזרא ובית דינו תיקנו את תפילת שמונה עשרה? ____________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מחכמים‪ ,‬כמה פעמים ביום צריך להתפלל? למה? ______________‬
‫________________________________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה א – עד מתי מותר להתפלל שחרית ומנחה?‬
‫עמוד ‪.32‬‬
‫תפלת השחר עד חצות‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר עד ארבע שעות‪.‬‬
‫תפלת המנחה עד הערב‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר עד פלג המנחה‪.‬‬
‫תפלת הערב אין לה קבע‪.‬‬
‫מלא את הטבלה הבאה‪ ,‬לפי המשנה‪:‬‬

‫התפילה חכמים‬
‫שחרית‬
‫מנחה‬
‫מוסף‬

‫‪35‬‬

‫רבי יהודה‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר הגמרא על מחלוקת רבי יהודה וחכמים‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כו עמוד ב‬
‫איתמר‪ ,‬רבי יוסי ברבי חנינא אמר‪ :‬תפלות אבות תקנום;‬
‫רבי יהושע בן לוי אמר‪ :‬תפלות כנגד תמידין תקנום‪.‬‬
‫תניא כוותיה (משנה האומרת כמו‪ )…‬דרבי יוסי ברבי חנינא‪ ,‬ותניא כוותיה דרבי‬
‫יהושע בן לוי‪.‬‬
‫תניא כוותיה (משנה שאומרת כמותו – כמו) דרבי יוסי ברבי חנינא‪:‬‬
‫אברהם תקן תפלת שחרית ‪;… -‬‬
‫יצחק תקן תפלת מנחה ‪,… -‬‬
‫יעקב תקן תפלת ערבית ‪….. -‬‬
‫ותניא כוותיה (ומשנה שאומרת כמו) דרבי יהושע בן לוי‪:‬‬
‫מפני מה אמרו תפלת השחר עד חצות ‪ -‬שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד חצות;‬
‫ורבי יהודה אומר‪ :‬עד ארבע שעות‪ ,‬שהרי תמיד של שחר קרב והולך עד ארבע‬
‫שעות‪.‬‬
‫ומפני מה אמרו תפלת המנחה עד הערב?‬
‫שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד הערב;‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬עד פלג המנחה‪ ,‬שהרי תמיד של בין הערבים קרב והולך עד פלג‬
‫המנחה‪.‬‬
‫ומפני מה אמרו תפלת הערב אין לה קבע?‬
‫שהרי אברים ופדרים שלא נתעכלו מבערב קרבים והולכים כל הלילה;‬
‫ומפני מה אמרו של מוספין כל היום?‬
‫שהרי קרבן של מוספין קרב כל היום;‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬עד שבע שעות‪ ,‬שהרי קרבן מוסף קרב והולך עד שבע שעות‪.‬‬

‫הסבר הגמרא‪:‬‬
‫הגמרא מביאה ‪ 2‬דעות למה חכמים אמרו להתפלל ‪ 3‬פעמים ביום (שחרית מנחה‬
‫וערבית)‪.‬‬

‫‪36‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר ראשון‪ :‬רבי יוסי ברבי חנינה אומר שהאבות "המציאו" את שלושת התפילות‪.‬‬
‫(הם לא התפללו את התפילה שלנו‪ ,‬אבל כן למדנו מהם את הזמן‪ ,‬מתי ביום‬
‫להתפלל)‪.‬‬
‫אברהם התפלל בבוקר = שחרית‪.‬‬
‫יצחק התפלל אחרי הצהריים = מנחה‪.‬‬
‫יעקב התפלל בלילה = מעריב‪.‬‬
‫הסבר שני‪ :‬רבי יהושע בן לוי‪ – .‬במקום הקורבנות‪.‬‬
‫תפילת שחרית – במקום הקורבן הראשון שהקריבו בכל יום במקדש – קורבן תמיד‬
‫של שחר‪.‬‬
‫תפילת מנחה – במקום קורבן תמיד של בן הערביים‪ .‬הקורבן האחרון שהקריבו בכל‬
‫יום‪.‬‬
‫תפילת ערבית – בלילה שרפו על המזבח את כל מה שנשאר מהקורבנות של אותו‬
‫היום‪.‬‬
‫הסיבה לדעתו לשלושת התפילות – במקום הקרבנות‪ .‬לכן זמן התפילה נקבע לפי‬
‫הזמן שבו הקריבו את הקורבן‪.‬‬
‫מחלוקת בזמני התפילות ‪ :‬יש מחלוקת בין חכמים לרבי יהודה מתי היה מותר‬
‫להקריב את הקורבנות האלו במקדש‪ ,‬ולכן המחלוקת נשארת בשאלה מתי מותר‬
‫להתפלל כל תפילה‪ .‬את המחלוקת מילאתם כבר בטבלה הקודמת‪ .‬אבל בתוספתא‬
‫מסבירים למה אלו זמני התפילות לפי הדעות השונות‪.‬‬
‫מלא את הטבלה הבאה‪ ,‬בעזרת הגמרא הזאת‪:‬‬

‫התפילה חכמים‬
‫שחרית‬
‫מנחה‬
‫מוסף‬

‫‪37‬‬

‫הסיבה‬

‫רבי יהודה‬

‫הסיבה‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫תפילה בכניסה וביציאה מבית המדרש – עמוד ‪.33‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ב‬
‫רבי נחוניה בן הקנה היה מתפלל בכניסתו לבית המדרש וביציאתו תפלה קצרה‪.‬‬
‫אמרו לו מה מקום לתפלה זו?‬
‫אמר להם‪ :‬בכניסתי אני מתפלל שלא תארע תקלה על ידי‪ .‬וביציאתי אני נותן‬
‫הודיה על חלקי‪:‬‬

‫רבי נחוניה שהיה רב גדול‪ ,‬חשב שנכון היה להתפלל כל בוקר לקב"ה‪ ,‬שיעזור לו‬
‫ללמד נכון‪ ,‬לפסוק הלכה נכון‪ ,‬כדי שאנשים יעשו את המצוות בצורה נכונה‪.‬‬
‫ביציאה מבית המדרש‪ ,‬התפלל להגיד תודה לקב"ה שעזר לו‪ .‬הוא הבין שכל מה‬
‫שהוא יודע ומצליח‪ ,‬זה בזכות שהוא מתאמץ‪ ,‬אבל בלי עזרת הקב"ה‪ ,‬כל המאמץ‬
‫שלו לא שווה כלום‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כח עמוד ב – עמוד ‪33‬‬
‫תנו רבנן‪ :‬בכניסתו מהו אומר?‬
‫יהי רצון מלפניך ה' אלהי שלא יארע דבר תקלה על ידי (שאני לא אגרום דבר רע)‪,‬‬
‫ולא אכשל בדבר הלכה (שלא אפסוק הלכה בצורה לא נכונה) וישמחו בי חברי‪ ,‬ולא‬
‫אומר על טמא טהור ולא על טהור טמא‪ ,‬ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם‪.‬‬
‫ביציאתו מהו אומר?‬
‫מודה אני לפניך ה' אלהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי‬
‫קרנות (אנשים שלא לומדים תורה‪ ,‬אלא רק חושבים איך לעשות כסף‪ ,‬או להינות)‪,‬‬
‫שאני משכים והם משכימים ‪ -‬אני משכים (קם מוקדם בבוקר) לדברי תורה והם‬
‫משכימים לדברים בטלים (מי שלא מנסה גם ללמוד תורה‪ ,‬קם בבוקר‪ ,‬לא בשביל‬
‫לעשות דבר חשוב)‪.‬‬
‫אני עמל (עובד ומתאמץ) והם עמלים ‪ -‬אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואינם‬
‫מקבלים שכר‪,‬‬
‫אני רץ והם רצים ‪ -‬אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת‪.‬‬

‫‪38‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי"ה)‪.‬‬
‫שואל הרב‪ :‬למה צריך להתפלל לקב"ה שיעזור לו‪ ,‬וישמור עליו‪ ,‬כאשר הוא נמצא‬
‫במקום כל כך טוב – בבית המדרש? הרי שם כולם טובים וצדיקים?‬
‫עונה הראי"ה‪ :‬גם בלימוד תורה אפשר לטעות‪.‬‬
‫הרב מסביר את תפילת רבי נחוניה‪:‬‬
‫"שלא תארע תקלה על ידי" – לפעמים אני נותן הסבר‪ ,‬אבל הוא קשה לתלמיד‪ ,‬ולכן‬
‫הוא מבין אותי לא נכון‪ ,‬ואז הוא כועס‪ ,‬ואולי לא רוצה יותר את התורה והמצוות‪.‬‬
‫אני מתפלל שזה לא יקרה‪.‬‬
‫"ולא אכשל בדבר הלכה" – לא שלא אפסוק נכון‪ ,‬אלא שלא יקרה שאתן הסבר‬
‫בהלכה – שנראה לי נכון‪ ,‬אבל באמת אני טועה‪.‬‬
‫"וישמחו בי חברי" – שהתלמידים השומעים אותי‪ ,‬ייהנו מדברי התורה וההסברים‬
‫שלי‪ ,‬כי הם יבינו אותי‪.‬‬
‫"ולא אומר על טהור טמא‪ ,‬ואל טמא טהור" – של אפסוק הלכה בצורה לא נכונה‪.‬‬
‫ביציאה מבית המדרש‪ ,‬הוא אמר תודה לקב"ה‪ ,‬ואמר כי הוא מרגיש שהוא מתאמץ‬
‫ורץ בשביל דברים חשובים – לימוד תורה וקיום מצוות‪( .‬לעומת מי שלא לומד‬
‫תורה‪ ,‬שלדעתו – האדם סתם רץ בשביל לעשות דברים לא חשובים)‪.‬‬
‫שמונה עשרה או מעין שמונה עשרה – עמוד ‪.34‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ג‬
‫רבן גמליאל אומר‪:‬‬
‫בכל יום מתפלל אדם שמונה עשרה‪.‬‬
‫רבי יהושע אומר מעין שמונה עשרה‬
‫ר' עקיבא אומר אם שגורה תפלתו בפיו יתפלל שמונה עשרה‬
‫ואם לאו מעין י"ח‪:‬‬
‫במשנה יש מחלוקת האם צריך להתפלל בכל יום תפילת שמונה עשרה‪ ,‬או "מעין‬
‫שמונה עשרה"?‬
‫רבן גמליאל – צריך להתפלל שמונה עשרה מלא‪.‬‬
‫רבי יהושע – מספיק להגיד מעין שמונה עשרה ‪ -‬תפילת שמונה עשרה מקוצרת‪.‬‬

‫‪39‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫רבי עקיבא – תלוי באדם‪ .‬אם הוא יודע להתפלל – מתפלל שמונה עשרה מלא‪.‬‬
‫לא רגיל להתפלל‪ .‬מתפלל "מעין שמונה עשרה"‪.‬‬
‫מה זה "מעין שמונה עשרה"?‬
‫בשאלה הזאת יש מחלוקת בגמרא‪:‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד א‬
‫רבי יהושע אומר מעין שמנה עשרה‪.‬‬
‫מאי מעין שמנה עשרה?‬
‫רב אמר‪ :‬מעין כל ברכה וברכה‪,‬‬
‫ושמואל אמר‪ :‬הביננו ה' אלהינו לדעת דרכיך‪ ,‬ומול את לבבנו ליראתך‪ ,‬ותסלח לנו‬
‫להיות גאולים‪ ,‬ורחקנו ממכאובינו‪ ,‬ודשננו בנאות ארצך‪ ,‬ונפוצותינו מארבע תקבץ‪,‬‬
‫והתועים על דעתך ישפטו‪ ,‬ועל הרשעים תניף ידיך‪ ,‬וישמחו צדיקים בבנין עירך‬
‫ובתקון היכלך ובצמיחת קרן לדוד עבדך ובעריכת נר לבן ישי משיחך‪ ,‬טרם נקרא‬
‫אתה תענה‪ ,‬ברוך אתה ה' שומע תפלה‪.‬‬

‫ר' עובדיה מברטנורא מסכת ברכות פרק ד משנה ג‬
‫מעין שמונה עשרה ‪ -‬אית דמפרשי (יש המפרשים) שאומר מכל ברכה וברכה מן‬
‫האמצעיות בקוצר וחותם על כל אחת ואחת‪ .‬ואית דאמרי (ויש האומרים) הביננו ה'‬
‫אלהינו לדעת דרכך‪ ,‬שהיא ברכה אחת שיש בה מעין כל הברכות האמצעיות של‬
‫שמונה עשרה‪ ,‬וחותם ברוך אתה ה' שומע תפלה‪:‬‬
‫הסבר דבריו‪:‬‬
‫לפי רב (שם של אדם) – אומרים ‪ 18‬ברכות‪ .‬אבל ב‪ 12‬ברכות באמצע – שהן הברכות‬
‫שמבקשים בהן דברים – אומר את הבקשה בצורה קצרה‪ ,‬ומסיים "ברוך אתה‬
‫ה'‪."…‬‬
‫לפי שמואל – במקום ‪ 12‬הברכות של הבקשות באמצע תפילת שמונה עשרה‪,‬‬
‫אומרים ברכה ‪ /‬בקשה אחת ארוכה‪ ,‬שבה מזכירים את כל ‪ 12‬הבקשות בצורה מאוד‬
‫קצרה‪ ,‬ומסיימים את הברכה של הבקשות ב"ברוך אתה ה' שומע תפילה"‪.‬‬

‫‪40‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ההלכה‪:‬‬
‫הברטנורא פוסק כמו רבי עקיבא‪.‬‬
‫מי שלא יודע להתפלל‪ ,‬או מאוד ממהר‪ ,‬יכול להתפלל את שלושת הברכות‬
‫הראשונות‪ ,‬ואז להגיד את ברכת "הבננו" (במקום להגיד את ‪ 12‬ברכות של‬
‫הבקשות)‪ ,‬ומסיים בשלושת ברכות ההודאה‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מי יכול להתפלל תפילה "מעין שמונה עשרה"? פרט את הדעות השונות‪,,,,‬‬
‫___________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_________________________________‪,‬‬
‫‪ .2‬פרט ‪ 2‬דעות מה זו "תפילה מעין שמונה עשרה"? כמה ברכות יש בה?‬
‫____________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫________________________________‪.‬‬

‫איך צריך להתפלל? איך מתפללים תפילה קצרה?‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ד‬
‫רבי אליעזר אומר העושה תפלתו קבע‪ ,‬אין תפלתו תחנונים‪.‬‬
‫רבי יהושע אומר המהלך במקום סכנה מתפלל תפלה קצרה‪ .‬אומר‪ :‬הושע השם את‬
‫עמך את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך בא"י שומע תפלה‪:‬‬

‫הברטנורא‪:‬‬
‫מה זה "פרשת העיבור"? אלא התפילה לקב"ה היא "תקשיב לבקשות ולצרכים של‬
‫בני ישראל גם כאשר הם רוצים לעבור (עיבור) עברות‪( .‬כמובן שאנחנו לא מתפללים‬
‫שיעזור לאדם לעבור עבירה‪ ,‬אלא מתפללים שגם אם עברתי עברות‪ ,‬הקב"ה ירחם‬
‫עלי‪ ,‬וכן יעזור לי בדברים אחרים שאני צריך עזרה)‪.‬‬

‫‪41‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מה לומדים מהמשנה?‬
‫צריך להתפלל ולבקש מכל הלב (תחנונים)‪ .‬מי שמתפלל‪ ,‬בלי לחשוב על מה הוא‬
‫מתפלל‪ ,‬או למי הוא מתפלל‪ ,‬אלא סתם אומר את המילים של התפילה – זו תפילה‬
‫ממש לא טובה‪.‬‬
‫מי שנמצא במקום של סכנה – צריך להתפלל תפילה קצרה‪ :‬הושע השם את עמך‬
‫את שארית ישראל בכל פרשת העבור יהיו צרכיהם לפניך בא"י שומע תפלה‪ .‬בלי‬
‫ברכות לפני או אחרי‪.‬‬
‫תפילות קצרות שהציעו תנאים (רבנים מתקופת המשנה‬
‫תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה ז‬
‫היה מהלך במקום סכנה ולסטין (שודדים וגנבים)‪ :‬מתפלל תפלה קצרה‪.‬‬
‫אי זה הוא תפלה קצרה ?‬
‫ר' ליעזר או' יעשה רצונך בשמים ממעל ותן נחת רוח ליריאיך והטוב בעיניך עשה‬
‫ברוך שומע תפלה‬
‫ר' יוסה אומר‪ :‬שמע לתפלת עמך ישראל ועשה מהרה בקשתן ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫[ר' אלעזר בר' צדוק אומר‪ :‬שמע קול צעקת עמך ישר' ועשה מהרה בקשתם ב' שומע‬
‫תפילה] ‪.‬‬
‫אחרים אומרים‪ :‬צרכי עמך מרובים ודעתן קצרה יהי רצון מלפניך ה' אלהינו שתתן‬
‫לכל אחד ואחד צרכיו ולכל גויה וגויה די מחסורה ברוך שומע תפלה‪.‬‬
‫אמר ר' לעזר בר' צדוק‪ :‬אבא היה מתפלל תפלה קצרה בלילי שבתות ומאהבתך ה'‬
‫אלהינו שאהבת את ישראל עמך ומחמלתך מלכנו שחמלת על בני בריתך נתת לנו ה'‬
‫אלינו את יום השביעי הגדול והקדוש הזה באהבה על הכוס הוא או' אשר קדש את‬
‫יום השבת ואינו חותם‪.‬‬

‫‪42‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה הוא הנושא של התוספתא הזאת?‬
‫__________________________________________‬
‫‪ .2‬מהן שמות התנאים המוזכרים במשנה החיצונית = תוספתא‪ ,‬הזאת?‬
‫_________________________‪.‬‬
‫_________________________‪.‬‬
‫_________________________‪.‬‬
‫_________________________‪.‬‬
‫_________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מי מהתנאים המוזכרים בתוספתא – חיבר תפילה קצרה‪ ,‬לא ליום חול?‬
‫לאיזה יום הוא חיבר אותה? _______________‬
‫__________________________________________‪.‬‬

‫‪ .4‬מה זה "עושה תפילתו קבע" שהוזכרה המשנה? __________________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף כט עמוד ב‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬העושה תפלתו קבע וכו' מאי קבע? (למה הכונה שאומרים‬
‫"קבע"‪ ,‬מהמילה "קבוע")‪.‬‬
‫אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי אושעיא‪ :‬כל שתפלתו דומה עליו כמשוי (כאילו‬
‫הוא סוחב דבר כבד)‪.‬‬
‫ורבנן אמרי‪ :‬כל מי שאינו אומרה בלשון תחנונים (שמתפלל בלי להתחנן);‬
‫רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו (אמרו שניהם יחד)‪ :‬כל שאינו יכול לחדש בה דבר‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬למה מתכוון רבי יעקב בר אידי‪ ,‬כאשר הוא אומר שהתפילה נראית לו כמו‬
‫משא כבד? ________________________‬
‫_________________________________________‪.‬‬

‫‪43‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬איך אדם אומר את המילים של התפילה‪ ,‬שיש בהם תחנונים ובקשות‪ ,‬בכל‬
‫זאת התפילה שלו לא נקראת "תחנונים"?‬
‫_________________________________________‪.‬‬
‫‪" .3‬כל שאינו יכול לחדש בה דבר" – האם זה שאני מתפלל את התפילה‬
‫מהסידור‪ ,‬בלי לחדש – להוסיף כלום‪ ,‬אני לא בסדר? האם אני צריך‬
‫"להמציא" כל יום תפילה חדשה? __________‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________‪.‬‬
‫מצב המתפלל – עמוד ‪ – 37‬לאיזה כיוון צריך‬
‫להתפלל?‬
‫א‪ .‬משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ה‬
‫ב‪ .‬היה רוכב על החמור – ירד (והתפלל)‪( .‬בימינו‪ :‬מי שנוסע‪ ,‬והגיע זמן תפילה‪.‬‬
‫אם יכול לעצור כדי להתפלל‪ ,‬יעצור ויתפלל)‪.‬‬
‫ג‪ .‬ואם אינו יכול לירד ‪ -‬יחזיר את פניו (יסובב את הראש לכיוון ירושלים)‪( .‬לא‬
‫יכול לעצור‪ ,‬כי זה מסוכן‪ ,‬או אין מקום לעמוד עם הרכב – יסובב את הראש‬
‫לכיוון ירושלים)‪.‬‬
‫ד‪ .‬ואם אינו יכול להחזיר את פניו (לדוגמא‪ ,‬אם הוא נוסע במכונית‪ ,‬והמכונית‬
‫מסתובבת לפי הכביש‪ ,‬כל פעם ירושלים נמצאת בצד אחר שלי‪ .‬פעם קדימה‪,‬‬
‫פעם מאחורי‪ :)….‬יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים‪:‬‬

‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ו‬
‫היה יושב בספינה או בקרון או באסדא (עגלות שהיו יושבים בהם‪ ,‬והסוסים היו‬
‫סוחבים את העגלה)‪ :‬יכוין את לבו כנגד בית קדש הקדשים‪:‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫השלם‪ :‬מי שנמצא בנסיעה‪ ,‬וצריך להתפלל‪:‬‬
‫הכי טוב ‪ ____________ -‬ויסתובב לכיוון ______________________‪.‬‬
‫לא יכול – יסובב רק את ___________ לכיוון ______________________‪.‬‬

‫‪44‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫לא יכלו לסובב את ה_________________‪ ,‬יכוון את _____________ לכיוון‬
‫______________‪.‬‬

‫תוספתא מסכת ברכות (ליברמן) פרק ג הלכה טו – טז‪.‬‬

‫העומדים בחוצה לארץ מכוונין את לבם כנגד ארץ ישראל‪ .‬שנאמר "ויתפללו דרך‬
‫ארצם"‪.‬‬
‫העומדים בארץ ישראל מכוונין את לבם כנגד ירושלם ומתפללין‪ .‬שנאמר "ויתפללו‬
‫אל העיר הזאת"‪.‬‬
‫העומדים בירושלם מכוונין את לבם כנגד בית המקדש‪ .‬שנאמר "והתפללו אל הבית‬
‫הזה"‪.‬‬
‫העומדים במקדש מכוונין את לבם כנגד בית קדשי הקדשים ומתפללין‪ .‬שנאמר‬
‫"ויתפללו אל המקום הזה"‪.‬‬
‫נמצאו עומדין‪:‬‬
‫בצפון פניהם לדרום‪.‬‬

‫בדרום פניהם לצפון‪.‬‬

‫במזרח פניהם למערב‪.‬‬

‫במערב פניהם למזרח‪.‬‬
‫נמצאו כל ישראל מתפללין למקום אחד‬

‫השלם את הטבלה הבאה‪ ,‬על פי התוספתא‪:‬‬

‫‪1‬‬
‫‪2‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬

‫נמצא ב‪…‬‬
‫חו"ל‬
‫ארץ ישראל‬
‫ירושלים‬
‫בית המקדש‬

‫צריך להסתובב לכיוון‪:‬‬

‫תפילת מוסף – עמוד ‪.38‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ד משנה ז‬
‫רבי אלעזר בן עזריה אומר‪ :‬אין תפלת המוספין אלא בחבר עיר‪ .‬וחכמים אומרים‪:‬‬
‫בחבר עיר ושלא בחבר עיר‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר משמו (בשם רבי אלעזר בן עזריה)‪ :‬כל מקום שיש חבר עיר היחיד‬
‫פטור מתפלת המוספין‪:‬‬

‫‪45‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫פרוש קהתי ‪:‬‬
‫"חבר עיר" – הכוונה למקום שיש בו רב‪ ,‬ומתפללים אצלו במנין‪ .‬הכוונה בימינו –‬
‫אפשר להחליף את "חבר העיר" ביישב שיש בו בית כנסת עם מניין לפחות בשבתות‬
‫וחגים‪.‬‬
‫את תפילת מוסף מתפללים בימים בהם הקריבו קורבן מוסף בבית המקדש (במקום‬
‫הקורבן)‪ .‬בשבת‪ ,‬חגים וראש חודש‪ .‬בתפילת מוסף אין בקשות או תחנונים‪ .‬אלא‬
‫מזכירים את הקורבן שהקריבו באותו היום‪.‬‬
‫המחלוקת היא‪:‬‬
‫אם תפילת מוסף היא רק במקום הקורבן‪ ,‬ואת הקורבן הקריבו בציבור‪ ,‬אולי אדם‬
‫שמתפלל בלי מנין‪ ,‬לא צריך להתפלל מוסף?‬
‫רבי אלעזר בן עזריה – זה רק במקום קורבן ציבור‪ ,‬ולכן אדם בלי מנין לא מתפלל‬
‫מוסף‪.‬‬
‫חכמים – אפשר להתפלל מוסף גם בלי מנין‪.‬‬
‫‪ .1‬רבי יהודה בשם רבי אלעזר בן עזריה– מתפללים מוסף במנין‪.‬‬
‫אם אין מנין‪ ,‬אז צריך להתפלל לבד‪.‬‬
‫ההלכה‪:‬כמו חכמים – מתפללים מוסף במנין וגם ביחיד‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬באלו ימים מתפללים תפילת מוסף? _________________________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מהו החלק החשוב בתפילת מוסף?‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מה זה "חבר עיר" בתקופת המשנה? ________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬מה זה "חבר עיר" בימינו? _______________________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬האם יש חובה להתפלל מוסף במצבים הבאים (במקרה של מחלוקת‪ ,‬כתוב‬
‫את המחלוקת)‪:‬‬
‫‪ .6‬בבית כנסת עם מניין ‪._____________________________ -‬‬

‫‪46‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .7‬לבד בבית‪ ,‬ובבית הכנסת התפללו מוסף במנין‪:‬‬
‫‪ .8‬חכמים‪.______________________________________ :‬‬
‫‪ .9‬רבי יהודה בשם רבי אליעזר‪.________________________ :‬‬

‫ברכות עמוד ‪39‬‬
‫רמב"ם הלכות ברכות פרק א הלכה ד' – ה'‪.‬‬
‫נמצאו כל הברכות כולן שלשה מינים‪ ,‬ברכות הנייה‪ ,‬וברכות מצות‪ ,‬וברכות הודאה‬
‫שהן דרך שבח והודיה ובקשה כדי לזכור את הבורא תמיד וליראה ממנו‪.‬‬
‫ונוסח כל הברכות עזרא ובית דינו תקנום‪…‬‬

‫הסבר שלושת סוגי הברכות‪:‬‬
‫ברכות הנאה (ברכות הנהנין) – ברכות שמברכים על דבר שנהנים ממנו‪ ,‬לפני אכילת‬
‫אוכל‪ ,‬שותים שתיה או מריחים ריח טוב‪.‬‬
‫ברכות המצוות – ברכה שמברכים לפני שעושים מצווה‪ ,‬כמו "על אכילת מצה בלילה‬
‫הסדר‪ ,‬או ישיבה בסוכה בחג סוכות‪.‬‬
‫ברכות השבח – ברכות שבהם אנחנו משבחים את הקב"ה‪ ,‬בעיקר על נפלאות הטבע‪.‬‬
‫כמו ברכה על הברק‪ ,‬הרעם‪ ,‬הקשת בענן‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫למה מברכים?‬
‫הברכות עוזרות לנו לזכור את הקב"ה‪,‬‬
‫להרגיש כמה אנחנו צריכים להגיד לו תודה (להודות לו)‪.‬‬
‫נראה כמה הקב"ה גדול ויכול לעשות הכל‪ ,‬ולכן נירא (נפחד) ממנו‪.‬‬

‫ברכות הנהנים‪.‬‬
‫אנחנו נדבר בעיקר על ברכות הנהנים‪.‬‬
‫חכמים אומרים שאסור ליהנות מהעולם הזה‪ ,‬בלי להגיד תודה לקב"ה‪ .‬מי שלא‬
‫מברך‪ ,‬הוא בעצם גוזל – לוקח בכוח מהקב"ה דברים ששייכים לקב"ה‪ ,‬והאדם שלא‬

‫‪47‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ברך‪ ,‬לוקח אותם לעצמו‪ ,‬בלי לקבל רשות‪ .‬לכן הוא גזלן (גונב בכוח‪ ,‬כאשר רואים‬
‫אותו)‪.‬‬
‫ברכות "בורא פרי העץ"‪" ,‬בורא פרי האדמה" ו"שהכל" עמוד ‪.40‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהם שלושת סוגי המצוות? הסבר כל אחת בקצרה‪.‬‬
‫א‪._________________________________________.‬‬
‫ב‪._________________________________________ .‬‬
‫ג‪._________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬למה צריך לברך על האוכל? ________________________‬
‫____________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה א‬
‫כיצד מברכין על הפירות?‬
‫על פירות האילן אומר‪ :‬בורא פרי העץ‪,‬‬
‫חוץ מן היין שעל היין אומר בורא פרי הגפן‪.‬‬
‫ועל פירות הארץ אומר‪ :‬בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫חוץ מן הפת‪ :‬שעל הפת הוא אומר המוציא לחם מן הארץ‪.‬‬
‫הסבר‪:‬‬
‫ישנן ‪ 2‬קבוצות עיקריות באוכל הגדל באדמה‪.‬‬
‫פרות שגדלים על העצים‪ ,‬ועליהם מברכי "בורא פרי העץ"‪.‬‬
‫ירקות הגדלים באדמה – מברכים בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫רבי יהודה מחלק את האדמה לשניים‪:‬‬
‫ירקות – בורא פרי האדמה‪.‬‬
‫עלים של צמח שאין לו זרעים (כמו חסה) מברך "בורא מיני דשאים"‪.‬‬

‫‪48‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף לה עמוד א‬
‫תנו רבנן‪ :‬אסור לו לאדם שיהנה מן העולם הזה בלא ברכה‪ ,‬וכל הנהנה מן העולם‬
‫הזה בלא ברכה ‪ -‬מעל‪ … .‬אמר רב יהודה אמר שמואל‪ :‬כל הנהנה מן העולם הזה‬
‫בלא ברכה ‪ -‬כאילו נהנה מקדשי שמים‪ ,‬שנאמר‪ :‬לה' הארץ ומלואה‪.‬‬
‫הסבר הגמרא על פי הרב דוד פארדו‪:‬‬
‫כל העולם שייך לקב"ה‪( .‬שנאמר‪ :‬לה' הארץ ומלואה)‪.‬‬
‫כל זמן שהדבר שייך לקב"ה – הוא קדוש‪ .‬אם אני רוצה אותו לעצמי – אני צריך‬
‫"לפדות אותו" – להוציא אותו שלא יהיה קדוש‪ .‬את זה עושים בעזרת הברכה‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מ עמוד א‬
‫ואמר רבי זירא ואיתימא רבי חיננא בר פפא‪ :‬מאי טעמא (מה ההסבר של) דרבי‬
‫יהודה ‪ -‬אמר קרא‪ :‬ברוך ה' יום יום‪,‬‬
‫וכי ביום מברכין אותו ובלילה אין מברכין אותו?‬
‫אלא לומר לך‪ :‬כל יום ויום תן לו מעין ברכותיו; הכא נמי‪(,‬כאן גם) כל מין ומין תן‬
‫לו מעין ברכותיו‪.‬‬

‫הרב קוק (עין אי"ה) מסביר‪:‬‬
‫לפי רבי יהודה – יש מצווה לראות בכל יום‪ ,‬ביופי של ‪ -‬את הקב"ה‪ " .‬כל מין ומין‬
‫תן לו מעין ברכותיו"‪ .‬תמצא את היופי והמיוחד בכל דבר שהקב"ה עשה בטבע‪.‬‬
‫לפי חכמים (שאת דעתם לא הבאנו כאן) – לא כל אדם צריך למצוא בכל יום את‬
‫המיוחד שהקב"ה עשה בטבע‪ .‬מספיק שיגיד תודה לקב"ה על האוכל והדברים‬
‫הפשוטים‪ .‬רק אנשים יותר מיוחדים‪ ,‬צריכים לראות את המיוחד שהקב"ה ברא‬
‫בטבע‪ ,‬ולהגיד תודה עליהם‪.‬‬

‫‪49‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬איך קוראים לאדם שאוכל בלי לברך? למה? ____________‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬האם צריך להקפיד לברך על כל סוג של אוכל את הברכה המיוחדת שלו?‬
‫‪ .3‬חכמים ‪.__________________________________________ -‬‬
‫‪ .4‬רבי יהודה ‪.________________________________________ -‬‬

‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ב (עמוד ‪.)42‬‬
‫ברך על פירות האילן "בורא פרי האדמה" ‪ -‬יצא‪.‬‬
‫ועל פירות הארץ "בורא פרי העץ" ‪ -‬לא יצא‪.‬‬
‫על כולם אם אמר "שהכל נהיה" ‪ -‬יצא‪:‬‬

‫המשנה מדברת על אדם שברך בטעות ברכה לא נכונה‪.‬‬
‫נסה להשלים בעזרת הידע‪ ,‬ובעזרת המשנה את הטבלה הבאה‪:‬‬

‫אכל‬

‫היה צריך‬
‫לברך‬

‫בטעות ברך הדין‬

‫‪ 1‬תפוח‬
‫‪ 2‬עגבנייה‬
‫‪ 3‬תפוח‬
‫הסבר הדינים‪:‬‬
‫ברך על פרות האילן "בורא פרי האדמה" – יצא ידי חובה‪ .‬כי הוא אמר דבר נכון‪ .‬גם‬
‫האילן (העץ) גדל באדמה‪.‬‬
‫ברך על ירקות ("פרות הארץ") "בורא פרי העץ" – הוא ברך דבר לא נכון‪ .‬כי עגבניה‬
‫וכל ירק לא גדלים על העץ‪ .‬לכן צריך לברך מחדש "בורא פרי האדמה"‪.‬‬
‫על כל אוכל שברך "שהכל" – יצא ידי חובה‪ .‬כי תמיד נכון להגיד על כל דבר‬
‫שהקב"ה ברא אותו‪ .‬ולכן יש כלל שאומר "שהכל פוטר הכל"‪.‬‬

‫‪50‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלה‪:‬‬
‫מה הכלל שקובע אם אדם שטעה‪ ,‬וברך ברכה לא נכונה‪ ,‬יצטרך לחזור ולברך‪ ,‬ומתי‬
‫לא? הבא דוגמא לכל אחד מהמקרים‪:‬‬
‫__________________________________________________________‬
‫_______________________________________________‪.‬‬

‫הרב אליעזר מלמד – למה חשוב לברך ברכה שונה לפרות וירקות וכדומה?‬
‫כאשר מברכים על דבר בצורה כללית – אנחנו לא רואים את המיוחד שבו‪( .‬להגיד‬
‫לאדם "כמה שאתה טוב" – זה לא רציני‪ .‬צריך להגיד במה הא טוב)‪.‬‬
‫לכן מפרידים בין ברכה על ירקות (מברכים "בורא פרי האדמה") לפרות הגדלים על‬
‫העץ (שמברכים "בורא פרי העץ")‪.‬‬
‫אז למה לא נברך על על כל דבר ברכה לעצמו? ("בורא העגניה"‪" ,‬בורא פרי‬
‫התפוח")?‬
‫הפרטים הם דבר חשוב‪ .‬אבל אסור לשכוח את הכיוון (המגמה)‪ .‬לכן יש ברכה לכל‬
‫הירקות ‪ ,‬וברכה אחרת על כל הפרות‪( .‬אולי בשביל הבנת הרעיון‪ :‬כונו יודעים כי‬
‫מצלמה טובה היא כזאת שיש לה הרבה פיקסלים‪ .‬שהתמונה בנויה מהרבה מאוד‬
‫נקודות קטנות‪ .‬ככול שהנקודות יותר קטנות – היא יותר טובה‪ .‬אבל מי שהסתכל‬
‫על הנקודה ועוד נקודה‪ ,‬לא יהנה מהתמונה‪ .‬הוא רק יתרגז שהנקודות כל כך‬
‫קטנות‪ …‬אבל כאשר מסתכלים על התמונה כתמונה‪ ,‬יודעים שהיא בנויה מהמון‬
‫נקודות קטנות‪ .‬אבל דווקא בגלל זה – התמונה יפה יותר‪ .‬אבל מצד שני‪ ,‬כן‬
‫מסתכלים בתמונה על החלקים שלה‪ ,‬על האדם המצולם בה‪ ,‬על הנוף המופיעה בה‪,‬‬
‫וכדומה‪ .‬מצד אחד – לא מסתכלים על נקודה בודדת‪ ,‬אבל מצד שני כן מסתכלים על‬
‫חלקי התמונה‪.‬‬
‫כך גם בברכות – לא מברכים "בורא פרי תפוח (=נקודה)‪ .‬אבל כן מברכים "בורא‬
‫פרי העץ"‪ ,‬שזו ברכה על סוג רחב‪ ,‬אבל כן רואה את חלקי התמונה)‪.‬‬

‫‪51‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ג‬
‫על דבר שאין גדולו מן הארץ ‪ -‬אומר "שהכל"‪.‬‬
‫על החומץ ועל הנובלות ועל הגובאי ‪ -‬אומר "שהכל"‪.‬‬
‫על החלב ועל הגבינה ועל הביצים ‪ -‬אומר "שהכל"‬
‫ר' יהודה אומר כל שהוא מין קללה אין מברכין עליו‪:‬‬

‫פרוש המשנה‪:‬‬
‫כותרת‪( :‬הכלל המרכזי שעליו מדברת המשנה)‪:‬‬
‫כל דבר שלא גדל בקרקע‪ ,‬כמו בשר‪ ,‬מברכים עליו "שהכול נהיה בדברו"‪ .‬מעכשיו‪,‬‬
‫המשנה תביא דוגמאות לכלל הזה‪ ,‬ומחלוקת בנושא‪.‬‬
‫על החומץ (שמשתמשים בו להכנת אוכל)‪ ,‬על הנובלות – פרות שנפלו מהעץ‪ ,‬לפני‬
‫שהיו מוכנים‪ ,‬ועכשיו מישהו לוקח אותם ואוכל אותם‪ .‬ועל הגובאי – סוג של חגבים‬
‫(כמו גו'ק‪ ,‬קופצן‪ ,‬קטנים ) מברכים עליהם "שהכל"‪.‬‬
‫"על החלב‪ ,‬הגבינה והביצים – מברכים "שהכל" ‪.‬‬
‫רבי יהודה חולק (לא מסכים עם מה שאמרו חכמים) הוא פוסק כי כל דבר שהוא‬
‫"מין קללה" – דבר שרואים שהוא לא טוב (כמו פרות שנפלו מהעץ‪ ,‬לפני שהיו‬
‫מוכנים) – לא מברכין עליו כלום‪.‬‬
‫במה רבי יהודה חולק על חכמים (על אלו דברים רבי יהודה וחכמים לא מסכימים?)‬
‫– תוספות יום טוב‪.‬‬
‫יש שמסבירים שרבי יהודה מסכים עם רוב הדברים שחכמים אמרו‪ ,‬חוץ מהחוץ‬
‫והנובלות ‪ -‬שני דברים שבהתחלה היו טובים‪ ,‬רק בסוף התקלקלו‪ .‬הפרי נפל מהעץ‬
‫לפני שהיה מוכן‪ ,‬והיין שהתקלקל והפך להיות חומץ‪( ,‬חומץ = יין שהתקלקל ונעשה‬
‫חמוץ)‪,‬שרק עליהם לא מברך‪ .‬כי הם סוג של קללה‪.‬‬

‫‪52‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫יש שאומרים שרבי יהודה חולק על כחמים גם על הגובאי (סוג של גו'ק קטן – שהוא‬
‫כשר לאכילה) לא מברכים עליו‪ .‬כי החיות האלו הן קללה‪ ,‬כי הן באות לשדות‬
‫ואוכלות את מה שגדל שם‪.‬‬
‫ההלכה‪ :‬כמו חכמים‪ ,‬שמברכים על כל הדברים האלו "שהכל"‪.‬‬

‫על מה מברכים ראשון‪ ,‬אם הביאו לו כל מיני פרות‬
‫ביחד? על שבעת מינים‪ ,‬או על מה שהוא אוהב‬
‫יותר?‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ד‬
‫היו לפניו מינים הרבה‪:‬‬
‫ר' יהודה אומר ‪ :‬אם יש ביניהם ממין שבעה מברך עליו‪.‬‬
‫וחכמים אומרים‪ :‬מברך על איזה מהם שירצה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫הכותרת‪ :‬היו לפניו מינים הרבה – הביאו לו הרבה סוגי פרות‪.‬‬
‫מחלוקת‪:‬‬
‫רבי יהודה‪ :‬קודם מברך על שבעת המינים ("ארץ חיטה ושעורה‪ ,‬וגפן = ענבים‪,‬‬
‫ותאנים ורימונים‪ ,‬זיתים ותמרים)‪.‬‬
‫חכמים‪ :‬יכול להתחיל ממה שהוא רוצה‪ ,‬ולא משנה אם יש שם פרות משבעת‬
‫המינים‪ ,‬כי הכלל הוא "כל החביב – קודם" – אוכלים לפי מה שאוהבים‪.‬‬
‫המחלוקת העקרונית ביניהם היא בשאלה‪ ,‬מה יותר חשוב?‬
‫מה שאני אוהב‪ ,‬ולכן אברך על מה שאני אוהב קודם‪ ,‬וכך חושבים חכמים‪.‬‬
‫או מה שיותר חשוב לעם ישראל‪ ,‬עליו אברך בהתחלה‪.‬‬
‫כך חשב רבי יהודה‪ .‬לכן הוא טוען‪ ,‬שבגלל שפרות שבעת המינים כתובים בתורה‪,‬‬
‫בתור הפרות המיוחדים והטובים בארץ ישראל‪ ,‬ולכן גם אם אני פחות אוהב אותם‪,‬‬
‫בגלל שהם חשובים‪ ,‬כן אוכל אותם ראשונים‪.‬‬

‫‪53‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫על מה מברכים קודם‪ ,‬אם יש לי תאנים ותפוח עץ‪ ,‬ואני אוהב יותר תפוח עץ?‬
‫לפי ________________יברך קודם על ______________‪.‬‬
‫לפי _______________ יברך קודם על _______________‪.‬‬

‫ברכות בשלבים שונים של הסעודה – עמוד ‪.44‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ה‬
‫ברך על היין שלפני המזון ‪ -‬פטר את היין שלאחר המזון‪.‬‬
‫ברך על הפרפרת שלפני המזון ‪ -‬פטר את הפרפרת שלאחר המזון‪.‬‬
‫ברך על הפת ‪ -‬פטר את הפרפרת‪.‬‬
‫(ברך) על הפרפרת ‪ -‬לא פטר את הפת‪.‬‬
‫בית שמאי אומרים ‪ -‬אף לא מעשה קדרה‪:‬‬
‫הסבר הברטנורא למשנה‪:‬‬
‫פטר את היין שלאחר המזון – הכוונה דווקא בשבתות וימים טובים‪ ,‬שאז רגילים‬
‫לשתות יין גם בתוך האוכל‪ .‬ואז כאשר עושה קידוש – מתכוון לכל היין שישתו בכל‬
‫הארוחה‪ ,‬לפני ברכת המזון‪( .‬כל מקום שכתוב במשנה "לאחר המזון" הכוונה‬
‫בארוחה – לפני ברכת המזון)‪.‬‬
‫אבל בימים אחרים – שלא רגילים לשתות יין בתוך הארוחה‪ ,‬אם החליט לשתות יין‬
‫בארוחה – יברך מחדש על היין בארוחה‪.‬‬
‫פרפרת ‪ -‬כל דבר שאוכלים אותו עם לחם (פת)‪ ,‬כגון בשר וביצים ודגים קרויים‬
‫פרפרת‪ .‬לפעמים‪ ,‬היו מביאים פרפראות לפני האוכל‪ ,‬כדי לתת תאבון‪ ,‬ואחר כך‬
‫בארוחה אוכלים את הדברים האלו גם בלי לחם‪ .‬המשנה אומרת שאם ברך על מה‬
‫שנתנו לפני הארוחה‪ ,‬לא צריך לברך על אותם דברים גם בארוחה‪ ,‬גם אם לא אוכל‬
‫אותם עם לחם‪( .‬כיום‪,‬רוב האנשים אוכלים ארוחת צהריים וערב בלי לאכול לחם‪.‬‬
‫אבל פעם היה ברור שהלחם זה האוכל החשוב בארוחה‪ ,‬והבשר‪ ,‬האורז‪ ,‬תפוחי‬
‫אדמה וכדומה‪ ,‬הם רק תוספת ללחם)‪.‬‬
‫מעשה קדרה‪ :‬פרוש אחד – שאר האוכל‪ ,‬כמו האורז‪ ,‬תפוחי אדמה‪ ,‬ספגטי וכדומה‪.‬‬

‫‪54‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫פרוש שני‪ :‬לחם שעשו ממנו אוכל אחר (כמו פיצה מפיתה) שמברכים עליה "בורא‬
‫מיני מזונות"‪ .‬ואז ברור למה המשנה כתבה שאם ברך על האוכל הזה שהיה פעם‬
‫לחם‪ ,‬צריך לברך מחדש על הלחם‪ ,‬כדי שלא יחשבו שאם האוכל היה פעם לחם‪,‬‬
‫כבר ברכתי על הלחם‪ ,‬ולא צריך לברך מחדש גם על הלחם‪ ,‬אלא כן צריך לברך שוב‬
‫על הלחם‪.‬‬
‫אבל אם ברך לפני האוכל על האורז‪ ,‬או הבשר שהביאו לו לפני האוכל‪ ,‬רק כדי לתת‬
‫תאבון‪ ,‬לא צריך לברך מחדש בתוך האוכל‪.‬‬
‫‪ .‬ובית שמאי אומרים שכמו שאם ברך על האורז לפני האוכל‪ ,‬צריך לברך על הלחם‬
‫בארוחה‪ ,‬כך צריך לברך על כל דבר בארוחה מחדש‪ .‬ואין הלכה כב"ש (אבל ההלכה‬
‫לא כמו בית שמאי)‪:‬‬
‫לסיכום‪:‬‬
‫בשבת – בגלל שברך על היין בקידוש – לא צריך לברך על היין ששותה בארוחה‪.‬‬
‫ביום חול – בגלל שלא רגילים לשתות יין בארוחה – אם כן שותה יין‪ ,‬צריך לברך‬
‫מחדש בארוחה‪ ,‬גם אם ברך ושתה יין לפני הארוחה‪.‬‬
‫אם אכל לפני האוכל לחם שהפכו אותו למשהו אחר (כמו פיתה שהפכו לפיצה‪ ,‬וברכו‬
‫עליה "בורא מיני מזונות" – בארוחה צריך לברך על הלחם‪.‬‬
‫אם אכל אוכל לפני הארוחה‪ ,‬רק כדי לקבל תאבון‪ ,‬לא צריך לברך על אותו האוכל‬
‫או דומה לו מחדש בארוחה‪.‬‬
‫לפי בית שמאי‪ :‬על כל דבר שאוכל בארוחה – צריך לברך‪ ,‬גם אם ברך על זה לפני‬
‫האוכל‪.‬‬
‫ההלכה לא כמו בית שמאי‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬הסבר את דברי המשנה "ברך על היין שלפני המזון ‪ -‬פטר את היין שלאחר‬
‫המזון"‪ .‬לפי פרוש ברטנורא‪_____________________ .‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_________________________________________ ‪.‬‬

‫‪55‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬מי שאכל מנה בשר לפני הארוחה‪ .‬ציין מתי צריך לחזור ולברך על הבשר‬
‫בארוחה‪ ,‬ומתי לא? ___________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫__________________________________________‪.‬‬

‫מה עדיף‪ ,‬אחד שיברך בשביל כולם‪ ,‬או כל אחד יברך‬
‫לעצמו? (עמ' ‪.)45‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ו‬
‫היו יושבין לאכול‪ :‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪.‬‬
‫הסיבו‪ :‬אחד מברך לכולן‬
‫בא להם יין בתוך המזון‪ :‬כל אחד ואחד מברך לעצמו‪.‬‬
‫לאחר המזון‪ :‬אחד מברך לכולם‪.‬‬
‫והוא אומר על המוגמר אף על פי שאין מביאין את המוגמר אלא לאחר הסעודה‪:‬‬
‫פרוש ברטנורא‪:‬‬
‫אם סתם ישבו לאכול‪ ,‬ובמקרה אכלו יחד‪ .‬כל אחד צריך לברך בעצמו‪.‬‬
‫אם תכננו לאכול יחד (כמו סעודת שבת)‪ ,‬אז רק אחד מברך‪,‬‬
‫עושה את הקידוש בשביל כל מי שנמצא שם)‪.‬‬
‫הביאו להם יין בתוך הארוחה‪ :‬כל אחד מברך על היין לעצמו‪ ,‬כי הם עסוקים באוכל‬
‫שלהם‪ .‬ולא מקשיבים ברצינות לברכה של מי שברך בשביל כולם‪.‬‬
‫ועוד סיבה‪ :‬אם הם יענו אמן אחרי הברכה של מי שברך בשביל כולם‪ ,‬הם עלולים‬
‫להיחנק‪ ,‬כי הם מדברים תוך כדי האוכל‪.‬‬
‫הביאו להם יין לאחר האוכל‪ ,‬אחד מברך בשביל כולם‪ .‬ואותו אחד מכבדים אותו גם‬
‫לברך על ה"מוגמר" (קטורת‪ .‬היו רגילים בסוף האוכל לשים צמחים על גחלים‬
‫שיעשו ריח טוב בבית‪ ,‬וברכו על הריח "בורא מיני בשמים"‪ .‬אותו אחד שברך על‬
‫היין – מכבדים אותו לברך גם "בורא מיני בשמים" בשביל כולם‪.‬‬

‫‪56‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬באיזה מקרה‪ ,‬אחד יכול לברך על הלחם בקול‪ ,‬וכולם יצאו ידי חובה‪ ,‬ובאיזה‬
‫מקרה כל אחד צריך לברך לבד? ___________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫___________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מה זה "מוגמר"? מה מברכים עליו? את מי מכבדים לברך עליו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________‪.‬‬
‫פת טפלה למאכל אחר (עמוד ‪.)47‬‬
‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ז‬
‫הביאו לפניו מליח בתחלה ופת עמו ‪ -‬מברך על המליח ופוטר את הפת‪( .‬הסיבה‪,‬‬
‫הטעם) שהפת טפלה לו‪.‬‬
‫זה הכלל כל שהוא עיקר ועמו טפלה מברך על העיקר ופוטר את הטפלה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬הביאו לאדם אוכל מלוח‪ ,‬ולחם (פת)‪ ,‬מברך על האוכל המלוח‪ ,‬ולא מברך‬
‫על הלחם‪ .‬כי האוכל המלוח הוא יותר חשוב מהלחם‪.‬‬
‫הבאת כלל‪ :‬כל מקרה שבו אני אוכל שני דברים יחד‪ ,‬אני צריך לברך רק על הדבר‬
‫החשוב‪ ,‬ועל האוכל הלא חשוב – אני לא מברך‪.‬‬

‫תלמוד בבלי מסכת ברכות דף מד עמוד א‬
‫גמרא‪ .‬ומי איכא מידי דהוי מליח עיקר ופת טפלה‬
‫אמר רב אחא בריה דרב עוירא אמר רב אשי‪ :‬באוכלי פירות גנוסר שנו‪.‬‬

‫‪57‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר הגמרא‪:‬‬
‫שואל כותב הגמרא‪ :‬האם יש אוכל יותר חשוב מלחם‪ ,‬שנברך עליו‪ ,‬ולא על הלחם?‬
‫עונה רב אחא שאכן יש אוכל כזה‪ ,‬והוא פרות שגדלו בחופי הכנרת‪.‬‬
‫שני הסברים למה הפרות שגדלו ליד הכנרת יותר חשובים מהלחם‪:‬‬
‫רש"י ‪ -‬הטעם של הפרות שגדלו ליד הכנרת כל כך טובים‪ ,‬עד שהם יותר חשובים‬
‫מהלחם‪.‬‬
‫רבנו יונה – הפרות שגדלו ליד הכנרת כל כך מתוקים‪ ,‬שקשה לאכול אותם לבד‪,‬‬
‫אלא אוכלים אותם עם לחם מלוח‪ ,‬כדי להוריד קצת את המתיקות שלהם‪ .‬לכן‪,‬‬
‫במקרה כזה‪ ,‬אוכלים את הלחם רק כדי שהאוכל לא יהיה יותר מידי מתוק‪ .‬ולכן‬
‫מברכים רק על הפרות‪ ,‬ולא על הלחם‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬איזה אוכל יותר חשוב‪ ,‬לחם או פרות בדרך כלל? _____________‪.‬‬
‫‪ .2‬איזה מקרה מיוחד המשנה אומרת שהפרות יותר חשובים מהלחם?‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫א‪ .‬הבאנו שני הסברים למה מי שאוכל פרות שגדלו ליד הכנרת‪ ,‬ואכל‬
‫אותם עם לחם‪ ,‬מברך רק על הפרות‪ ,‬ולא על הלחם‪ .‬כתוב את‬
‫תשובותיהם‪:‬‬
‫רש"י ‪.__________________________________________ -‬‬
‫רבנו יונה ‪________________________________________ -‬‬
‫_______________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬האם לפי דעתך יהיה רש"י ורבנו יונה יחלקו במקרה שבו אדם כן אוהב‬
‫לאכול מאוד מתוק‪ ,‬ואוכל את הפרות האלו גם בלי לחם‪ .‬מה יברך במקרה‬
‫שאכל אותם עם לחם?‬
‫לפי רש"י – יברך על ה_____________ כי ______________‬
‫____________________________________________‪.‬‬
‫לפי רבנו יונה – יברך על ה___________‪ ,‬כי ____________‬
‫____________________________________________‪.‬‬

‫‪58‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ברכה אחרונה עמוד ‪.48‬‬

‫משנה מסכת ברכות פרק ו משנה ח‬
‫אכל תאנים וענבים ורמונים‪:‬‬
‫מברך אחריהן שלש ברכות ‪ -‬דברי רבן גמליאל‪.‬‬
‫וחכמים אומרים ‪ -‬ברכה אחת מעין שלש‪.‬‬
‫ר"ע אומר ‪ -‬אפי' אכל שלק והוא מזונו מברך אחריו ג' ברכות‪.‬‬
‫השותה מים לצמאו‪:‬‬
‫אומר שהכל נהיה בדברו‪.‬‬
‫ר' טרפון אומר בורא נפשות רבות‪:‬‬

‫הסבר המחלוקות במשנה‪:‬‬
‫המשנה מדברת על שני דינים‪:‬‬
‫א‪ .‬מה מברכים אחרי שאוכלים פרות משבעת המינים? (גפן – ענבים‪ ,‬תאנה‪,‬‬
‫רימון‪ ,‬זיתים‪ ,‬דבש – תמרים)‪.‬‬
‫רבן גמליאל – מברכים שלוש ברכות = מברכים ברכת המזון שיש בה ‪3‬‬
‫ברכות מהתורה‪.‬‬
‫חכמים – ברכה מעין שלוש (על המחיה)‪.‬‬
‫רבי עקיבא‪ :‬זה בכלל לא משנה מה אוכלים‪ .‬ברגע שקבעתי סעודה (מה‬
‫שאכלתי – זו הייתה הארוחה שלי) – צריך לברך ברכת המזון‪ ,‬גם אם אכלתי‬
‫בתור ארוחת ערב סלט ירקות וגבינה ‪ ,‬אברך בסוף ברכת המזון‪ ,‬למרות שלא‬
‫אכלתי לחם‪ ,‬אלא רק סלט וגבינה‪.‬‬
‫"ונאכל מפריה ונשבע מטובה"‪.‬‬
‫יש מנהג להוסיף בברכה מעין שלוש (על המחיה) את המשפט "ונאכל מפריה‬
‫ונשבע מטובה"‪.‬‬
‫הטור – הרב יעקב בן אשר‪:‬‬
‫זה לא נכון להוסיף את המשפט הזה‪.‬‬

‫‪59‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫למה?‬
‫כי צריך להודות לקב"ה על זה שאנחנו בארץ ישראל‪ ,‬לא בגלל הפרות‬
‫הטובים‪ ,‬אלא בגלל שיש לנו כאן את המצוות שמקיימים דווקא בארץ‬
‫ישראל‪.‬‬
‫הרב יואל סירקיס – הב"ח – הבית חדש‪:‬‬
‫נכון להגיד את המשפט הזה‪ ,‬כי פרות שבעת המינים כל כך טובים בזכות‬
‫הקדושה שיש באדמת ארץ ישראל‪ .‬אנחנו לא מודים סתם על הטעם הטוב‪,‬‬
‫אלא על הטעם הטוב שהוא בזכות זה שהעץ גדל ויונק אדמה קדושה‪.‬‬
‫פרוש קהתי למשנה‪:‬‬
‫המחלוקת בין רבן גמליאל לחכמים‪:‬‬
‫בפסוק המדבר על ברכת המזון‪ ,‬כתוב את המילה "וברכת" ("ואכלת ושבעת‬
‫וברכת" מצווה לברך)‪.‬‬
‫השאלה היא על מה יש את המצווה לברך?‬
‫רבן גמליאל – זה כתוב אחרי שמזכירים את כל שבעת המינים‪ .‬לכן המצווה‬
‫לברך ברכת המזון היא על כל שבעת המינים‪.‬‬
‫חכמים – המצווה היא קשורה לקטע הקודם בתורה‪ ,‬שם מדברים על "ארץ‬
‫אשר לא במסכנות תאכל בה לחם"‪ .‬דווקא על לחם‪ .‬אבל על שאר שבעת‬
‫המינים מברכים "מעין שלוש"‪.‬‬
‫סיכום ברכות שיש בתוך ברכת "מעין שלוש" (קהתי) – עמוד ‪.49‬‬
‫אכל‬
‫‪1‬‬

‫מזונות (עוגות‪,‬‬
‫עוגיות‪ ,‬ספגטי‪)…‬‬
‫פרות משבעת‬
‫המינים‬

‫‪3‬‬

‫יין‬

‫‪2‬‬

‫מברך בהתחלת‬
‫הברכה "ברוך אתה‬
‫ה'‪"….‬‬
‫על המחיה‬
‫על העץ ועל פרי העץ‬
‫על הגפן ועל פרי הגפן‬

‫מסיים את הברכה‬
‫"ברוך אתה ה'‪"…‬‬
‫על הארץ ועל המחיה‬
‫בארץ ‪ -‬על הארץ ועל‬
‫פרותיה‪.‬‬
‫בחו"ל "על הפרות"‪.‬‬
‫בארץ – על הארץ ועל‬
‫גפנה‪.‬‬
‫בחו"ל – ועל פרי הגפן‪.‬‬

‫מה מברך אחרי האוכל‪ ,‬מי שאכל ארוחת צהריים רק ירקות (שלקות)?‬
‫רבי עקיבא – הפסוק אומר "ואכלת ושבעת וברכת"‪ .‬לא משנה מה‪ ….‬אם‬
‫אכלת ארוחה ושבעת‪ ,‬אתה חייב לברך ברכת המזון (כאילו אכלת לחם)‪.‬‬
‫רבן גמליאל וחכמים – לא מברך על ירקות ברכת המזון‪.‬‬
‫מה מברכים לפני שתיית מים?‬
‫אם שתה כי היה צמא‪:‬‬

‫‪60‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫חכמים – "שהכל נהיה בדברו"‪.‬‬
‫אבל אם שתה מים כי נתקע לו משהו בגרון‪ ,‬או כדי לבלוע כדור – לא מברך‪.‬‬
‫רבי טרפון – "בורא נפשות" (הברכה שאנחנו מברכים אחרי שתיית מים)‪.‬‬
‫על מה מברכים בהתחלה "שהכל" ואחר האוכל "בורא נפשות"?‬
‫על כל דבר שלא מברכים עליו "בורא מיני מזונות" או "המוציא לחם מן‬
‫הארץ" מברכים "שהכל" (על פי הכלל "שהכל פוטר הכל")‪ .‬אחר האוכל או‬
‫השתיה מברכים "בורא נפשות"‪.‬‬
‫מה זו ברכת "מעין שלוש"?‬
‫זו ברכה שמזכירים בה את שלושת הברכות שיש בברכת מזון‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מאיזה פסוק לומדים שיש מצווה לברך ברכת המזון?‬
‫"________________________________________________"‪.‬‬

‫‪ .2‬מהם שני ההבדלים שיש בסיום ברכת "מעין שלוש" בין סיום הברכה‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬לבין סיום הברכה בחו"ל?‬
‫א‪.________________________________________________ .‬‬
‫ב‪._______________________________________________ .‬‬
‫‪ .3‬באיזה מקרה אדם שותה מים‪ ,‬ולא מברך עליהם? ______________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬מה מברכים לפני ששותים וודקה? למה? ______________________‪.‬‬
‫שבת – פרק ד' עמוד ‪.51‬‬
‫הקדמה לשבת‬
‫תלמוד בבלי מסכת שבת דף י עמוד ב‬
‫" לדעת כי אני ה' מקדשכם" ‪ .‬אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה‪ :‬מתנה טובה יש לי‬
‫בבית גנזי ושבת שמה‪ ,‬ואני מבקש ליתנה לישראל ‪ -‬לך והודיעם"‪.‬‬
‫הסבר המדרש‪:‬‬
‫הקב"ה אומר למשה רבנו‪ ,‬יש לי מתנה מיוחדת‪ ,‬שאני שומר אותה מאוד‪ ,‬ואני רוצה‬
‫לתת אותה מתנה לעם ישראל‪ .‬לך תודיע להם‪ .‬מה זו המתנה? השבת‪.‬‬

‫‪61‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫למה הקב"ה נתן לנו את השבת?‬
‫השבת מזכירה לנו‪:‬‬
‫א‪ .‬הקב"ה ברא את העולם (כמו השבת בבריאת העולם)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הקב"ה ממשיך להפעיל ולשמור על העולם כל הזמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬לזכור את הניסים שהיו לנו ביציאת מצרים‪.‬‬
‫ד‪ .‬שמירת השבת יכולה להביא את הגאולה – המשיח‪ .‬וזאת לפי המדרש‬
‫הבא‪:‬‬
‫שמות רבה (וילנא) פרשת בשלח פרשה כה‬
‫א"ר לוי אם משמרים ישראל את השבת כראוי אפילו יום אחד בן דוד‬
‫בא‪ ,‬למה שהיא שקולה כנגד כל המצות‪.‬‬
‫למה קשה לשמור שבת? מי קבע לנו כל כך הרבה מצוות הקשורות לשבת?‬
‫משנה מסכת חגיגה פרק א משנה ח‬
‫הלכות שבת הרי הם כהררים התלויין בשערה שהן מקרא מועט והלכות מרובות‪.‬‬
‫ההסבר‪:‬‬
‫מהתורה יש מעט מאוד מצוות לגבי שבת‪ .‬חכמים הוסיפו המון מצוות‪ .‬זה כמו הר‬
‫שתלוי על שערה של הראש‪.‬‬
‫בגלל שיש מחכמים הרבה מצוות‪ ,‬יש מצוות לחזור הרבה פעמים על כל הדינים של‬
‫שבת‪ .‬על כל הל"ט מלאכות שאסור לעשות אותן בשבת‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם התורה כותבת הלכות רבות הקשורות לשבת? ______________‪.‬‬
‫‪ .2‬למה הקב"ה נתן לנו את התורה? כתוב ארבע סיבות שהובאו בחוברת‪.‬‬
‫א‪._______________________________________________ .‬‬
‫ב‪._______________________________________________ .‬‬
‫ג‪._______________________________________________ .‬‬
‫ד‪._______________________________________________ .‬‬

‫‪62‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫האם מותר להתחיל מלאכה ביום שישי‪ ,‬והיא תמשיך לבד בשבת? (לדוגמא‪:‬‬
‫להכניס בד לתוך צבע לפני שבת‪ ,‬ולהשאיר אותו כל השבת‪ ,‬כדי שהצבע יתפס‬
‫חזק)‪.‬‬
‫משנה מסכת שבת פרק א‬
‫משנה ה‬
‫בית שמאי אומרים‪ :‬אין שורין דיו וסממנים וכרשינים אלא כדי שישורו‬
‫מבעוד יום‬
‫ובית הלל מתירין‪.‬‬
‫משנה ו‬
‫בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי‬
‫יום ולא את הצמר ליורה אלא כדי שיקלוט העין ובית‬
‫שיהבילו מבעוד ‪:‬‬
‫הלל מתירין בית שמאי אומרים אין פורשין מצודות חיה ועופות ודגים‬
‫‪:‬אלא כדי שיצודו מבעוד יום ובית הלל מתירין‪.‬‬

‫הסבר המשניות‪:‬‬
‫המחלוקת‪:‬‬
‫בית שמאי – מותר להתחיל לעשות משהו ביום שישי‪ ,‬בתנאי שהוא יהיה מוכן לפני‬
‫שבת‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬יש לנו מצווה שגם החפצים שלנו ינוחו בשבת‪.‬‬
‫בית הלל – מותר לעשות מלאכה ביום שישי‪ ,‬גם אם הוא לא יהיה מוכן עד שבת‪,‬‬
‫אבל הפעולה תמשיך לבד‪.‬‬
‫הסיבה‪ :‬לנו מותר לעבוד ‪ 6‬ימים מלאים בשבוע‪ .‬מה יקרה עם החפצים שלנו בשבת?‬
‫זה לא חשוב‪ .‬העיקר שאנחנו ננוח‪.‬‬
‫המקרים שמביאות המשניות‪:‬‬
‫הפעולה‬
‫שם לפני שבת עצים וצמחים בתוך‬
‫מים‪ ,‬כדי להוציא מהם צבע‪ .‬הצבע‬
‫יהיה מוכן רק בתוך השבת‪.‬‬

‫‪63‬‬

‫בית שמאי‬
‫אסור – העצים‬
‫"עובדים" בשבילי‬
‫(מכינים לי צבע‬
‫בשבת)‪.‬‬

‫בית הלל‬
‫מותר‪ .‬אני לא‬
‫עושה כלום עם‬
‫העצים בשבת‪.‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מותר‪ .‬כי אני לא‬
‫שם צמר חדש בתנור‪( ,‬או כיום במכונת אסור – כי‬
‫עושה כלים בשבת‪.‬‬
‫המכונה מכבסת‬
‫כביסה) לפני שבת‪ .‬אבל המכונה‬
‫מותר למכונה‬
‫בשבילי בשבת‬
‫תסיים לכבס בתוך השבת‪.‬‬
‫לעבוד לבד בשבת‪.‬‬
‫אסור – הצבע שלי מותר – כי לצבע‬
‫שם צמר בתוך דלי עם צבע – כדי‬
‫מותר לצבוע את‬
‫צובע את הבד‬
‫לצבוע את הצמר‬
‫החוטים בשבת‪.‬‬
‫בשבת‪.‬‬
‫אסור – כי הרשת מותר – כי לרשת‬
‫שם לפני שבת‪ ,‬רשת בתוך המים‪ ,‬כדי‬
‫מותר לצוד‪ .‬רק לי‬
‫שלי צדה דגים‬
‫לצוד דגים גם בשבת‬
‫אסור‪.‬‬
‫בשבת‪.‬‬
‫תוספתא מסכת שבת (ליברמן) פרק א הלכה כ‬
‫אמרו בית שמיי לבית הלל אין אתם מודין שאין צולין בשר בצל וביצה בערב שבת‬
‫עם חשיכה אלא כדי שיצולו אף דיו סמנין וכרשנין כיוצא בהן ‪.‬‬

‫הלכה כא‬
‫אמרו להן בית הלל אי אתם מודין שטוענין קורות בית הבד ותולין עגולי הגת ערב‬
‫שבת עם חשיכה אף דיו סמנין וכרשנין כיוצא בהן? אילו עמדו בתשובתן ואילו עמדו‬
‫בתשובתן‪.‬‬
‫שתהא כל " אלא שבית שמיי אומרים ששת ימים תעבוד ועשית כל מלאכתך‬
‫מלאכתך גמורה מערב שבת‪.‬‬
‫ובית הלל אומרים‪ :‬ששת ימים תעבד מלאכה עושה אתה‬

‫הסבר התוספתא‪:‬‬
‫התוספתא מדברת על המשנה שלנו‪ .‬שאמרה כי המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל‪,‬‬
‫היא בשאלה "מי צריך לנוח בשבת?"‬
‫לפי בית שמאי – אנחנו היהודים‪ ,‬וגם הדברים שלנו (העצים‪ ,‬הפרות ‪ ,‬הכל צריך‬
‫לנוח בשבת‪.‬‬
‫לפי בית הלל – רק היהודים חייבים לנוח בשבת‪ .‬אבל הרכוש שלי – לא חייב לנוח‪.‬‬
‫ולכן אין שום בעיה אם אני התחלתי לעשות מלאכה לפני שבת‪ ,‬והתהליך ימשיך לבד‬
‫בשבת‪( .‬כמו מכונת כביסה שהפעלתי לפני שבת‪ ,‬שממשיכה לכבס בשבת)‪.‬‬

‫‪64‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫בתוספתא ישנו הוויכוח בין בית הלל לבית שמאי‪.‬‬
‫אומרים בית שמאי לבית הלל‪ :‬הרי גם אתם אומרים שאסור להניח על האש אוכל‬
‫לפני השבת‪ ,‬והוא יתבשל בתוך השבת‪ .‬אז למה אוכל אסור‪ ,‬אבל אתם אומרים‬
‫שלשים את הבד שיקבל צבע בשבת‪ ,‬זה כן מותר?‬
‫עונים בית הלל לבית שמאי‪:‬‬
‫הרי גם אתם – בית שמאי – מסכימים אתנו‪ ,‬שמותר לשים קרשים כבדים‪ ,‬ולהפעיל‬
‫מכשירים שסוחטים שמן מהזיתים‪ ,‬לפני שבת‪ ,‬והקרשים נשארים גם בשבת על‬
‫הזיתים‪ ,‬וסוחטים את השמן‪( .‬למרות שאסור לסחוט בשבת)‪ .‬אז תסכימו אתנו שגם‬
‫מותר להכניס בד לפני שבת לדלי עם צבע‪ ,‬כדי שהבד יקבל את הצבע בשבת‪.‬‬
‫אבל זה לא עזר‪ .‬בית שמאי לא הסכימו עם בית הלל‪ ,‬ובית הלל לא הסכימו עם בית‬
‫שמאי‪.‬‬
‫התוספתא מסבירה את המחלוקת‪:‬‬
‫בתורה כתוב "ששת ימים תעבוד‪ ,‬ועשית כל מלאכתך"‪.‬‬
‫לפי בית הלל – לפי הפסוק מותר לי לעבוד ‪ 6‬ימים מלאים‪ ,‬עד שבת‪ .‬בתנאי שאני לא‬
‫אעבוד בשבת‪.‬‬
‫לפי בית שמאי‪" :‬ועשית כל מלאכתך" – כל המלאכה צריכה להסתיים לפני שבת‪.‬‬
‫בתוך ששת הימים‪.‬‬

‫רמב"ם הלכות שבת פרק ג הלכה א‬
‫מותר להתחיל במלאכה מערב שבת אף על פי שהיא נגמרת‬
‫מאליה בשבת‪ ,‬שלא נאסר עלינו לעשות מלאכה אלא בעצמו‬
‫של יום‪ ,‬אבל כשתעשה המלאכה מעצמה בשבת מותר לנו‬
‫ליהנות במה שנעשה בשבת‬

‫מאליו‪.‬‬

‫הסבר הרמב"ם‪ :‬עמוד ‪53‬‬
‫הרמב"ם פוסק כמו בית הלל‪ .‬ואומר‪ :‬מותר לעשות דבר לפני שבת‪ ,‬והוא ימשיך‬
‫בתוך השבת‪ ,‬וליהנות מזה‪ .‬כי מה שאסור זה – שלנו אסור לעשות מלאכה‪ .‬אבל אם‬
‫בשבת זה קורה לבד – זה כן מותר‪.‬‬

‫‪65‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫האם מותר לי לתת לגוי עבודה שאני יודע שהוא יעשה אותה בשבת?‬
‫משנה מסכת שבת פרק א משנה ז‬
‫בית שמאי אומרים אין מוכרין לעובד כוכבים ואין טוענין עמו‬
‫ואין מגביהין עליו אלא כדי שיגיע למקום קרוב‬

‫מתירין‪.‬‬

‫ובית הלל‬
‫משנה ח‬
‫בית שמאי אומרים אין נותנין עורות לעבדן ולא כלים לכובס‬
‫עובד כוכבים אלא כדי שיעשו מבעוד יום‪.‬‬
‫ובכולן בית הלל מתירין עם השמש‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫אדם שהוא לא יהודי‪ ,‬לא צריך (ואפילו אסור לו) לשמור שבת‪ .‬השאלה היא‪ ,‬האם‬
‫מותר לי לעשות עבודה עם גוי לפני שבת‪ ,‬והוא ימשיך אותה לבד כאשר תכנס‬
‫השבת‪.‬‬
‫מסביר תוספות יום טוב כי המחלוקת בין בית שמאי לבית הלל היא בשאלה‪ :‬האם‬
‫אני צריך לפחד (לחשוש) שאולי מי שראה אותנו עובדים יחד לפני שבת‪ ,‬יחשוב‬
‫שהגוי עובש בשבילי בשבת‪ ,‬וזה אסור‪.‬‬
‫בית שמאי – אומרים שאסור לי לעבוד אתו לפני השבת‪ ,‬שאחרים לא יחשבו שהוא‬
‫עובד בשבילי בשבת‪.‬‬
‫בית הלל – אומרים שאני לא צריך לפחד מזה שאולי מישהו יחשוב שהגוי עובד‬
‫בשבילי‪ ,‬אם אני לא עובד‪ ,‬והגוי לא עובד בשבילי בשבת‪ ,‬לא מעניין אותי מה אחרים‬
‫יחשבו‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כיצד מסבירים בית שמאי ובית הלל את הפסוק "ששת ימים תעבוד‪ ,‬ועשית‬
‫כל מלאכתך"?‬
‫בית שמאי‪.____________________________________________ :‬‬
‫בית הלל‪._____________________________________________ :‬‬
‫‪ .2‬האם מותר להדליק אור ביום שישי‪ ,‬ושימשיך לדלוק בשבת? כיצד פוסק‬
‫הרמב"ם בשאלה זו? הסבר את דברך!‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪66‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מלאכה שאינה צריכה לגופה‬

‫(עמוד ‪.)55‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק ב משנה ה‬
‫המכבה את הנר מפני שהוא מתירא‪ :‬מפני עובדי כוכבים מפני לסטים מפני‬
‫רוח רעה‪.‬‬
‫שיישן ‪ -‬פטור‪.‬‬
‫החולה‬
‫ואם בשביל (ונ"א מפני)‬
‫מועדים (עמוד ‪.)70‬‬
‫מישי –‬
‫פרק ח‬
‫כחס על הנר כחס על השמן כחס על הפתילה ‪ -‬חייב‪.‬‬
‫ורבי יוסי פוטר בכולן חוץ מן הפתילה מפני שהוא עושה פחם‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫אדם יכול לכבות נר מכל מיני סיבות‪ .‬השאלה האם מותר לכבות את הנר בשבת?‬
‫תלויה בשאלה‪ :‬למה כיבית את הנר?‬
‫אומרת המשנה‪ :‬אם מכבה את הנר כי‪:‬‬
‫א‪ .‬הוא מפחד מהגויים‪( ,‬מדובר על מקום שהיה אסור להשאיר אור בלילה‪ ,‬חוץ‬
‫מאשר במסגד‪ .‬ובשבת‪ ,‬אני מכבה את הנר‪ ,‬כדי שלא יענישו אותי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מפני ליסטים – אני ביער בשבת‪ ,‬ואם הנר דולק – השודדים רואים את‬
‫האור‪ ,‬ויבואו וישדדו אותי‪ ,‬ואני מפחד‪.‬‬
‫ג‪ .‬מפני רוח רעה – אנשים שיש להם בעיות נפש‪ ,‬ויותר נעים להם להיות בלילה‬
‫בחושך‪( .‬הרמב"ם כותב את מחלת הנפש‪ ,‬כמו שקראו לה בזמנו)‪ .‬ואני מכבה‬
‫את הנר בשבת‪ ,‬כי יש לי חולה נפש כזה בבית‪.‬‬
‫ד‪ .‬בשביל חולה שישן – אדם שהוא חולה שיש בו סכנה‪ ,‬שהוא במצב קשה‪.‬‬
‫וחשוב לנו לעשות חושך‪ ,‬כדי שיוכל לישון ולהתחזק‪.‬‬
‫בכל המקרים האלו הדין הוא‪" :‬פטור"‪ .‬והכוונה כאן – שכולם זה פיקוח נפש‪ ,‬ולכן‬
‫זה מותר (ברטנורא)‪.‬‬
‫כדי להבין את החלק השני של המשנה צריך להבין מושג הנקרא‪:‬‬
‫"מלאכה שאינה צריכה לגופה"‪.‬‬
‫רש"י‪ :‬זה דבר שאני עושה‪ ,‬לא כדי ליהנות מהעבודה‪ .‬לדוגמה (מתוך המשנה‪ .‬אני‬
‫מכבה נר בשבת‪ ,‬לא כדי שיהיה לי חושך‪ ,‬אלא כדי לחסוך בשמן של הנר)‪.‬‬

‫‪67‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מה שאסור לעשות בשבת זה "מלאכת מחשבת" – פעולה שבה אני יוצר דבר חדש‪.‬‬
‫(בלי קשר לשאלה אם זה קשה או לא‪ .‬הדלקת אור זה דבר פשוט וקל‪ ,‬אבל אסור –‬
‫כי אני יוצר מעגל חשמלי בקיר)‪.‬‬
‫במשנה יש מחלוקת‪ .‬לגבי ‪ 3‬מקרים שמכבים אור בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬כחס על הנר – רוצה שיישאר לו נר למחר‪.‬‬
‫ב‪ .‬כחס על השמן – רוצה לכבות נר משמן‪ ,‬כדי שלא לבזבז שמן‪.‬‬
‫ג‪ .‬כחס על הפתילה – משתמש בפתילה (חוט שנמצא בתוך השמן‪ ,‬ומדליקים‬
‫אותו‪ ,‬והוא נשרף לאט לאט‪ .‬ורוצה לכבות את הפתילה‪ ,‬כדי שלא לבזבז את‬
‫הפתילה‪.‬‬
‫בכל שלושת המקרים – אומר רבי יהודה שאסור‪ .‬כי לדעתו‪ ,‬מלאכה שאינה צריך‬
‫לגופה – חייב‪( .‬אני לא צריך את החושך‪ ,‬אלא אני מכבה את הנר לא לבזבז‬
‫אותו)‪.‬‬
‫רבי יוסי חולק‪ .‬ואומר כי בשני המקרים הראשונים (חס על הנר‪ ,‬או חס על‬
‫השמן – פטור (כי הוא פוסק ש"מלאכה שאינה צריכה" פטור)‪.‬‬
‫לגבי המקרה השלישי (כחס על הפתילה) – גם רבי יוסי פוסק שחייב עונש כרת‪.‬‬
‫כי הוא אומר שכיבוי הפתילה יוצר פחם‪ .‬וזה אסור‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬באילו מקרים‪ ,‬ברור שמותר לכבות את הנר (או את האור) בשבת? הסבר‬
‫למה‪______________________________________________ .‬‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬הסבר בקצרה את המושג "מלאכה שאינה צריך לגופה"‪____________ .‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬האם "מלאכה שאינה צריך לגופה" מותרת בשבת? כתוב את שתי הדעות‪,‬‬
‫ציין מי אומר מה‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪68‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ל"ט אבות מלאכה (עמוד ‪.)56‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק ז משנה ב‬
‫אבות מלאכות ארבעים חסר אחת‪:‬‬
‫הזורע והחורש והקוצר והמעמר הדש והזורה הבורר הטוחן והמרקד והלש‬
‫והאופה‪.‬‬
‫הגוזז את הצמר המלבנו והמנפצו והצובעו והטווה והמיסך והעושה שתי‬
‫בתי נירין והאורג שני חוטין והפוצע ב' חוטין הקושר והמתיר והתופר שתי‬
‫תפירות הקורע ע"מ לתפור שתי תפירות ‪.‬‬
‫הצד צבי השוחטו והמפשיטו המולחו והמעבד את עורו והמוחקו והמחתכו‬
‫הכותב שתי אותיות והמוחק על מנת לכתוב שתי אותיות‪.‬‬
‫הבונה והסותר‪.‬‬
‫המכבה והמבעיר ‪.‬‬
‫המכה בפטיש‪,‬‬
‫המוציא מרשות לרשות‪.‬‬
‫הרי אלו אבות מלאכות ארבעים חסר אחת‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫לא נכנס לכל סוגי המלאכות‪ .‬רק נאמר שכאן רשומים ‪ 39‬מלאכות שעשו במשכן או‬
‫במקדש‪ ,‬בזמן שבנו את המשכן‪ ,‬או תוך כדי העבודה במשכן או במקדש‪.‬‬
‫הגמרא אומרת‪ ,‬שכל מה שאור מהתורה בשבת‪ ,‬הם אותם ‪ 39‬דברים שעשו במקדש‬
‫או במשכן‪.‬‬
‫"הם (מקדש) זרעו (כדי לגדל דברים מהם יעשו קורבנות) – אתם (אנחנו) לא נזרע‬
‫(בשבת)‪.‬‬
‫הם (במקדש) קצרו (את התבואה לעשות ממנה קורבנות)‪ ,‬אתם (אנחנו) לא נקצור‬
‫בשבת‪.‬‬

‫‪69‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מה ההגדרה של אב מלאכה?‬
‫‪ 39‬המלאכות שאסור לעשות אותן בשבת‪ ,‬שלמדו אותן מהמשכן‪ ,‬מה שאסור‪ ,‬זה לא‬
‫רק המלאכה הכתובה‪ ,‬אלא גם דומות לה‪.‬‬
‫בהמשך הפרק‪ ,‬נלמד על מספר מלאכות‪ ,‬ונראה דוגמאות לעוד דברים שאסור לעשות‬
‫בשבת‪ ,‬מתוך אותו אב מלאכה‪.‬‬
‫בונה ו"מכה בפטיש" (עמוד ‪.)57‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יב משנה א‬
‫הבונה‪ :‬כמה יבנה ויהא חייב?‬
‫הבונה כל שהוא‪ ,‬והמסתת והמכה בפטיש ובמעצד הקודח כל שהוא חייב‪.‬‬
‫זה הכלל כל העושה מלאכה ומלאכתו מתקיימת בשבת חייב‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר אף המכה בקורנס על הסדן בשעת מלאכה‬
‫חייב‪:‬‬
‫מפני שהוא כמתקן מלאכה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫"מלאכת בונה"‪.‬‬
‫אחד מהל"ט אבות מלאה‪ ,‬היא מלאכת "בונה"‪ .‬השאלה היא מה זה נקרא בונה? אם‬
‫בניתי במשחק ילדים משהו‪ ,‬האם זה נקרא בונה?‬
‫המשנה כותבת כלל‪ .‬כל דבר שבניתי‪ ,‬והוא נשאר שלם יותר מיממה‪ ,‬זה נקרא דבר‬
‫שאסור‪ .‬כי זו בניית קבע‪.‬‬
‫"מלאכת מכה בפטיש"‪.‬‬
‫הכוונה לדבר האחרון שאני עושה בהכנת הכלי‪.‬‬
‫רש"י – מכה בפטיש – זה כמו מי שמכין דבר מברזל‪ ,‬ודופק עליו עם הפטיש‪ .‬בוף‬
‫הוא נותן עוד מכה‪.‬‬
‫רבנו ניסים – הכוונה למכה האחרונה שנותנים לברזל‪ ,‬וזה מיישר את הברזל‪ .‬לכן‬
‫זה שיישרתי את הברזל – זו המלאכה‪ ,‬וזה אסור‪.‬‬

‫‪70‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מלאכת חורש‪( :‬עמוד ‪.)59‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יב משנה ב‬
‫החורש‪ :‬כל שהוא‪.‬‬
‫המנכש והמקרסם והמזרד כל שהוא חייב‪.‬‬
‫המלקט עצים‪ :‬אם לתקן ‪ -‬כל שהן‪.‬‬
‫אם להיסק ‪ -‬כדי לבשל ביצה קלה ‪.‬‬
‫המלקט עשבים‪ :‬אם לתקן ‪ -‬כל שהוא‪.‬‬
‫אם לבהמה כמלא פי הגדי‪:‬‬

‫נושא המשנה‪ :‬אב מלאכה חורש‪.‬‬
‫מה הקשר בין חורש למי שמוציא עשב מהאדמה?‬
‫המטרה של אדם שחורש את האדמה‪ ,‬לעשות את האדמה יותר טובה‪ .‬ועושים את‬
‫הפעולה באדמה‪ .‬לכן כל דבר שאני עושה‪ ,‬וזה עוזר לצמחים לגדול – זה אסור מאב‬
‫מלאכה חורש‪ .‬לכן גם להוריד ענפים מהעץ בשבת‪ ,‬כדי שיגדל יותר טוב‪ ,‬זה אסור‬
‫כמו שאסור לחרוש‪( .‬חורשים את האדמה‪ ,‬כדי שמה שנגדל באדמה הזאת‪ ,‬יגדל‬
‫יותר טוב)‪.‬‬
‫המאירי‪:‬‬
‫המנכש = מוציא עשבים מתוך השתילים של הירקות‪.‬‬
‫המקרסם = מוריד ענפים יבשים מהעץ‪.‬‬
‫המזרד = מוריד ענפים שמפריעים לעץ‪ .‬חלק יבשים וחלק עדיין חיים‪.‬‬
‫מי שמלקט ענפים = מי שמוריד ענפים מהעץ‪ :‬השאלה היא למה הוריד את הענפים?‬
‫א‪ .‬הוריד את הענפים כדי לתקן משהו (כמו לתקן גדר)‪ .‬חייב בעונש‪ ,‬גם אם תלש‬
‫קצת‪.‬‬
‫ב‪ .‬הוריד את הענפים – כדי לשרוף אותם‪ ,‬כדי לבשל עליהם‪ .‬אם חתך מספיק‬
‫ענפים שיוכל לבשל אתם ביצה (ביצה מתבשלת בקלות יחסית)‪.‬‬
‫וכן מי שתולש עשבים‪:‬‬

‫‪71‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫א‪ .‬תלש עשבים‪ ,‬כדי לתקן אתם גדר‪ .‬גם אם תלש קצת – זה מספיק לתקן מעט‪,‬‬
‫כבר עבר עבירה‪ .‬כי זה עזר לתקן את הגדר‪.‬‬
‫ב‪ .‬תלש עשבים‪ ,‬כדי לשרוף אותם‪ ,‬ולבשל עליהם‪ .‬אם זה מספיק כדי לבשל‬
‫ביצה – חייב‪.‬‬
‫פסיק רישא‪.‬‬
‫פסיק רישא – הדין הזה קשור לסיפור הכתוב בגמרא‪ .‬ילד בא לאבא שלו בשבת‪,‬‬
‫וביקש לשחק עם ראש של תרנגולת‪ .‬לבסוף האבא מסכים‪ .‬לוקח תרנגולת‪ .‬מוריד‬
‫לה את הראש‪ ,‬ונותן לילד לשחק‪.‬‬
‫כאשר אומרים לו שהוא לא בסדר שגרם לתרנגול למות בשבת‪ .‬הוא עונה‪ :‬לא רציתי‬
‫שהוא ימות‪ .‬רק רציתי לתת לבן לשחק עם הראש של התרנגול‪…‬‬
‫כמובן שזו טענה לא הגיונית‪ .‬כי הרי ברור שאם מורידים לתרנגול את הראש‪,‬‬
‫התרנגול ימות‪ .‬היה ברור לאבא שהוא עושה דבר שיגרום שיקרה דבר שאסור‬
‫בשבת‪.‬‬
‫"פסיק רישא" (=יחתוך את הראש) הוא מושג הלכתי למצב שאדם עושה עבירה‪,‬‬
‫והוא טוען שהוא בכלל לא רצה שהעבירה תקרה‪ .‬זה אפילו חבל לו (ברור שחבל לו‬
‫על התרנגול שמת‪ .‬הוא היה שמח אם היה מוריד את הראש לתרנגול‪ ,‬הבן היה‬
‫משחק‪ ,‬והתרנגול היה נשאר בחיים‪ .)…‬ההלכה במקרה כזה – שמגיע לו עונש‪.‬‬
‫חזרה למשנה‪ :‬המלקט עשבים‪:‬‬
‫המקרה‪ :‬אדם שמוציא עשבים מהגינה בשבת ‪.‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬אם עשה כדי לעשב‪ ,‬ולעזור לצמחים ששתל באדמה‪ ,‬אפילו הוציא עשב אחד‬
‫– חייב עונש‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם רוצה עשבים לתת לחיות לאכול – חייב רק אם עקר מספיק עשבים‬
‫שימלאו פה של גדי קטן‪.‬‬
‫שואלת הגמרא? למה אם רוצה לתת אוכל לחיה‪ ,‬לא מקבל עונש מהעשב‬
‫הראשון? הרי בכל מקרה זה עזר לאדמה שהוציא עשב? וזה בדיוק "פסיק‬
‫רישא" אני עוקר עשב ‪ ,‬וזה עוזר לאדמה‪ ,‬ולכן זה אסור בשבת?‬
‫עונה הגמרא‪ :‬מדובר כאן על מי שעקר עשב באדמה שלא שלו‪ .‬בשביל לתת‬
‫אוכל לחיה‪ .‬לכן מה שעזר לאדמה‪ ,‬זה לא עזר לו‪ .‬לכן זה מותר‪.‬‬

‫‪72‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫אבל אם תלש עשב לתת לחיה שלו לאכול באדמה שלו‪ ,‬עשה שתי עברות‪.‬‬
‫תלש עשבים כדי לתת אוכל לחיה שלו‪ ,‬ועשה עברה שהיא מאב מלאכה‬
‫חורש‪ ,‬שהפך את האדמה שלו ליותר טובה‪.‬‬

‫אב מלאכה – כותב‪( .‬עמוד ‪.)60‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יב משנה ג‬
‫הכותב שתי אותיות‪:‬‬
‫בין בימינו בין בשמאלו‪.‬‬
‫בין משם אחד בין משני שמות‪.‬‬
‫בין משני סממניות ב‬
‫כל לשון‬
‫חייב‪.‬‬
‫אמר רבי יוסי לא‪ :‬חייבו שתי אותיות אלא משום רושם‪.‬‬
‫שכך היו כותבין על קרשי המשכן לידע איזו בן זוגו‪.‬‬
‫אמר רבי מצינו שם קטן משם גדול‪:‬‬
‫שם משמעון ושמואל‪.‬‬
‫נח מנחור‪.‬‬
‫דן מדניאל‬
‫גד מגדיאל‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫אסור לכתוב בשבת כל שתי אותיות‪ .‬רק אם כותב בצורה שרגיל לכתוב‪.‬‬
‫לכן כל מי שכתב שתי אותיות‪ :‬לא משנה ‪:‬‬

‫‪73‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫א‪ .‬באיזו יד (בגמרא מסבירים שמדובר על אדם שרגיל לכתוב בשני הידיים‪ .‬אבל‬
‫אם רגיל לכתוב ביד אחת‪ ,‬וכתב ביד שלא רגיל לכתוב – לא עבר עבירה‪ ,‬כי‬
‫זה "לא כדרכו" – לא בדרך שרגיל לכתוב)‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם כת אות אחת ממילה אחת‪ ,‬ואות אחרת ממילה אחרת‪,‬‬
‫ג‪ .‬בשני סממניות – בשני סוגי צבע שונים‪,‬‬
‫ד‪ .‬באיזו שפה‪.‬‬
‫בכל מקרה הדין‪ :‬חייב‪.‬‬
‫רבי יוסי אומר‪ :‬גם אם עשה שני סימנים (ולא כתב אותיות ממש) – כבר עבר עבירה‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬גם במשכן עשו סימנים על הקרשים‪ ,‬כדי שידעו איזה קרש להצמיד לאיזה‬
‫קרש ("בן זוגו")‪ .‬כמו שבמשכן עשו סימנים על הקרשים‪ ,‬כך אסור לעשות סימנים‬
‫בשבת‪.‬‬
‫האומר‪ :‬רבי (ויש אומרים שזה היה רבי יהודה)‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬התכוון לכתוב שם ארוך‪ ,‬וכתב רק שתי אותיות‪ ,‬שהם גם שם‪ .‬כמו התכוון‬
‫לכתוב נחור‪ ,‬וכתב רק נח‪.‬‬
‫הדין‪ :‬חייב (מגיע לו עונש)‪.‬‬
‫הטעם‪( :‬הסיבה)‪ ,‬כי גם לשתי האותיות האלו יש משמעות כי גם נח זה שם‪ .‬לכן‬
‫חייב‪.‬‬
‫משנה מסכת שבת פרק יב משנה ד‬
‫הכותב שתי אותיות בהעלם אחד ‪ -‬חייב ‪.‬‬
‫כתב בדיו בסם בסיקרא בקומוס ובקנקנתום ובכל דבר שהוא‬
‫רושם על שני כותלי זויות ועל שני לוחי פנקס והן נהגין זה עם זה‬
‫חייב ‪.‬‬
‫הכותב על בשרו חייב‪.‬‬
‫המסרט על בשרו‪:‬‬
‫רבי אליעזר מחייב חטאת‪.‬‬
‫ורבי יהושע פוטר‪:‬‬

‫‪74‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר המשנה (המשך מלאכת כותב) (עמוד ‪.)61‬‬
‫המקרה‪ :‬מי שכותב שתי אותיות בשבת‪ ,‬כי לא ידע שזה שבת‪.‬‬
‫הדין‪ :‬חייב להקריב קורבן חטאת – קורן שמקריב מי שעשה עבירה בטעות‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬כתב בצבע שרגילים לכתוב איתו‪ ,‬ולא משנה באיזה צבעה (סקרא‪,‬‬
‫קומוס‪:)…‬‬
‫א‪ .‬כתב שתי אותיות‪ ,‬כל אות על שתי קירות (על כל קיר אות אחת)‪ ,‬בצורה שמי‬
‫שמסתכל על שתי הקירות‪ ,‬רואה את שתי האותיות בבת אחת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כותב על שני פנקסים‪ ,‬או שני דפים‪ .‬על כל אחד אות אחת‪ .‬אבל אפשר לראות‬
‫את שתי האותיות יחד‪"( .‬נהגין זה עם זה")‪.‬‬
‫הדין‪ :‬חייב‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬כתב על העור שלו שתי אותיות בצבע בשבת‪.‬‬
‫הדין‪ :‬חייב‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬עשה שי שריטות על הגוף שלו‪ ,‬בצורת שתי אותיות‪ ,‬בשבת‪.‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫האומר‪ :‬רבי אליעזר‪.‬‬
‫הדין‪ :‬חייב קורבן חטאת‪.‬‬
‫האומר‪ :‬רבי יהושע‪.‬‬
‫הדין‪ :‬פטור‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬לשרוט את הגוף זה לא נקרא לכתוב‪ .‬ולכן פטור מעונש‪.‬‬

‫ההלכה‪ :‬כמו רבי יהושע – שפטור‪.‬‬

‫‪75‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת שבת פרק יב משנה ה‬
‫כתב במשקין במי פירות באבק דרכים באבק הסופרים ובכל דבר שאינו‬
‫מתקיים‪:‬‬
‫פטור‪.‬‬
‫לאחר ידו‪ ,‬ברגלו‪ ,‬בפיו‪ ,‬ובמרפיקו‪ .‬כתב אות אחת סמוך לכתב וכתב על גבי‬
‫כתב‪,‬‬
‫נתכוין לכתוב חי"ת וכתב שני זיינין אחד בארץ ואחד בקורה כתב על שני‬
‫כותלי הבית על שני דפי פנקס ואין נהגין זה עם זה פטור‪.‬‬
‫כתב אות אחת נוטריקון רבי יהושע בן בתירא מחייב וחכמים פוטרין‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המקרה‪ :‬מי שכתב בשבת עם דבר שהכתב לא נשאר ("לא מתקיים")‪ ,‬כמו עם מיץ‬
‫פרות‪ ,‬על האבק (שיש על המכוניות‪" ,)…‬באבק סופרים" – באבק של שאריות דיו של‬
‫מי שכותב ספר תורה‪.‬‬
‫הדין‪ :‬פטור = אסור לעשות את זה‪ ,‬אבל אם עשה לא מקבל עונש‪.‬‬
‫המקרים‪:‬‬
‫א‪ .‬מי שכתב בצורה שונה ממה שרגילים לכתוב‪ ,‬למשל‪ :‬כתב עם הרגל‪ ,‬עם‬
‫המרפק‪ ,‬עם עט בפה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כתב רק אות אחת‪( ,‬שבדרך כלל‪ ,‬מקבל עונש רק אם כתב לפחות שתי‬
‫אותיות)‪ ,‬אבל כתב אותה ליד אות אחרת שכבר הייתה כתובה‪.‬‬
‫ג‪ .‬חזר על אותיות שהיו כתובות‪ ,‬אבל היו קצת מטושטשות‪"( .‬כתב על גבי‬
‫כתב")‪.‬‬
‫ד‪ .‬רצה לכתוב ח‪ ,‬וכתב בטעות ז ז (הח' מורכבת משתי אותיות ז'‪ ,‬שמחברים‬
‫אותם עם כתר מלמעלה‪ .‬והוא כתב פעמים זין‪ ,‬אבל לא חיבר אותם)‪.‬‬
‫ה‪ .‬כתב אות אחת על הארץ‪ ,‬ואחת על עץ‪ ,‬או על שתי קירות של בית או על שני‬
‫דפים שונים‪ .‬על כל אחד מהם אות אחת‪ ,‬אבל בצורה שאי אפשר לראות בבת‬
‫אחת את שתי האותיות‪"( .‬אין נהגין זה עם זה")‪.‬‬

‫‪76‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הדין בכל המקרים‪ :‬פטור‪( .‬אסור‪ ,‬אבל לא מקבל עונש)‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬כתב אות אחת‪ ,‬אבל יש לה משמעות‪ ,‬כמו ה' – עם הקו (גרש) למעלה‪:‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫האומר‪ :‬רבי יהושע בן בתירא ‪ -‬פטור‪.‬‬
‫חכמים – חייב‪.‬‬
‫כתיבה בצבע מתנדף (כמו טוש מחיק‪ )…‬בשבת – הרב מרדכי אליהו –‬
‫עמוד ‪.64‬‬

‫הרב רוזן (ראש מכון צומת‪ ,‬העוסקים בפתירת בעיות הלכתיות בעזרת טכנולוגיה‬
‫של היום) שאל את הרב מרדכי אליהו זצ"ל‪:‬‬
‫יש צבע החייטים המסמנים על הבגדים את המקום שהם צריכים לחתוך או לתפור‬
‫עם טוש מיוחד‪ ,‬שנעלם לאחר כמה שעות‪.‬‬
‫יש תפקידים שיש בהם פיקוח נפש‪ ,‬וחייבים לכתוב בהם גם בשבת‪ .‬כמו רופאים‬
‫ואחיות בבית חולים‪ ,‬או במקרים מסוימים בצבא‪.‬‬
‫האם לא עדיף שהם ישתמשו בדיו של החייטים שנעלם לבד?‬
‫תשובת הרב מרדכי אליהו זצ"ל‪.‬‬
‫א‪ .‬בדקתי את הטוש על כמה סוגי ניירות‪ ,‬והוא אכן נמחק‪.‬‬
‫ב‪ .‬מה שאסור לכתוב בשבת‪ ,‬זה דווקא "דבר המתקיים" – דבר שנשאר‪.‬‬
‫ג‪ .‬השאלה היא כמה זמן זה נקרא קבועה? יש דעה אחת האומרת שקבועה‪,‬‬
‫שהכתב נשאר כל השבת‪ .‬ואז הטוש הזה לא עוזר‪ .‬כי אנחנו צריכים שיחזיק‬
‫מעמד עד מוצאי שבת‪.‬‬
‫דעה שניה אומרת שבכל דבר בודקים כמה זמן מצפים מדבר כזה שישאר?‬
‫אם נפסוק הלכה לפי דעה זו‪ ,‬בכתב אנחנו מצפים שהכתב לא יעלם הרבה‬
‫זמן (זמן שאדם שכותב ספר זיכרונות‪ ,‬רוצה שהכתב לא יעלם)‪ .‬ואם הטוש‬
‫נעלם לאחר ‪ 24‬שעות‪ ,‬אם כותבים בו – זה לא נקרא "דבר המתקיים"‪ ,‬ולכן‬
‫מהתורה מותר לעשות אותו‪( .‬מחכמים אסור לעשות אותו סתם)‪.‬‬
‫ד‪ .‬לכן פסק ההלכה של הרב‪:‬‬
‫א‪ .‬לא לכתוב בעט כזה בשבת‪ ,‬אלא אם זה באמת פיקוח נפש‪.‬‬

‫‪77‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬במקרה של פיקוח נפש – אפשר לפסוק הלכה שהכתב הזה נקרא "דבר‬
‫שאינו מתקיים"‪ ,‬ואז עדיף לכתוב בצורה שמהתורה זה מותר‪ ,‬ולא בעט‬
‫רגיל‪ ,‬שמהתורה – לכתוב בו סתם‪ ,‬אסור‪.‬‬

‫מקלקל פטור (עמוד ‪.)65‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יג משנה ג‬
‫הקורע בחמתו ועל מתו וכל המקלקלין – פטורין‪.‬‬
‫והמקלקל על מנת לתקן ‪ -‬שיעורו כמתקן‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫מהתורה אסור לעשות בשבת "מלאכת מחשבת" דבר שיוצר דבר טוב‪ .‬לכן אם אדם‬
‫סתם מקלקל‪ ,‬מהתורה לא עשה עבירה בשבת‪ .‬אבל גם זה אסור מחכמים‪( .‬גם‬
‫במקדש‪ ,‬כל דבר שעשו – היה כדי לעשות דבר טוב‪ ,‬ולא סתם כדי להרוס)‪.‬‬
‫המקרה‪:‬‬
‫המשנה מביאה שני מקרים של אדם שקרע את הבגד שלו בשבת‪:‬‬
‫א‪ .‬כי הוא היה עצבני ("בחמתו")‪.‬‬
‫ב‪ .‬כי מישהו מהקרובים שלו מת‪ ,‬והוא קורע את הבגד מרוב צער‪.‬‬
‫הדין‪ :‬פטור ‪( -‬אסור מחכמים‪ ,‬אבל לא מקבל עונש מהתורה)‪.‬‬
‫המשך המשנה ‪ -‬כלל הלכתי‪:‬‬
‫המקרה‪:‬‬
‫מי שמקלקל‪ ,‬כדי לתקן (שובר קיר כי הוא משפץ את הבית‪ .‬והוא צריך לשבור את‬
‫הקיר וכדומה)‪.‬‬
‫הדין‪ :‬אסר לשבור בדיוק באותה כמות שאסור לבנות‪( .‬כמו שאסור לכתוב בשבת‬
‫שתי אותיות‪ ,‬גם מי שמוחק שתי אותיות‪ ,‬כדי לכתוב מחדש כמו שצריך‪ ,‬חייב בעונש‬
‫מהתורה)‪.‬‬

‫‪78‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הרמב"ם בפרוש המשנה‪:‬‬
‫המקרה של מת – פטור מעונש רק אם המת הוא לא קרוב משפחה שלו‪ ,‬שיש לו‬
‫חובה לקרוע את הבגד‪.‬‬
‫אבל אם המת הוא קרוב משפחה שלו‪ ,‬שחייב לקרוע את הבגד‪ ,‬אז ברגע שהמתאבל‬
‫קרע את הבגד‪ ,‬הוא הרוויח לקיים מצווה לקרוע את הבגד‪ .‬ולכן אסור לו לקרוע את‬
‫הבגד בשבת‪.‬‬
‫להלכה‪ :‬אם קרע בחמתו בשבת (כי היה עצבני) – חייב בעונש מהתורה‪ .‬כי הוא כן‬
‫הרוויח שקרע את הבגד‪ .‬כך הוא נרגע‪ .‬וזה "מתקן" שאסור בשבת‪.‬‬
‫"צד" (עמוד ‪.)66‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יג משנה ה‬
‫ר' יהודה אומר‪ :‬הצד צפור למגדל וצבי לבית – חייב‪.‬‬
‫וחכמים אומרים צפור למגדל וצבי לבית ולחצר ולביברין‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר לא כל הביברין שוין‪.‬‬
‫זה הכלל מחוסר צידה פטור‬
‫ושאינו מחוסר צידה חייב‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫בשבת אסור לצוד חיות‪ .‬השאלה היא "מה זה נקרא שצדתי אותו? למשל‪ ,‬אם גרמתי‬
‫לכלב להיכנס הבייתה‪ ,‬וסגרתי את הדלת בשבת‪ ,‬זה נקרא צד? או בגלל שגם עכשיו‪,‬‬
‫אם אני רוצה לתפוס אותו בתוך הבית‪ ,‬זה קשה כי הוא יכול לברוח בתוך הבית‪ ,‬זה‬
‫לא נקרא "צד"?‬
‫הרמב"ם פוסק‪:‬‬
‫חייב על "צד" רק הכנסתי את החיה למקום שאם ארצה לתפוס אותה ביד‪ ,‬אין לה‬
‫לאן לברוח‪ .‬אבל אם הכנסתי את החיה למקום שאם ארצה להחזיק אותה ביד‪,‬‬
‫אצטרך לרדוף אחריה‪ ,‬זה לא נקרא "צד"‪.‬‬
‫המשנה‪ :‬יש במשנה מחלוקת‪:‬‬

‫‪79‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫האומר הראשון‪ :‬רבי יהודה‪.‬‬
‫המקרים‪:‬‬
‫אדם שגרם לציפור להיכנס למגדל (בית של ציפורים)‪ ,‬או שגרם לחיה להיכנס לבית‪.‬‬
‫הדין‪ :‬לא מקבל עונש‪ .‬כי גם אחרי שסגר אותם‪ ,‬אם ירצה לתפוס אותם ולהחזיק‬
‫אותם‪ .‬הם יכולים לברוח‪.‬‬
‫האומר השני‪ :‬חכמים‪.‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬הבריח ציפור למגדל – חייב בעונש‪.‬‬
‫ב‪ .‬הבריח צבי לבית‪ ,‬או לחצר או למקום שבו מכניסים את החיות שלא יברחו‬
‫(ביברין) – חייב בעונש‪.‬‬
‫האומר השלישי‪ :‬רבן שמעון בן גמליאל‪.‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫לגבי חיה שהכנסתי לביברין (כלוב לחיות)‪ ,‬זה תלוי‪ .‬כי יש כלובי גדולים‪ ,‬שאם‬
‫ארצה לתפוס את החיה בתוכם‪ ,‬זה יהיה קשה‪ ,‬כי לחיה יש מקום לברוח בתוך‬
‫הכלוב‪ .‬לכן זה לא נקרא צד‪.‬‬
‫אבל אם הכלוב קטן‪ ,‬שברגע שירצה לתפוס את החיה‪ ,‬יוכל לעשות זאת בקלות –‬
‫זה צד ואסור לעשות את זה‪.‬‬
‫צד – שניים שעשו מלאכה ("שניים שעשעוה")‪( .‬עמוד ‪.)67‬‬

‫משנה מסכת שבת פרק יג משנה ו‬
‫צבי שנכנס לבית ונעל אחד בפניו – חייב‪.‬‬
‫נעלו שנים – פטורין‪.‬‬
‫לא יכול אחד לנעול ונעלו שנים – חייבין‪.‬‬
‫ורבי שמעון פוטר‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המקרה‪ :‬צבי שנכנס בעצמו לתוך בית‪ ,‬ואחד נעל את הבית‪.‬‬

‫‪80‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הדין‪ :‬מי שנעל – חייב בעונש‪ .‬כי בגלל שנעל – החיה תפוסה‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬הצבי נכנס לבד‪ ,‬אבל שניים נעלו ביחד את הבית‪.‬‬
‫הדין‪ :‬שניהם פטורים‪( .‬אסור‪ ,‬אבל לא מקבל עונש)‪.‬‬
‫המקרה‪ :‬הצבי נכנס לבד לבית‪ .‬אבל כדי לסגור את הדלת – צריך שני אנשים‪ .‬והם‬
‫סגרו יחד את הדלת‪.‬‬
‫הדין‪ :‬שניהם חייבים‪.‬‬
‫האומר‪ :‬רבי שמעון‪.‬‬
‫הדין‪( :‬באותו המקרה)‪ :‬פטורים (אסור אבל לא מקבלים עונש)‪.‬‬
‫הסבר החוברת‪:‬‬
‫למה אם שניים עשו בשבת‪ ,‬דבר שאסור לעשות בשבת‪ ,‬זה לא אסור‪ ,‬אלא רק‬
‫"פטור"?‬
‫א‪ .‬כי מה שאסור בשבת‪ ,‬זה רק מלאכה שעושים בצורה רגילה‪ .‬ואם עשו שניים‬
‫ביחד – זה לא צורה רגילה‪ ,‬ופטור‪.‬‬
‫ב‪ .‬אי אפשר להאשים שני אנשים על דבר שאחד בדרך כלל עושה לבד‪.‬‬
‫הגמרא‪ :‬דין שניים שעשאוה‪.‬‬
‫כתוב בתורה "ואם נפש אחת תחטא בשגגה‪ ,‬בעשותה אחת ממצות ה' אשר לא‬
‫תעשנה‪ ."…‬רק אם נפש אחת עשתה עבירה – תקבל עונש‪ .‬אבל אם שניים עשו יחד –‬
‫לא יקבלו עונש‪.‬‬
‫דין זה נקרא "שניים שעשאוה" – שניים שעשו עבירה‪ ,‬שבדרך כלל אדם עושה לבד‪,‬‬
‫שניהם לא יקבלו עונש (פטורין)‪.‬‬
‫משנה מסכת שבת פרק יג משנה ז‬
‫ישב האחד על הפתח ולא מלאהו‪ ,‬ישב השני ומלאהו ‪ -‬השני חייב‪.‬‬
‫ישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצדו‪ .‬אף על פי שעמד‬
‫הראשון והלך לו ‪ -‬הראשון חייב והשני פטור‪.‬‬
‫הא למה זה דומה לנועל את ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו‪.‬‬

‫‪81‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המקרה‪ :‬חיה שנכנסה לתוך בית בשבת‪ .‬אדם אחד ישב בפתח‪ ,‬אבל לחיה היה מקום‬
‫לברוח לידו‪ ,‬כי הפתח גדול‪ .‬ואז התיישב לידו עוד אדם‪ ,‬ואז השני מלא את התפח‪,‬‬
‫והחיה סגורה בבית‪ ,‬לא יכולה לברוח‪ ,‬בגלל השני שישב בפתח‪.‬‬
‫הדין‪ :‬רק האדם השני יקבל עונש (כי רק בגללו החיה כבר לא יכלה לברוח‪ ,‬והוא‬
‫צד)‪.‬‬
‫מקרה שני‪ :‬החיה נכנסה לבית בשבת‪ .‬הפתח היה קטן‪ .‬אחד ישב בפתח‪ ,‬ולכן החיה‬
‫כבר לא יכולה לברוח‪ ,‬ולכן הוא צד‪.‬‬
‫ואז הגיע עוד אחד‪ ,‬ועמד במקום הראשון‪ ,‬והראשון הלך‪.‬‬
‫הדין‪ :‬הראשון חייב בעונש‪ .‬השני שהחליף אותו – פטור‪.‬‬
‫הטעם‪ :‬זה דומה לצבי שנכנס לבית לפני שבת‪ ,‬נעלנו את הדלת לפני השבת‪ .‬ואז כבר‬
‫צדנו את הצבי לפני השבת (זה מותר)‪.‬‬
‫גם כאן הראשון צד‪ .‬השני רק שמר על הצבי שלא יוכל לברוח מהמקום שהראשון צד‬
‫אותו‪.‬‬
‫מועדים – פרק ה' (עמוד ‪.)70‬‬
‫הקדמה‪:‬‬

‫מי קובע מתי יוצא כל חג?‬
‫מהפסוק "תקראו אותם במועדם" – לומדים שעם ישראל ("תקראו" = אתם‬
‫תקראו) הוא הקובע מתי יוצא ראש חודש‪ ,‬וזה אומר מתי יצא בדיוק כל חג‪( .‬בתורה‬
‫כתוב באיזה תאריך בחודש ובאיזה חודש יש חגים מהתורה‪ ,‬אבל אנחנו קובעים‬
‫מתי ראש חודש‪ ,‬וזה קובע מתי יוצא התאריך הכתוב בתורה)‪.‬‬
‫חגים מהתורה‪ :‬ראש השנה‪ ,‬יום כיפורים‪ ,‬סוכות‪ ,‬פסח ושבועות‪.‬‬
‫חגים מחכמים‪ :‬בתחילת תקופת בית המקדש השני‪ ,‬חכמים הוסיפו את פורים‪.‬‬
‫באמצע בית שני הוסיפו חכמים גם את חנוכה‪.‬‬
‫לכל חג יש מצוות מיוחדות משלו‪ ,‬שצריכות לעזור לנו להרגיש ולהבין מה זה החג‬
‫הזה?‬

‫‪82‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ראש השנה (עמוד ‪.)71‬‬
‫המצווה החשובה בראש השנה‪ :‬לשמוע תקיעות שופר‪.‬‬
‫למה תוקעים בשופר בראש השנה?‬
‫ספר החינוך‪:‬‬
‫כל אדם צריך דברים חיצוניים שיגרמו לו לחשוב על מה שקורה אתו‪ .‬אדם שיוצא‬
‫למלחמה רגיל שיש כל מיני רעשים‪ ,‬שמזכירים לנו שאנחנו במלחמה‪ ,‬וזה גורם לנו‬
‫לפחד ולחשוב‪.‬‬
‫גם תקיעת השופר גורמת לנו להרגיש שיש כאן משהו מיוחד – יום הדין‪ .‬ובמיוחד‬
‫תקיעת התרועה שהיא תקיעה של ‪ 11‬תקיעות קצרות‪ .‬המזכירות לנו דבר שבור‪,‬‬
‫שנרגיש שהלב שלנו נשבר‪ ,‬כי אנחנו ביום הדין‪ ,‬ואנחנו יודעים כמה דברים רעים‬
‫עשינו‪ .‬וכמה כדאי לנו לבקש סליחה‪.‬‬
‫התפילות בראש השנה‪.‬‬

‫משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ה‬
‫סדר ברכות‪:‬‬
‫אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע ‪.‬‬
‫קדושת היום ותוקע ‪.‬‬
‫זכרונות ותוקע‪.‬‬
‫שופרות ותוקע‪.‬‬
‫ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים‪ .‬דברי רבי יוחנן בן נורי ‪.‬‬
‫אמר ליה רבי עקיבא‪ :‬אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר?‬
‫אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום‬
‫ותוקע‪.‬‬
‫זכרונות ותוקע‬
‫שופרות ותוקע‬
‫ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים‪:‬‬

‫‪83‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫המשנה מדברת על תפילת מוסף של ראש השנה‪ .‬בתפילת מוסף של ראש השנה גם‬
‫תוקעים בשופר‪.‬‬
‫בתפילת מוסף של ראש השנה יש יותר ברכות מתפילת מוסף בכל חג או שבת (בשבת‬
‫וחג – ‪ 7‬ברכות)‪.‬‬
‫מושגים מהמשנה‪:‬‬
‫"אבות" – הברכה הראשונה בכל תפילת לחש ("שמונה עשרה")‪ .‬נקרא כך לפי‬
‫התחלת הברכה "אלוקי אברהם‪ ,‬אלוקי יצחק ואלוקי יעקב")‪.‬‬
‫"גבורות" – הברכה השנייה" אתה גיבור לעולם ה' "‪.‬‬
‫"קדושת השם" – "אתה קדוש ושמך קדוש‪ ..:‬ברוך אתה ה' המלך הקדוש"‪.‬‬
‫ברכות מיוחדות לראש השנה‪.‬‬
‫‪ .1‬מלכויות ‪ -‬מזכירים ‪ 10‬פסוקים שמדברים על שאנחנו רואים בקב"ה מלך‬
‫שלנו‪.‬‬
‫‪ .2‬זכרונות ‪ -‬מזכירים ‪ 10‬פסוקים המדברים על הדברים שאנחנו מבקשים‬
‫שהקב"ה יזכור‪ ,‬שהם יכולים לעזור לנו במשפט (בדין) ‪.‬‬
‫‪" .3‬שופרות" – מזכירים ‪ 10‬פסוקים בהם כתוב על שאנחנו ממליכים את‬
‫הקב"ה בעזרת תקיעות שופר‬
‫‪.‬‬
‫המחלוקת במשנה היא‪:‬‬
‫א‪ .‬מתי להכניס כל אחד מקבוצת הפסוקים בתפילה?‬
‫ב‪ .‬מתי תוקעים בשופר בזמן תפילת מוסף?‬
‫האומר‬
‫רבי יוחנן‬

‫רבי עקיבא‬

‫‪84‬‬

‫הברכה‬
‫אבות ‪ +‬גבורות‬
‫אתה קדוש ‪+‬מלכויות‬
‫קדושת היום‬
‫זכרונות‬
‫שופרות‬
‫עבודה ‪ +‬מודים ‪ +‬ברכת כהנים‬
‫אבות ‪ +‬גבורות ‪ +‬קדושת היום‬
‫קדושת היום ‪ +‬מלכויות‬
‫זכרונות‬
‫שופרות‬
‫עבודה ‪ +‬מודים ‪ +‬ברכת כהנים‬

‫תקיעות‬
‫לא תוקע‬
‫לא תוקע‬
‫תוקע‬
‫תוקע‬
‫תוקע‬
‫לא תוקע‬
‫לא תוקע‬
‫תוקע‬
‫תוקע‬
‫תוקע‬
‫לא תוקע‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫למה תוקעים בשופר ומברכים את שלושת הברכות המיוחדות (מלכויות‪ ,‬זכרונות‬
‫ושופרות)?‬

‫תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף טז עמוד א‬
‫ואמרו לפני בראש השנה מלכיות זכרונות ושופרות‪.‬‬
‫מלכיות ‪ -‬כדי שתמליכוני עליכם‪,‬‬
‫זכרונות ‪ -‬כדי שיעלה זכרוניכם לפני לטובה‪,‬‬
‫ובמה? בשופר‪.‬‬
‫בשביל מה אומרים אותה בראש השנה?‬
‫כדי שתמליכו את הקב"ה – תגידו שהקב"ה הוא האלוקים‬
‫כדי שאזכור את הדברים הטובים שעשיתם‪.‬‬
‫בעזרת מה מעלים את התפילות? בעזרת השופר‪.‬‬

‫הברכה‬
‫מלכויות‬
‫זכרונות‬
‫שופרות‬

‫כמה פסוקים צריך להגיד בכל אחת משלושת הברכות? מהיכן הפסוקים?‬
‫משנה מסכת ראש השנה פרק ד משנה ו‬
‫אין פוחתין מעשרה מלכיות מעשרה זכרונות מעשרה שופרות‬
‫רבי יוחנן בן נורי אומר אם אמר שלש שלש מכולן יצא‪.‬‬
‫אין מזכירין זכרון מלכות ושופר של פורענות ‪.‬‬
‫מתחיל בתורה ומשלים בנביא‬
‫רבי יוסי אומר אם השלים בתורה יצא‪:‬‬

‫תנא קמא (הרב הראשון הכתוב במשנה‪ ,‬אבל לא כתוב את השם שלו)‪:‬‬
‫‪‬‬

‫בכל ברכה אומר ‪ 10‬פסוקים‪.‬‬

‫רבי יוחנן בן נורי‪ :‬אם אמר רק ‪ 9‬פסוקים (‪ 3‬מהתורה‪ 3 ,‬מהנביאים‪ 3 ,‬מהכתובים)‬
‫זה גם בסדר‪( .‬יצא ידי חובה)‪.‬‬
‫בכל מקרה‪ ,‬לא מזכירים פסוקים שהם רעים לעם ישראל‪.‬‬

‫‪85‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫סדר הפסוקים‪:‬‬
‫‪ 3‬מהתורה‪ 3 .‬מהכתובים‪ ,‬ומסיים ב ‪ 3‬פסוקים מהנביאים‪.‬‬
‫רבי יוסי‪:‬‬
‫אם סיים בפסוקים מהתורה‪ ,‬במקום מהנביאים ‪ ,‬זה גם בסדר ("יצא")‪.‬‬
‫הרב יוסף אלבו‪ :‬ספר העיקרים‪.‬‬
‫יש ‪ 3‬דברים שהם היסוד של כל האמונה בקב"ה‪ ,‬ואת כולם הכניסו אנשי הכנסת‬
‫הגדולה לשלושת הברכות "מלכויות‪ ,‬זכרונות ושופרות"‪.‬‬
‫א‪ .‬יש את הקב"ה‪ .‬בברכת מלכויות‪" .‬על כן נקווה ‪ …‬לראות מהרה בתפארת‬
‫עוזך"‪.‬‬
‫ב‪ .‬בברכת זכרונות ‪ -‬אנחנו מזכירים כי הקב"ה רואה מה קורה אתנו כל אחד‪,‬‬
‫ומחליט איזה דבר טוב (שכר) או רע מגיע לכל אחד‪( .‬שכר ועונש)‪" .‬אתה זוכר‬
‫מעשה עולם‪ ,‬ופוקד כל יצורי קדם"‪.‬‬
‫ג‪ .‬בברכת שופרות ‪ -‬התורה שלנו היא מהקב"ה‪" .‬לדבר עמם מן השמים"‪.‬‬
‫שאלות על ראש השנה‪:‬‬
‫‪ .1‬למה תוקעים בשופר בראש השנה לפי ספר החינוך?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬כמה חלקים מוסיפים לתפילת מוסף של ראש השנה? איך נקרא כל חלק?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬על מה מדבר כל חלק בשאלה ‪ 2‬לפי הגמרא?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬כמה פסוקים מזכירים בכל חלק? פרט!‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪86‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .5‬בכמה מקומות בתפילת מוסף תוקעים בשופר? ____________________‪.‬‬
‫‪ .6‬הסבר בקצרה את המושגים הבאים‪:‬‬
‫א‪" .‬ברכת אבות" _____________________________________‪.‬‬
‫ב‪" .‬ברכת גבורות" ‪.__________________________________ -‬‬
‫ג‪" .‬קדושת השם" ‪.__________________________________ -‬‬
‫ד‪" .‬ברכת עבודה" ‪.__________________________________ -‬‬

‫יום כיפורים (עמוד ‪.)78‬‬
‫מה אסור לעשות ביום כיפורים?‬
‫משנה מסכת יומא פרק ח משנה א‬
‫יום הכפורים אסור‪:‬‬
‫באכילה ובשתיה וברחיצה ובסיכה ובנעילת הסנדל ובתשמיש המטה ‪.‬‬
‫והמלך והכלה ירחצו את פניהם‪.‬‬
‫והחיה תנעול את הסנדל דברי רבי אליעזר‪.‬‬
‫וחכמים אוסרין‪:‬‬

‫בתורה כתוב על יום כיפורים "ועיניתם את נפשותיכם"‪ .‬איך מתענים?‬
‫א‪ .‬לא אוכלים ולא שותים‪ .‬מי שאכל ושתה ביום כיפור‪ ,‬כאשר היה אסור לו (יש‬
‫כאלו שמותר להם לאכול בגלל פיקוח נפש) – חייב כרת = מיתה בידי שמים‪.‬‬
‫הוא ימות בגיל יותר צעיר ממה שהיה צריך למות‪.‬‬
‫ב‪ .‬רחיצה – אסור להתרחץ סתם‪ ,‬גם לא רק חלק מהגוף‪.‬‬
‫ג‪ .‬סיכה – אסור למרוח שמן‪ ,‬משחות או בושם על הגוף ביום כיפור‪.‬‬
‫ד‪ .‬נעילת הסנדל – אסור לנעול נעליים או סנדלים שיש בהם עור‪.‬‬
‫ה‪ .‬תשמיש המיטה – אסור לבעל ואישה לקיים יחסים ביום כיפורים‪.‬‬
‫רק מי שעבר ואכל או שתה – חייב כרת‪ .‬אבל מי שעבר ועשה את אחד הדברים‬
‫האחרים – לא חייב כרת‪ ,‬וזו עברה הרבה יותר קטנה‪.‬‬

‫‪87‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫לכן רבי אליעזר מתיר ‪ 2‬דברים (אבל לא לאכול או לשתות)‪.‬‬
‫א‪ .‬למלך והכלה – לרחוץ את הפנים גם ביום כיפורים‪.‬‬
‫ב‪ .‬לאשה שילדה ("חיה") – להתרחץ ביום כיפורים‪.‬‬
‫חכמים‪:‬‬
‫אין הבדל בין מלך‪ ,‬מלכה או יולדת וכל יהודי אחר‪ .‬לכולם כל חמשת הדברים‬
‫אסורים‪.‬‬
‫פרוש ברטנורא‪:‬‬
‫א‪ .‬המשנה כתבה "אסור"‪ ,‬שזו מילה שאומרת שאסור‪ ,‬אבל אין עונש‪ ,‬למרות‬
‫שבאכילה ושתיה יש עונש‪ ,‬כי היא דיברה על הכל‪ ,‬וכל שאר ‪ 4‬הדברים הם‬
‫אסורים‪ ,‬אבל בלי עונש מהתורה‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסיבה שיש ‪ 5‬עינויים‪ ,‬כי המילה "עינוי" כתובה בתורה בקשר ליום כיפור ‪5‬‬
‫פעמים‪.‬‬
‫ספר החינוך‪:‬‬
‫למה צריך להתענות ביום כיפורים?‬
‫כי הקב"ה עושה לנו משפט באותו יום‪ ,‬וזה לא נכון להגיע למשפט כזה בתוך יום‬
‫כזה מתוך סיפוק התאוות שלי‪ .‬אלא מתוך מצב שבו אני מתגבר על התאוות שלי‪.‬‬
‫שאלות על יום כיפורים‪:‬‬
‫‪ .1‬על איזה איסורים של יום כיפורים יש עונש כרת?‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬על איזה איסורים של יום כיפורים‪ ,‬מי שעבר עליהם‪ ,‬לא נענש בכרת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מהיכן למדו חכמים שיש ‪ 5‬דברים שאסור לעשות ביום כיפורים‪ ,‬כדי‬
‫להתענות? ___________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬למה צריך להתענות לפי ספר החינוך ביום כיפורים? ______________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬למי כן מותר להתרחץ ביום כיפורים‪ ,‬לפי רבי אליעזר?‬
‫_________________________________________________‪.‬‬

‫‪88‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫סוכות (עמוד ‪.)82‬‬
‫מצוות סוכה בתורה‪:‬‬

‫ויקרא פרק כג‬
‫מה צריך לעשות בסוכה?‬

‫ָל־ה ֶאזְׁ ָרח בְׁ י ְִׁׁש ָר ֵ֔ ֵּאל‬
‫בַּ סֻּ ֹּ֥כת ֵּת ְׁש ֖בּו ִׁשבְׁ ַּעַ֣ת י ִׁ ִָ֑מים כ ָ ָֽ‬

‫ֵּש ֖בּו בַּ סֻּ ָֽכת‪:‬‬
‫י ְׁ‬

‫יאי‬
‫הֹוצ ִׁ ֹּ֥‬
‫(מג) לְׁמַּ עַּ ן י ְֵּׁדעַ֣ ּו ד ָֽר ֵּתיכֶ ם ִׁ ַ֣כי בַּ סֻּ ּ֗כֹות הֹושַּ ְׁב ִׁתי ֶאת־בְׁ נֵּ ַ֣י י ְִׁׁש ָר ֵ֔ ֵּאל בְׁ ִׁ‬
‫מה צריך לעשות בסוכה?‬
‫יכם‪:‬‬
‫ֹלה ֶ ָֽ‬
‫אֹותם מֵּ ֶ ַ֣א ֶרץ ִׁמצְׁ ָ ִ֑ריִׁם אֲ ִׁנ֖י ְׁיקֹוָ ֹּ֥ק אֱ ֵּ‬
‫ָ֖‬
‫תלמוד בבלי מסכת סוכה דף כח עמוד ב‬
‫תנו רבנן‪ :‬כל שבעת הימים אדם עושה סוכתו קבע וביתו עראי‪.‬‬
‫כיצד? היו לו כלים נאים ‪ -‬מעלן לסוכה‪ ,‬מצעות נאות ‪ -‬מעלן לסוכה‪.‬‬
‫‪.‬אוכל ושותה ומטייל בסוכה‪ … .‬דתנו רבנן‪" :‬תשבו" כעין תדורו‪.‬‬
‫הסבר הגמרא‪:‬‬
‫בסוכות‪ ,‬הסוכה היא הבית הקבוע שלנו‪ ,‬החשוב‪ .‬והבית שלנו‪ ,‬הוא לא חשוב כל כך‪.‬‬
‫לכן בסוכות עושים כל דבר מכובד בסוכה‪ .‬מביאים את הכלים הכי יפים מהבית‬
‫לסוכה‪ ,‬את הכלי מיטה היפים לסוכה‪ .‬אוכל ושותה בסוכה‪.‬‬
‫את זה לומדים מהפסוק האומר "שבעת ימים תשבו בסוכות"‪ .‬לשבת הכוונה לגור‬
‫בסוכה‪.‬‬
‫האם אפשר לקיים מצווה כאשר אני יישן?‬
‫זה עניין חג הסוכות‪ .‬באכילה‪ ,‬בשתיה ובלימוד בסוכה‪ ,‬מקיים האדם מצוות‬
‫"בסוכות תשבו" במצב של ידיעה‪.‬‬
‫אך ישנו קיום מצווה זו גם במצב של אי‪-‬ידיעה‪ ,‬כאשר ישנים בסוכה‪ .‬גם‬
‫בתרדמתו האדם עובד את ה'‪.‬‬
‫ביום הכיפורים‪ ,‬הוא יודע שהוא מתפלל ומתוודה‪ .‬בסוכה הוא ישן‪ ,‬ודומה‬
‫שאינו יודע כלל‪,‬‬
‫אך "אני ישנה ולבי ער" (שיר השירים ה‪ ,‬ב)‪ ,‬ליבם של ישראל ער תמיד‪ .‬גם‬
‫ישנָה דביקות של ישראל בריבונו של עולם‪( .‬הרצי"ה שיחות לסוכות)‬
‫בתרדמה ְׁ‬

‫‪89‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר דברי רצי"ה (הרב צבי יהודה קוק)‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬כאשר אני מקיים מצווה‪ ,‬אני יודע זאת‪ .‬אני יודע שאני מברך‪ ,‬מניח‬
‫תפילין – אני יודע שאני מניח תפילין‪ .‬כך גם בסוכות‪ .‬כאשר אני אוכל בסוכה‪ ,‬אני‬
‫מקיים מצווה‪.‬‬
‫אבל בסוכה – אפשר לקיים מצווה‪ ,‬בלי לדעת ‪ …..‬כאשר אני ישן בסוכה‪ ,‬אני מקיים‬
‫מצווה תוך כדי שינה‪( .‬כי בסוכה מצווה לעשות כל דבר מכובד שעושים בבית‪,‬‬
‫ובבית גם ישנים)‪.‬‬
‫זה מראה כי הלב של כל אחד מעם ישראל מחובר לקב"ה‪ ,‬גם כאשר הוא ישן‪.‬‬
‫משנה מסכת סוכה פרק ב‬
‫העושה סוכתו בין האילנות והאילנות דפנות לה כשרה ‪.‬‬
‫שלוחי מצוה פטורין מן הסוכה‬
‫חולין ומשמשיהן פטורין מן הסוכה‪.‬‬
‫אוכלין ושותין עראי חוץ לסוכה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬מי שבונה סוכה בין העצים‪ ,‬כך שהעצים הם הקירות (הדפנות) ‪ ,‬הסוכה שלו‬
‫כשרה‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי ששלחו אותו כדי לקיים מצווה‪ ,‬מותר לו להמשיך ללכת‪ ,‬והוא לא צריך‬
‫לאכול ולישון בסוכה‪( .‬ברטנורא‪ :‬כי יש דין האומר "העוסק במצווה – פטור מן‬
‫המצווה" אם אני צריך לעשות עכשיו מצווה אחת‪ ,‬אז באותו הזמן אי אפשר‬
‫להגיד לי שאני חייב לעשות עוד מצווה‪ .‬לכן שליח למצווה – לא צריך לישון‬
‫בסוכה)‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל מי שחולה ‪ ,‬או מטפל בחולה‪ ,‬לא חייב לאכול ולישון בסוכה‪( .‬ברטנורא‪:‬‬
‫מותר לא לשבת בסוכה‪ ,‬גם אם החולה רק קצת חולה‪ .‬והסיבה‪ :‬המצווה לעשות‬
‫בסוכה‪ ,‬מה שרגיל לעשות בבית‪ .‬לכן כל דבר שגורם לו לרצות לצאת מן הבית‬
‫(בסוכות = הסוכה) לא חייב לעשות בסוכה‪.‬‬
‫אבל מי שבנה סוכה במקום שברור שלא יהיה לו נוח לגור בה (כי יש שם גנבים‬
‫שיפחד לישון בסוכה‪ ,‬או ליד מקום מסריח‪ ,‬שלא נעים לשבת שם‪ ,‬הסוכה לא‬
‫כשרה‪ ,‬כי הרי כבר שבנה אותה‪ ,‬ידע שלא יוכל לגור בה)‪.‬‬

‫‪90‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ד‪ .‬מותר לאכול ולשתות בצורה לא מסודרת או קבועה מחוף לסוכה‪( .‬כי גם בבית‪,‬‬
‫כאשר אנחנו לוקחים משהו קטן‪ ,‬כמו פרי או עוגיה‪ ,‬אנחנו אוכלים את זה‬
‫לפעמים מחוץ לבית‪ .‬אז גם בסוכות‪ ,‬מותר לאכול את זה מחוץ לסוכה)‪.‬‬

‫מקרים שקרו‪ ,‬והמשנה מספרת אותם‪ ,‬כדי להראות שכך צריך לעשות לפי‬
‫ההלכה‪:‬‬
‫משנה מסכת סוכה פרק ב‬
‫מעשה והביאו לו לרבן יוחנן בן זכאי לטעום את התבשיל ולרבן גמליאל‬
‫שני כותבות ודלי של מים ואמרו העלום לסוכה‪.‬‬
‫וכשנתנו לו לרבי צדוק אוכל פחות מכביצה נטלו במפה ואכלו חוץ לסוכה‬
‫‪:‬ולא בירך אחריו‬

‫המשנה מביאה בהתחלה שני מקרים שבהם הרבנים החמירו על עצמם‪ ,‬ולמרות‬
‫שהיה מותר להם לאכול מחוץ לסוכה‪ ,‬הם ביקשו לאכול דווקא בתוך הסוכה‪.‬‬
‫א‪ .‬ביקשו מרבי יוחנן בן זכאי רק לטעום את האוכל‪ ,‬לראות אם הוא טעים או‬
‫מוכן (ברור שזה אכילת ארעי‪ ,‬לא ארוחה מסודרת)‪ ,‬וביקש לטעום את‬
‫האוכל דווקא בסוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתנו לרבן גמליאל לטעום משהו קטן (כותבות) ולשתות מים (גם זה אכילת‬
‫ארעי‪ ,‬לא ארוחה מסודרת)‪ ,‬וגם הוא ביקש להחמיר על עצמו‪ ,‬וגם את הדבר‬
‫הקטן הזה לאכול בסוכה‪.‬‬
‫במקרה השלישי‪ ,‬הרב נהג על פי ההלכה‪ ,‬ולא החמיר על עצמו‪.‬‬
‫נתנו לרבי צדוק קצת אוכל (פחות מ"כביצה" פחות מ‪ 56‬גרם‪ ,‬וזה לא נקרא סעודה)‬
‫ולכן הוא עטף את האוכל במפית (כדי שלא יהיה חייב ליטול ידיים) ואכל מחוץ‬
‫לסוכה‪ .‬ומכיוון שזו הייתה כמות קטנה‪ ,‬לא היה צריך לברך על זה ברכה אחרונה‪.‬‬
‫כמה סעודות (ארוחות) צריך לאכול בסוכות בסוכה? מה יעשה מי שלא אכל‬
‫ארוחה אחת?‬

‫‪91‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת סוכה פרק ב‬
‫ר' אליעזר אומר‪ :‬ארבע עשרה סעודות חייב אדם לאכול בסוכה‪ .‬אחת‬
‫ביום ואחת בלילה‪.‬‬
‫וחכמים אומרים‪ :‬אין לדבר קצבה‪ .‬חוץ מלילי יום טוב ראשון של חג‬
‫בלבד‪.‬‬
‫ועוד אמר רבי אליעזר מי שלא אכל לילי יום טוב הראשון ישלים‬
‫בלילי יום טוב האחרון‪.‬‬
‫וחכמים אומרים אין לדבר תשלומין על זה נאמר (קהלת א') מעוות לא‬
‫‪:‬יוכל לתקון וחסרון לא יוכל להמנות‪.‬‬
‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫רבי אליעזר וחכמים חולקים בשני נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬כמה ארוחות צריך לאכול בסוכה בכל חג סוכות?‬
‫ב‪ .‬מה יעשה מי שלא אכל ארוחה ראשונה של סוכות בסוכה?‬
‫הדין‬
‫כמה ארוחות חייבים‬
‫לאכול בסוכות בסוכה?‬
‫מה יעשה מי שלא אכל‬
‫בסוכה בלילה הראשון?‬

‫רבי אליעזר‬
‫‪ 14‬ארוחות‪ .‬בכל יום‪,‬‬
‫ארוחה בלילה וארוחה‬
‫ביום‪.‬‬
‫יכול להשלים בלילה‬
‫האחרון של סוכות‪.‬‬

‫חכמים‬
‫רק ארוחה בלילה‬
‫הראשון של סוכות‪.‬‬
‫לא יכול להשלים‪ .‬הוא‬
‫הפסיד את המצווה‪ .‬על‬
‫זה כתוב בפסוק "מעוות‬
‫לא יוכל לתקון" – דבר‬
‫לא בסדר – אי אפשר‬
‫לתקן אותו‪.‬‬

‫איך משלימים את הארוחה של הלילה הראשון? הרמב"ם‪.‬‬
‫לפי רבי אליעזר‪ :‬אי אפשר להגיד לאדם לאכול שתי ארוחות מלאות בלילה האחרון‬
‫של סוכות‪ ,‬במקום הארוחה של הלילה ‪ .‬אבל אפשר לאכול שתי מנות אחרונות‪ .‬אז‬
‫בלילה האחרון של סוכות יאכל ארוחה רגילה‪ ,‬אבל יקח שתי מנות אחרונות‪ .‬אחת‬
‫לכבוד החג האחרון‪ ,‬ואחת במקום הארוחה של הלילה הראשון‪.‬‬
‫לפי חכמים‪ :‬אי אפשר להשלים את הארוחה‪.‬‬

‫‪92‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות על סוכות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה לומדים חכמים מהפסוק "בסוכות תשבו שבעת ימים"?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬המשנה מביאה ‪ 3‬מקרים של אנשים הפטורים מלשבת בסוכה‪ .‬ציין ‪ 2‬מהם‪,‬‬
‫והסבר למה הם פטורים? __________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬האם רצוי שאדם שלא חייב לשבת בסוכה‪ ,‬כן ישב בסוכה? מהיכן למדת‬
‫זאת?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬כמה ארוחות חייבים לאכול בסוכה בחג סוכות? פרט את הדעות השונות‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬איזו סעודה חייבים לפי כל הדעות לאכול בסוכה? מה יעשה מי שלא אכל את‬
‫הארוחה הזאת לפי הרמב"ם? _______________________________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬

‫יום טוב (עמוד ‪.)89‬‬
‫שמות פרק יב פסוק טז‬
‫ָל־מלָאכָה לא־יֵּעָ ֶ ַ֣שה‬
‫א־קדֶ ש י ְִׁׁהיֶ ַ֣ה ל ֶָכִ֑ם כ ְׁ‬
‫יעי ִׁמ ְׁק ָר ֖‬
‫א־קדֶ ש ּובַּ יֹום הַּ ְׁשבִׁ ֵ֔ ִׁ‬
‫ּובַּ יּ֤ ֹום הָ ִׁראשֹון ִׁמ ְׁק ָר ֵ֔‬
‫שה ל ֶָֽכם‪:‬‬
‫ָל־נפש ֥הּוא לְב ּ֖דֹו יֵעָ ֥‬
‫שר י ֵָא ֵכֶׁ֣ל ְלכ ֶ֔‬
‫בָ ֵ֔ ֶהם ַ֚אְך אֲ ֶׁ֣‬

‫מהפסוק הזה‪ ,‬לומדים כי יום טוב = חג מהתורה‪ ,‬הוא כמו שבת‪ .‬ההבדל שביום טוב‬
‫מותר להכין אוכל‪ .‬לבשל‪ ,‬לטגן וכדומה‪ .‬אבל בשבת אסור‪.‬‬
‫מותר בחג להכין "אוכל נפש" – אוכל בשביל הנפש שלנו‪( .‬אוכל שיעשה לנו טוב לגוף‬
‫ולהרגשה)‪.‬‬

‫‪93‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת מגילה פרק א משנה ה‬
‫אין בין יום טוב לשבת אלא אוכל נפש בלבד‪.‬‬
‫ההבדל בין שבת לחג לפי המשנה‪:‬‬
‫שבחג מותר לבשל אוכל בשביל החג‪ .‬בשבת – אסור‪.‬‬
‫הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק‪:‬‬
‫יש מצוות שהתפקיד שלהם ליצור קשר (לחבר) את היהודי לקב"ה‪.‬‬
‫יש מצוות שהתפקיד שלהם לחבר בין האנשים‪.‬‬
‫בשבת כתוב "אל יצא איש במקומו ביום השביעי" – כל אחד צריך להישאר במקום‬
‫שלו‪ ,‬ולהתחבר לקב"ה‪ .‬כמו עיגול שממנו יוצאים קווים לכיוונים שונים‪ .‬העיגול =‬
‫הקב"ה‪ ,‬והקווים = כל קו מחבר את הקב"ה ליהודי אחד‪.‬‬
‫אבל בחג – המצווה היא לחבר את האנשים אחד לשני‪ .‬ולכן צריך לתת לנו לבשל‬
‫ולהכין אוכל לכל אורח שיגיע אלינו‪.‬‬
‫משנה מסכת ביצה פרק ב משנה א‬
‫יום טוב שחל להיות ערב שבת‪[*] :‬‬

‫לא יבשל אדם בתחלה מיום טוב לשבת ‪,‬‬
‫אבל מבשל הוא ליום טוב ואם הותיר הותיר לשבת‪.‬‬
‫ועושה תבשיל מערב יום טוב וסומך עליו לשבת‪.‬‬
‫בית שמאי אומרים שני תבשילין‪.‬‬
‫ובית הלל אומרים תבשיל אחד‪.‬‬
‫‪ ….‬ושוין בדג וביצה שעליו שהן שני תבשילין ‪.‬‬
‫אכלו או שאבד לא יבשל עליו בתחלה ואם שייר ממנו כל שהוא סומך עליו‬
‫‪:‬לשבת‬
‫המשנה מדברת על מקרה שיש חג ביום שישי‪ ,‬ואני רוצה בחג להכין אוכל לשבת‪.‬‬

‫‪94‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫המשנה מביאה שתי אפשרויות‪:‬‬
‫א‪ .‬מבשל אוכל בחג בשביל החג‪ ,‬אבל בכוונה מכין הרבה אוכל‪ ,‬כדי שהשאר‬
‫אוכל לשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬עושה "ערוב תבשילין"‪ .‬לוקח ביום חמישי – לפני החג שני סוגי אוכל (לפי‬
‫בית שמאי‪ .‬אבל לפי בית הלל‪ ,‬מספיק תבשיל אחד)‪ .‬מברך עליהם "ברוך ‪….‬‬
‫על מצוות ערוב תבשילין" ואומר שבזכות הערוב הזה יהיה לי מותר להכין‬
‫אוכל בחג לשבת‪.‬‬
‫‪‬‬

‫בית שמאי ובית הלל "שוים" מסכימים כי אם יש לנו דג מצופה‬
‫בביצה‪ .‬זה נחשב כמו שני תבשילין‪ ,‬ומותר לפי כולם לעשות ממנו‬
‫"ערוב תבשילין"‪.‬‬

‫מה קורה אם בטעות אכלתי את הערוב תבשילין בחג? סיום המשנה‪.‬‬
‫מי שאכל בטעות בחג את הערוב תבשילין‪ ,‬או שהערוב תבשילין אבד‪.‬‬
‫א‪ .‬עדיף שלא יכין אוכל במקרה כזה בחג לשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם נשאר אפילו קצת מהערוב‪ ,‬מותר לו להמשיך להכין אוכל בחג לשבת‪.‬‬
‫למה הערוב תבשילין טוב בשביל להכין אוכל מהחג לשבת? (הברטנורא)‪.‬‬
‫א‪ .‬כי אם יכין הרבה אוכל בחג‪ ,‬ייזכר בשבת‪ ,‬וישמור מהאוכל שהכין – את‬
‫האוכל היותר טוב לשבת‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי לכבד את היום טוב‪ .‬להראות שיום טוב זה יום חשוב‪ .‬ואסור להכין בחג‬
‫אוכל לשבת‪ ,‬אלא אם כן התאמצנו ועשינו ערוב תבשילין‪.‬‬
‫ג‪ .‬חשוב שכל מי שעושה ערוב תבשילין‪ ,‬יגיד שבעזרת הערוב תבשילין‪ ,‬יהיה‬
‫מותר לכל אחד להכין אוכל מחג לשבת‪ .‬כי "זכין לאדם שלא בפניו" – מותר‬
‫לעשות לאדם דבר טוב‪ ,‬גם בלי שידע‪( .‬זכין = זכות)‪ .‬והערוב תבשילין‬
‫שעשיתי בשביל אדם ששכח להכין – עוזר לו‪.‬‬
‫שאלות על יום טוב‪.‬‬
‫‪ .1‬מה ההבדל העיקרי בין שבת ליום טוב? (לחגים מהתורה)?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫‪95‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬מה למד הרב מאיר שמחה הכהן מדווינסק מהפסוק "אל יצא איש ממקומו‬
‫ביום השביעי" על ההבדל בין שבת לחג?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מה זה "ערוב תבשילין"? כיצד עושים אותו? בשביל מה עושים אותו?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬מה יעשה אדם שבטעות אכלו לו את העירוב בתוך החג? ______________‬
‫_____________________________________________________‬

‫‪ .5‬למה ערוב תבשילין מתיר לנו להכין אוכל מהחג לשבת? ______________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫פורים (עמוד ‪.)91‬‬
‫משנה מסכת מגילה פרק א משנה א‬
‫מגילה נקראת‪ :‬באחד עשר בשנים עשר בשלשה עשר בארבעה עשר‬
‫בחמשה עשר לא פחות ולא יותר ‪.‬‬
‫כרכין המוקפין חומה מימות יהושע בן נון קורין בחמשה עשר‪.‬‬
‫כפרים ועיירות גדולות קורין בארבעה עשר‬
‫אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫את המגילה קוראים בזמנים שונים‪ .‬תלוי היכן אני נמצא‪ .‬קוראים את המגילה‬
‫בתאריכים שבין י"א אדר לט"ו אדר‪.‬‬

‫‪96‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫א‪" .‬כרכין" = עיר שיש לה חומה מתקופת יהושע בן נון ושושן הבירה (שבה קרה‬
‫הנס לעם ישראל) = קוראים בט"ו אדר‪.‬‬
‫ב‪ .‬עיירות (מקומות שאין להם חומה מימות יהושע) – קוראים בי"ד אדר‪.‬‬
‫ג‪ .‬בכפרים שלא יודעים שם לקרוא‪ ,‬ולכן אין להם שם קריאת המגילה – יכולים‬
‫לקרוא את המגילה לפני פורים‪ ,‬בימים שהם באים למכור את מה שהם‬
‫מגדלים בעיר‪ .‬ימי השוק היו בימים שני וחמישי‪( .‬חמישי – לקראת שבת‪.‬‬
‫ויום שני אוכל להמשך השבוע עד יום חמישי)‪.‬‬
‫למה קבעו שעיר מוקפת חומה דווקא מימי יהושע בן נון – תעשה את את פורים‬
‫בט"ו אדר? הרמב"ם‪.‬‬
‫לתת כבוד לארץ ישראל‪ .‬שבזמן של נס פורים – לא היה בה כלום‪ .‬גם עכשיו‪ ,‬שרוב‬
‫הערים שהיו מוקפות חומה‪ ,‬היום כבר לא קיימות‪ ,‬זה מזכיר לנו שמה שחשוב זו‬
‫ארץ ישראל‪.‬‬
‫למה בשושן הבירה קוראים בט"ו אדר‪ ,‬הרי בימות יהושע בן נון לא היה לה עדיין‬
‫חומה?‬
‫כי בשושן קרה הנס של כל הסיפור של פורים‪ .‬והם חגגו באותו זמן בט"ו אדר‪ .‬ולכן‬
‫הם נשארים בט"ו אדר‪.‬‬

‫משנה מסכת מגילה פרק ב משנה א‬
‫הקורא את המגילה למפרע לא יצא‪.‬‬
‫קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא‪.‬‬
‫אבל קורין אותה ללועזות בלעז‪.‬‬
‫‪ :‬והלועז ששמע אשורית יצא‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה מדברת על שני נושאים‪:‬‬
‫א‪ .‬איך צריך לקרוא את המגילה?‬
‫ב‪ .‬באיזו שפה אפשר לקרוא את המגילה?‬

‫‪97‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫איך קוראים את המגילה?‬
‫א‪ .‬לפי הסדר ("למפרע")‪ .‬לכן‪ ,‬מי הגיע לקריאת המגילה אחרי שהתחילו לקרוא‪,‬‬
‫לא יכול לשמוע את הסוף ואחר כך להשלים את ההתחלה‪ .‬כי לא שמע את‬
‫המגילה לפי הסדר‪ .‬מההתחלה עד הסוף‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי שמקריא את המגילה‪ ,‬חייב לקרוא אותה מתוך מגילה‪ ,‬ולא בעל פה‪.‬‬
‫באיזו שפה צריך לקרוא את המגילה?‬
‫א‪ .‬חייב לקרוא אותה בעברית‪ ,‬ולא בשפה אחרת‪.‬‬
‫ב‪ .‬אם קורא אותה לאדם שלא מבין עברית‪ ,‬יכול לקרוא אותה בתרגום‬
‫לשפה שמבין‪.‬‬
‫ג‪ .‬אם קרא אותה בעברית לאדם שלא מבין עברית‪ ,‬השומע קיים את‬
‫המצווה‪ ,‬למרות שלא הבין מה כתוב‪.‬‬
‫הרמב"ם‪:‬‬
‫לומדים מהפסוק "נזכרים ונעשים" שכתוב במגילה על מצוות חג פורים‪:‬‬
‫כמו שאי אפשר לעשות דבר שכבר עבר‪ ,‬כך המצווה לזכור (בעזרת קריאת‬
‫המגילה) את כל מה שקרה לפי הסדר‪ ,‬ולא להיזכר בסוף‪ ,‬לפני ההתחלה‪.‬‬
‫רבי מאיר קולונימוס – מה זה "למפרע" לפי החסידות?‬
‫"למפרע" = במקרה‪ .‬מי שקורא את המגילה‪ ,‬ואמר שכל מה שקרה בסיפור המגילה‪,‬‬
‫קרה במקרה‪( .‬במקרה המלך בחר באסתר למלכה‪ ,‬במקרה מרדכי שמע את בגתנא‬
‫ותרש שרצו לרצוח את המלך ועוד) – אדם כזה שלא רואה את הנס שקרה במגילה‪,‬‬
‫לא יצא ידי חובה‪ .‬כי הוא לא מאמין באמת בקב"ה‪.‬‬
‫שאלות על פורים‪:‬‬
‫‪ .1‬מתי חוגגים את פורים? פרט! ______________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מתי חגגו את פורים בכפרים הקטנים? למה עשו זאת? ____________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬באיזו שפה צריך לקרוא את המגילה‪ ,‬כדי שכולם יצאו ידי חובה בשמיעת‬
‫קריאת המגילה? ___________________________‪.‬‬

‫‪98‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .4‬באיה מקרה עדיף לא לקרוא את המגילה בעברית?‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‬
‫‪ .5‬מה זה "כרכין"?_______________________________________‪.‬‬
‫‪ .6‬כיצד הסביר רבי מאיר קולינמוס את המילה "מפרע" לפי החסידות?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫פסח (עמוד ‪.)94‬‬
‫כל המשניות שנלמד‪ ,‬הן מפרק עשירי במסכת פסחים‪ .‬כי בפרק הזה מסבירים מה‬
‫צריך לעשות בליל הסדר כיום? ומה עשו כאשר בית המקדש היה קיים‪.‬‬
‫משנה מסכת פסחים פרק י‬
‫משנה א‬
‫ערבי פסחים סמוך למנחה לא יאכל אדם עד שתחשך‪.‬‬
‫ואפילו עני שבישראל לא יאכל עד שיסב‪.‬‬
‫ולא יפחתו לו מארבע כוסות של יין ואפילו מן התמחוי‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬ערב פסח (הרמב"ם – לפחות שעתיים וחצי לפני שהשמש שוקעת‪ ,‬ומתחיל חג‬
‫הפסח)‪ ,‬אסור לאכול אוכל‪ ,‬כדי שיגיע לליל הסדר רעב ויחכה לרגע שיאכל‬
‫את המצה‪.‬‬
‫ב‪ .‬אפילו אדם עני‪ ,‬חייב לאכול (מצה) בהסבה (יושב‪ ,‬ונשען על יד שמאל‪ ,‬ואוכל‬
‫כך את המצה)‪ .‬צורה שמראה כי הוא אדם חשוב‪ ,‬ובן חורין‪( .‬בתקופת‬
‫המשנה‪ ,‬העשירים היו רגילים לשבת על כריות‪ ,‬ולהישען על כרית אחרת על‬
‫יד שמאל‪ ,‬ולאכול‪ .‬בליל הסדר אנחנו צריכים להרגיש ולהתנהג כמו בני‬
‫מלכים חשובים‪.‬‬

‫‪99‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ג‪ .‬כל יהודי חייב לשתות ‪ 4‬כוסות יין‪ .‬ולעני שאין כסף‪ ,‬יקבל כסף מכספי צדקה‬
‫של "תמחוי" – מקום שדואג לאנשים מאוד עניים‪.‬‬
‫הרמב"ם על המשנה‪:‬‬
‫"לא יאכל" – הכוונה לכל אוכל‪ ,‬ולא רק מצות‪ ,‬כי המנהג שלנו‪ ,‬שבכל י"ד ניסן‬
‫(היום שלפני ליל הסדר) לא אוכלים מצה‪ ,‬כדי לאכול את המצה של ליל הסדר לאחר‬
‫שחכינו לה‪ ,‬ובתאבון‪ .‬ולכן ממילא לא יאכל מצות‪ .‬אלא הכוונה לכל אוכל‪.‬‬
‫בעלי התוספות‪:‬‬
‫"אפילו עני" – מכאן לומדים שגם אם עני לא אכל כבר הרבה זמן‪ ,‬וקיבל לפני‬
‫כניסת החג אוכל‪ ,‬לא יאכל אותו לפני החג‪ ,‬אלא יחכה עוד קצת‪ ,‬ויאכל אותו בחג‪.‬‬
‫(ברור שאם יש חשש שימות מרעב‪ ,‬אם יחכה עוד כמה שעות‪ ,‬אז כן חייב לאכול עוד‬
‫לפני החג‪.‬‬
‫רבי עקיבא איגר – למה כתוב "עד שתחשך"?‬
‫לפני שהמציאו את החשמל‪ ,‬כדי לאכול ארוחת ערב‪ ,‬או שאכלו לפני החושך‪,‬‬
‫ובהתחלת הלילה הלכו לישון‪.‬‬
‫העשירים – קנו נרות‪ .‬ואכלו בלילה לאור הנרות‪.‬‬
‫בליל הסדר‪ ,‬גם אדם עני צריך לקבל כסף מהצדקה ‪ ,‬שיוכל לקנות גם נרות‪ ,‬ולאכול‬
‫בלילה‪.‬‬
‫תוספות – מה זה "עד שיסב" – לאדם עני?‬
‫רק אדם עשיר רגיל להסב (לאכול כאשר הוא נשען על יד שמאל)‪ .‬אז העני יכול‬
‫לחשוב "בשביל מה אני אוכל בהסבה‪ ,‬הרי אני עני‪ ,‬ולא עשיר?" באה המשנה ואמרת‬
‫לו "נכון שאתה עני‪ .‬אבל בליל סדר – תרגיש כמו עשיר‪ .‬תאכל בהסבה‪.‬‬
‫תוספות – מי מקבל כסף מהצדקה לארבעת הכוסות?‬
‫מהמילים של המשנה "ולא יפחתו לו (ולא להם) מארבע כוסות" – זה אומר שרק‬
‫האבא – עורך הסדר – מקבל את הכסף למה שצריך לליל הסדר‪ ,‬ושאר המשפחה‬
‫יוצאת ידי חובה במה שהוא עושה‪.‬‬
‫תוספות – על איזה עני מדובר?‬
‫מדובר על עני מאוד‪ .‬כי מי שיכול לקבל כסף מהתמחוי – הוא מאוד עני‪ .‬רק אדם‬
‫שאין לו אפילו אוכל לשתי ארוחות‪ ,‬יכול לקבל כסף מהתמחוי‪.‬‬

‫‪100‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות על פסח פרק עשירי‪ ,‬משנה א'‪:‬‬
‫‪ .1‬ממתי אסור לאכול אוכל לפני חג הפסח? למה? _________________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬כתוב במשנה "אפילו עני בישראל לא יאכל עד שתחשך"‪.‬‬
‫א‪ .‬מה למד רבי עקיבא איגר מהמילים "עד שתחשך"?‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫ב‪ .‬על איזה "עני" מדובר במשנה‪ ,‬לפי התוספות? _________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬
‫ג‪ .‬מה למדו בעלי התוספות מהמילים "עד שיסב" ______________‬
‫___________________________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת פסחים פרק י‬
‫משנה ב‬
‫מזגו לו כוס ראשון‪:‬‬
‫בית שמאי אומרים‪ :‬מברך על היום ואח"כ מברך על היין‪.‬‬
‫‪:‬ובית הלל אומרים‪ :‬מברך על היין ואחר כך מברך על היום‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫הכוס הראשונה (מתוך ‪ 4‬כוסות שיש מצווה מחכמים לשתות בליל הסדר) היא כמו‬
‫הקידוש שעושים בכל ליל שבת או ערב חג‪.‬‬
‫בקידוש מברכים ‪ 2‬ברכות‪ :‬בורא פרי הגפן" על היין‪ .‬וברכה על היום (בשבת על‬
‫שבת‪ ,‬ובכל חג על אותו החג)‪.‬‬
‫השאלה‪ ,‬מה מברכים קודם? על היין או על היום (חג פסח)?‬
‫בית שמאי אומרים קודם על החג‪ ,‬ואחר כך על היין‪.‬‬
‫בית הלל אומרים שקודם על היין ואחר כך על החג‪.‬‬

‫‪101‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫למה? על כך נאמר בתוספתא‪:‬‬

‫תוספתא מסכת פסחים (ליברמן) פרק י הלכה ב‬
‫מזגו לו כוס ראשון‪:‬‬
‫בית שמיי או' מברך על היום ואחר כך מברך על היין ‪ -‬שהיום גורם‬
‫ליין שיבא וכבר קדש היום ועדיין יין לא בא‬
‫ובית הלל אומ' מברך על היין ואחר כך מברך על היום ‪ -‬שהיין גורם‬
‫לקדושת היום שתאמר‪.‬‬

‫הסבר התוספתא‪:‬‬
‫לפי בית שמאי (שמיי – לפי התוספתא)‪ .‬שותים יין‪ ,‬בגלל החג‪ .‬אז קודם צריך‬
‫להזכיר את החג‪ ,‬ואחרי שאמרנו שאנחנו בחג‪ ,‬מברכים על היין‪.‬‬
‫לפי בית הלל ‪ -‬בלי היין‪ ,‬לא מברכים על החג‪ .‬לכן צריך להתחיל ביין‪.‬‬
‫משנה מסכת פסחים פרק י משנה ג‪.‬‬
‫הביאו לפניו‪ :‬מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת‪.‬‬
‫הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין אף על פי שאין חרוסת‬
‫מצוה‬
‫רבי אליעזר בר צדוק אומר מצוה‪.‬‬
‫לפניו גופו של פסח‪:‬‬
‫היו מביאים‬
‫ובמקדש‬
‫(ברטנורא)‪.‬‬
‫המשנה‬
‫הסבר‬

‫המשנה מספרת מה עושים בליל הסדר‪ ,‬ומה עשו בזמן שבית המקדש היה קיים‪.‬‬
‫"הביאו לפניו" – מביאים לשולחן ירק (כיום זה נקרא "כרפס"‪ .‬לוקחים עלים או‬
‫תפוח אדמה‪ ,‬וטובלים במי מלח או מיץ לימון)‪.‬‬

‫‪102‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫"מטבל בחזרת" – הכוונה שאוכל את החזרת = חסה‪ .‬שאנחנו משתמשים בה‬
‫למרור‪ .‬לא צריך לאכול דווקא חסה‪ ,‬אלא אפשר כל ירק אחר‪ .‬אבל אם אין לו‪ ,‬אז‬
‫לפחות יש לו חסה למרור‪ ,‬אז שיאכל ממנה קצת‪.‬‬
‫"עד שמגיע לפרפרת הפת" – וזה כל מה שאוכלים עד לרגע שנאכל את המצה לפני‬
‫הסעודה‪.‬‬
‫"הביאו לפניו מצה וחזרת ‪ "…‬לפני הסעודה‪ ,‬אוכל את המצה‪ ,‬ואחר כך אוכל את‬
‫החזרת = חסה = מרור‪ .‬את המרור טובל בחרוסת‪ ,‬ואוכל‪.‬‬
‫לפי הדעה הראשונה במשנה "אף על פי שאין חרוסת מצווה" – אין מצווה לאכול‬
‫חרוסת‪ ,‬אבל אוכלים‪ ,‬כי היא בצבע של טיט – הבוץ שבעזרתו בנו לבנים לבנות‬
‫בתים‪.‬‬
‫אלא אכלו חרוסת‪ ,‬כי זה בריא לאכול את החסה עם החרוסת‪ .‬וגם כי החרוסת‬
‫דומה לטיט‪.‬‬
‫רבי אליעזר ברבי צדוק אומר שכן יש מצווה לאכול את המרור שטבלו בחרוסת‪.‬‬
‫מוסיפה המשנה שבמן שבית המקדש היה קיים‪ ,‬באותו זמן‪ ,‬אכלו גם סנדוויץ של‬
‫"פסח" חתיכה מקורבן פסח עם מצה ומרור‪.‬‬
‫את המרור אכלו רק אחרי שאכלו מצה‪ ,‬לפי הפסוק "על מצות ומרורים יאכלוהו" –‬
‫צריך לאכול את קורבן הפסח‪ ,‬או בימינו את המרור‪ ,‬אחרי שאכל מצה‪" .‬על מצות"‬
‫ואחר כך "מרורים"‪.‬‬
‫שאלות על משניות ב' ג'‪:‬‬
‫‪ .1‬כמה סוגי ירקות צריך להביא בהתחלת הסדר? _________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מה זו "חזרת" הכתובה במשנה? ___________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬למה טובלים את החסה בחרוסת? כתוב שתי סיבות‪.‬‬
‫א‪.______________________________________________ .‬‬
‫ב‪.______________________________________________ .‬‬
‫‪ .4‬איזה "סנדוויץ" אכלו בליל הסדר‪ ,‬כאשר בית המקדש היה קיים?‬
‫__________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬איזה "סנדוויץ" אוכלי כיום בליל הסדר? ____________________‬
‫________________________________________________‪.‬‬

‫‪103‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .6‬מה זה "אפיקומן"? מה אסור לעשות לאחר שאוכלים אותו? פרט!‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת פסחים פרק י משנה ד‬
‫מזגו לו כוס שני‪.‬‬
‫וכאן הבן שואל אביו‪.‬‬
‫ואם אין דעת בבן אביו מלמדו‪.‬‬
‫מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה‪ ,‬הלילה הזה כולו מצה‪.‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות‪ ,‬הלילה הזה מרור‪.‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל‪ ,‬הלילה הזה כולו‬
‫צלי‪.‬‬
‫שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת‪ .‬הלילה הזה שתי פעמים‪ .‬ולפי‬
‫דעתו של בן אביו מלמדו‪.‬‬
‫מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל‬
‫הפרשה כולה‪:‬‬

‫כולנו מכירים את הילד הקטן העומד על הכיסא‪ ,‬ושר את "מה נשתנה"‪.‬‬
‫בשיר זה (המשנה הזאת) מזכירים את כל מה שעושים בליל הסדר שהוא לא דבר‬
‫רגיל‪.‬‬
‫המטרה בכל השינויים שעושים – היא לגרום לילד לשאול "למה?"‪ ,‬וכך תהיה לנו‬
‫אפשרות לספר לו על יציאת מצריים‪ ,‬וכך לקיים את המצווה של ליל הסדר "והגדת‬
‫לבנך" – לספר לילדים על יציאת מצריים‪.‬‬
‫מצוות "והגדת לבנך" – רמב"ם‪.‬‬
‫עושים כל מיני דברים מוזרים‪ ,‬כדי לגרום לילדים לשאול‪ .‬כמו אכילת הכרפס‪ .‬אבל‬
‫רצוי לעשות עוד דברים מוזרים‪ ,‬כמו לחלק פרסים ("אגוזים וקליות") למי שישאל‬
‫שאלות‪ ,‬או יסביר משהו על יציאת מצריים‪.‬‬
‫או מנהג נוסף שהרמב"ם מביא – לחטוף אחד לשני את המצה‪…‬‬

‫‪104‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫"מתחיל בגנאי ומסיים בשבח"‪:‬‬
‫צריך להתחיל לספר על בני ישראל‪ ,‬על מה שהם לא היו בסדר‪ ,‬כמו אברהם ואבא‬
‫שלו‪ ,‬שבהתחלה היו עובדי עבודה זרה‪ ,‬האמינו בפסלים‪.‬‬
‫ולסיים בדברים טובים שעשו עם ישראל‪ ,‬כמו שקיבלו את התורה‪.‬‬
‫כל מי שמספר ולומד יותר על יציאת מצריים – "הרי זה משובח" – הרי הוא עושה‬
‫דבר טוב יותר‪.‬‬
‫רמב"ם הלכות חמץ ומצה פרק ח הלכה א‬
‫סדור עשיית מצוות אלו בליל חמשה עשר כך הוא‪:‬‬
‫בתחלה מוזגין כוס לכל אחד ואחד ומברך בורא פרי הגפן‬
‫ואומר עליו קדוש היום וזמן ושותה‪,‬‬
‫ואחר כך מברך על נטילת ידים ונוטל ידיו‪,‬‬
‫ומביאין שלחן ערוך ועליו מרור וירק אחר ומצה וחרוסת וגופו של כבש הפסח‬
‫ובשר חגיגה של יום ארבעה עשר‪,‬‬
‫ובזמן הזה מביאין על השלחן שני מיני בשר אחד זכר לפסח ואחד זכר‬
‫לחגיגה ‪.‬‬
‫הלכה ב‬
‫מתחיל ומברך בורא פרי האדמה ולוקח ירק ומטבל אותו בחרוסת ואוכל כזית‬
‫הוא וכל המסובין עמו כל אחד ואחד אין אוכל פחות מכזית‪,‬‬
‫ואחר כך עוקרין השולחן מלפני קורא ההגדה לבדו‪,‬‬
‫ומוזגין הכוס השני וכאן הבן שואל‪ ,‬ואומר הקורא‪:‬‬

‫מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות?‬
‫שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת והלילה הזה שתי‬
‫פעמים‪,‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה והלילה הזה כולו מצה‪,‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל והלילה הזה כולו‬
‫צלי‪,‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות והלילה הזה מרורים‪,‬‬
‫שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו‬
‫מסובין‪.‬‬
‫‪105‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫פסק ההלכה של הרמב"ם‪:‬‬
‫א‪ .‬מוזגים לכל אחד כוס יין‪ ,‬וכולם אומרים כאילו קידוש‪.‬‬
‫סדר הקידוש‪ " :‬בתחלה מוזגין כוס לכל אחד ואחד ומברך בורא פרי הגפן‬
‫ואומר עליו קדוש היום וזמן ושותה‪ .‬הרמב"ם פסק כמו הלל במשנה‪ .‬קודם בורא‬
‫פרי הגפן‪ ,‬ואחר כך ברכת היום‪.‬‬
‫ב‪ .‬נוטל ידיים‪ ,‬ומברך‪.‬‬
‫ג‪ .‬מביאים שני סוגי עלים‪( .‬כרפס = עלים או תפוח אדמה‪ ,‬ומרור = חסה)‪ .‬טובל‬
‫בחרוסת‪( .‬בימינו נוהגים לטבול במיץ לימון או מי מלח)‬
‫כל אחד מהמסובים אוכל לפחות "כזית" מהעלים‪.‬‬
‫ד‪ .‬מוזגים כוס שני‪ .‬ואז הבן שואל "מה נשתנה"‪.‬‬
‫משנה מסכת פסחים פרק י‬
‫רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא‬
‫ידי חובתו ואלו הן‪ :‬פסח מצה ומרור‪.‬‬
‫" פסח" על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שום‬
‫שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי‬
‫‪:‬אבותינו‬

‫משנה מסכת פסחים פרק י‬
‫בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר‬
‫(שמות יג) והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי‬
‫ממצרים‬
‫לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה‬
‫ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות‬
‫לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד‬
‫לגאולה ונאמר לפניו הללויה‪:‬‬

‫‪106‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הרב יעקב בצלאל ז'ולטי‪.‬‬
‫אבל לא מספיק רק להגיד את הדברים‪ ,‬אלא צריך גם לאכול מרור‪ ,‬לשתות ‪ 4‬כוסות‬
‫וכדומה‪.‬‬
‫הר"ן פוסק שמי שלא אמר "פסח מצה ומרור" לא יצא ידי חובה‪.‬‬
‫אבל לדעתו‪ ,‬גם מי שלא אמר שום דבר‪ .‬אבל אכל ושתה את מה שצריך בליל הסדר‪,‬‬
‫קיים את המצווה של "והגדת לבנך"‪ .‬אומנם לא בצורה טובה (כי עדיף גם לספר‬
‫בפה‪ ,‬ולהגיד את המילים "פסח‪ ,‬מצה ומרור"‪.‬‬

‫משנה מסכת פסחים פרק י‬
‫עד היכן הוא אומר?‬
‫בית שמאי אומרים‪ :‬עד אם הבנים שמחה ‪.‬‬
‫ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים‪.‬‬
‫וחותם בגאולה‪.‬‬
‫רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ולא היה חותם‪.‬‬
‫רבי עקיבא אומר כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים‬
‫אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך‬
‫‪:‬ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫בליל הסדר אנחנו קוראים גם את ההלל‪ .‬השאלה איזה חלק ממנו קוראים (לפני‬
‫הארוחה של "שולחן עורך")‪.‬‬
‫לפי בית שמאי‪ :‬קוראים רק את הפרק הראשון "הללויה הללו עבדי ה' "‪.‬‬
‫לפי בית הלל‪ :‬קורים גם את הפרק השני "בצאת בני ישראל ממצרים"‪.‬‬
‫בסוף המשנה‪:‬‬
‫מביאים מחלוקת איך מסיימים את אמירת ההלל? ("וחותם")‪:‬‬

‫‪107‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫רבי טרפון‪ :‬מסיים "ברוך אתה ה' אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים"‪ .‬ולא‬
‫מסיים בברכה של "ברוך אתה ה'‪ ….‬כמו כל ברכת המצוות‪ .‬כאשר מקיים מצווה‬
‫מברך "ברוך אתה ‪ ..‬אשר קדשנו‪ "…‬ולא אומר עוד פעם "ברוך אתה ה'‪( .‬ברטנורא)‪.‬‬
‫רבי עקיבא‪ :‬מסיים כמו רבי טרפון‪ ,‬אבל מוסיף "כן ה' אלוקינו‪ "…‬וכן מסיים‬
‫בברכה "ברך אתה ה' גאל ישראל"‪ .‬לפי רבי עקיבא‪ ,‬בסיום ההלל יש ברכה‬
‫שמתחילה ומסתיימת ב"ברוך"‪( .‬ברטנורא‪ :‬כי לפי רבי עקיבא‪ ,‬זה לא כמו ברכת‬
‫המצוות‪ ,‬כי יש שם גם בקשות "כן יגיענו ה' אלוקינו‪.)"…‬‬
‫ההלכה (לפי הברטנורא)‪:‬‬
‫כמו רבי עקיבא‪ .‬שמתחיל ומסיים את הברכה בסוף ההלל עם "ברוך אתה ה'"‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מי עושה קידוש בליל הסדר? ______________________________‬
‫‪ .2‬איזה שיר שואל הילד? __________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬מה המצווה מהתורה‪ ,‬שהיא לא קשורה לאוכל או לשתיה? ________‬
‫_________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬אילו ‪ 3‬דברים חייבים להגיד בליל הסדר?‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .5‬כיצד מסיימים את אמירת ההלל בליל הסדר? ציין את המחלוקת בשאלה זו‪:‬‬
‫א‪._________________________________________________ .‬‬
‫ב‪.________________________________________________ .‬‬

‫‪ .6‬אלו פרקים מההלל אומרים לפני הסעודה בליל הסדר? פרט‪:‬‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫כוס שלישית ורביעית‪( .‬עמוד ‪)102‬‬

‫‪108‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת פסחים פרק י משנה ז'‬
‫מזגו לו כוס שלישי‪:‬‬
‫מברך על מזונו‪.‬‬
‫רביעי גומר עליו את ההלל ואומר עליו ברכת השיר‪.‬‬
‫בין הכוסות הללו אם רוצה לשתות ישתה‪.‬‬
‫בין שלישי לרביעי לא ישתה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫לאחר הארוחה ("שולחן עורך") מוזגים כוס שניה‪ .‬ומברכים ברכת המזון‪ ,‬ואז‬
‫שותים אותה‪"( .‬מברך על מזונו")‪.‬‬
‫מוזגים כוס רביעית (כוס אחרונה)‪ ,‬ואז משלימים את ההלל‪ ,‬החלק שלא אמרנו לפני‬
‫האוכל‪ .‬ואז שותים את כוס היין האחרונה – הרביעית‪.‬‬
‫סוף המשנה‪:‬‬
‫מותר לשתות עוד יין בין כוס ראשונה לשנייה‪ .‬וברור שמותר לשתות בין כוס שניה‬
‫לשלישית – כי זו הארוחה‪.‬‬
‫אבל אסור לשתות בין כוס שלישית לכוס רביעית‪.‬‬
‫סיכום ארבעת כוסות ששותים בליל הסדר‪:‬‬
‫א‪ .‬כוס ראשונה – קידוש‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוס שניה – החלק הראשון של ההלל‪.‬‬
‫ג‪ .‬כוס שלישית – ברכת המזון‪.‬‬
‫ד‪ .‬כוס רביעת – סיום ההלל‪ ,‬וסיום ליל הסדר‪.‬‬
‫הרב סולוביצי'ק‪:‬‬
‫כל ארבעת הכוסות מזכירים את יציאת מצריים‪:‬‬
‫א‪ .‬כוס ראשונה בקידוש אומרים "אשר בחר בנו מכל עם" וזה קרה ביציאת‬
‫מצריים‪.‬‬
‫ב‪ .‬כוס שניה – ההגדה – "בצאת ישראל ממצריים"‪.‬‬

‫‪109‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ג‪ .‬כוס שלישית – ברכת המזון – אומרים "ועל שהוצאתנו מארץ מצריים"‪.‬‬
‫ד‪ .‬כוס רביעית – סיום ההלל‪ .‬אומרים את ההלל כדי להגיד תודה על יציאת‬
‫מצריים‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כמה כוסות יין יש מצווה לשתות בליל הסדר? ________________‪.‬‬
‫‪ .2‬על מה שותים כל אחת מהן? _____________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬ציין בין איזה כוס לאיזה כוס מותר לשתות עוד? ובין איזה כוסות אסור‬
‫לשתות? _____________________________________________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬מה הקשר בין כל אחד מכוסות היין וסיפור יציאת מצריים‪ ,‬לפי הרב‬
‫סולוביצי'ק? _________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫אכילת אפיקומן (עמוד ‪.)103‬‬

‫משנה מסכת פסחים פרק י משנה ח'‬
‫ואין מפטירין אחר הפסח אפיקומן‪.‬‬
‫ישנו מקצתן – יאכלו‪.‬‬
‫‪ :‬כולן ‪ -‬לא יאכלו ר' יוסי אומר נתנמנמו יאכלו‪ .‬נרדמו לא יאכלו‪.‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫"אפיקומן" זו מילה ביוונית‪ ,‬שההסבר שלה מנה אחרונה מתוקה‪.‬‬
‫"אין מפטירין אחר הפסח (קורבן פסח) אפיקומן"‪ .‬לאחר אכילת חלק מקורבן פסח‬
‫(ובימינו – לאחר אכילת המצה של האפיקומן)‪ ,‬אסור לאכול מנה אחרונה‪.‬‬

‫‪110‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסיבה‪( :‬הרב ישראל ליפשיץ)‪:‬‬
‫א‪ .‬כדי שהטעם של קורבן פסח‪ ,‬וכיום‪ ,‬המצה של האפיקומן‪.‬‬
‫ב‪ .‬כדי שלא ישתה עוד יין‪ ,‬ישתכר‪ ,‬ולא יצליח לסיים את אמירת ההלל‪ ,‬וסוף‬
‫הסדר‪.‬‬
‫לכן‪ :‬אם רוצה לשתות דבר בלי אלכוהול – מותר לו‪.‬‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מה זה "אפיקומן"? _______________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬מה אכלו בזמן בית המקדש לאפיקומן? מה אוכלים כיום _____________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬למה אסור לשתות לאחר אכילת האפיקומן? ציין שתי סיבות‪:‬‬
‫א‪.________________________________________________ .‬‬
‫ב‪._______________________________________________ .‬‬

‫פרק ו' – זהירות מפגיעה בממון הזולת‪ ,‬ובמרחב‬
‫הציבורי‪( .‬עמוד ‪.)107‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫בתורה אין פסוק שאומר שאסור לי להרוס דברים שהם לא שלי‪ .‬לומדים זאת‬
‫בעיקר מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬
‫הרמב"ם‪.‬‬
‫צריך לאהוב אחד את השני‪ .‬צריך שהשני או הדברים (הרכוש) של השני‪ ,‬יהיו‬
‫חשובים לי כמו הדברים שלי‪.‬‬
‫כמו שאני רוצה שיתנהגו אלי‪ ,‬אני צריך להתנהג לאחרים‪ .‬מה שאני רוצה לעצמי‪,‬‬
‫אני צריך לרצות שגם לני יהיה‪.‬‬
‫את כל זה לומדים מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬

‫‪111‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ספר החינוך‪.‬‬
‫צריך לאהוב כל יהודי‪ .‬צריך שיהיה לי אכפת מכל יהודי‪ ,‬גם מהאדם וגם מהרכוש‬
‫שלו‪.‬‬
‫אני צריך לחשוב מה אני רוצה לעצמי? איך אני רוצה שיתנהגו אלי‪ ,‬או לרכוש שלי?‬
‫וכך גם להתנהג לשני או לרכוש שלו‪ .‬לפי הפסוק "ואהבת לרעך כמוך"‪.‬‬
‫ברגע שאכפת לי מהשני כמו שאכפת לי מעצמי‪ ,‬ברור שלא ארצה לפגוע בו‪ ,‬או‬
‫ברכוש (בדברים) שלו (כמו לרמות אותו‪ ,‬כאשר הוא מוכר לחברו דבר מקולקל‪ ,‬או‬
‫במחיר יקר וכדומה)‪ .‬וזה מה שאמרו חז"ל "מה ששנוא עליך‪ ,‬אל תעשה לחברך"‪.‬‬
‫הראי"ה (הרב אברהם יצחק הכהן קוק)‪.‬‬
‫צריך לאהוב כל דבר שהקב"ה ברא (גם צמחים או רכוש‪ .‬על הכל צריך לשמור‪ ,‬ולא‬
‫להרוס סתם)‪.‬‬
‫עוד יותר צריך לאהוב את בני האדם (כל בן אדם‪ ,‬בלי קשר ליהודי)‪.‬‬
‫עוד יותר צריך לאהוב יהודי‪ .‬כי היהודים יהיו דוגמא להתנהגות נכונה לכל העולם‪.‬‬
‫מה שאומרים שצריך "לאהוב" זה לא רק בלב‪ .‬אלא לעשות‪( .‬לדאוג לעני לאוכל‪,‬‬
‫בגדים‪ ,‬וכדומה‪ .‬לעזור לאדם חדש שהגיע אלינו להיקלט‪ ,‬וכל דבר שיכולים לעזור‬
‫לשני)‪.‬‬
‫התוספות‪:‬‬
‫אדם צריך יותר להיזהר שלא להזיק באחרים‪ ,‬מאשר להיזהר שהדברים שלי לא‬
‫יהרסו‪ ,‬או שלא יפגעו בי‪.‬‬
‫כללי‪:‬‬
‫כל אחד צריך להיזהר מאוד שלא לעשות דברים העלולים לגרום לשני להיפגע‬
‫ברשות הרבים (במקום ששייך לכולם)‪ .‬ואם בגללי‪ ,‬אדם כן נפגע‪ ,‬אני צריך לשלם לו‬
‫על כל הנזקים שיש לשני‪.‬‬
‫במשניות הבאות‪ ,‬נלמד מה מותר לעשות ברשות הרבים‪ ,‬ומה אסור‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מהיכן לומדים שיש מצוה לא להרוס למישהו אחר?‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪112‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬מה למד הרמב"ם מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"? _________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬הרב קוק (הראי"ה) מדבר על סולם חשיבות‪ .‬על מה הכי צריך לשמור‪ ,‬על מה‬
‫פחות וכדומה‪ .‬מלא את הרשימה‪ ,‬מהחשוב להכי פחות חשוב‪.‬‬
‫א‪ .‬הכי חשוב‪._________________________________________ :‬‬
‫ב‪ .‬פחות חשוב‪.________________________________________ :‬‬
‫ג‪ .‬הפחות חשוב‪._______________________________________ :‬‬
‫‪ .4‬לפי התוספות‪ .‬על מה צריך להיזהר יותר‪ :‬לא לפגוע באחרים‪ ,‬או לדאוג‬
‫שאחרים לא יפגעו בי? ___________________________________‬
‫__________________________________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת בבא קמא פרק ג‬
‫משנה א‬
‫המניח את הכד ברשות הרבים‪ ,‬ובא אחר ונתקל בה‪ ,‬ושברה ‪ -‬פטור‪.‬‬
‫ואם הוזק בה ‪ -‬בעל החבית חייב בנזקו‪.‬‬
‫נשברה כדו ברשות הרבים והוחלק אחד במים או שלקה בחרסיה ‪-‬‬
‫חייב‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר במתכוין – חייב‪.‬‬
‫באינו מתכוין ‪ -‬פטור‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫‪ .1‬המקרה‪ :‬אדם שם כד (חבית או כל דבר אחר)‪ ,‬כי רצה לנוח‪ .‬ואדם אחר עבר‬
‫שם‪ ,‬לא שם לב לחפץ‪ ,‬נתקל בו‪ ,‬והכד נשבר‪( .‬ראובן שם את התיק שלו ברחוב‬
‫כדי לנוח‪ .‬שמעון עבר שם‪ .‬לא שם לב לתיק‪ ,‬נתקל בתיק‪ ,‬והמחשב שהיה‬
‫בתוכו נשבר)‪.‬‬
‫הדין‪ :‬מי ששבר – לא צריך לשלם על החפץ שנשבר‪( .‬שמעון לא צריך לשלם‬
‫על המחשב השבור)‪.‬‬

‫‪113‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫‪ .2‬המקרה‪ :‬כמו הראשון‪ ,‬אבל הנתקל (שמעון) נפצע‪ ,‬או נפל‪ ,‬ודברים שלו‬
‫נשברו‪( .‬נפל‪ ,‬והטלפון שלו נשבר)‪.‬‬
‫הדין‪ :‬בעל הכד צריך לשלם לנתקל (ראובן צריך לשלם לשמעון על הטלפון)‪.‬‬
‫‪ .3‬המקרה‪ :‬אדם (ראובן) הלך עם כד מים‪ .‬נתקל במשהו‪ ,‬הכד נפל‪ ,‬והמים‬
‫נשפכו‪ .‬אדם אחר (שמעון) עבר‪ ,‬החליק במים‪ ,‬ונפגע‪.‬‬
‫הדין‪ :‬ראובן חייב לשלם לשמעון על כל הנזקים שקרו לו‪.‬‬
‫הטעם (לפי קהתי)‪ :‬ראובן שנתקל במשהו בשביל‪ ,‬והכד נפל לו – הוא פושע‪,‬‬
‫הוא אשם‪ ,‬כי הוא היה צריך להסתכל לאן הוא הולך‪ ,‬ואז לא היה נופל‪ .‬ואם‬
‫הוא אשם שנפל‪ ,‬אז הוא גם צריך לשלם על הנזקים שעשה‪.‬‬
‫רבי יהודה אומר‪ :‬לפי רבי יהודה‪ ,‬אדם שהולך בשביל‪ ,‬ונתקל במשהו בשביל‬
‫(אבן וכדומה) – לא פושע‪ .‬לכן‪:‬‬
‫אם המקרה‪ :‬ראובן התכוון לקחת את הכד לעצמו‪:‬‬
‫הדין‪ :‬ראובן חייב לשלם לשמעון‪( .‬כי הכד שלו)‪.‬‬
‫אם המקרה‪ :‬ראובן לא מתכוון לקחת את הכד הריק (ואולי השבור) לעצמו‪.‬‬
‫הדין‪ :‬ראובן לא צריך לשלם לשמעון‪( .‬כי הכד כבר לא שלו)‪.‬‬
‫הגמרא‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬למה שמעון שנתקל בחבית – לא צריך לשלם על החבית ששבר? אדם‬
‫שהולך ברחוב צריך להסתכל לאן הוא הולך‪ .‬ואם לא הסתכל – אז הוא‬
‫אשם‪ ,‬ושישלם לראובן על החבית ששבר לו? (ולא לשלוח הודעות בווטצאפ‬
‫תוך כדי הליכה‪ ,‬בלי להסתכל מה קורה בשביל)‪.‬‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪ .1‬אמרו בשמו של רב – מדובר על מקרה שראובן מילא את השביל בכדים‪,‬‬
‫ולשמעון היה קשה לעבור‪ .‬ובטעות שבר כד‪ .‬לכן ראובן אשם‪.‬‬
‫‪ .2‬זה קרה בלילה (באפילה)‪ ,‬ולא היה שם אור‪ .‬לכן שמעון לא ראה את הכד‪.‬‬
‫ולכן שמעון לא אשם‪ .‬וראובן היה צריך לעמוד ולהזהיר את העוברים שם‬
‫שלא יתקעו בכד‪.‬‬
‫‪ .3‬אמר רבי אבא לרב אשי‪" ,‬כך אמרו בארץ ישראל ("במערבא") – אדם‬
‫שהולך בשביל‪ ,‬לא מסתכל יותר מידי על השביל‪ .‬ואם מישהו שם משהו‬
‫בשביל‪ ,‬הוא חייב להזהיר את העוברים והשבים שיזהרו‪ ,‬ולא יתקעו‬
‫בחפץ‪.‬‬

‫‪114‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬השלם את הטבלה הבאה על פי המשנה‪:‬‬
‫המקרה‬
‫הניח קש ותבן ברשות‬
‫הרבים‪ .‬ומישהו נפגע‬
‫מזה‪.‬‬
‫המקלקל ברשות הרבים‬

‫הדין‬

‫למי שייך החפץ?‬

‫שם זבל שידרכו עליו‬
‫ברשות הרבים‬
‫‪" .2‬שעל מנת כן הנחיל יהושע את הארץ" (הגמרא)‪ .‬מה למדה הגמרא ממשפט‬
‫זה‪ ,‬לשאלה האם מותר לאדם להוציא זבל שלו לרשות הרבים בזמנים‬
‫מסוימים? ___________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬לפי מסקנת הגמרא‪ .‬האם יתכן שחכמים יגידו לאדם שמותר לו להוציא זבל‬
‫לרשות הרבים‪ ,‬אבל מצד שני – לכל אחד שמתחשק לקחת את הזבל?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫משנה מסכת בבא קמא פרק ג משנה ב‬
‫השופך מים ברשות הרבים והוזק בהן אחר ‪ -‬חייב בנזקו‪.‬‬

‫המצניע את הקוץ ואת הזכוכית והגודר את גדרו בקוצים וגדר שנפל לרשות‬
‫הרבים והוזקו בהן אחרים ‪ -‬חייב בנזקן‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫‪ .1‬המקרה‪ :‬מי ששפך מים לרשות הרבים (שטף את הבית‪ ,‬ואת הדלי עם המים‬
‫שפך ברחוב‪ .‬וזה דבר שכולם עושים שם)‪ .‬ועבר אחר‪ ,‬החליק במים ונפצע‪.‬‬

‫‪115‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הדין‪ :‬מי ששפך את המים – חייב לשלם לאדם שנפצע‪ ,‬או על החפץ שנשבר‬
‫למי שהחליק‪.‬‬
‫‪ .2‬המקרה‪ :‬מי ששם באדמה ברחוב קוצים או זכוכית (אבל לא כיסה אותם‬
‫כמו שצריך)‪ ,‬או שעשה גדר לחצר שלו מקוצים‪ ,‬ומישהו עבר שם ונפצע‪ ,‬או‬
‫יש נזק לחפצים שלו (החולצה נקרעה‪.)…‬‬
‫הדין‪ :‬מי ששם את הדברים (למרות שזה היה מקובל לעשות דברים כאלו‬
‫באותו מקום)‪ ,‬חייב לשלם למי שנפגע על הנזקים שלו‪.‬‬
‫גמרא‪:‬‬
‫הגמרא מספרת מה עשו חכמים שרצו למנוע נזקים מהקוצים או הזכוכיות‬
‫שלהם‪ .‬דברים שלא היו חייבים לעשות על פי ההלכה‪ ,‬אבל הם עשו אותם‪ ,‬כי‬
‫רצו להיות מאוד זהירים‪ ,‬ולא שאלי מישהו יפגע בגללם‪:‬‬
‫‪ .1‬היו קוברים את הזכוכית בתוך השדה שלהם בעומק כזה‪ ,‬שגם אם עברו‬
‫שם עם המחרשה – המחרשה לא תגיע לזכוכית‪ ,‬ותעלה את הזכוכית על‬
‫האדמה‪ ,‬ומישהו עלול להיפגע ממנה‪.‬‬
‫‪ .2‬רב ששת – היה שורף את הקוצים‪.‬‬
‫‪ .3‬רבא – זרק אותם לנהר עמוק (לחידקל)‪ ,‬כך שאין סיכוי שמישהו יפגע‬
‫מהם‪.‬‬
‫המשך הגמרא‪ :‬מה צריך לעשות אדם שרוצה להיות "חסיד" – צדיק?‬
‫תשובות‪:‬‬
‫‪ .1‬רב יהודה – שיקפיד על דברים שעלולים להזיק (גם אם הוא לא חייב)‪.‬‬
‫‪ .2‬רבא – שיקפיד על עניינים של האבות‪.‬‬
‫‪ .3‬ויש אומרים – שיקפיד על מילים של ברכות‪.‬‬

‫הרב שמואל איידס מסביר את שלושת הדברים‪:‬‬
‫"חסיד" זה אדם שרוצה להיות יותר טוב ממה שהוא חייב‪.‬‬
‫צריך להיות‪:‬‬
‫א‪ .‬טוב לשמים – שיגיד תודה לקב"ה – שיקפיד לברך‪.‬‬

‫‪116‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬טוב לבריות – טוב לאנשים – ולכן צריך להיזהר מאוד שלא לפגוע בהם –‬
‫שיקפיד על הנזיקין‪.‬‬
‫ג‪ .‬טוב לעצמו – שילמד איך להתנהג מהאבות – אברהם יצחק ויעקב‪.‬‬
‫כל אחד מהאמוראים (הרבנים הכתובים בגמרא נקראים "אמוראים") אמר דבר‬
‫אחד משלושת הדברים שאדם חסיד צריך לעשות‪.‬‬
‫משנה מסכת בבא קמא פרק ג משנה ג‪.‬‬
‫המוציא את תבנו ואת קשו לרשות הרבים לזבלים והוזק בהן אחר‬
‫חייב בנזקו‪.‬‬
‫וכל הקודם בהן זכה‪.‬‬
‫רבן שמעון בן גמליאל אומר‪ :‬כל המקלקלין ברשות הרבים והזיקו‬
‫חייבין לשלם ‪,‬‬
‫וכל הקודם בהן זכה‪.‬‬
‫ההופך את הגלל ברשות הרבים והוזק בהן אחר ‪ -‬חייב בנזקו‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫רקע‪:‬‬
‫באותה תקופה‪ ,‬אנשים היו רגילים לשים את הקש – העשבים והלכלוך שהיה להם‬
‫בחצר – על השביל‪ ,‬כדי שאנשים ידרכו על זה‪ .‬וזה הפך את הזבל לזבל טוב יותר‬
‫בשביל הצמחים‪( .‬כאשר הזבל היה מוכן על השביל‪ ,‬אחרי שדרכו עליו מספיק‪ ,‬היו‬
‫אוספים אותו‪ ,‬ושמים אותו בתור זבל לעצים בשדה)‪.‬‬
‫למרות שזה היה מקובל (הרבה אנשים עשו את זה) – חכמים אמרו שאסור לעשות‬
‫את זה‪ ,‬ונתנו עונש – קנס – למי שכן עשה את זה‪.‬‬
‫‪ .1‬המקרה‪:‬‬
‫מי שהוציא את הקש והתבן (העשבים) שלו לרשות הרבים‪ ,‬ומישהו נפגע בגלל זה‪.‬‬
‫הדין‪:‬‬
‫א‪ .‬מי ששם את העשבים – צריך לשלם למי שנפגע‪ ,‬את הנזק שלו‪.‬‬

‫‪117‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ב‪ .‬בתור עונש – בתור קנס – למי ששם את הקש והתבן ברשות הרבים‪ ,‬למרות‬
‫שחכמים אמרו שאסור – מותר למי שרוצה לקחת את הקש והתבן לעצמו‪.‬‬
‫והלוקח לא נקרא גנב‪.‬‬
‫‪ .2‬המקרה (הכלל)‪:‬‬
‫האומר‪ :‬רבן שמעון בן גמליאל‪.‬‬
‫הכלל‪ :‬כל מי שעשה דבר שמקלקל את רשות הרבים‪ ,‬גורם לרשות הרבים להיות‬
‫מקום מסוכן‪ .‬ובגללו קרה משהו‪.‬‬
‫הדין‪ :‬מי גרם לסכנה – צריך לשלם למי שנפגע ממנה‪.‬‬
‫וגם נותנים קנס – עונש – למי ששם ברשות הרבים דבר שמסכן אחרים – שלכל אחד‬
‫מותר לקחת את מה שהניח‪( .‬עונש כפול‪ .‬מצד אחד אומרים לו – זה החפץ שלך –‬
‫תשלם על הנזק שעשה‪ .‬ומצד שני אומרים – מותר לכל אחד לקחת מה ששמת –‬
‫כאילו זה לא של אף לא אחד)‪.‬‬
‫‪ .3‬המקרה‪ :‬אדם שהוציא את הגלל – את הזבל של החיות שלו לרשות הרבים‬
‫(כדי שידרכו על הזבל‪ ,‬וכך יהפוך לזבל יותר טוב)‪ .‬ואדם נפגע מהזבל‪.‬‬
‫הדין‪ :‬מי ששם את הזבל צריך לשלם למי שנפגע ממנו‪.‬‬
‫הגמרא‪:‬‬
‫מי אמר את המשנה שלנו?‬
‫תשובה‪:‬‬
‫אפשרות א'‪ :‬לא רבי יהודה אמר את המשנה‪ .‬כי רבי יהודה אומר שבתקופה שבה‬
‫רגילים להוציא את הזבל מהרפת לרכוב‪ ,‬כדי שהאנשים והחיות שעוברות ברחוב‪,‬‬
‫ידרכו על הזבל‪ ,‬ויהפכו אותו ליותר טוב‪ ,‬מותר להוציא את הזבל ולשים אותו‬
‫ברחוב לשלושים ימים‪ .‬ואם זה מותר‪ ,‬אז למה שרבי יהודה יגיד מה שכתוב במשנה‬
‫שלנו‪ ,‬שאם הזיק – צריך לשלם את הנזק? לכן כנראה לא רבי יהודה אמר את‬
‫המשנה‪.‬‬
‫אפשרות ב'‪ :‬אפשר להגיד שרבי יהודה כן אמר את המשנה שלנו‪ .‬כי אומנם רבי‬
‫יהודה מרשה להוציא את הזבל לרחוב‪ .‬אבל כן אומר שמי שמוציא את הזבל לרחוב‪,‬‬
‫צריך לדעת שאם הזבל עשה נזקים למישהו‪ ,‬בעל הזבל צריך לשלם לו את הנזק‪.‬‬
‫סיפור בגמרא‪:‬‬

‫‪118‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ההלכה‪ :‬אסור "לסקל" – להוציא אבנים מהשדה (שמפריעות לצמחים לגדול)‬
‫לרחוב – לרשות הרבים‪.‬‬
‫הסיפור‪ :‬מעשה באדם שהוציא אבנים מהשד שלו‪ ,‬וזרק אותם ברשות הרבים‪.‬‬
‫עבר שם חסיד אחד‪ ,‬ואמר לו‪" :‬טיפש אחד‪ ,‬למה אתה מוציא אבנים ממקום שלא‬
‫שייך לך (הכוונה לשדה של אותו האדם)‪ ,‬וזורק אותם במקום שכן שייך לך (הכוונה‬
‫לרשות הרבים)‪.‬‬
‫צחק אותו אדם ואמר לעצמו "השדה שייכת לי‪ ,‬הוא מדבר שטויות שאומר שהשדה‬
‫לא שלי‪ ,‬ודווקא הרחוב הוא הבית שלי"‪.‬‬
‫עברה תקופה‪ ,‬ובעל השדה נעשה עני‪ ,‬מכר את השדה שלו‪ ,‬ועבר לגור ברחוב‪ .‬נתקל‬
‫באבנים שהוא בעצמו זרק לרחוב‪ ,‬ונפגע מהם‪ .‬אמר "צדק אותו חסיד‪ .‬הנה השדה‬
‫שהייתה שלי – כבר לא שלי‪ .‬ואת האבנים שזרקתי ממנה זרקתי למקום שבו אני גר‬
‫היום‪ ,‬והאבנים שזרקתי מפריעות לי ברחוב‪.‬‬
‫שניים שהיו מהלכים ברשות הרבים – עמוד ‪.113‬‬

‫משנה מסכת בבא קמא פרק ג משנה ו‬
‫שנים שהיו מהלכין ברשות הרבים אחד רץ ואחד מהלך או שהיו שניהם‬
‫רצים‪,‬‬
‫והזיקו זה את זה –‬
‫שניהם פטורין‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה קובעת כי לרוץ ברחוב ‪ ,‬זה נקרא "שימוש סביר" התנהגות הגיונית ברחוב‪.‬‬
‫לכן‪:‬‬

‫המקרים‪ :‬שאם‪:‬‬
‫א‪ .‬שניים הלכו ברחוב‪ .‬או‪:‬‬
‫ב‪ .‬אחד רץ‪ ,‬ואחד הולך‪ .‬או‪:‬‬

‫‪119‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ג‪ .‬שניהם רצו‪.‬‬
‫והם נתקעו אחד בשני‪ ,‬ועשו נזק אחד לשני‪:‬‬
‫הדין‪ :‬לא צריכים לשלם אחד לשני על הנזקים שעשו אחד לשני‪ .‬כי מותר לרוץ‬
‫ברחוב‪…‬‬
‫הגמרא‪:‬‬
‫"במה דברים אמורים?" באיזה מקרה מדובר במשנה?‬
‫תשובת הגמרא‪ :‬המשנה מדברת רק על שנים שרצו בערב שבת‪ ,‬וא מותר לרוץ‬
‫ברחוב‪ ,‬כדי להספיק להתכונן לשבת‪ .‬אבל בשאר הימים – מי שרץ ברחוב הוא לא‬
‫בסדר‪(,‬הוא עושה שימוש לא סביר ברחוב)‪ .‬ולכן‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫‪2‬‬

‫המקרה‬
‫אחד רץ ופגע באדם שהולך‬
‫שניהם רצים‪ ,‬והזיקו אחד לשני‬

‫הדין‬
‫חייב לשלם להולך את הנזק‬
‫שניהם לא ישלמו (פטורים)‪.‬‬

‫ממשיכה הגמרא ושואלת‪:‬‬
‫בשביל מה מותר לרוץ בשקיעה לפני שבת? (בין השמשות)‪.‬‬
‫תשובה‪ :‬רצים לקבל את השבת‪.‬‬
‫שאלה‪ :‬מה אומרים כאשר מקבלים את השבת?‬
‫תשובות‪:‬‬
‫א‪ .‬רבי חנינא – "בואו ונצא לקראת כלה מלכתא" (הכלה המלכה)‪.‬‬
‫ב‪ .‬יש אומרים שרבי חנינא אמר – "לקראת שבת כלה מלכא"‪.‬‬
‫ג‪ .‬רבי ינאי – היה מתעטף בטלית‪ ,‬ואומר "בואי כלה‪ ,‬בואי כלה"‪( .‬מכירים את‬
‫השיר?‪.)…‬‬

‫‪120‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הרמב"ם פוסק‪:‬‬
‫הזמן‬
‫ביום חול‬

‫המקרה‬
‫אחד רץ ואחד‬
‫הולך‬

‫הדין‬
‫הרץ משלם להולך‬

‫בערב שבת‬

‫אחד רץ ואחד‬
‫הולך‬

‫הרץ פטור – לא‬
‫חייב לשלם‬

‫בכל יום‪ ,‬כולל ערב שניהם רצים‬
‫שבת‬

‫שניהם לא‬
‫משלמים אחד‬
‫לשני‬

‫הטעם (הסיבה)‬
‫כי הרץ מתנהג‬
‫בצורה שונה ממה‬
‫שמקובל ברחוב‬
‫כי לפני שבת מותר‬
‫לרוץ לקבל את‬
‫השבת‬
‫שניהם עשו דבר‬
‫שונה מהמקובל‬
‫ברחוב‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם לרוץ‪ ,‬זה נקרא "שימוש סביר" ברשות הרבים? ______________‪.‬‬
‫‪ .2‬מתי לפי כל הדעות‪ ,‬מותר לרוץ ברשות הרבים? למה? _______________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬באלו מילים צריך לקבל את השבת? כתוב שתי דעות‪:‬‬
‫א‪._________________________________________________ .‬‬
‫ב‪._________________________________________________ .‬‬

‫שימור הסביבה (עמוד ‪.)114‬‬

‫פתיחה‪ :‬גם אדם הנמצא בשטח שלו‪ ,‬חייב להתחשב באחרים ובסביבה‪ ,‬ולכן יש‬
‫דברים שאסור לעשות אפילו בתוך החצר שלו‪ .‬המשניות הבאות‪ ,‬מדברות על מה‬
‫אסור לעשות בתוך השטח הפרטי שלי‪ ,‬כדי שלא אפריע לרבים‪.‬‬

‫‪121‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ג‬
‫לא יפתח אדם חנות של נחתומין ושל צבעין תחת אוצרו של חבירו ‪.‬‬
‫ולא רפת בקר‪.‬‬
‫באמת ביין התירו אבל לא רפת בקר‪.‬‬
‫חנות שבחצר ‪ -‬יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן מקול הנכנסין‬
‫ומקול היוצאין‪.‬‬
‫עושה כלים יוצא ומוכר בתוך השוק‬
‫אבל אינו יכול למחות בידו ולומר לו איני יכול לישן לא מקול הפטיש ולא‬
‫מקול הרחים ולא מקול התינוקות‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬אסור לאדם לפתוח בתוך הבית או החצר שלו "חנות של נחתומים" =‬
‫מאפיית לחם‪ .‬או מפעל להכנת צבע‪ .‬שני דברים שעושים חום ועשן‪ ,‬אם‬
‫מעליו יש אדם אחר המכין יין‪ .‬כי העשן והחום של המאפיה הורסים את היין‬
‫של השכן מלמעלה‪.‬‬
‫ב‪ .‬דעה נוספת‪" :‬באמת‪ :‬ביין התירו" – באמת – כן מרשים לעשות מאפיה‪ ,‬או‬
‫למפעל להכנת צבע‪ ,‬ליד יין של השכן‪ ,‬כי הגיעו למסקנה שהחום והעשן לא‬
‫הורסים את היין של ארץ ישראל‪.‬‬
‫ג‪ .‬אבל אסור לעשות רפת של פרות ליד יקב (מקום שמכינים בו יין)‪ ,‬כי הריח‬
‫של הרפת הורס את הטעם של היין‪.‬‬
‫ד‪ .‬מי שרוצה להקים חנות בחצר‪ ,‬ליד הבית‪ .‬השכנים יכולים להגיד שהרעש של‬
‫האנשים שבאים ויוצאים מהחנות מפריע להם‪.‬‬
‫ה‪ .‬מותר להכין כלים בבית‪ ,‬ולמכור אותם בשוק‪ .‬השכנים לא יכולים להתלונן‬
‫על הרעש של הפטיש כאשר מכינים את הכלים‪.‬‬
‫ו‪ .‬מותר לפתוח בתוך הבית "תלמוד תורה" מקום שמלמדים ילדי תורה‪.‬‬
‫השכנים לא יכולים להגיד כי הרעש של הילדים‪ .‬כי תלמוד תורה כנגד כולם‪.‬‬
‫הרעש של לימוד תורה – הוא רעש טוב‪.‬‬

‫‪122‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ברטנורא‪:‬‬
‫א‪ .‬הריח של העשן של המאפיה – לא מפריע ליין‪ .‬לכן מותר להקים בחצר‬
‫מאפיה‪ .‬אבל אם העשן כן מקלקל את היין – אסור להקים את המאפיה ליד‬
‫היקב של היין‪.‬‬
‫ב‪ .‬מותר ללמד ילדים‪ ,‬ואי אפשר להגיד שהרעש שהם עושים מפריע לי‪.‬‬
‫ג‪ .‬אבל אם רוצה ללמד דברים שלא קשורים לתורה‪ ,‬כמו חשבון‪ ,‬הנדסה‬
‫וכדומה – מותר לשכנים לא להסכים‪ ,‬כי הרעש של הילדים מפריע להם‪…‬‬

‫גמרא‪:‬‬
‫שאלה‪ :‬למה הדין במשנה שונה בין ההתחלה לסוף המשנה? (בהתחלה אמרנו שיש‬
‫דברים‪ ,‬שאסור לי לעשות‪ ,‬רק בגלל שהם מפריעים לשכנים‪ ,‬ובסוף המשנה‪ ,‬אומרים‬
‫דברים שכן מותר לי לעשות‪ ,‬גם אם זה מפריע לשכנים)?‬
‫תשובה‪ :‬המשנה רצתה ללמד את הדבר החשוב – שמותר ללמד תורה‪ ,‬גם אם‬
‫הרעש של הלימוד או התלמידים מפריע לשכנים‪ .‬ומדובר אחרי תקנת יהושע בן‬
‫גמלא‪.‬‬
‫מה עשה רבי יהושע בן גמלא?‬
‫בהתחלה‪ :‬ילד שהיה לו אבא שיכל ללמד אותו תורה‪ ,‬האבא לימד אותו‪ .‬ילד שאבא‬
‫שלא יודע תורה – גם הוא לא למד תורה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬פתחו בית ספר – רק בירושלים‪ .‬לפי הפסוק "כי מציון (ירושלים) תצא‬
‫תורה‪ ,‬ודבר השם מרושלים"‬
‫בהמשך‪ ,‬פתחו בתי ספר בכל הערים‪ ,‬לנערים בגיל ‪ .17 – 16‬מי שהפריע – המלמד‬
‫היה יכול לזרוק אותו מבית הספר‪ ,‬וזהו‪.‬‬
‫עד שבא רבי יהושע בן גמלא‪ ,‬ואמר שיפתחו בתי ספר בכל עיר‪ ,‬לילדים מגיל ‪7 – 6‬‬
‫(כמו היום!!!)‪.‬‬
‫זאת אומרת שמה שהיה חשוב ללמד במשנה הזאת – שלימוד תורה הוא חשוב‪ ,‬גם‬
‫אם הוא של ילדים קטנים‪ ,‬וגם אם הוא מפריע לשכנים‪.‬‬

‫‪123‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫מה המרחק שצריך שיהיה בין העיר לעצי הפרי?‬
‫משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ז‬
‫מרחיקין את האילן מן העיר עשרים וחמש אמה‪.‬‬
‫ובחרוב ובשקמה חמשים אמה ‪.‬‬
‫אבא שאול אומר כל אילן סרק חמשים אמה‪.‬‬
‫אם העיר קדמה קוצץ ואינו נותן דמים ואם האילן קדם קוצץ ונותן דמים ‪.‬‬
‫ספק זה קדם ספק זה קדם קוצץ ואינו נותן דמים‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫חכמים אסרו לשתול עצי סרק (עצים שאין להם פרות) קרוב לעיר‪ ,‬כי זה לא יפה‬
‫(אולי זה פוגע בנוף של העיר‪.)…‬‬
‫לפי חלק מהמפרשים‪ ,‬זה אסור רק בארץ ישראל‪ .‬כי בארץ ישראל חשוב לנו לדאוג‬
‫שהערים תיהנה יפות‪.‬‬
‫הרמב"ן‪:‬‬
‫האיסור לשתול עצי סרק ליד העיר – הוא דווקא בארץ ישראל‪.‬‬
‫אבל בחו"ל "הלוואי תנוול בפני יושביה" הלוואי והערים בחו"ל לא יהיו יפים בעיני‬
‫היהודים הגרים בה‪( .‬החתם סופר – מסביר למה התכוון הרמב"ן‪ ,‬כאשר אמר‬
‫שהלוואי שבחו"ל העיר לא תהיה יפה בעיני מי שגר בה – הכוונה ליהודים‪,‬‬
‫שהלוואי שלא ירגישו נעים בחו"ל‪ ,‬ויעלו חזרה לארץ ישראל)‪.‬‬
‫סיכום הדעות במשנה‪:‬‬
‫האומר‬
‫אין‬
‫אין‬
‫אבא שאול‬

‫‪124‬‬

‫סוג העץ‬
‫אילן (סרק ללא פרות)‬
‫חרוב ושקמה‬
‫אילן סרק‬

‫המרחק הנדרש מהעיר‬
‫‪ 25‬אמות‬
‫‪ 50‬אמות‬
‫‪ 50‬אמות‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫החלק השני של המשנה – אם יש עצים ליד העיר – כורתים אותם (מורידים‬
‫אותם)‪ .‬השאלה היא האם בעלי עץ יקבל כסף על העץ שהורדנו לו‪:‬‬
‫מי היה לפני מי?‬

‫מה עושים לעצים?‬

‫העיר הייתה לפני ששתלו‬
‫את העצים‬
‫העץ היה לפני הקמת‬
‫העיר‬
‫לא יודעים מי היה קודם‬

‫מורידים את‬
‫העצים (כורתים)‬
‫מורידים את‬
‫העצים (כורתים)‬
‫מורידים את‬
‫העצים (כורתים)‬

‫האם בעל העץ מקבל תשלום על‬
‫זה שהורדנו אותו?‬
‫לא‬
‫בעל העץ מקבל כסף על הע‬
‫לא‬

‫דין גורן (מקום שבו מוציאים את גרעיני החיטה מהצמחים) – עמוד ‪.117‬‬
‫משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ח‬
‫מרחיקין גורן קבוע מן העיר חמשים אמה‪.‬‬
‫לא יעשה אדם גורן קבוע בתוך שלו אלא אם כן יש לו חמשים אמה לכל רוח‬
‫ומרחיק מנטיעותיו של חבירו ומנירו כדי שלא יזיק‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫גורן = מקום שאליו אוספים את כל התבואה (הצמחים של החיטה וכדומה)‪ .‬סם‬
‫מפרידים את גרעיני החיטה מהצמח והקליפות (המוץ)‪ .‬ונשארים רק הגרעינים‬
‫שמהם מכינים קמח‪.‬‬
‫הקליפות של החיטה מאוד דקות וקלות‪ .‬הדרך להפריד בין הקליפות = המוץ‪,‬‬
‫לגרעינים‪ ,‬היא להעיף את הגרעינים באוויר‪ ,‬הקליפות עפות ברוח‪ ,‬והגרעינים נופלים‬
‫על הרצפה‪.‬‬
‫הפעולה הזאת עלולה להעיף את כל הקליפות לתוך העיר‪ .‬וזה לא נעים לגור בעיר‪,‬‬
‫ולקבל לחצר את הקליפות שהגיעו לעיר‪…‬‬
‫לכן‪ :‬אסור לעשות גורן ליד העיר‪ ,‬שזה לא יפריע למי שגר בעיר‪.‬‬
‫המרחק שהקליפות עפות מגיע ל ‪ 50‬אמות (כ ‪ 30‬מטרים)‪ .‬לכן ‪:‬‬

‫‪125‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫א‪" .‬גורן קבועה" – מקום שכל שנה עושים את העבודה הזאת‪ ,‬אסור לעשות‬
‫אותו במרחק הקטן מ‪ 50‬אמות מהעיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי שרוצה לבנות גורן באדמה שלו בתוך העיר‪ ,‬צריך לדאוג שהגורן תהיה‬
‫רחוקה לפחות ‪ 50‬אמות מכל הבתים בסביבה‪.‬‬
‫ג‪ .‬גם מחוץ לעיר‪ ,‬צריך לשמור מרחק בין הגורן לשדה של החבר שלו‪( .‬לא‬
‫דווקא חבר שלו‪ ,‬אלא מכל שדה הקרובה לגורן)‪.‬‬
‫הרא"ש (רבנו אשר)‪:‬‬
‫א‪ .‬בכל מקום שחכמים ידעו להגיד מה המרחק שצריך לשמור בין דבר שלי‬
‫שמזיק לאחרים‪ ,‬למקום של האחרים‪ ,‬הם כתבו את המרחק‪( .‬כמו שראינו‪,‬‬
‫‪ 25‬אמות‪ 30 ,‬אמות ו‪ 50‬אמות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬בדברים שאי אפשר להגיד מרחק קבוע – חכמים לא אמרו מרחק מדויק‪,‬‬
‫אלא רק אמרו שצריך להרחיק את הדבר שלי שמפריע לאחרים‪ ,‬למרחק‬
‫שכבר לא יפריע לאחרים ("בכדי שלא יזיק")‪.‬‬
‫ג‪ .‬התורה אומרת לנו לא לעשות דברים שעלולים להפריע לאחרים‪ .‬כי "דרכיה‬
‫דרכי נועם‪ ,‬וכל נתיבותיה שלום"‪.‬‬
‫המרחק שצריך להתרחק מהעיר עם דברים שעושים ריח רע (עמוד ‪.)118‬‬
‫משנה מסכת בבא בתרא פרק ב משנה ט‬
‫מרחיקין את הנבילות ואת הקברות ואת הבורסקי מן העיר חמשים אמה ‪.‬‬
‫אין עושין בורסקי אלא למזרח העיר‪.‬‬
‫רבי עקיבא אומר לכל רוח הוא עושה חוץ ממערבה ומרחיק חמשים אמה‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה מדברת על המרחק והכיוון שצריך להיות בין העיר לדבר שעושה ריח רע‪.‬‬
‫א‪ .‬נבילות – חיות שמתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬קברות – בית קברות‪.‬‬
‫ג‪ .‬בורסקי – מפעל שבו מכינים דברים מעורות של חיות‪.‬‬

‫‪126‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫במשנה מדברים שיש הבדל גם באיזה צד עושים את המפעל (הבורסקי)‪.‬‬
‫הרמב"ם מסביר את המשנה‪:‬‬
‫א‪ .‬כל דבר שעושה ריח רע‪ ,‬אסור להקים אותו במרחק הקטן מחמישים אמות‬
‫מהעיר‪( .‬נבילות‪ ,‬קברות ובורסקי)‪.‬‬
‫ב‪ .‬מי שרוצה לבנות מפעל מעיבוד עורות (שמכינים בו דברים מעור‪ ,‬כמו תיקים‪,‬‬
‫מעילים וחגורות)‪ ,‬צריך להתרחק מהעיר לפחות ‪ 50‬אמות‪ ,‬כדי שהריח‬
‫המסריח של המפעל לא יגיע לעיר‬
‫ג‪ .‬מפעל לבורסקי צריך לבנות‪:‬‬
‫‪ .1‬דווקא בצד מזרח של העיר‪.‬‬
‫‪ .2‬רבי עקיבא – מותר מכל צד‪ ,‬חוץ מצד מערב‪.‬‬
‫מה מיוחד בצד מזרח?‬
‫א‪ .‬בארץ ישראל אין הרבה רוחות מזרחיות שיביאו את הריח לעיר‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרוח המזרחית עושה את הריח הרע – ריח חלש‪ ,‬שלא מפריע‪.‬‬
‫למה רבי יהודה אומר‪ ,‬שאפשר בכל כיוון‪ ,‬חוץ מצד מערב?‬
‫כי כאשר בית המקדש היה קיים – התפללו לכיוון מערב‪ ,‬כי כתוב ש"השכינה‬
‫במערב" הקב"ה נמצא בצד מערב‪ ,‬ולא רוצים שיתפללו לכיוון שיש בו ריח רע‪.‬‬
‫הרב ישראל ליפשיץ‪:‬‬
‫שואל‪ :‬כדור הארץ עגול‪ .‬לכן לכל מקום אני יכול להגיד שהוא במזרח‪ ,‬או במערב‪.‬‬
‫הכל זה יחסית למה? (לדוגמה‪ .‬מי שגר בקרית שמונה – הוא יגיד שהוא נוסע דרומה‬
‫– לחיפה‪ .‬אבל מי שגר בתל אביב‪ ,‬יגיד שהוא נוסע צפונה לחיפה)‪.‬‬
‫לכן הוא אומר שמה שחכמים אומרים ש"שכינה במערב" זה לא סתם כיוון מערב‪,‬‬
‫אלא יש בזה הסברים גבוהים וקשים‪ ,‬שלא כל אחד יכול להבין (קבלה)‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬מלא את הטבלה הבאה‪:‬‬
‫הדבר שאני‬
‫רוצה לעשות‬
‫לפתוח מאפיה‬
‫ליד שכן שיש לו‬
‫רפת‬
‫אילן סרק‬

‫‪127‬‬

‫המרחק שצריך‬
‫לשמור‬

‫הכיוון שאסור‬
‫לעשות‬

‫הטעם – הסיבה‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫עץ חרוב ושקמה‬
‫גורן קבועה‬
‫בית קברות‬
‫מפעל לעיבוד‬
‫עורות‬
‫‪ .2‬מה מיוחד בכיוון מזרח לפי הרמב"ם?‬
‫א‪.__________________________________________________ .‬‬
‫ב‪.__________________________________________________ .‬‬
‫‪ .3‬מה מיוחד בכיוון מערב לפי הרב ישראל ליפשיץ?‬
‫____________________________________________________‪,‬‬
‫‪ .4‬מה מותר לי לעשות בבית שלי‪ ,‬למרות שהשכנים אומרים שהרעש מפריע‬
‫להם? ______________________________________________‪.‬‬

‫פרק ז' – כבודו של אדם (עמוד ‪.)119‬‬
‫מבוא‪:‬‬
‫בתורה אנחנו רואים כי האדם הוא דומה לאלוקים "כי בצלם אלוקים ברא את‬
‫האדם"‪ .‬לכן כל כך חשוב לכבד כל אדם‪ .‬ואם אני פוגע באדם – אני כאילו פוגע‬
‫בדמותו של הקב"ה‪.‬‬
‫רבי עקיבא לומד מהפסוק "ואהבת לרעך כמוך"‪ ,‬שלא תגיד "אם הוא העליב אותי‪,‬‬
‫אז אני אעליב אותו"‪.‬‬
‫ר' תנחומא אומר‪ :‬מי שפוגע באדם אחר הוא פוגע בקב"ה‪ ,‬שכתוב "בדמות אלוקים‬
‫ברא אותו"‪.‬‬
‫הרמב"ם‪:‬‬
‫גם אם צריך לתת עונש למישהו שעשה דבר רע‪ ,‬צריך להשתדל להעניש כמה שפחות‪.‬‬
‫ומה שצריך להעניש – צריך לעשות זאת במינימום של בושה של מקבל העונש‪.‬‬
‫הכבוד שצריך לתת לכל אדם‪ ,‬צריך להגיע מתוך ההרגשה שאם אני לא מכבד אדם‪,‬‬
‫זה כאילו אני לא מכבד את הקב"ה‪ .‬לכן אני צריך לכבד מכל הלב‪ ,‬ולא רק כלפי חוץ‪.‬‬

‫‪128‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת אבות פרק ב משנה י‬
‫הם אמרו שלשה דברים‪:‬‬
‫רבי אליעזר אומר‪ :‬יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך"‪.‬‬
‫ואל תהי נוח לכעוס‪.‬‬
‫ושוב יום אחד לפני מיתתך‪.‬‬
‫והוי מתחמם כנגד אורן של חכמים‪.‬‬
‫והוי זהיר בגחלתן שלא תכוה‬
‫שנשיכתן נשיכת שועל ועקיצתן עקיצת עקרב ולחישתן לחישת שרף וכל‬
‫דבריהם כגחלי אש‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫במשניות הבאות‪ ,‬אומרים תלמידי רבי יוחנן בן זכאי‪ ,‬בשאלות איך צריך להתנהג‬
‫אחד לשני?‬
‫משנה שלנו מביאה את רבי אליעזר שאומר‪" :‬יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך" –‬
‫לא מספיק לא לפגוע ולעשות רע לאדם אחר‪ .‬אלא צריך לנסות להרגיש מה שהוא‬
‫מרגיש‪ ,‬להדהות אתו‪ ,‬להבין מה קשה לו‪ .‬ושם לנסות לעזור לו‪ .‬להרגיש כאילו הוא‬
‫ממש חלק ממני‪.‬‬
‫מסכתות קטנות‪:‬‬
‫כמו שאני לא רוצה שיפגעו בי‪ ,‬ויגידו עלי דברים רעים‪ ,‬אני צריך להיזהר לא לעשות‬
‫את זה לאנשים אחרים‪.‬‬
‫הרב שמואל די אוזידא‪:‬‬
‫א‪ .‬בני אדם מכבדים ואוהבים את מי שמכבד אותם‪ .‬לכן אם אני מכבד את השני‪,‬‬
‫אני בעצם מביא כבוד לעצמי‪.‬‬
‫ב‪ .‬כמו שאם מישהו מעליב אותך – אתה תענה לו‪ ,‬ותגן על עצמך‪ ,‬כך גם אם‬
‫תראה מישהו פוגע באדם אחר‪ ,‬תצעק על מי שפגע‪ ,‬שהוא לא בסדר‪ .‬תשמור‬
‫על השני‪ ,‬כמו שאתה שומר על עצמך‪.‬‬

‫‪129‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר אני פוגע באדם אחר‪ ,‬במי אני עוד פוגע? מאיזה פסוק לומדים את זה?‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬למה מתכוון רבי אליעזר‪ ,‬כאשר הוא אומר "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬כיצד מסביר הרב שמואל‪ ,‬שברגע שאני מכבד אדם‪ ,‬בעצם אני נותן לעצמי‬
‫כבוד? _________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .4‬כיצד מקיימים את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" לפי הרב שמואל?‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫משנה מסכת אבות פרק ב משנה יא‬
‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫רבי יהושע אומר‪ :‬עין הרע ויצר הרע ושנאת הבריות‪,‬‬
‫אדם שתמיד רואה באחרים רק רע‪ ,‬מתנהג אליהם בצורה לא יפה‪ ,‬בסופו של דבר‪,‬‬
‫האדם מן‬
‫מוציאין‬
‫העולם‪:‬לא ירצו להיות אתו‪.‬‬
‫והאנשים‬
‫אתכלפיו‪,‬‬
‫יתנהגו‬
‫ככה גם‬
‫ברטנורא‪:‬‬
‫"שנאת הבריות" – הכוונה שאני שונא סתם מישהו = "שנאת חינם"‪.‬‬
‫הרמב"ם – מדברים על אדם ששונא להיות עם אנשים‪ ,‬ואוהב לחיות לבד‪ .‬וברור שגם‬
‫אנשים לא ירצו להיות חברים שלו‪.‬‬
‫הברטנורא‪ :‬הכוונה לאדם קשה – קשוח‪ ,‬לא נחמד לאנשים‪ ,‬ולכן לא אוהבים אותו‪.‬‬

‫שאלה‪:‬‬
‫מה גורם לנו לשנוא אדם אחר לפי‪:‬‬
‫א‪ .‬הברטנורא ‪.____________________________________________ -‬‬
‫ב‪ .‬הרמב"ם ‪._____________________________________________ -‬‬

‫‪130‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫להתייחס נכון לרכוש של החבר – עמוד ‪.122‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ב משנה יב‬
‫רבי יוסי אומר יהי ממון חברך חביב עליך כשלך‪.‬‬
‫והתקן עצמך ללמוד תורה שאינה ירושה לך‪.‬‬
‫וכל מעשיך יהיו לשם שמים‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫במשנה הקודמת‪ ,‬דיברנו שצריך לכבד כל אדם‪ .‬במשנה הזאת – מוסיפים שצריך‬
‫לשמור על הרכוש של השני‪ ,‬כאילו זה שלי‪.‬‬
‫‪‬‬

‫אדם חייב להתאמץ לנסות ללמוד תורה‪ .‬מי שלא מוכן להקיע‬
‫בלימוד תורה – לא יצליח ללמוד תורה‪.‬‬

‫‪‬‬

‫כל מה שאתה עושה – תחשוב על זה‪ ,‬שאתה רוצה לקיים מצווה‬
‫("לשם שמיים")‪ .‬לדוגמא‪ :‬תתן צדקה לעני‪ ,‬ותחשוב‪ :‬אני רוצה‬
‫לקיים מצווה לתת צדקה לעני‪ ,‬וגם נותן לעני כי אי מרחם עליו‪,‬‬
‫ורוצה לעזור לו‪.‬‬

‫הרב שמעון בן צמח‪:‬‬
‫המשנה לא באה להגיד שאסור לי לגנוב‪ ,‬או להרוס דברים שלא שייכים לי‪ .‬כי את זה‬
‫אומרים בהלכה‪ ,‬בלי קשר למשנה הזאת‪.‬‬
‫אלא החידוש של המשנה הזאת‪ ,‬שאני צריך לנסות לשמור על הדברים של השני‪ ,‬כמו‬
‫שאני שומר על הדברים שלי‪.‬‬
‫בגמרא מופיע מקרה של אדם שלא שמר על הבגד של השני‪ ,‬וקיבל עונש על כך‪:‬‬
‫דוד המלך‪ ,‬חתך את המעיל של שאול‪ ,‬כאשר שאול ניסה לרדוף אחרי דוד ולהרוג את‬
‫דוד‪ .‬בגלל שהוא הרס את הקצה של המעיל של שאול‪ ,‬כאשר דוד היה זקן‪ ,‬כתוב‬
‫"ויכסוהו בבגדים ולא יחם לו"‪ .‬הבגדים לא חיממו את דוד‪.‬‬
‫מי ששומר על הדברים של אדם אחר‪ ,‬כמו שהוא שומר על הדברים שלו‪ ,‬הוא נוהג‬
‫מנהג חסידות – מתנהג יותר יפה ממה שהוא חייב להתנהג‪.‬‬

‫‪131‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬רבי יוסי מזכיר שלושה דברים שצריך להשתדל לעשות‪ .‬ציין שניים מהם‪.‬‬
‫א‪.__________________________________________________ .‬‬
‫ב‪.__________________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬רבי יוסי מזכיר את החובה לשמור על הדברים – הרכוש של השני‪ .‬האם בדבריו‬
‫הוא מתכוון שאסור למשל לגנוב? נמק! _________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬הגמרא מביאה מקרה מהתנ"ך של אדם שפגע ברכוש של השני‪ ,‬ונענש בידי‬
‫הקב"ה כאשר היה זקן‪ .‬מי נענש? על מה נענש? _____________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬
‫המלבין פני חברו (עמוד ‪.)123‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ג משנה יא‬
‫רבי אלעזר המודעי אומר‪ :‬המחלל את הקדשים‪ ,‬והמבזה את המועדות‪,‬‬
‫והמלבין פני חברו ברבים‪ ,‬והמפר בריתו של אברהם אבינו עליו השלום‪,‬‬
‫והמגלה פנים בתורה שלא כהלכה‪,‬‬
‫אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא‪:‬‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה הזאת מלמדת אותנו ערך חשוב‪ :‬אדם יכול לקיים מצוות‪ ,‬לעשות דברים‬
‫טובם‪ ,‬ובכל זאת אין לו חלק לעולם הבא‪ .‬והכל בגלל שהוא מזלזל בכל מיני דברים‪.‬‬
‫(דברים הקשורים לדברים שבינו לקב"ה‪ ,‬ודברים שבינו לאדם אחר)‪.‬‬
‫רבי יוחנן לומד מהסיפור של תמר‪ ,‬שנכנסה להריון מהאבא של בעלה ז"ל – מיהודה‪,‬‬
‫(היא עשתה זאת בכוונה)‪ .‬כאשר יהודה מגלה שהיא בהריון (הוא לא ידע עם מי הוא‬
‫שוכב‪ .‬הוא היה בטוח שזו סתם זונה‪ ,‬כי היא התחפשה לזונה‪ ,‬כדי להיכנס להריון‬
‫ממנו)‪ ,‬הוא נותן הוראה להוציא אותה להורג בשרפה‪ .‬היא שולחת לו רמזים שבעצם‬

‫‪132‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הוא הכניס אותה להריון‪ .‬לא אומרת במפורש‪ ,‬כי היא אמרה "אם הוא יודה‪ ,‬ולא‬
‫יוציא אותי להורג – זה נהדר‪.‬‬
‫אם הוא יתבייש להודות שהוא אשם – אני מעדיפה שישרפו אותי‪ ,‬מאשר להעליב‬
‫אותו לפני כולם‪.‬‬
‫מסיפור זה המופיע בספר בראשית‪ ,‬לומדים חכמים – שעדיף שיהרגו אותי‪ ,‬מאשר‬
‫לפגוע בשני‪.‬‬
‫הראי"ה‪:‬‬
‫אנחנו צריכים להבין‪ ,‬כי אם לא מכבדים את השני‪ ,‬הוא מסכן‪ ,‬ולא פעם ירגיש שטוב‬
‫היה לו למות‪ .‬לכן אם אני פוגע באדם אחר – אני מוריד את עצמי לדרגה נמוכה מאוד‪.‬‬
‫ומוטב שלא הייתי חי‪ ,‬אם אני יורד לרמה כזאת נמוכה‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬רבי אלעזר המודעי מזכיר במשנה דברים שמי שעושה אותם‪ ,‬למרות שהוא‬
‫יודע תורה (אוכל אוכל כשר‪ ,‬שומר שבת ועוד)‪ ,‬בכל זאת "אין לו חלק לעולם‬
‫הבא" – לאחר מותו הקב"ה יעניש אותו‪ .‬ציין דוגמא לעבירה הקשורה לקשר‬
‫בינו לבין הקב"ה‪ ,‬ועבירה הקשורה ליחסים בין בני אדם‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬הרב קוק מסביר למה עדיף למות‪ ,‬מאשר לבייש אדם אחר‪ .‬הסבר את דבריו‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫הוי מקבל את כל האדם (עמוד ‪.)124‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ג משנה יב‬
‫רבי ישמעאל אומר הוי קל לראש‬
‫ונוח לתשחורת‬
‫והוי מקבל את כל האדם בשמחה‪:‬‬

‫‪133‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה באה לתת לנו דרך איך להסתדר טוב עם אנשים‪:‬‬
‫לשמוע בקול מי שנמצא מעלי (המנהל‪ ,‬המורה‪ ,‬המפקד וכדומה)‪.‬‬
‫ולהיות עדין ומתחשב באילו הנמצאים מתחתי – שאני אחראי עליהם‪.‬‬
‫"הוי קל לראש" – תקבל בקלות את הראש – את מי שנמצא מעליך‪ ,‬את החכמים‪,‬‬
‫הרבנים וכדומה‪.‬‬
‫"ונוח לתשחורת" – תהיה נוח ונחמד למי שהשערות שלו עדיין שחורות – שהוא עדיין‬
‫צעיר‪.‬‬
‫"והוי מקבל את כל האדם בשמחה" – קבל בשמחה ובצורה כל אדם‪ ,‬ולא משנה אם‬
‫הוא זקן או צעיר‪ ,‬חשוב ממך‪ ,‬או חשוב פחות ממך‪.‬‬
‫הרב מנחם מנדל שניאורסון – חב"ד‪.‬‬
‫המשנה הזאת נאמרה ע"י רבי ישמעאל שהיה כנראה כהן גדול‪ .‬דווקא הוא – בדרגה‬
‫הגבוהה שלו‪ ,‬שיכול להרגיל גאווה‪ ,‬ושהוא יותר חשוב מכולם‪ ,‬מלמד אונו להתייחס‬
‫בענווה‪ ,‬בצורה יפה – לכל אחד‪ ,‬ולא משנה מי הוא‪.‬‬
‫אך יש מקרים שהאדם "מציג" שהוא עניו‪ ,‬וזה פוגע יותר‪ .‬לכן הוא אומר לנו – תקבל‬
‫כל אדם בשמחה‪ ,‬בענווה ובאהבה אמתית‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬רבי ישמעאל מציין למי צריך לתת יחס טוב ויפה‪ .‬ציין שתי קבוצות אנשים‬
‫שהוא מזכיר‪:‬‬
‫א‪.________________________________________________ .‬‬
‫ב‪.________________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬מי אמר את אשר כתוב במשנה? מה היה מיוחד האישיות שלו שגרמה דווקא‬
‫לו להגיד את הדברים האלו? ________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .3‬האם כל אדם שמתנהג בענווה הוא באמת עניו? __________________‪.‬‬
‫‪ .4‬כיצד נגיב לאדם כמו בשאלה ‪?3‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪134‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫חביב אדם שנברא בצלם (עמוד ‪.)125‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ג משנה יד‬
‫הוא היה אומר חביב אדם שנברא בצלם‪.‬‬
‫חבה יתירה נודעת לו שנברא בצלם‪ :‬שנאמר (בראשית ט) "בצלם אלהים‬
‫עשה את האדם"‪.‬‬
‫חביבין ישראל שנקראו בנים למקום ‪.‬‬
‫חבה יתירה נודעת להם שנקראו בנים למקום‪ ,‬שנאמר (דברים י"ד) "בנים‬
‫אתם לה' אלהיכם"‪.‬‬
‫חביבין ישראל שניתן להם כלי חמדה‪.‬‬
‫המשנה‪:‬‬
‫יתירה נודעת להם שניתן להם כלי חמדה שבו נברא העולם שנאמר‬
‫הסברחבה‬
‫המופיע תעזובו‬
‫תורתי אל‬
‫לרבי לכם‬
‫הכוונה נתתי‬
‫לקח טוב‬
‫(משלי ד) "כי‬
‫במשנה‪ :‬הקודמת‪.‬‬
‫עקיבא‬
‫אומר" –‬
‫"הוא היה‬

‫רבי עקיבא אומר לנו שכל אדם הוא חשוב‪ ,‬כי הוא נברא בצורה של הקב"ה ("בצלם‬
‫אלוקים ברא את האדם")‪.‬‬
‫אבל אפשר להגיע לדרגות גבוהות יותר‪ ,‬מאשר סתם אדם‪.‬‬
‫המדרש מספר‪:‬‬
‫הלל הזקן סיים להעביר שיעור‪ ,‬ויצא עם התלמידים שלו‪.‬‬
‫שאלו אותו התלמידים‪ :‬לאן אתה הולך?‬
‫ענה להם‪ :‬לקיים מצוה‪.‬‬
‫שאלו אותו‪ :‬איזו מצוה?‬
‫ענה‪ :‬להתקלח‪.‬‬
‫שאלו אותו‪ :‬להתקלח זו מצוה?‬

‫‪135‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫ענה להם‪ :‬כן! אם יש תמונה של המלך‪ ,‬כולם דואגים לנקות את התמונה‪ ,‬ושתראה‬
‫טוב‪ .‬לי‪ ,‬כמו לכל אדם‪ ,‬יש את הצורה של הקב"ה‪ .‬ברור שאני מקיים מצוה‪ ,‬כאשר‬
‫אני מתרחץ‪.‬‬
‫הרב שמעון בן צמח דוראן‪:‬‬
‫יש דרגות של קדושה בעולם‪.‬‬
‫א‪ .‬חיות‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל האנשים (אדם) – הם מעל לחיות‪ ,‬כי כל בני האדם נבראו "בצלם‬
‫אלוקים"‪" .‬כי בצלם אלוקים ברא את האדם"‪ .‬כל בני האדם שווים שיש‬
‫להם שכל‪ ,‬וזה הופך אותם לטובים יותר מהחיות‪ .‬אבל גם דומים לחיות‪,‬‬
‫שהם אוכלים‪ ,‬שותים‪ ,‬ובעלי תאוות וכדומה‪.‬‬
‫ג‪ .‬עם ישראל – הם נקראים "בנים" – "בנים אתם לה' אלוקיכם"‪ .‬עם ישראל‬
‫עם סגולה‪ ,‬כי עם ישראל הם הבנים של הקב"ה‪.‬‬
‫עם ישראל הבנים של הקב"ה‪ ,‬ובנים נשארים בנים‪ ,‬גם אם הם מתנהגים לא‬
‫יפה לקב"ה‪.‬‬
‫ד‪ .‬בני ישראל כאשר הם לומדים תורה‪" .‬רצה הקב"ה לזכות את ישראל‪ ,‬לפיכך‬
‫הרבה להם תורה ומצוות"‪ .‬בעזרת התורה – עם ישראל יכול להפוך לעם‬
‫קדוש עוד יותר מהאבות – אברהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬האם מי שהולך לספר‪ ,‬יכול לקיים בזה מצווה? איך? _______________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬
‫‪ .2‬הרב שמעון בן צמח דוראן מונה מספר דרגות (רמות שונות) של קדושה‪ .‬כתוב‬
‫את הדרגות השונות‪.‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‬
‫____________________________________________________‪.‬‬

‫‪136‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫גוף מכובד על הבריות (עמוד ‪.)127‬‬

‫משנה מסכת אבות פרק ד משנה ו‬
‫רבי יוסי אומר כל המכבד את התורה ‪ -‬גופו מכובד על הבריות‪.‬‬
‫וכל המחלל את התורה ‪ -‬גופו מחולל על הבריות‪:‬‬
‫רבנו יונה‪:‬‬
‫א‪" .‬כבוד התורה" = לא להניח ספרי קודש על הרצפה‪ ,‬לא לשבת על ספסל שיש‬
‫עליו גם ספרי קודש‪ ,‬וכדומה‪.‬‬
‫ב‪ .‬כל מי שמכבד חכמים זה סימן שגם הוא אדם טוב‪ ,‬וצריך לכבד אותו‪.‬‬
‫ג‪ .‬כל מי שלא מכבד חכמים – סימן שיש בו גם משהו רע‪.‬‬
‫ד‪ .‬לכן‪ ,‬מי שמכבד את התורה ואת חכמים – הקב"ה עוזר מהשמים‪ ,‬שאנשים‬
‫יכבדו אותו‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כתוב שני דברים שהם דוגמא ל"כבוד תורה"‪.‬‬
‫א‪.______________________________________________ .‬‬
‫ב‪.______________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬המשנה כותבת כי מי שמכבד את החכמים זה סימן שהוא גם אדם טוב‪.‬‬
‫האם תוכל להסביר למה? ______________________________‬
‫___________________________________________________‪.‬‬

‫‪137‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫משנה מסכת סנהדרין פרק ד משנה ה‬
‫כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות?‬
‫היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן "שמא תאמרו מאומד ומשמועה‬
‫עד מפי עד ומפי אדם נאמן שמענו או שמא אי אתם יודעין שסופינו‬
‫לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה?‬
‫הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות‪ .‬דיני ממונות אדם נותן‬
‫ממון ומתכפר לו‪ .‬דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף‬
‫העולם‪.‬‬
‫שכן מצינו בקין שהרג את אחיו שנאמר (בראשית ד') "דמי אחיך‬
‫צועקים"‪ .‬אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך‪ ,‬דמו ודם זרעיותיו‪.‬‬
‫דבר אחר‪ :‬דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים‪.‬‬
‫לפיכך נברא אדם יחידי‪ ,‬ללמדך שכל המאבד נפש אחד מישראל‬
‫מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא‪ .‬וכל המקיים נפש אחת‬
‫מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא‪.‬‬
‫ומפני שלום הבריות‪ :‬שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך‪,‬‬
‫ושלא יהו מינין אומרים הרבה רשויות בשמים‪.‬‬
‫ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא‪ :‬שאדם טובע כמה מטבעות‬
‫בחותם אחד וכולן דומין זה לזה‪.‬‬
‫ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של‬
‫אדם הראשון‪ ,‬ואין אחד מהן דומה לחבירו‪.‬‬

‫לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר "בשבילי נברא העולם"‪.‬‬
‫ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת? והלא כבר נאמר (ויקרא ה')‬
‫"והוא עד או ראה או ידע‪ .‬אם לא יגיד" וגומר‪.‬‬
‫ושמא תאמרו‪ :‬מה לנו לחוב בדמו של זה? והלא כבר נאמר (משלי‬
‫י"א) "באבוד רשעים רנה"‪:‬‬
‫‪138‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫הסבר המשנה‪:‬‬
‫המשנה שלנו מדברת על אנשים שראו אדם עושה דבר נורא‪ ,‬שמגיע לו עליו עונש‬
‫מוות‪ .‬העדים מגיעים לבית הדין‪ ,‬ושם צריך לחקור אותם‪ ,‬לבדוק מהם ראו בדיוק‪.‬‬
‫בהתחלת המשנה‪ ,‬אומרים מה אמרו לעדים‪ ,‬כדי שיבינו כמה הם צריכים להיזהר‪.‬‬
‫כי אם בגללם יוציאו את האדם להורג‪ ,‬ואחר כך יתברר כי הם לא העידו מספיק‬
‫מדויק‪ ,‬או שיקרו‪ ,‬כבר אי אפשר להחזיר את האדם לחיים‪( .‬לעומת המקרה‬
‫שהעדים אמרו שאחד חייב לשני כסף‪ ,‬והתברר שהעדים שיקרו‪ ,‬תמיד נוכל לקחת‬
‫כסף ולהחזיר לאדם שלקחנו ממנו בטעות)‪.‬‬
‫בסוף המשנה‪ ,‬מסבירים לעדים כי אסור להם לפחד להעיד על מה שהם ראו‪.‬‬
‫גם אם בגללם – יהרגו אדם‪ ,‬זה בסדר‪ ,‬כי צריך לשמוח כאשר רשע כזה מת‪ .‬כמו‬
‫שכתוב "באבוד רשעים (כאשר הרשעים מתים) – רינה (צריך לשמוח)‪.‬‬
‫מכילתא דרבי ישמעאל‪:‬‬
‫לוחות הברית היו כתובים על שני אבנים‪ .‬מול השורה הראשונה באבן הימנית‪,‬‬
‫שכתוב בה "אנוכי ה' אלוקך" – כתוב על האבן השמאלית "לא תרצח"‪.‬‬
‫מזה לומדים כי מי שרוצח‪ ,‬הופך את הקב"ה כאילו לקטן יותר‪" .‬ממעט דיוקונו של‬
‫מלך"‪.‬‬
‫משל למה הדבר דומה? (איזה סיפור יסביר לנו את מה שאמרנו?)‪.‬‬
‫למלך (בן אדם) שנכנס לעיר‪ ,‬ושם שם תמונות של עצמו‪ ,‬בובות בצורה של עצמו‪.‬‬
‫לאחר זמן‪ ,‬באו אנשים ושברו חלק מהבובות‪ ,‬וקרעו חלק מהתמונות של המלך‪.‬‬
‫ברור שזה פוגע במלך‪ ,‬והופך אותו ליותר קטן‪ .‬לכן מי שעשה את זה עלול לקבל‬
‫עונש‪.‬‬
‫כך‪ ,‬מי שהורג אדם סתם כך‪ ,‬הוא פוגע בקב"ה‪ ,‬כי האדם נברא "בצלם אלוקים"‪.‬‬
‫בדמות של הקב"ה‪.‬‬

‫‪139‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

‫בס"ד‬

‫שאלות‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר אנחנו רוצים לחקור עדים‪ ,‬שבגלל העדות שלהם‪ ,‬נוציא אדם להורג‪.‬‬
‫עלינו להכין אותם לעדות הזאת‪ .‬ציין שני דברים שונים כיצד להכין את‬
‫העדים לעדות כזאת‪.‬‬
‫א‪._______________________________________________ .‬‬
‫ב‪._______________________________________________ .‬‬
‫‪ .2‬למה מי שהורג סתם בן אדם‪ ,‬הוא פוגע בקב"ה? הסבר את תשובתך בעזרת‬
‫המשל המופיע במכילתא על לוחות הברית‪___________________ .‬‬
‫_____________________________________________________‬
‫_____________________________________________________‪.‬‬

‫לימוד פורה!!! בהצלחה בבגרות!!!‬
‫סיכם‪ ,‬כתב וערך – יהודה רוזנברג‪ .‬אלול תשע"ו‪.‬‬

‫‪140‬‬

‫כתב וערך יהודה רוזנברג נווה יש"ר ימין אורד‬

⬇ הורדת הקובץ (PDF)