נושא:
בראשית
מ–סוף:
מערכי
שיעור

כיתה:
חט"ב

מחברת:
חפציה
בן ארצי

מערכי שיעור לספר בראשית– מ–
סוף.

פרשת מקץ–
כל הפרשה היא התקדמות עד לשיא ההתקדמות מבחינת השיטה של יוסף.
הוא הופך למשנה,
מתקן את המצרים,
שולט בכלכלה (לפחות),
מעמיד את אחיו במקומם, ומצליח לדאוג שבנימין יובא אליו,
ולהפלילו כך שהאחים ידחו אותו וכך יצטרף בנימין אל יוסף, והאחים ייעלמו מהתמונה.

בויגש,
יהודה מגיע והופך הכל– מדבר על ערבות,
כלומר שאין דחייה של אף אחד. יהודה מחזיק באמונה שניתן לחזור בתשובה ולתקן.

(הערה סתם: בכל הפרקים כאן שם ה'
מופיע פעמים ספורות ומעטות)

פרק מא

א וַיְהִי,
מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים;
וּפַרְעֹה חֹלֵם,
וְהִנֵּה עֹמֵד עַל–הַיְאֹר.  ב וְהִנֵּה מִן–הַיְאֹר,
עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת,
יְפוֹת מַרְאֶה,
וּבְרִיאֹת בָּשָׂר;
וַתִּרְעֶינָה,
בָּאָחוּ.  גוְהִנֵּה שֶׁבַע פָּרוֹת אֲחֵרוֹת,
עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן מִן–הַיְאֹר,
רָעוֹת מַרְאֶה,
וְדַקּוֹת בָּשָׂר;
וַתַּעֲמֹדְנָה אֵצֶל הַפָּרוֹת,
עַל–שְׂפַת הַיְאֹר.  ד וַתֹּאכַלְנָה הַפָּרוֹת,
רָעוֹת הַמַּרְאֶה וְדַקֹּת הַבָּשָׂר,
אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת,
יְפֹת הַמַּרְאֶה וְהַבְּרִיאֹת;
וַיִּיקַץ,
פַּרְעֹה.  ה וַיִּישָׁן,
וַיַּחֲלֹם שֵׁנִית;
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
עֹלוֹת בְּקָנֶה אֶחָד—בְּרִיאוֹת וְטֹבוֹת.  ו וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
דַּקּוֹת וּשְׁדוּפֹת קָדִים—צֹמְחוֹת,
אַחֲרֵיהֶן.  ז וַתִּבְלַעְנָה,
הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקּוֹת,
אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים,
הַבְּרִיאוֹת וְהַמְּלֵאוֹת;
וַיִּיקַץ פַּרְעֹה,
וְהִנֵּה חֲלוֹם.  ח וַיְהִי בַבֹּקֶר,
וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ,
וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת–כָּל–חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם,
וְאֶת–כָּל–חֲכָמֶיהָ;
וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת–חֲלֹמוֹ,
וְאֵין–פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.  ט וַיְדַבֵּר שַׂר הַמַּשְׁקִים,
אֶת–פַּרְעֹה לֵאמֹר: 
אֶת–חֲטָאַי,
אֲנִי מַזְכִּיר הַיּוֹם.  י פַּרְעֹה,
קָצַף עַל–עֲבָדָיו;
וַיִּתֵּן אֹתִי בְּמִשְׁמַר,
בֵּית שַׂר הַטַּבָּחִים—אֹתִי,
וְאֵת שַׂר הָאֹפִים.  יא וַנַּחַלְמָה חֲלוֹם בְּלַיְלָה אֶחָד,
אֲנִי וָהוּא: 
אִישׁ כְּפִתְרוֹן חֲלֹמוֹ,
חָלָמְנוּ.  יב וְשָׁם אִתָּנוּ נַעַר עִבְרִי,
עֶבֶד לְשַׂר הַטַּבָּחִים,
וַנְּסַפֶּר–לוֹ,
וַיִּפְתָּר–לָנוּ אֶת–חֲלֹמֹתֵינוּ: 
אִישׁ כַּחֲלֹמוֹ,
פָּתָר.  יג וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר–לָנוּ,
כֵּן הָיָה: 
אֹתִי הֵשִׁיב עַל–כַּנִּי,
וְאֹתוֹ תָלָה.  ידוַיִּשְׁלַח פַּרְעֹה וַיִּקְרָא אֶת–יוֹסֵף,
וַיְרִיצֻהוּ מִן–הַבּוֹר;
וַיְגַלַּח וַיְחַלֵּף שִׂמְלֹתָיו,
וַיָּבֹא אֶל–פַּרְעֹה.  טו וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה,
אֶל–יוֹסֵף,
חֲלוֹם חָלַמְתִּי,
וּפֹתֵר אֵין אֹתוֹ;
וַאֲנִי,
שָׁמַעְתִּי עָלֶיךָ לֵאמֹר,
תִּשְׁמַע חֲלוֹם,
לִפְתֹּר אֹתוֹ.  טז וַיַּעַן יוֹסֵף אֶת–פַּרְעֹה לֵאמֹר,
בִּלְעָדָי: 
אֱלֹהִים,
יַעֲנֶה אֶת–שְׁלוֹם פַּרְעֹה.  יז וַיְדַבֵּר פַּרְעֹה,
אֶל–יוֹסֵף: 
בַּחֲלֹמִי,
הִנְנִי עֹמֵד עַל–שְׂפַת הַיְאֹר.  יח וְהִנֵּה מִן–הַיְאֹר,
עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת,
בְּרִיאוֹת בָּשָׂר,
וִיפֹת תֹּאַר;
וַתִּרְעֶינָה,
בָּאָחוּ.  יט וְהִנֵּה שֶׁבַע–פָּרוֹת אֲחֵרוֹת,
עֹלוֹת אַחֲרֵיהֶן,
דַּלּוֹת וְרָעוֹת תֹּאַר מְאֹד,
וְרַקּוֹת בָּשָׂר: 
לֹא–רָאִיתִי כָהֵנָּה בְּכָל–אֶרֶץ מִצְרַיִם,
לָרֹעַ.  כ וַתֹּאכַלְנָה,
הַפָּרוֹת,
הָרַקּוֹת,
וְהָרָעוֹת—אֵת שֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרִאשֹׁנוֹת,
הַבְּרִיאֹת.  כא וַתָּבֹאנָה אֶל–קִרְבֶּנָה,
וְלֹא נוֹדַע כִּי–בָאוּ אֶל–קִרְבֶּנָה,
וּמַרְאֵיהֶן רַע,
כַּאֲשֶׁר בַּתְּחִלָּה;
וָאִיקָץ.  כבוָאֵרֶא,
בַּחֲלֹמִי;
וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
עֹלֹת בְּקָנֶה אֶחָד—מְלֵאֹת וְטֹבוֹת.  כג וְהִנֵּה שֶׁבַע שִׁבֳּלִים,
צְנֻמוֹת דַּקּוֹת שְׁדֻפוֹת קָדִים—צֹמְחוֹת,
אַחֲרֵיהֶם.  כדוַתִּבְלַעְןָ הַשִּׁבֳּלִים הַדַּקֹּת,
אֵת שֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבוֹת;
וָאֹמַר,
אֶל–הַחַרְטֻמִּים,
וְאֵין מַגִּיד,
לִי.  כה וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל–פַּרְעֹה,
חֲלוֹם פַּרְעֹה אֶחָד הוּא: 
אֵת אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה,
הִגִּיד לְפַרְעֹה.  כו שֶׁבַע פָּרֹת הַטֹּבֹת,
שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה,
וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הַטֹּבֹת,
שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה: 
חֲלוֹם,
אֶחָד הוּא.  כז וְשֶׁבַע הַפָּרוֹת הָרַקּוֹת וְהָרָעֹת הָעֹלֹת אַחֲרֵיהֶן,
שֶׁבַע שָׁנִים הֵנָּה,
וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת,
שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים—יִהְיוּ,
שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב.  כח הוּא הַדָּבָר,
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֶל–פַּרְעֹה: 
אֲשֶׁר הָאֱלֹהִים עֹשֶׂה,
הֶרְאָה אֶת–פַּרְעֹה.  כט הִנֵּה שֶׁבַע שָׁנִים,
בָּאוֹת—שָׂבָע גָּדוֹל,
בְּכָל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  ל וְקָמוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב,
אַחֲרֵיהֶן,
וְנִשְׁכַּח כָּל–הַשָּׂבָע,
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם;
וְכִלּ ָה הָרָעָב,
אֶת–הָאָרֶץ.  לא וְלֹא–יִוָּדַע הַשָּׂבָע בָּאָרֶץ,
מִפְּנֵי הָרָעָב הַהוּא אַחֲרֵי–כֵן: 
כִּי–כָבֵד הוּא,
מְאֹד.  לב וְעַל הִשָּׁנוֹת הַחֲלוֹם אֶל–פַּרְעֹה,
פַּעֲמָיִם—כִּי–נָכוֹן הַדָּבָר מֵעִם הָאֱלֹהִים,
וּמְמַהֵר הָאֱלֹהִים לַעֲשֹׂתוֹ.  לג וְעַתָּה יֵרֶא פַרְעֹה,
אִישׁ נָבוֹן וְחָכָם;
וִישִׁיתֵהוּ,
עַל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  לד יַעֲשֶׂה פַרְעֹה,
וְיַפְקֵד פְּקִדִים עַל–הָאָרֶץ;
וְחִמֵּשׁ אֶת–אֶרֶץ מִצְרַיִם,
בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע.  לה וְיִקְבְּצוּ,
אֶת–כָּל–אֹכֶל הַשָּׁנִים הַטֹּבוֹת,
הַבָּאֹת,
הָאֵלֶּה;
וְיִצְבְּרוּ–בָר תַּחַת יַד–פַּרְעֹה,
אֹכֶל בֶּעָרִים—וְשָׁמָרוּ.  לו וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן,
לָאָרֶץ,
לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב,
אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם;
וְלֹא–תִכָּרֵת הָאָרֶץ,
בָּרָעָב.  לז וַיִּיטַב הַדָּבָר,
בְּעֵינֵי פַרְעֹה,
וּבְעֵינֵי,
כָּל–עֲבָדָיו.  לח וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה,
אֶל–עֲבָדָיו: 
הֲנִמְצָא כָזֶה—אִישׁ,
אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ. לט וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל–יוֹסֵף,
אַחֲרֵי הוֹדִיעַ אֱלֹהִים אוֹתְךָ אֶת–כָּל–זֹאת,
אֵין–נָבוֹן וְחָכָם,
כָּמוֹךָ.  מ אַתָּה תִּהְיֶה עַל–בֵּיתִי,
וְעַל–פִּיךָ יִשַּׁק כָּל–עַמִּי;
רַק הַכִּסֵּא,
אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.  מא וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה,
אֶל–יוֹסֵף: 
רְאֵה נָתַתִּי אֹתְךָ,
עַל כָּל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מב וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת–טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ,
וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל–יַד יוֹסֵף;
וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי–שֵׁשׁ,
וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל–צַוָּארוֹ.  מג וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ,
בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר–לוֹ,
וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו,
אַבְרֵךְ;
וְנָתוֹן אֹתוֹ,
עַל כָּל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מד וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל–יוֹסֵף,
אֲנִי פַרְעֹה;
וּבִלְעָדֶיךָ,
לֹא–יָרִים אִישׁ אֶת–יָדוֹ וְאֶת–רַגְלוֹ—בְּכָל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מה וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם–יוֹסֵף,
צָפְנַת פַּעְנֵחַ,
וַיִּתֶּן–לוֹ אֶת–אָסְנַת בַּת–פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן,
לְאִשָּׁה;
וַיֵּצֵא יוֹסֵף,
עַל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מו וְיוֹסֵף,
בֶּן–שְׁלֹשִׁים שָׁנָה,
בְּעָמְדוֹ,
לִפְנֵי פַּרְעֹה מֶלֶךְ–מִצְרָיִם;
וַיֵּצֵא יוֹסֵף מִלִּפְנֵי פַרְעֹה,
וַיַּעֲבֹר בְּכָל–אֶרֶץ מִצְרָיִם.  מז וַתַּעַשׂ הָאָרֶץ,
בְּשֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע—לִקְמָצִים.  מח וַיִּקְבֹּץ אֶת–כָּל–אֹכֶל שֶׁבַע שָׁנִים,
אֲשֶׁר הָיוּ בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם,
וַיִּתֶּן–אֹכֶל,
בֶּעָרִים: 
אֹכֶל שְׂדֵה–הָעִיר אֲשֶׁר סְבִיבֹתֶיהָ,
נָתַן בְּתוֹכָהּ.  מט וַיִּצְבֹּר יוֹסֵף בָּר כְּחוֹל הַיָּם,
הַרְבֵּה מְאֹד—עַד כִּי–חָדַל לִסְפֹּר,
כִּי–אֵין מִסְפָּר.  נ וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים,
בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב,
אֲשֶׁר יָלְדָה–לּוֹ אָסְנַת,
בַּת–פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.  נא וַיִּקְרָא יוֹסֵף אֶת–שֵׁם הַבְּכוֹר,
מְנַשֶּׁה: 
כִּי–נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת–כָּל–עֲמָלִי,
וְאֵת כָּל–בֵּית אָבִי.  נב וְאֵת שֵׁם הַשֵּׁנִי,
קָרָא אֶפְרָיִם: 
כִּי–הִפְרַנִי אֱלֹהִים,
בְּאֶרֶץ עָנְיִי.  נג וַתִּכְלֶינָה,
שֶׁבַע שְׁנֵי הַשָּׂבָע,
אֲשֶׁר הָיָה,
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  נד וַתְּחִלֶּינָה שֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב,
לָבוֹא,
כַּאֲשֶׁר,
אָמַר יוֹסֵף;
וַיְהִי רָעָב בְּכָל–הָאֲרָצוֹת,
וּבְכָל–אֶרֶץ מִצְרַיִם הָיָה לָחֶם.  נה וַתִּרְעַב כָּל–אֶרֶץ מִצְרַיִם,
וַיִּצְעַק הָעָם אֶל–פַּרְעֹה לַלָּחֶם;
וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה לְכָל–מִצְרַיִם לְכוּ אֶל–יוֹסֵף,
אֲשֶׁר–יֹאמַר לָכֶם תַּעֲשׂוּ.  נו וְהָרָעָב הָיָה,
עַל כָּל–פְּנֵי הָאָרֶץ;
וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת–כָּל–אֲשֶׁר בָּהֶם,
וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם,
וַיֶּחֱזַק הָרָעָב,
בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם.  נז וְכָל–הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה,
לִשְׁבֹּר אֶל–יוֹסֵף: 
כִּי–חָזַק הָרָעָב,
בְּכָל–הָאָרֶץ.

פרק מב

א וַיַּרְא יַעֲקֹב,
כִּי יֶשׁ–שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם;
וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְבָנָיו,
לָמָּה תִּתְרָאוּ.  ב וַיֹּאמֶר—הִנֵּה שָׁמַעְתִּי,
כִּי יֶשׁ–שֶׁבֶר בְּמִצְרָיִם;
רְדוּ–שָׁמָּה וְשִׁבְרוּ–לָנוּ מִשָּׁם,
וְנִחְיֶה וְלֹא נָמוּת.  ג וַיֵּרְדוּ אֲחֵי–יוֹסֵף,
עֲשָׂרָה,
לִשְׁבֹּר בָּר,
מִמִּצְרָיִם.  ד וְאֶת–בִּנְיָמִין אֲחִי יוֹסֵף,
לֹא–שָׁלַח יַעֲקֹב אֶת–אֶחָיו: 
כִּי אָמַר,
פֶּן–יִקְרָאֶנּוּ אָסוֹן. ה וַיָּבֹאוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל,
לִשְׁבֹּר בְּתוֹךְ הַבָּאִים: 
כִּי–הָיָה הָרָעָב,
בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  ו וְיוֹסֵף,
הוּא הַשַּׁלִּיט עַל–הָאָרֶץ—הוּא הַמַּשְׁבִּיר,
לְכָל–עַם הָאָרֶץ;
וַיָּבֹאוּ אֲחֵי יוֹסֵף,
וַיִּשְׁתַּחֲווּ–לוֹ אַפַּיִם אָרְצָה.  ז וַיַּרְא יוֹסֵף אֶת–אֶחָיו,
וַיַּכִּרֵם;
וַיִּתְנַכֵּר אֲלֵיהֶם וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת,
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מֵאַיִן בָּאתֶם,
וַיֹּאמְרוּ,
מֵאֶרֶץ כְּנַעַן לִשְׁבָּר–אֹכֶל.  ח וַיַּכֵּר יוֹסֵף,
אֶת–אֶחָיו;
וְהֵם,
לֹא הִכִּרֻהוּ.  ט וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף—אֵת הַחֲלֹמוֹת,
אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם;
וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם מְרַגְּלִים אַתֶּם,
לִרְאוֹת אֶת–עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם.  י וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו,
לֹא אֲדֹנִי;
וַעֲבָדֶיךָ בָּאוּ,
לִשְׁבָּר–אֹכֶל.  יא כֻּלָּנוּ,
בְּנֵי אִישׁ–אֶחָד נָחְנוּ;
כֵּנִים אֲנַחְנוּ,
לֹא–הָיוּ עֲבָדֶיךָ מְרַגְּלִים. יב וַיֹּאמֶר,
אֲלֵהֶם: 
לֹא,
כִּי–עֶרְוַת הָאָרֶץ בָּאתֶם לִרְאוֹת.  יג וַיֹּאמְרוּ,
שְׁנֵים עָשָׂר עֲבָדֶיךָ אַחִים אֲנַחְנוּ בְּנֵי אִישׁ–אֶחָד—בְּאֶרֶץ כְּנָעַן;
וְהִנֵּה הַקָּטֹן אֶת–אָבִינוּ הַיּוֹם,
וְהָאֶחָד אֵינֶנּוּ.  יד וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם,
יוֹסֵף: 
הוּא,
אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי אֲלֵכֶם לֵאמֹר—מְרַגְּלִים אַתֶּם.  טו בְּזֹאת,
תִּבָּחֵנוּ: 
חֵי פַרְעֹה אִם–תֵּצְאוּ מִזֶּה,
כִּי אִם–בְּבוֹא אֲחִיכֶם הַקָּטֹן הֵנָּה.  טז שִׁלְחוּ מִכֶּם אֶחָד,
וְיִקַּח אֶת–אֲחִיכֶם,
וְאַתֶּם הֵאָסְרוּ,
וְיִבָּחֲנוּ דִּבְרֵיכֶם הַאֱמֶת אִתְּכֶם;
וְאִם–לֹא—חֵי פַרְעֹה,
כִּי מְרַגְּלִים אַתֶּם.  יז וַיֶּאֱסֹף אֹתָם אֶל–מִשְׁמָר,
שְׁלֹשֶׁת יָמִים.  יח וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יוֹסֵף בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי,
זֹאת עֲשׂוּ וִחְיוּ;
אֶת–הָאֱלֹהִים,
אֲנִי יָרֵא.  יטאִם–כֵּנִים אַתֶּם—אֲחִיכֶם אֶחָד,
יֵאָסֵר בְּבֵית מִשְׁמַרְכֶם;
וְאַתֶּם לְכוּ הָבִיאוּ,
שֶׁבֶר רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם.  כ וְאֶת–אֲחִיכֶם הַקָּטֹן תָּבִיאוּ אֵלַי,
וְיֵאָמְנוּ דִבְרֵיכֶם וְלֹא תָמוּתוּ;
וַיַּעֲשׂוּ–כֵן.  כא וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל–אָחִיו,
אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל–אָחִינוּ,
אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ,
וְלֹא שָׁמָעְנוּ;
עַל–כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ,
הַצָּרָה הַזֹּאת.  כב וַיַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר,
הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל–תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד—וְלֹא שְׁמַעְתֶּם;
וְגַם–דָּמוֹ,
הִנֵּה נִדְרָשׁ.  כג וְהֵם לֹא יָדְעוּ,
כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף: 
כִּי הַמֵּלִיץ,
בֵּינֹתָם.  כד וַיִּסֹּב מֵעֲלֵיהֶם,
וַיֵּבְךְּ;
וַיָּשָׁב אֲלֵהֶם,
וַיְדַבֵּר אֲלֵהֶם,
וַיִּקַּח מֵאִתָּם אֶת–שִׁמְעוֹן,
וַיֶּאֱסֹר אֹתוֹ לְעֵינֵיהֶם.  כהוַיְצַו יוֹסֵף,
וַיְמַלְאוּ אֶת–כְּלֵיהֶם בָּר,
וּלְהָשִׁיב כַּסְפֵּיהֶם אִישׁ אֶל–שַׂקּוֹ,
וְלָתֵת לָהֶם צֵדָה לַדָּרֶךְ;
וַיַּעַשׂ לָהֶם,
כֵּן.  כו וַיִּשְׂאוּ אֶת–שִׁבְרָם,
עַל–חֲמֹרֵיהֶם;
וַיֵּלְכוּ,
מִשָּׁם.  כז וַיִּפְתַּח הָאֶחָד אֶת–שַׂקּוֹ,
לָתֵת מִסְפּוֹא לַחֲמֹרוֹ—בַּמָּלוֹן;
וַיַּרְא,
אֶת–כַּסְפּוֹ,
וְהִנֵּה–הוּא,
בְּפִי אַמְתַּחְתּוֹ.  כח וַיֹּאמֶר אֶל–אֶחָיו הוּשַׁב כַּסְפִּי,
וְגַם הִנֵּה בְאַמְתַּחְתִּי;
וַיֵּצֵא לִבָּם,
וַיֶּחֶרְדוּ אִישׁ אֶל–אָחִיו לֵאמֹר,
מַה–זֹּאת עָשָׂה אֱלֹהִים,
לָנוּ.  כט וַיָּבֹאוּ אֶל–יַעֲקֹב אֲבִיהֶם,
אַרְצָה כְּנָעַן;
וַיַּגִּידוּ לוֹ,
אֵת כָּל–הַקֹּרֹת אֹתָם לֵאמֹר.  ל דִּבֶּר הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ,
אִתָּנוּ—קָשׁוֹת;
וַיִּתֵּן אֹתָנוּ,
כִּמְרַגְּלִים אֶת–הָאָרֶץ.  לא וַנֹּאמֶר אֵלָיו,
כֵּנִים אֲנָחְנוּ: 
לֹא הָיִינוּ,
מְרַגְּלִים.  לב שְׁנֵים–עָשָׂר אֲנַחְנוּ אַחִים,
בְּנֵי אָבִינוּ;
הָאֶחָד אֵינֶנּוּ,
וְהַקָּטֹן הַיּוֹם אֶת–אָבִינוּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.  לג וַיֹּאמֶר אֵלֵינוּ,
הָאִישׁ אֲדֹנֵי הָאָרֶץ,
בְּזֹאת אֵדַע,
כִּי כֵנִים אַתֶּם: 
אֲחִיכֶם הָאֶחָד הַנִּיחוּ אִתִּי,
וְאֶת–רַעֲבוֹן בָּתֵּיכֶם קְחוּ וָלֵכוּ.  לד וְהָבִיאוּ אֶת–אֲחִיכֶם הַקָּטֹן,
אֵלַי,
וְאֵדְעָה כִּי לֹא מְרַגְּלִים אַתֶּם,
כִּי כֵנִים אַתֶּם;
אֶת–אֲחִיכֶם אֶתֵּן לָכֶם,
וְאֶת–הָאָרֶץ תִּסְחָרוּ.  לה וַיְהִי,
הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם,
וְהִנֵּה–אִישׁ צְרוֹר–כַּסְפּוֹ,
בְּשַׂקּוֹ;
וַיִּרְאוּ אֶת–צְרֹרוֹת כַּסְפֵּיהֶם,
הֵמָּה וַאֲבִיהֶם—וַיִּירָאוּ.  לו וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם יַעֲקֹב אֲבִיהֶם,
אֹתִי שִׁכַּלְתֶּם: 
יוֹסֵף אֵינֶנּוּ,
וְשִׁמְעוֹן אֵינֶנּוּ,
וְאֶת–בִּנְיָמִן תִּקָּחוּ,
עָלַי הָיוּ כֻלָּנָה.  לזוַיֹּאמֶר רְאוּבֵן,
אֶל–אָבִיו לֵאמֹר,
אֶת–שְׁנֵי בָנַי תָּמִית,
אִם–לֹא אֲבִיאֶנּוּ אֵלֶיךָ;
תְּנָה אֹתוֹ עַל–יָדִי,
וַאֲנִי אֲשִׁיבֶנּוּ אֵלֶיךָ.  לח וַיֹּאמֶר,
לֹא–יֵרֵד בְּנִי עִמָּכֶם: 
כִּי–אָחִיו מֵת וְהוּא לְבַדּוֹ נִשְׁאָר,
וּקְרָאָהוּ אָסוֹן בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר תֵּלְכוּ–בָהּ,
וְהוֹרַדְתֶּם אֶת–שֵׂיבָתִי בְּיָגוֹן,
שְׁאוֹלָה.