נושא:
בראשית,
פרק כ"ב:
עקדת יצחק
מחבר:
יאיר אופנהיימר
כיתה:
ז
ה
פרק כ"ב–
עקדת יצחק

כרת
הפרק
ברמה
פשוטה–
יש
לענות
במחברת.
-
ה'
קורא לאברהם, העתק את תשובת ה' לאברהם,
הסבר את התשובה במילים שלך. -
את מי אברהם צריך לקחת?
לאן (דקדקו בפס')? מה הוא מצווה לעשות לו שם? -
מה ומי אברהם לוקח איתו לדרך (שים לב לכל הפרטים)?
-
אחרי כמה זמן אברהם רואה את היעד שלהם?
-
מה אברהם מסביר לנערים?
-
מהי חלוקת המשא בין אברהם ליצחק?
-
מה הדבר הראשון שיצחק אומר לאברהם? מה אברהם עונה לו? מה יצחק שואל אחר כך?
מה אברהם עונה לו? -
מהם ארבעת הדברים שאברהם עושה מיד כאשר הם מגיעים ליעדם?
-
המלאך קורא לאברהם מהשמים, צטט מה אברהם היה באמצע לעשות כאשר המלאך קרא אליו והסבר זאת במילים שלך.
-
מה הדבר הראשון שהמלאך אומר לאברהם? מה אברהם עונה לו?
-
מה הציווי שהמלאך מצווה את אברהם, כיצד הוא מנמק את הציווי הזה (צטטו רק את הנימוק והסבירו אותו)
-
מה קורה מיד בסוף דבריו של המלאך?
מה אברהם עושה עם האיל? -
כיצד אברהם קורא למקום בו הוא היה?
-
מהם ההבטחות שהמלאך מבטיח לאברהם?
-
לאן אברהם והנערים חוזרים?
ה![]()
עמקה
שלכם
בפרק
-
א.
בתחילת הפרק נותנת לנו תיאור זמן שבו מתרחש הפרק–
'ויהי אחר הדברים האלו',
הכוונה שהפרק מתרחש אחרי הדברים הקודמים,
מה קרה לפני הפרק הזה?
________________________________________________________
ב.
מדוע חשוב לתורה להזכיר לנו שהפרק שלנו קורה אחרי הדברים שסופרו קודם?
________________________________________________________
-
פסוק א'
הוא בעצם הקדמה לכל סיפור העקדה,
לפי הפסוק הזה מה בעצם המטרה של כל סיפור העקדה?
צטטו את ההוכחה מהפסוק,
והסבירו בלשונכם.
ציטוט:
________________________ . הסבר :_____________________
________________________________________________________
-
ב

פס'
ב'
ה'
מצווה את אברהם לקחת את יצחק,
בפסוק יש כפילות מיותרת,
מהי הכפילות (הסבר מה היה מספיק להיאמר,
ומהם הדברים המיותרים שנאמרו במקום זה)?____________________________________________________
מדוע לדעתך ה'
כפל את דבריו?
__________________________________
________________________________________________________
-
ה'
לא מגלה לאברהם להיכן בדיוק הוא צריך ללכת,
מדוע?
_________________
_
_______________________________________________________
-
עיינו בפס'
ג'
כמה פעלים יש שם שמתארים את הפעולות שאברהם עשה?
______ תופעה זו היא חריגה (שמתואר שאיש אחד עושה כ"כ הרבה דברים בפס'
אחד)
מה היא באה להדגיש לנו?
[עוד דבר–איזה מהפעולות שאברהם עושה,
מישהו אחר היה אמור לעשות ומוזר שהוא עושה אותה?
מה זה בא ללמד אותנו?]
___________
________________________________________________________________________________________________________________
-
מדוע ה'
לא ציווה את אברהם לעקוד את יצחק ביום מיד אחרי שהוא התגלה אליו?
למה לדעתכם צריך שזה יהיה תהליך של שלושה ימים?___________________
________________________________________________________
-
א.
עיינו בפס'
ה',
מה בעייתי בהסבר שאברהם נותן לנערים?
מדוע?
________________________________________________________
ב.
נסו להסביר מדוע בכל זאת אברהם הסביר להם כך?__________________
________________________________________________________
-
אי אפשר לדעת מהפסוקים בן כמה בדיוק יצחק,
נסו להעלות השערה בן כמה הוא,
נמקו את ההשערה שלכם.
השערה:
_________. נימוק:
_________________
________________________________________________________
-
י

צחק מבין שהולכים להעלות קורבן והוא רואה שיש הכול חוץ מהשה שצריך להקריב,
ולכן הוא שואל את אברהם היכן השה?.
הסבירו מה לדעתכם אברהם ענה ליצחק?
בססו את ההסבר שלכם על מה שכתוב (נסו לחשוב האם יש יותר מדרך אחת להבין את דבריו?)
הסבר:
________________________________
ביסוס :_________________________________________________
דרך נוספת להבין את דברי אברהם:
____________________________________________________
-
האם לדעתכם יצחק מבין שהוא הקורבן?
תנו הוכחות מכל הפרק (יש עוד שאלה מאוד חשובה,
האם לדעתכם אברהם מנסה להסתיר מיצחק שהוא הקורבן?)
תשובה _________________.
הוכחה 1
: _________________________
_________ . הוכחה 2:
________________________________(יש עוד?)
________________________________________________________
-
א

ברהם מרים את עינו ורואה את האיל.
איך זה שהוא לא ראה אותו קודם?
(מדוע רק עכשיו הוא רואה אותו?
האם האיל היה שם כל הזמן?)____________________
________________________________________________________________________________________________________________
כ
מה פרשנים על הפרק
-
לפניך רש"י על פס'
ב':
"את
בנך"
–
אמר לו:
שני בנים יש לי.
אמר לו:
את יחידך.
אמר לו:
זה יחיד לאמו וזה יחיד לאמו.
אמר לו:
אשר אהבת,
אמר לו:
שניהם אני אוהב,
אמר לו את יצחק.
ולמה
לא
גילה
לו
מתחילה?
שלא לערבבו פתאום, ותזוח דעתו עליו ותיטרף, וכדי לחבב עליו את המצווה וליתן לו שכר על כל דבור ודבור:
-
מדוע לפי רש"י יש כפילות בציווי של ה'
לאברהם?
(מה רש"י מכניס לדו שיח בין ה'
לאברהם שלא כתוב בפסוקים)______________________________
_____________________________________________________
-
מהם שני הסיבות לפי רש"י שה'
דיבר בצורה עקיפה ולא ישרה?
(סמן בפירושו היכן מתחילה התשובה השניה).
סיבה 1_______________________________________________
סיבה 2_______________________________________________
-
עיינו בדברי הרמב"ם:
… כי אילו היה רוצה לעשותו לשעתו בבוא המצווה אליו,
היה פעולת בהלה בלתי השתכלות (=פעולה ללא מחשבה).
ואמנם עשותו זה אחרי ג'
ימים,
היה המעשה במחשבה ובהשתכלות אמתי…"
מדוע לפי הרמב"ם הניסיון היה אחרי 3
ימים ולא ברגע שה'
ציווהו על כך?
_______________________________________________________
-
לפניכם פירוש רש"י על פס'
י"ג.
וישכם
– נזדרז למצווה:
ויחבש
–
הוא בעצמו ולא ציווה לאחד מעבדיו, שהאהבה מקלקלת השורה:
לפי פירוש זה,
מה היה המצב רוח של אברהם לאחר הציווי וכאשר הוא הכין את הכול לקראת העקדה ?________________________________________
-
עיינו בפירושו של הרשב"ם לפס'
י"ג
ו
ירא
והנה
איל
–
עובר לפניו.
אחר
נאחז
בסבך
בקרניו
–
כלומר:
אחר כן ראה את האיל מדי עברו נאחז בסבכי היער חשב בלבו ודאי זה המלאך בא בשליחותו של הקב"ה וזימן לי איל זה תחת בני ולכן נאחז בסבך שאוכל לקחתו ולהקריבו.
לפי פירוש זה–
ממתי היה שם האיל?________________________________
אמר רבי יצחק:
בשעה שבקש אברהם לעקוד יצחק בנו אמר לו:
"אבא,
בחור אני,
וחוששני שמא יזדעזע גופי מפחדה של סכין ואצערך,
ושמא תפסל השחיטה ולא תעלה לך לקרבן.
אלא כפתני יפה יפה".
מיד "ויעקד את יצחק".
כלום יכול אדם לכפות בן שלשים ושבע?
אלא לדעתו.
מיד "וישלח אברהם את ידו",
הוא שולח יד ליטול את הסכין ועיניו מורידות דמעות ונופלות דמעות לעיניו של יצחק מרחמנותו של אבא,
ואעפ"כ הלב שמח לעשות רצון יוצרו…
בשעה ששלח אבינו אברהם את ידו ליקח את המאכלת לשחוט את בנו,
בכו מלאכי השרת… (מדרש
בראשית
רבה
פרשה
נו
)
עקדת יצחק לדורות
מה המשמעות של עקדת יצחק לחיינו?!
1
"אמר לו (אברהם לקב"ה):
כשם שהיה בליבי מה להשיבך ולומר לך,
אתמול אמרת לי "כי ביצחק יקרא לך זרע"
ועכשיו אתה אומר לי:
העלהו שם לעולה,
וכבשתי את יצרי ולא השבתיך (לא עניתי לך)
כך כשיהיו בניו של יצחק חוטאין ונכנסים לצרה,
תהא נזכר להם עקדתו של יצחק ותחשב לפניך…
ותסלח להם ותפקדם מצרתם.
א"ל הקב"ה:…
עתידין בניו של יצחק לחטוא לפני ואני דן אותם בראש השנה,
אלא אם מבקשים שאחפש להם זכות ואזכור להם עקדת יצחק יהיו תוקעין לפני בשופר זה…
יהיו תוקעין לפני בקרן של איל ואושיעם ואפדם מעוונותיהם…"
(תנחומא כג')
.
באיזה יום מיוחד בשנה אנו מזכירים את עקדת יצחק?______________________________
מדוע מזכירים זאת?
_____________________________________________________
כיצד מזכירים?
*________________________ *___________________________
2
אם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
.
א.
איזו תכונה מושרשת בעמ"י מכח נסיון העקידה שהיה לאברהם?__________________
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
"…כוונת ה"עולת ראי"ה"
היא:
שאם אנו מוצאים בכנסת ישראל תופעה על–טבעית של קידוש השם,
עד כדי מסירות גוף ונפש,
תופעה המנוגדת ליצר הקיום האישי.
ותכונת ההקרבה באה לידי גלוי בכנסת ישראל,
לא רק אצל גדולי המעלה,
ענקי הרוח,
גאוני המחשבה,
כרבי עקיבא וחבריו בשעתם.
אלא תופעה זו מצויה היתה גם אצל יהודים פשוטי עם,
חלקם חסרי השכלה ודעת,
ועם כל זאת נכונים היו לותר על קיומם האישי ובלבד שלא לבגוד באלוקי ישראל.
כח מופלא זה של מסירות נפש לאורך ההסטוריה הישראלית,
באה מכח מעשיהם של האבות."
(הרב פילבר)
______
ב.
הביאי דוגמאות נוספות מההיסטוריה המוכיחות תכונה זו?____________________________
