נושא הדף:
פרשת שבוע:
ויגש
מחבר:
יהודה רוזנברג
מיועד לכתות:
יסודי
בס"ד
דף פרשת שבוע – פרשת ויגש.
שלום ילדים יקרים!
להתנהג לא יפה?
הרי זה כה קל!
להבטיח כי לא אעשה זאת פעם נוספת….?
נו….
באמת אין בעיה!
("אני לא אדבר"
– המשפט הזה מוכר לכם?
אך מה קורה בהרבה מקרים אחר כך?……).
אין ספק.
לחזור בתשובה,
ולהבטיח להתנהג יפה,
זה לא חוכמה.
אך הבדיקה האם באמת חזרתי בתשובה,
תהיה ברגע בו אהיה באותו מצב שבו לא התנהגתי כראוי,
והפעם אתגבר על עצמי,
וכן אתנהג כראוי.
יוסף – סגן המלך במצרים,
פוגש את אחיו,
ובוחר לא לגלות מי הוא.
לא מתוך שנאה עשה זאת.אלא מתוך רצון לגרום להם לחזור בתשובה,
כדי שהקב"ה ימחל להם על שמכרו אותו לסוחרים.
לאחר ששמע מהם (בלי שידעו שהוא מבין את דבריהם)
כי הם מבינים שהם היו לא בסדר ("אבל אשמים אנחנו על אחינו,
אשר ראינו צרת נפשו בהתחננו עלינו,
ולא שמענו,
על כן באה אלינו הצרה הזאת"),
הוא מחליט לנסות אותם האם הם באמת חזרו בתשובה.
יוסף מחייב את האחים להביא את בנימין,
מאשים אותו בגניבת הגביע של יוסף,
ודורש לקחת אותו לעבד.
עכשיו האחים צריכים להחליט האם גם את בנימין יסכימו למכור,
כמו שמכרו אותו?
או אולי חזרו בתשובה,
ולכן לא יסכימו למכור את בנימין!
כאשר יהודה מכריז בתחילת הפרשה (מ"ד 35)
"ועתה ישב נא עבדיך תחת הנער עבד לאדוני,
והנער (בנימין)
יעל עם אחיו",
כאשר יהודה מוכן להימכר לעבד,
רק כדי שלא להשאיר את בנימין בתור עבד – הרי יהודה הוכיח כי הם באמת חזרו בתשובה שלמה,
הם עמדו בניסיון,
ולא חזרו על הטעות של מכירתו לעבד!
מיד יוסף "לא יכול להתאפק"
ומגלה לאחיו כי הוא יוסף,
ומרגיע אותם כי מכירתו לעבד,
הייתה בידי שמיים,
ולא אשמתם המלאה!
רק כדי שלא יהיו יותר מידי עצובים.
לאחר מכן – יוסף שולח אותם להביא את יעקוב למצריים,
לא לפני שהוא נותן מתנות לכל אחד,
ולבנימין נותן הרבה יותר.
למה?
זוכרים למה האחים שנאו את יוסף?
נכון!
רק משום שקיבל כתונת פסים מאביו.
כעת,
רוצה יוסף להשלים את הבדיקה האם חזרו בתשובה,
ולא יקנאו בבנימין שקיבל יותר מהם.
כן ילדים יקרים!
באו ננסה באמת לא רק להגיד שנהיה יותר טובים!
בואו נוכיח כי אנו לא רק מדברים,
אלא גם עושים!
חידון לפרשת השבוע.
-
שיקרתי,
סתם אמרתי שהוא מת.
מי שיקר,
ומי לא מת באמת?
(מ"ד 20). -
מי "שם עין",
בלי להוציא אותה…..?
(מ"ד 21). -
מי לא יכל "להתאפק"?
(מ"ה 1). -
מי שלח למי 10חמורים ועשר אתונות?
-
מי פחד לצאת למצריים?
(מ"ו 3). -
מי אסר את מי?
(ולא שלח אותו למאסר,
ולא אמר שאסור לעשות)?
(מ"ו 29). -
שאלו אותי בסך הכל בן כמה אני,
וסיפרתי כמה היה לי רע.
(מ"ז 9).
שלכם,
יהודה.